משבר הקורונה 2020-2021 משבר הקורונה הגיע בצורה מאוד מפתיעה. עד כמה היא מפתיעה אפשר לראות דרך תחזית הצמיחה לשנת .2020 בנק ישראל ומשרד האוצר נותן תחזית צמיחה .גם לגבי 2020היו תחזיות .התחזיות עוד החלו עוד לפני ששנת 2020החלה .לדוגמה: * אוקטובר 2019תחזית הצמיחה ל 2020הייתה שהתוצר יצמח ב.3% * ינואר 2020הורידו מעט את תחזית הצמיחה בגלל מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין אבל לא משמעותי. * בפבוראר 2020הצמיחה הייתה 3% * במרץ 2020החלו להגיע החולים הראשונים לארץ ובנק ישראל עדכן את התחזית ל 2%צמיחה ב2020 מתוך הנחה שהמשבר יסתיים תוך כמה חודשים ונחזור לשגרה. * באפריל ,2020הסגרים של פסח כבר עדכנו את התחזית למינוס. * מאי 2020חושבים שהקורנה זה וירוס של חורף ועוד יעלם ומעדכנים תחזית כלפי מעלה. * יולי 2020שוב התחלואה עלתה * אוגוסט בנק ישראל כבר נתן טווח – אם התחלואה תהיה מאוד גרועה הצמיחה תהיה 7%-מינוס. בפועל התוצר ירד ב 2% -וזאת ירידה שלא הייתה אף פעם .במהלך ה 70שנים של ישראל לא הייתה ירידה של 2%בתוצר .הפגיעה הייתה ,כי היו סגרים ומפעלים לא יכלו לייצר. גם אם מפעלים רצו לייצר ,השמיים היו סגורים ולא היה ניתן לייבא חומרי גלם .הרבה מאוד חומרי גלם אנחנו מייבאים לארץ(.צד ההיצע נפגע) אבל גם צד הביקוש נפגע -אם אנשים יושבים בבית לא היו צריכים בגדים .הענק שבעיקר הרוויח זה רשתות המזון. אז גם ביקושים ירדו וגם ההצע הצטמצם .זה בעצם משבר ריאלי ולא משבר פיננסי כי הבורסה בתקופת הקורנה הלכה ועלתה .חוץ מנפילה אחת במרץ הבורסה עלתה .הבורסה עלתה כי יש כסף פנוי ולא רצו לבזבז אותו על צריכה אז שמו את הכסף בהשקעה. יש פה הבדל בין משבר הסאב פריים למשבר הקורונה .משבר הסאב הפריים התחיל בשוק הנדלן והפיל את הבורסה וזה מה שגרם למשבר האמיתי .בנוסף במשבר הסאב פריים זה התחיל מהחלק הפיננסי(בורסה, משבר אשראי) .בקורונה לא הייתה פגיעה בשוק ההון ,ולא הייתה פגיעה של אשראי ,בנק ישראל דאג לכך שהבנקים ימשיכו לתת הלוואות. אם משווים את הקורונה למשבר של :2001-2003שם בהחלט היה משבר ריאלי(הצריכה וההשקעות ירדו פה) אבל גם משבר פיננסי(התפוצצות בועת ההיטק) בו זמנית. 𝑔1+ שינוי בתוצר לנפש : 𝑛1+ בקורונה הצמיחה הייתה רגילה ,יותר גבוה ממשבר הסאב פריים ומשבר של .2000-2003 כמה התוצר עלה במצטבר מ?2019-2021 כמה התוצר עלה בממוצע מ?2019-2021 תוצר לנפש ,זה תוצר לחלק באוכלוסייה .אם לוקחים את הנתונים בדיוק כמו שהם רשומים בהלמס אז מקבלים .152.43 התוצר מובע ביחידות מידה של מיליונים ,האוכלוסיה מופיע כאלפים. מיליון חלקי אלף זה אלף .כך שהתוצאה שקיבלנו זה באלפי שקלים. למשל כאן התוצאה היא .152,433או 152אלף .₪ מדיניות כלכלית בתקופת הקורונה מדיניות פיסקלית – הממשלה לא יכולה להדפיס כסף ,במקום זאת הממשלה הנפיקה אג"ח וזה מעין הדפסת כסף כי בנק ישראל קנה ממנה את האג"ח .הפעילות של הממשלה להנפיק אג"ח לא משנה את כמות הכסף במשק הגדילו את התקציבים לבריאות(יותר תקנים לרופאים), קיבלו דמי אבטלה למי שיצא לחל"ת, הארכת מתן דמי אבטלה, מענקים למשפחות עם ילדים, מעניקים למעבידים שהחזירו את העובדים לעבודה, מענקים לעצמאיים, ערבויות מדינה – להלוואות. רוב ההתערבות הסתיימה ביוני .2021מיולי 2021נתנו פתרונות מצומצמים למובטלים בגילאים מבוגרים, אוכלוסיות מחולשות (כפל קצבאות -אם מישהו לדמי מזונות מהביטוח לאומי אז הוא לא זכאי לקצבה אחרת ,בקורנה איפשרו כפל קצבאות) נשים בהריון ומורי דרך. רוב הכספים שיצאו היו במהלך 2020וגם ב( 2021אבל פחות). מה קרה לגירעון בתקציב? הגרעון הכולל של הממשלה הרחבה (ב% תוצר) 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 1.6 2.0 2.1 4.3 4.5 11.5 5.5 ניתן לראות את הקפיצה המשמעותית מאוד ב .2020-יחסית לשנים האחרונות. ,2021הגירעון התמתן יחסית. מדיניות מוניטרית בתקופת הקורונה המדיניות של בנק ישראל בתקופת הקורונה הייתה מאוד מרחיבה .בתחילת הקורונה ב"י הוריד את הריבית שהייתה גם ככה נמוכה. בנק ישראל קנה אג"ח ממשלתיות וקונצרניות וזה הדפסת כסף. בנק ישראל כהחלטה שלו קנה אג"ח ממשלתיות ,כשזה קורה הוא מדפיס כסף למעשה .והוא משלם עבור האג"ח הממשלתיות האלה .זאת הדפסת כסף לחלוטין. בנק ישראל קנה אג"ח של פירמות כדי שהמחיר שלהן לא יצנח .והפירמות לא יכנסו לקשיים בגלל מצב שהוא זמני .לתמוך בחברות האלה גם זה נקרא הדפסת כסף. בנוסף בנק ישראל נתן הלוואות לבנקים המסחריים כדי שהם יתנו אשראי לעסקים הקטנים. ההלוואות היו ספציפית כדי שהבנקים המסחריים יתנו אשראי לעסקים קטנים. והיה אפשר להפסיק לשלם את המשכנתא לזמן מה. כל ההתערבויות האלה כבר לא קיימות. בשוק המטח ,היו הרבה התערבויות לפני הקורנה. בתחילת הקורנה בנק ישראל דווקא מכר דולרים שזה מאוד יוצא דופן בתקופה שהייתה .ובנק ישראל מכר דולרים כי שע"ח עלה מאוד .היא פיחות בשקל .כדי להוריד את שע"ח. שעח עלה בתחילת הקורונה כי שוק ההון צנח בתחילת הקורנה .הבורסה בארץ ובעולם נפלה .כאשר הבורסת יורדת החלק שלהם בדולרים יורד והמוסדיים צריכים לעמוד במדיניות השקעה מסוימת ,הם היו צריכים לקנות עוד דולרים כדי לעמוד במדיניות הזאת ,לכן גופים פיננסים קנו בבת אחת הרבה דולרים, הביקוש לדולרים עולה והדולר עלה לכן בנק ישראל התערב ומכר דולרים. בהמשך הקורנה עד תחילת ,2023בנק ישראל חזר להתערב בצורה הרגילה וקנה דולרים. השוואה לעולם – נתוני בנק ישראל • ישראל בהשוואה לעולם ,מצבה היה טוב גם בתוצר וגם בתוצר לנפש .למרות שהגידול באוכלוסייה בישראל הוא יותר גבוה מאשר בעולם ,גם ההתאוששות הייתה יותר טובה .אז ישראל נפגעה קצת פחות מאשר העולם .ישראל קרובה היום לממוצע בזכות הקורנה. כל המדדים כאן הם כאחוז מהתוצר. * הוצאות הממשלה יחסית בישראל היו נמוכות יחסית לעולם .למרות שהייתה התערבות משמעותית. * היה גירעון גבוה יחסית לשאר העולם. * החוב בישראל יותר נמוך מאשר בעולם. * החוב זינק 72.6%מהתוצר ,אבל נמוך יחסית לעולם .זה בגלל שהחוב הקודם ב 2019שהיה ל OECDהיה גבוה(.כי בעולם התחילו את הקורונה עם חוב יותר גדול) מה ההבדל בין גירעון לבין חוב? גירעון זה הגירעון בשנה מסוימת משמע ההפרש בין ההוצאות לבין ההכנסות בשנה מסוימת .אם יש גירעון את הפער שלו צריך להשלים על ידי הלוואה. החוב זה סך ההלואות שהממשלה לקחה ועוד לא החזירה .החוב כולל את הגירעון של השנה וגם את ההלוואות שהממשלה לקחה משנים קודמות ועוד לא החזירה(בשל גירעונות משנים קודמות). * התוצר מורכב מ: * הייתה ירידה מאוד משמעותית בצריכה הפרטית( .אנחנו צורכים לפי הכנסה פרמננטית) פה הייתה ירידה קיצונית ,ועוד יותר מפתיע שההכנסה הפנויה בתקופת הקורנה דווקא עלתה בגלל המענקים של הממשלה. הצריכה הפרטית ירדה בעקבות הסגרים *הייבוא ירד מאוד .חלק מהצריכה באה מהייבוא .אנשים הפסיקו לסוע לחול ולמעשה לא פגע בתוצר כי הייבוא הוא במינוס .אז חלק מהצריכה הפרטית לא באמת פגעה בתוצר כי חלקה מגיע בגלל הייבוא. כלומר הייתה ירידה משמעותית בצריכה הפרטית אבל גם הייתה ירידה בייבוא אז בגלל זה זה פגע פחות בתוצר. * ההשקעה גם ירדה – תקופות של אי ודאות פוגעות בהשקעה • • • הצריכה הציבורית לא עלתה בהרבה(היינו מצפים שזה יעלה מאוד) ,צריך לזכור שצריכה ציבורית זה לא כל הוצאות הממשלה .צריכה ציבורית זה הוצאות הממשלה על פועלות שוטפות על חינוך,בריאות וכדומה .זה הוצאות על שירות שהממשלה מספקת לאזרחים. בצריכה הציבורית לא נכלל חלוקת כסף ותשלומי העברה .תשלומי העברה זה חלק מהוצאות הממשלה אבל זה לא חלק מהצריכה הציבורית .זה תשלומי העברה נחשב כמו מס ישיר שלילי ,זה כסף שהממשלה נותנת במקום לקחת .המענקים לא באמת נותנים מוצר . הייצוא עולה מעט מאוד יחסית לבד"כ .אבל עלה הירידה המשמעותית ביותר היא בצריכה הפרטית ,חלק מהירידה בצריכה הפרטית מתקזז עם הייבוא. אבטלה היה בעייתי למדידה בתקופת הקורנה כי בד"כ מי שיוצא לחל"ת לא נחשב כמו מובטל .בקורנה היו כמויות שיצאו לחל"ת .לכן מכיוון שההגדרה הרגילה לא שיקפה את המציאות ,בנק ישראל הציע את הרעיון של שיעור אבטלה רחבה שבה כן לקחו את אלא שיצאו לחלת כמובטלים .ב 2021חזרו להגדרה הרגילה. ב 2020שיעור הגירעון היה גבוה ,ב 2021כבר שיעור הגירעון ירד משמעותית .וכתוצאה מכך גם החוב הצטצמם מהר מאוד. האינפלציה הייתה שלילית כי לא היה אפילו ביקושים .ב 2021התחילה מגמה של עליה מ 0לכיוון של ה 3%וכל עוד זה היה בתוך הטווח זה היה בסדר מבחינת בנק ישראל .ב 2022האינפלציה כבר חרגה מהטווח ב 2022על פניו הדברים היו נראים טוב ,גידול בתוצר מאוד יפה שנובע מגידול בכל הביקושים .הגידול היה מאוד גבוה ממה שבד"כ. שיעור האבטלה היה מאוד גבוה. * היינו בעודף תתקציבי יחס החוב לתוצר חזר למה שהוא היה לפני הקורנה הדבר הלא טוב -האינפלציה שהולכת ועולה ב ,2022האינפלציה הזאת היא כבר בעייתית כי היא מעל היעד .בנק ישראל עושה בתגובה העלאת ריבית .ברגע שבנק ישראל מעלה את הריבית זה משפיע על הביקוש ועל הצריכה הפרטית והשקעות. הגירעון היה מאוד אחראי 0.9אם הגירעון יהיה כלכך נמוך אז יחס חוב לתוצר ירד יותר .אם בנק ישראל חושב שהאינפלציה תהיה מעל היעד בסוף 2023הוא עדיין יעלה ריבית .כל הנתונים כאן הם מתוך הנחה שלא תהיה רפרמה משפטית.
