‫דאפי קוניס‪ ,‬שיטות מחקר א‬
‫עץ נושאים – שיטות מחקר‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪ .1‬דרישות מהסבר מדעי‪:‬‬
‫‪ .1.1‬בחינות (אמפיריות)‬
‫‪ .1.2‬רלוונטיות‬
‫‪ .1.3‬אפשרות להפרכה‬
‫‪ .2.1 .2‬משתנה ב"ת (התופעה שנחשבת לגורם או הסיבה)‬
‫‪ .2.2‬משתנה תלוי (התופעה שנחשבת לנגרם או לתוצאה)‬
‫הגדרת אופרציונליות‬
‫‪ .3.2‬נמדדת (החוקר לא יוצר שינוי בתופעה אלא רק מודד מצב נתון)‪ .‬אם מדובר בב"ת ‪ -‬סוג מערך מחקר‪ :‬מתאמי‬
‫‪ .3.3‬ניסויית (החוקר קובע את ערך של הנבדק המשתנה) – אפשרי רק בב"ת‪ .‬סוג מערך מחקר – ניסויי‬
‫(טיב המסקנה‪ :‬קשר סיבתי)‬
‫‪ 3‬תנאים הכרחיים להסקה סיבתית‬
‫‪ ‬קשר סטטיסטי בין התופעות הנחקרות‬
‫‪ ‬ביסוס זמנים (קודם מתרחש הב"ת‪ ,‬אח"כ התלוי)‬
‫‪ ‬שלילת הסברים חלופיים (מניעת מצבים שבהם משתנה אחר ‪ -‬שאיננו הב"ת ‪ -‬עלול להיות הסיבה לתוצאות)‬
‫סוגי קשרים‬
‫‪ o‬קשר ישיר‪B  A :‬‬
‫‪ o‬קשר מתווך‪B  C  A :‬‬
‫‪ o‬קשר מותנה (מסויג)‪ B  A :‬בתנאי ‪C‬‬
‫‪ o‬קשר מזויף (עקיף‪-‬לא סיבתי)‪A C :‬‬
‫‪B‬‬
‫המתאם הסטטיסטי בין שני המשתנים איננו סיבתי‪ ,‬אלא הן משתנות יחד כתוצאה מגורם אחר‪.‬‬
‫שיטות רכישת ידע‬
‫‪ .6.2‬שיטת הדבקות ‪" -‬לסובב" ראיות נגד התיאוריה – לא מתחשב בראיות הסותרות את ההשערה שלו‬
‫‪ .6.3‬שיטת הסמכות – הסתמכות על מקור ידע‪ :‬מרצה‪ ,‬מנהל‪ ,‬מומחה בכל תחום‪ ,‬ספר‪ ,‬ויקיפדיה‪...‬‬
‫‪ .6.4‬השיטה האינטואיטיבית – עפ"י התחושה או ההיגיון‬
‫הגדרות אופרציונליות‪ :‬היישום בשטח של המשתנה התיאורטי‬
‫‪ .7.2‬בעיות אפשריות בהגדרות אופ'‪:‬‬
‫‪ .7.2.1‬חוסר בלבדיות – הגדרת לא מספיק "נקייה" – כוללת בתוכה גם משתנים לא רצויים‬
‫‪ .7.2.2‬חוסר מיצוי – הגדרה מצומצמת מדי‪ ,‬לא מקיפה את כל ההיבטים הנדרשים‪.‬‬
‫‪ .7.3‬פתרון אפשרי לבעיית חוסר מיצוי – אופרציונליזם מרובה‪ :‬שימוש בכמה הגדרות אופ' שונות לאותו משתנה תיאורטי‬
‫מהימנות המדידה (עד כמה המדידה שלי פגיעה לטעויות מקריות)‪ .‬יש שלושה מקורות לטעות מדידה‪ :‬זמן‪ ,‬תוכן‪ ,‬שופט‬
‫‪ .8.1‬מועד המדידה‪ .‬בדיקת מהימנות‪:‬‬
‫‪ .8.1.1‬יציבות‬
‫‪ .8.2‬תוכן כלי המדידה‪ .‬בדיקות מהימנות‪:‬‬
‫‪ .8.2.1‬אקוויוולנטיות (נוסחים שקולים)‬
‫‪ .8.2.2‬עקיבות פנימית – מבחן חצוי (ספירמן בראון)‬
‫‪ .8.2.3‬עקיבות פנימית – אלפא של קורנבך‬
‫‪ .8.3‬סובייקטיביות המעריך‪ .‬בדיקת מהימנות‪:‬‬
‫‪ .8.3.1‬מהימנות בין שופטים‬
‫סולמות מדידה‬
‫‪ .9.1‬סולם שמי (נומינלי)‬
‫‪ .9.2‬סולם סדר (אורדינלי)‬
‫‪ .9.3‬סולם רווח‬
‫‪ .9.4‬סולם מנה (יחס)‬
‫דאפי קוניס‪ ,‬שיטות מחקר א‬
‫‪ .10‬תוקף‬
‫‪ .10.1‬תוקף מבנה‬
‫‪ .10.1.1‬חקר הבדלים בין קבוצות (‪ 1‬תכונה‪ 2 ,‬שיטות)‬
‫‪ .10.1.2‬חקר מתאמים (‪ 2‬תכונות לפחות‪ ,‬שיטה אחת או יותר)‬
‫‪ .10.1.3‬תוקף מתכנס (‪ 1‬תכונה לפחות‪ ,‬לפחות שתי שיטות)‬
‫‪ .10.1.4‬תוקף מבחין (‪ 2‬תכונות דומות‪ ,‬שיטה אחת או יותר)‬
‫‪ .10.2‬תוקף ניבוי (לרוב תכונה אחת (אם כי לא הכרחי)‪ 2 ,‬שיטות (החזאי והקריטריון))‬
‫‪ .10.2.1‬חזאי‪ :‬השיטה שנועדה לנבא את הביצוע העתידי‬
‫‪ .10.2.2‬קריטריון‪ :‬השיטה שנועדה למדוד את הביצוע העתידי‪.‬‬
‫‪ .10.3‬תוקף תוכן (‪ 3‬תנאים נדרשים)‬
‫‪ ‬כל הפריטים בכלי המדידה שייכים לעולם התוכן הנמדד‬
‫‪ ‬כל ההיבטים המרכזיים בעולם התוכן הנמדד מיוצגים בכלי המדידה‬
‫‪ ‬ייצוג פרופורציונאלי של עולם התוכן ע"י הפריטים השונים‬
‫‪ .11‬סוגי טעויות בסקרים‬
‫‪ .11.1‬טעויות היעדר תצפית – טעויות שמקורן בנתונים חסרים‬
‫‪ .11.1.1‬טעות כיסוי‪ :‬פער בין האוכלוסייה הרצויה לבין מסגרת הדגימה‬
‫‪ .11.1.2‬טעות דגימה‪ :‬פער בין מסגרת הדגימה לבין המדגם שנבחר מתוכה‬
‫‪ .11.1.3‬טעות אי‪-‬השבה‪ :‬פער בין המדגם שנבחר לבין האנשים שענו בפועל‬
‫‪ .11.2‬טעויות תצפית (נתונים שהצלחנו לאסוף‪ ,‬אך הם לקויים)‬
‫‪ .11.2.1‬מקור הטעות בשאלון‬
‫‪ .11.2.1.1‬בעיות בניסוח השאלות‪:‬‬
‫‪ .11.2.1.1.1‬שאלה רב היבטית‬
‫‪ .11.2.1.1.2‬ניסוח מעורפל‬
‫‪ .11.2.1.1.3‬ניסוח בשלילה‬
‫‪ .11.2.1.1.4‬הצגת צד אחד של המטבע‬
‫‪ .11.2.1.1.5‬הצגת צד כנורמטיבי‬
‫‪ .11.2.1.1.6‬ייחוס דעה או התנהגות לסמכות‬
‫‪ .11.2.1.1.7‬שימוש במונחים טעונים רגשית‬
‫‪ .11.2.1.2‬קריטריונים לאפשרויות תשובה‪:‬‬
‫‪ .11.2.1.2.1‬מיצוי‬
‫‪ .11.2.1.2.2‬זרות‬
‫‪ .11.2.1.2.3‬רלוונטיות‬
‫‪ .11.2.1.2.4‬איזון‬
‫‪ .11.2.2‬מקור הטעות באינטראקציה בין המשיב לסוקר‬
‫‪ .11.2.2.1‬אפקט הילה‬
‫‪ .11.2.2.2‬ניסיון להרשים (לדוגמה‪ ,‬אי נכונות להודות בבורות)‬
‫‪( Yes-man .11.2.2.3‬הטיית הסכמה)‬
‫‪ .11.2.2.4‬קונפורמיות‬
‫‪ .11.2.2.5‬הימנעות מנקיטת עמדה (היצמדות לאמצע הסקאלה)‬
‫*ציון מוחלט ‪ -‬ציון בסקאלה שאיננו דורש מהמשיבה השוואה למשהו אחר‪ .‬דוגמה‪" :‬עד כמה אתה מרוצה מאופן ההנחיה בקורס‬
‫שיטות מחקר‪ ,‬בין ‪( 1‬בכלל לא מרוצה) ל‪( 10 -‬מאוד מרוצה)?"‬
‫**ציון יחסי – ציון בהשוואה למשהו אחר‪ .‬דוגמה‪" :‬מבין הקורסים שלמדת‪ ,‬מהם השלושה שבהם היית הכי מרוצה מאופן ההנחיה?"‬
‫‪ .12‬אינדקסים‬
‫‪ .12.1‬אינדקס ליקרט (הנפוץ ביותר)‪ .‬מורכב מסדרה של קביעות (היגדים) הנוגעים לנושא ההערכה‪ .‬הציון הוא לרוב סיכום‬
‫של הפריטים השונים‬
‫חישוב הציון באינדקס‬
‫קובעים כלל החלטה לגבי משמעות הציון‬
‫‪o‬‬
‫איתור הפריטים שמנוסחים הפוך מכלל ההחלטה‬
‫‪o‬‬
‫שינוי הציון באותם פריטים "הפוכים" (הופכים את הסקאלה)‬
‫‪o‬‬
‫סיכום תשובותיו של המשיב בכל הפריטים (לאחר ההיפוך!) מניב את ציונו באינדקס‬
‫‪o‬‬
‫‪.12.2‬‬
‫אינדקס דיפרנציאל סמנטי (בנוי כרצף של תכונות קוטביות)‬
‫לדוגמה‪" :‬מה דעתך על שוטר?"‬
‫חרוץ ‪ ........................................‬עצלן‬
‫חכם ‪ ........................................‬טיפש‬
‫דאפי קוניס‪ ,‬שיטות מחקר א‬
‫תלותי ‪ .....................................‬עצמאי‬
‫אקטיבי ‪ ..................................‬פסיבי‬
‫נבער ‪ .......................................‬משכיל‬
‫‪.12.3‬‬
‫אינדקס גוטמן‬
‫חד ממדי – כל הפריטים מודדים את אותו משתנה תיאורטי‬
‫‪o‬‬
‫דירוג – כל הפריטים מסודרים היררכית – הכבד לא יכול להתקיים ללא הקל)‬
‫‪o‬‬
‫מקדם שחזור – מגדיר איזה אחוז מתשובות המשיבים ניתן לשחזר על פי ציונם הסופי באינדקס‪ .‬ערך רצוי‬
‫‪o‬‬
‫‪ -‬לפחות ‪0.9‬‬
‫‪ .13‬מערכי סקר‬
‫‪ .13.1‬מדידה ‪ = 1‬סקר במועד אחד‬
‫‪ 2 .13.2‬מדידות או יותר של אותו מדגם = סקר פאנל‬
‫‪ 2 .13.3‬מדידות או יותר של מדגמים שונים = סקר מדגמים ומועדים שונים‬
‫‪ .14‬המערך הניסויי‪ :‬דרכי שליטה בשונויות‬
‫‪ .14.1‬שונות שיטתית (הבדלים במשתנה התלוי בין הקבוצות)‬
‫‪ .14.1.1‬שונות שיטתית רצויה – שונות במשתנה התלוי שמקורה במשתנה הב"ת הרצוי‪.‬‬
‫‪ .14.1.2‬שונות שיטתית טעותית (שש"ט) – שונות במשתנה התלוי שמקורה איננו הב"ת הרצוי‪.‬‬
‫‪ .14.1.3‬דרכי השליטה בשש"ט‪:‬‬
‫‪ .14.1.3.1‬איפוס השונות (החזקה קבוע)‬
‫‪ .14.1.3.2‬שינוי השש"ט לשונות מקרית‬
‫‪ .14.1.3.2.1‬ע"י הקצאה מקרית‪:‬‬
‫‪ .14.1.3.2.1.1‬של נבדקים‬
‫‪ .14.1.3.2.1.2‬של תנאי הניסוי‬
‫‪ .14.1.3.3‬שינוי השש"ט לשונות שיטתית רצויה (מערך פקטוריאלי)‪ :‬הוספת ב"ת למחקר‬
‫‪ .14.2‬שונות מקרית (הבדלי הציונים בתוך כל קבוצה)‪ .‬דרכי השליטה בה‪:‬‬
‫‪ .14.2.1‬איפוס השונות (החזקה קבוע)‬
‫‪ .14.2.2‬שינוי שונות מקרית לשונות שיטתית רצויה – הוספת ב"ת למחקר‪.‬‬
‫‪ .15‬תוקף ממצאי מחקר‬
‫‪ .15.1‬תוקף מסקנה סטטיסטית (מושפע לרעה משונות בתוך הקבוצות)‪ .‬איומים עליה‪:‬‬
‫‪ .15.1.1‬הטרוגניות מקרית של נחקרים‪ .‬הפתרון ‪ ‬איפוס שונות במאפייני הנחקר‬
‫‪ .15.1.2‬גרומים שאינם רלוונטיים למצב הניסוי‪ .‬הפתרון ‪ ‬איפוס שונות במאפייני הסביבה‬
‫‪ .15.1.3‬מהימנות הפעלת הב"ת‪ .‬הפתרון ‪ ‬סטנדרטיזציה‬
‫‪ .15.1.4‬מהימנות מדידת התלוי‪ .‬הפתרון ‪ ‬שימוש בכלי מדידה מהימנים‬
‫‪ .15.2‬תוקף פנימי – מושפע לרעה מהסברים חלופיים ברמה האופרציונלית (ארטיפקטים)‪ .‬סוגי הארטיפקטים‪:‬‬
‫‪ .15.2.1‬בררה (סלקציה)‪ .‬הפתרון ‪ ‬הקצאה מקרית (של נבדקים או של תנאי הניסוי)‬
‫‪ .15.2.2‬היסטוריה‪ .‬הפתרון ‪ ‬איפוס שונות במועד הניסוי‪ ,‬או הקצאה מקרית של תנאי הניסוי‬
‫‪ .15.2.3‬היסטוריה מקומית‪ .‬הפתרון ‪ ‬איפוס שונות המיקום‪ ,‬או הקצאה מקרית תנאי הניסוי‬
‫‪ .15.2.4‬מדידה (מדידה שלפני השפיעה על המדידה שאחרי)‪ .‬הפתרון ‪ ‬מדידה מוקדמת בכל הקבוצות‬
‫‪ .15.2.5‬מכשור (שינוי במכשיר המדידה)‪ .‬הפתרון ‪ ‬איפוס השונות‪ .‬אם מדובר באדם – לדאוג לאימון שלו לפני‬
‫תחילת הניסוי‪ ,‬ולמנוע הבדלים בעייפות‪...‬‬
‫‪.15.2.6‬‬
‫‪.15.2.7‬‬
‫‪.15.2.8‬‬
‫‪.15.2.9‬‬
‫איומים שמקורם במעבר מידע לא רצוי (הפתרון – למנוע מעבר מידע!)‬
‫התמרמרות הנבדקים – מחייבת ‪ 2‬תנאים‪ :‬טיפול ניסויי מועדף‪ ,‬ומודעות לקיומה של ה"אפלייה")‪.‬‬
‫תחרות מפצה‪ .‬הנ"ל מייצר את ההפך מהתמרמרות‪.‬‬
‫השוואה מפצה של הטיפול‪ .‬הפתרון ‪ ‬לא לאפשר פיצוי מצד גורמים שאינם מבינים בשיטות מחקר‪...‬‬
‫השפעת מידע שמגיע לקבוצת הביקורת‬
‫‪.15.3‬‬
‫תוקף מבנה‪ .‬האיומים עליו‪:‬‬
‫‪ .15.3.1‬חוסר מיצוי (בעיית הכללה=טענת קשר מותנה)‪ .‬הפתרון ‪ ‬אופרציונליזם מרובה‪ ,‬רפליקציה‬
‫קונספטואלית‬
‫‪ .15.3.2‬חוסר בלבדיות (קונפאודינג‪-‬קיים רק בב"ת)‪ .‬הפתרון ‪ ‬החלפת המניפולציה כך שתהיה בלבדית‪.‬‬
‫‪ .15.3.3‬בדיקת מניפולציה‪ :‬נועדה לוודא את יעילות המניפולציה‪ .‬לאחר ביצוע המניפולציה‪ ,‬החוקר מודד האם‬
‫נוצר ההבדל הרצוי במשתנה הב"ת (שימו לב – לא בתלוי!!)‪ .‬זו בדיקת תוקף מבנה של המניפולציה‪.‬‬
‫‪.15.4‬‬
‫תוקף חיצוני‪ .‬האיומים עליו (בעיות הכללה)‪:‬‬
‫דאפי קוניס‪ ,‬שיטות מחקר א‬
‫‪.15.5‬‬
‫‪ .16‬מערכי מחקר‬
‫‪.16.1‬‬
‫‪.16.2‬‬
‫‪.16.3‬‬
‫‪ .15.4.1‬אינטראקציה בין ברירה לב"ת‪ :‬בעיה להכליל את הממצאים מעבר למדגם הסלקטיבי‪.‬‬
‫‪ .15.4.2‬אינטראקציה בין סביבת הניסוי או מועדו לב"ת‪ :‬בעיה להכליל את הממצאים מעבר למועד או למיקום‬
‫הספציפי שבו התקבלו‪.‬‬
‫‪ .15.4.3‬אינטראקציה בין מדידה לב"ת‪ :‬בעיה להכליל את הממצאים למצבים בהם לא קיימת מדידה מוקדמת‬
‫רפליקציה – חזרה על המחקר‬
‫‪ .15.5.1‬רפליקציה ליטרלית (מילולית ‪ -‬ללא שינוי מהותי)‪ .‬רפליקציה כזו עושה שימוש באותה הגדרה אופ'‬
‫ובאותם מאפייני מדגם וסביבה כמו הניסוי המקורי‪.‬‬
‫‪ .15.5.2‬רפליקציה קונספטואלית (לחזור על הקונספט בדרך שונה –שינוי מהותי)‪.‬‬
‫‪ .15.5.2.1‬שינוי במאפייני הנחקרים‬
‫‪ .15.5.2.2‬שינוי בהגדרות האופר' של התלוי‪/‬הב"ת‪( .‬עוזר לתוקף מבנה)‬
‫‪ .15.5.2.3‬שינוי במועד (למשל‪ ,‬בוקר לעומת ערב) או במיקום (במפעל לעומת במעבדה)‬
‫שרטוט סכמטי‬
‫שיטות להפעלת המשתנה הב"ת‬
‫‪ .16.2.1‬שיטת ההוראות‬
‫‪ .16.2.2‬שיטת המאורעות‬
‫קריטריונים ל"סיפור כיסוי" טוב‬
‫‪ .16.3.1‬הגיוניות‬
‫‪ .16.3.2‬פשטות‬
‫‪ .16.3.3‬השפעה‬
‫‪ .17‬היבטים אנושיים במחקר החברתי‬
‫‪ .17.1‬טעויות‪ ,‬הטיות והכללות‬
‫‪ .17.1.1‬מקורות להסבר חלופי‬
‫‪ .17.1.1.1‬הגישה המוטיבציונית (קשור לנחקר)‬
‫‪ .17.1.1.1.1‬נבדק ממושמע‪ .‬פתרונות‪ ‬השערה כוזבת‪ ,‬הסוואת הניסוי‪ ,‬הרחקת המשתנה‬
‫התלוי‪ ,‬מדדים לא תגובתיים‪ ,‬מדדים חבויים‪ ,‬לפנות ללב של הנבדק‪.‬‬
‫‪ .17.1.1.1.2‬נבדק שמנסה להרשים‪ .‬פתרונות ‪ ‬כנ"ל‪.‬‬
‫‪ .17.1.1.1.3‬נבדק מתנדב‬
‫‪ .17.1.1.1.4‬נבדק טיפוסי‬
‫‪ .17.1.1.2‬הגישה הקוגניטיבית (קשור לנחקר) – חוקי השיח של גרייס‬
‫‪ .17.1.1.2.1‬כלל האמת‬
‫‪ .17.1.1.2.2‬כלל מירב המידע‬
‫‪ .17.1.1.2.3‬כלל הרלוונטיות‬
‫‪ .17.1.1.2.4‬כלל הסגנון‬
‫‪ .17.1.1.3‬ציפיות החוקר בנבואה שמגשימה עצמה‬
‫‪ .17.1.1.4‬החוקר כמפרש‬
‫‪ .17.1.1.5‬תכונות ביולוגיות וחברתית של החוקר‪/‬הנסיין‬
‫‪ .17.1.2‬בעיות הכללה – פגיעה בתוקף החיצוני‬
‫‪ .17.1.2.1‬נבדקים מתנדבים (השכלה גבוה‪ ,‬קונפורמים‪ ,‬סמכותיות נמוכה(‬
‫‪ .17.1.2.2‬נבדק טיפוסי (‪)WEIRD: Western, Educated, Industrialized, Rich, Democratic‬‬
‫‪.17.2‬‬
‫שיקולים אתיים‬
‫‪ .17.2.1‬של החוקר כלפי הנחקרים‬
‫‪ .17.2.1.1‬סבל (אי נוחות פיזית או מנטלית)‪ ,‬או מניעת טיפול חיוני‬
‫‪ .17.2.1.2‬רמייה (השערה כוזבת‪ ,‬פידבק פיקטיבי וכו') ‪ -‬כולל חדירה לפרטיות‪ ,‬אם קיימת‪.‬‬
‫‪ .17.2.1.3‬פתרונות‪ :‬ועדת אתיקה‪ ,‬מתן בחירה חופשית‪ ,‬שיחת הבהרה‬
‫(שיחת הבהרה מתקיימת רק בסוף המחקר!)‬
‫‪ .17.2.2‬של החוקר כלפי עמיתיו‬
‫‪ .17.2.2.1‬אמת בדיווח של מחקר‬
‫‪ .17.2.2.2‬כיבוד חוקרים אחרים (מתן קרדיט)‬
‫‪ .17.2.2.3‬שיתוף בנתונים‬