Uploaded by Ararat

סיכום פנסיה

advertisement
‫מימון הפנסיה‬
‫‪ 3‬רבדים לחיסכון הפנסיוני בישראל‪:‬‬
‫‪ .1‬רובד הביטוח הלאומי – הכנסה בסיסי‪.‬‬
‫‪ .2‬רובד החיסכון לטווח ארוך – שמירה על רמת חיים‪.‬‬
‫‪ .3‬החיסכון הפרטי‪.‬‬
‫רובד ‪ - 1‬הביטוח הלאומי‬
‫הביטוח הלאומי עובד בשיטה של ‪ ,Pay as you go‬מעבירים כסף לביטוח לאומי והוא מעביר את הכסף לטובת‬
‫תקציבים של הממשלה‪.‬‬
‫ענף הזקנה‬
‫יש ‪ 2‬סוגים של קצבות‪:‬‬
‫‪ .1‬קצבת זקנה‬
‫הקצבה הבסיסית – ‪1558‬‬
‫לקצבה הבסיסית יש תוספות במספר דרכים‪:‬‬
‫א‪ 2% .‬תוספת ותק לשנה (עד ‪ 50%‬תוספת)‬
‫• עד שנת ‪ 2019‬היה מצב שבו עובדים ‪ 10‬שנים ורק לאחר מכן צוברים ‪ 2%‬לשנה‬
‫• משנת ‪ 2019‬צוברים ‪ 2%‬מהשנה הראשונה‪.‬‬
‫ב‪ .‬תוספת דחיית קצבה – תוספת ‪ 5%‬לשנה על עבודה לאחר גיל פרישה‪.‬‬
‫• גברים גיל ‪67‬‬
‫• נשים גיל ‪62‬‬
‫ג‪ .‬תלויים –‬
‫• בן‪/‬בת זוג – תוספת ‪₪ 181‬‬
‫• ילדים – תוספת ‪( ₪ 492‬עד ‪ 2‬ילדים)‬
‫מי זכאי לקצבת זקנה‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫מי שמבוטח בביטוח לאומי‬
‫הגיע לגיל פרישה‬
‫מי שיש לו תקופת הכשרה ‪ -‬כל אזרח בישראל שעבד ברצף מעל ‪ 10‬שנים‬
‫מי ששילם את הביטוח‬
‫מי שיש לו הכנסה מאוד גבוהה בגיל פרישה – לא זכאי לקצבת זקנה אך הוא זכאי לקצבת אזרח ותיק‪.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫גברים בגיל ‪70‬‬
‫נשים בגיל ‪65‬‬
‫‪ .2‬השלמת הכנסה לקצבת זקנה‬
‫יש את קצבת הזקנה ולפעמים הביטוח הלאומי מחליט שאדם מסוים יקבל תוספת השלמת הכנסה‪.‬‬
‫‪ 5‬תנאים במצטבר‪:‬‬
‫א‪ .‬קבלת קצבת זקנה‬
‫ב‪ .‬הכנסה חודשית כוללת מתחת למקסימום‪.‬‬
‫הכנסה כוללת – הכנסה בכל דרך‪.‬‬
‫ג‪ .‬חייב להיות בישראל – גם לא לטוס לחופשות קצרות‪.‬‬
‫ד‪ .‬לא להיות חברי קיבוץ או מושב שיתופי‪.‬‬
‫ה‪ .‬אסור שיהיה בבעלותכם רכב שהעלות שלו יהיה מעל הרף העליון‪.‬‬
‫הרף העליון – ‪.₪ 41,249‬‬
‫תחזית תשלומי תמיכה ‪ +‬קצבת זקנה – עלייה שולית בתשלומי התמיכה לאורך עשרות השנים הבאות‪.‬‬
‫עובדים מוחלשים‪:‬‬
‫מאפיינים‪:‬‬
‫‪ .1‬השכלה נמוכה‬
‫‪ .2‬שכר נמוך‬
‫‪ .3‬משרות חלקיות‬
‫מוביל לחיסכון פנסיוני נמוך ‪ ‬תשלומי תמיכה‬
‫‪ 30%‬מהקשישים בישראל מקבלים תשלומי תמיכה‪.‬‬
‫‪ 42%‬מהקשישים החרדים מקבלים תשלומי תמיכה‪.‬‬
‫‪ 37%‬מהקשישים הערבים מקבלי תשלומי תמיכה‪.‬‬
‫רובד ‪ - 2‬חיסכון לטווח ארוך‪:‬‬
‫כל מה שאדם חוסך ומושך בגיל פרישה‪.‬‬
‫בינואר ‪ 2008‬נכנס לתוקף צו ההרחבה לפנסיית החובה – כל עובד ומעביד חייבים להפריש לחיסכון פנסיוני ע"פ‬
‫חוק‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫קרנות פנסיה צוברות‪:‬‬
‫• חדשות (‪)CD‬‬
‫• ותיקות (‪)DB‬‬
‫קופות גמל קצבתיות‬
‫ביטוח מנהלים‬
‫פנסיה תקציבית‬
‫קרנות פנסיה צוברות – ותיקות (‪:)DB‬‬
‫•‬
‫•‬
‫במרץ ‪ 1995‬נסגרו קרנות הפנסיה הותיקות ובמקביל נפתחו החדשות‪.‬‬
‫‪ 18‬סוגי קרנות‪ 8 ,‬מתוכן נקלעו למשבר בשנת ‪.2008‬‬
‫החישוב של הפנסיה בעתיד יהיה‪ :‬אחוז צבירה * בשנים‪.‬‬
‫כל שנה יש אחוז צבירה משלה – סוכמים את האחוזים של כל השנים בהן עבדנו ומכפילים את האחוז הזה בשכר‬
‫האחרון‪.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫שכר אחרון * צבירה באחוזים סה"כ‪.‬‬
‫סה"כ אחוז צבירה שאפשר להגיע אליו הוא ‪.75%‬‬
‫דור תומך דור – הדור הצעיר לא מצליח "לממן" את הדור המבוגר יותר ולכן העלו את גיל הפרישה‪.‬‬
‫משבר קרנות הפנסיה הגרעוניות‪:‬‬
‫גרעון אקטוארי ‪ ‬חוסר יכולת לעמוד בהתחייבויות‪.‬‬
‫הסיבות למשבר‪:‬‬
‫‪ .1‬הבטחת זכויות ללא יכולת לעמוד בהן‬
‫• נתנו לעולים חדשים צבירה מוגדלת‪.‬‬
‫• גיל פרישה (נשים ‪ ,60‬גברים ‪ – )65‬אלה גילאים צעירים ביחס לתוחלת החיים ואז יש צורך לשלם להם הרבה‬
‫שנים‪.‬‬
‫• תנאים מפליגים למצטרפים חדשים – עם הזמן נתנו יותר ויותר הטבות למצטרפים חדשים וכך הגרעונות‬
‫גדלו‪.‬‬
‫• תוחלת החיים עלתה‪.‬‬
‫‪ .2‬ניהול לקוי‪:‬‬
‫• רוב הכסף הושקע באג"ח צמותות (לאינסוף) בלי הצמדה למדד‪.‬‬
‫• מדיניות הרסנית – הלוואות לעמיתים‪ ,‬תרומות‪ ,‬השקעות הרסניות‪.‬‬
‫פתרון המשבר‪:‬‬
‫‪ .1‬מעבר לקרנות פנסיה חדשות שעובדות בשיטה אחרת‪.‬‬
‫‪ .2‬הקרנות הולאמו – יעברו לניהול חדש‪ ,‬הפחתה בתנאי העמיתים‪.‬‬
‫• רק ‪ 8‬קרנות שהיו במשבר‪.‬‬
‫‪ .3‬העלאת גיל הפרישה‪:‬‬
‫• גברים לגיל ‪.67‬‬
‫• נשים לגיל ‪.64‬‬
‫קרנות פנסיה חדשות (‪Defined contribution )DC‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫ההפקדות לקרן הפנסיה הן קבועות מראש (ולא אחוזים מהפנסיה)‬
‫התשואה על ההפקדות מוספת ודמי הניהול מופחתים‪.‬‬
‫האחריות היא על החוסך – סיכון ‪ +‬תשואה (ולא על המדינה)‪.‬‬
‫בינואר ‪ 2008‬נכנס לתוקף צו ההרחבה לפנסיית חובה – כולם חייבים להפריש לפנסיה מגיל ‪.21‬‬
‫מסלולי חיסכון (השקעה) וביטוח מוגדרים מראש‪:‬‬
‫חיסכון –‬
‫ביטוח – אובדן כושר עבודה (נכות)‬
‫חיסכון בקרנות הפנסיה המקיפות החדשות (‪)DC‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫אג"ח מיועדות תשואה ‪ – 4.86%‬קרנות הפנסיה נותנות הלוואה למדינה‪ ,‬והמדינה מביאה את התשואה הזו‪,‬‬
‫וזה מבטיח לפנסיונרים תשואה בטוחה בעתיד‪.‬‬
‫ערבות הדדית – אם אנחנו באותה קרן פנסיה ונניח שקרן הפנסיה חוטפת תביעות‪ ,‬אפשר להוריד מכל‬
‫העמיתים כדי להגיע לאיזון וכו‪-‬אקטוארי‪.‬‬
‫תקנון זהה לכולם‬
‫לרוב מקבלים את המטרפים‪ ,‬ללא קשר למצבם הרפואי‪.‬‬
‫במקרה מוות – רק המוגדרים בתקנון הקרן וקיבלו פיצוי (שארים)‪.‬‬
‫‪ 3‬סוגים של קרנות פנסיה צוברות‪:‬‬
‫‪ .1‬קרנות הפנסיה הוותיקות (‪ 18‬קרנות)‬
‫‪ .2‬קרנות פנסיה חדשות‪.‬‬
‫• דמי ניהול ‪ 6% ‬מההפרשות ‪ 0.5% +‬מהמצטבר ‪ -‬ממוצע אקטוארי ‪18%‬‬
‫‪ .3‬קרנות פנסיה כלליות (‪ 10‬קרנות) –‬
‫• אין אג"ח מיועדות (המדינה לא דואגת)‬
‫• אין כיסוי ביטוחי (אפשר לרכוש)‬
‫• דמי הניהול ‪ -‬עד ‪ 2%‬מהצבירה‪.‬‬
‫הגורמים שניקח בחשבון בבחירת קרן פנסיה‬
‫‪ .1‬רמת השירות – תביעה‪ ,‬זמינות מידע וכו'‪.‬‬
‫קיימת הבחנה בין ‪ 2‬סוגי מידע‪:‬‬
‫ מידע אישי ‪ -‬חשוב ‪ -‬תשואות‪ ,‬מסלולים‪ ,‬דמי ניהול וכו'‪.‬‬‫ מידע כללי ‪ -‬פחות חשוב – המידע הכללי מאוד זמין גם באתרים אחרים‪.‬‬‫‪ .2‬איכות ניהול הסיכונים בקרן – המבוטח מושפע מדרך ניהול הסיכונים של הקרן‪ ,‬כלומר אם היא מנהלת את‬
‫זה נכון הוא מרוויח ואם לא אז הוא נפגע‪( .‬כולל מסלולי השקעה)‪.‬‬
‫ מאזן אקטוארי – מצב שבו בודקים את הנכסים מול ההתחייבויות של קרן הפנסיה ובמידה ויש גירעון‬‫המבוטחים נפגעים‪.‬‬
‫‪ .3‬דמי ניהול – כסף שהקרן גובה ממני‪ ,‬ונרצה לשלם את המינימום‪.‬‬
‫צו ההרחבה לפנסיית חובה בישראל‬
‫צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק לפי חוק הסכמים קיבוציים תשי"ז ‪.1957‬‬
‫במסגרת החוק הזה – אישה מגיל ‪ 20‬וגבר מגיל ‪ 21‬זכאי לחיסכון פנסיוני מקיף בקרן פנסיה כולל הכיסויים‬
‫הביטוחים ובלבד שאין לו חיסכון פנסיוני מיטיב‪.‬‬
‫•‬
‫חיסכון פנסיוני מיטיב – יותר טוב מהמינימום שהחוק דורש‪.‬‬
‫עובד‪:‬‬
‫מפריש ‪ 6%‬תגמולים‬
‫מעסיק‪:‬‬
‫‪ 6%‬תגמולים‬
‫‪ 6.5%‬פיצויים (‪ 8.333%‬בסופו של דבר)‬
‫ההבדל בין תגמולים ופיצויים ‪ -‬תגמולים אין אפשרות למשוך עד הפנסיה‪ ,‬לעומת זאת את הפיצויים יש אפשרות‪.‬‬
‫ניידות חופשית בין קרנות – קבועה בחוק‪.‬‬
‫אחרי ‪ 6‬חודשים במקום עבודה אנו זכאים רטרואקטיבית להפרשות מהיום הראשון ואם היה לנו ביטוח פנסיוני‬
‫לפני נכנסנו למקום העבודה אז זה רק ‪ 3‬חודשים‪.‬‬
‫פנסיית חובה לעצמאים‬
‫ינואר ‪ 2017‬נכנסה פנסיית חובה לעצמאיים‪ 9 ,‬שנים אחרי פנסיית חובה לשכירים‪.‬‬
‫מגיל ‪ 21‬יש חובה להפריש לקרן פנסיה‪.‬‬
‫עד מחצית השכר הממוצע – האדם צריך להפריש ‪ 4.45%‬מההכנסות שלו‪.‬‬
‫מעל מחצית השכר הממוצע ועד לתקרה של השכר הממוצע עצמו ‪.12.55% -‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫שני שליש מתוך זה – זה עבור תגמולים‬
‫שליש – למקרה של אבטלה‪.‬‬
‫אחת לחודש‪/‬לרבעון‬
‫מי שלא מפריש משלם קנס בעלות של ‪.₪ 500‬‬
‫קרנות פנסיה של ברירת מחדל‬
‫דמי ניהול מקסימאליים‪ 6% :‬מהפקדות‬
‫‪ 0.5%‬מהמצטבר‬
‫‪ 18%‬סה"כ ע"פ השנים‬
‫על כל שקל מפרישים ‪ 80‬אג'‬
‫‪ .1‬חוסר ידע‬
‫‪ .2‬היעדר כוח מיקוח‬
‫בשנת ‪ 2008‬יצאו למכרז של קרנות פנסיה בדמי ניהול מופחתים‪:‬‬
‫דמי ניהול מצטבר‬
‫‪0.1%‬‬
‫‪0.1%‬‬
‫‪0.05%‬‬
‫‪0.0905%‬‬
‫•‬
‫•‬
‫דמי ניהול מהפקדה‬
‫‪1.49%‬‬
‫‪1.49%‬‬
‫‪2.49%‬‬
‫‪1.68%‬‬
‫שם קרן‬
‫אלטשולר שחם‬
‫הלמן אלדובי‬
‫מיטב דש‬
‫פסגות‬
‫ככל שצעירים‪ -‬עדיף שדמי הניהול על הפקדות יהיו נמוכים כמה שיותר כי המצטבר יורד עם השנים‪ ,‬אז עדיף‬
‫שיהיה כמה שיותר גבוה‪.‬‬
‫דמי הניהול הולכים ביחד עם תשואות ולכן לא בהכרח שיהיו דמי ניהול נמוכים אם התשואה גבוהה מספיק‪,‬‬
‫אז זה שווה ומפצה על זה‪.‬‬
‫בתוך ‪ 3‬שנים מצטרף זכאי ל‪ 10-‬שנים לדמי ניהול שציינו ולכן ב‪ 9/21-‬יצאו שוב למכרז‪:‬‬
‫‪ 1.1% :14.9.21‬מההפקדות‬
‫‪ 0.22%‬מהצבירה‬
‫הזוכים‪:‬‬
‫אלטשולר שחם‬
‫מיטב דש‬
‫קרנות פנסיה חדשות אז קיבלו הגנת‬
‫אינפינטי‬
‫‪( .....‬משרד האוצר עוזר להן)‬
‫מור‬
‫יתרונות לברירת מחדל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫ברירת המחדל נועד לעובדים מוחלשים‬
‫כל אחד יכול להצטרך לקרן של ברירת מחדל‬
‫מסייע להגברת תחרות במשק‪.‬‬
‫מסייע לפתור ניגוד עניינים שיש למעסיק‪.‬‬
‫תמריצים ממשלתיים‬
‫תמריצים להעלאת החיסכון הפנסיוני‪.‬‬
‫‪ .1‬ניכוי מס – רק לאחר שמנכים את הסכום שהופרש לפנסיה – מחשבים את המס על הנטו‪.‬‬
‫‪ .2‬פיצוי – הסכום שמזכים מתוך הסכום שחישבנו למס‪.‬‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫נניח הכנסה ‪10,000‬‬
‫נניח הפרשות לפנסיה ‪1,000‬‬
‫פנסיה תקציבית‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫הייתה נהוגה במקומות מסוימים עד ‪.2001‬‬
‫העובד לא מפריש כלום לפנסיה וצובר ‪ 2%‬על כל שנה של עבודה (מהשכר האחרון)‪ ,‬עד למקסימום ‪ 35‬שנה‪.‬‬
‫אם עבדנו ‪ 35‬שנה‪ ,‬אז צברנו ‪ 70%‬מהשכר האחרון‪.‬‬
‫השכר האחרון עולה בדר"כ כל שנה ואז מקבלים פנסיה גבוהה מאוד‪.‬‬
‫זה עולה למדינה מליארדים ולכן עצרו את זה בשלב מסוים‪.‬‬
‫הכנסה לאחר פרישה‬
‫יחס תחלופה =‬
‫הכנסה לפני פרישה‬
‫•‬
‫•‬
‫משולם מהתקציב השוטף של הארגון (מדינה‪ ,‬גופים ציבוריים)‪.‬‬
‫ההחלטות איפה להפריש את הכסף זה רק מצד המעסיק‪ ,‬אם הוא מחליט בכלל להשקיע את הפנסיה‪.‬‬
‫קופת גמל לקצבה‪( :‬סוג של חיסכון פנסיוני)‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫לפני גיל פרישה לא ניתן למשוך את הכסף‪.‬‬
‫חיסכון בלבד‪ ,‬ואין ביטוח‪.‬‬
‫כפופה לתקנון קופת הגמל‪.‬‬
‫מקסימום ‪ 4%‬מההפקדות ‪ 1.05%‬מהצבירה‬
‫במקרה מוות – מי שהוגדר מראש יהיה יורש‬
‫קופת גמל להשקעה‪( :‬לא חיסכון פנסיוני)‬
‫מכשיר חיסכון שאפשר להפקיד בו עד ‪ ₪ 70,000‬בשנה‪.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫הפקדה חודשית או חד פעמית‪.‬‬
‫בגיל פרישה ניתן למשוך את זה‪ ,‬כקצבה ולא משלמים מס על רווחי הון‪.‬‬
‫ביטוח מנהלים‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫חוזה אישי בין המבוטח לחברת הביטוח – החוזה א משתנה‪.‬‬
‫מסלולי השקעה וביטוח מגוונים‪.‬‬
‫דמי ניהול מקסימאליים‪ 4% :‬מההפקדות ו‪ 1.05%‬מהצבירה‪.‬‬
‫אין ערבות הדדית בביטוח‬
‫במקרה מוות – יורש מי שהוגדר מראש‬
‫הפנסיה תלויה בשוק ההון (תשואה) ודמי ניהול‪.‬‬
‫תוחלת חיים‬
‫משנת ‪ 1975‬עד ‪ 2020‬עלתה תוחלת החיים ב‪ 10-‬שנים‪.‬‬
‫מגמת פרישה מוקדמת – בשנים האחרונות הרבה אנשים התחילו לרצות‪/‬להבין שהם מעוניינים לפרוש יותר‬
‫מוקדם‪.‬‬
‫תקופת חיסכון – יורדת ‪ ‬תקופת תשלומים – עולה ‪ ‬מקטין את הפנסיה‪.‬‬
‫השפעת ריבית דריבית‬
‫𝑛)𝑟 ‪ FV = PV ∗ (1 +‬חד פעמי‬
‫‪(1+𝑟)𝑛 −1‬‬
‫𝑟‬
‫∗ 𝑎 = 𝑉𝐹 סדרתי‬
‫ההבדל של ריבית דריבית זה שככל שנפריש לפנסיה יותר מוקדם‪ ,‬כך נצבור יותר כסף לפנסיה בפרישה‬
‫מקדם ההמרה – המספר שבו מחלקים את הסכום הצבור בקרן הפנסיה‪.‬‬
‫•‬
‫גורמים משפיעים‪:‬‬
‫‪ .1‬תוחלת החיים – עולה ‪ ‬מקדם ההמרה – עולה ‪ ‬פנסיה – יורדת‬
‫‪ .2‬ריבית תחשיבית (‪ – )4%‬ריבית שמניחים שהצבירה בקרן הפנסיה תשיג בשנות הפרישה‪.‬‬
‫ריבית תחשיבית – עולה ‪ ‬מקדם ההמרה – יורד ‪ ‬פנסיה – עולה‪.‬‬
‫הפרטים כמשקיעים‬
‫דוחי סיכון – תועלת שולית פוחתת מהכסף‪ ,‬ככל שייתנו לי יותר כסף כך התוספת השולית תלך ותקטן‪.‬‬
‫קריטריון תוחלת שונות‬
‫השקעה ‪ A‬עדיפה על השקעה ‪ ,B‬רק אם‪:‬‬
‫) 𝐵𝑅( ‪ 𝜎 2 (𝑅𝐴 ) ≤ 𝜎 2‬וגם )‪E(RA) > E(RB‬‬
‫יותר רווחיות ופחות (או שווה)‬
‫סיכון‬
‫או‬
‫) 𝐵𝑅( ‪ 𝜎 2 (𝑅𝐴 ) < 𝜎 2‬וגם )‪E(RA) ≥ E(RB‬‬
‫דוגמה‪:‬‬
‫קרן פנסיה ‪ ,X‬מסלול ‪ ,A‬מנייתי‪:‬‬
‫‪15 − 8 + 25 − 3 + 20‬‬
‫= )𝑅(𝐸‬
‫‪= 10%‬‬
‫‪5‬‬
‫תשואות‬
‫לפני שנה‬
‫‪15%‬‬
‫לפני שנתיים‬
‫‪-8%‬‬
‫לפני ‪ 3‬שנים‬
‫‪25%‬‬
‫לפני ‪ 4‬שנים‬
‫‪-3%‬‬
‫לפני ‪ 5‬שנים‬
‫‪20%‬‬
‫ממוצע ‪10%‬‬
‫)𝑅(𝜎‬
‫‪1‬‬
‫] ‪= √ ∗ [(15 − 10)2 + (−8 − 10)2 + (25 − 10)2 + (−3 − 10)2 + (20 − 10)2‬‬
‫‪5‬‬
‫‪= 0.145‬‬
‫ס‪.‬תקן ‪0.145‬‬
‫קרן פנסיה ‪ ,Y‬מסלול ‪ ,B‬סולידי‪:‬‬
‫תשואות‬
‫•‬
‫לפני שנה‬
‫‪5%‬‬
‫לפני שנתיים‬
‫‪8%‬‬
‫לפני ‪ 3‬שנים‬
‫‪7%‬‬
‫לפני ‪ 4‬שנים‬
‫‪6%‬‬
‫לפני ‪ 5‬שנים‬
‫‪8%‬‬
‫‪5+8+7+6+8‬‬
‫‪= 7%‬‬
‫‪5‬‬
‫= )𝑅(𝐸‬
‫ממוצע ‪7%‬‬
‫‪1‬‬
‫‪𝜎(𝑅) = √ ∗ [(5 − 7)2 + (8 − 7)2 + (7 − 7)2 + (6 − 7)2 + (8 − 7)2 ] = 0.013‬‬
‫‪5‬‬
‫ס‪.‬תקן ‪0.013‬‬
‫ככל שהמסלול יותר מסוכן‪ ,‬התשואות יותר גבוהות והסיכון יותר מסוכן‪.‬‬
‫קריטריון תוחלת – תועלת‪:‬‬
‫נחשב תוחלת תועלת לכל קרן פנסיה מסלול חיסכון ונבחר בהשקעה בעלת תוחלת התועלת המקסימלית‪( .‬במקום‬
‫לחשב תוחל רגילה – נחשב תוחלת תועלת‪ ,‬יחידות הנאה)‪.‬‬
‫נוסחה לתוחלת תועלת‪:‬‬
‫𝑈 ∗ 𝑖 ∑ = )𝑈(𝐸‬
‫‪ – i‬הסתברות‬
‫‪ - U‬תועלת‬
‫בפונ' תועלת‪ ,‬התועלת תמיד תהיה קטנה מ‪ ,1-‬מפני שעוסקים רק במשקיעים דוחי סיכון‪.‬‬
‫דוגמא‪U=X0.4+100 :‬‬
‫ככל שה‪ ....‬עולה – החזקה יורדת‪ ,‬כי דחיית הסיכון עולה (משקיעים רציונאליים)‪.‬‬
‫שווה ערך וודאי‪:‬‬
‫סכום שהמשקיע מוכן לקבל כנגד זה שהוא נפטר מהסיכון‪.‬‬
‫חישוב‪ :‬נשווה את פונ' התועלת לתוחלת התועלת‪.‬‬
‫•‬
‫שווה ערך וודאי פה הוא הקצבה הפנסיונית‪.‬‬
‫במשקיעים דוחי סיכון שווה ערך הוודאי נמוך מהתוחלת כי הם מוכנים לוותר על כסף כדי לקחת פחות‬
‫סיכון‪.‬‬
‫דוגמה‪:‬‬
‫כשמשה היה בן ‪ ,20‬פונ' התועלת שלו הייתה ‪U=X0.95‬‬
‫כיום‪ ,‬משה בן ‪ 60‬ופונ' התועלת הנוכחית שלו היא ‪.U=X0.6‬‬
‫א‪ .‬מהי תוחלת התועלת של משה בכל אחד ממסלולי ההשקעה שהוצגו בהיותו בן ‪ ,20‬ובהיותו בן ‪?60‬‬
‫איזה מסלול יעדיף בכל גיל?‬
‫מנייתי‬
‫‪∗ [150.95 − 80.95 + 250.95 − 30.95 + 200.95 ] = 7‬‬
‫סולידי‬
‫מנייתי‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫= )𝐴𝑅(𝐸 גיל ‪20‬‬
‫‪∗ [50.95 + 80.95 + 70.95 + 60.95 + 80.95 ] = 5.6‬‬
‫‪80.6 + 250.6 − 30.6 + 200.6 ] = 2.52‬‬
‫סולידי‬
‫‪+ 70.6 + 60.6 + 80.6 ] = 3.1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪∗ [150.6 −‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪[50.6‬‬
‫‪+ 8‬‬
‫עדית את התוחלת הגבוהה יותר‪:‬‬
‫בגיל ‪ 20‬יעדיף את המסלול המנייתי‬
‫בגיל ‪ 60‬יעדיף את המסלול הסולידי‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫= )𝐵𝑅(𝐸‪20‬‬
‫= )𝐴𝑅(𝐸גיל ‪60‬‬
‫∗‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫= )𝐵𝑅(𝐸‪60‬‬
‫ב‪ .‬מהי התשואה שמשה מוכן לקבל בוודאות על מנת להימנע מהסיכון בכל גיל ובכל מסלול?‬
‫ציינו מהי פרמיית הסיכון‬
‫מודל תיקי בהשקעות‪/‬מודל מרקוביץ'‬
‫על ידי מודל תיקי השקעות יש אפשרות של פיזור סיכונים‪ ,‬ככל שמפזרים את הסיכון כך מצמצמים את‬
‫הסיכונים‪.‬‬
‫דומינטיות סטוכסטית‬
‫‪ .1‬קריטריון הדומיננטיות סטוכסטית (שליטה אקראית)‪:‬‬
‫הקריטריון מתחלק ל‪ 2-‬סוגים‪:‬‬
‫סוג ‪( SSD - 2‬מעלה ‪:)2‬‬
‫סוג ‪( FSD - 1‬מעלה ‪:)1‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫אין חיתוך בין העקומות‬
‫המסקנה תקפה עבור כל סוגי המשקיעים‪.‬‬
‫לא יוצרות שטחים כלואים‪.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫יש חיתוך בין העקומות‪.‬‬
‫המסקנה (אם יש) תקפה רק לגבי דוחי סיכון‪.‬‬
‫יוצרות שטחים כלואים‬
‫בהינתן ‪ 2‬נכסים מסוכנים‪ A :‬ו‪B-‬‬
‫תוחלת תשואת תיק השקעות‪:‬‬
‫• )‪ – E(Rp‬מודדת רווחיות של תיק השקעות‬
‫)‪E(Rp) = WA*E(RA) + WB* E(RB‬‬
‫שונות תשואת תיק השקעות‪:‬‬
‫• )𝑝𝑅( ‪ – 𝜎2‬מודד סיכון של תיק השקעות‬
‫‪ – WA‬פרופורציית השקעה בנכס ‪A‬‬
‫‪ – WB‬פרופורציית השקעה בנכס ‪B‬‬
‫)‪ – E(RA‬תוחלת תשואת נכס ‪A‬‬
‫)‪ – E(RB‬תוחלת תשואת נכס ‪B‬‬
‫)‪𝜎 2(Rp) = WA2* 𝜎 2(RA) + WB 2* 𝜎 2(RB) + 2 *WA*WB* 𝜌 (RA,RB)* 𝜎 (RA)* 𝜎 (RB‬‬
‫)‪=cov(RA,RB‬‬
‫) 𝐴𝑅( ‪ – 𝜎 2‬שונות תשואת נכס ‪A‬‬
‫) 𝐵𝑅( ‪ – 𝜎 2‬שונות תשואת נכס ‪B‬‬
‫)‪ – cov(RA,RB‬שונות משותפת ל‪ A-‬ו‪B-‬‬
‫) 𝐵𝑅 ‪ – ρ(𝑅𝐴 ,‬מקדם המתאם בין ‪ A‬ו‪B-‬‬
‫•‬
‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫)‪( cov(RA,RB‬שונות משותפת ל‪ A-‬ו‪ (B-‬מעניין ב‪ 3-‬מצבים‪:‬‬
‫‪( 0 > cov(RA,RB) .1‬חיובי ‪ -‬לא משנה איזה מספר)‬
‫המניות נעות באותו כיוון‪ ,‬כלומר אם ‪ A‬עולה אז גם ‪ B‬עולה (ולהפך)‪.‬‬
‫‪( 0 < cov(RA,RB) .2‬שלילי ‪ -‬לא משנה איזה מספר)‬
‫המניות נעות בכיוון מנוגד‪ ,‬כלומר אם ‪ A‬עולה אז ‪ B‬יורד (ולהפך)‪.‬‬
‫ככל שמניות מתנהגות בצורה שונה הסיכון יורד‪.‬‬
‫‪0 = cov(RA,RB) .3‬‬
‫אין קשר בין המניות‪ ,‬כלומר אם מניה אחת עולה או יורדת לא מעיד על מה שיקרה למניה השנייה‪.‬‬
‫ככל שה‪ COV-‬יהיה יותר נמוך כך גם השונות תרד‪.‬‬
‫•‬
‫‪.1‬‬
‫‬‫‬‫‪.2‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪.3‬‬
‫‬‫‬‫‪.4‬‬
‫‪-‬‬
‫) 𝐵𝑅 ‪ – ρ(𝑅𝐴 ,‬מקדם המתאם בין ‪ A‬ו‪B-‬‬
‫ נותן גם את כיוון הקשר וגם את עוצמת הקשר‬‫ ‪-1 ≤ ρ(RA,RB) ≤ 1‬‬‫‪ρ(RA,RB) = 1‬‬
‫יחס מושלם (ליניארי מושלם) ‪ ‬המניות מתנהגות בדיוק אותו הדבר‪.‬‬
‫במקרה זה אין פיזור סיכון‪.‬‬
‫‪-1 ≤ ρ(RA,RB) ≤ 1‬‬
‫קשר חיובי או שלילי בעוצמות שונות‪.‬‬
‫לדוגמה אם ‪( ρ=0.6‬קשר חיובי) אז כאשר מניה ‪ A‬עולה ב‪ ,10%-‬מניה ‪ B‬תעלה ב‪( 6%-‬אותו כיוון אך בחוזק‬
‫של ‪)60%‬‬
‫כאשר חיובי ‪ -‬אותו כיוון אך בעוצמות שונות‪.‬‬
‫כאשר שלילי – בכיוון מנוגד ובעוצמות שונות‪.‬‬
‫‪ρ(RA,RB) = -1‬‬
‫קשר שלילי מושלם ‪ ‬לדוג'‪ :‬אם מניה אחת עולה ב‪ 10%-‬אז השנייה יורדת ב‪10%-‬‬
‫צמצום הסיכון הטוב ביותר מפני שהטווח הארוך הוא שקובע וכאשר המניות מקזזות אחת את השנייה‬
‫בצורה מושלמת זה פותר את הבעיה של הסיכון בטווח הקצר בעקבות כך שמוכרים את המניה שעולה ואת‬
‫המניה שיורדת ממתינים עד שתעלה‪.‬‬
‫‪ρ(RA,RB) = 0‬‬
‫באמצעות )‪ cov(RA,RB‬מוצאים את )‪ ρ(RA,RB‬כך‪,‬‬
‫אין קשר‬
‫שאם ‪ COV=0‬אז גם ‪ρ(RA,RB)=0‬‬
‫גיל ‪ – 20‬יותר סיכון ופחות תשואה‬
‫גיל ‪ – 40‬פחות סיכון ויותר תשואה (עקומה‬
‫יותר תלולה)‬
‫נבחר נק' גבוהה כמה שאפשר עם מקסימום‬
‫תשואה ומינימום סיכון‪.......‬‬
‫עקומת האדישות של המשקיע‬
‫סיכון יותר גבוה ידרוש יותר תשואה‪ ,‬עקומת אדישות של‬
‫משקיע דוחה סיכון‪.‬‬
‫ככל שהגיל עולה נדרוש פחות סיכון כי יש לנו פחות זמן‬
‫לתקן ‪ ‬העקומה תהיה יותר שמאלה ולמעלה‪ ,‬הפיצוי גדל‪.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫ככל שיש יותר נכסים‪ ,‬צמצום הסיכון קטן‪.‬‬
‫מקדם המתאם יותר נמוך ומספר נכסים יותר גבו‪ ,‬צמצום הסיכון יותר טוב – נשאף לזה בכל גיל‪.‬‬
‫מספר נכסים יותר גבוה‪ ,‬מקדם המתאם יותר נמוך‪.‬‬
‫מודל ‪CAPM‬‬
‫‪ 5‬ניירות ערך ‪E, D, C, B,A‬‬
‫‪ – Rf‬ריבית נטולת סיכון‬
‫‪ – M‬תיק השוק (ת"א ‪ 125‬בישראל‪ 500 SNP ,‬בארה"ב)‬
‫‪ – CML‬קו שוק ההון – כל התיקים היעילים‬
‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫מעל הקו ‪ ‬אין אפשרות להיות‬
‫על הקו ‪ ‬הכי יעיל‬
‫מתחת לקו ‪ ‬לא יעיל‬
‫חשוב‪:‬‬
‫כל המשקיעים הממונפים בישראל נמצאים מימין ל‪ M-‬כי ההלוואות מושקעות בשוק ההון‪.‬‬
‫משמאל זה ה‪ 30%-‬השקעה באג"ח מיועדות וממשלתיות שכל הפנסיות וב‪ M-‬זה בעצם תיק השוק‪.‬‬
‫‪ 70%‬בתיק השוק ו‪ 30%-‬באג"ח מיועדות‪ ,‬לפי מודל ‪ CAPM‬כולם אמורים להיות שם בנק' משמאל ל‪ M-‬על קו ה‪-‬‬
‫‪.CML‬‬
‫‪0.3 =WF‬‬
‫‪0.7 = WM‬‬
‫כל החוסכים לפנסיה בישראל אמורים להיות‬
‫ככה אם מיישמים את המודל‬
‫קו ‪CML‬‬
‫‪ CML‬כמשוואת קו ישר‪:‬‬
‫)𝒑𝑹(𝝈 ∗‬
‫)𝐹𝑅 ‪(𝐸(𝑅𝑚) −‬‬
‫)𝑚𝑅(𝜎‬
‫‪𝐸(𝑅𝑝) = 𝑅𝐹 +‬‬
‫)‪E(Rp) = WF * RF + Wm * E(Rm‬‬
‫‪Wm = 1- WF‬‬
‫)‪𝝈(Rp) = Wm*𝝈(Rm‬‬
‫מודל ‪:Security Market Line – SML - CAPM‬‬
‫ ‪ – SML‬נכסים בודדים ותיקים לא יעילים‬‫‪ – Cov -‬שונות משותפת עם השוק כשתיק יעיל הוא יעבור מ‪ SML-‬ל‪ CML-‬בגלל ש‪.ρ=1 -‬‬
‫סיכון שיטתי וסיכון לא שיטתי‬
‫מקדם הסיכון השיטתי – ‪βi‬‬
‫ערך שמציין עד כמה הנכס מסוכן ביחס לשוק‪.‬‬
‫סיכון הוא דבר יחסי ולכן גם כאשר אנו מודדים סיכון נעשה זאת באופן יחסי לשאר המניות בשוק‪ ,‬במקרה שלנו‬
‫אנו מודדים את זה ביחס לתיק השוק שמכיל בתוכו את כל הנכסים המסוכנים (כל ניירות הערך)‪.‬‬
‫• חלוקת הסיכון למרכיבים‬
‫‪ – βi < 1‬נכס אגרסיבי – תנודתיות גבוה‬
‫‪ – βi > 1‬נכס דיפנסיבי – תנודתיות נמוכה‬
‫‪ – βi = 1‬נכס ניטראלי‬
‫)‪𝝈2(Ri) = βi2 * 𝝈2(Rm) + 𝝈NS2 (Ri‬‬
‫סיכון לא‬
‫שיטתי‬
‫‪-‬‬
‫סיכון שיטתי‬
‫סה"כ‬
‫סיכון‬
‫סיכון שיטתי – הוא החלק בסיכון שאינו ניתן לפיזור ע"י שילוב נכסים נוספים לתיק ההשקעות (מושפע‬
‫מנתונים מאקרו כלכליים וכד')‪.‬‬
‫סיכון לא שיטתי – הוא החלק בסיכון שניתן לפיזור ע"י שילוב נכסים נוספים לתיק ההשקעות‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫תוחלת התשואה של נכס בודד צריכה להיות קודם כל ריבית נטולת סיכון (בגלל שמדובר בנכס מסוכן הוא‬
‫צריך לתת יותר מנכס נטול סיכון)‪ ,‬נוסיף את מקדם הסיכון ונכפיל בפרמיית הסיכון‪.‬‬
‫)‪ – E(Ri‬תוחלת תשואת הנכס הבודד‬
‫‪SML: E(Ri) = Rf + (E(Rm)-Rf)* βi‬‬
‫▪‬
‫▪‬
‫▪‬
‫▪‬
‫▪‬
‫משוואת קו ישר‬
‫פרמיית סיכון – הפער שבין תוחלת תשואת השוק לבין ריבית נטולת סיכון‪ ,‬היא פרמיה שקובעת איזה‬
‫תוספת תהיה למשקיע ע"פ רמת הסיכון‪.‬‬
‫התאמה בין סיכון לתשואה – לפעמים מחיר מניה הוא מעל השווי ולפעמים מתחת אך בטווח הארוך‬
‫(בסוף) מחיר המניה תגיע ל‪( SML-‬שיווי משקל)‪.‬‬
‫כאשר נמצאים מעל ‪ – SML‬מחיר מניה נמוך ותשואה גבוה ‪ ‬כדי לקנות את המניה כי המחיר יעלה‪.‬‬
‫כאשר נמצאים מתחת ל‪ – SML-‬מחיר מניה גבוה ותשואה נמוכה ‪ ‬לא כדי לקנות את המניה‬
‫מערכת הפנסיה בישראל ‪ -‬מערכת רב מסלולית‬
‫יש מספר מסלולי השקעה בקרנות הפנסיה שבהם יש לנו התאמה לרמות סיכון שונות ובהתאם לתוחלות תשואה‬
‫שונות‪.‬‬
‫•‬
‫‬‫‪-‬‬
‫יתרונות‪:‬‬
‫בחירת מוצר פנסיוני שמתאים לצרכים האישיים של הלקוחות‪.‬‬
‫יצירת רצון בקרב החוסכים לחפש מידע‪.‬‬
‫•‬
‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫חסכונות‪:‬‬
‫מוצעים הרבה מסלולים וזה מעה את עלויות הניהול של קרנות הפנסיה‪.‬‬
‫מבחינת החוסכים זה מצריך מהם יותר זמן בניהול החיסכון‪.‬‬
‫בגלל שהבחירות בחיסכון פנסיוני הן לא מיודעות (לא מבינים)‪ ,‬יכול להיות שדווקא הרבה אפשרויות יובילו‬
‫את החוסך לבחירה לא אופטימאלית‪.‬‬
‫מסלולי ברירת מחדל‪:‬‬
‫לכל קרן פנסיה יש מסלולים של השקעה ומסלולים של ביטוח‪ ,‬אדם שלא בוחר את המסלול שלו יימצא במסלולי‬
‫ברירת מחדל (כיום ‪ 95%‬נמצאים במסלול זה)‪.‬‬
‫מסלולי ברירת מחדל בהקשר של ביטוח‪:‬‬
‫‪ 75%‬נכות – במקרה של אובדן כושר עבודה‪....‬‬
‫‪ 100%‬שארים – במקרה של מוות‪..‬‬
‫מודל צ'יליאני‪ /‬מודל חכ"מ (חיסכון כספי מותאם)‬
‫בגיל צעיר נחשף ליותר סיכון‪ ,‬שיורדת עם העילה בגיל‪.‬‬
‫המסלולים מחולקים‪:‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫עד גיל ‪.50‬‬
‫‪50-60‬‬
‫‪+60‬‬
‫גיל פרישה‬
‫בעבר ברירת המחדל מסלול כללי ומאז ינואר ‪ 2016‬המודל הצ'יליאני נכנס וברירת המחדל הייתה החלוקה לפי‬
‫גיל‪ ,‬בגלל ההנחה שהחוסכים לא מסוגלים לנהל את החיסכון בעצמם‪.‬‬
‫• המעבר בין המסלולים הוא אוטומטי‪.‬‬
‫• המסלולים המתמחים נשמרו והמעבר בין מסלולים בקרן פנסיה הוא חופשי וניתן לביצוע בכל עת‪.‬‬
‫מסלולים מתמחים‪ :‬מנייתי‪ ,‬אג"ח‪.‬‬
‫למה חשוב לקבל החלטות חיסכון פנסיוני‬
‫‪ .1‬הכנסה –‬
‫ משפיעה גם בגיל פרישה (פנסיה)‬‫ וגם היום (גיל עבודה) בהכנסה הפנויה ‪ -‬כאשר לוקחים יותר ההכנסה הפנויה קטנה‪.‬‬‫‪ .2‬כיסויי ביטוח – אובדן כושר עבודה‪ ,‬מוות‪.‬‬
‫מה משפיע על החיסכון הפנסיוני שלנו?‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫גובה השכר – הפקדה (ככל שהשכר עולה הפנסיה עולה)‬
‫עמלות – דמי ניהול (ככל שדמי הניהול עולים הפנסיה יורדת)‬
‫מסלול חיסכון ‪ ‬מדיניות השקעה ‪ ‬תשואה מושגת (עולה) ‪ ‬פנסיה (עולה)‬
‫מדיניות השקעה של קרן הפנסיה משפיעה על התשואות –‬
‫מאזן אקטוארי בקרן הפנסיה – כאשר המאזן ביתרון הפנסיה עולה ולהפך (קשור לפנסיה ספציפית)‪.‬‬
‫הגיל שבו מתחילים לחסוך – ככל שנתחיל בגיל צעיר‪ ,‬החיסכון עולה (הפנסיה עולה)‪.‬‬
‫דמי ביטוח (מסלול ביטוחי) – איזה כיסויי ביטוח אנו רוצים וככל שיש לנו יותר ביטוח ככה הפנסיה יורדת‪.‬‬
‫גיל פרישה – אם יוצאים לפנסיה לפי הגיל שכתוב בחוק או אחרי‪.‬‬
‫תפקידי הפרט בחיסכון הפנסיוני ואיך הם מחליטים‬
‫שיטת הכוונה עצמית – האחריות מוטלת על הפרט‪:‬‬
‫למעשה מה שקורה בקרב רוב הציבור (בסביבות ‪ – )95%‬לא מקבלים החלטות או שקבלת ההחלטות היא לקויה‪.‬‬
‫קיים קשר יחזק בין ידע פיננסי (ספציפי לפנסיה) לבין תכנון פיננסי‪.‬‬
‫לרוב משקי הבית יש מחסור בתפיסות פיננסיות בסיסיות‪ ,‬כלומר מה עושים עם ריבית ואיך חוסכים וכד'‪ ,‬ודבר‬
‫זה מוביל לתחושת בלבול שגוררת אפטיה‪ ,‬אמון וזה מוביל לחוסר קבלת החלטות‪.‬‬
‫בעולם – ברוב המקרים מקום העבודה קובע מסלול והעובדים מצטרפים‪.‬‬
‫חלק התנהגותי – מימון ופסיכולוגיה‬
‫הנחות היסוד במימון‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫אנשים ימקסמו את תוחלת התשואה עבור רמת סיכון נתונה – כלומר תיקים יעילים‪.‬‬
‫אנשים מפתחים ציפיות בלתי מוטות ביחס לעתיד‪.‬‬
‫האדם מקבל החלטות רציונאליות‪.‬‬
‫האדם הרציונאלי‪ /‬מילטון פרידמן (‪)1953‬‬
‫‪ .1‬מודע לאפשרויות העומדות בפניו‬
‫‪ .2‬מודע לתוצאה שעשויה להביא הבחירה בכל חלופה‬
‫‪ .3‬בוחר בחלופה שממקסמת את התועלת שלו‪.‬‬
‫כיצד המוח האנושי עובד?‬
‫קיצורי דרך ומסננים – אנשים בוחרים לעשות קיצורי דרך ובכך מגיעים להטיות פסיכולוגיות‪.‬‬
‫•‬
‫‬‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫סוגי הטיות‬
‫‪ .1‬קוגנטיבי – נובע מהצורך לחזות את הסביבה‪ :‬מאפיין נפוץ של החשיבה האנושית הנורמלית‪ ,‬זוהי נטייה‬
‫שיטתית של בני אדם לטעויות בתפיסה‪ ,‬בזיכרון‪ ,‬בחשיבה או בשיפוט‪.‬‬
‫בעיית העגינה – נטייה להתמקדות יתר במספר שמהווה עבור האדם נקודת התייחסות‪.‬‬
‫הערכת יתר – ביטחון יתר של האדם בעצמו שגורם לאנשים לספק תשובות שגויות‪ ,‬לרוב בטווח צר מדי‬
‫וברמת ביטחון גבוהה‪.‬‬
‫אשליית שליטה – חושבים שיכולים לשלוט בדברים ולהשפיע על התרחשויות שלא באמת יכולים‬
‫להשפיע עליהם‪.‬‬
‫אשליית כמות המידע ‪ -‬רמת הביטחון חולה עם כמות הידע שיש לאדם אפילו אם הוא אינו בהכרח‬
‫רלוונטי להחלטה‪.‬‬
‫שקלול אירועים אחרונים – אנשים נוטים לשקלל את תוצאות העבר בעת הערכה של החלטה מסוכנת‬
‫עכשווית‪.‬‬
‫אפקט הכשת הנחש – אנשים שספגו הפסד כספי נוטים לקחת פחות סיכונים‪.‬‬
‫ניסיון החזרה לנק' איזון – אנשים ייבחרו באופציה שמאפשרת להם להרוויח מחדש את ההפסדים‬
‫שלהם‪.‬‬
‫דיסוננס קוגנטיבי – פער בין מציאות חיצונית לפנימית כדי להתמודד‪ ,‬דרש להתאים את אחת מהם‪.‬‬
‫לאחר קבלת החלטה האדם יעריך נתונים חדשים‪ ,‬כך שהם יאששו את התחושה שהוא קיבל את‬
‫התחושה שהוא קיבל את ההחלטה הנכונה‪.‬‬
‫‪ .2‬רגשות וקבלת החלטות – הכוח של רגש חזק יותר מהרציונל‪ ,‬ככל שאי וודאות עולה‪ ,‬חוסר ביחד עולה‬
‫וההשפעות של הרגשות תהיה יותר חזקה‪.‬‬
‫טעות הייחוס – כאשר אנשים מפרשים בשוגג את מצב רוחם בקשור להחלטות שהם נדרשים לקבל (לדוג'‬
‫ביום שמש אנשים יותר אופטימים)‪.‬‬
‫גאווה וחרטה – אנשים נמנעים מפעולות שעלולות להוביל לחרטה ומחפשים אחר פעולות שיביאו להם‬
‫לגאווה‪.‬‬
‫אפקט הזיקה – לדוג' להמשיך להחזיק מניות מפסידות‪.‬‬
‫שליטה עצמית וקבלת החלטות – קונפליקט של שליטה עצמית מתקיים בין "העצמי המתכנן" שדואג לעתיד‬
‫ו"העצמי העושה" אשר מנצל את ההווה‪.‬‬
‫מיקוד קצר לעומת מיקוד ארוך – המיקוד בהווה מוביל לכוח רצון ושליטה נמוכים לעומת המיקוד‬
‫בעתיד שמוביל לקבלת החלטות השקעה לא רציונליות‪.‬‬
‫‪ .3‬חברתי – לדוג' אפקט העדר‪.‬‬
‫תורת הערך‬
‫מתבססת על תאוריית תוחלת התועלת‪.‬‬
‫על פי תורת הערך‪ ,‬אנשים מבודדים כל השקעה ובוחנים אותה בנפרד על מנת להיתר רווחים והפסדים‪ ,‬לרוב‬
‫יבחנו את עמדותיהם מחדש אחד לתקופה‪.‬‬
‫התאוריה מתארת כיצד אנשים מעריכים החלטה במונחי רווח והפסד פוטנציאליים ביחס לנקודת התייחסות‬
‫והערכת הרווחים או הפסדים היא על ידי פונקציית תועלת בצורת ‪.S‬‬
‫התאוריה אומרת שאני בתור משקיע מבודד כל השקעה ובודק אותה בנפרד בפני עצמה‪.‬‬
‫אני מחליט לקנות מניה מסוימת‪ ,‬אני לא מסתכל על כל התיק שלי אלא על אותה מניה בפני עצמה בנפרד‪.‬‬
‫תאוריית התיקים אומרת שצריך להסתכל על כלל התיק יחד‪ ,‬לכן תאוריית הערך היא אינה רציונלית שכן אני‬
‫צריך לבדוק כל מניה ביחס לתיק ולשאר המניות‪.‬‬
‫מתבססת על תאוריית תוחלת התועלת‬
‫תוכנית לצאת מהמגיפה – נתנו לרופאים (שחולקו ל‪ 2-‬קבוצות) לבחור בין ‪ 2‬אופציות‪:‬‬
‫קבוצה ‪1‬‬
‫קבוצה ‪2‬‬
‫‪ 400 - A‬איש ימותו בוודאות‬
‫‪ 200 - C‬איש יינצלו‬
‫‪ 0 – B‬איש ימותו בהסתברות של שליש‬
‫‪ 600 – D‬איש ינצלו בהסתברות של שליש‬
‫‪ 600‬איש ימותו בהסתברות של שני שליש‬
‫‪ 78%‬בחרו ‪A‬‬
‫‪ 0‬איש ימותו בהסתברות של שני שליש‬
‫‪ 72%‬בחרו ‪D‬‬
‫עשו את אותו ניסוי רק על הסטודנטים והתוצאות היו‪:‬‬
‫קבוצה ‪ 73% -1‬בחרו ‪B‬‬
‫קבוצה ‪ 48% -2‬בחרו ‪D‬‬
‫•‬
‫המסקנה ‪ -‬האופן שבו מציגים את הבעיה משפיעה על אנשים‬
‫חשבונאות מנטלית‬
‫חשבונאות מנטלית היא השיטות המרומזים שבהן משתמשים אנשים כדי לקודד ולהעריך עסקאות‪ ,‬השקעות‪,‬‬
‫הימורים ותוצאות פיננסיות‪.‬‬
‫עשו ניסוי‪:‬‬
‫‪ .1‬אדם רכש כרטיס למופע בסך ‪ 20‬דולר‪.‬‬
‫הכרטיס למופע נעלם‪ ,‬האם תקנו כרטיס חדש?‬
‫‪ .2‬אדם החליט ללכת למופע אך איבד ‪ 20‬דולר (עלות הכרטיס)‬
‫בפעם הראשונה הציגו להם את שאלות בנפרד‪:‬‬
‫לגבי ‪ 46% - 1‬אמרו שייקנו כרטיס חדש‪ ,‬כלומר יותר מחצי לא ייקנו‪.‬‬
‫לגבי ‪ 88% - 2‬מהאנשים טענו שכן יקנו כרטיס חדש‪.‬‬
‫בפעם השנייה הציגו להם את השאלות סמוך אחת לשניה‬
‫בפעם הזאת האחוזים היו דומים בין שתי השאלות והרוב טענו שלא ייקנו כרטיס נוסף‪.‬‬
‫‪Naive Diversification strategies in Defined Contribution Pension Plans‬‬
‫אסטרטגיות גיוון נאיביות בתוכניות הפנסיה החדשות‬
‫הם טוענים שאנשים מקבלים החלטות בצורה נאיבית‪ ,‬הם גילו שאנשים מחלקים את הכסף שלהם בנכסים‬
‫בתוכנית באופן שווה‪.‬‬
‫?‪How much is investor's Autonomy worth‬‬
‫יש לי תיק והתוצאות מראות תשואות של ‪ ,20%‬ובתיק אחר ראיתי שהוא התיק החציוני עם תשואה דומה‪.‬‬
‫מה אתה מעדיף להמשיך בתיק שלך או לעבור לחציוני?‬
‫מרבית המשיבים העדיפו את התיק החציוני על שלהם‬
‫והמסקנה היא שלמשיבים אין העדפות מוגדרות‪ ,‬כלומר האוטונומיה שלהם "לא שווה הרבה"‪.‬‬
‫הטיה‬
‫‪Heuristics and Biases in Retirement savings Behavior‬‬
‫יוריסטיקה – גישה לפתרון בעיות שאינה מבטיחה פתרון אופטימלי מושלם או רציונאלי אלא מבטיחה תנאים‬
‫מספיקים כדי להגיע לפתרון מיידי‪.‬‬
‫כשמציאת פתרון אופטימאלי אינה אפשרית או פרקטית‪ ,‬השיטה יכולה לסייע בהאצת מציאת פתרון סביר‪.‬‬
‫החלטות שונות שצריכים לקבל‪:‬‬
‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫האם להצטרף לקרן פנסיה‬
‫האם להצטרף לחיסכון‬
‫איפה לשים את הכסף וכו'‬
‫מסקנה‪ :‬לאנשים את הידע בשביל להחליט‪ ,‬והם משתמשים בהחלטות יוריסטיקה‪.‬‬
‫‪ Loss Aversion‬שנאת הפסד – הם מצאו‪.....‬‬
‫כאשר מסמנים להם בברירת המחדל לחסוך לחיסכון פנסיוני או לא‪ ,‬עצם הסימון (האוטומטי) ישפיע עליהם‪.‬‬
‫כאשר הטופס פשוט יותר – זה משפיע על אנשים להצטרף‪.‬‬
‫ספר של כהנמן – ‪Thinkung Fast and Slow‬‬
‫התאוריה – ישנן שתי מערכות מניעות את האופן שבו אנו חושבים‪:‬‬
‫‪ .1‬מערכת ‪ – 1‬מהירה‪ ,‬אינטואיטיבית ורגשית‪ ,‬פועלת אוטומטית במאמץ קטן או ללא מאמץ כלל‪.‬‬
‫לא ניתנת לכיבוי‪ ,‬כאשר משתמשים במערכת הזאת לא ניתן לבטל (למנוע) הטיות ואין אפשרות למנוע‬
‫טעויות‪.‬‬
‫‪ .2‬מערכת ‪ – 2‬איטית‪ ,‬מכוונת ולוגית יותר‪ ,‬מצריכה מאמץ מחשבתי‪ ,‬היא נמצאת במצב רדום או במאמץ נמוך‬
‫ונעשה שימוש רק בחלק קטן מהקיבולת שלה‪.‬‬
‫במקרים של חיסכון פנסיוני רוב האנשים משתמשים במערכת ‪ 1‬וגם כאשר הם צריכים "לקרוא" למערכת ‪ ,2‬הם‬
‫לא עושים את זה‪ ,‬כי בסוף אין הם בכל זאת המידע שצריך כדי להשתמש במערכת‪.‬‬
‫עמדות‬
‫עמדה – הערכה כללית וקבועה למדי כלפי נושא כלשהו‪ ,‬ארגון של אמונות‪ ,‬רגשות ונטיות התנהגותיות שיש לאדם‬
‫כלפי נושא כלשהו‪.‬‬
‫הגישה התלת רכיבית‬
‫טוענת שעמדות מורכבות מ‪ 3-‬רכיבים‪:‬‬
‫‪ .1‬רכיב הכרתי‪/‬קוגנטיבי ‪ -‬מה שהאדם יודע‪ ,‬חושב או מאמין לגבי משהו‬
‫‪ .2‬הרכיב הרגשי – איך האדם מרגיש או מעריך לעניין לאור הידע שיש לו‬
‫‪ .3‬הרכיב ההתנהגותי – איך האדם נוטה לפעול כלפי הנושא‪.‬‬
‫• אם נחזור לתאוריה של כהנמן – העמדה היא תוצאה של הצעות של מערכת ‪ 2‬מציעה למערכת ‪.1‬‬
‫• שלושת המרכיבים הללו מקושרים באופן כזה‪ :‬יש לנו מידע כלפי אובייקט כלשהו שהוא ניטרלי באופיו‪ .‬כלפי‬
‫המידע הנ"ל אנו מרגישים דבר מה ורגשותינו מכוונים את הנטייה ההתנהגותית שלנו כלפי אותו אובייקט‪.‬‬
‫תאוריית הייחוד האופטימאלי‬
‫לכל פרט יש צורך לשמור על ייחודיות ומצד שני יש לו צורך להשתייך לקבוצות גדולות ולחוש דמיון לאחרים‪.‬‬
‫עמדות כבסיס להחלטות‬
‫מהי מטרת העמדה‪ :‬לסייע לפרט להכניס סדר וארגון בעולמו‪ ,‬והיא חוסכת את האנרגיה הנדרשת מבחינה מחדש‬
‫של התנהגותו‪ ,‬בכל פעם שבה הוא מזהה שינוי‪.‬‬
‫•‬
‫‬‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫העמדה מסייעת בהגנת האגו ‪-‬‬
‫(איד אגו (צרכים בסיסיים)‪ ,‬אגו‪ ,‬סופר אגו)‬
‫העמדה מספקת צורך חברתי – כאשר אנחנו משתייכים לקבוצות‪ ,‬בדר"כ זה על בסיס עמדות משותפות‪,‬‬
‫לעיתים גם העמדה נותנת כוח בתוך הקבוצה‪.‬‬
‫עמדה כללית – היא בסיס טוב לחיזוי מכלול ההתנהגויות הקשורות בה‪.‬‬
‫עמדה ייחודית – היא בסיס טוב לחיזוי התנהגות ייחודית‬
‫הקשר שבין עמדה והתנהגות‬
‫העוצמה של הניבוי קשורה לבהירות העמדה ‪ -‬ככל שאנחנו יותר יודעים מה אנחנו חושבים‪ ,‬העמדה שלנו תהיה‬
‫יותר ברורה‪.‬‬
‫העמדות הן בדר"כ משהו שהוא יציב אך יש אפשרות לשנות עמדות לאורך זמן ‪ -‬הדבר הזה הוא בדר"כ יתרון‬
‫לאדם ותורם לביטחון שלו‪.‬‬
‫תאוריית האיזון הכרתי של היידר‬
‫המניע לרכישת עמדות ולשינוי עמדות האו הצורך של הפרט לשמור על איזון הכרתי בעולמו‪.‬‬
‫הפרט הוא ייצור שקול וחושב שיאמץ את העמדות שמהן יפיק את מרב התגמולים – זה אומר שאנחנו יצור חושב‬
‫ואנחנו "נעשה" לנו מעין מאזני רווח והפסד‪.‬‬
‫• התנהגות‪/‬קבלת החלטות בניגוד לעמדה‬
‫קבלת החלטות ‪" ‬דיסוננס קוגניטיבי" – אי התאמה בין מרכיביו הכרתיים של הפרט‪.‬‬
‫או שהוא ישנה את ההתנהגות שלו או את העמדות שלו‪ ,‬אדם לא יכול להתנהל בניגוד לעמדות שלו‪.‬‬
‫עמדות בנושא פרישה‬
‫ממצאים בקשר שביו עמדות ופרישה‬
‫• נמצאה השפעה חיובית לעמדה לפיה המדינה אחראית לרמת חיים סבירה עבור הפרט‪ ,‬לבין החיסכון‬
‫הפנסיוני – אנשים שאין להם חיסכון פנסיוני יחשב שהמדינה אחראית לרמת חיים סבירה בגיל הפרישה‬
‫ולהפך‪.‬‬
‫• ישנה השפעה חיובית לפיה מקום העבודה אחראי לרמת חיים סבירה של הפרט לאחר פרישה לכיסוי‬
‫הפנסיוני‪.‬‬
‫• ישנה השפעה חיובית לעמדה לפיה האדם עצמו ובן או בת זוגו אחראיים לדאוג לעצמם לרמת חיים סבירה‬
‫לאחר פרישה לגמלאות על הכיסוי הפנסיוני – ככל שהאדם יחשוב שהוא יותר אחראי על הכיסוי הפנסיוני רז‬
‫הוא ייטה יותר לכסות את עצמו‪ ,‬כלומר להפריש לפנסיה‪.‬‬
‫• הקדשת מחשבה לפרישה – משפיעה באופן חיובי על הכיסוי הפנסיוני – כאשר חושבים על הפרישה יש יותר‬
‫סיכוי שיפרישו לפנסיה‪.‬‬
‫• ככל שלעמדת הפרטים יש להתחיל בתכנון פיננסי מגיל צעיר – יגדל הסיכוי שהם יחסכו לפנסיה‪.‬‬
‫• אופטימיות כללית וכלכלית בעלת השפעה שלילית על החיסכון הפנסיוני‪.‬‬
‫‪ 3‬תהליכי השפעה על עמדות‬
‫‪ .1‬תהליך ההתרצות – הפרט מאמץ המלצות של סוכן השפעה בתקווה להשיג ממנו תגובה רצויה‪.‬‬
‫כאשר יש סוכן יש לו כוח על התגמולים שלי וזה יכול להשפיע על העמדות שלי (כמו מעביד עם עובד)‪.‬‬
‫‪ .2‬תהליך ההזדהות – קשור בדימוי העצמי‪.‬‬
‫לדוג'‪ :‬דמות מפורסת שמשווקת משהו וכולם רוצים להיות כמוה‪.‬‬
‫‪ .3‬תהליך ההפנמה – הפרט שופט את המסר לגופו‪ ,‬לפי הגיון ושייכות לפתרון הבעיה (יותר רציונלי)‪ ,‬ההשפעה‬
‫מותנת באמינות ובמומחיות המשפיע‪ ,‬העמדה מעוגנת בצדקת הדברים ובמבחן המציאות ולכן נדרשים‬
‫נימוקים חזקים והוכחות‪.‬‬
‫הגורמים המשפיעים על שכנוע בנושא עמדות‬
‫‪ .1‬מקור המסר ‪ -‬מי מעביר את המסר שאמור לשנות את העמדה (לדוג' רופאים בפרסומות)‪.‬‬
‫‪ .2‬המסר עצמו ‪ -‬ככל שהמסר יהיה מנומק ומסבר היטב הוא ישפיע יותר‪.‬‬
‫‪ .3‬מקבל המסר ‪-‬‬
Download