Uploaded by Shahd Ghrouf2

חדו א 2 - פתרון בחינה לדוגמא תשפ ד - 426656

advertisement
‫ציון_________________‬
‫ת‪.‬ז__________________‬
‫‪ 30106--96003‬חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי ‪2‬‬
‫בחינה לדוגמא תשפ"ד‬
‫המרצים‪ :‬אבי לוי‪ ,‬ד"ר חגית לסט‪ ,‬ד"ר עמנואל רסין‬
‫משך הבחינה‪ 180 :‬דקות‬
‫הבחינה בחומר סגור‪ .‬מותר להיעזר רק בדף הנוסחאות המצורף ומחשבון ‪ 4‬פעולות בלבד‪.‬‬
‫בבחינה יש ‪ 2‬חלקים‪ :‬חלק פתוח (‪ 60‬נק') וחלק רב ברירתי (‪ 42‬נק')‪ .‬אין בחירה‪.‬‬
‫את הפתרונות של החלק הפתוח חובה לרשום במקומות המסומנים במחברת הבחינה‪ ,‬לא ייבדקו תשובות שנרשמו במקום אחר‪.‬‬
‫בהצלחה!!‬
‫שאלות פתוחות (‪ 60‬נק')‬
‫עליכם לענות על ‪ 2‬מתוך ‪ 3‬השאלות הבאות‪ .‬משקל כל שאלה הוא ‪ 30‬נק'‪.‬‬
‫ניקוד מלא יינתן רק על תשובות מפורטות‪ ,‬מלאות ומנומקות היטב‪.‬‬
‫בפרט‪ ,‬אם נעזרים במשפט יש לציין מהו ולבדוק שמתקיימים תנאיו‪.‬‬
‫השאלות לבדיקה (יש לסמן שתי שאלות)‪:‬‬
‫‪ .1‬תהי‬
‫א‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫)‪− 2‬‬
‫‪y2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪𝑓(𝑥, 𝑦) = (x 2 +‬‬
‫(‪ 10‬נק') הוכיחו שכל קווי הגובה החיוביים של )𝑦 ‪( 𝑓(𝑥,‬כלומר קווי גובה ‪ ) 𝑓 = 𝑐 ≥ 0‬הם אליפסות או נקודה‬
‫‪y2‬‬
‫‪x2‬‬
‫בודדת‪ .‬רשמו את המשוואות של האליפסות בצורה קנונית‪ ,‬כלומר בצורה ‪+ b2 = 1‬‬
‫‪𝑎2‬‬
‫קו גובה 𝑐 = 𝑓 יופיע בה כמובן הפרמטר 𝑐 ‪ .‬הדרכה‪ :‬שימו לב שאם ‪ 𝐵 ≥ 0‬אז‬
‫‪ .‬כשאתם רושמים משוואה של‬
‫𝐵 = ‪⟺ 𝐴4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪.𝐴 = ±𝐵 4‬‬
2
3
‫‪4‬‬
‫ב‪.‬‬
‫(‪ 10‬נק') הוכיחו שאוסף כל (אינסוף) הנקודות הקריטיות של )𝑦 ‪ 𝑓(𝑥,‬הוא נקודות האליפסה‬
‫‪y2‬‬
‫‪x2‬‬
‫‪ 2 + 4 = 1‬בתוספת הנקודה )‪(0,0‬‬
‫‪y2‬‬
‫‪x2‬‬
‫(כלומר‪+ 4 = 1} :‬‬
‫‪2‬‬
‫| )𝑦 ‪.) {(0,0)} ∪ {(𝑥,‬‬
‫הדרכה‪ :‬פתרו ⃗‬
‫‪ 𝛻⃗𝑓 = 0‬והראו שאוסף הפתרונות הוא אכן מה שרשמנו כאן‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫ג‪.‬‬
‫(‪ 10‬נק') אפיינו את שתי הנקודות הקריטיות )‪ (0,0‬ו‪. (0,2) -‬‬
‫הבהרה‪ :‬אמנם יש אינסוף נקודות קריטיות אבל אתם מתבקשים לאפיין כאן רק שתיים‪.‬‬
‫המלצה‪ :‬את )‪ (0,2‬לא ניתן לאפיין בעזרת משפט האפיון‪ ,‬תצטרכו להפעיל שיקולים אחרים‪.‬‬
‫סמנו כאן בעיגול את תשובתכם הסופית (את החישובים יש לרשום במחברת)‪:‬‬
‫)‪ (0,0‬היא נקודת‬
‫מינימום מקומי \‬
‫מכסימום מקומי‬
‫\‬
‫אוכף‬
‫)‪ (0,2‬היא נקודת‬
‫מינימום מקומי \‬
‫מכסימום מקומי‬
‫\‬
‫אוכף‬
6
7
‫‪8‬‬
‫‪.2‬‬
‫א‪ 15( .‬נק') חשבו את ‪ 𝑙𝑛 1 . 2‬בעזרת פולינום מקלורן )𝑥( ‪ 𝑇3‬של )𝑥 ‪. 𝑓(𝑥) = 𝑙𝑛(1 +‬‬
‫מצאו חסם מלעיל לערך המוחלט של שגיאת הקרוב וקבעו האם הערך המקורב שמצאתם גדול או קטן יותר מהערך האמיתי‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫ב‪ 15( .‬נק') תהי‬
‫)‪(𝑥, 𝑦) ≠ (0,0‬‬
‫𝑒𝑠𝑖𝑤𝑟𝑒‪𝑜𝑡ℎ‬‬
‫𝑦⋅ 𝑎|𝑥|‬
‫‪𝑓(𝑥, 𝑦) = { 𝑥 2 +𝑦 2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪ 𝑎 ∈ ℝ‬פרמטר‬
‫(שימו לב לערך המוחלט בביטויי)‬
‫תנו דוגמא לערך של הפרמטר 𝑎 עבורו )𝑦 ‪ 𝑓(𝑥,‬רציפה ב‪ .(0,0) -‬הוכיחו את רציפות )𝑦 ‪ 𝑓(𝑥,‬ב‪ (0,0) -‬עבור הערך 𝑎 שרשמתם‪.‬‬
‫אם אתם טוענים שפונקציה מסויימת היא חסומה עליכם להוכיח את זה‪.‬‬
‫נקח לדוגמא‪:‬‬
‫)‪(𝑥, 𝑦) ≠ (0,0‬‬
‫𝑒𝑠𝑖𝑤𝑟𝑒‪𝑜𝑡ℎ‬‬
‫‪.𝑎 = 2‬‬
‫𝑦 ⋅ ‪|𝑥|2‬‬
‫‪𝑓(𝑥, 𝑦) = {𝑥 2 + 𝑦 2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪10‬‬
‫𝑦 ⋅ ‪|𝑥|2‬‬
‫𝑦𝑥‬
‫𝑚𝑖𝑙 =‬
‫⏟‬
‫‪𝑥 ⋅ 2‬‬
‫)‪= 0 = 𝑓(0,0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫𝑦 ‪(𝑥,𝑦)→(0,0) 𝑥 +‬‬
‫)‪(𝑥,𝑦)→(0,0‬‬
‫‪𝑥 + 𝑦2‬‬
‫⏟ ‪→0‬‬
‫𝑚𝑖𝑙‬
‫𝑑𝑒𝑑𝑛𝑢𝑜𝑏‬
‫לכן )𝑦 ‪ 𝑓(𝑥,‬רציפה ב‪(0,0) -‬‬
‫•‬
‫𝑦𝑥‬
‫נראה כי ‪ 𝑥 2 +𝑦 2‬חסומה בסביבה נקובה של )‪:(0,0‬‬
‫‪. 0 ≤ (|𝑥| − |𝑦|)2 = |𝑥|2 − 2|𝑥𝑦| + |𝑦|2‬‬
‫נעביר אגפים‪:‬‬
‫‪2|𝑥𝑦| ≤ |𝑥|2 + |𝑦|2 = 𝑥 2 + 𝑦 2‬‬
‫‪1‬‬
‫לכן לכל )‪(𝑥, 𝑦) ≠ (0,0‬‬
‫𝑦𝑥‬
‫‪|𝑥 2 +𝑦 2| ≤ 2‬‬
‫אלטרנטיבה‪:‬‬
‫𝑦 ⋅ ‪|𝑥|2‬‬
‫‪𝑥2‬‬
‫𝑚𝑖𝑙‬
‫𝑚𝑖𝑙 =‬
‫‪𝑦 ⋅ 2‬‬
‫)‪= 0 = 𝑓(0,0‬‬
‫⏟‬
‫‪(𝑥,𝑦)→(0,0) 𝑥 2 + 𝑦 2‬‬
‫)‪(𝑥,𝑦)→(0,0‬‬
‫‪𝑥 + 𝑦2‬‬
‫⏟‬
‫𝑑𝑒𝑑𝑛𝑢𝑜𝑏‬
‫‪→0‬‬
‫לכן )𝑦 ‪ 𝑓(𝑥,‬רציפה ב‪(0,0) -‬‬
‫•‬
‫‪𝑥2‬‬
‫נראה כי ‪ 𝑥 2 +𝑦 2‬חסומה בסביבה נקובה של )‪:(0,0‬‬
‫‪. 𝑥2 ≤ 𝑥2 + 𝑦2‬‬
‫לכן לכל )‪(𝑥, 𝑦) ≠ (0,0‬‬
‫‪𝑥2‬‬
‫‪0 ≤ 𝑥 2 +𝑦 2 ≤ 1‬‬
‫‪11‬‬
‫‪ .3‬א‪ 20( .‬נק') מצאו ערכי קיצון גלובלי של הפונקציה ‪ ℎ(𝑥, 𝑦) = 𝑥𝑦 2‬בהינתן האילוץ ‪.𝑥 2 + 𝑦 2 = 1‬‬
‫יש לנמק מדוע ערכי הקיצון הגלובלי קיימים‪.‬‬
‫תשובה סופית‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫ערך מינימלי‪− 3√3 :‬‬
‫‪√2‬‬
‫יש ‪ 2‬נקודות מינימום גלובלי‪:‬‬
‫ערך מכסימלי‪:‬‬
‫)‬
‫‪√3‬‬
‫‪,±‬‬
‫‪1‬‬
‫‪(𝑥, 𝑦) = (−‬‬
‫‪√3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3√3‬‬
‫‪√2‬‬
‫יש ‪ 2‬נקודות מכסימום גלובלי‪:‬‬
‫)‬
‫‪√3‬‬
‫‪,±‬‬
‫‪1‬‬
‫( = )𝑦 ‪(𝑥,‬‬
‫‪√3‬‬
‫הפתרון‪:‬‬
‫הפונקציה רציפה‪ ,‬האילוץ סגור וחסום ולכן ממשפט ווירשטראס נובע שקיימים ערכי קיצון גלובלים‪.‬‬
‫נסמן‪.𝑔(𝑥, 𝑦) = 𝑥 2 + 𝑦 2 − 1 :‬‬
‫ניתן להיעזר בשיטת כופלי לגרנ'ז כי ‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ ℎ(𝑥, 𝑦) = 𝑥𝑦 2 .1‬ו‪ 𝑔(𝑥, 𝑦) = 𝑥 + 𝑦 2 − 1 -‬הן פולינומים ולכן בעלות נ"ח רציפות בכל נקודה על האילוץ‪.‬‬
‫𝑥‪2‬‬
‫‪ 𝛻⃗𝑔 = [ ] = 0‬רק בנקודה )‪ (0,0‬ולכן ⃗‬
‫‪⃗ .2‬‬
‫‪ 𝛻⃗𝑔 ≠ 0‬בכל נקודה על האילוץ ‪.𝑔(𝑥, 𝑦) = 𝑥 2 + 𝑦 2 − 1 = 0‬‬
‫𝑦‪2‬‬
‫)𝑦 ‪𝛻⃗ℎ = 𝜆𝛻⃗𝑔(𝑥,‬‬
‫נפתור‬
‫‪𝑔=0‬‬
‫𝑥‪2‬‬
‫‪𝑦2‬‬
‫] [𝜆 = ]‬
‫𝑦‪2‬‬
‫𝑥𝑦‪2‬‬
‫{‪:‬‬
‫[‬
‫‪𝑥2 + 𝑦2 − 1 = 0‬‬
‫אם ‪ 𝜆 = 0‬אז ממשוואה ‪ 1‬נקבל ‪ ,𝑦 = 0‬וממשוואה ‪( 3‬משוואת האילוץ) נקבל ‪.𝑥 = ±1‬‬
‫נקודות חשודות‪.(±1,0), 𝜆 = 0 :‬‬
‫אחרת‪. 𝜆 ≠ 0 ,‬‬
‫אם ‪ 𝑦 = 0‬אז ממשוואה ‪ 1‬ומכך ש ‪ 𝜆 ≠ 0‬נובע ‪ .𝑥 = 0‬מקבלים סתירה למשוואה ‪.3‬‬
‫כעת ניתן להניח כי ‪ .𝑦, 𝜆 ≠ 0‬ממשוואה ‪ 2‬נובע שגם ‪.𝑥 ≠ 0‬‬
‫𝑥𝜆‪2‬‬
‫‪𝑦2‬‬
‫𝑥‬
‫𝑦‬
‫כעת ניתן להניח כי ‪ 𝑥, 𝑦, 𝜆 ≠ 0‬ולכן ניתן לחלק את משוואה ‪ 1‬במשוואה ‪ 2‬ולקבל‪ 2𝑦𝑥 = 2𝜆𝑦 :‬כלומר 𝑦 = 𝑥‪,2‬‬
‫‪ .𝑦 = ±√2 ⋅ 𝑥 ,𝑦 2 = 2𝑥 2‬הצבה במשוואה ‪ 3‬תיתן‪ 𝑥 2 + 2𝑥 2 − 1 = 0 :‬כלומר ‪,3𝑥 2 = 1‬‬
‫ממשוואה ‪ 2‬מקבלים 𝑥 = 𝜆‪.‬‬
‫נקודות חשודות‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪√3‬‬
‫‪√2‬‬
‫‪),‬‬
‫=𝜆‬
‫‪√3‬‬
‫‪,±‬‬
‫‪1‬‬
‫‪√3‬‬
‫(‪,.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪√3‬‬
‫‪),‬‬
‫‪𝜆=−‬‬
‫‪√2‬‬
‫‪√3‬‬
‫‪,±‬‬
‫‪1‬‬
‫‪√3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪√3‬‬
‫‪.𝑥 = ±‬‬
‫‪.(−‬‬
‫מצאנו סה"כ ‪ 6‬נק' חשודות‪ .‬מכיוון שמובטח (ע"י ווירשטראס) קיום קיצון גלובלי‪ ,‬צריך להציב את ‪ 6‬הנקודות שמצאנו‬
‫בפונקציה כדי לקבוע אלו מהן נק' קיצון גלובלי‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪√2‬‬
‫‪) = 3√3 ,ℎ(±1,0) = 0‬‬
‫‪√3‬‬
‫תשובה סופית רשמנו למעלה‪.‬‬
‫‪,±‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪√2‬‬
‫( ‪) = − 3√3 , ℎ‬‬
‫‪√3‬‬
‫‪√3‬‬
‫𝑥‬
‫‪,±‬‬
‫‪1‬‬
‫‪√3‬‬
‫‪.ℎ (−‬‬
‫ב‪ 10( .‬נק') שרטטו את תחום ההגדרה של הפונקציה )‪ 𝑓(𝑥, 𝑦) = 𝑎𝑟𝑐𝑠𝑖𝑛 (𝑦 2‬וקבעו האם הוא קבוצה‪:‬‬
‫פתוחה‪ ,‬סגורה‪ ,‬לא פתוחה ולא סגורה‪ ,‬קשירה‪ ,‬חסומה‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫זוהי קבוצה לא סגורה ולא פתוחה‪ ,‬לא חסומה‪ ,‬לא קשירה‪.‬‬
‫שאלות רב ברירתיות (‪ 48‬נק')‬
‫יש לענות על כל ‪ 6‬השאלות הבאות‪.‬‬
‫לכל שאלה יש תשובה נכונה אחת בלבד‪.‬‬
‫בחירה בתשובה הנכונה מזכה בניקוד מלא (‪ 8‬נק')‪ ,‬בתנאי שיש במחברת הבחינה טיוטה שבה רשמתם בקצרה את החישובים‬
‫והשיקולים שעשיתם בבחירת התשובה ‪ .‬תשובה נכונה בלי קובץ טיוטה תקבל ניקוד ‪ .0‬התשובה שבחרתם נקבעת ע"פ התשובה‬
‫שסימנתם בטופס התשובות המצורף לבחינה (גם במקרה של סתירה בינה לבין הרשום בטיוטה)‪ .‬לשאלות בחלק זה לא יינתן‬
‫ניקוד חלקי‪.‬‬
‫‪ .1‬רשמו את משוואת המישור המשיק למשטח ‪ 𝑥 3 + 4𝑦 − 𝑧 2 = 3‬בנקודה )‪(2,1,3‬‬
‫א‪6𝑥 + 2𝑦 − 3𝑧 = 5 .‬‬
‫ב‪2𝑥 + 3𝑦 − 𝑧 = −2 .‬‬
‫ג‪3𝑥 + 2𝑦 − 4𝑧 = 4 .‬‬
‫ד‪4𝑥 + 2𝑦 − 𝑧 = 1 .‬‬
‫ה‪ .‬אף תשובה לא נכונה‬
13
‫‪14‬‬
‫‪ . 2‬בשאלה זו אתם מבצעים החלפת סדר אינטגרציה באינטגרל כפול‪ .‬המלצה‪ :‬ראשית שרטטו לעצמכם את תחום האינטגרציה‪.‬‬
‫האינטגרל‬
‫𝑥𝑑𝑦𝑑)𝑦 ‪𝑓(𝑥,‬‬
‫א‪𝑓(𝑥, 𝑦)𝑑𝑥𝑑𝑦 .‬‬
‫ב‪𝑓(𝑥, 𝑦)𝑑𝑥𝑑𝑦 .‬‬
‫‪√5−𝑥 2‬‬
‫‪1‬‬
‫𝑥‪ ∫0 ∫2‬שווה ל‪:‬‬
‫‪√5−𝑦 2‬‬
‫‪√5‬‬
‫‪√5−𝑦 2‬‬
‫‪√5‬‬
‫‪√5−𝑦2‬‬
‫‪√5‬‬
‫𝑦‬
‫‪2‬‬
‫‪∫0 ∫02 𝑓(𝑥, 𝑦)𝑑𝑥𝑑𝑦 + ∫2 ∫0‬‬
‫𝑦‬
‫‪1‬‬
‫‪∫0 ∫02 𝑓(𝑥, 𝑦)𝑑𝑥𝑑𝑦 + ∫1 ∫0‬‬
‫𝑦‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫ג‪.‬‬
‫𝑦𝑑𝑥𝑑)𝑦 ‪𝑓(𝑥,‬‬
‫ד‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪√5 √5−𝑦 2‬‬
‫𝑦𝑑𝑥𝑑)𝑦 ‪𝑓(𝑥,‬‬
‫‪∫0 ∫22 𝑓(𝑥, 𝑦)𝑑𝑥𝑑𝑦 + ∫1 ∫√5‬‬
‫‪∫0 ∫1 𝑓(𝑥, 𝑦)𝑑𝑥𝑑𝑦 + ∫0 ∫√5‬‬
‫𝑦‬
‫ה‪ .‬אף תשובה לא נכונה‬
‫‪15‬‬
‫‪ .3‬נתונה פונקציה‬
‫‪ . 𝑓(𝑥, 𝑦) = √𝑥 2 + 𝑦 4‬היעזרו בהגדרת הנגזרת החלקית כדי למצוא את הנגזרות החלקיות‬
‫)‪( 𝑓𝑦 (0,0) , 𝑓𝑥 (0,0‬או להוכיח שהן לא קיימות)‪.‬‬
‫מי מהטענות הבאות היא נכונה?‬
‫א‪ 𝑓𝑥 (0,0) .‬לא קיימת ו‪𝑓𝑦 (0,0) = 0 -‬‬
‫ב‪𝑓𝑥 (0,0) = 0 .‬‬
‫ו‪ 𝑓𝑦 (0,0) -‬לא קיימת‬
‫ג ‪𝑓𝑥 (0,0) = 0 .‬‬
‫ו‪𝑓𝑦 (0,0) = 0 -‬‬
‫ד‪ 𝑓𝑥 (0,0) .‬לא קיימת וגם )‪ 𝑓𝑦 (0,0‬לא קיימת‬
‫ה‪𝑓𝑥 (0,0) = 1 .‬‬
‫ו‪ 𝑓𝑦 (0,0) -‬לא קיימת‬
‫‪16‬‬
‫‪ .4‬יהי 𝐷 התחום המוכל ב‪0 ≤ 𝑦} -‬‬
‫‪1‬‬
‫𝑥) (‪𝑦 = −‬‬
‫‪. 𝑦 = (√3)𝑥,‬‬
‫חשבו את האינטגרל‬
‫𝑦𝑑𝑥𝑑 𝑦 𝐷∬‪.‬‬
‫‪√3‬‬
‫‪ {(𝑥, 𝑦} | 𝑥 2 + 𝑦 2 ≤ 4,‬והחסום בין הישרים‬
‫המלצה‪ :‬שרטטו לעצמכם את 𝐷 והיעזרו בהחלפת משתנים לקואורדינאטות קוטביות‪.‬‬
‫ערך האינטגרל הוא‪:‬‬
‫א‪(1 + √3) .‬‬
‫ב‪+ √3) .‬‬
‫‪1‬‬
‫‪√3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪8‬‬
‫(‬
‫‪3‬‬
‫ג‪(√3) − 1) .‬‬
‫ד‪) .‬‬
‫‪1‬‬
‫‪√3‬‬
‫‪(1 +‬‬
‫ה‪ .‬אף תשובה לא נכונה‬
‫פתרון‪:‬‬
‫בשלב הראשון נשרטט את 𝐷‪:‬‬
‫כעת נחשב את האינטגרל‪:‬‬
‫𝜋‪5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪8‬‬
‫𝜋‬
‫𝜋‪5‬‬
‫‪8 1 (−√3‬‬
‫‪∫ 𝑟 𝑠𝑖𝑛 𝜃 ⋅ 𝑟𝑑𝑟𝑑𝜃 = − 𝑐𝑜𝑠 𝜃 |𝜋6 ⋅ 𝑟 3 |20 = (𝑐𝑜𝑠 − 𝑐𝑜𝑠 ) = ( −‬‬
‫)‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪6‬‬
‫‪3 2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬‬
‫𝜋‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫)‪(1 + √3‬‬
‫‪3‬‬
‫∫ = 𝑦𝑑𝑥𝑑 𝑦 ∬‬
‫𝜋‬
‫‪3‬‬
‫=‬
‫𝐷‬
‫‪17‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ .5‬בשאלה זו נסתמך על כך שהמשוואה ‪ 𝑥𝑦𝑒 𝑧 − 2𝑧(𝑥 2 + 𝑦 2 ) = 2 (𝑥 + 7𝑦) − 3‬מגדירה פונקציה סתומה )𝑦 ‪𝑧 = 𝑓(𝑥,‬‬
‫בסביבה של הנקודה )‪ (1,1,0‬ושמתקיימים תנאי משפט הפונקציה הסתומה‪.‬‬
‫𝑓𝜕‬
‫באיזה כיוון ̂𝑛 (וקטור יחידה) הנגזרת המכוונת )‪ 𝜕𝑛̂ (1,1‬מקסימלית?‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫= ̂𝑛‬
‫[‬
‫א‪] .‬‬
‫‪√26‬‬
‫‪−5‬‬
‫‪−1‬‬
‫ב‪] .‬‬
‫‪−5‬‬
‫[‬
‫‪7‬‬
‫ג‪] .‬‬
‫‪−1‬‬
‫[‬
‫‪1‬‬
‫ד‪] .‬‬
‫‪7‬‬
‫[‬
‫‪1‬‬
‫= ̂𝑛‬
‫‪√26‬‬
‫‪1‬‬
‫= ̂𝑛‬
‫‪√50‬‬
‫‪1‬‬
‫= ̂𝑛‬
‫‪√50‬‬
‫ה‪ .‬אף תשובה לא נכונה‬
‫פתרון‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫נגדיר ‪. 𝑔(𝑥, 𝑦, 𝑧) = 𝑥𝑦𝑒 𝑧 − 2𝑧(𝑥 2 + 𝑦 2 ) − 2 (𝑥 + 7𝑦) + 3‬‬
‫נראה שמתקיימים תנאי משפט הפונקציה הסתומה (למרות שאתם לא נדרשתם לעשות זאת)‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪𝑔(1,1,0) = 1 − 2 ⋅ 0 − ⋅ 8 + 3 = 1 − 4 + 3 = 0 .1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪7‬‬
‫‪𝑔𝑦 (𝑥, 𝑦, 𝑧) = 𝑥𝑒 𝑧 − 4𝑦𝑧 − 2‬‬
‫𝑧‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪,𝑔𝑥 (𝑥, 𝑦, 𝑧) = 𝑦𝑒 𝑧 − 4𝑥𝑧 −‬‬
‫) 𝑦 ‪𝑔𝑧 (𝑥, 𝑦, 𝑧) = 𝑥𝑦𝑒 − 2(𝑥 +‬‬
‫הנגזרות החלקיות הן פונקציות אלמנטריות שתחום הגדרתן ‪ ,ℝ3‬לכן הן רציפות‪ .‬כלומר‪ 𝑔(𝑥, 𝑦, 𝑧) ∈ 𝐶 1 ,‬ב‪ ℝ3 -‬ובפרט בסביבת‬
‫הנקודה )‪(1,1,0‬‬
‫𝑧‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪𝑔𝑧 (1,1,0) = 𝑥𝑦𝑒 − 2(𝑥 + 𝑦 )|(1,1,0) = 1 − 4 = −3 ≠ 0 .3‬‬
‫הראנו שמתקיימים תנאי משפט הפונקציה הסתומה ולכן המשפט מבטיח שהמשוואה‬
‫‪1‬‬
‫‪ 𝑥𝑦𝑒 𝑧 − 2𝑧(𝑥 2 + 𝑦 2 ) = 2 (𝑥 + 7𝑦) − 3‬מגדירה פונקציה סתומה )𝑦 ‪ 𝑧 = 𝑓(𝑥,‬בסביבה של הנקודה )‪.(1,1,0‬‬
‫)𝑦 ‪ 𝑓(𝑥,‬היא בעלת נגזרות חלקיות רציפות בסביבה של )‪.(1,1‬ובסביבה זו מתקיים‬
‫‪1‬‬
‫‪𝑦𝑒 𝑧 − 4𝑥𝑧 − 2‬‬
‫))𝑦 ‪𝑔𝑥 (𝑥, 𝑦, 𝑧(𝑥,‬‬
‫‪𝑓𝑥 (𝑥, 𝑦) = −‬‬
‫‪=−‬‬
‫))𝑦 ‪𝑔𝑧 (𝑥, 𝑦, 𝑧(𝑥,‬‬
‫) ‪𝑥𝑦𝑒 𝑧 − 2(𝑥 2 + 𝑦 2‬‬
‫‪7‬‬
‫‪𝑥𝑒 𝑧 − 4𝑦𝑧 − 2‬‬
‫))𝑦 ‪𝑔𝑦 (𝑥, 𝑦, 𝑧(𝑥,‬‬
‫‪𝑓𝑦 (𝑥, 𝑦) = −‬‬
‫‪=−‬‬
‫))𝑦 ‪𝑔𝑧 (𝑥, 𝑦, 𝑧(𝑥,‬‬
‫) ‪𝑥𝑦𝑒 𝑧 − 2(𝑥 2 + 𝑦 2‬‬
‫‪.𝑓𝑥 (1,1),‬‬
‫נחשב את הנגזרות החלקיות )‪𝑓𝑦 (1,1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪(2) 1‬‬
‫‪𝑦𝑒 𝑧 − 4𝑥𝑧 − 2‬‬
‫))𝑦 ‪𝑔𝑥 (𝑥, 𝑦, 𝑧(𝑥,‬‬
‫‪𝑓𝑥 (1,1) = −‬‬
‫|‬
‫|‬
‫‪=−‬‬
‫=‬
‫‪) =−‬‬
‫⏟‬
‫)‪𝑔𝑧 (𝑥, 𝑦, 𝑧(𝑥, 𝑦)) (1,1,𝑧(1,1‬‬
‫)‪𝑥𝑦𝑒 𝑧 − 2(𝑥 2 + 𝑦 2 ) (1,1,0‬‬
‫‪−3 6‬‬
‫‪0‬‬
‫‪5‬‬
‫‪7‬‬
‫) ‪(−‬‬
‫‪𝑥𝑒 𝑧 − 4𝑦𝑧 −‬‬
‫))𝑦 ‪𝑔𝑦 (𝑥, 𝑦, 𝑧(𝑥,‬‬
‫‪2 = −5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪𝑓𝑦 (1,1) = −‬‬
‫‪|(1,1,0) = −‬‬
‫|‬
‫=‬
‫‪−‬‬
‫)‪(1,1,0‬‬
‫))𝑦 ‪𝑔𝑧 (𝑥, 𝑦, 𝑧(𝑥,‬‬
‫) ‪𝑥𝑦𝑒 𝑧 − 2(𝑥 2 + 𝑦 2‬‬
‫‪−3‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1 1‬‬
‫] [ ‪𝛻𝑓(1,1) = [ 6 5] = 6‬‬
‫‪−5‬‬
‫‪−6‬‬
‫‪18‬‬
‫)𝑦 ‪ 𝑓(𝑥,‬היא בעלת נגזרות חלקיות רציפות בסביבה של הנקודה)‪ (1,1‬ולכן דיפרנציאבילית בנקודה זו‪.‬‬
‫𝑓𝜕‬
‫לכן הכיוון ̂𝑛 (וקטור יחידה) שבו הנגזרת המכוונת )‪ 𝜕𝑛̂ (1,1‬מקסימלית הוא כיוון הגראדיאנט‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫= ̂𝑛 (נירמלנו את וקטור הגראדיאנט )‬
‫[‬
‫]‬
‫‪√26‬‬
‫‪−5‬‬
‫‪ .6‬נתבונן באינטגרל המוכלל‬
‫𝑥𝑑‬
‫∞‬
‫𝑥‬
‫‪√𝑥 𝑏 +2‬‬
‫‪𝐼 = ∫1‬‬
‫(‪ 𝑏 > 0‬פרמטר)‬
‫רשמו את אוסף כל הערכים החיוביים של 𝑏 עבורם האינטגרל מתכנס‬
‫א‪𝑏 > 4 .‬‬
‫‪1‬‬
‫ב‪𝑏 > 2 .‬‬
‫ג‪𝑏 > 3 .‬‬
‫ד‪𝑏 > 5 .‬‬
‫ה‪.‬‬
‫‪𝑏>1‬‬
‫האינטגרנד‪,‬‬
‫𝑥‬
‫‪√𝑥 𝑏 +2‬‬
‫= )𝑥(𝑓 הוא פונקציה רציפה וחיובית בתחום האינטגרציה‪.‬‬
‫נבצע מבחן השוואה גבולי עם‬
‫‪1‬‬
‫𝑏‬
‫‪−1‬‬
‫‪𝑥2‬‬
‫=‬
‫𝑥‬
‫𝑏‬
‫‪𝑥2‬‬
‫= )𝑥(𝑔‪:‬‬
‫𝑥‬
‫𝑏‬
‫𝑏‬
‫(‬
‫)‬
‫𝑏‬
‫‪𝑥2‬‬
‫‪𝑥2‬‬
‫‪1‬‬
‫𝑥√‬
‫‪+‬‬
‫‪2‬‬
‫𝑚𝑖𝑙‬
‫𝑚𝑖𝑙 =‬
‫𝑚𝑖𝑙 =‬
‫𝑚𝑖𝑙 =‬
‫‪= 1≠0‬‬
‫∞→𝑥‬
‫‪𝑥→∞ √𝑥 𝑏 + 2‬‬
‫) 𝑏‪𝑥→∞ √𝑥 𝑏 (1 + 2𝑥 −‬‬
‫‪𝑥→∞ √1 + 2𝑥 −𝑏 1 →0‬‬
‫‪1‬‬
‫𝑏‬
‫𝑥‬
‫) 𝑏 (‬
‫‪−1‬‬
‫‪2‬‬
‫𝑥‬
‫𝑒𝑠𝑎𝑢𝑐𝑒𝑏‬
‫לכן 𝑥𝑑‬
‫𝑥‬
‫‪√𝑥 𝑏 +2‬‬
‫∞‬
‫‪𝑏>0‬‬
‫‪( 𝐼 = ∫1‬כאשר‪𝑏 > 0‬‬
‫𝑏‬
‫‪∞ 1‬‬
‫פרמטר) מתכנס אם ורק אם 𝑥𝑑 𝑏 ‪ 𝐼 = ∫1‬מתכנס‪,‬‬
‫‪−1‬‬
‫‪𝑥2‬‬
‫אם ורק אם ‪ , 2 − 1 > 1‬כלומר ‪ .𝑏 > 4‬לכן תשובה א' נכונה‪.‬‬
Download