Lesson 1
What’s in a Name?
‫אלה הדברים‬
‫= משנה תורה‬
Deuteronomy
A book of
words/speeches.
A second teaching/ a
repetition
Ibn Ezra (1089-1164) on 1:5
‫והנה משה החל לפרש לבנים שנולדו במדבר מה שאירע‬
,‫ גם עשרת הדברים‬,‫ ואמר להם כל המצות‬,‫לאבותיהם‬
:‫ ישמעום גם הם מפי ציר נאמן‬,‫ששמעו אבותיהם מפי השם‬
Moshe began to expound to the children born in
the wilderness what had happened to their
parents. He told them all of the laws. He also
repeated the Ten Commandments – for their
parents having heard them from God, Moshe was
desirous that they too should be able to hear them
from a faithful messenger.
Audience
Who is the intended audience?
• Second generation
– Pro – Introduced as speech to second generation
– Con - they must have heard these stories and laws
from their fathers. Most were alive themselves.
• Us
– Pro – Canonized as part of Humash which is meant
for future generations
– Con - we know contents from other books
Repeated Items in Debarim
Sefer Breishit - Sefer Devarim makes almost no
mention of any of its stories: not the Creation,
the Flood, the Avot, or the brothers.
Sefer Shmot - We find only a few details of the
Exodus & no details of the Mishkan. We do
however find the story of Ma'amad Har Sinai &
Chet Ha'egel.
Sefer Vayikra - Devarim makes almost no mention
of any of its mitzvot.
Sefer Bamidbar - Although some of its stories are
mentioned, e.g. the meraglim and defeating
Sichon & Og, none of its mitzvot are recorded.
Debarim = Four Books?
‫‪Differences‬‬
‫שמות פרק כ‬
‫(ז) זָכֹור ֶאת יֹום הַ שַ בָּ ת ל ְַק ְדׁשֹו‪:‬‬
‫ית כָּל ְמלַאכְ ֶתָך‪:‬‬
‫(ח) ׁשֵׁ ׁשֶ ת י ִָּמים ַת ֲעבֹד וְ עָּ ִש ָּ‬
‫(ט) וְ יֹום הַ ְשבִ יעִ י ׁשַ בָּ ת לַידֹוָּד אֱ ֹלהֶ יָך ל ֹא‬
‫ַתעֲשֶ ה כָּל ְמלָּאכָּה ַא ָּתה ּובִ נְָך ּובִ ֶתָך עַ בְ ְדָך‬
‫וַאֲ מָּ ְתָך ּובְ הֶ ְמ ֶתָך וְ ג ְֵׁרָך אֲ ׁשֶ ר בִ ְׁשעָּ ֶריָך‪:‬‬
‫(י) כִּ י שֵׁ שֶׁ ת י ִָּמים עָ שָ ה יְֹדֹוָֹד ֶׁאת הַ שָ מַ יִּם‬
‫וְ ֶׁאת הָ ָא ֶׁרץ ֶׁאת הַ יָם וְ ֶׁאת כָל אֲ שֶׁ ר בָ ם‬
‫ַו ָינַח בַ יֹום הַ ְשבִּ יעִּ י‬
‫עַ ל כֵׁן בֵׁ ַרְך יְֹדֹוָֹד ֶׁאת יֹום הַ שַ בָ ת ַוי ְַק ְדשֵׁ הּו‪:‬‬
‫דברים פרק ה‬
‫(יא) שָׁ מֹור אֶ ת יֹום הַ שַ בָּ ת לְ קַ ְדׁשֹו‬
‫כַּאֲ שֶׁ ר ִצוְּ ָך יְּ דֹ וָׁד אֱ ֹלהֶׁ יָך‪:‬‬
‫(יב) ׁשֵׁ ׁשֶ ת י ִָּמים תַ עֲבֹ ד וְ ע ִָּשיתָּ כָּל ְמלַאכְ תֶ ָך‪:‬‬
‫(יג) וְ יֹום הַ ְשבִ יעִ י ׁשַ בָּ ת לַידֹ וָּד אֱֹלהֶ יָך ל ֹא‬
‫תַ עֲשֶ ה כָּל ְמלָּאכָּה אַ תָּ ה ּובִ נְ ָך ּובִ תֶ ָך וְ עַבְ ְדָך‬
‫שֹורָך ַּוחֲמֹ ְּרָך וְּ כָׁל בְ הֶ ְמתֶ ָך וְ ג ְֵׁרָך‬
‫ַואֲמָּ תֶ ָך וְּ ְּ‬
‫אֲׁשֶ ר בִ ְׁשע ֶָּריָך לְּ מַּ עַּ ן יָׁנוחַּ עַּ ְּב ְּדָך וַּאֲ מָׁ ְּתָך‬
‫כָׁמֹוָך‪:‬‬
‫(יד) וְּ ָׁזכ ְַּּרתָׁ כִ י עֶׁ בֶׁ ד הָׁ יִ יתָׁ ְּבאֶׁ ֶׁרץ ִמ ְּצ ַּריִ ם‬
‫וַּיֹ ִצאֲ ָך יְּ דֹ וָׁד אֱ ֹלהֶׁ יָך ִמשָׁ ם ְּביָׁד ֲחזָׁקָׁ ה‬
‫ובזְּרֹ עַּ נְּ טויָׁה‬
‫ִ‬
‫עַל כֵׁן ִצוְּ ָך יְּ דֹ וָׁד אֱ ֹלהֶׁ יָך ַּלעֲׂשֹות אֶׁ ת יֹום‬
‫הַּ שַּ בָׁ ת‪:‬‬
The Basic Question
of the Entire Course
What is Sefer Debarim?
Is it just repetition?
Is it completely new?
What is/are its message/s?
How does its structure, contents, and style come
together to form a unified book?
Stylistic Comparison
First four books
introduce laws with:
Sefer Debarim says:
‫וידבר ה' אל משה לאמר‬
)2:17( ‫וידבר ה' אלי לאמר‬
almost 100 times.
3rd
person
1st person
but how can Moshe write about
himself?
‫בבלי בבא בתרא יד‬
‫ומי כתבן? משה כתב ספרו ופרשת בלעם ואיוב; יהושע כתב ספרו ושמונה‬
‫פסוקים שבתורה‪...‬‬
‫אמר מר‪ :‬יהושע כתב ספרו ושמונה פסוקים שבתורה‪ .‬תניא כמאן דאמר‪:‬‬
‫שמונה פסוקים שבתורה יהושע כתבן‪ ,‬דתני'‪( :‬דברים לד‪:‬ה) וימת שם‬
‫משה עבד ה' ‪ -‬אפשר משה חי וכתב וימת שם משה? אלא‪ ,‬עד כאן‬
‫כתב משה‪ ,‬מכאן ואילך כתב יהושע‪ ,‬דברי ר' יהושע‪ ,‬ואמרי לה ר'‬
‫נחמיה; אמר לו ר' שמעון‪ :‬אפשר ס"ת חסר אות אחת? וכתיב‪( :‬דברים‬
‫לא‪:‬כו) לקוח את ספר התורה הזה! אלא‪ ,‬עד כאן הקב"ה אומר ומשה‬
‫אומר וכותב‪ ,‬מכאן ואילך הקב"ה אומר ומשה כותב בדמע‪ ,‬כמו שנאמר‬
‫להלן‪( :‬ירמיהו לו‪:‬יח) ויאמר להם ברוך מפיו יקרא אלי את כל‬
‫הדברים האלה ואני כותב על הספר בדיו‪ .‬כמאן אזלא הא דא"ר יהושע‬
‫בר אבא אמר רב גידל אמר רב‪ :‬שמונה פסוקים שבתורה יחיד קורא‬
‫אותן? לימא‪( ,‬ר"י היא) ודלא כר"ש! אפילו תימא ר"ש‪ ,‬הואיל ואשתנו‬
‫אשתנו‪.‬‬
Baba Bathra 15b
The Master has said: Joshua wrote the book which bears his name and the last eight
verses of the Pentateuch. This statement is in agreement with the authority who says
that eight verses in the Torah were written by Joshua, as it has been taught: [It is
written], So Moses the servant of the Lord died there. Now is it possible that Moses
being dead could have written the words, ‘Moses died there’? The truth is, however,
that up to this point Moses wrote, from this point Joshua wrote. This is the opinion of
R. Judah, or, according to others, of R. Nehemiah. Said R. Simeon to him: Can [we
imagine the] scroll of the Law being short of one word, and is it not written, Take this
book of the Law? No; what we must say is that up to this point the Holy One, blessed
be He, dictated and Moses repeated and wrote, and from this point God dictated and
Moses wrote with tears, as it says of another occasion, Then Baruch answered them, He
pronounced all these words to me with his mouth, and I wrote them with ink in the
book. Which of these two authorities is followed in the rule laid down by R. Joshua b.
Abba which he said in the name of R. Giddal who said it in the name of Rab: The last
eight verses of the Torah must be read [in the Synagogue service] by one person alone?
— It follows R. Judah and not R. Simeon. I may even say, however, that it follows R.
Simeon, [who would say that] since they differ [from the rest of the Torah] in one way,
they differ in another.
‫בבלי מגילה דף לא‪:‬‬
‫בתעניות ברכות וקללות ואין מפסיקין בקללות‪ .‬מנא הני‬
‫מילי? אמר רב חייא בר גמדא אמר רבי אסי‪ :‬דאמר קרא‬
‫(משלי ג') מוסר ה' בני אל תמאס‪ .‬ריש לקיש אמר‪ :‬לפי‬
‫שאין אומרים ברכה על הפורענות‪ .‬אלא היכי עביד? תנא‪:‬‬
‫כשהוא מתחיל ‪ -‬מתחיל בפסוק שלפניהם‪ ,‬וכשהוא מסיים ‪-‬‬
‫מסיים בפסוק שלאחריהן‪ .‬אמר אביי‪ :‬לא שנו אלא בקללות‬
‫שבתורת כהנים‪ ,‬אבל קללות שבמשנה תורה ‪ -‬פוסק‪ .‬מאי‬
‫טעמא? הללו ‪ -‬בלשון רבים אמורות‪ ,‬ומשה מפי הגבורה‬
‫אמרן‪ .‬והללו ‪ -‬בלשון יחיד אמורות‪ ,‬ומשה מפי עצמו אמרן‪.‬‬
Bavli Megilah 31b
ON FAST DAYS [THE PORTION OF] BLESSINGS AND CURSES IS
READ, AND THERE MUST BE NO BREAK IN [THE READING OF]
THE CURSES. Whence is this rule derived? — R. Hiyya b. Gamda
replied in the name of R. Assi: Because Scripture says, My son,
despise not the chastening of the Lord. Resh Lakish said: It is because
a blessing should not be said for chastisement. How then is the reader
to do? A Tanna taught: He commences his reading with a verse before
them and concludes it with a verse after them. Said Abaye: This rule
was laid down only for the curses in Leviticus, but in the curses in
Deuteronomy a break may be made. What is the reason? — In the
former Israel are addressed in the plural number and Moses uttered
them on behalf of the Almighty; in the latter Israel are addressed in the
singular, and Moses uttered them in his own name.
‫‪Abarbanel’s Introduction‬‬
‫ענין הספר הזה ואמתתו הוא שמשה רבנו אמר הדברים‬
‫האלה וביאר המצות שנזכרו פה לישראל לצורך פרידתו‬
‫ורצה הקב"ה אחרי שהשלים לאמרם לישראל שיכתב‬
‫בספר התורה כל זה כפי מה שאמרו משה ואולי הוסיף‬
‫בהם הגבורה טעמים ודברים בזמן הכתיבה‪.‬‬
What’s in a Name?
‫אלה הדברים‬
A book of
words/speeches.
Synchronic
Analysis
‫= משנה תורה‬
Deuteronomy
A second teaching/ a
repetition
Diachronic
Analysis
1B
Do Now:
• Scan chapter 1. Where does Moshe’s
speech actually begin?
• Now read the introduction to the speech
and try to translate it.
• Where did Moshe give this speech?
Location of Moshe’s Speech
1. ‫ עבר הירדן‬- This is where they are in year
40
2. ‫ במדבר בערבה מול סוף‬- somewhere in the
wilderness, more specifically in Arabah
near Suf
3. ‫ בין פארן ובין תפל ולבן וחצרות ודי זהב‬somewhere between all of these places
‫‪Ramban and Ibn Ezra - Repetition‬‬
‫אבן עזרה ‪ -‬והישר בעיני‪ ,‬שפירושו אלה הדברים ‪-‬‬
‫שהם דברי המצות הכתובים בפרשת ראה אנכי‪,‬‬
‫ושופטים‪ ,‬וכי תצא‪ ,‬והיה כי תבוא כבר אמר אותם‬
‫כאשר היו במדבר‪ .‬ויהיה דבר משה מושך עצמו ואחר‬
‫עמו‪ .‬וכן הוא‪ :‬דבר משה‪ ...‬במדבר‪ ,‬בערבה‪ ,‬מול סוף‬
‫מיום שנסעו מסיני‪ .‬בין פארן ובין תפל ולבן וחצרת ודי‬
‫זהב ‪ -‬מקומות לא נזכרו בפ' אלה מסעי‪ ,‬או נזכרו‬
‫בשמות אחרים‪ ,‬כי הנה שניר יש לו ג' שמות‪ ,‬ורבים כן‪:‬‬
‫‪Onkelos and Rashi - Allegory‬‬
‫אונקלוס ‪ -‬אלין פתגמיא דמליל משה עם כל ישראל בעברא‬
‫דירדנא אוכח יתהון על דחבו במדברא ועל דארגיזו במישרא‬
‫לקביל ים סוף בפארן אתפלו על מנא ובחצרות ארגיזו על‬
‫בשרא ועל דעבדו עיגל דדהב‪:‬‬
‫רש"י ‪ -‬אחד עשר יום מחורב ‪ -‬אמר להם משה ראו מה‬
‫גרמתם‪ ,‬אין לכם דרך קצרה מחורב לקדש ברנע כדרך הר‬
‫שעיר ואף הוא מהלך אחד עשר יום‪...‬ובשביל שקלקלתם‬
‫הסב אתכם סביבות הר שעיר ארבעים שנה‪:‬‬
‫‪Ibn Ezra’s Secret - 1:2‬‬
‫בעבר הירֹדן‪ ,‬במֹדבר‪ ,‬בערבה‪.‬‬
‫ואם תבין סוד השנים עשר‪ ,‬גם ויכתוב משה (דברים‬
‫לא‪ ,‬כב)‪ ,‬והכנעני אז בארץ (ברא' יב‪ ,‬ו)‪ ,‬בהר ה' יראה‬
‫(שם כב‪ ,‬יד)‪ ,‬והנה ערשו ערש ברזל‪( ,‬דברים ג‪ ,‬יא)‬
‫תכיר האמת‪.‬‬
Map of Bne Yisrael’s travels in ‫ג‬-‫פרקים א‬
Session 2
Do Now:
Another Name
• Look up Joshua 8:31.
• What is ‫?ספר תורת משה‬
(hint: look up Debarim 27:5.)
• Can you explain this name?
‫‪ quoted by Joshua‬ספר תורת משה‬
‫ֹדברים פרק כז‬
‫(ב) וְ הָּ יָּה בַ יֹום אֲ ׁשֶ ר ַתעַ בְ רּו ֶאת הַ י ְַרדֵׁ ן ֶאל הָּ ָּא ֶרץ‬
‫אֲ ׁשֶ ר ְיד ָֹּוד אֱ ֹלהֶ יָך נ ֵֹׁתן ָּלְך וַ הֲ ֵׁקמ ָֹּת לְ ָך אֲ בָּ נִ ים‬
‫גְ דֹלֹות וְ שַ ְד ָּת א ָֹּתם בַ ִשיד‪:‬‬
‫תֹורה הַ ז ֹאת‬
‫(ג) וְ כ ַָּתבְ ָּת ֲע ֵׁליהֶ ן ֶאת כָּל ִדבְ ֵׁרי הַ ָּ‬
‫בְ עָּ בְ ֶרָך לְמַ עַ ן אֲ ׁשֶ ר ָּתב ֹא ֶאל הָּ ָּא ֶרץ אֲ ׁשֶ ר יְ דֹוָּ ד‬
‫ּודבַ ׁש כַאֲ ׁשֶ ר ִדבֶ ר‬
‫אֱ ֹלהֶ יָך נ ֵֹׁתן ְלָך ֶא ֶרץ ָּזבַ ת חָּ לָּ ב ְ‬
‫ְידֹוָּד אֱ ֹלהֵׁ י אֲ ב ֶֹתיָך ָּלְך‪:‬‬
‫(ד) וְ הָּ יָּה בְ עָּ בְ ְרכֶם ֶאת הַ י ְַרדֵׁ ן ָּת ִקימּו ֶאת הָּ אֲ בָּ נִ ים‬
‫הָּ ֵׁאלֶה אֲ ׁשֶ ר ָּאנֹכִ י ְמצַ ּוֶה ֶא ְתכֶם הַ יֹום בְ הַ ר עֵׁ יבָּ ל‬
‫אֹותם בַ ִשיד‪:‬‬
‫וְ שַ ְד ָּת ָּ‬
‫ית שָּ ם ִמזְ בֵׁ חַ ַלידֹוָּד אֱ ֹלהֶ יָך ִּמזְ בַ ח‬
‫(ה) ּובָּ ִנ ָּ‬
‫אֲ בָ נִּים ל ֹא ָת ִּניף ֲעלֵׁיהֶׁ ם בַ ְרזֶׁל‪:‬‬
‫(ו) אֲ בָּ נִים ְׁשלֵׁמֹות ִתבְ נֶה ֶאת ִמזְ בַ ח יְ דֹוָּ ד אֱ ֹלהֶ יָך‬
‫ית עָּ ָּליו עֹוֹלת ַליד ָֹּוד אֱ ֹלהֶ יָך‪:‬‬
‫וְ הַ ֲע ִל ָּ‬
‫(ז) וְ ָּזבַ ְח ָּת ְׁשל ִָּמים וְ ָּא ַכל ְָּת שָּ ם וְ שָּ מַ ְח ָּת לִפְ נֵׁי יְ דֹוָּ ד‬
‫אֱ ֹלהֶ יָך‪:‬‬
‫תֹורה‬
‫(ח) וְ כ ַָּתבְ ָּת עַ ל הָּ אֲ בָּ נִים ֶאת כָּל ִדבְ ֵׁרי הַ ָּ‬
‫הַ ז ֹאת בַ ֵׁאר הֵׁ יטֵׁ ב‪ :‬ס‬
‫יהושע פרק ח‬
‫(ל) ָּאז יִ בְ נֶה יְ הֹוׁשֻׁ עַ ִמזְ בֵׁ חַ לַ ידֹוָּ ד אֱ ֹלהֵׁ י י ְִש ָּר ֵׁאל‬
‫בְ הַ ר עֵׁ יבָּ ל‪:‬‬
‫יִש ָּר ֵׁאל‬
‫(לא) כַאֲ ׁשֶ ר צִ ּוָּה מֹׁשֶ ה עֶ בֶ ד יְ דֹוָּ ד ֶאת בְ נֵׁי ְ‬
‫תֹורת מֹׁשֶ ה ִּמזְ בַ ח אֲ בָ נִּים‬
‫ַ‬
‫כַ כָּתּוב בְ סֵׁ פֶ ר‬
‫ְשלֵׁ מֹות אֲ שֶׁ ר ל ֹא הֵׁ נִּ יף עֲלֵׁיהֶׁ ן בַ ְרזֶׁל ַו ַיעֲלּו עָּ ָּליו‬
‫לָּמים‪:‬‬
‫עֹלֹות לַ ידֹוָּ ד וַ יִ זְ בְ חּו ְׁש ִ‬
‫תֹורת‬
‫(לב) וַ יִ כְ ָּתב ׁשָּ ם עַ ל הָּ אֲ בָּ ִנים ֵׁאת ִמ ְׁשנֵׁה ַ‬
‫יִש ָּר ֵׁאל‪:‬‬
‫כָּתב לִפְ נֵׁי בְ נֵׁי ְ‬
‫מֹׁשֶ ה אֲ ׁשֶ ר ַ‬
‫(לג) וְ כָּל י ְִש ָּר ֵׁאל ּוזְ ֵׁקנָּיו וְ ׁש ְֹט ִרים וְ ׁשֹפְ טָּ יו ע ְֹמ ִדים‬
‫לָּארֹון ֶנגֶד הַ כֹהֲ נִ ים הַ ְלוִ יִם נ ְֹש ֵׁאי‬
‫ּומזֶ ה ָּ‬
‫ִמזֶ ה ִ‬
‫כָּאזְ ָּרח חֶ צְ יֹו ֶאל מּול הַ ר‬
‫אֲ רֹון בְ ִרית יְ דֹוָּ ד כַ גֵׁר ֶ‬
‫גְ ִרזִ ים וְ הַ חֶ צְ יֹו ֶאל מּול הַ ר עֵׁ יבָּ ל כַאֲ ׁשֶ ר צִ ּוָּה‬
‫מֹׁשֶ ה עֶ בֶ ד יְ דֹוָּ ד לְ בָּ ֵׁרְך ֶאת הָּ עָּ ם י ְִש ָּר ֵׁאל‬
‫ׁשנָּה‪:‬‬
‫בָּ ִרא ֹ‬
‫תֹורה הַ בְ ָּרכָּה‬
‫(לד) וְ ַאחֲ ֵׁרי כֵׁ ן ָּק ָּרא ֶאת כָּל ִדבְ ֵׁרי הַ ָּ‬
‫תֹורה‪:‬‬
‫וְ הַ ְק ָּללָּה כְ כָּל הַ כָּתּוב בְ סֵׁ פֶ ר הַ ָּ‬
‫(לה) ל ֹא הָּ יָּה דָּ בָּ ר ִמכֹל אֲ ׁשֶ ר צִ ּוָּה מֹׁשֶ ה אֲ ׁשֶ ר ל ֹא‬
‫יִש ָּר ֵׁאל וְ הַ נ ִָּׁשים וְ הַ טַ ף‬
‫ָּק ָּרא יְ הֹוׁשֻׁ עַ ֶנגֶד כָּל ְקהַ ל ְ‬
‫וְ הַ גֵׁר הַ הֹלֵׁ ְך בְ ִק ְרבָּ ם‪ :‬פ‬
‫‪ quoted in Melachim‬ספר תורת משה‬
‫דברים פרק כד‬
‫יּומתּו אָ בֹות עַ ל‬
‫(טז) ל ֹא ְ‬
‫יּומתּו עַ ל‬
‫בָ נִ ים ּובָ נִ ים ל ֹא ְ‬
‫יּומתּו‪:‬‬
‫אָ בֹות ִאיׁש ְב ֶח ְטאֹו ָ‬
‫ס‬
‫מלכים ב פרק יד‬
‫(ו) וְאֶ ת ְבנֵי הַ ַמכִּ ים ל ֹא‬
‫ּתֹורת‬
‫ַ‬
‫הֵ ִּמית ַככָּתּוב ְבסֵ פֶ ר‬
‫ֹשה אֲ ֶשר צִּ ּוָּה ְי ֹדוָּד‬
‫מ ֶ‬
‫יּומתּו אָ בֹות עַ ל‬
‫לֵ אמֹר ל ֹא ְ‬
‫יּומתּו עַ ל‬
‫בָ נִ ים ּובָ נִ ים ל ֹא ְ‬
‫אָ בֹות כִ י ִאם ִאיׁש ְב ֶח ְטאֹו‬
‫יּומת ‪:‬‬
‫ָ‬
‫<ימות>‬
Structure of Sefer Debarim
Class 2
‫‪ in Debarim 1-26‬משה‬
‫‪ .1‬דברים פרק א פסוק א‬
‫ָּארן ּובֵׁ ין‬
‫יִש ָּר ֵׁאל בְ עֵׁ בֶ ר הַ י ְַרדֵׁ ן בַ ִמ ְדבָּ ר בָּ ע ֲָּרבָּ ה מֹול סּוף בֵׁ ין פ ָּ‬
‫ֵׁאלֶה הַ ְדבָּ ִרים אֲ ׁשֶ ר ִדבֶ ר מֹשֶׁ ה ֶאל כָּל ְ‬
‫תפֶל וְ ָּלבָּ ן וַחֲ צֵׁ רֹת וְ ִדי זָּהָּ ב‪:‬‬
‫ֹ‬
‫‪ .2‬דברים פרק א פסוק ג‬
‫יִש ָּר ֵׁאל כְ כֹל אֲ ׁשֶ ר צִ ָּּוה ְיד ָֹּוד‬
‫ַוי ְִהי בְ ַא ְרבָּ עִ ים ׁשָּ נָּה בְ עַ ְׁש ֵׁתי עָּ שָּ ר חֹדֶ ׁש בְ ֶאחָּ ד לַ חֹדֶ ׁש ִדבֶ ר מֹשֶׁ ה ֶאל בְ נֵׁי ְ‬
‫אֹתֹו אֲ לֵׁהֶ ם‪:‬‬
‫‪ .3‬דברים פרק א פסוק ה‬
‫תֹורה הַ ז ֹאת לֵׁאמֹר‪:‬‬
‫הֹואיל מֹשֶׁ ה בֵׁ ֵׁאר ֶאת הַ ָּ‬
‫מֹואב ִ‬
‫בְ עֵׁ בֶ ר הַ י ְַרדֵׁ ן בְ ֶא ֶרץ ָּ‬
‫‪ .4‬דברים פרק ד פסוק מא‬
‫ָּאז יַבְ ִדיל מֹשֶׁ ה ׁשָּ ֹלׁש עָּ ִרים בְ עֵׁ בֶ ר הַ י ְַרדֵׁ ן ִמזְ ְרחָּ ה ׁשָּ מֶ ׁש‪:‬‬
‫‪ .5‬דברים פרק ד פסוק מד‬
‫יִש ָּר ֵׁאל‪:‬‬
‫תֹורה אֲ ׁשֶ ר שָּ ם מֹשֶׁ ה לִפְ נֵׁי בְ נֵׁי ְ‬
‫וְ ז ֹאת הַ ָּ‬
‫‪ .6‬דברים פרק ד פסוק מה‬
‫אתם ִמ ִמצְ ָּריִם‪:‬‬
‫ֵׁאלֶ ה הָּ עֵׁ דֹת וְ הַ חֻׁ ִקים וְ הַ ִמ ְׁשפ ִָּטים אֲ ׁשֶ ר ִדבֶ ר מֹשֶׁ ה ֶאל בְ נֵׁי י ְִש ָּר ֵׁאל בְ צֵׁ ָּ‬
‫‪ .7‬דברים פרק ד פסוק מו‬
‫בְ עֵׁ בֶ ר הַ י ְַרדֵׁ ן בַ ַגיְא מּול בֵׁ ית פְ עֹור בְ ֶא ֶרץ ִסיחֹן מֶ לֶ ְך הָּ אֱ מ ִֹרי אֲ ׁשֶ ר יֹוׁשֵׁ ב בְ חֶ ְׁשבֹון אֲ ׁשֶ ר ִהכָּה מֹשֶׁ ה ּובְ נֵׁי‬
‫אתם ִמ ִמצְ ָּריִם‪:‬‬
‫י ְִש ָּר ֵׁאל בְ צֵׁ ָּ‬
‫‪ .8‬דברים פרק ה פסוק א‬
‫פָּטים אֲ ׁשֶ ר ָּאנֹכִ י דֹבֵׁ ר‬
‫יִש ָּר ֵׁאל ֶאת הַ חֻׁ ִקים וְ ֶאת הַ ִמ ְׁש ִ‬
‫ַוי ְִק ָּרא מֹשֶׁ ה ֶאל כָּל י ְִש ָּר ֵׁאל וַ י ֹאמֶ ר אֲ לֵׁהֶ ם ְׁשמַ ע ְ‬
‫ּוׁשמַ ְר ֶתם ַל ֲעש ָֹּתם‪:‬‬
‫בְ ָּאזְ נֵׁיכֶם הַ יֹום ּולְמַ ְד ֶתם א ָֹּתם ְ‬
Linda Banbahji’s Answer
In Sefer Debarim Moshe’s name was
mentions several times all in third person. In
Perek 4, Pasuk 41 the narrator is telling us
what Moshe did. In Perek 27, verse 1, the
narrator is telling us that Moshe said these
things, however we know that Moshe said
these things because at the beginning of the
Sefer we were told that Moshe said all these
things so why is the narrator telling us again
that Moshe said this?
Lillian Kroub’s Answer
2. Moshe’s name appears only in
introductions, or to describe something that
is happening outside of the speech that he is
giving. When he is speaking it changes from
third to first person, because he is not going
to refer to himself in his speech in first
person.
1:1, 1:3, 1:5, 4:41, 4:44, [4:45], 4:46, 5:1,
27:1, 27:9, 27:11
Structure of Sefer Debarim
Introduction to Moshe’s first speech – ‫ה‬-‫א‬:‫א‬
Moshe’s First Speech - ‫מ‬:‫ד‬-‫ו‬:‫א‬
Cities of Refuge – ‫מג‬-‫מא‬:‫ד‬
Introduction to Moshe’s Second Speech – ‫א‬:‫ה‬-‫מד‬:‫ד‬
Moshe’s Second Speech – ‫יט‬:‫כו‬-‫א‬:‫ה‬
Berit Renewal Ceremony – ‫לב‬-‫כז‬
Moshe’s Death – ‫לד‬-‫לג‬
David Chabbott’s Answer
1. [Moshe] begins by summarizing the whole
story that led them up to this point. He tells
them of their sins, and of the people who did
good. He also tells of battles they’ve won.
He also explains his punishment, and even
somewhat shifts the blame on the people.
He then goes on in a long speech and
elaborates on all the laws that Israel must
keep.
Structure of ‫ספר דברים‬
Introduction to Moshe’s First Speech ‫ה‬-‫א‬:‫א‬
‫מ‬:‫ד‬-‫ו‬:‫א‬
‫נאום ההיסטורי‬
The Historical Speech
Fugitive Cities - ‫מג – ערי מקלט‬-‫מא‬:‫ד‬
Introduction to Moshe’s Second Speech – ‫א‬:‫ה‬-‫מד‬:‫ד‬
‫כו‬-‫פרקים ה‬
‫נאום המצוות‬
The Mitzvot Speech
‫לב – נאום הברית‬-‫כז‬
Berit Renewal Ceremony
Moshe’s Death – ‫לד‬-‫לג‬
Chapter 1 - Structure
Do Now: Structure of Chapter 1
1. Make an outline of Debarim Chapter 1.
2. What does Hashem command Bnei Yisrael to
do in Dt 1:6-8?
2. Scan the rest of chapter 1 to see where this
commandment is fulfilled.
Which part of the commandment is fulfilled?
Which is not?
3. Which sections of this chapter don’t fit into the
story of the travels?
4. What do those sections talk about?
Structure of ‫פרק א‬
Command to travel from Sinai to Israel ‫ח‬-‫ו‬
Appointing Judges
‫יח‬-‫ט‬
Partial fulfillment of command in p 6-8. ‫יט‬
Arrive at Kadesh Barnea.
Further command to go inherit the land
‫כא‬-‫כ‬
Spies
‫מה‬-‫כב‬
Remain in Kadesh Barnea and never completely ‫מו‬
fulfill the commandment
•
•
•
•
•
•
‫א‪:‬א‪-‬ה ‪Introduction to Historical Speech‬‬
‫‪1. Command to leave from Sinai and travel to Har ha-Emori at southern border of Israel,‬‬
‫מ ר ַרב ָּל ֶכם ׁשֶ בֶ ת בָּ הָּ ר הַ זֶה‪:‬‬
‫(ו) יְד ָֹּו ד אֱ ֹלהֵׁ ינּו ִדבֶ ר ֵׁאלֵׁינּו בְ ח ֵֹׁר ב לֵׁא ֹ‬
‫ּוסעּו ָּל ֶכם ּו ֹב אּו הַ ר הָּ אֱ מ ִֹר י‬
‫(ז) פְ נּו ְ‬
‫‪2. and to continue to inherit all of the land‬‬
‫וְ ֶאל כָּל ְׁש ֵׁכנָּיו בָּ ע ֲָּרבָּ ה בָּ הָּ ר ּובַ ְש ֵׁפלָּה ּובַ ֶנגֶב ּובְ חֹוף הַ יָּם ֶא ֶרץ הַ כְ ַנ ֲענִי וְ הַ לְבָּ נֹון עַ ד הַ נָּהָּ ר הַ ָּג ֹד ל נְהַ ר פְ ָּרת‪:‬‬
‫(ח) ְר ֵׁאה נ ַָּת ִתי לִפְ נֵׁי ֶכם ֶאת הָּ ָּא ֶרץ ֹב אּו ְּורׁשּו ֶאת הָּ ָּא ֶרץ אֲ ׁשֶ ר ִנ ְׁשבַ ע יְד ָֹּו ד לַאֲ ב ֵֹׁת י ֶכם ל ְַאבְ ָּרהָּ ם ְל ִיצְ חָּ ק‬
‫ק ב ל ֵָּׁתת לָּהֶ ם ּו ְלז ְַרעָּ ם ַאחֲ ֵׁריהֶ ם‪:‬‬
‫ּו ְל ַי ֲע ֹ‬
‫ט‪ -‬יח ‪Appointing Judges‬‬
‫הָּ בּו ָּל ֶכם אֲ נ ִָּׁשים חֲ כ ִָּמים ּו ְנ ֹב ִנ ים וִ ידֻׁעִ ים ְל ִׁשבְ טֵׁ י ֶכם‬
‫וַאֲ ִשימֵׁ ם בְ ָּראׁשֵׁ י ֶכם‬
‫‪1. Fulfillment of first part of command‬‬
‫יתם דֶ ֶרְך הַ ר הָּ אֱ מ ִֹר י כַאֲ ׁשֶ ר צִ ּוָּה‬
‫נֹורא הַ הּוא אֲ ׁשֶ ר ְר ִא ֶ‬
‫(יט) ַונִסַ ע מֵׁ ח ֵֹׁר ב ַו ֵׁנלְֶך ֵׁאת כָּל הַ ִמ ְדבָּ ר הַ גָּדֹול וְ הַ ָּ‬
‫יְד ָֹּו ד אֱ ֹלהֵׁ ינּו א ָֹּת נּו ַונָּב ֹא עַ ד ָּקדֵׁ ׁש בַ ְרנֵׁעַ ‪:‬‬
‫אתם עַ ד הַ ר הָּ אֱ מ ִֹר י אֲ ׁשֶ ר יְד ָֹּו ד אֱ ֹלהֵׁ ינּו נ ֵֹׁת ן לָּנּו‪:‬‬
‫(כ) ָּואֹמַ ר אֲ ֵׁל ֶכם בָּ ֶ‬
‫‪2. Repetition of second part of command‬‬
‫ירא וְ ַאל‬
‫(כא) ְר ֵׁאה נ ַָּתן יְד ָֹּו ד אֱ ֹלהֶ יָך ְל ָּפנֶיָך ֶאת הָּ ָּא ֶרץ ֲעלֵׁה ֵׁרׁש כַאֲ ׁשֶ ר ִדבֶ ר יְד ָֹּו ד אֱ ֹלהֵׁ י אֲ ב ֶֹת יָך לְָּך ַאל ִת ָּ‬
‫ֵׁתחָּ ת‪:‬‬
‫כב‪-‬מה ‪Spies‬‬
‫ִנ ְׁשלְחָּ ה אֲ נ ִָּׁשים ְל ָּפנֵׁינּו וְ י ְַחפְ רּו ָּלנּו ֶאת הָּ ָּא ֶרץ‬
‫‪2. Failure to fulfill second part of command‬‬
‫(מו) ו ֵַׁת ְׁשבּו בְ ָּקדֵׁ ׁש י ִָּמים ַרבִ ים ַכי ִָּמים אֲ ׁשֶ ר ְיׁשַ בְ ֶתם‪:‬‬
‫‪Structure‬‬
‫‪Of Ch. 1‬‬
Chapter 1 - Contents
Class 2B
Appointing Judges
Sending Spies
History
What’s the difference between history and
memory?
What’s the difference between history and
historiography?
Bush: “While our military strategy is adapting
to circumstances, our commitment
remains firm and unchanging.”
‫ֹדברים פרק א‬
‫‪Summary of Both Together‬‬
‫מר‬
‫(ט) וָּ א ַֹמ ר אֲ לֵׁ כֶ ם בָּ עֵׁ ת ַה ִהוא לֵׁא ֹ‬
‫ל ֹא אּוכַל לְ בַ ִדי ְש ֵׁאת ֶא ְתכֶ ם‪:‬‬
‫ֹלה יכֶ ם ִה ְרבָּ ה ֶא ְתכֶ ם‬
‫יְ דֹוָּ ד אֱ ֵׁ‬
‫(י)‬
‫וְ ִהנְ כֶ ם ַהיֹום כְ כֹוכְ בֵׁ י ַה ָּש ַמיִ ם לָּ ֹר ב‪:‬‬
‫בֹותכֶ ם י ֵֹׁס ף עֲלֵׁיכֶ ם‬
‫ֹלה י אֲ ֵׁ‬
‫(יא) יְ דֹוָּ ד אֱ ֵׁ‬
‫כָּ כֶ ם ֶאלֶ ף פְ עָּ ִמים וִ יבָּ ֵׁרְך ֶא ְתכֶ ם כַאֲ ֶׁשר‬
‫ִדבֶ ר לָּ כֶ ם‪:‬‬
‫ֵׁאיכָּה ֶא ָּשא לְ בַ ִדי ָּט ְרחֲ כֶ ם‬
‫(יב)‬
‫יבכֶ ם‪:‬‬
‫ּומ ַשאֲ כֶ ם וְ ִר ְ‬
‫ַ‬
‫כָּמים ּונְ בֹנִ ים‬
‫(יג) ָּהבּו לָּ כֶ ם אֲ נ ִָּׁשים חֲ ִ‬
‫אׁשיכֶ ם‪:‬‬
‫ימם ְב ָּר ֵׁ‬
‫וִ ידֻׁעִ ים לְ ִׁש ְב ֵׁטיכֶ ם וַאֲ ִש ֵׁ‬
‫ֹאמרּו טֹוב ַה ָּדבָּ ר‬
‫וַתעֲנּו א ִֹת י וַת ְ‬
‫ַ‬
‫(יד)‬
‫אֲ ֶׁשר ִדבַ ְר ָּת לַ עֲשֹות‪:‬‬
‫אׁשי ִׁש ְב ֵׁטיכֶ ם‬
‫וָּא ַקח ֶאת ָּר ֵׁ‬
‫ֶ‬
‫(טו)‬
‫וָּא ֵׁתן א ָֹּת ם‬
‫כָּמים וִ ידֻׁעִ ים ֶ‬
‫אֲ נ ִָּׁשים חֲ ִ‬
‫אׁשים עֲלֵׁיכֶ ם ָּש ֵׁרי אֲ לָּפִ ים וְ ָּש ֵׁרי ֵׁמאֹות‬
‫ָּר ִ‬
‫וְ ָּש ֵׁרי חֲ ִמ ִשים וְ ָּש ֵׁרי ע ֲָּש ֹר ת וְ ׁש ְֹט ִר ים‬
‫לְ ִׁש ְב ֵׁטיכֶ ם‪:‬‬
‫(טז) וָּאֲ צַ ּוֶה ֶאת ׁשֹפְ ֵׁט יכֶ ם בָּ עֵׁ ת ַה ִהוא‬
‫פַט ֶתם צֶ ֶדק‬
‫ּוׁש ְ‬
‫מ ַע בֵׁ ין אֲ ֵׁחיכֶ ם ְ‬
‫מ ר ָּׁש ֹ‬
‫לֵׁא ֹ‬
‫בֵׁ ין ִאיׁש ּובֵׁ ין ָּא ִחיו ּובֵׁ ין גֵׁרֹו‪:‬‬
‫טן‬
‫כַק ֹ‬
‫(יז) ל ֹא ַתכִ ירּו פָּנִים בַ ִמ ְׁשפָּט ָּ‬
‫כַ ָּג ֹד ל ִת ְׁש ָּמעּון ל ֹא ָּתגּורּו ִמפְ נֵׁי ִאיׁש כִ י‬
‫לֵׁאֹלה ים הּוא וְ ַה ָּדבָּ ר אֲ ֶׁשר‬
‫ִ‬
‫ַה ִמ ְׁשפָּט‬
‫ּוׁש ַמעְ ִתיו‪:‬‬
‫יִק ֶׁשה ִמכֶ ם ַת ְק ִרבּון ֵׁאלַי ְ‬
‫ְ‬
‫(יח) וָּאֲ צַ ּוֶה ֶא ְתכֶ ם בָּ עֵׁ ת ַה ִהוא ֵׁאת כָּל‬
‫ַה ְדבָּ ִרים אֲ ֶׁשר ַתעֲשּון‪:‬‬
‫שמות פרק יח‬
‫= ‪Judicial Leadership‬‬
‫(יד) וַ י ְַרא ח ֵֹׁת ן מ ֶֹׁש ה ֵׁאת כָּל אֲ ֶׁשר הּוא ע ֶֹש ה לָּעָּ ם‬
‫ֹאמר ָּמה ַה ָּדבָּ ר ַהזֶה אֲ ֶׁשר ַא ָּתה ע ֶֹש ה לָּעָּ ם ַמדּועַ‬
‫וַי ֶ‬
‫יֹוׁשב לְ בַ ֶדָך וְ כָּל ָּהעָּ ם נִ צָּ ב עָּ לֶיָך ִמן ב ֶֹק ר עַ ד‬
‫ַא ָּתה ֵׁ‬
‫עָּ ֶרב‪:‬‬
‫ֹאמר מ ֶֹׁש ה לְ ח ְֹת נֹו כִ י יָּב ֹא ֵׁאלַי ָּהעָּ ם לִ ְד ֹר ׁש‬
‫(טו) וַי ֶ‬
‫ֹלה ים‪:‬‬
‫אֱ ִ‬
‫פַט ִתי בֵׁ ין ִאיׁש‬
‫לָּהם ָּדבָּ ר בָּ א ֵׁאלַי וְ ָּׁש ְ‬
‫יִהיֶה ֶ‬
‫(טז) כִ י ְ‬
‫ֹלה ים וְ ֶאת‬
‫הֹודעְ ִתי ֶאת חֻׁ ֵׁקי ָּהאֱ ִ‬
‫ּובֵׁ ין ֵׁרעֵׁ הּו וְ ַ‬
‫תֹור ָֹּת יו‪:‬‬
‫ֹאמר ח ֵֹׁת ן מ ֶֹׁש ה ֵׁאלָּיו ל ֹא טֹוב ַה ָּדבָּ ר אֲ ֶׁשר‬
‫(יז) וַי ֶ‬
‫ַא ָּתה ע ֶֹש ה‪:‬‬
‫(יח) ָּנ ֹב ל ִת ֹב ל גַם ַא ָּתה גַם ָּהעָּ ם ַהזֶה אֲ ֶׁשר עִ ָּמְך‬
‫ש הּו לְ בַ ֶדָך‪:‬‬
‫כִ י כָּ בֵׁ ד ִמ ְמָך ַה ָּדבָּ ר ל ֹא תּוכַל ֲע ֹ‬
‫ֹלה ים עִ ָּמְך‬
‫יהי אֱ ִ‬
‫(יט) עַ ָּתה ְׁש ַמע ְבקֹלִ י ִאיעָּ ְצָך וִ ִ‬
‫את ַא ָּתה ֶאת‬
‫ֹלה ים וְ ֵׁהבֵׁ ָּ‬
‫הֱ יֵׁה ַא ָּתה לָּעָּ ם מּול ָּהאֱ ִ‬
‫ֹלה ים‪:‬‬
‫ַה ְדבָּ ִרים ֶאל ָּהאֱ ִ‬
‫(כ) וְ ִהזְ ַה ְר ָּתה ֶא ְת ֶהם ֶאת ַהחֻׁ ִקים וְ ֶאת ַהתֹו ֹר ת‬
‫לָּהם ֶאת ַה ֶד ֶרְך יֵׁלְ כּו בָּ ּה וְ ֶאת ַה ַמע ֲֶשה אֲ ֶׁשר‬
‫הֹודעְ ָּת ֶ‬
‫וְ ַ‬
‫ַיעֲשּון‪:‬‬
‫(כא) וְ ַא ָּתה ֶתחֱ זֶה ִמכָּל ָּהעָּ ם ַאנְ ֵׁׁשי ַחיִל יִ ְר ֵׁאי‬
‫ֲלֵׁהם ָּש ֵׁרי‬
‫ֹנְא י בָּ צַ ע וְ ַש ְמ ָּת ע ֶ‬
‫ֹלה ים ַאנְ ֵׁׁשי אֱ ֶמת ש ֵׁ‬
‫אֱ ִ‬
‫אֲ לָּפִ ים ָּש ֵׁרי ֵׁמאֹות ָּש ֵׁרי חֲ ִמ ִשים וְ ָּש ֵׁרי ע ֲָּש ֹר ת‪:‬‬
‫(כב) וְ ָּׁשפְ טּו ֶאת ָּהעָּ ם ְבכָּל עֵׁ ת וְ ָּהיָּה כָּל ַה ָּדבָּ ר‬
‫ט ן יִ ְׁשפְ טּו ֵׁהם‬
‫ַה ָּג ֹד ל י ִָּביאּו ֵׁאלֶיָך וְ כָּל ַה ָּדבָּ ר ַה ָּק ֹ‬
‫וְ ָּה ֵׁקל ֵׁמעָּ לֶיָך וְ נ ְָּשאּו ִא ָּתְך‪:‬‬
‫ֹלה ים‬
‫ִאם ֶאת ַה ָּדבָּ ר ַהזֶה ַתע ֲֶשה וְ ִצּוְ ָך אֱ ִ‬
‫(כג)‬
‫ק מֹו יָּב ֹא‬
‫מ ד וְ גַם כָּל ָּהעָּ ם ַהזֶה עַ ל ְמ ֹ‬
‫ָּכָּלְת ֲע ֹ‬
‫וְ י ָּ‬
‫ְב ָּׁשלֹום‪:‬‬
‫(כד) וַיִ ְׁש ַמע מ ֶֹׁש ה לְקֹול ח ְֹת נֹו וַ יַעַ ש ֹכ ל אֲ ֶׁשר‬
‫ָּא ָּמר‪:‬‬
‫במֹדבר פרק יא‬
‫‪Prophetic Leadership +‬‬
‫לָּמה הֲ ֵׁרעֹתָּ‬
‫ֹאמר מ ֶֹׁש ה ֶאל יְ דֹוָּ ד ָּ‬
‫(יא) וַי ֶ‬
‫לְעַ ְב ֶדָך וְ לָּ ָּמה ל ֹא ָּמצָּ ִתי ֵׁחן ְבעֵׁ ינֶיָך לָּ שּום ֶאת‬
‫ַמ ָּשא כָּל ָּהעָּ ם ַהזֶה עָּ לָּי‪:‬‬
‫יתי ֵׁאת כָּל ָּהעָּ ם ַהזֶה ִאם‬
‫(יב) ֶה ָּאנֹכִ י ָּה ִר ִ‬
‫יקָך‬
‫ֹאמר ֵׁאלַי ָּש ֵׁאהּו ְב ֵׁח ֶ‬
‫ָּאנֹכִ י יְלִ ְד ִתיהּו כִ י ת ַ‬
‫כַאֲ ֶׁשר יִ ָּשא ָּהא ֵֹׁמ ן ֶאת ַה ֹי ֵׁנ ק עַ ל ָּהאֲ ָּד ָּמה אֲ ֶׁשר‬
‫נִ ְׁשבַ עְ ָּת לַאֲ ב ָֹּת יו‪:‬‬
‫לָּתת לְ כָּל ָּהעָּ ם ַהזֶה כִ י‬
‫(יג) ֵׁמ ַאיִן לִי בָּ ָּשר ֵׁ‬
‫מ ר ְתנָּה לָּנּו בָּ ָּשר וְ נ ֹאכֵׁלָּה‪:‬‬
‫יִ ְבכּו עָּ לַי לֵׁא ֹ‬
‫(יד) ל ֹא אּוכַל ָּאנֹכִ י לְ בַ ִדי לָּ ֵׁשאת ֶאת כָּל‬
‫ָּהעָּ ם ַהזֶה כִ י כָּ בֵׁ ד ִמ ֶמנִי‪:‬‬
‫(טו) וְ ִאם כָּ כָּה ַא ְת ע ֶֹש ה לִי ָּה ְרגֵׁנִי נָּא ָּה ֹר ג‬
‫אתי ֵׁחן ְבעֵׁ ינֶיָך וְ ַאל ֶא ְר ֶאה ְב ָּרעָּ ִתי‪ :‬פ‬
‫ִאם ָּמצָּ ִ‬
‫ֹאמר יְ דֹוָּ ד ֶאל מ ֶֹׁש ה ֶא ְספָּה לִי‬
‫וַי ֶ‬
‫(טז)‬
‫ִׁש ְבעִ ים ִאיׁש ִמזִ ְקנֵׁי יִ ְש ָּר ֵׁאל אֲ ֶׁשר י ַָּדעְ ָּת כִ י ֵׁהם‬
‫לָּק ְח ָּת א ָֹּת ם ֶאל אֹהֶ ל‬
‫זִ ְקנֵׁי ָּהעָּ ם וְ ׁש ְֹט ָּר יו וְ ַ‬
‫מֹועֵׁ ד וְ ִה ְתי ְַצבּו ָּׁשם עִ ָּמְך‪:‬‬
‫לְתי ִמן‬
‫(יז) וְ י ַָּר ְד ִתי וְ ִדבַ ְר ִתי עִ ְמָך ָּׁשם וְ ָּאצַ ִ‬
‫ֲלֵׁיהם וְ נ ְָּשאּו ִא ְתָך‬
‫רּוח אֲ ֶׁשר עָּ לֶיָך וְ ַש ְמ ִתי ע ֶ‬
‫ָּה ַ‬
‫ְב ַמ ָּשא ָּהעָּ ם וְ ל ֹא ִת ָּשא ַא ָּתה לְ בַ ֶדָך‪:‬‬
Why does Moshe talk about
Appointing Judges?
• To reassure them that even though he will die,
they will be in good hands.
• To remind them how numerous they are.
Hashem has already fulfilled part of His promise
in Gen 15:5.
• To remind them that they already had military
leaders (v 15) ready to take them into Israel.
• Foreshadows a primary goal of all the laws to
follow – to ensure social justice.
• Remind them of their goals both as a political
entity (Ex 18) and as a holy nation (Num 11).
‫‪Sending Spies - Summary Table‬‬
‫במדבר פרק יג‬
‫(א) ַויְדַ בֵׁר יְד ָֹּו ד אֶ ל מֹׁשֶ ה לֵׁאמֹר‪:‬‬
‫(ב) ְׁש ַלח לְָך אֲ נ ִָּׁשים וְ יָּתֻׁ רּו אֶ ת אֶ ֶרץ כְ נַעַ ן אֲ ׁשֶ ר אֲ נִי נֹתֵׁ ן לִבְ נֵׁי י ְִש ָּראֵׁ ל‬
‫ִאיׁש אֶ חָּ ד ִאיׁש אֶ חָּ ד לְמַ טֵׁ ה אֲ בֹתָּ יו ִת ְׁש ָּלחּו כֹל נ ִָּשיא בָּ הֶ ם‪:‬‬
‫ָּארן עַ ל פִ י יְד ָֹּו ד ֻׁכלָּם אֲ נ ִָּׁשים ָּראׁשֵׁ י‬
‫(ג) ַוי ְִׁש ַלח אֹתָּ ם מֹׁשֶ ה ִמ ִמ ְדבַ ר פ ָּ‬
‫בְ נֵׁי י ְִש ָּראֵׁ ל הֵׁ מָּ ה‪:‬‬
‫דברים פרק א‬
‫ֹאמרּו‬
‫(כב) ו ִַת ְק ְרבּון אֵׁ לַי ֻׁכ ְלכֶם וַת ְ‬
‫נ ְִׁשלְחָּ ה אֲ נ ִָּׁשים ְל ָּפנֵׁינּו‬
‫וְ י ְַחפְ רּו לָּנּו אֶ ת הָּ אָּ ֶרץ וְ י ִָּׁשבּו אֹתָּ נּו דָּ בָּר‬
‫(יח) ְּור ִאיתֶ ם אֶ ת הָּ אָּ ֶרץ מַ ה ִהוא וְ אֶ ת הָּ עָּ ם הַ יֹׁשֵׁ ב עָּ לֶיהָּ הֶ חָּ זָּק הּוא‬
‫אֶ ת הַ דֶ ֶרְך אֲ ׁשֶ ר ַנ ֲעלֶה בָּ ּה וְ אֵׁ ת הֶ עָּ ִרים‬
‫הֲ ָּרפֶה הַ ְמעַ ט הּוא ִאם ָּרב‪:‬‬
‫(יט) ּומָּ ה הָּ אָּ ֶרץ אֲ ׁשֶ ר הּוא י ֹׁשֵׁ ב בָּ ּה הֲ טֹובָּ ה ִהוא ִאם ָּרעָּ ה ּומָּ ה הֶ עָּ ִרים אֲ ׁשֶ ר נָּב ֹא אֲ לֵׁיהֶ ן‪:‬‬
‫אֲ ׁשֶ ר הּוא יֹוׁשֵׁ ב בָּ הֵׁ נָּה הַ בְ מַ חֲ נִים ִאם בְ ִמבְ צָּ ִרים‪:‬‬
‫(כ) ּומָּ ה הָּ אָּ ֶרץ הַ ְשמֵׁ נָּה ִהוא ִאם ָּרזָּה הֲ יֵׁׁש בָּ ּה עֵׁ ץ ִאם אַ יִן וְ ִה ְתחַ ז ְַקתֶ ם‬
‫כּורי ֲענָּבִ ים‪:‬‬
‫ּולְקַ ְחתֶ ם ִמפְ ִרי הָּ אָּ ֶרץ וְ הַ י ִָּמים יְמֵׁ י בִ ֵׁ‬
‫(כג) ַויִיטַ ב בְ עֵׁ ינַי הַ דָּ בָּר וָּאֶ קַ ח ִמכֶם‬
‫ֹאמרּו בָּאנּו אֶ ל הָּ אָּ ֶרץ אֲ ׁשֶ ר ְׁשל ְַחתָּ נּו וְ גַם זָּבַ ת חָּ לָּב‬
‫(כז) ַויְסַ פְ רּו לֹו וַי ְ‬
‫ְׁשנֵׁים עָּ שָּ ר אֲ נ ִָּׁשים ִאיׁש אֶ חָּ ד לַשָּ בֶט‪:‬‬
‫ְּודבַ ׁש ִהוא וְ זֶה פִ ְריָּּה‪:‬‬
‫(כד) ַויִפְ נּו ַו ַיעֲלּו הָּ הָּ ָּרה ַו ָּיבֹאּו עַ ד נַחַ ל‬
‫(כח) אֶ פֶס כִ י עַ ז הָּ עָּ ם הַ י ֹׁשֵׁ ב בָּ אָּ ֶרץ וְ הֶ עָּ ִרים בְ צֻׁרֹות גְ דֹֹל ת ְמאֹד וְ גַם‬
‫אֶ ְׁש ֹכ ל ַוי ְַרגְ לּו אֹתָּ ּה‪:‬‬
‫ְילִדֵׁ י הָּ ֲענָּק ָּר ִאינּו ׁשָּ ם‪:‬‬
‫ַיֹורדּו‬
‫(כה) ַוי ְִקחּו בְ יָּדָּ ם ִמפְ ִרי הָּ אָּ ֶרץ ו ִ‬
‫ְבּוסי וְ הָּ אֱ מ ִֹר י יֹוׁשֵׁ ב בָּ הָּ ר‬
‫(כט) עֲמָּ לֵׁק יֹוׁשֵׁ ב בְ אֶ ֶרץ הַ ֶנגֶב וְ הַ ִח ִתי וְ הַ י ִ‬
‫ֹאמרּו טֹובָּ ה‬
‫אֵׁ לֵׁינּו ַוי ִָּׁשבּו אֹתָּ נּו דָּ בָּ ר וַי ְ‬
‫וְ הַ כְ ַנ ֲענִי יֹׁשֵׁ ב עַ ל הַ יָּם וְ עַ ל יַד הַ י ְַרדֵׁ ן‪:‬‬
‫הָּ אָּ ֶרץ אֲ ׁשֶ ר יְד ָֹּו ד אֱ ֹלהֵׁ ינּו נֹתֵׁ ן לָּנּו‪:‬‬
Resolution
It was people’s idea originally which
Hashem agreed to. Moshe emphasizes
the people’s role to lay the blame on
their lack of courage.
The mission included both parts but
Moshe only mentions practical military
part to emphasize that the spies were
only to tell them which way to go and
not whether or not to go. They sinned
when they gave their own opinion
about whether to go since that was not
part of their mission.
‫במדבר יג‬
'‫ה‬
‫דברים א‬
‫בני ישראל‬
Whose idea
was it to send
spies?
What was their
mission?
Agriculture
and
Military
Military
Moshe left out the bad part of the report
Good
What was their
in order not give an excuse to the
Agriculture
Good
report?
previous generation and not to scare the Difficult to Agriculture
present generation.
Conquer
Hashem commands people to do something
when they are ready to do it anyway.
• Sending Spies
• Abraham would continue his father’s journey (end of
Gen 11). Hashem also tells him to go (Gen 12:1).
• Yaakov was ready to leave Laban’s house when
Hashem told him to leave. (Gen 311-3)
• Yaakov set out to Egypt before Hashem reassured
him to do so. (Gen 46 1-4)
• Moshe already told Yitro he was going back to
Egypt before Hashem commanded him to do so.
(Ex 4:18-19)
Methodological Points
• Synchronic
– Structure of Sefer
– Strucure of ch 1
– Why discuss judges and spies
• Diachronic
Differences between Dt and other books
• History vs. Memory and Historiography
– Conflating accounts, partial reviews
Assignment for next class
• See website:
– www.merkaz.com/debarim/
Structure of ‫ספר דברים‬
Introduction to Moshe’s First Speech ‫ה‬-‫א‬:‫א‬
‫מ‬:‫ד‬-‫ו‬:‫א‬
‫נאום ההיסטורי‬
The Historical Speech
Fugitive Cities - ‫מג – ערי מקלט‬-‫מא‬:‫ד‬
Introduction to Moshe’s Second Speech – ‫א‬:‫ה‬-‫מד‬:‫ד‬
‫כו‬-‫פרקים ה‬
‫נאום המצוות‬
The Mitzvot Speech
‫לב – נאום הברית‬-‫כז‬
Berit Renewal Ceremony
Moshe’s Death – ‫לד‬-‫לג‬
‫א‪:‬א‪-‬ה ‪Introduction to Historical Speech‬‬
‫‪1. Command to leave from Sinai and travel to Har ha-Emori at southern border of Israel,‬‬
‫מ ר ַרב ָּל ֶכם ׁשֶ בֶ ת בָּ הָּ ר הַ זֶה‪:‬‬
‫(ו) יְד ָֹּו ד אֱ ֹלהֵׁ ינּו ִדבֶ ר ֵׁאלֵׁינּו בְ ח ֵֹׁר ב לֵׁא ֹ‬
‫ּוסעּו ָּל ֶכם ּו ֹב אּו הַ ר הָּ אֱ מ ִֹר י‬
‫(ז) פְ נּו ְ‬
‫‪2. and to continue to inherit all of the land‬‬
‫וְ ֶאל כָּל ְׁש ֵׁכנָּיו בָּ ע ֲָּרבָּ ה בָּ הָּ ר ּובַ ְש ֵׁפלָּה ּובַ ֶנגֶב ּובְ חֹוף הַ יָּם ֶא ֶרץ הַ כְ ַנ ֲענִי וְ הַ לְבָּ נֹון עַ ד הַ נָּהָּ ר הַ ָּג ֹד ל נְהַ ר פְ ָּרת‪:‬‬
‫(ח) ְר ֵׁאה נ ַָּת ִתי לִפְ נֵׁי ֶכם ֶאת הָּ ָּא ֶרץ ֹב אּו ְּורׁשּו ֶאת הָּ ָּא ֶרץ אֲ ׁשֶ ר ִנ ְׁשבַ ע יְד ָֹּו ד לַאֲ ב ֵֹׁת י ֶכם ל ְַאבְ ָּרהָּ ם ְל ִיצְ חָּ ק‬
‫ק ב ל ֵָּׁתת לָּהֶ ם ּו ְלז ְַרעָּ ם ַאחֲ ֵׁריהֶ ם‪:‬‬
‫ּו ְל ַי ֲע ֹ‬
‫ט‪ -‬יח ‪Appointing Judges‬‬
‫הָּ בּו ָּל ֶכם אֲ נ ִָּׁשים חֲ כ ִָּמים ּו ְנ ֹב ִנ ים וִ ידֻׁעִ ים ְל ִׁשבְ טֵׁ י ֶכם‬
‫וַאֲ ִשימֵׁ ם בְ ָּראׁשֵׁ י ֶכם‬
‫‪1. Fulfillment of first part of command‬‬
‫יתם דֶ ֶרְך הַ ר הָּ אֱ מ ִֹר י כַאֲ ׁשֶ ר צִ ּוָּה‬
‫נֹורא הַ הּוא אֲ ׁשֶ ר ְר ִא ֶ‬
‫(יט) ַונִסַ ע מֵׁ ח ֵֹׁר ב ַו ֵׁנלְֶך ֵׁאת כָּל הַ ִמ ְדבָּ ר הַ גָּדֹול וְ הַ ָּ‬
‫יְד ָֹּו ד אֱ ֹלהֵׁ ינּו א ָֹּת נּו ַונָּב ֹא עַ ד ָּקדֵׁ ׁש בַ ְרנֵׁעַ ‪:‬‬
‫אתם עַ ד הַ ר הָּ אֱ מ ִֹר י אֲ ׁשֶ ר יְד ָֹּו ד אֱ ֹלהֵׁ ינּו נ ֵֹׁת ן לָּנּו‪:‬‬
‫(כ) ָּואֹמַ ר אֲ ֵׁל ֶכם בָּ ֶ‬
‫‪2. Repetition of second part of command‬‬
‫ירא וְ ַאל‬
‫(כא) ְר ֵׁאה נ ַָּתן יְד ָֹּו ד אֱ ֹלהֶ יָך ְל ָּפנֶיָך ֶאת הָּ ָּא ֶרץ ֲעלֵׁה ֵׁרׁש כַאֲ ׁשֶ ר ִדבֶ ר יְד ָֹּו ד אֱ ֹלהֵׁ י אֲ ב ֶֹת יָך לְָּך ַאל ִת ָּ‬
‫ֵׁתחָּ ת‪:‬‬
‫כב‪-‬מה ‪Spies‬‬
‫ִנ ְׁשלְחָּ ה אֲ נ ִָּׁשים ְל ָּפנֵׁינּו וְ י ְַחפְ רּו ָּלנּו ֶאת הָּ ָּא ֶרץ‬
‫‪2. Failure to fulfill second part of command‬‬
‫(מו) ו ֵַׁת ְׁשבּו בְ ָּקדֵׁ ׁש י ִָּמים ַרבִ ים ַכי ִָּמים אֲ ׁשֶ ר ְיׁשַ בְ ֶתם‪:‬‬
‫‪Structure‬‬
‫‪Of Ch. 1‬‬
Hashem commands people to do something
when they are ready to do it anyway.
•Sending Spies
•Abraham would continue his father’s journey )end of
Gen 11). Hashem also tells him to go (Gen 12:1).
•Yaakov was ready to leave Laban’s house when
Hashem told him to leave. (Gen 311-3)
•Yaakov set out to Egypt before Hashem reassured
him to do so. (Gen 46 1-4)
•Moshe already told Yitro he was going back to Egypt
before Hashem commanded him to do so. (Ex 4:1819)
Methodological Points
•Synchronic
– Structure of Sefer
– Strucure of ch 1
– Why discuss judges and spies
•Diachronic
– Differences between Dt and other books
•History vs. Memory and Historiography
– Conflating accounts, partial reviews
Perakim 2-3
Class 3
‫ֹדברים פרק א‬
‫‪Year this chapter‬‬
‫‪Takes place‬‬
‫‪Opening Words‬‬
‫‪God’s command to leave a‬‬
‫‪mountain and travel to Israel uses‬‬
‫‪the same words in years 2 and 38.‬‬
‫‪ in each case refers to‬הר ‪Notice that‬‬
‫‪a different place.‬‬
‫‪God’s command to go inherit the‬‬
‫‪land uses the same words in both‬‬
‫‪years.‬‬
‫‪In year 2, Bne Yisrael misjudges‬‬
‫‪God’s intentions. Moshe tells them‬‬
‫‪God’s true intentions in year 38.‬‬
‫‪In both years the Emori go out to‬‬
‫‪fight Israel. In year 2 the Emori‬‬
‫‪crushed Israel. In year 38 Israel‬‬
‫‪crushed them.‬‬
‫‪Closing Words‬‬
‫‪In both cases they remained at a‬‬
‫‪certain place after these battles. In‬‬
‫‪year 2, however, it is for many years‬‬
‫‪while in year 38 it is only for a short‬‬
‫‪time while they prepare to enter the‬‬
‫‪land.‬‬
‫ֹדברים פרק ב‪-‬ג‬
‫‪Year 2‬‬
‫‪Year 38‬‬
‫ֹלה ינּו ִדבֶ ר ֵׁאלֵׁינּו ְבח ֵֹׁר ב‬
‫(ו) יְ דֹוָּ ד אֱ ֵׁ‬
‫מ ר ַרב לָּ כֶ ם ֶׁשבֶ ת בָּ ָּה ר ַהזֶ ה‪:‬‬
‫לֵׁא ֹ‬
‫ּוסעּו לָּ כֶ ם ּו ֹב אּו ַהר ָּהאֱ מ ִֹר י‬
‫(ז) פְ נּו ְ‬
‫וְ ֶאל כָּ ל ְׁשכֵׁ נָּיו‬
‫פרק ב‪:‬‬
‫מ ר‪:‬‬
‫ֹאמר יְ דֹוָּ ד ֵׁאלַי לֵׁא ֹ‬
‫(ב) וַי ֶ‬
‫ס ב ֶאת ָּה ָּה ר ַהזֶ ה פְ נּו לָּ כֶ ם צָּ ֹפ ָּנ ה‪:‬‬
‫(ג) ַרב לָּ כֶ ם ֹ‬
‫פרק ב‬
‫ֹלה יָך לְפָּ נֶיָך‬
‫(כא) ְר ֵׁאה נ ַָּתן יְ דֹוָּ ד אֱ ֶ‬
‫ח ן ֶמלֶ ְך‬
‫(כד) קּומּו ְסעּו וְ עִ ְברּו ֶאת נ ַַחל ַא ְר ֹנ ן ְר ֵׁאה נ ַָּת ִתי ְבי ְָּד ָך ֶאת ִסי ֹ‬
‫ֶאת ָּה ָּא ֶרץ עֲלֵׁ ה ֵׁרׁש כַאֲ ֶׁשר ִדבֶ ר יְ דֹוָּ ד‬
‫לְח ָּמה‪:‬‬
‫ירא וְ ַאל ֵׁת ָּחת‪ֶ :‬ח ְׁשבֹון ָּהאֱ מ ִֹר י וְ ֶאת ַא ְרצֹו ָּה ֵׁחל ָּרׁש וְ ִה ְת ָּג ר בֹו ִמ ָּ‬
‫ֹלה י אֲ ב ֶֹת יָך לָּ ְך ַאל ִת ָּ‬
‫אֱ ֵׁ‬
‫פרק ב‬
‫פַח ְד ָך וְ יִ ְר ָּא ְתָך עַ ל פְ נֵׁי ָּהעַ ִמים ַת ַחת כָּ ל‬
‫(כה) ַהיֹום ַהזֶ ה ָּא ֵׁחל ֵׁתת ְ‬
‫ַה ָּש ָּמיִם אֲ ֶׁשר יִ ְׁש ְמעּון ִׁש ְמעֲָך וְ ָּרגְ זּו וְ ָּחלּו ִמפָּ נֶיָך‪:‬‬
‫ֹאמרּו‬
‫וַת ָּרגְ נּו ְב ָּאהֳ לֵׁ יכֶ ם וַת ְ‬
‫(כז) ֵׁ‬
‫יאנּו ֵׁמ ֶא ֶרץ‬
‫הֹוצ ָּ‬
‫נְאת יְ דֹוָּ ד א ָֹּת נּו ִ‬
‫ְב ִש ַ‬
‫לָּתת א ָֹּת נּו ְביַד ָּהאֱ מ ִֹר י‬
‫ִמ ְצ ָּריִ ם ֵׁ‬
‫ידנּו‪:‬‬
‫לְה ְׁש ִמ ֵׁ‬
‫ַ‬
‫(מד) וַ יֵׁצֵׁ א ָּהאֱ מ ִֹר י ַהי ֹ ֵׁׁשב בָּ ָּה ר ַההּוא פרק ב‬
‫לְח ָּמה י ְָּהצָּ ה‪:‬‬
‫לַמ ָּ‬
‫אתנּו הּוא וְ כָּ ל עַ מֹו ִ‬
‫לִק ָּר ֵׁ‬
‫חן ְ‬
‫(לב) וַ יֵׁצֵׁ א ִסי ֹ‬
‫אתכֶ ם וַיִ ְר ְדפּו ֶא ְתכֶ ם כַאֲ ֶׁשר‬
‫לִק ַר ְ‬
‫ְ‬
‫א תֹו וְ ֶאת <בנו> בָּ נָּיו וְ ֶאת‬
‫ֹלה ינּו לְפָּ נֵׁינּו וַ נְַך ֹ‬
‫וַיִתנֵׁהּו יְ דֹוָּ ד אֱ ֵׁ‬
‫ְ‬
‫(לג)‬
‫ַתע ֲֶשינָּה ַה ְדב ִֹר ים וַ יַכְ תּו ֶא ְתכֶ ם‬
‫כָּ ל עַ מֹו‪:‬‬
‫ְב ֵׁשעִ יר עַ ד ָּח ְר ָּמה‪:‬‬
‫פרק ג‬
‫אתנּו הּוא וְ כָּ ל‬
‫לִק ָּר ֵׁ‬
‫(א) וַ נֵׁפֶן וַ נַעַ ל ֶד ֶר ְך ַהבָּ ָּׁשן וַ יֵׁצֵׁ א עֹוג ֶמלֶ ְך ַהבָּ ָּׁשן ְ‬
‫לְח ָּמה ֶא ְד ֶרעִ י‪:‬‬
‫לַמ ָּ‬
‫עַ מֹו ִ‬
‫א תֹו וְ ֶאת כָּ ל‬
‫א תֹו כִ י ְבי ְָּד ָך נ ַָּת ִתי ֹ‬
‫ירא ֹ‬
‫ֹאמר יְ דֹוָּ ד ֵׁאלַי ַאל ִת ָּ‬
‫(ב) וַי ֶ‬
‫ח ן ֶמלֶ ְך ָּהאֱ מ ִֹר י אֲ ֶׁשר‬
‫לְסי ֹ‬
‫ית ִ‬
‫ית לֹו כַאֲ ֶׁשר עָּ ִש ָּ‬
‫עַ מֹו וְ ֶאת ַא ְרצֹו וְ עָּ ִש ָּ‬
‫יֹוׁשב ְב ֶח ְׁשבֹון‪:‬‬
‫ֵׁ‬
‫ֹלה ינּו ְבי ֵָּׁדנּו גַם ֶאת עֹוג ֶמלֶ ְך ַהבָּ ָּׁשן וְ ֶאת כָּ ל עַ מֹו‬
‫וַיִתן יְ דֹוָּ ד אֱ ֵׁ‬
‫ֵׁ‬
‫(ג)‬
‫לְתי ִה ְׁש ִאיר לֹו ָּש ִריד‪:‬‬
‫וַ נַכֵׁ הּו עַ ד ִב ִ‬
‫פרק ג‬
‫וַת ְׁשבּו ְב ָּק ֵׁדׁש י ִָּמים ַר ִבים‬
‫(מו) ֵׁ‬
‫(כט) וַ נ ֵֶׁׁשב בַ גָּיְ א מּול בֵׁ ית פְ עֹור‪:‬‬
‫כַ י ִָּמים אֲ ֶׁשר יְ ַׁש ְב ֶתם‪:‬‬
‫– ‪Structure‬‬
‫‪Pesukim‬‬
‫ב‪ :‬ב‪-‬ח‬
‫‪Name of‬‬
‫‪Land‬‬
‫שעיר‬
‫‪Do they‬‬
‫?‪fight‬‬
‫לא‬
‫ט‪-‬טז‬
‫מואב‬
‫לא‬
‫יז‪-‬כג‬
‫עמון‬
‫לא‬
‫כד‪-‬לז‬
‫סחון‬
‫כן‬
‫ג‪ :‬א‪-‬יא‬
‫עג‬
‫כן‬
‫?‪Did Seir Let Bnei Yisrael Through‬‬
‫•במדבר פרק כ‬
‫ֹשה ַמ ְלאָּ כִּ ים ִּמ ָּק ֵדש אֶ ל‬
‫וַיִּ ְשלַ ח מ ֶ‬
‫(יד)‬
‫ֶמלֶ ְך אֱ דֹום כֹה אָּ ַמר אָּ ִּחיָך י ְִּש ָּראֵ ל אַ ָּּתה י ַָּד ְע ָּּת‬
‫אֵ ת כָּל הַ ְּתלָּ אָּ ה אֲ ֶשר ְמצָּ אָּ ְתנּו‪( :‬טו) ַוי ְֵרדּו‬
‫ֹתינּו ִּמצְ ַריְמָּ ה ַונ ֵֶשב ְב ִּמצְ ַריִּם י ִָּּמים ַר ִּבים‬
‫אֲ ב ֵ‬
‫ֹתינּו‪( :‬טז) וַנִּ צְ עַ ק‬
‫ַוי ֵָּרעּו לָּ נּו ִּמצְ ַריִּם וְלַ אֲ ב ֵ‬
‫אֶ ל ְי ֹדוָּד וַיִּ ְש ַמע קֹ לֵ נּו וַיִּ ְשלַ ח ַמ ְלאָּ ְך וַיֹ צִּ אֵ נּו‬
‫ִּמ ִּמצְ ָּריִּם ו ְִּהנֵה אֲ נ ְַחנּו ְב ָּק ֵדש ִּעיר ְקצֵ ה גְ בּולֶ ָך‪:‬‬
‫(יז) נ ְַע ְב ָּרה נָּא ְבאַ ְרצֶ ָך ל ֹא ַנ ֲעבֹר ְב ָּש ֶדה‬
‫נִּש ֶּתה ֵמי ְבאֵ ר ֶד ֶרְך הַ ֶמלֶ ְך נֵלֵ ְך‬
‫ּובכ ֶֶרם וְל ֹא ְ‬
‫ְ‬
‫ּושמ ֹאול עַ ד אֲ ֶשר ַנ ֲעבֹר גְ בּולֶ ָך‪:‬‬
‫ל ֹא נִּטֶ ה י ִָּּמין ְ‬
‫ֹאמר אֵ לָּ יו אֱ דֹום ל ֹא ַת ֲעבֹר ִּבי פֶ ן‬
‫(יח) וַי ֶ‬
‫ֹאמרּו אֵ לָּ יו‬
‫אתָך‪( :‬יט) וַי ְ‬
‫בַ חֶ ֶרב אֵ צֵ א ִּל ְק ָּר ֶ‬
‫ימיָך נִּ ְש ֶּתה‬
‫ְבנֵי י ְִּש ָּראֵ ל בַ ְמ ִּסלָּ ה ַנעֲלֶ ה ו ְִּאם ֵמ ֶ‬
‫ּומ ְקנַי ְונ ַָּת ִּּתי ִּמכְ ָּרם ַרק אֵ ין ָּדבָּ ר ְב ַרגְ לַ י‬
‫אֲ נִּי ִּ‬
‫ֹאמר ל ֹא ַתעֲ בֹר ַויֵּצֵּ א אֱ דֹום‬
‫אֶ ֱעב ָֹּרה‪( :‬כ) וַי ֶ‬
‫(כא)‬
‫ּוביָד חֲ ז ָָקה‪:‬‬
‫ִל ְק ָראתֹו ְבעַ ם כָבֵּ ד ְ‬
‫ְמאֵּ ן אֱ דֹום נְ תֹן אֶ ת י ְִש ָראֵּ ל עֲ בֹר ִבגְ בֻ לֹו‬
‫ַוי ָ‬
‫ַויֵּט י ְִש ָראֵּ ל ֵּמעָ לָ יו‪:‬‬
‫ֹדברים ב‪-‬ג‬
‫ב‪,‬ה ַאל‪ִ -‬ת ְתגָּרּו בָּ ם‪--‬כִ י ל ֹא‪ֶ -‬א ֵׁתן לָּ כֶם‬
‫מֵׁ ַא ְרצָּ ם‪ ,‬עַ ד ִמ ְד ַרְך כַף‪ָּ -‬רגֶל‪ :‬כִ י‪-‬יְרֻׁ שָּ ה ְלעֵׁ שָּ ו‪,‬‬
‫אכֶל ִת ְׁש ְברּו ֵׁמ ִא ָּתם‬
‫נ ַָּת ִתי ֶאת‪-‬הַ ר ֵׁשעִ יר‪ .‬ב‪,‬ו ֹ‬
‫בַ ֶכ ֶסף‪ ,‬וַ אֲ ַכלְ ֶתם; וְ גַם‪-‬מַ יִם ִתכְ רּו ֵׁמ ִא ָּתם‪,‬‬
‫יתם‪ .‬ב‪,‬ז כִ י יְהוָּ ה אֱ ֹלהֶ יָך בֵׁ ַרכְ ָך‪,‬‬
‫ּוׁש ִת ֶ‬
‫בַ ֶכ ֶסף‪ְ --‬‬
‫בְ כֹל מַ עֲשֵׁ ה יָּדֶ ָך‪--‬יָּדַ ע לֶ כְ ְתָך‪ֶ ,‬את‪-‬הַ ִמ ְדבָּ ר‬
‫ֹלהיָך‬
‫הַ ָּגדֹל הַ זֶה‪ :‬זֶה ַא ְרבָּ עִ ים ׁשָּ נָּה‪ ,‬יְהוָּה אֱ ֶ‬
‫עִ מָּ ְך‪--‬ל ֹא חָּ ַס ְר ָּת‪ָּ ,‬דבָּ ר‪ .‬ב‪,‬ח ַו ַנ ֲעבֹר מֵׁ ֵׁאת‬
‫ַאחֵׁ ינּו בְ נֵׁי‪-‬עֵׁ ָּשו‪ ,‬הַ י ְֹׁש ִבים ְבשֵׁ עִ יר‪ִ ,‬מ ֶד ֶרְך‬
‫הָּ ע ֲָּרבָּ ה‪ ,‬מֵׁ ֵׁאילַת ּומֵׁ עֶ צְ יֹן גָּבֶ ר;‬
‫…‬
‫א ֶכל בַ כֶ סֶ ף ַת ְׁש ִב ֵׁרנִי וְ ָּא ַכל ְִתי‪ּ ,‬ומַ יִ ם‬
‫ב‪,‬כח ֹ‬
‫יתי; ַרק‪ֶׁ ,‬אעְ בְ ָרה‬
‫בַ ֶכ ֶסף ִת ֶתן‪-‬לִ י וְ ָּׁש ִת ִ‬
‫בְ ַרגְ לָי‪ .‬ב‪,‬כט כַאֲ ֶׁשר עָ שּו‪-‬לִּי בְ נֵׁי עֵׁ שָ ו‪,‬‬
‫מֹוא ִבים‪ ,‬הַ י ְֹׁשבִ ים בְ עָּ ר‪--‬‬
‫הַ י ְֹשבִּ ים בְ שֵׁ עִּ יר‪ ,‬וְ הַ ָּ‬
‫עַ ד אֲ ׁשֶ ר‪ֶ -‬א ֱעבֹר‪ֶ ,‬את‪-‬הַ י ְַרדֵׁ ן‪ֶ ,‬אל‪-‬הָּ ָּא ֶרץ‪ ,‬אֲ ֶׁשר‪-‬‬
‫יְהוָּה אֱ ֹלהֵׁ ינּו נ ֵֹׁתן ָּלנּו‪.‬‬
‫‪Midrash Tanhum, Parashat Hukat,‬‬
‫‪Siman 22 – Making Peace‬‬
‫•וישלח ישראל מלאכים אל סיחון מלך האמורי‪ ,‬זש"ה סור‬
‫מרע ועשה טוב [בקש שלום ורדפהו] (תהלים לד)‪ ,‬ולא פקדה‬
‫התורה לרדוף אחר המצות אלא כי יקרא קן צפור לפניך‬
‫(דברים כב) כי תפגע שור אויבך (שמות כג) כי תראה חמור‬
‫שנאך (שם כ"ג) כי תחבוט (דברים כד) כי תבצור (שם כ"ד)‬
‫כי תבא בכרם רעך (שם כג)‪ ,‬כלם אם באו לידך אתה מצווה‬
‫עליה ולא לרדוף אחריה והשלום בקש שלום במקומך ורדפהו‬
‫במקום אחר וכן עשו ישראל אף על פי שאמר להם הקב"ה‬
‫החל רש והתגר בו מלחמה (שם ב) רדפו את השלום שנא'‬
‫וישלח ישראל מלאכים וגו' (במדבר כא‪:‬כא)‪.‬‬
Midrash Tanhum, Parashat Hukat,
Siman 22 – Making Peace
•“Depart from evil, and do good, seek peace and pursue it”
(Psalms 23:15). The Torah did not order us to pursue
observance of the precepts. On the contrary “If a bird’s nest
chance to be before thee…” (Deut 22:6). “If you meet your
enemy’s ox…” (Ex 23:4). “When you cut down your harvest
and have forgotten a sheaf…it shall be for the stranger for
the fatherless and for the widow…” (Deut. 23:19)…All of
them, if the opportunity for observing them comes you way,
you are obliged to perform them. But you are not obliged to
pursue them. In the case of peace, however, it is different:
“Seek peace” – in your own place; “Pursue it” – in another
place. Israel did likewise. Although the Holy one Blessed be
He had said to them: “Begin to take possession and
contend with them in battle ” (Deut 1:24), they pursued
peace, as it is written: “Israel sent messengers…” (Num
21:21).
Why is Moshe’s prayer to enter the
land included in this speech?
1. Moshe hopes that Hashem might
reconsider after Moshe successfully led the
conquest of the Transjordan.
2. Moshe wants to make sure nobody thinks
that the reason he is not going into Israel is
because he is afraid. Moshe explains that he
entreated God to allow him to enter but God
did not accept.
‫?‪Why Can’t Moshe Enter Israel‬‬
‫•א‪,‬לז גַם‪ִּ -‬בי ִּה ְתאַ נַף יְהוָּה‪ִּ ,‬בגְ לַ ְלכֶם לֵ אמֹר‪ :‬גַם‪-‬אַ ָּּתה‪,‬‬
‫ל ֹא‪ָּ -‬תב ֹא ָּשם‪.‬‬
‫ֹאמר‬
‫•ג‪,‬כו וַיִּ ְתעַ בֵ ר יְהוָּה ִּבי ְל ַמעַ נְ כֶם‪ ,‬וְל ֹא ָּש ַמע אֵ לָּ י; וַי ֶ‬
‫יְהוָּה אֵ לַ י‪ַ ,‬רב‪-‬לָּ ְך‪--‬אַ ל‪ּ-‬תֹוסֶ ף ַדבֵ ר אֵ לַ י עֹוד‪ ,‬בַ ָּדבָּ ר‬
‫הַ זֶ ה‪.‬‬
‫•ד‪,‬כא וַיהוָּה ִּה ְתאַ נַף‪ִּ -‬בי‪ ,‬עַ ל‪ִּ -‬ד ְב ֵריכֶם; וַיִּ ָּשבַ ע‪ְ ,‬ל ִּב ְל ִּּתי‬
‫ּול ִּב ְל ִּּתי‪-‬ב ֹא אֶ ל‪-‬הָּ אָּ ֶרץ הַ טֹובָּ ה‪ ,‬אֲ ֶשר‬
‫עָּ ְב ִּרי אֶ ת‪-‬הַ י ְַר ֵדן‪ְ ,‬‬
‫ֹתן ְלָך נַחֲ לָּ ה‪.‬‬
‫יְהוָּה אֱ ֹלהֶ יָך נ ֵ‬
‫?‪•But see Bemidbar 20:1-13‬‬
‫‪Back to the Introduction‬‬
‫ֹשה אֶ ל‪-‬כָּל‪-‬‬
‫•א אֵ לֶ ה הַ ְדבָּ ִּרים‪ ,‬אֲ ֶשר ִּדבֶ ר מ ֶ‬
‫י ְִּש ָּראֵ ל‪ְ ,‬בעֵ בֶ ר‪ ,‬הַ י ְַר ֵדן‪ :‬בַ ִּמ ְדבָּ ר בָּ ע ֲָּרבָּ ה מֹול‬
‫ארן ּובֵ ין‪ּ-‬תֹפֶ ל‪ ,‬וְלָּ בָּ ן וַחֲ צֵ רֹת‪--‬ו ְִּדי‬
‫סּוף בֵ ין‪-‬פָּ ָּ‬
‫זָּהָּ ב ‪.‬‬
‫ב אַ חַ ד עָּ ָּשר יֹום ֵמחֹ ֵרב‪ֶ ,‬ד ֶרְך הַ ר‪ֵ -‬ש ִּעיר‪,‬‬
‫עַ ד‪ָּ ,‬ק ֵדש בַ ְרנֵעַ ‪.‬‬
‫‪Part 1 (Perek 1) – Year 1‬‬
‫‪Meraglim‬‬
‫‪Part 2 (Perek 2) – Year 40‬‬
‫‪Wars with Sihon and Og‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•ג ַוי ְִּהי ְבאַ ְרבָּ ִּעים ָּשנָּה‪ְ ,‬בעַ ְש ֵּתי‪-‬עָּ ָּשר חֹ ֶדש‬
‫ֹשה‪ ,‬אֶ ל‪ְ -‬בנֵי י ְִּש ָּראֵ ל‪ ,‬כְ כֹל‬
‫ְבאֶ חָּ ד לַ חֹ ֶדש; ִּדבֶ ר מ ֶ‬
‫אֲ ֶשר צִּ ּוָּה יְהוָּה אֹ תֹו‪ ,‬אֲ לֵ הֶ ם‪.‬‬
‫ד אַ חֲ ֵרי הַ כֹתֹו‪ ,‬אֵ ת ִּסיחֹ ן ֶמלֶ ְך הָּ אֱ מ ִֹּרי‪,‬‬
‫יֹושב‪ְ ,‬בחֶ ְשבֹון‪--‬וְאֵ ת‪ ,‬עֹוג ֶמלֶ ְך הַ בָּ ָּשן‪,‬‬
‫אֲ ֶשר ֵ‬
‫יֹושב ְבעַ ְש ָּּתרֹת‪ְ ,‬באֶ ְד ֶר ִּעי‪.‬‬
‫אֲ ֶשר‪ֵ -‬‬
‫ֹשה‪,‬‬
‫הֹואיל מ ֶ‬
‫•ה ְבעֵ בֶ ר הַ י ְַר ֵדן‪ְ ,‬באֶ ֶרץ מֹואָּ ב‪ִּ ,‬‬
‫ּתֹורה הַ ז ֹאת לֵ אמֹר ‪.‬‬
‫בֵ אֵ ר אֶ ת‪-‬הַ ָּ‬
‫ל ֹא ת ִֹּספּו עַ ל הַ ָּדבָּ ר אֲ ֶשר אָּ נֹכִּ י ְמצַ ּוֶה‬
‫אֶ ְתכֶם וְל ֹא ִּתגְ ְרעּו ִּמ ֶמנּו‬
‫(דברים פרק ד‪:‬ב)‬
‫אבות דרבי נתן נוסחא א פרק א ד"ה איזהו סייג‬
‫•איזהו סייג שעשה אדם הראשון לדבריו הרי הוא אומר ויצו ה' אלהים על‬
‫האדם לאמר מכל עץ הגן אכול תאכל ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי‬
‫ביום אכלך ממנו מות תמות (בראשית ב' י"ז) לא רצה אדם הראשון לומר‬
‫לחוה כדרך שא"ל הקב"ה אלא כך אמר לה ומפרי העץ אשר בתוך הגן אמר‬
‫אלהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן תמותון (שם ג' ג') באותה שעה היה‬
‫נחש הרשע נוטל עצה בלבו אמר הואיל ואיני יכול להכשיל את האדם אלך‬
‫ואכשיל את חוה הלך וישב אצלה והרבה שיחה עמה אמר לה אם לנגיעה את‬
‫אומרת צוה עלינו הקב"ה הריני נוגע בו ואיני מת אף את אם תגעי בו אי את‬
‫מתה‪ .‬מה עשה הנחש הרשע באותה שעה עמד ונגע באילן בידיו וברגליו‬
‫והרתיעו עד שנשרו פירותיו לארץ‪...‬ושוב אמר לה אם לאכילה את אומרת צוה‬
‫עלינו הקדוש ברוך הוא הריני אוכל ממנו ואיני מת ואף את תאכלי [ממנו] ואי‬
‫את מתה‪ .‬מה אמרה חוה בדעתה כל הדברים שפקדני רבי מתחלה שקר הם‪.‬‬
‫לפי שאין חוה קוראה לאדם הראשון מתחלה אלא רבי‪ .‬מיד נטלה ואכלה‬
‫ונתנה לאדם ואכל שנאמר ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא‬
‫לעינים‪.‬‬
‫רמב"ם הלכות ממרים פרק ב‪:‬ט‬
‫•הואיל ויש לבית דין לגזור ולאסור דבר המותר ויעמוד איסורו לדורות‬
‫וכן יש להן להתיר איסורי תורה לפי שעה מהו זה שהזהירה תורה לא‬
‫תוסיף עליו ולא תגרע ממנו?‬
‫•שלא להוסיף על דברי תורה ולא לגרוע מהן ולקבוע הדבר לעולם בדבר‬
‫שהוא מן התורה בין בתורה שבכתב בין בתורה שבעל פה‪ ,‬כיצד הרי‬
‫כתוב בתורה לא תבשל גדי בחלב אמו מפי השמועה למדו שזה הכתוב‬
‫אסר לבשל ולאכול בשר בחלב‪ ,‬בין בשר בהמה בין בשר חיה אבל בשר‬
‫העוף מותר בחלב מן התורה‪ ,‬אם יבוא בית דין ויתיר בשר חיה בחלב‬
‫הרי זה גורע‪ ,‬ואם יאסור בשר העוף ויאמר שהוא בכלל הגדי והוא‬
‫אסור מן התורה הרי זה מוסיף‪ ,‬אבל אם אמר בשר העוף מותר מן‬
‫התורה ואנו נאסור אותו ונודיע לעם שהוא גזרה שלא יבא מן הדבר‬
‫חובה ויאמרו העוף מותר מפני שלא נתפרש כך החיה מותרת שהרי לא‬
‫נתפרשה‪ ,‬ויבא אחר לומר אף בשר בהמה מותרת חוץ מן העז‪ ,‬ויבא‬
‫אחר לומר אף בשר העז מותר בחלב פרה או הכבשה שלא נאמר אלא‬
‫אמו שהיא מינו‪ ,‬ויבא אחר לומר אף בחלב העז שאינה אמו מותר שלא‬
‫נאמר אלא אמו‪ ,‬לפיכך נאסור כל בשר בחלב אפילו בשר עוף‪ ,‬אין זה‬
‫מוסיף אלא עושה סייג לתורה וכן כל כיוצא בזה‪.‬‬
Ramban
It is part of Torah law to abide by ordinances
established by the rabbis…but it must be
known that such ordinances are not from the
Holy One, blessed be He, in the Torah.
‫יתם כִּ י ִּהוא חָּ כְ ַמ ְתכֶם‬
‫ּוש ַמ ְר ֶּתם ַוע ֲִּש ֶ‬
‫ְ‬
‫ּובינ ְַתכֶם ְלעֵ ינֵי הָּ עַ ִּמים אֲ ֶשר י ְִּש ְמעּון אֵ ת‬
‫ִּ‬
‫כָּל הַ חֻ ִּקים הָּ אֵ לֶ ה וְאָּ ְמרּו ַרק עַ ם חָּ כָּם‬
‫ְונָּבֹון הַ גֹוי הַ גָּדֹול הַ זֶ ה‪:‬‬
‫(דברים פרק ד‪:‬ו)‬
On Reasons for the Mizvot – The
Guide of the Perplexed III:31
•The sole object of the Torah is to benefit us. Thus we
explained the verse, “for our good always, that He might
preserve us alive as it is this day” (Deut 6:24). Again,
“which shall hear all those statutes [hukim], and say,
surely this great nation is a wise and understanding
people” (ibid 4:6). He thus says that even every one of
these statutes [hukim] convinces all nations of the wisdom
and understanding it includes. But if no reason could be
found for these statutes, if they produced no advantage
and removed no evil, why then should he who believes in
them and follows them be wise, reasonable, and so
excellent as to raise the admiration of all nations? But the
truth is undoubtedly as we have said, that every on of the
613 precepts serves to inculcate some truth, to remove
some erroneous opinion, to establish proper relations in
society, to diminish evil, to train in good opinions, moral,
and social conduct.
On interpreting Midrashim –
Introduction to Perek Helek
You must know that the words of the sages are differently
interpreted by three groups of people. The first group is the
largest one. I have observed them, read their books and
heard about them. They accept the teachings of the sages
in their simple literal sense and do not think that these
teachings contain any hidden meaning at all. They believe
that all sorts of impossible things must be. They hold such
opinions because they have not understood science and
are far from having acquired knowledge...They understand
the teachings of the sages only in their literal sense, in
spite of the fact that some of their teachings, when taken
literally, seem so fantastic and irrational that if one were to
repeat them literally, even to the uneducated, let alone to
sophisticated scholars, their amazement would prompt
them to ask how anyone in the world could believe such
things true, much less edifying.
Perek Helek – cont.
•The members of this group are poor in knowledge.
One can only regret their folly. Their very effort to
honor and to exalt the sages in accordance with their
own meager understanding actually humiliates them.
As God lives, this group destroys the glory of the the
Torah and extinguishes its light, for they make the
Torah of God say the opposite of what it intended. For
He said in His perfect torah, “The nations who hear
of these statues shall say: Surely this great
nations is a wise and understanding people” (Deut
4:6). But this group expounds the laws and the
teachings of our sages in such a way that when the
other peoples hear them they say that this little people
is foolish and shameful.
‫‪Tish’a Beab Reading‬‬
‫•‪Negative Warning .I‬‬
‫‪Sin .a‬‬
‫•‬
‫יתם הָּ ַרע ְבעֵ ינֵי ְי ֹדוָּד אֱ ֹלהֶ יָך ְלהַ כְ ִּעיסֹו‪:‬‬
‫יתם פֶ סֶ ל ְּתמּונַת כֹל ַוע ֲִּש ֶ‬
‫ְנֹושנְ ֶּתם בָּ אָּ ֶרץ ו ְִּה ְשחַ ֶּתם ַוע ֲִּש ֶ‬
‫ּובנֵי בָּ נִּ ים ו ַ‬
‫תֹוליד בָּ נִּ ים ְ‬
‫• (כה) כִּ י ִּ‬
‫‪Punishment .b‬‬
‫•‬
‫• (כו) הַ ִּעיד ִֹּתי בָּ כֶם הַ יֹום אֶ ת הַ ָּש ַמיִּם וְאֶ ת הָּ אָּ ֶרץ כִּ י אָּ בֹד ּת ֹאבֵ דּון ַמהֵ ר ֵמעַ ל הָּ אָּ ֶרץ אֲ ֶשר אַ ֶּתם עֹ ְב ִּרים אֶ ת הַ ַי ְר ֵדן ָּש ָּמה ְל ִּר ְש ָּּתּה ל ֹא‬
‫ַתאֲ ִּריכֻן י ִָּּמים עָּ לֶ יהָּ כִּ י ִּה ָּש ֵמד ִּּת ָּש ֵמדּון‪:‬‬
‫• (כז) וְהֵ ִּפיץ ְי ֹדוָּד אֶ ְתכֶם בָּ עַ ִּמים וְנִּ ְשאַ ְר ֶּתם ְמ ֵתי ִּמ ְספָּ ר בַ גֹויִּם אֲ ֶשר ְינַהֵ ג ְי ֹדוָּד אֶ ְתכֶם ָּש ָּמה‪:‬‬
‫ֲשה י ְֵדי אָּ ָּדם עֵ ץ וָּאֶ בֶ ן אֲ ֶשר ל ֹא י ְִּראּון וְל ֹא י ְִּש ְמעּון וְל ֹא י ֹאכְ לּון וְל ֹא י ְִּריחֻ ן‪:‬‬
‫ֹלהים ַמע ֵ‬
‫• (כח) ַועֲבַ ְד ֶּתם ָּשם אֱ ִּ‬
‫‪Repentance .c‬‬
‫•‬
‫ּובכָּל נ ְַפ ֶשָך‪:‬‬
‫את כִּ י ִּת ְד ְר ֶשנּו ְבכָּל ְלבָּ ְבָך ְ‬
‫ּומצָּ ָּ‬
‫ּוב ַק ְש ֶּתם ִּמ ָּשם אֶ ת ְי ֹדוָּד אֱ ֹלהֶ יָך ָּ‬
‫• (כט) ִּ‬
‫ְש ַמ ְע ָּּת ְבקֹ לֹו‪:‬‬
‫ְש ְב ָּּת עַ ד ְי ֹדוָּד אֱ ֹלהֶ יָך ו ָּ‬
‫ּומצָּ אּוָך כֹל הַ ְדבָּ ִּרים הָּ אֵ לֶ ה ְבאַ חֲ ִּרית הַ י ִָּּמים ו ַ‬
‫• (ל) בַ צַ ר ְלָך ְ‬
‫יתָך וְל ֹא י ְִּשכַח אֶ ת ְב ִּרית אֲ ב ֶֹתיָך אֲ ֶשר נִּ ְשבַ ע לָּ הֶ ם‪:‬‬
‫• (לא) כִּ י אֵ ל ַרחּום ְי ֹדוָּד אֱ ֹלהֶ יָך ל ֹא י ְַר ְפָך וְל ֹא י ְַש ִּח ֶ‬
‫•‪Positive Inspiration .II‬‬
‫ּול ִּמ ְקצֵ ה הַ ָּש ַמיִּם וְעַ ד ְקצֵ ה הַ ָּש ָּמיִּם‬
‫ֹלהים אָּ ָּדם עַ ל הָּ אָּ ֶרץ ְ‬
‫• (לב) כִּ י ְשאַ ל נָּא ְלי ִָּּמים ִּראשֹנִּ ים אֲ ֶשר הָּ יּו ְלפָּ נֶיָך ְל ִּמן הַ יֹום אֲ ֶשר בָּ ָּרא אֱ ִּ‬
‫הֲ נִּ ְהיָּה כ ַָּדבָּ ר הַ גָּדֹול הַ זֶ ה אֹו הֲ נִּ ְש ַמע ָּכמֹהּו‪:‬‬
‫ֹלהים ְמ ַדבֵ ר ִּמּתֹוְך הָּ אֵ ש כַאֲ ֶשר ָּש ַמ ְע ָּּת אַ ָּּתה ַוי ִֶּחי‪:‬‬
‫• (לג) הֲ ָּש ַמע עָּ ם קֹול אֱ ִּ‬
‫מֹור ִּאים‬
‫ּוב ָּ‬
‫ּוביָּד חֲ ז ָָּּקה ּו ִּבזְ רֹועַ נְ טּויָּה ְ‬
‫ּוב ִּמ ְלחָּ ָּמה ְ‬
‫מֹופ ִּתים ְ‬
‫ּוב ְ‬
‫ֹלהים לָּ בֹוא לָּ ַקחַ ת לֹו גֹוי ִּמ ֶק ֶרב גֹוי ְב ַמסֹ ת ְבאֹ תֹת ְ‬
‫• (לד) אֹו הֲ נִּ סָּ ה אֱ ִּ‬
‫גְ ד ִֹּלים כְ כֹל אֲ ֶשר עָּ ָּשה לָּ כֶם ְי ֹדוָּד אֱ ֹלהֵ יכֶם ְב ִּמצְ ַריִּם ְלעֵ ינֶיָך‪:‬‬
‫ֹלהים אֵ ין עֹוד ִּמ ְלבַ דֹו‪:‬‬
‫• (לה) אַ ָּּתה הָּ ְראֵ ָּת לָּ ַדעַ ת כִּ י ְי ֹדוָּד הּוא הָּ אֱ ִּ‬
‫• (לו) ִּמן הַ ָּש ַמיִּם ִּה ְש ִּמיעֲָך אֶ ת קֹ לֹו ְלי ְַס ֶר ָּך וְעַ ל הָּ אָּ ֶרץ הֶ ְראֲ ָך אֶ ת ִּאשֹו הַ גְ דֹולָּ ה ְּודבָּ ָּריו ָּש ַמ ְע ָּּת ִּמּתֹוְך הָּ אֵ ש‪:‬‬
‫ְתחַ ת כִּ י אָּ הַ ב אֶ ת אֲ ב ֶֹתיָך וַיִּ ְבחַ ר ְבז ְַרעֹו אַ חֲ ָּריו וַיֹוצִּ אֲ ָך ְבפָּ נָּיו ְבכֹחֹו הַ ָּגדֹל ִּמ ִּמצְ ָּריִּם‪:‬‬
‫• (לז) ו ַ‬
‫הֹוריש גֹויִּם גְ ד ִֹּלים ַו ֲעצ ִֻּמים ִּמ ְמָך ִּמפָּ נֶיָך לַ הֲ ִּביאֲ ָך לָּ ֶתת ְלָך אֶ ת אַ ְרצָּ ם נַחֲ לָּ ה כַיֹום הַ זֶ ה‪:‬‬
‫• (לח) ְל ִּ‬
‫ֹלהים בַ ָּש ַמיִּם ִּמ ַמעַ ל וְעַ ל הָּ אָּ ֶרץ ִּמ ָּּתחַ ת אֵ ין עֹוד‪:‬‬
‫• (לט) ְוי ַָּד ְע ָּּת הַ יֹום וַהֲ ֵשב ָֹּת אֶ ל ְלבָּ בֶ ָך כִּ י ְי ֹדוָּד הּוא הָּ אֱ ִּ‬
‫ּול ַמעַ ן ַּתאֲ ִּריְך י ִָּּמים עַ ל הָּ אֲ ָּד ָּמה אֲ ֶשר ְי ֹדוָּד‬
‫ּולבָּ נֶיָך אַ חֲ ֶריָך ְ‬
‫ֹותיו אֲ ֶשר אָּ נֹכִּ י ְמצַ ּוְ ָך הַ יֹום אֲ ֶשר יִּיטַ ב ְלָך ְ‬
‫ְש ַמ ְר ָּּת אֶ ת חֻ ָּקיו וְאֶ ת ִּמצְ ָּ‬
‫• (מ) ו ָּ‬
‫ֹתן ְלָך כָּל הַ י ִָּּמים‪:‬‬
‫אֱ ֹלהֶ יָך נ ֵ‬
Why is v 28 here?
‫ רש"י דברים פרק ד‬.1•
‫ משאתם עובדים לעובדיהם‬.‫ כתרגומו‬- ‫•(כח) ועבדתם שם אלהים‬
:‫כאלו אתם עובדים להם‬
•There you will serve gods – [The proper explanation is]
like the translation [of Onkelos]. Since you are serving their
[the idols’] worshipers, it is as if you are worshiping them
[the idols].
‫ רמב"ן‬.2•
,‫ משאתם עובדים לעובדיהם אתם עובדים להם‬- ‫•ועבדתם שם אלהים‬
‫ וכבר פירשתי סודו כי היושב בחוצה לארץ כאלו עובד‬.‫לשון רש"י‬
,‫עבודה זרה‬
•There you will serve gods – Since you are serving their
worshipers it is as if you are worshipping them” – these are
words of Rashi. But I have already explained its secret that
one who dwells outside of Israel it is as if he worships
idolatry.
•3. Abarbanel
•As a result of their terrible sufferings, many Jews (so Holy
Writ foretells) will be brought to forced conversion,
worshipping idols but knowing full well that they are made of
wood and stone. Their idolatry will be committed just to
escape death… It is not mentioned here as a part of their sin
but as the punishment for their misdeeds. This would
constitute the climax of their sufferings – to be inwardly aware
of the true faith and have to pay lip service to idols…
•The phrase “from thence (‫ )משם‬you will seek” goes back to
the previous statement: “And there (‫ )שם‬you shall serve
gods.” While in that situation of worshipping other gods, in the
midst of those sufferings and persecution, you shall seek the
Lord and still remain loyal to Him. He reassured them that
they would find Him: “if they would seek Him with all their
heart and soul”. How appropriate is that phrase: “With all you
heart and soul!” Those Marranos (forced apostates) are
unable to practice the observances of Judaism. Indeed their
seeking of God can be in their hearts and souls alone!
Cities of Refuge
4:41-43
See Bemidbar 35:10
‫מדרש דברים רבה פרשה ב‪:‬כו‬
‫•אז יבדיל משה‬
‫•זש"ה (קהלת ה‪:‬ט) אוהב כסף לא ישבע כסף‪ .‬אין אנו יודעים שאין אדם‬
‫ממלא את נפשו מהו בכסף?‬
‫•‪ .A‬רבנן אמרי אלו תלמידי חכמים שאוהבין דברי תורה שנמשלו בכסף שנא'‬
‫(משלי טז‪:‬טז) וקנות בינה נבחר מכסף א"ר נחמן מי שאוהב תורה אינו שבע‬
‫תורה‪...‬‬
‫•‪ .B‬ד"א אוהב כסף א"ר יצחק מי שהוא אוהב מצות אינו שבע מן המצות‬
‫כיצד? את מוצא שני גדולי עולם דוד ומשה ולא שבעו‪,‬‬
‫•‪ .1‬דוד אע"פ שא"ל הקב"ה (דברי הימים ב ו‪:‬ט) רק אתה לא תבנה לי את‬
‫הבית הזה היה דוד אומר לעצמו וכי מפני שאמר לי הקב"ה אתה לא תבנה לי‬
‫הבית אני יושב?‪ ,‬מה עשה? זירז את עצמו והתקין כל צרכיו עד שלא מת מנין‬
‫שנאמר (דברי הימים א כב‪:‬יד) והנה בעניי הכינותי לבית אלהי‪,‬‬
‫•‪ .2‬וכן משה אע"פ שאמר לו הקב"ה כי לא תעבור את הירדן הזה אמר משה‬
‫אני עובר מן העולם ואיני מפריש להם ערי מקלט‬
‫•מיד אז יבדיל משה‪.‬‬
Midrash Devarim Rabbah 2:26
•THEN MOSES SEPARATED.
•This bears out what Scripture says, “He who loves silver will never be satisfied
with silver” (Kohelet 5:9). Don’t we already know that people are never be satisfied?
What then is the force of the words, “With silver”?
•A. The Rabbis said: This verse refers to scholars who love the words of the Torah
which is compared to silver, as it is said, “To acquire knowledge is better than silver
(Mishle 16:16). Rabbi Nahman said: He who loves Torah can never have enough
Torah…
•B. Another explanation: “He who loves silver…” Rabbi Yizhak said: He who loves
the mizvot can never have enough of them. How so? You find that two great people
of the world, David and Moses, could never have enough of them.
•1. Although God said to David, “You shall not build this house for me” (Divrei
haYamim 2 6:9), yet David said to himself, “Just because the Holy One, blessed be
He, said ‘You will not build this house for me’, can I sit still?” What did he do? Before
he died, he busied himself with the preparation of all the necessary materials for
[the Temple] before he died, as it is said, “Now, behold, in my suffering I have
prepared for the house of the Lord” (Divrei haYamim 1 22:14).
•2. And so it was too with Moses. Although God had said to him, “You shall not go
over this Jordan” (Devarim 3:27), yet Moses immediately exclaimed, “Shall I then
depart this world without setting aside cities of refuge?”
•Therefore, THEN MOSES SEPARATED.
The Ten Commandments
Session 4
Beginning of Mizvot Speech
• 4:44-5:1a - Narrator’s Introduction to
Moshe’s Second Speech
• 5:1b and on – Moshe’s Second Speech
•
5: 1b - 5 Introduction to Ten
Commandments
•
6 – 18 The Ten Commandments
•
19 – 30 – How Decalogue Was Given
How do you count to 10?
1.Parashiot – Combine first two, split last
one
2.Ta’am Elyon – Only nine, first two
combined
3.Traditional - Rambam
4.Abarbanel – Split second into two
‫?‪The First Commandment‬‬
‫אתיָך‬
‫•אָּ נֹכִּ י ְי ֹדוָּד אֱ ‪ֹ-‬להֶ יָך אֲ ֶשר הֹוצֵ ִּ‬
‫ֵמאֶ ֶרץ ִּמצְ ַריִּם ִּמבֵ ית עֲבָּ ִּדים‬
•Hasdai Crescas (Spain, 1340-1410)
•He who includes among the list of positive precepts
belief in the existence of God falls into a common
error. The very character of the term Mitzvah
indicated, by definition, that it can only apply to
matters governed by freewill and choice. But faith in
the existence of God is one of those things which are
not governed by free will and choice. Consequently
the term Mitzvah can not apply to it.
•Abarbanel (Spain, 1437-1508)
•The phrase “I am the Lord your God…” does not
constitute a commandment neither dogmatic nor
practical, but is merely a preface to the subsequent
commandments and injunctions, a declaration making
known to Bnei Yisrael Who was addressing them.
•Rambam, Mishneh Torah Hilchot Yesodei haTorah 1:1,6; 2:10
•The most fundamental of fundamentals and the pillar of all sciences is to
know that there is a first being bringing into existence all existing things, and
that all that exists on heaven and earth and between them exists only
through the truth of His existence…
•The knowledge of this concept constitutes a positive precept, as it is said: “I
am the Lord your God” (Deut 5:6)…
•And what is the way that will lead to the love of Him and the fear of Him?
When a person contemplates His great and wondrous works and creatures
and from them obtains a glimpse of His wisdom which is incomparable and
infinite, he will straightway love Him, praise Him, glorify Him, and long with
an exceeding longing to know His great Name; even as David said, “My soul
thirsts for God, for the living God” (Ps 42:3). And when he ponders these
matters, he will recoil frightened, and realize that he is a small creature,
lowly and obscure, endowed with slight and slender intelligence, standing in
the presence of Him who is perfect in knowledge. And so David said, “When
I consider Your heavens, the work of Your fingers, what is man that You are
mindful of him?” (Ps 8:4-5)…Observe the Universe and then you will realize
Him who spoke and the world was.
:‫וְל ֹא ַת ֲענֶה ְב ֵרעֲָך עֵ ד ָּשוְא‬
•Avraham ben haRambam
•These ten commandments which contain
the roots of the whole Torah mirror all the
613 precepts…from the ninth commandment
lo ta’aneh branch out the prohibition of
falsehood, the admonition to tell the truth,
not to pervert justice, to respect persons, not
to take bribes, to appoint judges, the laws of
testimony and so on.
‫וְל ֹא ַת ְחמֹד אֵ ֶשת ֵרעֶ ָך וְל ֹא ִּת ְתאַ ּוֶה בֵ ית ֵרעֶ ָך ָּש ֵדהּו וְעַ ְבדֹו‬
:‫וַאֲ ָּמתֹו שֹורֹו וַחֲ מֹרֹו ְוכֹל אֲ ֶשר ְל ֵרעֶ ָך‬
•Ibn Ezra:
•Many people will be puzzled by this command (not to
covet). Is it conceivable that there should exist a man who
does not at some time or another covet a beautiful
object…? Let me now give you a parable. A country yokel
in his right senses will not covet in his heart to possess a
beautiful princess since he knows that this is impossible
just the same as he will not seriously desire to have wings
like a bird. For this reason, the thinking person will neither
desire nor covet. Since he know that the Almighty has
forbidden him his neighbor’s wife, such a course of action
will be even further from his mind than from that of the
country yokel in regard to the princess. He will therefore
rejoice in his portion and not turn his attention to coveting
and desiring things not belonging to him. Knowing that the
Almighty does not wish to give it to him, he will realize that
he can not take it by force or through his designs.
Order of Ten Commandments
•1-5 Between Man and God
•
Most Severe to Least Sever
•4-5 Transition
•6-10 Between Man and Man
•
Most Severe to Least Severe
Structure of Ten Commandments
•1-2 Belief Laws (God - 1st person)
•3-5 Ritual Laws (God – 3rd person)
•5-10 Civil Laws
Suzerain-Vassal Treaty Format
1.
2.
3.
4.
5.
6.
Identification of Treaty Maker
Historical Introduction
Stipulations or Demands
Deposit of Treaty
List of Divine Witnesses
Curses and Blessings
Residential Lease
•BY THIS AGREEMENT made and entered into on
,
20 , between
, herein referred to as Lessor, and
,
herein referred to as Lessee. Lessor leases to Lessee the
premises situated at
, in the City of
, County of
,
State of
, and more particularly described as
follows:
together with all appurtenances, for a term
of
years, to commence on
, 20 , and to end
on
, 20
, at
o’clock
.m.
•1. Rent. Lessee agrees to pay, without demand, to
Lessor as rent for the demised premises the sum
of
Dollars ($ ) per month in advance on the
day of
each calendar month beginning
, 20 , at
, City
of
, State of
, or at such other place as Lessor may
designate.
•2. Form of Payment. Lessee agrees to pay rent each
month in the form of one personal check, OR one cashier’s
check, OR one money order made out to
.
•3. Late Payments. For any rent payment not paid by the
Identification of Treaty Maker
•These are the words of the Sun Mursillis,
the great king, the king of Hatti-land, the
valiant, the favorite of the storm-god, the son
of Suppilumiumas, the great king…”
•Examples from Ancient Near Eastern Texts
Relating to the Old Testament by James
Prichard, p. 203-205
Historical Introduction
•Aziras, your grandfather, and Du-Teshub,
your father, remained loyal to me as their
lord… Since your father had mentioned to
me your name with great praise, I sought
after you…and put you in the place of your
father.
Stipulations/Demands
•If anyone utters a word unfriendly to the
king of the Hatti-land before you; DupptTessub, you shall not withhold his name
from the king.
Deposit of Treaty in a Temple and a
Public Reading at Set Times
•A duplicate of this treaty has been
deposited before the sun-goddess or
Arinna…In the Mitanni land, a duplicate has
been deposited before Teashub…At regular
intervals they shall read it in the presence of
the king of the Mitanni land and in the
presence of the sons of the Hurri land.
List of Witnesses
•We have called the gods to be present, to
listen, and to serve as witnesses: the sun
goddess of Arinna…the sun-god, the lord of
heaven, the storm-god, the lord of the Hattiland…the mountains, the rivers, the Tigris
and Euphrates, heaven and earth, the winds
and clouds.
Curses and Blessings
•Should Duppi-Teshob not honor these
words of the treaty and oath, may these
gods of the oath destroy Duppi-Teshub
together with his person, his wife, his
grandson, his house, his land…But if he
honors these words…may these gods of the
oath protect him with his person, his wife,
his son, his grandson, his house and his
country.
‫‪Covenant Format in Decalogue‬‬
‫‪•1. Identification of Treaty Maker‬‬
‫•אָּ נֹכִּ י ְי‪-‬הֹ וָּה אֱ ֹלהֶ יָך‬
‫‪•2. Historical Introduction‬‬
‫אתיָך ֵמאֶ ֶרץ ִּמצְ ַריִּם ִּמבֵ ית עֲבָּ ִּדים‪:‬‬
‫•אֲ ֶשר הֹוצֵ ִּ‬
‫‪•3. Stipulations or Demands‬‬
‫ֹלהים אֲ חֵ ִּרים עַ ל פָּ נָּי ‪ְ ...‬וכֹל אֲ ֶשר ְל ֵרעֶ ָך‬
‫•ל ֹא י ְִּהיֶה ְלָך אֱ ִּ‬
‫‪•4. Curses and Blessings‬‬
‫•כִּ י אָּ נֹכִּ י ְי‪-‬הֹ וָּה אֱ ֹלהֶ יָך אֵ ל ַקנָּא פֹ ֵקד עֲֹון אָּ בֹות עַ ל בָּ נִּ ים וְעַ ל‬
‫ִּשלֵ ִּשים וְעַ ל ִּרבֵ ִּעים ְלשנְ אָּ י‪ :‬וְעֹ ֶשה חֶ סֶ ד לַ אֲ לָּ ִּפים ְלאֹ הֲ בַ י‬
‫ּול ַמעַ ן יִּיטַ ב לָּ ְך עַ ל הָּ אֲ ָּד ָּמה‬
‫ֹותי‪ְ ...‬ל ַמעַ ן יַאֲ ִּריכֻן י ֶָּמיָך ְ‬
‫ּולש ְֹמ ֵרי ִּמצְ ָּ‬
‫ְ‬
‫ֹתן לָּ ְך‪:‬‬
‫אֲ ֶשר ְי‪-‬הֹ וָּה אֱ ֹלהֶ יָך נ ֵ‬
Metaphors for God-Israel
Relationship Used in Dt
•1. Suzerain – Vassal
•2. King - Subject
•3. Father-Child
•
8:5, 32:6,18 - guidance
•
14:1 - obligation
•
32:5-6,18-20 - rebellion
•4. Marriage
•
5:7, 26:17, 29:12, 32:6
‫‪Differences‬‬
‫•‬
‫•‬
‫שמות פרק כ‬
‫(ז) זָכֹור ֶאת יֹום הַ שַ בָּ ת ל ְַק ְדׁשֹו‪:‬‬
‫•‬
‫ית כָּל‬
‫(ח) ׁשֵׁ ׁשֶ ת י ִָּמים ַת ֲעבֹד וְ עָּ ִש ָּ‬
‫ְמלַאכְ ֶתָך‪:‬‬
‫(ט) וְ יֹום הַ ְשבִ יעִ י ׁשַ בָּ ת לַידֹוָּד אֱ ֹלהֶ יָך‬
‫ל ֹא ַתעֲשֶ ה כָּל ְמלָּאכָּה ַא ָּתה ּובִ נְָך ּובִ ֶתָך‬
‫עַ בְ ְדָך וַאֲ מָּ ְתָך ּובְ הֶ ְמ ֶתָך וְ ג ְֵׁרָך אֲ ׁשֶ ר‬
‫בִ ְׁשעָּ ֶריָך‪:‬‬
‫•‬
‫(י) כִּ י שֵׁ שֶׁ ת י ִָּמים עָ שָ ה יְֹדֹוָֹד ֶׁאת‬
‫הַ שָ מַ יִּם וְ ֶׁאת הָ ָא ֶׁרץ ֶׁאת הַ יָם וְ ֶׁאת כָל‬
‫אֲ שֶׁ ר בָ ם ַו ָינַח בַ יֹום הַ ְשבִּ יעִּ י‬
‫עַ ל כֵׁן בֵׁ ַרְך יְֹדֹוָֹד ֶׁאת יֹום הַ שַ בָ ת‬
‫ַוי ְַק ְדשֵׁ הּו‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫דברים פרק ה‬
‫(יא) ָׁשמֹור אֶ ת יֹום הַ ַשבָּ ת ְל ַק ְדשֹו‬
‫ֹלהיָך‪:‬‬
‫כַאֲ ֶׁשר צִ ּוְ ָך ְי ֹדוָד אֱ ֶ‬
‫ית כָּל‬
‫(יב) ֵש ֶשת י ִָּּמים ַּת ֲעבֹד וְעָּ ִּש ָּ‬
‫ְמלַ אכְ ֶּתָך‪:‬‬
‫יעי ַשבָּ ת לַ י ֹדוָּד‬
‫(יג) וְיֹום הַ ְש ִּב ִּ‬
‫ֲשה כָּל ְמלָּ אכָּה אַ ָּּתה‬
‫אֱ ֹלהֶ יָך ל ֹא ַתע ֶ‬
‫ְׁשֹורָך‬
‫ּוב ֶּתָך וְעַ ְב ְדָך וַאֲ ָּמ ֶתָך ו ְ‬
‫ּובנְ ָך ִּ‬
‫ִּ‬
‫וַחֲ מ ְֹרָך ְוכָל ְבהֶ ְמ ֶּתָך ְוג ְֵרָך אֲ ֶשר‬
‫ִּב ְשעָּ ֶריָך ְל ַמעַ ן יָנּוחַ עַ ְב ְדָך וַאֲ ָמ ְתָך‬
‫כָמֹוָך‪:‬‬
‫ִית ְבאֶ ֶרץ‬
‫(יד) ְו ָזכ ְַר ָת כִ י עֶ בֶ ד ָהי ָ‬
‫ֹלהיָך ִמ ָשם ְביָד‬
‫ִמצְ ַריִם וַיֹ צִ אֲ ָך ְי ֹדוָד אֱ ֶ‬
‫ּובזְ רֹעַ נְ טּויָה‬
‫חֲ ז ָָקה ִ‬
‫ֹלהיָך לַ עֲ שֹות אֶ ת‬
‫עַ ל כֵן צִ ּוְ ָך ְי ֹדוָד אֱ ֶ‬
‫יֹום ַה ַשבָ ת‪:‬‬
Mizvot Section
Lesson 5
What Did the Luhot Look Like?
Moses on
the rear
facade of
the U.S.
Supreme
Court
‫שמות פרק לב פסוק טו‬
‫ֹשה ִּמן הָּ הָּ ר‬
‫•וַיִּ פֶ ן ַוי ֵֶרד מ ֶ‬
‫ּושנֵי לֻחֹ ת הָּ עֵ דֻ ת ְביָּדֹו לֻחֹ ת‬
‫• ְ‬
‫•כְ תֻ ִּבים ִּמ ְשנֵי עֶ ְב ֵריהֶ ם‬
‫ּומזֶ ה הֵ ם כְ תֻ ִּבים‪:‬‬
‫• ִּמזֶ ה ִּ‬
‫•רש"י שמות פרק לב‬
‫• (טו) משני עבריהם ‪ -‬היו האותיות נקראות‪ ,‬ומעשה נסים‬
‫היה‪:‬‬
‫•‬
Elaboration of First Commandment
•Do Now:
•Translate and Explain this Pasuk:
:‫הֹ וָּה אֶ חָּ ד‬-‫ֹלהֵ ינּו ְי‬- ֱ‫הֹ וָּה א‬-‫• ְש ַמע י ְִּש ָּראֵ ל ְי‬
•Write down your answers and
hand them in.
‫‪Origin and Meaning of Elokim‬‬
‫אתיָך ֵמאֶ ֶרץ ִּמצְ ַריִּם ִּמבֵ ית‬
‫•אָּ נֹכִּ י ְי ֹדוָּד אֱ ‪ֹ-‬להֶ יָך אֲ ֶשר הֹוצֵ ִּ‬
‫ֹלהים אֲ חֵּ ִרים עַ ל פָּ נָּי‪:‬‬
‫עֲבָּ ִּדים ל ֹא י ְִּהיֶה ְלָך אֱ ‪ִ -‬‬
‫‪Common Noun‬‬
‫‪Origin and Meaning of YHVH‬‬
‫ֹלהים ִּהנֵה אָּ נֹכִּ י בָּ א אֶ ל‬
‫ֹשה אֶ ל הָּ אֱ ‪ִּ -‬‬
‫ֹאמר מ ֶ‬
‫• (יג) וַי ֶ‬
‫בֹותיכֶם ְשלָּ חַ נִּ י‬
‫ְבנֵי י ְִּש ָּראֵ ל וְאָּ ַמ ְר ִּּתי לָּ הֶ ם אֱ ‪ֹ-‬להֵ י אֲ ֵ‬
‫אֲ לֵ יכֶם וְאָּ ְמרּו ִּלי ַמה ְשמֹו ָּמה אֹ ַמר אֲ לֵ הֶ ם‪:‬‬
‫ֹשה אֶ ְהיֶה אֲ ֶׁשר אֶ ְהיֶה‬
‫ֹלהים אֶ ל מ ֶ‬
‫ֹאמר אֱ ‪ִּ -‬‬
‫• (יד) וַי ֶ‬
‫ֹאמר ִּל ְבנֵי י ְִּש ָּראֵ ל אֶ ְהיֶה ְשלָּ חַ נִּ י אֲ לֵ יכֶם‪:‬‬
‫ֹאמר כֹה ת ַ‬
‫וַי ֶ‬
‫ֹאמר אֶ ל‬
‫ֹשה כֹה ת ַ‬
‫ֹלהים אֶ ל מ ֶ‬
‫ֹאמר עֹוד אֱ ‪ִּ -‬‬
‫• (טו) וַי ֶ‬
‫ֹתיכֶם אֱ ‪ֹ-‬להֵ י אַ ְב ָּרהָּ ם אֱ ‪ֹ-‬להֵ י‬
‫ְבנֵי י ְִּש ָּראֵ ל ְי ֹדוָּד אֱ ‪ֹ-‬להֵ י אֲ ב ֵ‬
‫יִּצְ חָּ ק וֵא‪ֹ-‬להֵ י ַיעֲקֹ ב ְשלָּ חַ נִּ י אֲ לֵ יכֶם זֶה ְש ִּמי ְלעֹ לָּ ם ְוזֶה‬
‫זִּ כְ ִּרי ְלדֹר דֹר‪:‬‬
‫‪Proper Noun‬‬
Two Interpretations
‫ֹלהֵ ינּו‬- ֱ‫הֹ וָּה א‬-‫• ְי‬
Complete Sentence Hashem is our God
Appositive
Hashem, who is our God,…
‫הֹ וָּה אֶ חָּ ד‬-‫ְי‬
Hashem alone.
(Rashbam)
Hashem is a Unity.
(Rambam)
Monotheism
Problem:
Second Hashem is redundant.
Decalogue
(Dead Sea
Scrolls)
‫ ואהבת‬Paragraph
•
a. God is one.
•
b. Love (be loyal to) God.
•
c. Place these words on your heart.
•
d. Teach them to the children all the
time.
•
e. Place them on your hands and eyes.
•
f. Write them on your doorposts.
‫‪Decalogue Kicked Out From Prayer‬‬
‫•תלמוד בבלי מסכת ברכות דף יב עמוד א‬
‫•וקורין עשרת הדברות שמע והיה אם שמוע ויאמר‬
‫אמת ויציב ועבודה וברכת כהנים‪ .‬אמר רב יהודה‬
‫אמר שמואל‪ :‬אף בגבולין בקשו לקרות כן‪ ,‬אלא שכבר‬
‫בטלום מפני תרעומת המינין‪ .‬תניא נמי הכי‪ ,‬רבי נתן‬
‫אומר‪ :‬בגבולין בקשו לקרות כן‪ ,‬אלא שכבר בטלום‬
‫מפני תרעומת המינין‪ .‬רבה בר בר חנה סבר‬
‫למקבעינהו בסורא‪ ,‬אמר ליה רב חסדא‪ :‬כבר בטלום‬
‫מפני תרעומת המינין‪ .‬אמימר סבר למקבעינהו‬
‫בנהרדעא‪ ,‬אמר ליה רב אשי‪ :‬כבר בטלום מפני‬
‫תרעומת המינין‪.‬‬
•‘They recited the Ten Commandments, the Shema’, the
sections "And it shall come to pass if ye diligently hearken",
and "And the Lord said", "True and firm", the ‘Abodah, and
the priestly benediction’.
•Rab Judah said in the name of Samuel: Outside the
Temple also people wanted to do the same, but they were
stopped on account of the insinuations of the Minim.
Similarly it has been taught: R. Nathan says, They sought
to do the same outside the Temple, but it had long been
abolished on account of the insinuations of the Minim.
•Rabbah b. Bar Hanah had an idea of instituting this in
Sura, but R. Hisda said to him, It had long been abolished
on account of the insinuations of the Minim. Amemar had
an idea of instituting it in Nehardea, but R. Ashi said to him,
It had long been abolished on account of the insinuations of
the Minim.
‫‪ Explains Peshat‬רשב"ם‬
‫‪Against Halakha – ex 1‬‬
‫•שמות פרק יג פסוק ט‬
‫ּולזִּ כָּרֹון בֵ ין עֵ ינֶיָך ְל ַמעַ ן ִּּת ְהיֶה‬
‫•וְהָּ יָּה ְלָך ְלאֹות עַ ל י ְָּדָך ְ‬
‫ּתֹורת יְהֹ וָּה ְב ִּפיָך כִּ י ְביָּד חֲ ז ָָּּקה הֹוצִּ אֲ ָך ְי ֹדוָּד ִּמ ִּמצְ ָּריִּם‪:‬‬
‫ַ‬
‫•רשב"ם‬
‫•לאות על ידך ‪ -‬לפי עומק פשוטו יהיה לך לזכרון‬
‫תמיד כאילו כתוב על ידך‪ .‬כעין שימני כחותם על‬
‫לבך‪:‬‬
‫‪ Explains Peshat‬רשב"ם‬
‫‪Against Halakha – ex 2‬‬
‫•שמות פרק כא‬
‫ֹאמר הָּ עֶ בֶ ד אָּ הַ ְב ִּּתי אֶ ת אֲ דֹנִּי אֶ ת ִּא ְש ִּּתי וְאֶ ת בָּ נָּי‬
‫•(ה) ו ְִּאם אָּ מֹר י ַ‬
‫ל ֹא אֵ צֵ א חָּ ְפ ִּשי‪:‬‬
‫ֹלהים ו ְִּהגִּ ישֹו אֶ ל הַ ֶדלֶ ת אֹו אֶ ל הַ ְמזּוזָּה‬
‫•(ו) ו ְִּהגִּ ישֹו אֲ ֹדנָּיו אֶ ל הָּ אֱ ִּ‬
‫ו ְָּרצַ ע אֲ ֹדנָּיו אֶ ת אָּ זְ נֹו בַ ַמ ְרצֵ עַ ַועֲבָּ דֹו ְלעֹ לָּ ם‪:‬‬
‫•רש"י‬
‫•ועבדו לעלם ‪ -‬עד היובל‪ .‬או אינו אלא לעולם כמשמעו‪ ,‬תלמוד‬
‫לומר (ויקרא כה י) ואיש אל משפחתו תשובו‪ ,‬מגיד שחמישים‬
‫שנה קרוים עולם‪ ,‬ולא שיהא עובדו כל חמשים שנה‪ ,‬אלא עובדו‬
‫עד היובל בין סמוך בין מופלג‪:‬‬
‫•רשב"ם‬
‫•לעולם ‪ -‬לפי הפשט כל ימי חייו‪ ,‬כמו שנאמר בשמואל וישב שם‬
‫עד עולם‪:‬‬
‫‪ Explains Peshat‬רשב"ם‬
‫‪Against Halakha – ex 3‬‬
‫•בראשית פרק א‬
‫ֹלהים לָּ אֹור יֹום וְלַ חֹ ֶשְך ָּק ָּרא לָּ יְלָּ ה ַוי ְִּהי עֶ ֶרב ַוי ְִּהי ב ֶֹקר‬
‫•(ה) וַיִּ ְק ָּרא אֱ ‪ִּ -‬‬
‫יֹום אֶ חָּ ד‪:‬‬
‫•רשב"ם‬
‫•ולחשך קרא לילה ‪ -‬לעולם אור תחלה ואח"כ חשך‪:‬‬
‫•ויהי ערב ויהי בקר ‪ -‬אין כתיב כאן ויהי לילה ויהי יום אלא ויהי‬
‫ערב‪ ,‬שהעריב יום ראשון ושיקע האור‪ ,‬ויהי בוקר‪ ,‬בוקרו של לילה‪,‬‬
‫שעלה עמוד השחר‪ .‬הרי הושלם יום א' מן הו' ימים שאמר הק'‬
‫בי' הדברות‪ ,‬ואח"כ התחיל יום שיני‪ ,‬ויאמר אלהים יהי רקיע‪ .‬ולא‬
‫בא הכתוב לומר שהערב והבקר יום אחד הם‪ ,‬כי לא הצרכנו‬
‫לפרש אלא היאך היו ששה ימים‪ ,‬שהבקיר יום ונגמרה הלילה‪,‬‬
‫הרי נגמר יום אחד והתחיל יום שיני‪:‬‬
Purpose of Mezuzh
•Rambam, Mishneh Torah, Hilchot Mezuzah 5:4
•It is a universal custom to write the word Shaddai on
the other side of the mezuzah, opposite the blank
space between the two sections. As this word is
written on the outside, the practice is unobjectionable.
•They, however, who write names of angels, holy
names, a Biblical text, or inscriptions usual on seals
within the mezuzah, are among those who have no
portion in the world to come. For these fools not only
fail to fulfill the commandment but they treat an
important precept that expresses the Unity of God, the
love of Him, and His worship, as if it were an amulet to
promote their own personal interests; for, according to
their foolish minds, the mezuzah is something that will
secure for them advantage in the vanities of the world.
Where did ‫ והיה אם שמע‬Go?
What is so special about these
two paragraphs that they are
recited in Keriat Shema?
Read 5:28 & 6:1
•
•
•
•
What is the difference between Mitzvah,
Hukim, and Mishpatim?
Mitzvah – “commandments” that define
one’s relationship with the Commander
Hukim – “engraved” laws set in stone
without a necessary reason
Mishpatim – “judgments” to keep a civil
society
Structure of Ten Commandments
•1-2 Belief Laws (God - 1st person)
• ‫מצוה‬
•3-5 Ritual Laws (God – 3rd person)
• ‫חק‬
•5-10 Civil Laws
• ‫משפט‬
‫‪Structure of Elaboration‬‬
‫ֹדברים פרק ו‪:‬א‬
‫פָּטים אֲ ֶׁשר ִצּוָּה‬
‫וְ ז ֹאת ַה ִמ ְצוָּה ַהחֻׁ ִקים וְ ַה ִמ ְׁש ִ‬
‫לְלַמד ֶא ְתכֶ ם לַ עֲשֹות בָּ ָּא ֶרץ אֲ ֶׁשר‬
‫ֵׁ‬
‫ֹלה יכֶ ם‬
‫יְ דֹוָּ ד אֱ ֵׁ‬
‫ַא ֶתם ע ְֹב ִר ים ָּׁש ָּמה לְ ִר ְׁש ָּתּה‪:‬‬
‫ֹדברים פרק יב‪:‬א‬
‫פָּטים אֲ ֶׁשר ִת ְׁש ְמרּון לַ עֲשֹות‬
‫ֵׁאלֶ ה ַהחֻׁ ִקים וְ ַה ִמ ְׁש ִ‬
‫ֹלה י אֲ ב ֶֹת יָך לְ ָך לְ ִר ְׁש ָּתּה‬
‫בָּ ָּא ֶרץ אֲ ֶׁשר נ ַָּתן יְ דֹוָּ ד אֱ ֵׁ‬
‫כָּ ל ַהי ִָּמים אֲ ֶׁשר ַא ֶתם ַחיִ ים עַ ל ָּהאֲ ָּד ָּמה‪:‬‬
David Shamah’s Response
•Throughout the chapters of 6 to 11 there
are no commandments. These chapters
bring words of encouragement and
motivation to believe in god, be devoted to
god and follow his commandments. they
seem like an expansion on the first two
commandments which state that we should
believe in god and we should not worship
other gods. these chapters also talk about
some of the things god did for us in the past
which is also included in the first
commandment.
Structure of Decalogue and
Elaboration
Elaboration
Ten
Commandments
Section
6:4-11:25
I & II
‫מצוות‬
11:26-32
5:9-10
12:1-16:17
III, IV, & V
Blessings &
Curses
‫חוקים‬
16:18 - 26:19
VI - X
‫משפטים‬
Structure of Moshe’s Second Speech
Perakim 5-26
A. The Ten Commandments
5:1 - 5 Introduction to Ten Commandments
5:6 - 18 The Ten Commandments
5:19 - 30 Experience of Har Sinai
B. Elaboration of the Ten Commandments
6:1 – 3 Introduction to Moshe’s Elaboration of the Ten
Commandments
6:4 – 11:25 ‫ מצוה‬section
6:4 – 9 Opening Section – ‫ שמע ישראל‬Paragraph
6:10-11:12
Body of ‫ מצוה‬section
11:13–25
Closing Section – ‫ והיה אם שמע‬Paragraph
11:26 – 32 Blessings and Curses
12:1 – 16:17 ‫ חוקים‬section
16:18 - 26:19 ‫ משפטים‬section
‫והיה ‪ compared with‬ואהבת‬
‫דברים יא‬
‫דברים ו‬
‫‪How p. 11 intensifies p. 6‬‬
‫ֹותי‬
‫(ה) וְ ָּאהַ בְ ָּת ֵׁאת ה ' אֱ ֹלהֶ יָך (יג) וְ הָּ יָּה ִאם ׁשָּ מֹעַ ִת ְׁש ְמעּו ֶאל ִמצְ ַ‬
‫‪Becomes plural – addressed‬‬
‫בְ כָּל לְבָּ בְ ָך ּובְ כָּל נַפְ ְׁשָך‬
‫אֲ ׁשֶ ר ָּאנֹכִ י ְמצַ ּוֶה ֶא ְת ֶכם הַ יֹום ל ְַאהֲ בָּ ה ‪first to each individual and‬‬
‫ֶאת ה ' אֱ ֹלהֵׁ י ֶכם ּולְעָּ בְ דֹו בְ כָּל לְבַ בְ ֶכם‬
‫ּובְ כָּל ְמאֹדֶ ָך‪:‬‬
‫‪then the nation as a whole.‬‬
‫ּובְ כָּל נַפְ ְׁש ֶכם‪:‬‬
‫‪ as‬בכל מאדך ‪ replaces‬לעבדו‬
‫‪an intensifier.‬‬
‫יֹורה‬
‫(יד) וְ נ ַָּת ִתי ְמטַ ר ַא ְרצְ ֶכם בְ עִ תֹו ֶ‬
‫‪Introduces reward and‬‬
‫ירׁשָך וְ ִיצְ הָּ ֶרָך‪:‬‬
‫ּומַ לְקֹוׁש וְ ָּאסַ פְ ָּת ְד ָּגנֶָך וְ ִת ְ‬
‫‪punishment to conclude‬‬
‫(טו) וְ נ ַָּת ִתי עֵׁ שֶ ב בְ שָּ ְדָך לִבְ הֶ ְמ ֶתָך וְ ָּא ַכל ְָּת‬
‫‪this covenantal section.‬‬
‫וְ שָּ בָּ עְ ָּת‪:‬‬
‫(טז) ִהשָּ ְמרּו ָּל ֶכם פֶן יִפְ ֶתה לְבַ בְ ֶכם‬
‫ֹלה ים אֲ חֵׁ ִרים‬
‫וְ סַ ְר ֶתם ַועֲבַ ְד ֶתם אֱ ִ‬
‫יתם לָּהֶ ם‪:‬‬
‫וְ ִה ְׁש ַתחֲ וִ ֶ‬
‫(יז ) וְ חָּ ָּרה ַאף ה' בָּ ֶכם וְ עָּ צַ ר ֶאת הַ שָּ מַ ִים‬
‫וְ ל ֹא י ְִהיֶה מָּ טָּ ר וְ הָּ אֲ דָּ מָּ ה ל ֹא ִת ֵׁתן ֶאת‬
‫יְבּולָּּה וַאֲ בַ ְד ֶתם ְמהֵׁ ָּרה מֵׁ עַ ל הָּ ָּא ֶרץ‬
‫הַ טֹבָּ ה אֲ ׁשֶ ר ה' נ ֵֹׁת ן ָּל ֶכם‪:‬‬
‫(ו) וְ הָּ יּו הַ ְדבָּ ִרים הָּ ֵׁאלֶה (יח) וְ שַ ְמ ֶתם ֶאת ְדבָּ ַרי ֵׁאלֶה עַ ל לְבַ בְ ֶכם ‪ implies more active‬ושמתם‬
‫אֲ ׁשֶ ר ָּאנֹכִ י ְמצַ ּוְ ָך הַ יֹום עַ ל וְ עַ ל נַפְ ְׁש ֶכם‬
‫ועל ‪.‬והיו ‪responsibility than‬‬
‫לְבָּ בֶ ָך‪:‬‬
‫‪ is added.‬נפשכם‬
‫ּוק ַׁש ְר ֶתם א ָֹּת ם לְאֹות עַ ל י ְֶדכֶ ם וְ ָּהיּו‬
‫ְ‬
‫לְטֹוט ֹפ ת בֵׁ ין עֵׁ ינֵׁיכֶ ם‪:‬‬
‫ָּ‬
‫ַנְתם לְ בָּ נֶיָך וְ ִֹּדבַ ְר ָת (יט) וְ ַ‬
‫(ז) וְ ִׁשנ ָּ‬
‫לִמ ְד ֶתם א ָֹּת ם ֶאת ְבנֵׁיכֶ ם לְ ַֹדבֵׁ ר ‪ instructs the‬ודברת בם‬
‫ּובלֶ כְ ְתָך בַ ֶד ֶרְך‬
‫יתָך ְ‬
‫בָ ם ְב ִׁש ְב ְתָך ְבבֵׁ ֶ‬
‫יתָך‬
‫בָ ם ְב ִׁש ְב ְתָך ְבבֵׁ ֶ‬
‫‪father to speak about‬‬
‫קּומָך‪:‬‬
‫ּוב ֶ‬
‫ּוב ָּׁשכְ ְבָך ְ‬
‫ְ‬
‫ּוב ָּׁשכְ ְבָך‬
‫ּובלֶ כְ ְתָך בַ ֶד ֶרְך ְ‬
‫ְ‬
‫‪ paragraph‬והיה ‪Torah. The‬‬
‫קּומָך‪:‬‬
‫ּוב ֶ‬
‫ְ‬
‫‪pushes this obligation to the‬‬
‫‪child: “teach them to your‬‬
‫‪children so that they will‬‬
‫‪speak about them.” This‬‬
‫‪implies a more intense level‬‬
‫‪of teaching: teach so well‬‬
‫‪that they will know it on‬‬
‫‪their own.‬‬
‫ּוק ַׁש ְר ָּתם לְאֹות עַ ל‬
‫(ח ) ְ‬
‫י ֶָּדָך וְ ָּהיּו לְ ט ָֹּט ֹפ ת בֵׁ ין‬
‫עֵׁ ינֶיָך‪:‬‬
‫ּוב ְׁשעָּ ֶריָך‪:‬‬
‫יתָך ִ‬
‫(ט ) ּוכְ ַת ְב ָּתם עַ ל ְמזֻׁזֹות (כ) ּוכְ ַת ְב ָּתם עַ ל ְמזּוזֹות בֵׁ ֶ‬
‫ּוב ְׁשעָּ ֶריָך‪:‬‬
‫יתָך ִ‬
‫בֵׁ ֶ‬
‫ימי ְבנֵׁיכֶ ם עַ ל‬
‫יְמיכֶ ם וִ ֵׁ‬
‫לְמעַ ן יִ ְרבּו ֵׁ‬
‫(כא ) ַ‬
‫‪Reward added as above.‬‬
‫לָּתת‬
‫ָּהאֲ ָּד ָּמה אֲ ֶׁשר נִ ְׁשבַ ע ה' לַאֲ ב ֵֹׁת יכֶ ם ֵׁ‬
‫ימי ַה ָּש ַמיִ ם עַ ל ָּה ָּא ֶרץ‪:‬‬
‫לָּהם כִ ֵׁ‬
‫ֶ‬
‫‪Parallels p. 8 but in plural.‬‬
Hukim Section
Lesson 6
‫‪History of Bamot Law‬‬
‫•משנה מסכת זבחים פרק יד‪:‬ד‪-‬ח‬
‫• עד שלא הוקם המשכן היו הבמות מותרות ועבודה בבכורות משהוקם‬
‫המשכן נאסרו הבמות ועבודה בכהנים קדשי קדשים נאכלים לפנים מן‬
‫הקלעים קדשים קלים בכל מחנה ישראל‪:‬‬
‫•באו לגלגל והותרו הבמות קדשי קדשים נאכלים לפנים מן הקלעים‬
‫קדשים קלים בכל מקום‪:‬‬
‫•באו לשילה נאסרו הבמות לא היה שם תקרה אלא בית של אבנים‬
‫מלמטן ויריעות מלמעלן והיא היתה מנוחה קדשי קדשים נאכלים לפנים‬
‫מן הקלעים קדשים קלים ומעשר שני בכל הרואה‪:‬‬
‫•באו לנוב ולגבעון הותרו הבמות קדשי קדשים נאכלים לפנים מן‬
‫הקלעים קדשים קלים בכל ערי ישראל‪:‬‬
‫•באו לירושלים נאסרו הבמות ולא היה להם עוד היתר והיא היתה‬
‫נחלה קדשי קדשים נאכלים לפנים מן הקלעים קדשים קלים ומעשר‬
‫שני לפנים מן החומה‪:‬‬
Reasons for Centralized
1.Prevent Idolatry
2.Prevent pagan worship practices
3.Limit animal sacrifices - Rambam
Guide of the Perplexed III:32
•As the sacrificial service is not the primary object while
supplications, prayers, and similar kinds of worship are nearer to the
primary object, and indispensable for obtaining it, a great difference
was made in the Law between these two kinds of service. The one
kind, which consists in offering sacrifices, although the sacrifices are
offered to the name of God, has not been made obligatory for us to
the same extent as it had been before. We were not commanded to
sacrifice in every place, and in every time, or to build a temple in
every place, or to permit any one who desires to become priest and
to sacrifice. On the contrary, all this is prohibited unto us. Only the
temple has been appointed “in the place which the Lord shall choose
(Dt 12:26). In no other place is it allowed to sacrifice…and only
members of a particular family were allowed to officiate as priests. All
these restriction served to limit this kind of worship and keep it within
those bounds within which God did not think it necessary to abolish
sacrificial service altogether. But prayer and supplication can be
offered everywhere and by every person. This same is the case with
the commandment of sisit, mezuzah, tefillin, and similar kinds of
divine service.
About Structure
“In chapters 12-26 specific laws are
expounded, though without any carefully
planned order.”
-Ernest Wright
The Interpreter’s Bible, p. 315
Which Commandment?
•The sanctuary is to be located where Hashem
chooses to “place His name” (Deut. 12:5, 21) and
“causes His name to reside” (ibid. 12:11). His
name’s presence is the crucial element in the site’s
significance and concomitantly of the prohibition of
other sites. The ban on the latter appears to be
presented as an application or expansion of
Decalogue Commandment 3, ‫לא ִּתשא‬, which insists
on the extreme reverence due His name.
Sacrificing even to Him outside the central location
in what must consequently be unauthorized
sanctuaries - even monotheistic - is “raising” or
“applying” His name in vain and this explains the
textual placement of this passage.
•
– Rabbi Shamah
What did Hilkiyah Find?
•To answer your question on Melachim Bet
Chapter 22/23 - according to mefarshim the scroll
that Hilkiyahu the Cohen Gadol found was an
excerpt from Debarim Chapter 28:36. We know
this from the fact that Yoshiahu ripped his
garments when he found out about the scroll - that
passage specifically relates to G-d giving over the
kings of Israel to its enemies.
•
•Michael Harari
•Hilkiyahu found "Sefer Habrit." What he found was the
part of the torah talking about the "Tochacha" and what
Hashem will do to B'nei Yisrael if they do "Avodah
Zarah" i.e. Sefer Dvarim opened to Parashat
"Re'eh." We know this from a few things. One is that
when the king Yoshiahu heard what Hilkiyahu found he
ripped his clothing, and told Hilkiyahu to preach "This
Book" to B'nai Yisrael." Also it says in Perek 23 Pasuk
24-25 that Yoshiahu fulfilled what was written in that
book, in the book that Hilkiyahu found, and then that no
one fulfilled "Torat Moshe" as well as Yoshiahu, and
Sefer Devarim is often referred to as "Torat Moshe."
Also every detail that Yoshiahu repaired parallels the
prohibitions in the Devarim Prakim 12-14, showing that
what Hlkiyahu was referring to was Torat Moshe,
specifically the Tochacha about not doing Avodah
Zarah in detail.
• ~Donna Herzog
‫‪Eating Non-Sacrificial Meat‬‬
‫‪Expanded Repetition‬‬
‫‪Original‬‬
‫אַ ּוַת נַפְ ְׁשָך ִתזְבַ ח (יב‪:‬כ) כִ י י ְַר ִחיב יְ הֹ ָּו ה אֱֹלהֶ יָך אֶ ת גְ בֻלְ ָך כַאֲ ׁשֶ ר ִדבֶ ר לְָּך‬
‫(יב‪:‬טו) ַרק ְבכָּל‬
‫וְ אָּ כַלְ תָּ בָּ שָּ ר כְ ִב ְר ַכת יְ הֹ ָּו ה אֱֹלהֶ יָך וְ אָּ מַ ְרתָּ אֹ כְ ָּל ה בָּ שָּ ר כִ י ְתאַ ּוֶה נַפְ ְׁשָך לֶאֱכֹ ל בָּ שָּ ר ְבכָּל אַ ּוַת‬
‫נַפְ ְׁשָך ת ֹ אכַל בָּ שָּ ר‪:‬‬
‫אֲ ׁשֶ ר נָּתַ ן לְ ָך ְבכָּל ְׁשעָּ ֶריָך‬
‫(כא) כִ י יִ ְרחַ ק ִמ ְמָך הַ מָּ קֹום אֲ ׁשֶ ר יִ ְבחַ ר יְ הֹ ָּו ה אֱֹלהֶ יָך לָּשּום‬
‫ּומ צ ֹ אנְ ָך אֲ ׁשֶ ר נָּתַ ן יְ הֹ ָּו ה לְ ָך כַאֲ ׁשֶ ר‬
‫ְׁשמֹו ׁשָּ ם וְ זָּבַ ְחתָּ ִמ ְבקָּ ְרָך ִ‬
‫יתָך וְ אָּ כַלְ תָּ ִב ְׁשעָּ ֶריָך ְבכֹ ל אַ ּוַת נַפְ ׁשֶ ָך‪:‬‬
‫צִ ּוִ ִ‬
‫(כב) אַ ְך כַאֲ ׁשֶ ר יֵׁאָּ כֵׁל אֶ ת הַ צְ ִבי וְ אֶ ת הָּ אַ יָּל כֵׁן ת ֹ א ֲכלֶּנּו‬
‫הַ טָּ מֵׁ א וְ הַ טָּ הֹור י ֹ א ֲכלֶּנּו כַצְ ִבי וְ כָּאַ יָּל‪:‬‬
‫הַ טָּ מֵׁ א וְ הַ טָּ הֹור י ְַחדָּ ו י ֹ א ֲכלֶּנּו‪:‬‬
‫(כג) ַרק ֲחזַק לְ ִבלְ ִתי אֲכֹ ל הַ דָּ ם כִ י הַ דָּ ם הּוא הַ ּנָּפֶ ׁש וְ ל ֹ א‬
‫(טז) ַרק הַ דָּ ם ל ֹ א ת ֹ אכֵׁלּו עַל הָּ אָּ ֶרץ‬
‫ת ֹ אכַל הַ ּנֶפֶ ׁש עִ ם הַ בָּ שָּ ר‪:‬‬
‫ִת ְׁשפְ כֶּנּו כַמָּ יִ ם‪:‬‬
‫(כד) ל ֹ א ת ֹ א ֲכלֶּנּו עַל הָּ אָּ ֶרץ ִת ְׁשפְ כֶּנּו כַמָּ יִ ם‪:‬‬
‫?‪Why is there a Repetition‬‬
‫•רש"י דברים פרק יב‬
‫• (טו) רק בכל אות נפשך ‪ -‬במה הכתוב מדבר‪ ,‬אם בבשר‬
‫תאוה להתירה להם בלא הקרבת אימורים‪ ,‬הרי הוא אומר‬
‫במקום אחר (פסוק כ) כי ירחיב ה' אלהיך את גבולך וגו'‬
‫ואמרת אוכלה בשר וגו'‪ ,‬במה זה מדבר‪ ,‬בקדשים שנפל בהם‬
‫מום‪ ,‬שיפדו ויאכלו בכל מקום‪.‬‬
‫•אבן עזרא דברים פרק יב‬
‫•(כ) ואמר‪ :‬כי תאוה נפשך לאכול בשר ‪ -‬פירוש‪ :‬אם תאוה‬
‫נפשך לאכול בשר‪ ,‬וכבר הזכיר זה‪ ,‬להוסיף כי ירחק ממך‬
‫המקום‪ .‬וגם זה הכתוב על מקום שאיננו מארץ כנען‪ ,‬ומשפטו‬
‫כמשפט שעריך (יז)‪:‬‬
‫‪Warnings Not to Follow Bad Influences‬‬
‫‪As an Expansion of 12:1-4 on Destroying Alters‬‬
‫יב‪:‬א‪-‬ד‬
‫לשבר מזבחות ופסילי עבודה זרה‪.‬‬
‫"לא תעשון כן לה' א‪-‬להיכם"‬
‫יב‪:‬כט‪-‬יג‪:‬א‬
‫יג‪:‬ב‪-‬ו‬
‫יג‪:‬ז‪-‬יב‬
‫לא תלך אחרי הכנענים‬
‫לא תלך אחרי נביא שקר‬
‫לעבוד עבודה זרה‬
‫"לא תעשה כן לה' א‪-‬לקיך"‬
‫אלא "וירשת אותם‪".‬‬
‫לעבד עבודה זרה‬
‫לא תלך אחרי משפחה‬
‫או חבר‬
‫לעבוד עבודה זרה‬
‫אלא תהרג אותו‪.‬‬
‫אלא תהרג אותו‪.‬‬
‫יג‪:‬יג‪-‬יט‬
‫לא תלך אחרי עיר שלם‬
‫לעבד עבודה זרה אתם‬
‫אלא הכהו ושרפהו‬
‫ותניחנו כתל עולם‪.‬‬
Perek 14:1-21 Structure
•A. 1-2: No pagan mourning rituals
•
2 Holy Nation
•B. 3-21: Kosher and non-Kosher Species
•
4-8
Animals
•
4-6 Kosher
•
7-8 Tameh
•
9-10
Fish
•
9 Kosher
•
10 Tameh
•
11-18
Birds
•
11 Kosher
•
12-19 Tameh
•
19-20 Flying Insects
•
19 Tameh
•
20 Kosher
•
21 Holy Nation
‫‪•Notice how sections A and B both end with‬‬
‫‪the same phrase. The two sections have a‬‬
‫‪common theme that they instruct concerning‬‬
‫‪behavior befitting a nation holy to Hashem.‬‬
‫ּובָך בָּ חַ ר יְהֹ וָּה‬
‫ֹלהיָך ְ‬
‫•(ב) כִ י עַ ם ָקדֹוׁש אַ ָתה לַ יהֹ וָה אֱ ֶ‬
‫ִּל ְהיֹות לֹו ְלעַ ם ְסגֻלָּ ה ִּמכֹל הָּ עַ ִּמים אֲ ֶשר עַ ל ְפנֵי‬
‫הָּ אֲ ָּד ָּמה‪:‬‬
‫•(כא) ל ֹא ת ֹאכְ לּו כָּל נְ בֵ לָּ ה לַ גֵר אֲ ֶשר ִּב ְשעָּ ֶריָך ִּּת ְּת ֶננָּה‬
‫וַאֲ כָּלָּ ּה אֹו ָּמכֹר ְלנָּכְ ִּרי כִ י עַ ם ָקדֹוׁש אַ ָתה לַ יהֹ וָה‬
‫ֹלהיָך ל ֹא ְתבַ ֵשל גְ ִּדי בַ חֲ לֵ ב ִּאמֹו‪:‬‬
‫אֱ ֶ‬
Homework
•1. Prepare chapters 15 and 16.
•2. Write three questions that you would
expect to see on the midterm.
•3. Write a complete answer for one of them.
•Email me the homework on or before this
Sunday.
Lesson 7
Hukim Section
‫‪•Notice how sections A and B both end with‬‬
‫‪the same phrase. The two sections have a‬‬
‫‪common theme that they instruct concerning‬‬
‫‪behavior befitting a nation holy to Hashem.‬‬
‫ּובָך בָּ חַ ר יְהֹ וָּה‬
‫ֹלהיָך ְ‬
‫•(ב) כִ י עַ ם ָקדֹוׁש אַ ָתה לַ יהֹ וָה אֱ ֶ‬
‫ִּל ְהיֹות לֹו ְלעַ ם ְסגֻלָּ ה ִּמכֹל הָּ עַ ִּמים אֲ ֶשר עַ ל ְפנֵי‬
‫הָּ אֲ ָּד ָּמה‪:‬‬
‫•(כא) ל ֹא ת ֹאכְ לּו כָּל נְ בֵ לָּ ה לַ גֵר אֲ ֶשר ִּב ְשעָּ ֶריָך ִּּת ְּת ֶננָּה‬
‫וַאֲ כָּלָּ ּה אֹו ָּמכֹר ְלנָּכְ ִּרי כִ י עַ ם ָקדֹוׁש אַ ָתה לַ יהֹ וָה‬
‫ֹלהיָך ל ֹא ְתבַ ֵשל גְ ִּדי בַ חֲ לֵ ב ִּאמֹו‪:‬‬
‫אֱ ֶ‬
Why is Perek 14 Here?
1.“You are children of Hashem your God.” –
Extension of Commandment 5. We are holy
because we are children of the Holy One.
2.Once the possibility of eating meat without
bringing a sacrifice is brought up, we then
need to know which animals we are allowed
to eat – since that list includes some animals
that may not be sacrificed.
Do Now
•Read and prepare an outline of Debarim
14:22-15-18.
•As you go through this section think about:
•What do these laws have in common?
•How do they fit within the general
framework of Moshe’s speech?
Structure of 14:22-15-18
•14:21 End of kosher animals – Ethical coda
•22-27 Ma’aser Sheni
•
22-24 Basic law
•
25-26 Law for someone who lives far
•
27 Ethical coda
•28-29 Ma’aser Ani
•
28 Basic law
•
29 Ethical coda and Motivation
•15:1-11 Remission of debts in seventh year
•
1-3 Basic law to forgive debt
•
4-6 Motivation
•
7-9: Don’t refuse loans
•
10-11 Motivation
•12-18 Time limits on slavery
•
12-14a Basic law
•
14b-15 Motivation
•
16-17 Extending slavery
•
18 Motivation
‫‪Perek 14:22-15:23 – Helping the Needy‬‬
‫‪Outline and Repeating Codas‬‬
‫‪14:3-21 Kosher animals‬‬
‫‪21 Ethical coda‬‬
‫(כא) ל ֹ א ת ֹ אכְ לּו כָּל נְ בֵׁ לָּה ַלגֵׁר אֲ ׁשֶ ר ִב ְׁשעָּ ֶריָך ִת ְת ֶנּנָּה וַאֲ ָּכלָּּה אֹו מָּ כֹ ר לְ נָּכְ ִרי כִ י עַ ם קָּ דֹוׁש אַ תָּ ה ל ‪ ַ-‬יהֹ ָּו ה‬
‫אֱ ‪ֹ-‬להֶ יָך ל ֹא ְתבַ שֵׁ ל גְ ִדי בַ ֲחלֵׁב ִאמֹו‪:‬‬
‫‪22-27 Ma’aser Sheni‬‬
‫‪22-24: Basic law‬‬
‫‪25-26: Law for someone who lives far‬‬
‫‪27 Ethical coda‬‬
‫(כז) וְ הַ לֵׁוִ י אֲ ׁשֶ ר ִב ְׁשעָּ ֶריָך ל ֹ א תַ עַ זְבֶ ּנּו כִ י אֵׁ ין לֹו חֵׁ לֶק וְ ַנ ֲחלָּה עִ מָּ ְך‪:‬‬
‫‪28-29 Ma’aser Ani‬‬
‫‪28 Basic law‬‬
‫‪29 Ethical and motivational coda‬‬
‫(כט) ּובָּ א הַ לֵׁוִ י כִ י אֵׁ ין לֹו חֵׁ לֶק וְ ַנ ֲחלָּה עִ מָּ ְך וְ הַ גֵׁר וְ הַ יָּתֹום וְ הָּ אַ לְ מָּ נָּה אֲ ׁשֶ ר ִב ְׁשעָּ ֶריָך וְ אָּ כְ לּו וְ שָּ בֵׁ עּו לְ מַ עַ ן יְ בָּ ֶרכְ ָך‬
‫יְ ‪-‬הֹ ָּו ה אֱ ‪ֹ-‬להֶ יָך ְבכָּל מַ עֲשֵׁ ה י ְָּדָך אֲ ׁשֶ ר תַ עֲשֶ ה‪:‬‬
‫‪15:1-11 Remission of debts in seventh year‬‬
‫‪1-3 Basic law to forgive debt‬‬
‫‪4-6 Motivational coda‬‬
‫(ד) אֶ פֶ ס כִ י ל ֹ א יִ ְהיֶה ְבָך אֶ ְביֹון כִ י בָּ ֵׁרְך יְ בָּ ֶרכְ ָך יְ ‪-‬הֹ ָּו ה בָּ אָּ ֶרץ אֲ ׁשֶ ר יְ ‪-‬הֹ ָּו ה אֱ ‪ֹ-‬להֶ יָך נֹ תֵׁ ן לְ ָך ַנ ֲחלָּה לְ ִר ְׁשתָּ ּה‪:‬‬
‫‪7-9: Don’t refuse loans‬‬
‫‪10-11 Motivational coda‬‬
‫ּובכֹ ל ִמ ְׁשלַח‬
‫(י) נָּתֹון ִתתֵׁ ן לֹו וְ ל ֹ א י ֵַׁרע לְ בָּ ְבָך ְב ִת ְתָך לֹו כִ י ִבגְ לַל הַ דָּ בָּ ר הַ זֶה יְ בָּ ֶרכְ ָך יְ ‪-‬הֹ ָּו ה אֱ ‪ֹ-‬להֶ יָך ְבכָּל מַ עֲשֶ ָך ְ‬
‫יָּדֶ ָך‪:‬‬
‫‪12-18 Time limits on slavery‬‬
‫‪12-14a Basic law‬‬
‫‪14b-15 Motivation‬‬
‫ּומיִ קְ בֶ ָך אֲ ׁשֶ ר בֵׁ ַרכְ ָך יְ ‪-‬הֹ ָּו ה אֱ ‪ֹ-‬להֶ יָך ִתתֶ ן לֹו‪:‬‬
‫ּומג ְָּרנְ ָך ִ‬
‫(יד) הַ ֲענֵׁיק תַ עֲנִ יק לֹו ִמצ ֹ אנְ ָך ִ‬
‫‪16-17 Extending slavery‬‬
‫‪18 Motivational coda‬‬
‫(יח) ל ֹ א יִ קְ ׁשֶ ה ְבעֵׁ ינֶָך ְבׁשַ ֵׁלחֲָך אֹ תֹו חָּ פְ ִׁשי מֵׁ עִ מָּ ְך כִ י ִמ ְׁשנֶה ְשכַר שָּ כִ י ר עֲבָּ ְדָך ׁשֵׁ ׁש ׁשָּ נִ ים ּובֵׁ ַרכְ ָך יְ ‪-‬הֹ ָּו ה אֱ ‪ֹ-‬להֶ יָך‬
‫ְבכֹ ל אֲ ׁשֶ ר תַ עֲשֶ ה‪:‬‬
Why is Perek 15 Here?
•Chapter 12 already mentioned Ma’aser as part of
its centralization of all sacrifices. 12:11 says that
one must bring to Jerusalem all of your olahs,
sacrifices, Ma’aser, Terumah, and all donations.
Now that people have to bring Ma’aser Sheni to be
eaten in Jerusalem, those who live far away will
have great difficulty transporting that much
produce such a long distance. Perek 14 now
explains how to solve that problem by redeeming
the produce for money. Once Ma’aser Sheni is
mentioned, the Torah continues on a tangent to
Ma’aser Sheni and other laws for the benefit of the
needy.
Bekhor Law compared to Bemidbar 18:17-18
•According to Bemidbar only the Kohen may eat from the
firstborn after it is sacrificed. Devarim, however, does not
mention Kohanim. Rashi explains that Devarim also is
speaking only to the Kohen:
‫כ‬:‫•רש"י דברים פרק טו‬
‫ שכבר מצינו שהוא ממתנות‬,‫ לכהן הוא אומר‬- ‫•לפני ה' אלהיך תאכלנו‬
‫ יח) ובשרם יהיה‬,‫ שנאמר (במדבר יח‬,‫כהונה אחד תם ואחד בעל מום‬
:'‫לך וגו‬
•However, since pasuk 19 is surely directed at the owner,
since he is responsible to make sure it does not work, it is
only logical that pasuk 20 is also directed at the owner.
Another explanation is that when the law of centralization
changed, other laws that are connected with it also changed.
When there were many alters in every village, there were
many more Kohanim who needed to be supported. Now that
the local sanctuaries are closed, the owner has an obligation
Parashiot in Perek 16
•Notice that there is a parasha break between
each commandment. Between Pesah and Shavuot
there is only a setumah (indent) which is less of a
break than the petuchah (new line) between
Shavuot and Sukkot. Can you explain why?
•Because Pesah and Shavuot are more closely
connected with each other. Shavuot does not have
its own date but is rather dependent on the date of
Pesah. Both holidays celebrate the spring grain
harvest: Pesah being right before it and Shavuot
right after. Sukkot is a completely separate holiday
celebrating the time when the new grain is stored
away for the winter
If everything in the second speech connects to one of
the ten commandments, which commandment is most
closely associated with the holidays?
•The celebration of special times is
connected to the fourth commandment of
Shabbat. The connection between Shabbat
and the holidays is explicit in Vayikra 23.
Also, holidays share with Shabbat the
symbolic number seven: Pesah is seven
days long (p. 4,8), Shavuot is 7 x 7 days
later (p. 9), Sukkot is seven days (p. 13, 15).
This elaboration of the fourth commandment
concludes the Hukim section.
‫‪Phrases Connecting Debarim 16 to Previous Perakim‬‬
‫ֹדברים פרק טז‬
‫‪Pesah .I‬‬
‫ֹלה יָך ִמ ִמ ְצ ַריִ ם‬
‫הֹוציאֲ ָך יְ דֹוָּ ד אֱ ֶ‬
‫ֹלה יָך כִ י ְבח ֶֹד ׁש ָּה ָּא ִביב ִ‬
‫פֶסח לַידֹוָּ ד אֱ ֶ‬
‫ית ַ‬
‫(א) ָּׁשמֹור ֶאת ח ֶֹד ׁש ָּה ָּא ִביב וְ עָּ ִש ָּ‬
‫לָּיְלָּה‪:‬‬
‫ֹלה יָך צ ֹאן ּובָּ ָּקר בַ ָּמקֹום אֲ ֶׁשר יִ ְב ַחר יְ דֹוָּ ד לְ ַׁשכֵׁן ְׁשמֹו ָּׁשם‪)12:11 =( :‬‬
‫פֶסח לַיד ָֹּו ד אֱ ֶ‬
‫(ב) וְ זָּ בַ ְח ָּת ַ‬
‫לְמעַ ן‬
‫את ֵׁמ ֶא ֶרץ ִמ ְצ ַריִ ם ַ‬
‫לֶחם עֹנִ י כִ י ְב ִחפָּ זֹון יָּצָּ ָּ‬
‫(ג) ל ֹא ת ֹאכַל עָּ לָּיו ָּח ֵׁמץ ִׁש ְבעַ ת י ִָּמים ת ֹאכַל עָּ לָּיו ַמצֹות ֶ‬
‫יְמי ַחיֶיָך‪:‬‬
‫אתָך ֵׁמ ֶא ֶרץ ִמ ְצ ַריִ ם ֹכ ל ֵׁ‬
‫ִתזְ ֹכ ר ֶאת יֹום צֵׁ ְ‬
‫א ר ְבכָּל גְ בֻׁלְ ָך ִׁש ְבעַ ת י ִָּמים וְ ל ֹא יָּלִין ִמן ַהבָּ ָּשר אֲ ֶׁשר ִתזְ בַ ח בָּ עֶ ֶרב בַ יֹום ָּה ִראׁשֹון‬
‫(ד) וְ ל ֹא י ֵָּׁר ֶאה לְ ָך ְש ֹ‬
‫לַ ב ֶֹק ר‪:‬‬
‫ֹלה יָך נ ֵֹׁת ן לָּ ְך‪:‬‬
‫פָּסח ְב ַא ַחד ְׁשעָּ ֶריָך אֲ ֶׁשר יְ דֹוָּ ד אֱ ֶ‬
‫(ה) ל ֹא תּוכַל לִ זְ בֹחַ ֶאת ַה ַ‬
‫פֶסח בָּ עָּ ֶרב כְ בֹוא ַה ֶש ֶמׁש‬
‫ֹלה יָך לְ ַׁשכֵׁן ְׁשמֹו ָּׁשם ִתזְ בַ ח ֶאת ַה ַ‬
‫(ו) כִ י ִאם ֶאל ַה ָּמקֹום אֲ ֶׁשר יִ ְב ַחר יְ דֹוָּ ד אֱ ֶ‬
‫אתָך ִמ ִמ ְצ ָּריִ ם‪:‬‬
‫מֹועֵׁ ד צֵׁ ְ‬
‫ּופָּנִית בַ ב ֶֹק ר וְ ָּהלַ כְ ָּת לְ א ָֹּהלֶ יָך‪:‬‬
‫ָּ‬
‫ֹלה יָך בֹו‬
‫כַלְת בַ ָּמקֹום אֲ ֶׁשר יִ ְב ַחר יְ דֹוָּ ד אֱ ֶ‬
‫לְת וְ ָּא ָּ‬
‫ּוב ַש ָּ‬
‫(ז) ִ‬
‫ֹלה יָך ל ֹא ַתע ֲֶשה ְמלָּאכָּה‪ :‬ס‬
‫(ח) ֵׁׁש ֶׁשת י ִָּמים ת ֹאכַל ַמצֹות ּובַ יֹום ַה ְש ִביעִ י עֲצֶ ֶרת לַידֹוָּ ד אֱ ֶ‬
‫‪Shavuot .II‬‬
‫לִס ֹפ ר ִׁש ְבעָּ ה ָּׁשבֻׁעֹות‪:‬‬
‫(ט) ִׁש ְבעָּ ה ָּׁש ֻׁב ֹע ת ִת ְספָּ ר לָּ ְך ֵׁמ ָּה ֵׁחל ֶח ְר ֵׁמׁש בַ ָּק ָּמה ָּת ֵׁחל ְ‬
‫ֹלה יָך‪)14:29( = :‬‬
‫ֹלה יָך ִמ ַסת נִ ְדבַ ת י ְָּדָך אֲ ֶׁשר ִת ֵׁתן כַאֲ ֶׁשר יְ בָּ ֶרכְ ָך יְ דֹוָּ ד אֱ ֶ‬
‫ית ַחג ָּׁשבֻׁעֹות לַידֹוָּ ד אֱ ֶ‬
‫(י) וְ עָּ ִש ָּ‬
‫ּוב ֶתָך וְ עַ ְב ְדָך וַאֲ ָּמ ֶתָך וְ ַהלֵׁוִ י אֲ ֶׁשר ִב ְׁשעָּ ֶריָך וְ ַהגֵׁר וְ ַהיָּתֹום‬
‫ּובנְ ָך ִ‬
‫ֹלה יָך ַא ָּתה ִ‬
‫(יא) וְ ָּש ַמ ְח ָּת לִפְ נֵׁי יְ דֹוָּ ד אֱ ֶ‬
‫ֹלה יָך לְ ַׁשכֵׁן ְׁשמֹו ָּׁשם‪:‬‬
‫לְמנָּה אֲ ֶׁשר ְב ִק ְרבֶ ָך =(‪ )12:18‬בַ ָּמקֹום אֲ ֶׁשר יִ ְב ַחר יְ דֹוָּ ד אֱ ֶ‬
‫וְ ָּה ַא ָּ‬
‫ית ֶאת ַהחֻׁ ִקים ָּה ֵׁאלֶה‪ :‬פ‬
‫יִית ְב ִמ ְצ ָּריִ ם וְ ָּׁש ַמ ְר ָּת וְ עָּ ִש ָּ‬
‫(יב) וְ זָּ כַ ְר ָּת כִ י עֶ בֶ ד ָּה ָּ‬
‫‪Sukkot .III‬‬
‫יִקבֶ ָך‪:‬‬
‫ּומ ְ‬
‫(יג) ַחג ַהסֻׁ ֹכ ת ַתע ֲֶשה לְ ָך ִׁש ְבעַ ת י ִָּמים ְב ָּא ְספְ ָך ִמג ְָּרנְ ָך ִ‬
‫לְמנָּה אֲ ֶׁשר ִב ְׁשעָּ ֶריָך‪:‬‬
‫ּוב ֶתָך וְ עַ ְב ְדָך וַאֲ ָּמ ֶתָך וְ ַהלֵׁוִ י וְ ַהגֵׁר וְ ַהיָּתֹום וְ ָּה ַא ָּ‬
‫ּובנְ ָך ִ‬
‫(יד) וְ ָּש ַמ ְח ָּת ְב ַחגֶָך ַא ָּתה ִ‬
‫בּוא ְתָך‬
‫ֹלה יָך ְב ֹכ ל ְת ָּ‬
‫ֹלה יָך בַ ָּמקֹום אֲ ֶׁשר יִ ְב ַחר יְ דֹוָּ ד כִ י יְ בָּ ֶרכְ ָך יְ דֹוָּ ד אֱ ֶ‬
‫ח ג לַידֹוָּ ד אֱ ֶ‬
‫(טו) ִׁש ְבעַ ת י ִָּמים ָּת ֹ‬
‫יִית ַאְך ָּש ֵׁמ ַח‪:‬‬
‫ּוב ֹכ ל ַמע ֲֵׁשה י ֶָּדיָך וְ ָּה ָּ‬
‫ְ‬
‫ּוב ַחג‬
‫ֹלה יָך בַ ָּמקֹום אֲ ֶׁשר יִ ְב ָּחר ְב ַחג ַה ַמצֹות ְ‬
‫כּורָך ֶאת פְ נֵׁי יְ דֹוָּ ד אֱ ֶ‬
‫(טז) ָּׁשלֹוׁש פְ עָּ ִמים בַ ָּשנָּה י ֵָּׁר ֶאה כָּל זְ ְ‬
‫יקם‪:‬‬
‫ּוב ַחג ַהסֻׁ כֹות וְ ל ֹא י ֵָּׁר ֶאה ֶאת פְ נֵׁי יְ דֹוָּ ד ֵׁר ָּ‬
‫ַה ָּשבֻׁעֹות ְ‬
‫ֹלה יָך אֲ ֶׁשר נ ַָּתן לָּ ְך‪ :‬ס‬
‫(יז) ִאיׁש כְ ַמ ְתנַת יָּדֹו כְ ִב ְרכַת יְ ד ָֹּו ד אֱ ֶ‬
‫‪Color Key for themes: Centralization, Helping Needy, Blessing from Hashem‬‬
Command
ment 3 –
Hashem’s
name in
Vain
Hukim
Section:
Command
ments 3-5
12:1-16:17
Command
ment 4 –
Shabbat
Command
ment 5 –
Honoring
Parents
12 Centralization of
Worship:
2-3 Destroy Alters
4-14 One Bet
Mikdash for all
Sacrifices
15-16 Outside Meat
17
Maaser
First-born
18-19 Sharing
12:20-28
Eating
Meat
Outside
Temple
12:29-13:19
Bad Influences
14 Hashem’s
Children – Holy
Nation
1-2 Mutilating
Body
3-20 Kosher
Animals
21: Give to Ger
14:22-15:18
Helping the
Needy
14:22-29 Ma’aser
15:1-11 Loans
15: 12-18 Slavery
15:19-23
Firstborn
16 :1-17
Holidays
Explanation of Order of Laws in Hukim Section
•Why is eating meat explained before
elaborating on bad influences in the
beginning of chapter 12?
•Eating Meat Outside the temple is a great
innovation here which requires immediate
attention. It is so important that it is already
mostly explained within the first paragraph.
Explanation of Order of Laws in Hukim Section
•Why is Ma’aser and Firstborn laws from
chapter 12 expanded after the commandment 5
elaboration and not within the commandment 3
section?
•Ma’aser is after commandment 5 laws for
several reasons:
•1) it connects with the end of kashrut laws.
•2) the seventh year of Shemitah and slaves
connect with the upcoming expansion on
Shabbat laws,
•3) to keep a general progression from ben
adam lamakom to ben adam lehaveiro in
Explanation of Order of Laws in Hukim Section
•Why is Commandment 5 expanded before
commandment 4?
•This reasoning also explains why
commandment 5, whose elaboration is no
longer honoring human parents but God, is
moved before the Sabbath which has a
strong humanitarian element.
Review for Midterm
•A. Structure Questions
•B. Selection of Text
•C. Short Answers
•D. Long Answers