‫פלטפורמת עבודה לשימוש בטוח במים אפורים‬
‫יום עיון מחקרי רשות המים‬
‫עמית גרוס וערן פרידלר‬
‫סטודנטים ועוזרי מחקר‪:‬‬
‫טכניון‪ :‬יובל אלפייה‪ ,‬דורון קליין וגלעד תבור‬
‫אוניברסיטת בן גוריון‪ :‬דר‪ .‬מנחם סקלרץ‪ ,‬עדי מימון‬
‫ראומה ערוסי ועופר גיא‬
‫יוני ‪2011‬‬
‫אונ' בן גוריון בנגב והטכניון‬
Introduction
 Greywater (GW) is domestic wastewater
excluding wastewater from the toilets.
 GW comprises about 60-70% of domestic
water consumption
Gardens
5%
Kitchen
22%
Toilet
flush 28%
Laundry
11%
Shower
34%
Benefits
- reduce domestic water
consumption
- decrease the pressure
on central sewage
conveyance and
treatment systems
- enable stable water
supply for year round
gardening
Risks
- diseases transferred
through: direct contact,
consumption of
contaminated plants, or
vectors like mosquitoes
- elevated levels of
pollutants such as:
surfactants, oils, boron
and salts
- contamination of ground
and surface water
A successful Greywater policy for
on-site reuse must ensure:
 Public and Environmental health
 Simple economical reuse schemes
Different Standards for E. Coli
Standards
In house use (e.g.
toilet flushing
Irrigation
E.Coli (cfu/100mL)
E.Coli (cfu/100mL)
<250
<250
British
Israeli
Canadian
QLD
Arizona
Not Allowed
<1
10
<10
100
No treat. Required
---
No treat. required
What is the basis for these standards ?
Scientific ?
Political ?
Other ?
Risk Assessment framework
WHO
Hazard
identification
Exposure
assessment
Risk
characterization
Risk
management
Dose-response
model
Hazard identification
 Greywater characterization
 Identify factors affecting GW quality
• Patterns that may affect greywater quality (e.g.
presence of dogs, young children etc.) –
information can be retrieved by by a questionnaire
and monitoring
• Literature survey
Hazard identification
b
300
107
E.coli CFU/100ml
250
BOD mg/L
200
a
150
ab
100
a
50
0a
RCW
CW
OTHER
b
b
106
ab
105
104
a
103
102
101
100
10-1
NT
RCW
CW
OTHER
NT
d
RCW
CW OTHER NT
2.6
2.4
2.2
2.0
1.8
1.6
1.4
1.2
1.0
.8
.6
250
b
200
a
ab
ab
TSS mg/L
EC mS/cm
300
150
100
50
0
c
RCW
CW
OTHER
NT
Results - Hazard identification
Constructed wetland
Unprofessional
design
PC2 0.2
Raw
GW
Primary
treatment
Recirculating
constructed
wetland
“Professional”
design
PC1 0.41
RVFCW ‫איכות המים האפורים המטופלים ב‬
‫והמחוטאים גבוהה מאד ומאפשרת השקית נוי בישובים‬
(CFU/100 mL) ÷åì éöåàúé
0
1
2
÷åì é öåàúé
3
4
5
30
40
50
X
òëéøåú (NTU)
öøéëú çî öï áéåëéî éú
î åö÷éí î øçôéí
0
10
20
(mg/L) øéëåæ
Hazard
identification
Exposure
assessment
Risk
characterization
Risk
management
Dose-response
model
Exposure assessment
Exposure scenarios from the
literature
Accidental ingestion of
greywater
Routine ingestion from use and
maintenance
Ingestion of greywater sprays
from the irrigation system
Ingestion of soil contaminated
with greywater
Eating a plant that was exposed
to the greywater
Volume/event
(ml)
Frequency
(event/year)
100
1
1
56
0.1
90
10-100 mg
0.36 - 10.8
Hazard
identification
Exposure
assessment
Risk
characterization
Risk
management
Dose-response
model
Dose – Response model
 Relationship between the pollutant (e.g. Pathogen)
dose and the probability of getting infected
Pi(d)=1-[1+(d/N50)(21/α-1)] –α
Pi(A)(d) =1- [1- Pi(d) ]n
α=0.253, N50=6.17
d – pathogen dose
Pi(d) - probability of infection
N50 - dose at which half of the population will be infected
α - infectivity constant of the pathogen.
Pi(A)(d) - annual risk of infection
n - number of exposure events per year.
Hazard
identification
Exposure
assessment
Risk
characterization
Risk
management
Dose-response
model
Summary
 Safe E. Coli concentration 102 CFU/ 100 ml
 S. Aureus and P. Auroginosa did not show to
pose high risk in the chosen scenarios
Risk Management
• Review of existing legislative solutions for onsite
GW irrigation and adjust them in light of the risks
found
• The risk of GW reuse from single house is smaller
than reuse from a multi story building
• Professional design improves water quality and
significantly reduce the risk
‫מצב בארץ היום‬
‫תקנות הלפרין ועלוני ‪ 2003‬והנחיות משרד הבריאות מ ‪.2008‬‬
‫מותר להשיב מים אפורים במבנים רק כאשר יש מפעיל בעל‬
‫רישוי עסק ולא בבניני מגורים (מרכזי ספורט‪ ,‬מלונות וכ"ד‪).‬‬
‫בשלבי דיון וגיבוש‬
‫• הצעת חוק‬
‫• ועדת תקינה של מכון התקנים‬
‫נוצרה הזדמנות לקביעת מדיניות שמנצלת את הידע‬
‫הרב שהתווסף במחקר וביישום בארץ ובעולם‬
‫המלצותינו‬
‫• יצירת תקנות המפרידות בין שתי קטגוריות ‪:‬‬
‫ בתים בודדים בישובים כפריים ובתים משותפים (בעיר)‪.‬‬‫ חיוב התקנה מקצועית (בלי מרכאות)‬‫• הסכם שירות (אנשי מקצוע אחראים לתפעול)‬
‫• רישוי של מתקנים "חרושתיים" אחרי בחינה רגורית‬
‫• הגברת המודעות וחינוך הציבור ( לדוגמא‪)Risk communication :‬‬
‫• הפצת מידע השוואתי אוביקטיבי‪( .‬במסגרת המחקר אנו כותבים ספר‬
‫העוסק בשימוש בטוח במים אפורים)‬
‫תוכן עניינים (טיוטא)‬
‫חלק א – מאפיינים וסיכונים‬
‫‪ .1‬מאפיינים של מים אפורים ממקורות שונים‪.‬‬
‫ כימיים‬‫ מיקרוביולוגיים‬‫‪ .2‬סיכונים סביבתיים ובריאותיים הקשורים לשימוש במים אפורים‪:‬‬
‫ שינוי תכונות קרקע‬‫ הפצת מחלות ויתושים (באיזורים אורבנים וכפריים)‬‫‪ .3‬גורמים המשפיעים על איכות המים האפורים‬
‫‪ .4‬שימוש בהערכת סיכונים לצורך המלצה על תקנות לשימוש בטוח במים‬
‫אפורים‪.‬‬
‫תוכן עניינים (טיוטא)‬
‫חלק ב' – תקנות וקוים מנחים לשימוש במים אפורים בארץ‬
‫ובעולם‪:‬‬
‫‪ .1‬ארה"ב‪ ,‬גרמניה‪ ,‬יפן‪ ,‬אוסטרליה‪ ,‬בריטניה‪WHO ,‬‬
‫‪ .2‬תמונת מצב – תקנות ישראליות‪.‬‬
‫‪ .3‬התיחסות משפטית בנושא השבת מים אפורים – קבלת החלטות‬
‫ופוליטיקה הקשורה בשימוש במים אפורים‬
‫‪ .4‬התיחסות משרדי הממשלה הרלונטים‬
‫תוכן עניינים (טיוטא)‬
‫חלק ג' טכנולוגיות קימות להשבת מים אפורים‬
‫‪ .1‬מתקני טיפול בארץ ובעולם‬
‫‪ .2‬ניתוח טכנו כלכלי‬
‫‪ .3‬התיחסות הציבור (עמותות‪ ,‬הציבור הרחב)‬
‫‪ .4‬קבלת טכנולוגיות חדישות במגזרים שונים בהתיחסות למים אפורים‬
‫(חברה מערבית‪ ,‬חברה מסורתית וכ"ד)‬
‫תודה על‬
‫ההקשבה‬