‫הצעת מחקר‪ -‬סמינר פסיכולוגיה של המוזיקה‬
‫יעל חמו ושירה פריד‬
‫נושא המחקר‪ -‬מחקרנו יעסוק בנושא מוזיקה וזוגיות בהתמקדות על שלב החיזור ותהליך‬
‫קבלת ההחלטות בבחירת בן הזוג‪.‬‬
‫שאלה כללית של המחקר‪ -‬האם תהליך בחירת בן הזוג מושפעת מטעמו המוזיקלי של‬
‫הבן הזוג הפוטנציאלי ומשתנה בהתאם לגיל ומגדר‪.‬‬
‫רקע תיאורטי‪ -‬מוזיקה נמצאה משפיעה על התנהגות האדם‪ .‬ז'אנר המוזיקה קובע את סוג‬
‫ההתנהגות שמתעוררת‪ ,‬כאשר אנשים פועלים בדרך כלל בהתאם לסטריאוטיפים לגבי‬
‫אותו ז'אנר מסוים‪ .‬דוגמה לכך מובאת במחקר שמצא כי אנשים קונים יינות יקרים יותר‬
‫כאשר מתנגן שיר קלאסי מתוחכם בחנות יין (‪.)Kim, 1993 & Areni‬‬
‫רנתפרו וגוסלינג (‪ ) ,Gosling & Rentfrow2007‬איששו במחקרם כי סטריאוטיפים כלליים‬
‫קיימים בז'אנרים המוזיקליים העיקריים וכי הסטריאוטיפים האלו היו מדויקים‪ -‬למשל‬
‫המעריצים הקלאסיים נתפסים כאמידים‪ ,‬חכמים ולא מושכים; בינתיים‪ ,‬מעריצי מוזיקת‬
‫הפופ נחשבו לשתיינים כבדים יותר‪ ,‬נלהבים ומושכים‪ .‬בנוסף‪ ,‬לפי קולדוול והיברט (‪Caldwel‬‬
‫& ‪ )Hibbert, 2002‬העדפתם המוסיקלית האישית של הנבדקים יכולה למלא תפקיד‬
‫בהסקת המסקנות על תכונותיו של אדם‪.‬‬
‫תוך התמקדות בבחירה ומשיכה מינית בפרט‪ ,‬נתבסס על צ'ארלס דארווין המציע בספרו‬
‫"מוצא האדם" (‪ )Charles Robert Darwin, 1872‬כי מוסיקה‪ ,‬כמו שירת ציפורים‪ ,‬היא‬
‫אדפטציה ביולוגית ויש לה פונקציית רבייה‪ .‬מוזיקה עשויה לשמש כמוצג חיזור מכיוון שהיא‬
‫יכולה להשתנות במורכבות ובתוכן הרגשי‪ ,‬ויכולת מוזיקלית עשויה לשמש סממן אמיתי של‬
‫מיומנויות מוטוריות עדינות או יכולות קוגניטיביות מתקדמות‪.‬‬
‫השקפה אלטרנטיבית היא שמנגנונים רגשיים ולא קוגניטיביים עשויים להביא גם למשיכה‪,‬‬
‫או שמנגנונים אלה עשויים לתקשר זה עם זה‪ .‬למשל נמצא כי כמו לצלילי מוסיקה גם‬
‫למילים של השירים יש יכולת להשפיע על התנהגותם של אנשים‪ .‬במחקרם גווגון‪ ,‬ג׳ייקוב‬
‫ולאמי (‪ )Lami,2010 & Jacob & Gueguen‬מצאו כי האזנה למילות שירים רומנטיות‪ ,‬ביחס‬
‫למילים ניטרליות‪ ,‬הגדילה את ההסתברות להיענות לבקשה לדייט כעבור כמה דקות בקרב‬
‫נשים‪ .‬תופעה דומה נמצאה בקרב גברים התגלה שכאשר נחשפו לשירים רומנטיים‬
‫שהושמעו בחנות פרחים‪ ,‬הוציאו יותר כסף מאשר במצב בו לא הושמעה מוסיקה או כאשר‬
‫מוזיקת פופ לא רומנטית הושמעה(‪.)Jacob, Gueguen, Boulbry and Selmi, 2009‬‬
‫וובר (‪ )1964‬זיהה ארבע דרכים בהן אנשים מנהלים את התנהגותם‪ .‬אחת מהן היא פעולה‬
‫לפי חשיבה "רציונאליות" והפעולות "אינסטרומנטליות‪-‬רציונאליות" הן דוגמאות לחשיבה‬
‫מכוונת עתיד‪ .‬אדם המחויב בדרך זו‪ ,‬אינו ממהר להתקדם בתשוקה עיוורת‪ .‬הוא שוקל‬
‫ביסודיות את ההשלכות של מה שהוא עומד לעשות‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬רציונליות זו משפיעה‬
‫של דפוס הארגון החברתי וכתוצאה מכך על האופן שבו אנשים מתקשרים זה עם זה ובונים‬
‫מערכת יחסים‪.‬‬
‫מכיוון שרמות התחכום משתנות בין ז'אנרים מוסיקליים‪ ,‬והוכח כי הסטריאוטיפים הללו‬
‫אודות הז'אנרים משפיעים על שיקול דעתו של האדם‪ ,‬התפיסה לגבי המין השני צפויה‬
‫להשתנות בהתאם להצגת ז׳אנרים שונים של מוזיקה ובהתאם להעדפה מוזיקלית האישית‬
‫של הנבדקים‪ .‬נבחן גם כן את ההבדל בין פעולה לפי חשיבה רציונלית ולא אינטואיטיבית‬
‫בקבלת החלטות בבחירת בן הזוג‪.‬‬
‫השערות מרכזיות‪-‬‬
‫הליך‪-‬‬
‫משתתפי המחקר יהיו סטודנטיות וסטודנטים – רווקים כולם – בגילאי ‪ .18-28‬הנשים‬
‫ייחשפו לחמישה תצלומי פנים של גברים והגברים ייחשפו לחמישה תצלומי פנים של נשים‪.‬‬
‫מגדר האנשים אליהם הנבדקים ייחשפו יותאם לנטייתם המינית‪ .‬חשוב לומר כי כולם בעלי‬
‫תווי פנים ניטרליים‪ .‬לאחר מכן הנבדק ייחשף לשיר אחד בסגנון מוזיקלי בסיום‪ ,‬שיוצג‬
‫כטעמו המוזיקלי של האדם בתצלום הפנים‪ .‬תנאי המוזיקה יהיו קלאסית‪ /‬מזרחית‪ /‬רוק‪/‬‬
‫רגאיי‪ /‬מוזיקה שחורה‪ .‬השירים ינוגנו במלואם‪ ,‬כאשר המילים יושמעו גם כן‪ ,‬זאת כדי שאלה‬
‫יתרמו לאדם להסיק תכונות אודות הפנים שבתצלום‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬הנבדקים יצטרכו לדרג‬
‫לתפיסתם חמש תכונות‪ ,‬בסולם דירוג של ‪ 7‬עבור כל אחת‪ :‬משיכה מינית‪ ,‬אינטליגנציה‪,‬‬
‫אכפתיות‪ ,‬שאפתנות‪ ,‬ונאמנות‪ .‬סולם ‪ 7‬הנקודות הוא‪ = 1 :‬לא מסכים מאוד‪ = 2 ,‬לא מסכים‪,‬‬
‫‪ = 3‬מעט לא מסכים‪ = 4 ,‬לא מסכים ולא מסכים‪ = 5 ,‬מסכים מעט‪ = 6 ,‬מסכים‪ = 7 ,‬מסכים‬
‫מאוד‪ .‬בנוסף‪ ,‬יתבקשו לענות על השאלה ״ האם היית יוצא לדייט עם אדם זה? ״ ‪ .‬נשתמש‬
‫בשאלה זו ובדירוגי התכונות כדי להעריך את המידה בה המשתתף נמשך לתצלום הפנים‬
‫שהוצג לו‪.‬‬