Uploaded by alaa ibrahim

משוואות דיפרנציאליות מסדר ראשון ושדות שיפועים

advertisement
‫מבט גיאומטרי על משוואות מסדר ראשון‬
‫‪1‬‬
‫שדות שיפועים‬
‫נכיר עכשיו דרך הסתכלות גרפית על משוואות דיפרנציאליות מסדר ראשון שנקראת‬
‫שדה שיפועים‪ .‬נקודת מבט זו היא חשובה הן משום שהיא נותנת לנו תמונה חזותית‬
‫של משוואה דיפרנציאלית‪ ,‬והן משום שהיא מאפשרת לחקור בקלות את התכונות של‬
‫פתרונות של משוואות דיפרנציאליות‪ ,‬גם כאלו שקשה או בלתי־אפשרי לפתור בעזרת‬
‫שיטות אנליטיות‪ ,‬כלומר בעזרת נוסחאות מפורשות‪.‬‬
‫נניח שנתונה משוואה דיפרנציאלית‬
‫‪y ′ = f (t, y).‬‬
‫)‪(1.1‬‬
‫נבנה את שדה השיפועים המתאים למשוואה הדיפרנציאלית בדרך הבאה‪ :‬נצייר מישור‬
‫שציריו הם ‪ t‬ו־‪ .y‬בכל נקודה )‪ (t, y‬במישור זה נסרטט קטע קצר שהשיפוע שלו‬
‫שווה לערך )‪ .f (t, y‬כמובן שלמעשה לא נצייר קטע כזה בכל נקודה במישור‪ ,‬אלא‬
‫נבחר מספר סופי של נקודות‪ ,‬אבל מבחינה מושגית שדה השיפועים נמצא בכל נקודה‬
‫במישור‪ .‬באיור ‪ 1‬עשינו זו לגבי המשוואה הדיפרנציאלית‬
‫‪y′ = 2 − y‬‬
‫נוכל גם לצייר שדה שיפועים "צפוף" יותר כמו בציור השני‪.‬‬
‫מה הקשר בין שדה השיפועים לפתרונות המשוואה הדיפרנציאלית? המשוואה )‪(1.1‬‬
‫אומרת לנו שאם )‪ y(t‬הוא פתרון של המשוואה שהגרף שלו עובר בנקודה ) ‪ (t1 , y1‬כלומר‬
‫אם ‪ ,y(t1 ) = y1‬אז הנגזרת של )‪ y(t‬בנקודה ‪ t1‬שווה ל־ ) ‪ f (t1 , y1‬במילים אחרות‪,‬‬
‫השיפוע של גרף הפתרון בנקודה ) ‪ (t1 , y1‬שווה לשיפוע של שדה השיפועים באותה נקודה‪.‬‬
‫אפשר לנסח זאת גם בצורה הבאה‪ :‬הגרף של פתרון של המשוואה הדיפרנציאלית משיק‬
‫בכל נקודה עליו לקטע של שדה השיפועים שנמצא באותה נקודה‪ .‬לכן נוכל "לפתור"‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫שדות שיפועים‬
‫איור ‪ :1‬שדה שיפועים עבור המשוואה הדיפרנציאלית ‪.y ′ = 2 − y‬‬
‫‪c‬‬
‫חגי כתריאל‪ ,‬המחלקה למתמטיקה‪ ,‬אורט בראודה‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫שדות שיפועים‬
‫איור ‪ :2‬שדה שיפועים עבור המשוואה הדיפרנציאלית ‪ ,y ′ = 2 − y‬עם גרפים של כמה‬
‫מפתרונות המשוואה‪.‬‬
‫משוואה דיפרנציאלית באופן גרפי על־ידי סרטוט של עקומות שמשיקות לשדה השיפועים‬
‫בכל נקודה בה הן עוברות‪ .‬כמו כן‪ ,‬רק מהסתכלות על שדה השיפועים נוכל להבין הרבה‬
‫על צורת הפתרונות של המשוואה הדיפרנציאלית המתאימה‪ .‬גישה זו לחקירת משוואות‬
‫דיפרנציאליות נקראת "חקירה איכותית"‪ ,‬בניגוד ל"חקירה אנליטית" שפירושה מציאת‬
‫ביטוי מפורש לפתרון המשוואה הדיפרנציאלית‪ .‬חקירה איכותית מאפשרת לנו להבין‬
‫את התנהגות הפתרונות של משוואה אפילו אם איננו יודעים למצוא אותם במפורש‪.‬‬
‫באיור ‪ 2‬סרטטנו כמה מפתרונות המשוואה הדיפרנציאלית על גבי שדה השיפועים‪.‬‬
‫כאשר המשוואה היא אוטונומית‪ ,‬כלומר כאשר הפונקציה )‪ f (t, y‬למעשה אינה תלויה‬
‫ב־‪ ,t‬כל השיפועים בנקודות בעלות אותו ערך ‪ y‬הם זהים‪ .‬כאשר המשוואה אינה‬
‫אוטונומית‪ ,‬שדות השיפועים יכולים להיראות מסובכים יותר‪ .‬באיור ‪ 3‬הבאנו כמה‬
‫דוגמאות‪.‬‬
‫בעזרת כלים הזמינים באינטרנט נוכל לסרטט שדה שיפועים של כל משוואה דיפרנציאלית‬
‫מסדר ראשון‪ ,‬וגם לקבל את הגרפים של פתרונות שלהן‪ .‬למשל‬
‫‪http://www.math.rutgers.edu/ sontag/JODE/JOdeApplet.html‬‬
‫‪http://math.rice.edu/ dfield/dfpp.html‬‬
‫‪c‬‬
‫חגי כתריאל‪ ,‬המחלקה למתמטיקה‪ ,‬אורט בראודה‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫שדות שיפועים‬
‫איור ‪ :3‬כמה דוגמאות לשדות שפועים של משוואות דיפרנציאליות‬
‫‪c‬‬
‫חגי כתריאל‪ ,‬המחלקה למתמטיקה‪ ,‬אורט בראודה‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫המשוואה הלוגיסטית ־ גידול אוכלוסיה מוגבל‬
‫‪2‬‬
‫המשוואה הלוגיסטית ־ גידול אוכלוסיה מוגבל‬
‫בסעיף זה נעשה שימוש בחקירה איכותית וגם בחקירה אנליטית‪ ,‬ונכיר תוך כדי כך‬
‫את אחת מהמשוואות הדיפרנציאליות הידועות והחשובות בתחום המחקר האקולוגי ־‬
‫חקירת אוכלוסיות של בעלי חיים ־ ובני אדם בתוכם ־ המשוואה הלוגיסטית‪ .‬המודל‬
‫הזה נוסח לראשונה על־ידי מתמטיקאי ורופא בשם ‪ Pierre Verhulst‬בשנת ‪.1845‬‬
‫הכרנו כבר את המודל הבסיסי ביותר לגידול ־ או דעיכת ־ אוכלוסיה‪ ,‬המודל שבו‬
‫מניחים שיעור גידול קבוע ‪,r‬‬
‫‪′‬‬
‫)‪(2.1‬‬
‫‪P = rP‬‬
‫המוביל לגידול אקספוננציאלי‪ ,‬אם ‪ r‬חיובי‪,‬‬
‫‪P (t) = P0 ert .‬‬
‫הבעייתיות במודל זה היא שגידול אקספוננציאלי מוביל לאחר זמן לגודל אוכלוסיה‬
‫בלתי מתקבל על הדעת‪ .‬הביולוג צ'רלס דרווין‪ ,‬שגילה את תורת האבולוציה‪ ,‬ערך חישוב‬
‫שבו הניח שפילה יולדת ‪ 6‬צאצאים במשך ‪ 60‬שנה בהן היא פורייה‪ ,‬והגיע למסקנה שזמן‬
‫)‪r = ln(2‬‬
‫ההכפלה של אוכלוסיית פילים הוא כ־ ‪ 20‬שנה‪ ,‬כלומר שיעור הריבוי ‪= 0.034‬‬
‫‪20‬‬
‫לשנה‪ .‬מכאן שאם נתחיל מזוג פילים ־ זכר ונקבה ־ כעבור ‪ 200‬שנים יהיו לנו ‪ 6.7‬מליון‬
‫פילים‪ ,‬ואחרי ‪ 1000‬שנים יהיו לנו ‪ 2.25 · 1015‬פילים‪ ,‬ופירוש הדבר שכדור הארץ יכוסה‬
‫בפילים בצפיפות של יותר מ־‪ 4‬פילים למטר מרובע‪ .‬כמובן שהרבה לפני שזה יקרה‪,‬‬
‫יתערבו גורמים נוספים ויקטינו את שיעור הריבוי של הפילים‪ ,‬למשל העובדה שלא יהיה‬
‫להם מספיק אוכל כדי לשרוד עד לבגרות ולהוליד צאצאים‪.‬‬
‫לכן המודל האקספוננציאלי‪ ,‬למרות שהוא חוזה היטב גידול של אוכלוסיות כאשר הן‬
‫עדיין קטנות והמשאבים הדרושים להשרדות ורבייה נמצאים בשפע‪ ,‬זקוק לעדכון כאשר‬
‫האוכלוסיות מגיעות לרמה שבה הפרטים בהן מתחרים על משאבים מוגבלים‪.‬‬
‫ככל שאוכלוסיה תהיה גדולה יותר‪ ,‬אנחנו מצפים ששיעור התמותה שלה ‪ d‬יגדל ושיעור‬
‫הילודה שלה ‪ b‬יקטן‪ ,‬כתוצאה מתחרות על משאבים מוגבלים‪ .‬לכן שיעור הגידול של‬
‫האוכלוסיה ‪ r = b − d‬יקטן ככל שתגדל האוכלוסיה‪ .‬כדי לקחת זאת בחשבון במודל‬
‫מתימטי‪ ,‬נניח עכשיו ששיעור הגידול ‪ r‬של האוכלוסיה אינו קבוע אלא תלוי בגודלה‬
‫הנוכחי של האוכלוסיה‬
‫) ‪r = r(P‬‬
‫אנו מצפים שהפונקציה ) ‪ r(P‬תהיה פונקציה יורדת ־ שיעור הגידול קטן ככל ש־ ‪ P‬גדל‪,‬‬
‫אבל מלבד זאת איננו יודעים מהי צורת הפונקציה‪ :‬חוקרים בתחום האקולוגיה ערכו‬
‫ועורכים מחקרים רבים כדי לקבוע את צורת הפונקציה המתאימה למינים שונים של‬
‫בעלי חיים או צמחים‪ .‬אנחנו ניקח את הפונקציה הפשוטה ביותר האפשרית ־ פונקציה‬
‫לינארית‬
‫‪r(P ) = aP + b‬‬
‫‪c‬‬
‫חגי כתריאל‪ ,‬המחלקה למתמטיקה‪ ,‬אורט בראודה‬
‫‪5‬‬
‫‪2‬‬
‫המשוואה הלוגיסטית ־ גידול אוכלוסיה מוגבל‬
‫איור ‪ :4‬שיעור הגידול של האוכלוסיה כפונקציה של גודלה‪ ,‬במודל הלוגיסטי‬
‫מאחר והפונקציה יורדת הקבוע ‪ a‬צריך להיות שלילי‪ .‬מאחר וכאשר האוכלוסיה קטנה‬
‫מאד והתחרות על משאבים זניחה אנו מצפים לשיעור גידול חיובי‪ b ,‬צריך להיות חיובי‪.‬‬
‫כלומר גרף הפונקציה יראה כמו באיור ‪.4‬‬
‫נהוג לכתוב את הפונקציה הלינארית הזאת בצורה שונה אך שקולה‪ .‬נסמן את ערך ‪P‬‬
‫שבו הישר חותך את ציר ‪ P‬ב־‪ ,K‬כלומר ‪ K = − ab‬ונסמן גם ‪ ,r0 = −b‬ונוכל נכתוב‬
‫את משוואת הישר בצורה‬
‫‬
‫‬
‫‪P‬‬
‫)‪(2.2‬‬
‫‪r(P ) = r0 1 −‬‬
‫‪K‬‬
‫הסיבה לכתיבה זו היא שלשני המספרים ‪ r0‬ו־‪ K‬יש משמעויות ביולוגיות חשובות‪r0 .‬‬
‫זה שיעור הגידול האוכלוסיה כאשר ‪ P‬קרוב מאד ל־‪ ,0‬כלומר כאשר האוכלוסיה קטנה‬
‫מאד‪ ,‬ואילו ‪ K‬הוא גודל האוכלוסיה שבו שיעור הגידול הוא בדיוק ‪ .0‬כאשר גודל‬
‫האוכלוסיה ‪ P‬קטן מהערך ‪ K‬שיעור הגידול יהיה חיובי‪ .‬כאשר ‪ P‬גדול מ־‪ K‬שיעור‬
‫הגידול שלילי‪ ,‬כלומר שיעור התמותה יהיה גדול משיעור הילודה‪ .‬לגודל ‪ K‬קוראים כושר‬
‫הנשיאה של הסביבה‪ ,‬מאחר וכאשר גודל האוכלוסיה גדול יותר מערך זה‪ ,‬הסביבה אינה‬
‫יכולה לספק משאבים מספיקים‪ ,‬ולכן שיעור הגידול נעשה שלילי‪.‬‬
‫כעת נוכל לנסח משוואה דיפרנציאלית מתאימה לתיאור גידול אוכלוסיה שבו שיעור‬
‫הגידול יורד ככל שהאוכלוסיה גדולה יותר‪ .‬במשוואה )‪ (2.1‬נחליף את הקבוע ‪r‬‬
‫בפונקציה ) ‪ r(P‬הנתונה על־ידי )‪ ,(2.2‬ונקבל‬
‫‬
‫‬
‫‪P‬‬
‫‪′‬‬
‫)‪(2.3‬‬
‫‪P = r0 · 1 −‬‬
‫‪·P‬‬
‫‪K‬‬
‫לאחר שכתבנו את המשוואה הדיפרנציאלית נרצה לחקור איך נראים הפתרונות שלה‪,‬‬
‫כלומר איזו תחזית היא נותנת להתנהגות גודל האוכלוסיה‪.‬‬
‫‪c‬‬
‫חגי כתריאל‪ ,‬המחלקה למתמטיקה‪ ,‬אורט בראודה‬
‫‪6‬‬
‫‪2‬‬
‫המשוואה הלוגיסטית ־ גידול אוכלוסיה מוגבל‬
‫איור ‪ :5‬שדה שיפועים עבור המשוואה הדיפרנציאלית של המודל הלוגיסטי‪ ,‬כאשר‬
‫‪.r = 0.3 ,K = 4‬‬
‫כדי לסרטט את שדה השיפועים של המשוואה בעזרת מחשב‪ ,‬נבחר ערכים עבור‬
‫הפרמטרים‪.‬‬
‫דוגמה ‪ 2.1‬נתאר אוכלוסיית צבאים בשמורת טבע‪ .‬נסמן ב־)‪ P (t‬את גודל האוכלוסיה‬
‫במאות בזמן ‪ t‬בשנים‪ .‬נניח שכושר הנשיאה של השמורה הוא ‪ 400‬צבאים‪ ,‬כלומר ‪.K = 4‬‬
‫נניח שכאשר מספר הצבאים קטן ולכן יש מספיק עשב לכולם‪ ,‬שיעור הריבוי של הצבאים‬
‫הוא ‪ %30‬לשנה‪ ,‬כלומר ‪.r0 = 0.3‬‬
‫המשוואה הדיפרנציאלית שלנו היא‬
‫‬
‫‬
‫‪P‬‬
‫‪′‬‬
‫‪P = 0.3 · P 1 −‬‬
‫‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫)‪(2.4‬‬
‫נסרטט את שדה השיפועים שלה‪.‬‬
‫בעזרת שדה השיפועים נוכל ללמוד לא מעט‪ .‬כאשר גודל האוכלוסיה קטן מ־‪K = 4‬‬
‫השיפועים חיוביים ולכן הפתרון יגדל‪ .‬כאשר גודל האוכלוסיה גדול מ־‪ ,K = 4‬השיפועים‬
‫שליליים ולכן האוכלוסיה תקטן‪ .‬בנקודות שעבורן ‪ P = 4‬ערכי השיפועים הם ‪,0‬‬
‫כלומר קצב השינוי של גודל האוכלוסיה יהיה ‪ .0‬זה רומז לנו שאם בזמן כלשהו‬
‫מספר הצבאים הוא ‪ ,400‬מספר זה ישאר קבוע‪ .‬ואכן נוכל לבדוק ישירות שהפונקציה‬
‫הקבועה ‪ P (t) = 4‬היא פתרון של המשוואה הדיפרנציאלית )‪ .(2.4‬יתרה מזו‪ ,‬צורת‬
‫‪c‬‬
‫חגי כתריאל‪ ,‬המחלקה למתמטיקה‪ ,‬אורט בראודה‬
‫‪7‬‬
‫‪2‬‬
‫המשוואה הלוגיסטית ־ גידול אוכלוסיה מוגבל‬
‫שדה השיפועים רומזת לנו שכל פתרון של המשוואה שיתחיל בערך חיובי של ‪ P‬ילך‬
‫ויתקרב לערך ‪ 4‬עם הזמן‪ .‬פתרונות שעבורם תנאי ההתחלה הוא‬
‫‪P (0) = P0 ,‬‬
‫כאשר ‪ ,0 < P0 < 4‬ילכו ויעלו ויתקרבו אסימפטוטית לערך ‪ .P = 4‬פתרונות שעבורם‬
‫‪ P0 > 4‬ילכו וירדו‪ ,‬וגם הם יתקרבו אסימפטוטית לערך ‪.P = 4‬‬
‫כדי לבדוק זאת נצייר בעזרת המחשב כמה פתרונות של המשוואה הדיפרנציאלית‪.‬‬
‫שאלה ‪ 2.1‬א‪ .‬איך תשתנה תמונת הפתרונות אם נגדיל או נקטין את ‪ ,r0‬אבל נשאיר את‬
‫‪ K‬כפי שהוא?‬
‫ב‪ .‬איך תשנה תמונת הפתרונות אם נשאיר את ‪ r0‬קבוע‪ ,‬אבל נגדיל או נקטין את ‪?K‬‬
‫בדקו גם בעזרת מחשב‪.‬‬
‫שאלה ‪ 2.2‬למשוואה הלוגיסטית יש פתרון קבוע נוסף מלבד הפתרון ‪ .P (t) = 4‬מהו‬
‫הפתרון הזה‪ ,‬ומה המשמעות הביולוגית שלו?‬
‫שאלה ‪ 2.3‬תנאי התחלה ‪ P (0) = P0 < 0‬אינו מעניין מבחינה ביולוגית‪ ,‬מאחר וגודל‬
‫אוכלוסיה אינו יכול להיות שלילי‪ ,‬אבל מהבחינה המתמטית עדיין מעניין לבחון פתרונות‬
‫המקיימים תנאי התחלה כזה‪ .‬מה ניתן ללמוד משדה השיפועים על פתרונות כאלה?‬
‫התנהגות הפתרונות של המשוואה ניתנת אם כן להבנה באמצעות ציור שדה השיפועים‪,‬‬
‫אבל אם רוצים לענות על שאלות כמותיות נוח מאד אם יש בידינו פתרון אנליטי‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬נניח שבהתחלה יש רק ‪ 20‬צבאים בשמורה‪ .‬תוך כמה שנים צפויה אוכלוסיית‬
‫הצבאים להגיע ל־‪?350‬‬
‫נמצא פתרונות אנליטיים למשוואה )‪ ,(2.3‬בעזרת שיטת הפרדת המשתנים‪.‬‬
‫‪c‬‬
‫חגי כתריאל‪ ,‬המחלקה למתמטיקה‪ ,‬אורט בראודה‬
‫‪8‬‬
‫‪2‬‬
‫המשוואה הלוגיסטית ־ גידול אוכלוסיה מוגבל‬
‫נכתוב את המשוואה בצורה‬
‫‬
‫‬
‫‪dP‬‬
‫‪P‬‬
‫‪= r0 · P 1 −‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪K‬‬
‫נפריד משתנים‬
‫‪dP‬‬
‫‪ = r0 dt‬‬
‫‪P‬‬
‫‪P 1− K‬‬
‫נבצע אינטגרציה‬
‫‪r0 dt‬‬
‫האינטגרל באגף ימין הוא‬
‫‪Z‬‬
‫‪Z‬‬
‫‪dP‬‬
‫=‬
‫‪P‬‬
‫‪P 1− K‬‬
‫‪r0 dt = r0 t + C‬‬
‫‪Z‬‬
‫כדי לחשב את האינטגרל באגף שמאל נפרק את הפונקציה לשברים חלקיים‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪K‬‬
‫‪1‬‬
‫=‬
‫‪= +‬‬
‫‪P‬‬
‫) ‪P (K − P‬‬
‫‪P‬‬
‫‪K −P‬‬
‫‪P 1− K‬‬
‫לכן‬
‫‪+C‬‬
‫‬
‫‪P‬‬
‫‪K −P‬‬
‫‬
‫‪dP‬‬
‫‪= ln(P ) − ln(K − P ) = ln‬‬
‫‪K−P‬‬
‫‪Z‬‬
‫לכן קיבלנו‬
‫‪= r0 t + C‬‬
‫‬
‫‪P‬‬
‫‪K −P‬‬
‫‬
‫‪dP‬‬
‫‪+‬‬
‫‪P‬‬
‫‪Z‬‬
‫‪dP‬‬
‫=‬
‫‪P‬‬
‫‪P 1− K‬‬
‫‪Z‬‬
‫‪ln‬‬
‫נחלץ את ‪P‬‬
‫‪P‬‬
‫) ‪= er0 t+C = Der0 t ⇒ P = Der0 t (K − P‬‬
‫‪K−P‬‬
‫‪KD‬‬
‫‪KDer0 t‬‬
‫=‬
‫‪r‬‬
‫‪t‬‬
‫‪De 0 + 1‬‬
‫‪D + e−r0 t‬‬
‫מצאנו משפחת פתרונות למשוואה הדיפרנציאלית‪.‬‬
‫= )‪⇒ P (Der0 t + 1) = KDer0 t ⇒ P (t‬‬
‫למעשה יש גם פתרונות של המשוואה שאינם במשפחה‪ :‬הפתרונות שהם פונקציות‬
‫קבועות‪ .‬הפתרונות הקבועים של המשוואה מתקבלים על ידי השוואת האגף הימני שלה‬
‫לאפס‪ ,‬והם‬
‫)‪(2.5‬‬
‫‪P (t) = 0, P (t) = K.‬‬
‫‪c‬‬
‫חגי כתריאל‪ ,‬המחלקה למתמטיקה‪ ,‬אורט בראודה‬
‫‪9‬‬
‫‪2‬‬
‫המשוואה הלוגיסטית ־ גידול אוכלוסיה מוגבל‬
‫‬
‫‪P‬‬
‫כאשר חילקנו את שני אגפי המשוואה בביטוי‬
‫‪ P 1 − K‬הנחנו במובלע שביטוי זה‬
‫אינו מתאפס‪ ,‬ולכן "פיספסנו" את הפתרונות האלה‪.‬‬
‫נניח עכשיו שנתון גודל אוכלוסיה התחלתי ‪ ,P0‬כלומר נתון תנאי התחלה‬
‫‪P (0) = P0‬‬
‫)‪(2.6‬‬
‫ואנו רוצים למצוא את הערך של הפרמטר ‪ D‬שעבורו הפתרון יקיים את תנאי ההתחלה‪.‬‬
‫נציב ‪ t = 0‬בביטוי לפתרון ונקבל‬
‫‪KD‬‬
‫‪KD‬‬
‫=‬
‫‪−r‬‬
‫‪·0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪D+e‬‬
‫‪D+1‬‬
‫= )‪P0 = P (0‬‬
‫נחלץ את ‪ D‬ונקבל‬
‫‪P0‬‬
‫=‪D‬‬
‫‪K − P0‬‬
‫נציב חזרה בפתרון המשוואה הדיפרנציאלית ונקבל‬
‫‪KP0‬‬
‫‪.‬‬
‫‪−r‬‬
‫) ‪P0 + e 0 t (K − P0‬‬
‫=‬
‫‪P0‬‬
‫‪K K−P‬‬
‫‪0‬‬
‫‪P0‬‬
‫‪+ e−r0 t‬‬
‫‪K−P0‬‬
‫= )‪P (t‬‬
‫)‪(2.7‬‬
‫זהו אם כן הפתרון של המשוואה )‪ (2.3‬המקיים את תנאי ההתחלה )‪ .(2.6‬למעשה ייצגנו‬
‫את משפחת הפתרונות של המשוואה בצורה אחרת כאשר הפרמטר ‪ D‬מוחלף בפרמטר‬
‫‪ ,P0‬אשר היתרון שלו הוא שיש לו משמעות מובנת ־ גודל האוכלוסיה ההתחלתי‪ .‬יש‬
‫עוד יתרון של הייצוג האחרון ־ עכשיו שני הפתרונות הקבועים )‪ (2.5‬מופיעים כחלק‬
‫ממשפחת הפתרונות‪ :‬בידקו מה קורה כאשר מציבים ‪ P0 = 0‬או ‪ P0 = K‬ב־ )‪.(2.7‬‬
‫שאלה ‪ 2.4‬השתמשו בביטוי )‪ (2.7‬כדי לחקור את צורת הפתרון‪ .‬התייחסו לגבולות כאשר‬
‫‪ t‬שואף ל־∞‪ −‬ול־∞‪ ,‬ולעליה או ירידה של הפתרון‪ .‬בידקו את מסקנותיכם ביחס למידע‬
‫שהתקבל מהחקירה האיכותית של המשוואה בעזרת שדה השיפועים‪.‬‬
‫שאלה ‪ 2.5‬בשמורת טבע יש כיום ‪ 200‬צבאים‪ .‬אם שיעור הגידול השנתי כאשר האוכלוסיה‬
‫קטנה מאד הוא ‪ %30‬לשנה‪ ,‬וכושר הנשיאה של השמורה הוא ‪ 4000‬צבאים‪ .‬השתמשו‬
‫במודל הלוגיסטי כדי לענות על השאלות הבאות‬
‫א‪ .‬תוך כמה שנים צפויה אוכלוסיית הצבאים להגיע ל־‪?3500‬‬
‫ב‪ .‬כעבור כמה שנים יהיה קצב הגידול של אוכלוסיית הצבאים מקסימלי?‬
‫‪c‬‬
‫חגי כתריאל‪ ,‬המחלקה למתמטיקה‪ ,‬אורט בראודה‬
‫‪10‬‬
‫‪2‬‬
‫המשוואה הלוגיסטית ־ גידול אוכלוסיה מוגבל‬
‫שאלה ‪ 2.6‬בהמשך לשאלה ‪:2.5‬‬
‫נניח שכאשר אוכלוסיית הצבאים בשמורה תגיע ל־‪ ,1000‬יתירו לצוד ‪ 100‬צבאים מדי שנה‪.‬‬
‫א‪ .‬איך תשתנה המשוואה הדיפרנציאלית? איך ישתנה שדה השיפועים?‬
‫ב‪ .‬מה צפויה להיות אוכלוסיית הצבאים בשמורה בטווח הארוך? ענו על השאלה בעזרת‬
‫שדה־השיפועים‪ ,‬בלי לפתור את המשוואה הדיפרנציאלית‪.‬‬
‫ג‪ .‬ענו על שאלות א‪,‬ב בהנחה שכאשר אוכלוסיית הצבאים תגיע ל־‪ ,1000‬יתירו לצוד ‪300‬‬
‫צבאים מדי שנה‪.‬‬
‫ד‪ .‬מה כמות הצבאים המקסימלית שאפשר לצוד מדי שנה מבלי לגרום להכחדת אוכלוסיית‬
‫הצבאים בשמורה?‬
‫‪c‬‬
‫חגי כתריאל‪ ,‬המחלקה למתמטיקה‪ ,‬אורט בראודה‬
‫‪11‬‬
Download