‫אזרחות‬
‫חוברת לבגרות תשפ"ב‬
‫‪1‬‬
‫כתב סיכם וערך‪ :‬אורן קשטן‬
‫חוברת זו נכתבה על פי מחוון המושגים הרשמי של הפיקוח על מקצוע האזרחות‪ ,‬ספר‬
‫הלימוד הרשמי להיות אזרחים בישראל‪ ,‬וחומרים שמופצים ברשת האינטרנט‪.‬‬
‫תוכן העניינים‬
‫מבנה הבגרות באזרחות ‪3-5 ...............................................................................................‬‬
‫מבוא למדינת ישראל מדינה יהודית (מושגים ותוכנית החלוקה) ‪6-7 ...........................................‬‬
‫הכרזת העצמאות ‪8-12 .....................................................................................................‬‬
‫עיקרון שלטון העם ‪13-20 .................................................................................................‬‬
‫תרבות פוליטית‪ ,‬פלורליזם‪ ,‬סובלנות והסכמיות ‪21-24 ............................................................‬‬
‫עיקרון הכרעת הרוב ‪25 ....................................................................................................‬‬
‫זכויות האדם ‪26-35 .........................................................................................................‬‬
‫זכויות האזרח‪/‬פוליטיות ‪36-37 ...........................................................................................‬‬
‫זכויות חברתיות כלכליות וגישות כלכליות חברתיות‪38-40 ......................................................‬‬
‫עיקרון הגבלת השלטון ‪41-45 ............................................................................................‬‬
‫עיקרון שלטון החוק‪46-50 ................................................................................................‬‬
‫גבולות בדמוקרטיה ‪51-53 ................................................................................................‬‬
‫הרעיון הלאומי‪ ,‬מדינה‪ ,‬קבוצה אתנית‪ ,‬לאום‪ ,‬לאומיות ‪54-55 ...................................................‬‬
‫מאפיינים יהודיים של מדינת ישראל ‪56-59 ..........................................................................‬‬
‫אשכול העולם היהודי ‪60-70 ............................................................................................‬‬
‫עמדות לאופייה הרצוי של מדינת ישראל‪71-78 .....................................................................‬‬
‫המיעוטים בישראל‪ -‬הערבים‪ ,‬הדרוזים‪ ,‬הנוצרים‪ ,‬מעמד‪ ,‬ביטוי במרחב הציבורי ‪79-80 ..................‬‬
‫השסע הלאומי ‪81 ...........................................................................................................‬‬
‫היסודות החוקתיים של מדינת ישראל‪ -‬פשרת הררי‪ ,‬חוקי היסוד‪ ,‬חוק השבות‪ ,‬המהפכה החוקתית‬
‫‪82-90 ..........................................................................................................................‬‬
‫הרשות המחוקקת‪91-95 ...................................................................................................‬‬
‫הרשות המבצעת ‪96-98 ....................................................................................................‬‬
‫‪2‬‬
‫הרשות השופטת ‪99-102 .................................................................................................‬‬
‫אשכול בחירות ומפלגות ‪103-110 .....................................................................................‬‬
‫מילון מונחים אפשריים ‪+‬ראשי תיבות ‪111-114 ..................................................................‬‬
‫נספחים‪ :‬א' ‪ -‬הכרזת העצמאות‪ ,‬ב' ‪ -‬חוק השבות ‪115-118 .....................................................‬‬
‫מבנה הבגרות באזרחות‬
‫בחינת הבגרות מחולקת ל‪ 4 -‬חלקים‪:‬‬
‫א‪ .‬חלק א' ‪ -‬שאלות אירוע‪.‬‬
‫‪ 2‬שאלות בנות ‪ 2‬סעיפים‪ .‬בוחרים ועונים על שאלה אחת‪ .‬כל סעיף ‪ 7‬נק' (בסה"כ ‪ 14‬נק')‪.‬‬
‫ב‪ .‬חלק ב' ‪ -‬שאלות ידע‪.‬‬
‫מחולק ל‪ 2 -‬חלקים‪ .‬חלק ראשון ‪ 5 -‬שאלות‪ .‬בוחרים ועונים על ‪ 3‬שאלות מתוך השאלות‬
‫‪ .3-7‬כל שאלה ‪ 9‬נק' (סה"כ ‪ 27‬נק')‪ .‬חלק שני – קיימים ‪ 5‬אשכולות ובהם שאלות‬
‫מורכבת (שני חלקים לשאלה‪ ,‬שאלות ‪ .)8-12‬עונים על שאלה אחת שנמצאת באשכול‬
‫העולם היהודי או באשכול בחירות ומפלגות‪ 13 .‬נק' לשאלה‪.‬‬
‫ג‪ .‬חלק ג' – קטע קריאה (אנסין)‪.‬‬
‫קטע קריאה ובו טקסט אקטואלי‪ .‬לאחר הקטע יינתנו ‪ 3‬שאלות‪ ,‬יש לבחור ‪ 2‬שאלות‬
‫(שאלות ‪ 12 .)13-15‬נקודות לשאלה (סה"כ ‪ 24‬נק')‪.‬‬
‫ד‪ .‬חלק ד' – אירוע חד צדדי (סעיף ‪ )1‬ושאלות עמדה‪ /‬טיעון‪.‬‬
‫יש לבחור ‪ 2‬שאלות מתוך ‪( 5‬שאלות ‪ 11 .)16-20‬נקודות לשאלה ‪( 16-18‬חובה לענות‬
‫על אחת מהן) ‪ 11‬נקודות לשאלה ‪( 19-20‬חובה לענות על אחת מהן) (סה"כ ‪ 22‬נק')‪.‬‬
‫בסה"כ יש לענות על ‪ 9‬שאלות‪.‬‬
‫איך עונים על שאלות באזרחות?‬
‫‪3‬‬
‫בבחינת הבגרות מופיעים סוגים שונים של שאלות‪ .‬ברוב השאלות מופיעות מילות השאלה‪:‬‬
‫ציין‪ ,‬הצג‪ ,‬הסבר‪.‬‬
‫ציין ‪ -‬כותבים את שם המושג בלבד‪.‬‬
‫הצג ‪ -‬כותבים את הגדרת המושג כפי שנלמדה בכיתה ללא התייחסות לקטע‪.‬‬
‫הסבר ‪ -‬ההסבר כולל שני חלקים‪ :‬ביסוס ‪ +‬קישור‪:‬‬
‫ביסוס (ציטוט מהאירוע‪/‬קטע) – הציטוט כולל את המשפטים שמבטאים את הגדרת המושג‬
‫שנכתבה בהצג‪.‬‬
‫קישור ‪ -‬קישור במילים שלכם בין המושג שציינתם והגדרתם לבין הכתוב בטקסט‬
‫(הציטוט)‪.‬‬
‫דוגמה לתשובה מלאה – שאלת אירוע‪/‬אירוע חד צדדי‪/‬אנסין‪:‬‬
‫שאלה ‪ -‬סופר ידוע תבע חברת הוצאה לאור מכיוון שהוציאה לאור את ספרו במהדורה חדשה‬
‫בלי תיאום איתו ובלי להעביר לו תמלוגים על הספרים שנמכרו בהוצאה זו‪.‬‬
‫ ציין והצג מהי הזכות שנפגעה לטענת הסופר‪ .‬הסבר כיצד זכות זו באה לידי ביטוי בקטע‪.‬‬‫תשובה‪:‬‬
‫ציין‪ :‬הזכות לקניין רוחני‪.‬‬
‫הצג‪ :‬זכותו של כל אדם להיות בעל רכוש‪ ,‬לשמור עליו וליהנות ממנו ללא חשש שיילקח‬
‫ממנו או שיעשה שימוש בקניינו של אדם ללא רשותו‪ .‬קניין יכול להיות חומרי‪/‬מוחשי (קרקע‪,‬‬
‫בית‪ ,‬כסף וכו') או רוחני (זכויות יוצרים‪ ,‬פטנט‪ ,‬המצאה מדעית‪ ,‬ספר)‪.‬‬
‫הסבר‪:‬‬
‫ציטוט ‪" -‬בלי תיאום איתו ובלי להעביר לו תמלוגים"‬
‫קישור ‪ -‬מכיוון שלפי הזכות לקניין רוחני אין לעשות שימוש בקניינו של אדם ללא רשותו‬
‫ולפי הקטע אנו רואים שהחברה השתמשה בספר‪ ,‬שהוא קניין רוחני של הסופר ללא אישורו‬
‫ורשותו אז נפגעה הזכות לקניין רוחני‪.‬‬
‫שימו לב ‪ -‬בקישור חייבים להסביר את הקשר בין הקטע להגדרת המושג ולכן רצוי להשתמש‬
‫בתבנית של התשובה‪.‬‬
‫דוגמה לתשובה מלאה – שאלת אשכול העולם היהודי (מורכבת)‬
‫הצג גורם אחד לשסע הדתי חילוני בישראל‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫הצג את עיקרון ההסכמיות‪.‬‬
‫הסבר כיצד עיקרון ההסכמיות מאפשר חיים משותפים למרות השסע‪.‬‬
‫הצג ‪ - 1‬גורם אחד של השסע הדתי ‪ -‬צביונה של השבת – הוויכוח הוא על צביונה של‬
‫השבת במרחב הציבורי כלומר בפרהסיה‪ .‬הציבור החילוני רואה בשבת יום מנוחה מעבודה‪,‬‬
‫יום המיועד לבילוי והנאה ולכן הוא מעוניין בשירותי תרבות ופנאי ותחברוה ציבורית‪.‬‬
‫לעומת זאת הציבור הדתי רואה בשבת יום של קדושה‪ ,‬יום המיועד לתפילה ולימוד תורה‪.‬‬
‫הצג ‪ - 2‬עיקרון ההסכמיות ‪ -‬הסכמה רחבה בין קבוצות בחברה על כללי משחק בסיסיים‬
‫או על אופייה הבסיסי של החברה והמדינה‪ .‬מחזקת את היציבות ומאפשרת קיום ביחד על‬
‫אף חילוקי דעות בתחומים אחרים‪ .‬ישנו מתח בין ערך הפלורליזם המעודד ריבוי דעות‬
‫לערך ההסכמיות המחזק את האחידות‪ /‬הערכים המשותפים‬
‫הסבר – האמצעים להתמודדות עם השסע בין דתיים לחילוניים בנושא דת ומדינה הם‬
‫הסכמה רחבה בין רוב האזרחים והקבוצות במדינה על מכנה משותף וכללי משחק כדי‬
‫לחיות יחד למרות חילוקי הדעות‪ .‬אחת הדרכים להתמודדות היא הסכם הסטטוס קוו‪ .‬הסדר‬
‫זה הוא דרך לפשרה בין הדתיים לחילוניים במספר תחומים בנושאי דת ומדינה‪ .‬אחד‬
‫מהתחומים הוא העדר תחבורה ציבורית בשבת‪.‬‬
‫דוגמה לתשובה מלאה – שאלת עמדה‪/‬טיעון‬
‫שאלה ‪ -‬בישראל יש ויכוח בעניין גובה התקציב המיועד לקצבאות ילדים‪ .‬יש התומכים‬
‫בהגדלת תקציב זה‪ ,‬ואחרים טוענים שיש לצמצם אותו‪.‬‬
‫א‪ .‬הצג את טענתך ‪ -‬הבע את עמדתך בעניין בבירור‪.‬‬
‫ב‪ .‬הצג נימוק אחד מרכזי התומך בעמדתך ומתבסס על מושגים‪ /‬אינטרסים‪ /‬ערכים‪/‬‬
‫נושאים מתחום האזרחות‪.‬‬
‫ג‪ .‬הצג נימוק אחד מרכזי התומך בעמדה הפוכה לעמדתך ומתבסס על מושגים‪/‬‬
‫אינטרסים‪ /‬ערכים‪ /‬נושאים מתחום האזרחות‪.‬‬
‫תשובה ‪ -‬לשאלה שלושה חלקים‪.‬‬
‫חלק א' ‪ -‬כותבים את דעתנו האישית לשאלה בצורת טענה‪.‬‬
‫חלק ב' – כותבים נימוק התומך בדעתנו באמצעות שימוש במושג שלמדנו במקצוע‬
‫האזרחות‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫חלק ג' – כותבים נימוק המנוגד לדעתנו באמצעות שימוש במושג שלמדנו במקצוע‬
‫האזרחות‪.‬‬
‫דוגמה לתשובה מלאה‪:‬‬
‫שלב א' ‪ -‬טענה‪ :‬אני תומך בהגדלת התקציב המיועד לקצבאות ילדים‪.‬‬
‫שלב ב' ‪ -‬אני תומך בטענה זו מכיוון שאני תומך בגישה הסוציאל דמוקרטית הדוגלת בשוויון‬
‫חברתי כלכלי ולכן על המדינה להתערב כדי לצמצם פערים ולסייע לחלשים‪ ,‬תומכת במיסוי‬
‫גבוה לעשירון עליון‪ .‬דוגמה להתערבות הממשלה כדי לאפשר שוויון כלכלי חברתי היא מתן‬
‫קצבאות ילדים ולכן אני תומך בהגדלת התקציב למתן קצבאות כדי לאפשר שוויון כלכלי‬
‫וצמצום‬
‫חברתי‬
‫מעמדות‪.‬‬
‫פערי‬
‫שלב ג' ‪ -‬אני מתנגד לטענה זו מכיוון שאני דוגל בכך שהרכוש של כל אדם שייך לו ולאף‬
‫אחד אין סמכות לקחת אותו ולכן אם יגדילו את קצבאות הילדים זה יעלה את המיסים וכך‬
‫תפגע הזכות לקניין שאומרת שלכל אדם יש זכות להיות בעל רכוש ללא חשש שיילקח ממנו‬
‫או יעשה בו שימוש ללא רשות‪ .‬קניין יכול להיות רוחני או מוחשי‪.‬‬
‫מבוא למדינת ישראל מדינה יהודית‬
‫הרקע ההיסטורי‬
‫כדי להבין את המשמעות המלאה של הכרזת העצמאות נלמד תחילה מספר אירועים ותכניות‬
‫שקדמו‬
‫‪1917‬‬
‫•הצהרת‬
‫בלפור‬
‫‪1947‬‬
‫‪1922‬‬
‫• כתב‬
‫המנד‬
‫ט‬
‫•תוכנית‬
‫החלוק‬
‫ה‬
‫להחלטה על הכרזת המדינה‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1948‬‬
‫•הכרזת‬
‫העצמאות‬
‫הצהרת בלפור‪:‬‬
‫מכתב ששלח שר החוץ הבריטי בלפור ב‪ 1917 -‬ללורד היהודי רוטשילד בו הוא מודיע על‬
‫החלטת ממשלת בריטניה לקדם הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל‪.‬‬
‫כתב המנדט‪:‬‬
‫‪ ‬אישור שניתן לבריטניה על ידי חבר הלאומים ב‪.1922 -‬‬
‫‪ ‬האישור נותן לבריטניה זכות לשלוט באופן זמני על ארץ ישראל משני עברי הירדן‪.‬‬
‫‪ ‬לפי כתב המנדט בריטניה יכולה להקים בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל‪.‬‬
‫‪ ‬הוא מדגיש את הצורך לשמור על הזכויות האזרחיות והדתיות של אוכלוסייה לא יהודית‬
‫בארץ ישראל‪.‬‬
‫החלטה ‪ - 181‬תוכנית החלוקה‪:‬‬
‫‪ ‬החלטה של עצרת האו"ם בכ"ט בנובמבר ‪.1947‬‬
‫‪ ‬להקים שתי מדינות‪ :‬מדינה יהודית ומדינה ערבית‪.‬‬
‫‪ ‬המדינות יוקמו בשטח שנשאר מהמנדט הבריטי אחרי הקמת מדינת ירדן‪.‬‬
‫‪ ‬ירושלים בשליטה בין לאומית והמדינות יהיו דמוקרטיות‪.‬‬
‫‪ ‬ההנהגה היהודית קיבלה את התוכנית‪.‬‬
‫‪ ‬ההנהגה הערבית דחתה אותה והערבים החלו במלחמה‪.‬‬
‫הכרזת העצמאות‪:‬‬
‫‪ ‬מסמך ההכרזה על מדינת ישראל שנחתם על ידי דוד בן גוריון וחברי מועצת העם‬
‫נציגי הישוב היהודי בארץ ישראל‪.‬‬
‫‪ ‬הוכרזה בה' באייר תש"ח‪ 14 ,‬במאי ‪ ,1948‬בתל אביב‪ ,‬בעיצומה של מלחמת‬
‫העצמאות‪.‬‬
‫‪ ‬ההכרזה כוללת‪:‬‬
‫‪ ‬הכרזה רשמית על הקמת מדינת ישראל‪.‬‬
‫‪ ‬הצדקות שונות להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪ ‬הצהרת כוונות לגבי אופייה של המדינה החדשה‪.‬‬
‫‪ ‬פניות לגורמים שונים בבקשה לסיוע בהקמת המדינה‪.‬‬
‫חלקי הכרזת העצמאות‪:‬‬
‫א‪ .‬החלק ההיסטורי ‪ -‬ההצדקות והסיבות להקמתה של מדינה יהודית בארץ ישראל‪.‬‬
‫ב‪ .‬החלק המעשי (הכרזתי) ‪ -‬ההכרזה על הקמת המדינה ועל שמה‪ ,‬קביעת רשויות השלטון‬
‫המרכזיות שלה‪ :‬מועצת המדינה הזמנית והממשלה הזמנית‪.‬‬
‫ג‪ .‬החלק הצהרתי (עקרוני מהותי) ‪ -‬החזון של מייסדי המדינה לגבי אופי המדינה‪.‬‬
‫ד‪ .‬חלק הפניות ‪ -‬קריאות לגופים‪ ,‬מדינות וקבוצות במטרה לבסס את ההכרה בקיומה של‬
‫המדינה שרק נוסדה להבטיח את קבלתה ולחזק את ריבונותה‪.‬‬
‫ה‪ .‬חתימות ‪ -‬הביטוי להסכמה הרחבה בקרב נציגי היישוב היהודי על הקמת המדינה‪.‬‬
‫החלק ההיסטורי‪:‬‬
‫הצדקות לקיום מדינה יהודית בארץ ישראל‬
‫הצדקות‬
‫הצדקה טבעית‪/‬‬
‫בינלאומיות‬
‫הצדקות היסטוריות‬
‫אוניברסלית‬
‫(משפטיות)‬
‫הצדקות היסטוריות‪:‬‬
‫‪8‬‬
‫הצדקות להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל הקשורות לאירועים היסטוריים (חובה לזכור‬
‫‪ 3‬דוגמאות)‪:‬‬
‫‪ ‬הקשר הקדום של עם ישראל לארץ בתקופת התנ"ך‪.‬‬
‫‪ ‬במהלך הגלות העם המשיך בתקוה ובמאמץ לשוב לארץ ישראל‪.‬‬
‫‪ ‬נעשה מאמץ לשוב לארץ בדורות האחרונים שהביא להקמת ישוב גדול ומבוסס‪.‬‬
‫‪ ‬הקונגרס הציוני הראשון ‪ 1897‬שכינס הרצל אשר הכריז על זכות העם היהודי‬
‫להקים מדינה בארצו‪.‬‬
‫‪ ‬השואה הוכיחה את ההכרח בפתרון בעיית האנטישמיות על ידי מדינה יהודית‪.‬‬
‫‪ ‬השתתפות היישוב היהודי במלחמת העולם השנייה הקנתה לו את הזכות להימנות על‬
‫העמים באו"ם‪.‬‬
‫הצדקות בינלאומיות (משפטיות)‪:‬‬
‫‪ ‬הצדקה להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל הנובעת מתמיכה בינלאומית בזכותו העם‬
‫היהודי למדינה בארץ ישראל‪.‬‬
‫‪ ‬החלטות רשמיות של מדינות וגופים בינלאומיים כגון‪ :‬הצהרת בלפור (‪ ,)1917‬כתב‬
‫המנדט‪ ,‬החלטת האו"ם על תכנית החלוקה ב‪( 1947 -‬החלטה ‪.)181‬‬
‫הצדקה טבעית‪:‬‬
‫‪ ‬הצדקה להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל הנובעת מהזכות הטבעית והאוניברסלית‬
‫של כל עם להגדרה עצמית‪.1‬‬
‫החלק הצהרתי (עקרוני מהותי) ‪:‬‬
‫בחלק זה מתואר האופי של המדינה החדשה ‪ -‬מדינה יהודית ודמוקרטית‪:‬‬
‫מאפיינים היהודיים של המדינה הבאים‬
‫מאפיינים דמוקרטיים של המדינה‬
‫לידי ביטוי בהכרזת העצמאות‬
‫הבאים לידי ביטוי בהכרזת העצמאות‬
‫הבטחה לשוויון זכויות חברתי ומדיני לכל אזרחיה‬
‫שם המדינה יהיה ישראל‬
‫ללא הבדל דת גזע ומין‬
‫‪ 1‬הזכות להגדרה עצמית‪ :‬זכותו של עם להחליט באופן חופשי‪ ,‬ללא התערבות חיצונית של מדינות אחרות‪ ,‬על‬
‫הקמת מדינה בשטח מסוים‪ ,‬ולקבוע בעצמו את צורת השלטון בה‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫מכריזים על המדינה כמדינה יהודית‬
‫הבטחה לחרות דת מצפון לשון חינוך ותרבות‬
‫מדינת ישראל תהיה פתוחה לעליה יהודית‬
‫בקביעה כי המדינה תושתת על יסודות החרות‬
‫‪.‬הבטחה להיות נאמנים לעקרונותיה של מגילת‬
‫האו"ם‬
‫הכרזה על הקמת מוסדות דמוקרטיים ‪ :‬קיום‬
‫הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל‬
‫בחירות‪ ,‬כינון חוקה‪ ,‬רשות מבצעת ורשות‬
‫מחוקקת‬
‫קריאה לערבים תושבי המדינה שקמה להשתתף‬
‫קריאה לעם יהודי להתלכד סביב המדינה‬
‫בבניין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה‬
‫הבטחה להעניק לערבים אזרחי ישראל נציגות‬
‫מתאימה בכל מוסדות המדינה‬
‫שמירה על המקומות הקדושים לכל הדתות‬
‫פיתוח הארץ לכל תושביה‬
‫חלק הפניות‪:‬‬
‫פניות בכוונה לשיתוף פעולה מגורמים שונים‪:‬‬
‫• שיקבלו את מדינת ישראל החדשה‬
‫לתוך משפחת העמים ויסייעו בבנית‬
‫המדינה‬
‫לאו"ם‬
‫• לשמור על השלום‬
‫• לקחת חלק בהקמת המדינה‬
‫• אזרחות מלאה ושווה וייצוג מתאים‬
‫במוסדות המדינה‬
‫לערבים תושבי‬
‫מדינת‬
‫ישראל‬
‫• קריאה לשלום ושכנות טובה‬
‫• פיתוח המזרח התיכון‬
‫למדינות שכנות‬
‫• להתלכד סביב הישוב בעלייה לארץ‬
‫ובבניין‬
‫• לסייע במערכה הגדולה על הגשמת‬
‫שאיפת הדורות לגאולת ישראל‬
‫לעם היהודי בתפוצות‬
‫מעמד המיעוטים לפי הכרזת העצמאות (התחייבויות כלפי ערביי ישראל)‪:‬‬
‫‪ ‬אזרחים שווי זכויות בעלי אזרחות מלאה ושווה‪ ,‬המוזמנים להשתתף בבניית המדינה‪.‬‬
‫‪ ‬קבלת נציגות שווה במוסדות המדינה‪.‬‬
‫‪ ‬המדינה תשמור על שוויון זכויות מדיני וחברתי גמור לכל אזרחיה ללא הבדל דת גזע‬
‫ומין‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫‪ ‬תשמור על המקומות הקדושים לכל הדתות‪ ,‬תבטיח חופש דת‪ ,‬מצפון‪ ,‬לשון‪ ,‬חינוך‬
‫ותרבות‪ ,‬תשקוד על פיתוח הארץ לכל תושביה‪.‬‬
‫שאלות לדוגמה הרקע ההיסטורי והכרזת העצמאות‬
‫‪ .1‬לאחרונה נחתם הסכם שיתוף פעולה אזורי בכל הקשור למוכנות ותגובה באירועי זיהום‬
‫ים מדלק‪ ,‬שכולל את מצרים‪ ,‬ירדן וישראל‪ .‬ההסכם נחתם מתוך הכרה בחשיבות הטבע‬
‫והנוף של מפרץ אילת ובמשמעותם הכלכלית‪ ,‬והותוותה תכנית פעולה משותפת למניעת‬
‫זיהום המפרץ‪.‬‬
‫ ציין והצג את הפנייה בהכרזת העצמאות (מבין הפניות לגורמים שונים)‪ ,‬שממשלת‬‫ישראל מממשת בטיפול בזיהום הים מדלק‪ .‬הסבר תשובתך לפי הקטע‪.‬‬
‫‪ .2‬הצג את הצהרת בלפור‪.‬‬
‫‪ .3‬הצג את כתב המנדט‪.‬‬
‫‪ .4‬הצג את החלטת האו"ם מספר ‪ ,181‬תוכנית החלוקה‪.‬‬
‫‪ .5‬הצג נקודת דמיון אחת ונקודת שוני אחת בין הכרזת העצמאות לבין תוכנית החלוקה‪.‬‬
‫‪ .6‬הצג שני מאפיינים דמוקרטיים ושני מאפיינים יהודיים לפי הכרזת העצמאות‪.‬‬
‫‪ .7‬הצג הצדקה היסטורית‪ ,‬הצדקה בין לאומית והצדקה טבעית להקמתה של מדינת‬
‫ישראל כמדינה יהודית על פי הכרזת העצמאות‪.‬‬
‫‪ .8‬ההכרזה כוללת קריאות אל ארבעה גורמים‪ :‬ציין את ארבעת הגורמים והצג את תוכן‬
‫הפניות אליהם‪.‬‬
‫‪ .9‬הצג את מעמד המיעוטים כפי שבא לידי ביטוי בהכרזת העצמאות‪.‬‬
‫מהי דמוקרטיה? ערכים‪ ,‬עקרונות ומאפיינים של משטר דמוקרטי‬
‫‪11‬‬
‫כדי שיתקיים משטר דמוקרטי‪ ,‬הכרחי שיתקיימו מספר עקרונות (יסודות)‪ .‬כל אחד‬
‫מהעקרונות הוא הכרחי אך אינו מספיק‪ .‬ללא אחד מהן לא תיתכן דמוקרטיה מלאה‪.‬‬
‫עקרונות הדמוקרטיה‪:‬‬
‫הכרע‬
‫ת‬
‫הרוב‬
‫סובלנו‬
‫ת‬
‫שלטון‬
‫העם‬
‫דמוקרטיה‬
‫שלטון‬
‫החוק‬
‫זכויות‬
‫אדם‬
‫הגבלת‬
‫השלטון‬
‫הסכמיו‬
‫ת‬
‫פלורליז‬
‫ם‬
‫עיקרון שלטון עם‪:‬‬
‫‪ ‬עיקרון יסוד של הדמוקרטיה‪.‬‬
‫‪ ‬העם הכולל את כל האזרחים הם הריבון ומקור הסמכות במדינה‪.‬‬
‫‪ ‬האזרחים בוחרים את נציגיהם לשלטון שינהלו בשמם ולמענם את המדינה לזמן‬
‫קצוב המוגדר בחוק‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫סוגי ממשלים‪:‬‬
‫ממשל‬
‫פרלמנטרי‬
‫ממשל‬
‫נשיאותי‬
‫סוגי‬
‫ממשל‬
‫ממשל‬
‫מעורב‬
‫ממשל פרלמנטרי (בחירות ‪ -‬פרלמנט – ממשלה)‪:‬‬
‫‪ ‬האזרחים בוחרים את הנציגים בפרלמנט‪ ,‬שהוא בית הנבחרים המשמש כרשות‬
‫מחוקקת‪.‬‬
‫‪ ‬מתוך הפרלמנט נבחרת הממשלה (הרשות המבצעת)‪ ,‬הזקוקה לתמיכתם של רוב‬
‫חברי הפרלמנט‪.‬‬
‫‪ ‬הפרלמנט מפקח על הממשלה‪ ,‬ורוב השרים הם בדרך כלל חברי פרלמנט‪ .‬הפרלמנט‬
‫יכול להביע אי אמון בממשלה וכך להפיל אותה ולהביא לבחירות חדשות‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫ממשל נשיאותי‪:‬‬
‫‪ ‬הנשיא הוא ראש הרשות המבצעת והוא נבחר ישירות בידי האזרחים שבוחרים‬
‫בנפרד גם את חברי הפרלמנט‪.‬‬
‫‪ ‬הנשיא ממנה בעצמו את חברי הרשות המבצעת והם אחראים בפניו ולא בפני‬
‫הפרלמנט‪.‬‬
‫‪ ‬בניגוד לממשל פרלמנטרי שבו ראש הממשלה יכול לפזר את הפרלמנט הנשיא לא‬
‫יכול לעשות זאת‪.‬‬
‫‪ ‬לעומת זאת הפרלמנט אינו יכול להדיח את הנשיא אלא במצב קיצון כמו מקרה שבו‬
‫הוא ביצע עבירה פלילית‪.‬‬
‫ממשל מעורב‪:‬‬
‫‪ ‬העם בוחר את נציגיו לפרלמנט‪ ,‬הפרלמנט בוחר מתוכו את חברי הממשלה שזקוקה‬
‫לתמיכתו ואישורו של רוב הפרלמנט‪.‬‬
‫‪ ‬הפרלמנט יכול להפיל את הממשלה כמו בממשל פרלמנטרי‪.‬‬
‫‪ ‬את ראש הממשלה ממנה הנשיא‪ ,‬והוא יבוא בד"כ מהמפלגה שזכתה ברוב‬
‫המנדטים בבחירות‪.‬‬
‫‪ ‬בנפרד העם בוחר ישירות את הנשיא העומד בראש המדינה ובראש הרשות המבצעת‬
‫‪ ‬בין הנשיא לראש הממשלה יש חלוקת עבודה ובד"כ ראש הממשלה עוסק בענייני‬
‫פנים והנשיא בענייני חוץ‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫ממשל מעורב (דוגמת צרפת)‬
‫בחירות דמוקרטיות‪:‬‬
‫‪ ‬מאפיין בסיסי בכל סוגי הדמוקרטיות‪.‬‬
‫‪ ‬הליך המאפשר חילופי שלטון ובכך מגדיל את עוצמתן של רשויות השלטון‪ ,‬שחייבות‬
‫דין וחשבון לציבור כדי להיבחר שוב‪.‬‬
‫‪ ‬קיימים חמישה תנאים הכרחיים לקיומן של בחירות‪ :‬כלליות‪ ,‬חשאיות‪ ,‬מחזוריות‪,‬‬
‫שוויוניות‪ ,‬התמודדות‪ /‬חופשית‪.‬‬
‫קיימים ‪ 5‬תנאים הכרחיים לקיומם של בחירות דמוקרטיות (כח משה)‪:‬‬
‫‪ ‬כלליות ‪ -‬כל אזרחי המדינה זכאים לבחור ולהיבחר למוסדות המדינה במגבלות‬
‫הכפופות לחוק (כמו גיל מינימלי)‪.‬‬
‫‪ ‬חשאיות ‪ -‬איש מלבד הבוחר אינו יודע במי בחר‪ .‬החשאיות מבטיחה שהבוחר לא‬
‫יהיה נתון בלחצים ולא יחשוש מפני פגיעה בשל בחירתו‪.‬‬
‫‪ ‬מחזוריות ‪ -‬הבחירות מתקיימות בפרקי זמן ידועים קבועים בחוק על מנת למנוע‬
‫עריצות השלטון‪.‬‬
‫‪ ‬שוויוניות‪ -‬לכל אזרח קול אחד‪ ,‬וכל קול שווה במשקלו למשנהו‪.‬‬
‫‪ ‬התמודדות חופשית ‪ -‬הבחירות מאפשרות תחרות הוגנת המבוססת על חירויות‬
‫וזכויות (במיוחד חופש הביטוי וחופש ההתאגדות) והתמודדות חופשית של כל‬
‫מפלגה או מועמד הרוצה בכך פוליטיות‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫שיטות בחירות הנהוגות בעולם‪:‬‬
‫נלמד שתי שיטות בחירות הנהוגות בעולם‪ :‬השיטה הנהוגה בישראל והשיטה הנהוגה‬
‫בארה"ב‪.‬‬
‫שיטת הבחירות הנהוגה בישראל‪:‬‬
‫בישראל נהוגה שיטת הבחירות הארצית‪ ,‬יחסית‪ ,‬רשימתית‪:‬‬
‫שיטת הבחירות הארצית‪:‬‬
‫‪ ‬כל הארץ מהווה אזור בחירה אחד לצורך חישוב תוצאות הבחירות‪.‬‬
‫שיטת הבחירות היחסית‪:‬‬
‫‪ ‬חלוקת המושבים בפרלמנט יחסית (בקירוב) למספר הקולות שבהם זכתה כל‬
‫מפלגה‪.‬‬
‫‪ ‬החישוב נעשה לפי מספר המצביעים בבחירות או לפי הקולות הכשרים בלבד ‪-‬‬
‫בתנאי שהמפלגה עברה את אחוז החסימה‪.‬‬
‫שיטת הבחירות הרשימתית‪:‬‬
‫‪ ‬מצביעים למפלגה שלה רשימת מועמדים (קבועה מראש)‪.‬‬
‫‪ ‬קימות מספר דרכים לקביעת רשימת המועמדים‪ :‬בחירות מקדימות (פריימריז)‪,‬‬
‫בחירות במוסדות המפלגה‪ ,‬ועדה מסדרת‪ ,‬החלטת ראש הרשימה‪.‬‬
‫אחוז החסימה‪:‬‬
‫‪ ‬אמצעי המגביל את הכניסה של רשימות לפרלמנט‪.‬‬
‫‪ ‬כל מדינה קובעת בחוק הבחירות את שיעור הקולות המינימלי שצריכה מפלגה לקבל‬
‫על מנת להיות מיוצגת בפרלמנט‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫‪ ‬מטרתו היא להגביל את מספר המפלגות המיוצגות בפרלמנט‪.‬‬
‫‪ ‬החל משנת ‪ 2014‬עומד אחוז החסימה בישראל על ‪ 3.25%‬מכלל הקולות הכשרים‬
‫שהם כ‪ 4 -‬מנדטים‪.‬‬
‫שיטת הבחירות הנהוגה בארה"ב‪:‬‬
‫בארה"ב נהוגה שיטת הבחירות האזורית‪ ,‬הרובית‪ ,‬אישית‪:‬‬
‫שיטת הבחירות האזורית‪:‬‬
‫‪ ‬המדינה מחולקת לאזורים‪ ,‬והמצביעים של כל אזור בוחרים נציג או מספר נציגים‬
‫לבית הנבחרים‪.‬‬
‫שיטת הבחירות הרובית‪:‬‬
‫‪ ‬רק מועמדי המפלגה שזכתה ברוב קולותיהם של הבוחרים באותו אזור נבחרים‬
‫לפרלמנט‪ ,‬וכך בכל אזור בנפרד‪.‬‬
‫שיטת הבחירות האישית‪:‬‬
‫‪ ‬כול מצביע בוחר אישית במועמד שהוא מעדיף‪.‬‬
‫יתרונות וחסרונות לשיטת בחירות יחסית ‪ -‬רשימתית ‪ -‬ארצית‪:‬‬
‫יתרונות‬
‫ייצוג ‪ -‬בפרלמנט יש ייצוג לקבוצות‬
‫חסרונות‬
‫חוסר יציבות שלטונית ‪ -‬ריבוי מפלגות‬
‫ודעות רבות בחברה ‪ -‬חיזוק עיקרון שלטן‬
‫מקשה על הקמת ממשלה יציבה‪ .‬יש צורך‬
‫העם והפלורליזם‪.‬‬
‫בקואליציה שבה המפלגות הקטנות‬
‫מעמידות דרישות מעבר לכוחן בבחירות‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫יותר עיסוק בבעיות לאומיות ארציות‬
‫היעדר קשר בין הבוחר לנבחרים ‪-‬‬
‫(חינוך‪ ,‬ביטחון) על פני אינטרסים‬
‫לאזרחים יש פחות שליטה על הדמויות‬
‫אזורים‪ ,‬יוצר אחדות‪.‬‬
‫שינהיגו את המדינה‪ .‬לא בוחרים את‬
‫הנציגים – פריימריז‪.‬‬
‫מאפשרת צמיחתן של מפלגות חדשות‬
‫פחות עיסוק בבעיות אזוריות‪ .‬פוגע‬
‫בהתאם לשינויים בחברה‪.‬‬
‫בעיקר בפריפריה‪.‬‬
‫יתרונות וחסרונות לשיטת בחירות רובית – אישית – אזורית‪:‬‬
‫יתרונות‬
‫יציבות ויעילות – השיטה מאפשרת‬
‫חסרונות‬
‫חוסר הלימה בין תמיכת הציבור לבין‬
‫לנבחרים למשול כיוון שבד"כ נקבעת‬
‫ייצוג הנבחרים –מפלגה שזכתה ברוב קטן‬
‫מפלגה מנצחת והיא מסוגלת להקים‬
‫במרבית אזורי הבחירה זוכה לרוב בבית‬
‫ממשלה לבדה ללא צורך בקואליציה‪.‬‬
‫הנבחרים ואילו מפלגה שזכתה קרוב ל‬
‫‪ 100%‬ביתר האזורים תישאר במיעוט ‪-‬‬
‫פגיעה בייצוגיות‬
‫קשר ישיר בין בוחר לנבחר –בחירה‬
‫העדפת אינטרסים אזוריים על פני‬
‫אישית של המועמדים מספקת לבוחרים‬
‫אינטרסים ארציים – נציגי האזורים‬
‫כתובת ברורה לפנות אליהם‪.‬‬
‫השונים עשויים למקד את פעילותם לקידום‬
‫אינטרסים של אזור הבחירה על חשבון‬
‫אינטרסים של כלל המדינה‪.‬‬
‫מתן משקל לאינטרסים אזוריים –‬
‫מבטיחה התייחסות לצרכים מקומיים‪.‬‬
‫בישראל מתקיים הרבה שנים ויכוח על השיטה הנהוגה בישראל‪ .‬יש המצדדים בשיטה‬
‫הנהוגה כיום‪ ,‬יש המצדדים בשיטה הנהוגה בארה"ב ויש כאלה המצדדים בשילוב של שתי‬
‫‪18‬‬
‫השיטות‪.‬‬
‫שאלות דוגמה עיקרון שלטון העם‪:‬‬
‫‪ .1‬בבריטניה התנהל מזה מספר חודשים דיון בנושא חברותה של הממלכה הבריטית באיחוד‬
‫האירופי‪ .‬בעקבות כך החליטה הממשלה לקיים משאל עם ולאפשר לציבור האזרחים‬
‫לקבוע את עמדתם ‪ .‬החלטת האזרחים הייתה ברוב של ‪ 51%‬לעזוב את האיחוד האירופי‪.‬‬
‫החלטה זו הייתה בניגוד לדעת הממשלה שתמכה בהישארות הממלכה באיחוד‪.‬‬
‫א ‪.‬ציין והצג מהו העיקרון הדמוקרטי שבא לידי ביטוי בביצוע משאל העם‪.‬‬
‫הסבר כיצד עיקרון זה בא לידי ביטוי בקטע‪.‬‬
‫‪ .2‬הצג את עיקרון שלטון העם‪.‬‬
‫‪ .3‬הצג שני הבדלים בין ממשל נשיאותי לממשל פרלמנטרי‪.‬‬
‫‪ .4‬הצג את המושג ממשל פרלמנטרי או ממשל מעורב‪.‬‬
‫‪ .5‬הצג את שיטת הבחירות שנהוגה בישראל‪.‬‬
‫‪ .6‬הצג את שיטת הבחירות הנהוגה בארה"ב‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫‪ .7‬הצג שני יתרונות ושני חסרונות בשיטת הבחירות הנהוגה בישראל‪.‬‬
‫‪ .8‬לאחרונה נערכו בחירות דמוקרטיות באחת המדינות בעולם‪ ,‬ובהן אחת המפלגות‬
‫התחזקה מאוד והכפילה את כוחה‪ .‬מנהיג מפלגה זו הצהיר כי הישג זה מבטא את רצון‬
‫האזרחים להשפיע באמצעות נציגיהם על המדיניות בתחום החברתי כלכלי במדינה‪.‬‬
‫נציג של אחת המפלגות שנחלשו בבחירות הגיש לוועדת הבחירות המרכזית ערעור על‬
‫תוצאות הבחירות‪ ,‬ודרש לערוך בחירות חוזרות‪ .‬לטענתו בחלק מהקלפיות ההצבעה הייתה‬
‫חשופה לעיני ועדת הקלפי‪ ,‬ובקלפיות מסוימות לא היה פיקוח עליהן במשך ההצבעה‪.‬‬
‫א ‪ .‬ציין והצג עיקרון דמוקרטי שבא לידי ביטוי בהצהרה של מנהיג המפלגה שהתחזקה‬
‫והכפילה את כוחה בבחירות‪ .‬הסבר כיצד עיקרון זה בא לידי ביטוי בקטע‪.‬‬
‫ב‪ .‬ציין והצג תנאי הכרחי לקיום בחירות דמוקרטיות שלא התקיים‪ ,‬לטענת הנציג של אחת‬
‫המפלגות שנחלשו בבחירות‪ .‬הסבר כיצד תנאי זה בא לידי ביטוי בקטע‪.‬‬
‫תרבות פוליטית דמוקרטית‪:‬‬
‫‪ ‬ערכים‪ ,‬אמונות והתנהגות המבטאים הזדהות עם עקרונות הדמוקרטיה‪.‬‬
‫‪ ‬למשל‪ :‬השתתפות גבוהה בבחירות‪ ,‬מעורבות פוליטית‪ ,‬שיתוף פעולה עם‬
‫הכרעת הרוב ושלטון החוק וקבלה של ערכים כמו פלורליזם‪ ,‬סובלנות‬
‫והסכמיות‪.‬‬
‫‪ ‬תרבות זו מחזקת את היציבות של המדינה הדמוקרטית‪.‬‬
‫‪ ‬תרבות זו לא קיימת במידה שווה בכל המדינות הדמוקרטיות והיא לא תנאי מחייב‬
‫להגדרת מדינה כדמוקרטית‪.‬‬
‫עיקרון הפלורליזם (ערך)‪:‬‬
‫‪ ‬הכרה בזכות קיומן של קבוצות‪ ,‬דעות והשקפות שונות‪.‬‬
‫‪ ‬והכרה בזכותן של הקבוצות לבטא את השונות ביניהן ולהתארגן במסגרות שונות‪.‬‬
‫‪ ‬כדי לממש את זכויותיהם ולפעול להשגת האינטרסים שלהן‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫ביטויים לפלורליזם במדינה דמוקרטית (ראשי תיבות ‪ -‬כח תפוח)‪:‬‬
‫‪ ‬בתחום כלכלי‪ :‬ריבוי ארגונים כמו ארגוני עובדים המתארגנים על בסיס אינטרסים‬
‫משותפים (ארגון המורים‪ ,‬ארגון העיתונאים)‪.‬‬
‫‪ ‬בתחום חברתי‪ :‬ריבוי ארגונים חברתיים שלכל אחד מטרות משותפות משלו בתחום‬
‫העשייה החברתי (ויצ"ו‪ ,‬נעמ"ת ‪ ,‬יד שרה)‪.‬‬
‫‪ ‬בתחום תרבותי חינוכי‪ :‬ריבוי ארגונים הפועלים במישור התרבותי חינוכי (מוסדות‬
‫חינוך שונים המיועדים לאוכלוסיות שונות כמו בתי"ס דתיים‪ ,‬דמוקרטיים‪ ,‬ערביים)‪.‬‬
‫‪ ‬בתחום פוליטי‪ :‬ריבוי מפלגות בעלות תפיסת עולם ואינטרסים שונים שמטרתם‬
‫להגיע לשלטון ולממש את הרעיונות המשותפים של חברי המפלגה ( הליכוד‪ ,‬הבית‬
‫היהודי‪ ,‬המחנה הציוני‪ ,‬יש עתיד)‪.‬‬
‫‪ ‬בתחום חוקתי מוסדי‪ :‬קיומן של רשויות שלטון נפרדות‪ :‬רשות מחוקקת‪ ,‬רשות‬
‫מבצעת ורשות שופטת‪ .‬מאפשר פיזור הכוח השלטוני ברמה הארצית והמקומית‪.‬‬
‫עיקרון (ערך) הסובלנות‪:‬‬
‫‪ ‬היכולת להקשיב לשונים מאתנו‪ ,‬לדעותיהם ולצורת חייהם‪.‬‬
‫‪" ‬לסבול" ולכבד את קיומן של דעות שונות גם אם הן מנוגדות לדעתנו‬
‫וגורמות לנו אי נוחות‪.‬‬
‫‪ ‬הימנעות מתגובות אלימות מילוליות או פיזיות בעת מחלוקת‪.‬‬
‫‪ ‬הימנעות מפעילות של השלטון כלפי עמדות ביקורתיות או מרגיזות‪.‬‬
‫חשיבות עיקרון הסובלנות במדינה הדמוקרטית‪:‬‬
‫‪21‬‬
22
‫עיקרון ההסכמיות (ערך)‪:‬‬
‫‪ ‬הסכמה רחבה של האזרחים והקבוצות במדינה על נושאים מהותיים‪ ,‬כמו‬
‫קיום המדינה‪ ,‬הגדרת אופייה וכללי המשחק הפוליטיים‪.‬‬
‫‪ ‬מחזקת את היציבות ומאפשרת קיום בצוותא על אף חילוקי דעות‬
‫בתחומים אחרים‪.‬‬
‫‪ ‬ישנו מתח בין ערך הפלורליזם המעודד ריבוי דעות לערך ההסכמיות המחזק את‬
‫האחידות‪.‬‬
‫על מה יש להסכים?‬
‫‪ ‬מסגרת גבולות המדינה‪.‬‬
‫‪ ‬צורת המשטר ועל אופי המדינה כלומר קבלת כללי המשחק הדמוקרטיים‪.‬‬
‫‪ ‬קבלת השלטון שנבחר בבחירות דמוקרטיות כשלטון לגיטימי‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫שאלות לדוגמה תרבות פוליטית‪ ,‬פלורליזם הסכמיות‪ ,‬סובלנות‪:‬‬
‫‪ .1‬הצג את המושג תרבות פוליטית דמוקרטית‪.‬‬
‫‪ .2‬הצג את עיקרון הפלורליזם‪.‬‬
‫‪ .3‬הצג את עיקרון הסובלנות‪.‬‬
‫‪ .4‬הצג את עיקרון הסכמיות‪.‬‬
‫‪ .5‬הצג שני ביטויים לעיקרון הפלורליזם במדינה דמוקרטית‪.‬‬
‫‪ .6‬הצג שתי סיבות מדוע עיקרון הסובלנות חשוב במדינה דמוקרטית‪.‬‬
‫‪ .7‬בבריטניה הוקם בית ספר ייחודי‪ ,‬שתכנית הלימודים בו מדגישה את החינוך החברתי‬
‫יותר מהישגים בלימודים‪ .‬משרד החינוך הבריטי הוציא צו סגירה לבית הספר‪ ,‬בטענה‬
‫שתכנית הלימודים בו חורגת מתכנית הלימודים האחידה הנהוגה במדינה‪ .‬הנהלת בית‬
‫הספר פנתה לבית המשפט בבקשה לבטל את הצו‪ .‬השופט נענה לבקשתה והִ תיר את המשך‬
‫פעילותו של בית הספר‪.‬‬
‫ ציין והצג את העיקרון הדמוקרטי שעליו התבסס השופט בפסיקתו‪ .‬הסבר כיצד בא לידי‬‫ביטוי עיקרון זה בקטע‪.‬‬
‫‪ .8‬במגרשי הכדורגל קיימת תופעה שבה אוהדים קוראים קריאות פוגעניות כלפי שחקנים‪.‬‬
‫ההתאחדות לכדורגל החליטה לגבש תוכנית לחיסול התופעה‪ .‬על פי תוכנית זו יהיו‬
‫מפגשים בין אוהדים של קבוצות יריבות‪ ,‬קריאה להימנע מקללות במגרשים וביציעים‬
‫ופנייה למוסדות חינוך בבקשה לעסוק בנושא זה‪.‬‬
‫ ציין והצג את העיקרון הדמוקרטי שהנחה את ההתאחדות לכדורגל בגיבוש תכניתה‪.‬‬‫הסבר כיצד עיקרון זה בא לידי ביטוי בקטע‪.‬‬
‫‪ .9‬לאחר שהסתיימה מערכת הבחירות לנשיאות ארצות הברית‪ ,‬פנה הנשיא הנבחר למנהיגים‬
‫של שתי המפלגות הגדולות‪ .‬הוא דיבר איתם על הצורך לעבוד בשיתוף פעולה כדי לשפר‬
‫את המצב הכלכלי במדינה‪ .‬הוא טען שהאזרחים העבירו מסר למנהיגים שלהם‪ ,‬דרך‬
‫הבחירות‪ ,‬שהגיע הזמן לפעול ביחד למען מטרות משותפות ולמימוש הערכים הבסיסיים של‬
‫הברית‪.‬‬
‫ארצות‬
‫‪24‬‬
‫ ציין והצג עיקרון דמוקרטי המתממש בדברי הנשיא‪ .‬הסבר כיצד עיקרון זה בא לידי ביטוי‬‫בקטע‪.‬‬
‫עיקרון הכרעת הרוב‪:‬‬
‫‪ ‬עקרון דמוקרטי הקובע כיצד מתקבלות החלטות‪.‬‬
‫‪ ‬ההחלטה שמתקבלת היא זו שרוב המצביעים תומכים בה‪.‬‬
‫‪ ‬כולם (רוב ומיעוט) מחויבים להחלטה שהתקבלה‪.‬‬
‫‪ ‬אסור לרוב לנהוג בעריצות וחובתו להגן על זכויות המיעוט‪.‬‬
‫עריצות הרוב‪:‬‬
‫‪ ‬שימוש לא דמוקרטי בעקרון הכרעת הרוב ולפיו הרוב מנצל את כוחו לרעה‪.‬‬
‫‪ ‬הרוב פוגע בזכויות המיעוט ומקבל החלטות שלא יאפשרו למיעוט לצבור עוצמה‬
‫ולהפוך לרוב‪.‬‬
‫שאלות לדוגמה עיקרון הכרעת‬
‫הרוב‪:‬‬
‫‪ .1‬הצג את עיקרון הכרעת הרוב‪.‬‬
‫‪ .2‬הצג את המושג עריצות הרוב‪.‬‬
‫‪ .3‬באוסטריה נוהגים לקיים משאלי עם בסוגיות מהותיות ועקרוניות במדינה ובהם מביאים‬
‫את ההכרעה לעם ששותפים להחלטות החשובות כחלק מהיותם אזרחים במדינה‪.‬‬
‫אוסטריה היא מדינה ניטראלית‪ ,‬אין לה אויבים והיא אינה מנהלת מלחמות‪ .‬במשאל עם‬
‫שנערך הצביעו כשישים אחוז מהאוסטרים על הרצון להמשיך בגיוס חובה במדינתם ולכן‬
‫החלטת הממשלה הייתה להמשיך בגיוס חובה‪.‬‬
‫א‪ .‬ציין והצג את העיקרון הדמוקרטי שאותו מממשת אוסטריה‪ .‬הסבר כיצד עיקרון זה בא‬
‫לידי ביטוי בקטע‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫ב‪ .‬ציין והצג את העיקרון הדמוקרטי הבא לידי ביטוי בקבלת ההחלטה להמשיך בגיוס‬
‫חובה באוסטריה‪ .‬הסבר כיצד עיקרון זה בא לידי ביטוי בקטע‪.‬‬
‫סוגי זכויות‪:‬‬
‫קיימים ‪ 4‬סוגי זכויות‪ :‬זכויות אדם (טבעיות‪/‬יסוד)‪ ,‬זכויות פוליטיות‪/‬אזרח‪ ,‬זכויות‬
‫כלכליות חברתיות וזכויות מיעוט‪/‬קבוצה‪.‬‬
‫זכויות‬
‫אדם‬
‫זכויות‬
‫פוליטיות‬
‫אזרח‬
‫סוגי‬
‫זכויות‬
‫זכויות‬
‫חברתיות‬
‫כלכליות‬
‫‪26‬‬
‫זכויות‬
‫קבוצה‬
‫מיעוט‬
‫זכויות האדם (טבעיות‪ /‬בסיסיות‪/‬יסוד)‪:‬‬
‫‪ ‬זכויות האדם הן זכויות טבעיות‪ ,‬אלו זכויות יסוד שמובטחות לכל אדם‬
‫באשר הוא אדם‪.‬‬
‫‪ ‬זכויות אלה אינן מוענקות ע"י השלטון‪ ,‬אינן תלויות בשלטון והשלטון חייב ומחויב‬
‫לאפשר זכויות אלה ולהגן עליהן‪.‬‬
‫‪ ‬מקובל למנות בין הזכויות הטבעיות‪ :‬חיים וביטחון‪ ,‬קניין‪ ,‬חירות‪ ,‬שוויון‪ ,‬כבוד והליך‬
‫משפטי הוגן ( ראשי תיבות‪ :‬כח החשק)‪.‬‬
‫התנגשות בין זכויות‪:‬‬
‫‪ ‬הזכויות הן יחסיות כלומר אינן מוחלטות‪.‬‬
‫‪ ‬הזכויות סותרות לא פעם זו את זו ובאף חברה אנושית הן אינן ניתנות להגשמה‬
‫באורח מלא‪.‬‬
‫‪ ‬במקרה של התנגשות בין זכויות או בין זכות לאינטרס ציבורי נדרש לבצע שקלול‬
‫ואיזון (איזון סביר בין הזכויות) כלומר העמדת זכות מול זכות‪ ,‬בחינת המקרה בו‬
‫מתקיימת התנגשות ופגיעה מידתית בזכויות הנפגעות‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫‪ ‬הסיבות הבסיסיות המוצדקות להגבלת זכויותיו של אדם היא כאשר מימושן פוגע‬
‫בזכויות הזולת או באינטרס הציבורי‪.‬‬
‫* דוגמה להתנגשות בין זכויות ‪ -‬אדם פוגע באדם אחר ונשלח לבית הסוהר ע"י בית‬
‫המשפט ‪ -‬התנגשות בין הזכות לחופש התנועה לבין הזכות לחיים וביטחון‪.‬‬
‫* דוגמה להתנגשות בין זכות לאינטרס‪/‬יעד של המדינה ‪ -‬יעד מדיני כמו הפקעת קרקע‪:‬‬
‫פגיעה בזכות לקניין למען צורך ציבורי (הקמת כביש ‪.)6‬‬
‫חובות האדם כאדם‪:‬‬
‫‪ ‬להכיר את זכויותיו של הזולת‪.‬‬
‫‪ ‬להימנע מפגיעה בזכויותיו של אדם אחר ולאפשר לו לקיים אותן‪.‬‬
‫‪ ‬לשמור ולהגן על הזכויות של האחר‪.‬‬
‫פרוט זכויות האדם‬
‫‪28‬‬
‫זכויות האדם‪/‬טבעיות‬
‫חירות‬
‫כבוד‬
‫פרטיות‬
‫מחשבה‬
‫ומצפון‬
‫שם טוב‬
‫תנועה‬
‫הליך‬
‫משפטי הוגן‬
‫חיים‬
‫וביטחון‬
‫קניין‬
‫שוויון‬
‫סוגי‬
‫מדיניות‬
‫הבחנה‬
‫העדפה‬
‫מתקנת‬
‫אפליה‬
‫פסולה‬
‫עיסוק‬
‫ביטוי‬
‫דת‬
‫מדת‬
‫הזכות לחיים וביטחון ושלמות הגוף‪:‬‬
‫‪ ‬זכותו של אדם שאחרים לא יפגעו בחייו‪ ,‬בגופו או בנפשו‪.‬‬
‫‪ ‬על המדינה לספק לו את ההגנה הדרושה לכך באמצעות מוסדות וחקיקה‪.‬‬
‫הזכות לקניין‪:‬‬
‫‪ ‬זכותו של כל אדם להיות בעל רכוש‪.‬‬
‫‪ ‬לשמור עליו וליהנות ללא חשש שיילקח ממנו‪.‬‬
‫‪ ‬אין לעשות שימוש בקניינו של אדם ללא רשותו‪.‬‬
‫‪ ‬קניין יכול להיות חומרי (מוחשי – בית‪ ,‬קרקע‪ ,‬כסף) או רוחני (זכויות יוצרים‪ ,‬פטנט‪,‬‬
‫המצאה מדעית‪ ,‬ספר)‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫הזכות לכבוד (פרטיות ושם טוב)‪:‬‬
‫‪ ‬זכותו של כל אדם שלא להיות נתון ליחס משפיל‪ ,‬מזלזל‪ ,‬מעליב או פוגעני‬
‫הפוגע בתחושת הכבוד העצמי שלו או בדימוי העצמי שלו‪.‬‬
‫‪ ‬הזכות לפרטיות ‪ -‬זכותו של כל אדם לחיות ללא חשיפה‪ ,‬התערבות‪ ,‬או חדירה לחייו‪,‬‬
‫לגופו ולחפציו ללא הסכמתו‪.‬‬
‫‪ ‬הזכות לשם טוב ‪ -‬זכותו של כל אדם שלא יפרסמו אודותיו‪ ,‬על אורחותיו ועל‬
‫דעותיו מידע שיקרי‪.‬‬
‫* בשאלות אירוע יש לכתוב‪:‬‬
‫ציין‪ :‬הזכות לכבוד או הזכות לכבוד – פרטיות או הזכות לכבוד ‪ -‬שם טוב‪.‬‬
‫הצג‬
‫‪-‬‬
‫בכל‬
‫מקרה‬
‫כותבים‬
‫את‬
‫ההגדרה‬
‫המלאה‬
‫(שלושת‬
‫הרכיבים)‪.‬‬
‫הסבר ‪ -‬גם בציטוט וגם בהסבר מתייחסים לזכות הרלוונטית‪.‬‬
‫הזכות להליך משפטי הוגן‪:‬‬
‫‪ ‬זכותו של כל אדם הנמצא בהליך משפטי שזכויותיו הטבעיות לא ייפגעו מעבר למה‬
‫שנדרש לצורך החקירה והמשפט‪.‬‬
‫‪ ‬מטרת הזכות למנוע פגיעה לא מוצדקת בזכויות היסוד של האדם ולהגן על זכויותיו‬
‫מפני שרירות השלטון‪.‬‬
‫‪ ‬על מנת להבטיח את קיומו של הליך משפטי הוגן ננקטים אמצעים שונים כגון (צריך‬
‫לתת ‪ 2‬דוגמאות)‪ :‬אדם חף מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתו‪ ,‬אדם זכאי לייצוג‬
‫של עורך דין‪ ,‬אין לערוך חיפוש בביתו של אדם ללא צו בית משפט‪ ,‬אין לעצור אדם‬
‫לתקופה ארוכה ללא הבאתו בפני שופט‪ ,‬זכותו של אדם לדעת במה הוא מואשם‪,‬‬
‫זכותו של אדם למשפט פומבי‪ ,‬הזכות שהמשפט יתנהל בפני שופטים בלתי‪-‬תלויים‪,‬‬
‫זכותו של אדם לערער על פסיקת בית‪-‬משפט בעניינו‪.‬‬
‫הזכות לשוויון (ערך‪/‬עקרון)‪:‬‬
‫‪ ‬זכותו של כל אדם‪ ,‬ללא הבדל דת גזע ומין לקבל יחס שווה לזולתו ואין‬
‫להפלות אדם בשל זהותו‪ ,‬שיוכו או סממן חיצוני כלשהו‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫‪ ‬לכל אדם זכות לשוויון בפני החוק‪ ,‬שוויון פוליטי (זכות לבחור ולהיבחר) ובזכות‬
‫לשוויון הזדמנויות חברתי כלכלי‪.‬‬
‫‪ ‬היישום של הזכות לשוויון נתון במחלוקת בחברה הדמוקרטית (הגבול בין אפליה‬
‫פסולה להבחנה מותרת ומשמעות שוויון ההזדמנויות הרצוי‪.‬‬
‫מקרים בהם הזכות לשוויון אינה מתקיימת‪:‬‬
‫קיימים שלושה מקרים בהם הזכות לשוויון אינה מתקיימת‪ :‬מדיניות של הבחנה‪ ,‬מדיניות‬
‫של העדפה מתקנת‪ ,‬אפליה פסולה‪.‬‬
‫אפליה פסולה‪:‬‬
‫‪ ‬פגיעה בזכות לשוויון על ידי הענקת יחס שונה לבני אדם‪.‬‬
‫‪ ‬ללא סיבה מוצדקת‪ ,‬ובפרט בשל זהות‪ ,‬שיוך‪ ,‬סממן חיצוני או מגבלה כלשהי (דת‪,‬‬
‫גזע‪ ,‬מין‪ ,‬העדפה מינית‪ ,‬צבע עור‪ ,‬מוצא‪ ,‬מראה חיצוני‪ ,‬מוגבלות מסוימת)‪.‬‬
‫מדיניות של הבחנה‪:‬‬
‫‪ ‬הענקת יחס שונה לבני אדם כאשר השונות רלוונטית לנושא הנידון‪ .‬לדוגמה‪:‬‬
‫חנייה לנכים‪ ,‬כיתות למחוננים‪ ,‬התאמות ללקוי למידה‪.‬‬
‫‪ ‬חוקים רבים מאד בכל דמוקרטיה מבוססים על הבחנה‪.‬‬
‫מדיניות של העדפה מתקנת‪:‬‬
‫‪ ‬הענקת הטבה‪ ,‬לקבוצת אנשים מקופחת או מופלית‪ ,‬חברתית או כלכלית‪.‬‬
‫‪ ‬למשך זמן מסוים במטרה לצמצם פערים‪ ,‬לקדמה ולהביאה לבסיס הזדמנויות‬
‫חברתי‪-‬כלכלי שווה וצמצום האי שוויון (לדוגמה‪ :‬שריון מקומות לנשים‪ ,‬הבטחת‬
‫מקומות באוניברסיטאות לסטודנטים משכבות מצוקה‪ /‬עיירות פיתוח)‪.‬‬
‫‪ ‬ישנו ויכוח ציבורי לגבי היקף השימוש הראוי במדיניות זו והיא שנויה במחלוקת‬
‫מכיוון‪ ,‬שהיא יוצרת אפליה כלפי אחרים ופוגעת בתחרות חופשית‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫ההבדלים בין מדיניות של הבחנה למדיניות של העדפה מתקנת‪:‬‬
‫קריטריון‬
‫למי מיועדת‬
‫מה הסיבה‬
‫מדיניות של העדפה מתקנת‬
‫מדיניות של הבחנה‬
‫לבעלי צרכים‪/‬מאפיינים שונים‬
‫לקבוצה גם אם הבודד‪ ,‬בן אותה‬
‫ורלוונטיים‪.‬‬
‫קבוצה‪ ,‬אינו זקוק להעדפה‪.‬‬
‫התעוררות צורך אצל אדם בשל‬
‫תיקון עוול שנגרם לקבוצה בשל‬
‫בעיה ‪,‬קושי ‪,‬שונות רלבנטית‪,‬‬
‫מדיניות קיפוח‪ ,‬דעות קדומות‪ ,‬נסיבות‬
‫להתמודד באופן שווה‪.‬‬
‫היסטוריות‪ ,‬תיקון עיוות ביחס‬
‫לקבוצה‪.‬‬
‫מה המטרה‬
‫שוויון הזדמנויות‪.‬‬
‫צמצום פערים‪.‬‬
‫לאיזו תקופה‬
‫לרוב לזמן בלתי מוגבל‪.‬‬
‫מוגבלת בזמן‪.‬‬
‫* חשוב לזכור!!!‬
‫בשאלות אירוע (כולל חד צדדי ואנסין) כאשר כתוב בשאלה ציין והצג את‬
‫המדיניות‪...‬התשובה תהיה אפליה פסולה או העדפה מתקנת או הבחנה בלבד‪.‬‬
‫זכות החירות‪( :‬ערך‪ ,‬עיקרון)‪:‬‬
‫‪ ‬זכותו של כל אדם לחופש בחירה ולחופש פעולה עפ"י רצונו החופשי‪.‬‬
‫‪ ‬זכות זו נובעת מההכרה שהאדם הוא יצור תבוני‪ ,‬אוטונומי‪ ,‬אחראי על גופו ועל‬
‫חייו‪.‬‬
‫‪ ‬אין לשלול את חירותו של אדם על ידי מעצר או על ידי הגבלת חופש המחשבה‬
‫והפעולה שלו‪.‬‬
‫‪ ‬חוקים רבים בכל חברה מגבילים בהכרח את הזכות לחירות ונגזרותיה וגבולות‬
‫הפגיעה הסבירה שנויים במחלוקת ציבורית בכל חברה דמוקרטית‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫‪ ‬מן הזכות לחירות נגזרות שורה של חירויות‪ :‬חופש הביטוי‪ ,‬חופש המחשבה והמצפון‪,‬‬
‫חופש התנועה‪ ,‬חופש העיסוק‪ ,‬חופש הדת‪ ,‬החופש מדת‪.‬‬
‫מתי יש להגביל חירותו של אדם?‬
‫פגיעה בזכויות של אחר ‪ -‬אם אדם משתמש בחירותו כדי לפגוע בגופו‪ ,‬רכושו‪ ,‬חירותו‪ ,‬או‬
‫כבודו של אדם אחר‪ ,‬יש להגביל את חירותו כדי להגן על אדם זה‪.‬‬
‫פגיעה בחברה ‪ -‬אם אדם משתמש בחירותו על מנת לפגוע בחברה‪ :‬בשלום‪ ,‬בביטחון‪,‬‬
‫במוסר‪ ,‬יש להגביל את חירותו‪.‬‬
‫פגיעה של אדם בעצמו ‪ -‬במדינות רבות מכירים בצורך להגביל את חירותו של האדם כדי‬
‫להגן עליו מפני עצמו‪ ,‬כמו אשפוז בכפייה של אדם בעל נטיות אובדניות‪.‬‬
‫פרוט סוגי החירויות‪:‬‬
‫חופש הביטוי‪:‬‬
‫‪ ‬זכותו של כל אדם לבטא את עמדותיו ודעותיו‪ ,‬את אמונותיו ואורחות חייו בפומבי‬
‫ובכל דרך כמו לבוש‪ ,‬תקשורת‪ ,‬אמנות‪ ,‬דיבור‪ ,‬כתיבה וכו'‪.‬‬
‫חופש המחשבה והמצפון‪:‬‬
‫‪ ‬לכל אדם זכות להחזיק בכל דעה‪ ,‬עמדה ומחשבה בכל נושא לפי בחירתו‪.‬‬
‫‪ ‬לכל אדם זכות לא לפעול בניגוד למצפונו (חופש המצפון עלול להתנגש עם חוקי‬
‫המדינה כמו גיוס לצבא לדוגמה)‪.‬‬
‫חופש התנועה‪:‬‬
‫‪ ‬זכותו של כל אדם לנוע כרצונו בחופשיות ממקום למקום‪.‬‬
‫‪ ‬זכותו של אזרח לצאת ממדינתו ולחזור אליה ללא הגבלה‪.‬‬
‫חופש דת‪:‬‬
‫‪ ‬לכל אדם הזכות להחזיק בכל אמונה‪ ,‬להשתייך לכל קבוצה דתית‪ ,‬לקיים כל טקס‪,‬‬
‫מנהג‪ ,‬או פולחן‪.‬‬
‫חופש מדת‪:‬‬
‫‪ ‬לכל אדם הזכות שלא להחזיק באמונה‪ ,‬לא להשתייך לקבוצה דתית‪ ,‬לא לסבול מכפיה‬
‫או הטפה דתית‪ ,‬לא לקיים טקס או פולחן דתי בניגוד לרצונו‪.‬‬
‫חופש העיסוק‪:‬‬
‫‪33‬‬
‫‪ ‬זכותו של כל אדם לבחור לעבוד בכל עבודה או מקצוע‪ ,‬לשם הבטחת צורכי הקיום‬
‫שלו (פרנסה) ולהגשמה עצמית (אסור לעסוק בעבודה לא חוקית כגון סחר בסמים‪,‬‬
‫הימורים‪ ,‬סחר בנשים וכד')‪.‬‬
‫חשוב לזכור!!!‬
‫במידה ואתם מזהים את זכות החירות באירוע מסוים‪ ,‬ראשית בדקו האם יש התאמה‬
‫לאחת החירויות הנגזרות מהזכות הכללית לחירות‪ .‬רק אם אף אחת מהחירויות‬
‫הספציפיות אינה מתאימה אז מדובר בזכות הכללית לחירות‪.‬‬
‫דוגמה לשאלות בנושא זכויות אדם‪:‬‬
‫‪ .1‬הצג שני כללים שנועדו להבטיח קיומו של הליך הוגן‪.‬‬
‫‪ .2‬הצג מהי הזכות לחירות ומה הם התנאים המגבילים זכות זו‪.‬‬
‫‪ .3‬הצג את חובות האדם כאדם‪.‬‬
‫‪ .4‬הסבר מהם זכויות טבעיות‪.‬‬
‫‪ .5‬על פי התקנות באחת מהעיריות‪ ,‬הרחצה בים בלי מציל אסורה‪ .‬כאשר לא היו מצילים באחד מחופי הים‬
‫הגיעו פקחים עירוניים ומתחו סרט סימון לאורך קו המים‪ .‬הם הודיעו למבקרים כי אין לעבור את הסרט‬
‫ולהיכנס לים‪.‬‬
‫מספר מבקרים שהגיעו לחוף מחו על מעשיהם של הפקחים‪ .‬לטענתם‪ ,‬הים הוא אזור פתוח‪ ,‬ואין למנוע‬
‫מהם את הזכות להיכנס אליו אם זה רצונם‪.‬‬
‫א‪ .‬ציין והצג את הזכות שעליה התקנה העירונית נועדה להגן‪ .‬הסבר את תשובתך על פי האירוע‪.‬‬
‫ב‪ .‬ציין והצג את הזכות של המבקרים בחוף‪ ,‬שלטענתם עלולה להיפגע בגלל פעולת הפקחים‪ .‬הסבר‬
‫את תשובתך על סמך האירוע‪.‬‬
‫‪ .6‬בקנדה הועלתה הצעת חוק שעל פיה ייאסר על אזרחים עובדי ציבור‪ ,‬למשל פקידי ממשלה‪ ,‬לחבוש‬
‫כיפה‪ ,‬להתכסות ברעלה או לענוד שרשרת עם מגן דוד או צלב‪ .‬המתנגדים להצעה זו טענו שיש בה‬
‫פגיעה בזכות בסיסית של האזרחים‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫ציין והצג זכות שעלולה להיפגע‪ ,‬לטענת המתנגדים להצעה‪ .‬הסבר על פי האירוע‪.‬‬
‫רופא נתבע על כך שהטיפול שהעניק לאדם מסוים פגע בבריאותו במקום לרפא אותו‪ .‬במהלך המשפט‬
‫ביקש הרופא להביא עדים שקיבלו ממנו בעבר אותו טיפול‪ ,‬כדי שיעידו שהטיפול בהם הצליח‪ .‬העדים‬
‫‪34‬‬
‫שזומנו ביקשו שהקהל לא יהיה נוכח באולם בית המשפט כשיעידו‪ ,‬כדי שלא לחשוף בציבור את מצבם‬
‫הרפואי‪.‬‬
‫השופט דחה את הבקשה‪ ,‬כי חשש שאם יסכים יפגע בזכות מסוימת של הרופא‪ ,‬אך הוא הרשה להם‬
‫להעיד בלי לחשוף את שמם ואת פניהם‪.‬‬
‫א‪ .‬ציין והצג את הזכות של העדים‪ ,‬שבאה לידי ביטוי בבקשתם‪ .‬הסבר כיצד זכות זו באה לידי ביטוי‬
‫בקטע‪.‬‬
‫‪ .7‬ב‪ .‬ציין והצג את הזכות של הרופא שבשמה דחה השופט את בקשת העדים‪ .‬הסבר כיצד זכות זו באה‬
‫לידי ביטוי בקטע‪.‬‬
‫‪ .8‬הכנסת אישרה חוק שיזם שר התחבורה מאיר שטרית‪ ,‬שלפיו נהג שביצע עברת תנועה חמורה יוענש‬
‫בהחרמת מכוניתו באופן מידי ובהעברתה למגרש מכוניות מיוחד על חשבון הנהג‪.‬‬
‫נהגים רבים זעמו על החוק בטענה שאין לפגוע ברכושם והם מעדיפים לספוג עונש אחר‪.‬‬
‫א‪ .‬ציין והצג את הזכות שעליה מגן החוק‪ .‬הסבר על סמך האירוע‪.‬‬
‫ב‪ .‬ציין והצג את הזכות שביטאו הנהגים‪ .‬הסבר על סמך האירוע‪.‬‬
‫‪ .9‬בעליו של הקניון החדש בגבעתיים הודיע שיפתחו אותו בשבת‪ ,‬וזאת עקב נתוני הסקר שערכו בעיר‬
‫‪67%‬‬
‫ולפיו‬
‫מתושבי‬
‫העיר‬
‫מעוניינים‬
‫שהקניון‬
‫יהיה‬
‫פתוח‬
‫במלואו‬
‫בשבת‪.‬‬
‫ראש העיר מתנגד לפתיחת הקניון בשבת מתוך רצון להתחשב באוכלוסייה הדתית בעיר‪.‬‬
‫א‪ .‬ציין והצג את העיקרון הדמוקרטי שהנחה את בעליו של הקניון בהחלטתו‪ .‬הסבר על סמך האירוע‪.‬‬
‫ב‪ .‬ציין והצג את הזכות שבשמה מתנגד ראש העיר לפתיחת הקניון בשבת‪ .‬הסבר על סמך האירוע‪.‬‬
‫‪ .10‬לרגל ריצת המרתון בתל אביב נסגרו לתנועה צירים מרכזיים בתל אביב‪ .‬בעקבות סגירת הכבישים‬
‫נוצרו פקקי תנועה כבדים ברחבי העיר‪.‬‬
‫ציין והצג את הזכות שנפגעה לנהגים בעקבות המרתון בתל אביב‪ .‬הסבר על פי האירוע‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫‪ .11‬עיתון מקומי פרסם כתבה ובה פירוט של האשמות פליליות בהן מואשם ראש העיר‪ .‬ראש העיר שלח‬
‫מכתב תגובה ובו הסביר כי האשמות אלה בוטלו כבר לפני מספר שנים ולכן הכתבה מכילה מידע לא‬
‫מדויק ושקרי‪ ,‬ועל העיתון להתנצל ולשלם לו פיצויים על הנזק שנגרם‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫ציין והצג את הזכות שנפגעה לראש העיר‪ .‬הסבר על פי האירוע‪.‬‬
‫‪ .12‬נאשם ברצח טען במשפטו כי השוטרים שאסרו אותו הפעילו עליו כוח בלתי מבוקר וחיפשו בביתו ללא‬
‫רשות‪ .‬הוא ביקש לשחררו ולבטל את המשפט בגין התנהגות בלתי ראויה של השוטרים‪.‬‬
‫עורך הדין מטעם המדינה טען כי אם ישוחרר הנאשם אין לדעת מה הוא יעשה‪ ,‬והוא עלול להיות מסוכן‬
‫לציבור‪.‬‬
‫א‪ .‬ציין והצג את הזכות בשמה מבקש הנאשם להשתחרר‪ .‬הסבירו את דבריכם על פי הקטע‪.‬‬
‫ב‪ .‬ציין והצג את הזכות בשמה טוען עורך הדין שאין לשחרר את הנאשם‪ .‬הסבר על פי האירוע‬
‫‪35‬‬
‫‪ .13‬בעיר ניו יורק פועלות כרכרות הרתומות לסוסים‪ ,‬ואנשים רבים מתפרנסים מהסעת תיירים בהן‪ .‬ראש‬
‫העיר החדש של ניו יורק החליט להפסיק את הפעילות של הכרכרות‪ ,‬מתוך דאגה לשלום הסוסים‪.‬‬
‫בתגובה פנו נציגי הנהגים לראש העיר וביקשו ממנו לבטל את החלטתו‪ .‬לטענתם הסוסים זוכים לטיפול‬
‫מסור‪ ,‬וההחלטה של ראש העיר פוגעת באחת מזכויות היסוד של העגלונים‪.‬‬
‫ציין והצג את הזכות של העגלונים שתיפגע בעקבות ביצוע ההחלטה של ראש העיר‪ .‬הסבר על פי‬
‫‪-‬‬
‫האירוע‪.‬‬
‫‪ .14‬זוג הורים שקיים ברית מילה לילדם תבע את הצלם שצילם את האירוע בכך שאיבד את סרט ברית‬
‫המילה ודרש ‪ ₪10,000‬פיצויים בגין אובדן הסרט‪ .‬הזוג טען כי מדובר בצילום אירוע של בנם הראשון‬
‫והאבדה מצערת את הזוג מאוד‪ .‬הזוג טען בכתב התביעה כי פנו לנתבע (הצלם) על מנת להגיע איתו‬
‫להסכם על גובה הפיצוי אולם הנתבע התעלם בצורה בוטה ונתן להם יחס משפיל ומעליב‪.‬‬
‫ ציין והצג את הזכות שנפגעה לזוג ההורים בזמן ניסיונם להגיע להסכם על גובה הפיצוי‪ .‬הסבר כיצד‬‫זכות זו באה לידי ביטוי בקטע‪.‬‬
‫‪ .15‬היחידה לרפואה אווירית בצה"ל החליטה כי צעירים לפני גיוס שיעברו ניתוח לייזר בעיניהם לא יוכלו‬
‫להתקבל לקורס טייס‪ .‬ההחלטה נומקה בכך שארובת העין של הנערים ממשיכה לגדול וייתכן שהדבר‬
‫משפיע לרעה על רמת הראייה‪ .‬מכאן‪ ,‬שאין ביטחון כיצד עין שעברה ניתוח תפעל בשעת טיסה‪ .‬כמה‬
‫נערים שעברו את הניתוח ובעקבות ההוראה החדשה לא יוכלו להיות טייסים כתבו מכתב מחאה לחיל‬
‫האוויר‪ ,‬ובו טענו ששום ניתוח אחר לא מונע השתתפות בקורס טיס‪.‬‬
‫א‪ .‬ציין והצג את המדיניות שבבסיס ההחלטה של היחידה לרפואה אווירית בצה"ל‪ .‬הסבר את‬
‫תשובתך על סמך האירוע‪.‬‬
‫ב‪ .‬ציין והצג את הזכות שבשמה פנו הנערים לחיל האוויר‪ .‬הסבר את תשובתך על סמך האירוע‪.‬‬
‫‪ .16‬המדינה מנסה למשוך מורים מוכשרים ללמד תקופה מסוימת בערי פיתוח‪ .‬לצורך כך נדרשים המורים‬
‫להעתיק את מקום מגוריהם‪ ,‬לגור רחוק ממקום מגוריהם הקבוע ולהשקיע רבות בעבודת ההוראה‪ .‬על‬
‫כן‪ ,‬אחוז המס שהם נדרשים לשלם במסגרת עבודתם קטן בהרבה מזה של מורים באזורים מרכזיים‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫ציינו והציגו את המדיניות העומדת בבסיס הפחתת שיעור המס‪ .‬הסבירו את תשובתכם על סמך‬
‫האירוע‪.‬‬
‫‪ .17‬לאחרונה החליטה ממשלת ישראל מספר החלטות ביחס ליישום מדיניות החינוך בדרום הארץ‪ .‬החלטה‬
‫אחת התייחסה לקיפוח המתמשך של אזורי דרום הארץ בתקציבים בחינוך ועוד‪ .‬על פי החלטה זו דרום‬
‫הארץ יקבלו תקציב גבוה יותר משאר חלקי הארץ כדי לצמצם את הפערים בהישגים בין תלמידי הדרום‬
‫לשאר התלמידים‪.‬‬
‫החלטה שנייה התייחסה לאירועים האחרונים‪ ,‬כלומר הפצצות החמאס באזור הדרום‪ .‬הוחלט שתלמידי‬
‫אזור הדר ום שלימודיהם שותקו בגלל מבצע עופרת יצוקה יקבלו הקלות בבחינות הבגרות‪ ,‬כמו מועד‬
‫מיוחד‪ ,‬תוספת נקודות ועוד‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫א‪ .‬ציינו והציגו איזו מדיניות באה לידי ביטוי בהחלטה של ממשלת ישראל להגדיל את תקציב החינוך‬
‫בדרום הארץ‪ .‬הסבירו את דבריכם על פי הקטע‪.‬‬
‫ב‪ .‬ציינו והציגו איזו מדיניות באה לידי ביטוי בהחלטת הממשלה לתת הקלות בבחינות הבגרות‬
‫לתלמידי אזור הדרום‪.‬‬
‫‪ .18‬בבית ספר תיכון בו כל התלמידים מחויבים להגיע עם תלבושת אחידה לומדת תלמידה עם בעיה רפואית‬
‫בגב‪ .‬התלמידה פנתה להנהלה בבקשה לא לחייב אותה לבוא עם תלבושת‪ ,‬על מנת שתוכל להגיע עם‬
‫בגדים שמסווים את הבעיה שלה‪ .‬התלמידה חששה מתגובות לועגות ומשפילות של חבריה לשכבה‪.‬‬
‫הנהלת בית הספר דנה בבקשת התלמידה ואישרה את בקשתה לא לחייב אותה לבוא עם תלבושת‪.‬‬
‫א‪ .‬ציינו והציגו את הזכות עליה ביקשה התלמידה להגן‪ .‬הסבירו את דבריכם על פי האירוע‪.‬‬
‫ב‪ .‬ציינו והציגו את המדיניות שהפעילה ההנהלה בהחלטה לקבל את בקשת התלמידה‪ .‬הסבירו את‬
‫דבריכם על פי האירוע‪.‬‬
‫זכויות האזרח‪/‬פוליטיות‪:‬‬
‫‪ ‬זכויות הקשורות לפוליטיקה ולשותפות האזרח בניהול המסגרת המדינית‪.‬‬
‫‪ ‬הן מגדירות את מעמדו של האזרח במדינה‪.‬‬
‫‪ ‬חלקן זכויות אזרח בלבד‪ ,‬וחלקן מבוססות על הזכויות הטבעיות של כל אדם‪:‬‬
‫‪ ‬זכויות פוליטיות שהן זכויות אזרח‪ :‬הזכות לבחור ולהיבחר‪ ,‬והזכות להתארגן‬
‫כמפלגה המתמודדת בבחירות‪.‬‬
‫‪ ‬זכויות פוליטיות הנובעות מזכויות טבעיות‪ :‬חופש ההפגנה והמחאה והאפשרות‬
‫לבקר את השלטון‪.‬‬
‫הזכות לבחור להיבחר ‪:‬‬
‫‪ ‬זכותו של כל אזרח במדינתו לבחור למוסדות השלטון המורכבים מנציגי העם‪ ,‬וכן‬
‫להיבחר אליהם‪.‬‬
‫חופש ההתאגדות ‪:‬‬
‫‪ ‬זכותו של כל אדם להתאגד‪/‬להתכנס בקבוצה‪ ,‬ארגון או מפלגה במטרה לקדם‬
‫מטרה‪/‬אינטרס משותף בתחום חברתי‪ ,‬פוליטי‪ ,‬כלכלי ודתי‪.‬‬
‫חופש ההפגנה והמחאה‪:‬‬
‫‪37‬‬
‫‪ ‬זכותו של כל אדם או קבוצה להבעה פומבית‪ ,‬לא אלימה של התנגדות או של תמיכה‬
‫ברעיון‪/‬דעה באמצעות תהלוכה‪ ,‬אסיפה‪ ,‬עצרת או עצומה‪.‬‬
‫חובות‬
‫האזרח‪:‬‬
‫‪ ‬חובות המדגישות את הקשר שבין האזרח למדינתו וחשיבותם בהבטחת המסגרת‬
‫המדינית והן כוללות את‪:‬‬
‫‪ o‬החובה לציית לחוק ולחובות הקבועות בו כגון תשלום מיסים‪ ,‬שירות צבאי‪,‬‬
‫נאמנות למדינה‪.‬‬
‫‪ o‬החובות האזרחיות התלויות באדם ועניינן השתתפות בעיצוב החיים‬
‫הציבוריים כגון הצבעה בבחירות‪ ,‬השתתפות אזרחית וביקורת השלטון‪.‬‬
‫‪ ‬חשוב שהאזרחים יתרמו לקהילה ולמדינה‪.‬‬
‫האם יש קשר בין זכויות לבין חובות?‬
‫זכויות האדם שייכות לו מעצם היותו אדם‪ .‬הן אינן תלויות ברצונו של השלטון‪ .‬אם אדם‬
‫אינו ממלא חובות המוטלות עליו מכוח חוק‪ ,‬ניתן להטיל עליו עונש הקבוע בחוק אולם אין‬
‫לפגוע בזכויותיו‪.‬‬
‫שאלות לדוגמה זכויות האזרח‪:‬‬
‫‪ .1‬הצג את המושג זכויות אזרח‪.‬‬
‫‪ .2‬הצג את המושג חובות האזרח‪.‬‬
‫‪ .3‬יו"ר מפלגה בישראל שהורשע בעבר בלקיחת שוחד ומרמה‪ ,‬הצהיר בפני התקשורת‬
‫שהוא מתכוון לחזור לפוליטיקה בקרוב‪ ,‬ואינו שולל את האפשרות לחזור למפלגתו‪.‬‬
‫ ציין והצג את סוג הזכויות אותה יממש יו"ר המפלגה בהצהרתו‪ .‬הסבירו את דבריכם‬‫על פי האירוע‪.‬‬
‫* כאשר נדרש בשאלה סוג הזכויות נדרש לציין ולהציג מה סוג הזכויות ובהסבר יש‬
‫להתייחס לאיזו זכות מדובר‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫גישות כלכליות חברתיות במדינה דמוקרטית‪:‬‬
‫גישות כלכליות‬
‫חברתיות‬
‫הגישה הסוציאל‬
‫דמוקרטית‬
‫הגישה‬
‫הליברלית‬
‫הגישה הליברלית‪:‬‬
‫‪ ‬הפרט במרכז והדגש על החירות הכלכלית על פני השוויון החברתי‪-‬כלכלי‪.‬‬
‫‪ ‬דגש על יוזמה פרטית‪ ,‬תחרות חופשית ושוק חופשי‪.‬‬
‫‪ ‬מעורבות המדינה בתחום החברתי‪-‬כלכלי היא מצומצמת‪ .‬דוגמאות‪ :‬הפרטה‪ ,‬קיצוץ‬
‫תקציבים‪ ,‬צמצום קצבאות‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫‪ ‬דואגת לשוויון פוליטי ושוויון בפני החוק אך ללא התערבות בענייניו הכלכליים של‬
‫הפרט‪.‬‬
‫‪ ‬תמיכה בצמצום המיסוי למינימום‪.‬‬
‫הגישה הסוציאל דמוקרטית‪:‬‬
‫‪ ‬החברה במרכז והדגש על השוויון החברתי‪-‬כלכלי וצמצום פערים על פני החירות‬
‫הכלכלית‪.‬‬
‫‪ ‬במקרה הצורך אדם יכול לקבל סיוע חברתי‪-‬כלכלי מהמדינה‪.‬‬
‫‪ ‬המדינה מעורבת בתחום החברתי‪-‬כלכלי במידה רבה‪ .‬דוגמאות‪ :‬סבסוד שירותים‪,‬‬
‫הענקת שירותים חברתיים‪ ,‬חקיקה חברתית‪ ,‬קצבאות לחלשים‪.‬‬
‫‪ ‬תמיכה במיסוי גבוה על העשירונים העליונים‪.‬‬
‫השוואה בין הגישה הכלכלית חברתית הליברלית לגישה הסוציאל דמוקרטית‪:‬‬
‫קריטריון‬
‫הגישה הליברלית‬
‫הגישה הסוציאל דמוקרטית‬
‫במרכזה‬
‫הפרט‬
‫צורכי החברה‬
‫הערך המודגש‬
‫ערך החירות‬
‫ערך השוויון‬
‫מידת ההתערבות‬
‫התערבות כלכלית חברתית‬
‫מעורבות גבוהה של המדינה‬
‫של המדינה‬
‫מצומצמת רק כדי לשמור על‬
‫במטרה לצמצם פערים כלכליים‬
‫כבוד האדם ברמה בסיסית‬
‫ושוויון הזדמנויות בחברה‬
‫‪40‬‬
‫השקפה‬
‫אם תינתן לפרט הזדמנות לממש‬
‫ככל שהחברה תהיה שוויונית יותר‬
‫את הפוטנציאל הטמון בו‪ ,‬כך‬
‫אנשים יוכלו לממש את‬
‫יהיה לו ולחברה טוב יותר‬
‫הפוטנציאל הטמון בהם ותימנע‬
‫אדישות בתחום הפוליטי‬
‫שאלות לדוגמה לגישות כלכליות חברתיות‪:‬‬
‫‪ .1‬הצג את שתי הגישות הכלכליות חברתיות‪.‬‬
‫‪ .2‬הצג שני הבדלים בין הגישה הכלכלית חברתית הליברלית לבין הגישה הכלכלית חברתית‬
‫הסוציאל דמוקרטית‪.‬‬
‫‪ .3‬לאחרונה נקלעו מפעלים רבים בצפון הארץ לקשיים כלכליים‪ ,‬וחלקם אף עומדים בפני סגירה‪ ,‬מה‬
‫שיגרום לאלפי עובדים להישאר ללא עבודה‪ .‬העובדים דורשים מהמדינה לעזור להם‪ .‬בתגובה אמר‬
‫שר האוצר‪ ,‬כי המדינה לא יכולה להתערב בכול פעם שעסק פרטי נקלע לקשיים‪ ,‬משום שזו תהיה‬
‫פגיעה בשוק החופשי ובתחרות הכלכלית‪ ,‬שהיא טובה למדינה בסופו של דבר‪.‬‬
‫ ציין והצג את הגישה החברתית‪-‬כלכלית עליה מתבסס שר האוצר‪.‬‬‫הסבר את תשובתך על סמך הקטע‪.‬‬
‫‪ .4‬באחת המדינות בעולם עלו מחירי הדירות לקנייה ולהשכרה‪ ,‬ונוצר מחסור בדירות זולות‪ .‬כדי‬
‫להתמודד עם הבעיה החליטה הממשלה להעניק לקבלנים הטבות מס על רווחיהם בתנאי שיבנו‬
‫בניינים שבהם דירות זולות המיועדות להשכרה למעוטי יכולת‪ .‬בעקבות זאת התחילו קבלנים‬
‫לבנות בנייני מגורים שבהם חלק מן הדירות יושכרו בזול למעוטי יכולת‪ ,‬ושאר הדירות יהיו דירות‬
‫יוקרה‪.‬‬
‫בבניינים אלה נבנתה כניסה נפרדת לדיירים של דירות היוקרה וכניסה נפרדת לדיירי הדירות‬
‫המוזלות‪ .‬הפרדה זו עוררה ביקורת ציבורית והתנגדות מצד הדיירים השוכרים את הדירות‬
‫המוזלות‪ .‬לטענת דיירים אלה‪ ,‬קיום שתי כניסות נפרדות לבניין משפיל אותם ופוגע בזכויותיהם‪.‬‬
‫א‪ .‬ציינו והציגו את הגישה החברתית כלכלית שבאה לידי ביטוי בהחלטת הממשלה‪.‬‬
‫הסבירו כיצד גישה חברתית כלכלית זו באה לידי ביטוי בקטע‪.‬‬
‫‪ .5‬נשיא ארה"ב ביקש לבצע רפורמה בתחום הבריאות‪ .‬מטרת הרפורמה להביא למצב שבו לכל אזרח‪,‬‬
‫ללא הבדל של הכנסה‪ ,‬יהיה ביטוח רפואי שיבטיח לו קבלת טיפול רפואי בכל עת שיזדקק לו‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬יחויב כל אזרח לרכוש תכנית ביטוח בריאות בעזרת המדינה‪.‬‬
‫מפגינים רבים ניצבו מול הבית הלבן והניפו שלטים בגנות התוכנית הממשלתית‪ .‬לדעתם מימוש‬
‫התוכנית יביא להטלת מיסים גבוהים על התושבים לטובת שירותים שהמדינה כלל אינה צריכה‬
‫‪41‬‬
‫לספק‪ ,‬כמו סבסוד תרופות‪ .‬בין השלטים שהונפו בהפגנה בלטו סיסמאות כגון "תכנית הרפורמה‬
‫בבריאות היא מוות לחופש"‪ ,‬ו‪" -‬לא רוצים שהשלטון יגנוב לנו את החופש"‪.‬‬
‫א‪ .‬ציינו והציגו את הגישה החברתית כלכלית הבאה לידי ביטוי בעמדת המפגינים‪ .‬הסבירו‬
‫כיצד גישה זו באה לידי ביטוי בקטע‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫עיקרון הגבלת השלטון‪:‬‬
‫‪ ‬השלטון מחזיק באמצעים כלכליים‪ ,‬אנושיים‪ ,‬מקורות מידע ומנגנוני אכיפה‪,‬‬
‫המעניקים לו עצמה רבה‪.‬‬
‫‪ ‬קיימת סכנה בניצול לרעה של כוחו של השלטון ופגיעה בזכויות האדם והאזרח או‬
‫בזכויות קבוצה‪.‬‬
‫‪ ‬כדי למנוע מהשלטון לנצל את כוחו לרעה ולמנוע עריצות יש אמצעים שונים כמו‬
‫למשל הפרדת רשויות ומנגנוני פיקוח ובקרה פורמליים ובלתי פורמליים‪.‬‬
‫מקורות העוצמה של השלטון (רשות מבצעת)‪:‬‬
‫‪ ‬שליטה על משאבים כלכליים ‪ -‬קרקעות‪ ,‬אוצרות טבע‪ ,‬תקציב המדינה‪.‬‬
‫‪ ‬שליטה על משאבי כוח אדם ‪ -‬עובדים רבים ומומחים בתחומים שונים כמו מורים‪,‬‬
‫רופאים‪ ,‬מהנדסים‪ ,‬כלכלנים‪ ,‬קציני צבא ועוד‪.‬‬
‫‪ ‬שליטה על מנגנוני אכיפה ‪ -‬הצבא‪ ,‬המשטרה‪ ,‬בתי הסוהר‪ ,‬שירותי הביטחון‪ ,‬הוצאה‬
‫לפועל‪.‬‬
‫‪ ‬שליטה על מקורות מידע ‪ -‬מקורות מידע הפנים‪ ,‬חוץ וביטחון (מודיעין)‪.‬‬
‫אמצעים להגבלת כוחו של השלטון‪:‬‬
‫קיימים ארבעה אמצעים להגבלת כוחו של השלטון‪:‬‬
‫‪43‬‬
‫עיקרון הפרדת הרשויות‪:‬‬
‫‪ ‬פיצול הכוח השלטוני לשלוש רשויות‪ :‬מחוקקת‪ ,‬מבצעת ושופטת‪.‬‬
‫‪ ‬במטרה להגביל את השלטון‪ ,‬למנוע את ריכוז הכוח בידי גורם שלטוני אחד ולשמור‬
‫על זכויות האדם והאזרח‪.‬‬
‫‪ ‬לכל רשות סמכויות ייחודיות בתחומה אך הן לא מוחלטות‪ ,‬ומתקיימים בין הרשויות‬
‫יחסי איזון‪ ,‬ריסון‪ ,‬פיקוח ובקרה‪.‬‬
‫מנגנוני פיקוח וביקורת‪:‬‬
‫במדינות דמוקרטיות יש שני סוגי מנגנוני פיקוח וביקרות‪:‬‬
‫א‪ .‬מנגנוני פיקוח וביקורת פורמליים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מנגנוני פיקוח וביקורת בלתי פורמליים‪.‬‬
‫מנגנוני פיקוח וביקורת פורמליים‪:‬‬
‫‪ ‬ביקורת שמקיימים גופים ומוסדות שלטוניים שהוסמכו לשם כך בחוק כדי להגביל‬
‫את השלטון ולפקח על פעולותיו‪.‬‬
‫‪ ‬באמצעות פרסום דוחות‪ ,‬הנחיות‪ ,‬חוקים ומסמכים רשמיים אחרים המציגים את‬
‫פעולות השלטון‪.‬‬
‫‪ ‬הגופים הם‪ :‬הפרלמנט‪ ,‬מבקר המדינה‪ ,‬נציב תלונות הציבור ומערכת המשפט‪.‬‬
‫פירוט מנגנוני הפיקוח והביקורת פורמליים‪:‬‬
‫◄ הפרלמנט ‪ -‬בית הנבחרים המייצג את ציבור האזרחים וממלא תפקיד חשוב בביקורת‬
‫על מדיניותה ופעולותיה של הרשות המבצעת באמצעים הבאים‪:‬‬
‫‪ o‬חקיקה – חלק מהחוקים שמחוקק כל פרלמנט מגבילים את הרשות המבצעת ואת‬
‫הרשות השופטת‪ .‬עם זאת‪ ,‬במשטר פרלמנטרי יש לממשלה רוב בפרלמנט‪ ,‬ולכן‬
‫היכולת שלו להגביל את הממשלה בחקיקה היא מוגבלת‪.‬‬
‫‪44‬‬
‫‪ o‬הצבעת אי אמון‪ :‬במשטרים פרלמנטריים הפרלמנט יכול להביע אי אמון בממשלה‬
‫ובכך להביא לסיום כהונתה אם רוב חברי הפרלמנט אינם שבעי רצון מתפקודה‪.‬‬
‫‪ o‬אופוזיציה‪ :‬בפרלמנט יושבים גם נבחרים ממפלגות שאינן חברות ברשות המבצעת‪,‬‬
‫ואשר שואפות להחליף בשלטון את מפלגות הקואליציה‪ .‬בתוקף כך אנשי האופוזיציה‬
‫מבקרים את פעילותיה של הרשות המבצעת‪.‬‬
‫◄ מבקר המדינה ‪ -‬מוסד שלטוני‪ ,‬המבקר את הפעילות של המערכת הממשלתית‬
‫והציבורית ובכך מפקח עליה בתחום של מנהל תקין‪ ,‬התנהלות כלכלית ובודק פעילות‬
‫בהתאם לחוק‪ ,‬יעילות‪ ,‬וטוהר המידות‪ .‬הבדיקה נעשית ביוזמת המוסד בכל שנה וממצאי‬
‫מבקר המדינה מתפרסמים בדוח אשר מפורסם בכלי התקשורת‪.‬‬
‫◄ נציב תלונות הציבור ‪ -‬מטפל בפניות של אזרחים הסבורים שרשויות השלטון פגעו בהם‬
‫באופן שיש בו חריגה מסמכות‪ ,‬אי תקינות או אי צדק‪.‬‬
‫◄ מערכת המשפט – ביקורת בידי מערכת המשפט מיועדת לרסן את רשויות השלטון‪,‬‬
‫כאשר הן פוגעות בפרט או בחוק‪ .‬מערכת המשפט בודקת אם הרשויות פועלות בהתאם‬
‫לחוק ולחוקה‪ ,‬ומגינה על זכויות האדם והאזרח מפני שימוש לרעה בסמכויות השלטון‬
‫בכלל והרשות המבצעת בפרט‪.‬‬
‫מנגנוני פיקוח וביקורת בלתי פורמליים‪:‬‬
‫‪ ‬ביקורת שמקיימים גופים‪ ,‬ארגונים או פרטים באמצעות הפגנות‪ ,‬שביתות‪ ,‬עצרות‪,‬‬
‫עצומות יצירות אומנות (קולנוע‪ ,‬טלוויזיה‪ ,‬תיאטרון‪ ,‬ספרות‪ ,‬אמנות פלסטית)‪,‬‬
‫הופעה וכתיבה באמצעי התקשורת וברשתות חברתיות‪.‬‬
‫‪ ‬ללא הסמכה חוקית ובהתנדבות מיוזמתם של אזרחים או קבוצות‪.‬‬
‫‪ ‬לשם הגבלת השלטון ופיקוח עליו ועל חוקיות פעולותיו‪.‬‬
‫‪ ‬באמצעות לחץ על קובעי מדיניות‪ ,‬הבעת ביקורת פוליטית וחברתית על השלטון‬
‫וקיום דיון ציבורי‪.‬‬
‫פירוט מנגנוני הפיקוח והביקורת הבלתי פורמליים‪:‬‬
‫תקשורת ‪ -‬התקשורת מבקרת את רשויות השלטון‪ ,‬מספקת לציבור מידע על הנעשה בהן‪,‬‬
‫חושפת שחיתויות‪ ,‬חוסר יעילות ואי יעילות וגם מפרשת ומעריכה את מדיניותו של‬
‫השלטון ואת פעולותיו‪ .‬בכך מספקים אמצעי התקשורת מידע חיוני שבלעדיו לא יכול‬
‫הציבור להעריך נאמנה את מעשי הממשל ולגבש כלפיהם עמדה‪.‬‬
‫‪45‬‬
‫◄ דעת קהל ‪ -‬זכותו של הציבור להביע דעותיו השונות בתחומים שונים ובזאת להתריע‪,‬‬
‫לבקר‪ ,‬ולהתנגד באמצעות הפגנות‪ ,‬מחאות‪ ,‬עצרות מכתבים וכד' במטרה להפעיל לחץ‬
‫על השלטון ולהביא לשינוי מדיניותו‪.‬‬
‫◄ אמנות ‪ -‬באמצעות האומנות למיניה –פיסול‪ ,‬קולנוע‪ ,‬תיאטרון‪ ,‬ציור ועוד‪ ,‬ניתן לבטא‬
‫את דעת הציבור ולהביע ביקורת פוליטית וחברתית על השלטון‪.‬‬
‫חוקה‪ :‬לא במיקוד‬
‫בחירות‪:‬‬
‫למדנו בעיקרון שלטון העם‬
‫שאלות לדוגמה עיקרון הגבלת השלטון‪:‬‬
‫‪ .1‬הצג את המושג חוקה‪.‬‬
‫‪ .2‬הצג את המושגים מנגנוני פיקוח וביקורת פורמליים ובלתי פורמליים‪.‬‬
‫‪ .3‬הצג את עיקרון הפרדת רשויות‪.‬‬
‫‪ .4‬הצג את המושג בחירות דמוקרטיות‪.‬‬
‫‪ .5‬הצג את שיטת הבחירות הנהוגה בישראל‪.‬‬
‫‪ .6‬הצג שני תנאים הכרחיים לקיומם של בחירות דמוקרטיות‪.‬‬
‫‪ .7‬הצג מהם מקורות העוצמה של השלטון במדינה דמוקרטית‪.‬‬
‫‪ .8‬בתוניסיה השתתפו אלפי אזרחים בהפגנות סוערות בדרישה להפיל את השלטון במדינה ולכונן בה‬
‫משטר דמוקרטי‪ .‬פרשנים טוענים כי לרשתות חברתיות באינטרנט כגון "פייסבוק" או "טוויטר"‬
‫היה תפקיד חשוב בהפלת השלטון מכיוון שמה שנכתב בהן עודד את האזרחים לפעול לשינוי‬
‫המציאות במדינה‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫ציין והצג את סוג מנגנון הפיקוח וביקורת שהביא להפלת השלטון בתוניסיה‪ .‬הסבר כיצד‬
‫סוג מנגנון זה בא לידי ביטוי בקטע‪.‬‬
‫‪ .9‬לאחרונה נעשו כמה ניסיונות לשנות את דרך בחירת השופטים בישראל‪ .‬אחת ההצעות הייתה‬
‫להגדיל את מספר נציגי הכנסת והממשלה בוועדה לבחירת שופטים‪ ,‬כך שהם יהיו רוב בוועדה‪.‬‬
‫מגישי ההצעה טענו שבדרך זו הוועדה תשקף באופן מובהק יותר את העמדות שנבחרי העם‬
‫מייצגים ‪ .‬בתגובה להצעה זו אמר משפטן ידוע שהקטנת חלקם של נציגי מערכת המשפט בוועדה‬
‫תפגע במימוש של אחד העקרונות החשובים המנחים את הפעילות של הרשות השופטת‪ ,‬ולכן יש‬
‫להימנע ממנה‪.‬‬
‫ ציין והצג את העיקרון המנחה את הרשות השופטת שההצעה תפגע במימושו‪ .‬הסבר כיצד עיקרון‬‫זה בא לידי ביטוי בקטע‪.‬‬
‫‪ .10‬באחת ממדינות אירופה היה נהוג חינוך חינם לאזרחים‪ .‬המדינה מימנה את כל הוצאות‬
‫מערכת החינוך‪ ,‬מגן הילדים ועד סיום הלימודים באוניברסיטה‪ .‬לאחרונה הוחלט לקצץ‬
‫‪46‬‬
‫את תקציב החינוך ולדרוש מהסטודנטים לשלם שכר לימוד עבור הלימודים באוניברסיטאות‬
‫ובמכללות‪.‬‬
‫בתגובה להחלטה זו‪ ,‬השביתו ארגוני הסטודנטים את הלימודים במוסדות אלו ויצאו להפגנות‬
‫סוערות מול משרדי האוצר והחינוך‪.‬‬
‫א‪ .‬ציין והצג את הגישה החברתית כלכלית שבאה לידי ביטוי במדיניות הממשלה לפני הקיצוץ‬
‫בתקציב החינוך‪ .‬הסבר תשובתך עפ"י הקטע‪.‬‬
‫ב‪ .‬ציין והצג איזה סוג של מנגנון פיקוח וביקורת על השלטון הפעילו ארגוני הסטודנטים‪ .‬הסבר‬
‫תשובתך ע"פ"י הקטע‪.‬‬
‫‪ .11‬עמותת אדם‪ ,‬טבע ודין הגישה עתירה לבג"ץ נגד עיריית תל אביב בטענה כי העירייה לא תיקנה‬
‫את ניצור השפכים בזמן והתוצאה הייתה זיהום חוף הים ומי הים למשך תקופה ארוכה‪.‬‬
‫‪ -‬ציין והצג מהו העיקרון הדמוקרטי שבשמו פעלה העמותה‪ .‬הסבר תשובתך לפי הקטע‪.‬‬
‫עיקרון שלטון החוק‪:‬‬
‫‪ ‬החוק מבהיר לאזרחים ולשלטון מה מותר ומה אסור והוא צריך להיות‬
‫כללי (חל על כולם)‪ ,‬בהיר (ברור) ופומבי (מפורסם)‪.‬‬
‫‪ ‬כולם‪ ,‬רשויות השלטון וכלל האזרחים‪ ,‬כפופים לחוק וחייבים לציית לו‪.‬‬
‫‪ ‬כולם‪ ,‬האזרחים והשלטון שווים בפני החוק‪ ,‬הן בתוכנו והן באכיפתו‪.‬‬
‫‪ ‬החוק נחקק בהליך דמוקרטי ע"י רשות מחוקקת שנבחרה בבחירות‬
‫דמוקרטיות‪.‬‬
‫‪ ‬תוכנו של החוק מבטא מחויבות לזכויות האדם ולרעיונות ועקרונות‬
‫דמוקרטיים‪.‬‬
‫אי ציות לחוק – עבריינות‪ :‬עבירה על החוק‬
‫למרות שבמדינה דמוקרטית יש הסכמה כללית רחבה בנוגע לחשיבותו של שלטון החוק‪,‬‬
‫קיימת גם תופעה של אי ציות לחוק‪ .‬אי ציות לחוק מוגדר כעבריינות‪ .‬עבריינות יכולה‬
‫להתבצע על ידי יחידים‪ ,‬קבוצות‪ ,‬מוסדות או נושאי תפקיד ציבורי‪:‬‬
‫עבריינות פלילית רגילה‪:‬‬
‫‪ ‬עבירה על החוק‪.‬‬
‫‪ ‬המניע של מבצע העבירה הוא אינטרס אישי בדרך אקטיבית פעילה‪ ,‬לרוב אלימה‬
‫כגון רצח‪ ,‬אונס‪ ,‬שוד‪ ,‬עבירת תנועה ועוד‪.‬‬
‫‪ ‬רק מבצע העבירה נהנה ממנה והוא עושה זאת לטובת עצמו ללא נכונות לשאת‬
‫בתוצאות מעשיו‪.‬‬
‫‪47‬‬
‫‪ ‬יחסה של החברה שלילי בשל הסכנה לסדר הציבורי ולשלום הציבור והמדינה‬
‫תפעיל אמצעי אכיפה‪.‬‬
‫עבריינות שלטונית אישית‪:‬‬
‫‪ ‬עבירה על החוק על ידי אדם המשמש בתפקיד במערכת השלטונית כדי להשיג רווח‬
‫אישי כלשהו תוך ניצול סמכות לרעה‪ ,‬שימוש במשאבים של הציבור או הפרת חובת‬
‫האמון המוטלת על משרתי ציבור (לדוגמה קבלת שוחד‪ ,‬קבלת מתנות אסורות וכד')‪.‬‬
‫‪ ‬יחסה של החברה לעבירה זו הוא שלילי בגלל סכנת אמון הציבור ברשויות‬
‫השלטון‪ .‬מאחר וזו עבירה על החוק‪ ,‬המדינה תפעיל את אמצעי אכיפת החוק‪.‬‬
‫עבריינות שלטונית ציבורית‪:‬‬
‫‪ ‬הפרת חוק ע"י אדם בתפקיד במערכת השלטונית כדי להשיג רווח למגזר כלשהו או‬
‫לטובת הכלל מנקודת מבטו של מפר החוק‪.‬‬
‫‪ ‬נעשית תוך כדי ניצול סמכות לרעה‪ ,‬שימוש במשאבים של הציבור והפרת חובת‬
‫האמון של משרתי הציבור‪.‬‬
‫‪ ‬עלולה לפגוע באמון הציבור המערכת השלטונית וליצר חוסר שווין בין הקבוצות‬
‫בחברה‪.‬‬
‫‪ ‬מאחר וזו עבירה על החוק‪ ,‬המדינה תפעיל את אמצעי אכיפת החוק‪.‬‬
‫השוואה בין סוגי עבריינות‬
‫עבריינות שלטונית ציבורית‬
‫תבחין‬
‫עבריינות פלילית‬
‫רגילה‬
‫המבצע‬
‫אדם שפועל בדרך‬
‫עבריינות שלטונית‬
‫אישית ‪ -‬שחיתות‬
‫שלטונית‬
‫נושא משרה ציבורית‬
‫נושא משרה ציבורית )נבחר או ממונה (‬
‫אקטיבית‪-‬פעילה‪,‬‬
‫)נבחר או ממונה (אינו‬
‫אינו מוכן לשאת בתוצאות מעשיו‪.‬‬
‫לרוב אלימה‪.‬‬
‫מוכן לשאת בתוצאות‬
‫אינו מוכן לשאת‬
‫מעשיו‪.‬‬
‫בתוצאות מעשיו‪.‬‬
‫המניע‬
‫אינטרס אישי‬
‫אינטרס אישי‬
‫להיטיב עם ציבור מסוים או טובת הכלל‬
‫מנקודת מבטו של מפר החוק‬
‫‪48‬‬
‫יחסה של‬
‫שלילי בשל הסכנה‬
‫שלילי בשל הסכנה‬
‫שלילי בשל הסכנה לאבדן אמון הציבור‬
‫החברה‬
‫לסדר הציבורי ולשלום‬
‫לאבדן אמון הציבור‬
‫ברשויות השלטון שפועלות לא לטובת‬
‫הציבור‪.‬‬
‫ברשויות השלטון‬
‫כלל הציבור ובשל האפליה הנוצרת‬
‫שפועלות לא לטובת‬
‫כתוצאה מהעבירה בין קבוצות בחברה ‪-‬‬
‫כלל הציבור‪.‬‬
‫חלק יגלו סלחנות ‪,‬למרות הפרת החוק ‪,‬‬
‫כי הפרת החוק מטיבה איתם‬
‫יחסה של‬
‫רואה בכך עבירה על‬
‫רואה בכך עבירה על‬
‫רואה בכך עבירה על החוק‪ ,‬תפעיל‬
‫המדינה‬
‫החוק‪ ,‬תפעיל אמצעי‬
‫החוק‪ ,‬תפעיל אמצעי‬
‫אמצעי אכיפה‬
‫אכיפה‬
‫אכיפה‬
‫סוגי פקודות‪:‬‬
‫פקודה בלתי חוקית‪:‬‬
‫‪ ‬הוראה הניתנת על ידי מפקד מוסמך בצבא או במשטרה‪.‬‬
‫‪ ‬סותרת את החוק או את הנחיות הצבא או חורגת מסמכות נותן הפקודה‪.‬‬
‫‪ ‬חובה לציית להוראה זו ואי ציות יגרום להעמדה לדין של הפקוד‪.‬‬
‫‪ ‬מקבל הפקודה יכול להתלונן על נותן הפקודה ולהעמידו לדין‪ .‬נותן ההוראה נושא‬
‫באחריות של הפרת החוק‪.‬‬
‫‪ ‬דוגמה‪ :‬להיכנס לבית ולערוך חיפוש ללא צו חיפוש‪.‬‬
‫פקודה בלתי חוקית בעליל‪:‬‬
‫‪ ‬הוראה אשר ניתנת על ידי מפקד מוסמך בצבא או במשטרה‪.‬‬
‫‪ ‬ההוראה סותרת ערכי מוסר ומצפון אנושי בסיסיים‪" ,‬דגל שחור" מתנוסס‬
‫מעליה‪.‬‬
‫‪ ‬חובה שלא לציית לפקודה זו אפילו במסגרת צבאית‪.‬‬
‫‪ ‬ציות יגרום להעמדה לדין של נותן הפקודה והמבצע‪.‬‬
‫‪49‬‬
‫השוואה בין פקודה בלתי חוקית ופקודה בלתי חוקית בעליל‬
‫תבחין‬
‫פקודה בלתי חוקית‬
‫פקודה בלתי חוקית בעליל‬
‫מי נותן את‬
‫בעל הסמכות במערכת צבאית או‬
‫בעל הסמכות במערכת צבאית או‬
‫הפקודה?‬
‫משטרתית‬
‫משטרתית‬
‫תוכנה של הפקודה‬
‫לבצע מעשה שאינו מעוגן בחוק‬
‫לבצע מעשה שאינו מעוגן בחוק‪.‬‬
‫התנהגות מקבל‬
‫חייב לציית‬
‫מעשה בלתי מוסרי בברור ודגל שחור‬
‫מתנוסס מעליו‪.‬‬
‫הוא מעשה של פגיעה בחפים מפשע‪,‬‬
‫פגיעה במי שאינו מאיים‪ ,‬בצורה‬
‫קיצונית‪ ,‬בהעדר סיבה מוצדקת‪.‬‬
‫אסור לציית ‪ /‬חובה לסרב‬
‫הפקודה‬
‫התנהגות לאחר‬
‫מקבל הפקודה יכול להתלונן על‬
‫נותן הפקודה יועמד לדין מבצע הפקודה‬
‫ביצוע הפקודה או‬
‫נותן הפקודה‪.‬‬
‫יועמד לדין ויואשם בעבירה פלילית‪.‬‬
‫העמדה לדין‬
‫ניתן להעמיד לדין את נותן‬
‫הפקודה‪.‬‬
‫ניתן להעמיד לדין את הפקוד אם‬
‫לא ביצע את הפקודה‪.‬‬
‫‪50‬‬
‫דוגמה‬
‫פקודה להיכנס לבית ולערוך‬
‫להרוג חף מפשע‬
‫חיפוש ללא צו חיפוש‬
‫שאלות לדוגמה עיקרון שלטון החוק‪:‬‬
‫‪ .1‬הציגו את עיקרון שלטון החוק‪.‬‬
‫‪ .2‬הציגו את המושג פקודה בלתי חוקית בעליל‪.‬‬
‫‪ .3‬הצג נקודת דמיון ונקודת שוני בין פקודה בלתי חוקית לפקודה בלתי חוקית בעליל‪.‬‬
‫‪ .4‬במהלך סיור בגבול מצריים תפסה יחידה של חיילים קבוצה של סודנים שניסו להגיע לתוך ישראל‪ .‬מפקד‬
‫היחידה הורה לחיילים להחזיר את הקבוצה אל מעבר לגבול המצרי‪ .‬אחד החיילים סירב למלא את הפקודה‬
‫בטענה שלסודנים צפויה סכנת מוות במצריים‪ ,‬והוא חש שאסור לו למלא פקודה כזו‪.‬‬
‫ ציין והצג את סוג הפקודה שהמפקד נתן‪ ,‬על פי דברי החייל‪ .‬הסבירו את דבריכם על פי הקטע‪.‬‬‫‪ .6‬תלמיד יצא לחופשה בחו"ל עם משפחתו במהלך שנת הלימודים‪ ,‬בלי לקבל אישור ממנהל ביה"ס‪ .‬כאשר‬
‫חזר לארץ‪ ,‬הודיע לו המנהל כי הוא מושעה מהלימודים בגלל מעשהו‪ .‬התלמיד התלונן במשרד החינוך‬
‫בטענה שההשעיה פוגעת בהשכלתו‪.‬‬
‫בבדיקת התלונה התברר שמנהל ביה"ס נהג כשורה‪ ,‬משום שתקנות משרד החינוך מתירות להעניש‬
‫תלמיד בהשעיה מבית הספר‪.‬‬
‫א‪ .‬ציין והצג את סוג הזכויות של התלמיד שנפגעו לפי טענתו‪ .‬הסבר תשובתך עפ"י הקטע‪.‬‬
‫‪51‬‬
‫ב‪ .‬ציין והצג את העיקרון הדמוקרטי שבשמו פעל מנהל ביה"ס‪ .‬הסבר את תשובתך עפ"י הקטע‪.‬‬
‫‪ .7‬בתקנון של אחד מבתי הספר בישראל נקבעו כללים המחייבים את התלמידים בתחום ההתנהגות‪ ,‬הלבוש‬
‫והתספורת‪ .‬אחד התלמידים הגיע לבית הספר בתספורת חדשה האסורה על פי התקנון‪ .‬מנהל בית הספר‬
‫הורה לתלמיד להסתיר את תספורתו בכובע עד שיצמח שיערו‪.‬‬
‫התלמיד טען שבאמצעות התספורת הוא מציג את הייחודיות שלו בפני משפחתו וחבריו‪ ,‬וכי ההוראה של‬
‫המנהל פוגעת בזכות בסיסית שלו‪.‬‬
‫א‪ .‬ציינו והציגו את העיקרון הדמוקרטי שבא לידי ביטוי בהוראת המנהל‪ .‬הסבירו את דבריכם על‬
‫פי האירוע‪.‬‬
‫ב‪ .‬ציינו והציגו את הזכות של התלמיד שנפגעה‪ ,‬לטענתו‪ .‬הסבירו את דבריכם על פי דברי התלמיד‪.‬‬
‫‪ .8‬במהלך נסיעה ברחובות חיפה זיהו שוטרים רכב פרטי שנסע באופן חשוד‪ .‬לאחר שעצרו השוטרים את‬
‫הרכב הפרטי ראו שיושבים בו ‪ 11‬ילדים מלבד הנהג‪ ,‬כאשר שבעה מהם בתא המטען‪ .‬הנהג הסביר‬
‫כי ההסעה לקייטנה לא הגיעה והוא מיהר להגיע למחוז חפצו וכן רצה לחסוך בעלויות של נסיעות‬
‫כפולה ולכן הסיע את כל הילדים בבת אחת‪ .‬השוטרים עצרו את הרכב והודיעו לנהג שהוא יואשם‬
‫ויוזמן למשפט‪.‬‬
‫ ציין והצג את סוג העבריינות שבאה לידי ביטוי במעשיו של הנהג ‪.‬הסבר כיצד סוג עבריינות זה בא‬‫לידי ביטוי בקטע‪.‬‬
‫גבולות וביטחון בדמוקרטיה ‪ -‬רקע‬
‫במדינה דמוקרטית עשוי להיווצר מצב שבו תתארגן קבוצה‪ ,‬שאינה מקבלת את הדמוקרטיה‬
‫וערכיה ועשויה להשתמש בדמוקרטיה כאמצעי להשגת עוצמה ותמיכה שיאפשרו לה להביא‬
‫לסופו של המשטר הדמוקרטי‪ .‬המשטר הנאצי בגרמניה והפשיסטי באיטליה הם משטרים‬
‫אנטי‪-‬דמוקרטיים ששללו כמעט את כל זכויות האדם‪ ,‬האזרח והמיעוט ושלטו בכוח הזרוע‪,‬‬
‫אבל עלו לשלטון במסגרת המשטר הדמוקרטי‪ .‬נשאלת השאלה ‪ -‬האם הדמוקרטיה יכולה‬
‫או צריכה להגביל את הקבוצות האנטי דמוקרטיות כדי להגן על המשך קיומה‪ ,‬למרות‬
‫שהגבלה פירושה פגיעה בערכים הדמוקרטיים? זכות הדמוקרטיה להגן על עצמה מפני‬
‫קבוצות לא דמוקרטיות מכונה דמוקרטיה מתגוננת‪.‬‬
‫עיקרון הדמוקרטיה המתגוננת‪:‬‬
‫‪ ‬הגנה על המשטר הדמוקרטי‪ ,‬עקרונותיו ואופי המדינה‪.‬‬
‫‪52‬‬
‫‪ ‬מפני אדם או קבוצה שפועלים בזירה הציבורית תוך ניצול הכלים הדמוקרטיים על‬
‫מנת לפגוע ולחסל את המשטר הדמוקרטי או את אופי המדינה‪.‬‬
‫‪ ‬במקרים בהם האיום ממשי המדינה מתגוננת על ידי שלילת הזכות להיבחר‪,‬‬
‫להתארגן ולפעול מבחינה פוליטית והגבלת חופש הביטוי‪.‬‬
‫הסכנות הנובעות מגישה זו‪:‬‬
‫א‪ .‬ירידה למחתרת של קבוצות אנטי דמוקרטיות שהוצאו מחוץ לחוק ופעילות אלימה‪.‬‬
‫ב‪ .‬השלטון יכול לנצל את סמכותו ולפגוע בזכויות אדם ואזרח שלא לצורך‪ ,‬בשם העיקרון‬
‫של ההגנה על הדמוקרטיה‪.‬‬
‫עקרון הדמוקרטיה המתגוננת בישראל‪:‬‬
‫‪ ‬במדינת ישראל נעשה שימוש בעקרון הדמוקרטיה המתגוננת‪.‬‬
‫‪ ‬על פי חוק יסוד הכנסת וחוק המפלגות מפלגה לא יכולה להשתתף בבחירות לכנסת‬
‫אם יש במטרותיה‪:‬‬
‫‪ ‬שלילת קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית‪.‬‬
‫‪ ‬הסתה לגזענות‪.‬‬
‫‪ ‬תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או ארגון טרור נגד מדינת ישראל‪.‬‬
‫בטחון ודמוקרטיה‪ :‬רקע‬
‫במדינה הדמוקרטית יש לאזן בין זכויות האדם והאזרח לבין הצורך להבטיח את בטחון‬
‫המדינה‪ .‬לעיתים‪ ,‬נוצר מתח בין בטחון המדינה לבין ההגנה על זכויות האדם והאזרח‬
‫ובראשם הזכות לחירות‪ .‬בחוקות של מדינות דמוקרטיות ובאמנות בינלאומיות יש סעיפים‬
‫המאפשרים לפגוע בחירויות יסוד כדי להגן על בטחון המדינה ולהבטיח את המשך קיומה‪.‬‬
‫חקיקת חירום‪:‬‬
‫‪ ‬הממשלה מוסמכת להתקין תקנה לשעת חירום לטובת הגנת המדינה‪ ,‬ביטחון הצבור‬
‫וקיום אספקה ושירותים חיוניים‪.‬‬
‫‪53‬‬
‫‪ ‬ייחודן בכך שאף שהן חקיקת משנה‪ ,‬הן יכולות לגבור על הוראות חוק (למעט חוקים‬
‫חסינים כמו חוק יסוד‪ :‬כבוד האדם וחירותו‪ ,‬חוק יסוד חופש העיסוק וחוק יסוד‬
‫הכנסת)‪.‬‬
‫‪ ‬לפי החוק בישראל ניתן להתקינן רק כאשר מוכרז מצב חירום במדינה (ע"י הכנסת)‪.‬‬
‫בפועל‪ ,‬מאז הקמת המדינה מוכרז בה על‪-‬ידי הכנסת מצב חירום (ההכרזה מחודשת‬
‫אחת לשנה)‪.‬‬
‫מעצר מנהלי‪:‬‬
‫‪ ‬מעצר מניעתי מידי ללא הליך פלילי רגיל כנגד העצור גם בלי שהוא מואשם בביצוע‬
‫עבירה כלשהי (סמכותו של שר הביטחון להורות עליו)‪.‬‬
‫‪ ‬מטרתו למנוע פגיעה בביטחון הציבור‪ ,‬בטחון המדינה ולהגן על הזכות לחיים וביטחון‬
‫של אזרחי המדינה‪.‬‬
‫‪ ‬הליך זה נתון לביקורת רבה בשל הפגיעה הקשה בזכויות ולכן חלות עליו הגבלות‬
‫בחוק (בסמכות שר הביטחון בלבד לבצע מעצר מנהלי לפרק זמן ארוך‪ ,‬תקף לתקופה‬
‫של ‪ 6‬חודשים וניתן להארכה)‪.‬‬
‫שאלות לדוגמה גבולות וביטחון בדמוקרטיה‪:‬‬
‫‪ .1‬סטודנטים שחורים בארצות הברית פנו לבית המשפט בתביעה לפסול מפלגה‬
‫מהתמודדות בבחירות‪ ,‬משום שבמצע המפלגה נאמר‪" :‬נעצור את השתלטות‬
‫השחורים על העיר"‪.‬‬
‫ ציין והצג עיקרון שהסטודנטים יכלו להציג בפני בית המשפט כדי לבסס את‬‫תביעתם לפסילת המפלגה‪ .‬הסבר תשובתך על פי הקטע‬
‫‪54‬‬
‫‪ .2‬הצג את המושג עיקרון הדמוקרטיה המתגוננת בישראל‪.‬‬
‫‪ .3‬הצג את המושג עיקרון הדמוקרטיה המתגוננת‪ ,‬פרט שתי סכנות שנובעות מיישום‬
‫עיקרון זה‪.‬‬
‫‪ .4‬הצג את המושג מעצר מנהלי‪.‬‬
‫‪ .5‬הצג את המושג חקיקת חירום‪.‬‬
‫‪ .6‬אזרח אמריקני פנה לבית‪-‬משפט בתביעה נגד רשויות הביטחון בשדה תעופה בניו‪-‬‬
‫יורק‪ .‬לטענתו‪ ,‬הוא איחר להגיע לכינוס מדעי חשוב משום שאנשי הביטחון עיכבו‬
‫אותו שעות רבות בשדה התעופה‪ ,‬רק בשל מוצאו ממדינה במזרח התיכון‪ .‬נציג‬
‫רשויות הביטחון בשדה התעופה טען בתגובה‪ ,‬שאנשיו פעלו על‪-‬פי המדיניות החדשה‬
‫שהונהגה לאחר פיגועי הטרור האחרונים במטוסים‪ .‬על‪-‬פי מדיניות זו‪ ,‬יש לעכב‬
‫לבדיקות מדוקדקות כל אדם המעורר חשד‪.‬‬
‫ ציין והצג על איזה עקרון אפשר לבסס את המדיניות שעל‪-‬פיה פעלו רשויות‬‫הביטחון בשדה התעופה‪ .‬הסבר את תשובתך על פי הקטע‪.‬‬
‫‪ .7‬מאז המלחמה באפגניסטן בשנת ‪ ,2002‬נעצרו שם מאות אנשים‪ ,‬והם עצורים בבסיס‬
‫צבאי אמריקני בקובה‪ .‬העצירים מוחזקים בבסיס על פי צווים מנהליים‪ -‬הם לא‬
‫הובאו לפני שופט ולא הואשמו בעבירה כלשהי‪ .‬הממשל האמריקני טוען שעצירים‬
‫אלו הם חלק מרשת טרור בינלאומית‪ ,‬המסכנת את אזרחי ארצות הברית ואנשים‬
‫בעולם כולו‪ .‬בית המשפט בארצות הברית קבע לאחרונה שהמעצר הזה אינו חוקי‬
‫והוא פוגע בזכויות אדם בסיסיות‪.‬‬
‫ ציין והצג מהו העיקרון שעל פיו מוחזקים העצירים‪ .‬הסבר את תשובתך על פי‬‫הקטע‪.‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬מדינה יהודית‬
‫הרעיון הלאומי‬
‫קבוצה אתנית‪:‬‬
‫‪55‬‬
‫‪ ‬קבוצה שלה יסודות אתניים תרבותיים משותפים כמו מוצא‪ ,‬שפה‪ ,‬תרבות‪,‬‬
‫היסטוריה‪ ,‬ולעתים גם דת‪.‬‬
‫‪ ‬קבוצה זו אינה בעלת דרישות להגדרה עצמית (מדינה) או לריבונות‪.‬‬
‫לאום‪:‬‬
‫‪ ‬קבוצת אנשים שיש להם מאפיינים משותפים אתניים תרבותיים או‪/‬וגם פוליטיים‪.‬‬
‫‪ ‬יש להם מדינה או שאיפה להגדרה עצמית (מדינה)‪.‬‬
‫סוגי לאומיות‪:‬‬
‫לאומיות אתנית תרבותית‪:‬‬
‫‪ ‬השאיפה המשותפת לבני לאום מסוים לשלטון עצמי במסגרת של מדינה ריבונית‪.‬‬
‫‪ ‬מבוססת על יסודות אתניים תרבותיים כמו מוצא‪ ,‬שפה‪ ,‬תרבות‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬ולפעמים‬
‫גם דת (אין חפיפה בין לאומיות לאזרחות)‪.‬‬
‫לאומיות פוליטית אזרחית‪:‬‬
‫‪ ‬השאיפה המשותפת לבני לאום מסוים לשלטון עצמי במסגרת של מדינה ריבונית‪.‬‬
‫‪ ‬מבוססת על יסודות פוליטיים אזרחיים‪ ,‬שותפות ורצון משותף לחיות באותה מדינה‬
‫וקידום יחד נורמות וערכים משותפים‪ .‬תפיסה של טוב משותף‪.‬‬
‫‪ ‬הזהות המשותפת לכל בני הלאום מושתתת על היותם אזרחים של אותה מדינה‬
‫והמדינה היא הדבק המלכד את בני הלאום‪.‬‬
‫השוואה בין לאומיות אתנית תרבותית ללאומיות פוליטית אזרחית‬
‫קריטריון‬
‫לאומיות אתנית‬
‫לאומיות פוליטית‬
‫המשותף לבני‬
‫מוצא‪ ,‬תרבות‪ ,‬שפה‪ ,‬מנהגים‪ ,‬אורח‬
‫חיים באותה מדינה‪ ,‬ערכים‬
‫הקבוצה‬
‫חיים‪ ,‬מקום ולעיתים דת‬
‫ואידיאולוגיה משותפים‬
‫‪56‬‬
‫זהות‬
‫הקשר בין אזרחות‬
‫לאום יוצר מדינה‪.‬‬
‫מדינה יוצרת לאום‪.‬‬
‫זהות לאומית‬
‫זהות אזרחית‬
‫אין קשר בין אזרחות ללאומיות‬
‫יש קשר בין אזרחות‬
‫ללאומיות‪ .‬כל האזרחים הם‬
‫ללאומיות‬
‫בני הלאום המשותף‬
‫סוג המדינה‬
‫מדינת לאום אתנית תרבותית‬
‫מדינת לאום פוליטית אזרחית‬
‫שאלות לדוגמה הרעיון הלאומי‪:‬‬
‫‪ .1‬הצג את ההבדל בין קבוצה אתנית ללאום‪.‬‬
‫‪ .2‬הצג את המושג לאומיות אתנית תרבותית ואת המושג לאומיות פוליטית אזרחית‪.‬‬
‫‪ .3‬הדרוזים הם בני עדה במזרח התיכון המקיימים דת ייחודית שהתפצלה מהאסלאם השיעי במאה ה‪-‬‬
‫‪ .11‬הם דוברים ערבית בניב המיוחד להם‪ .‬כמעט כל הדרוזים חיים באזור הגיאוגרפי הכולל את‬
‫סוריה‪ ,‬לבנון וצפון ישראל‪ .‬התיישבותם הררית‪ ,‬במטרה להישמר מאוכלוסייה עוינת‪.‬‬
‫ ציין והצג את סוג הקבוצה שהדרוזים מייצגים‪ .‬הסבר את דבריכם על פי האירוע‪.‬‬‫‪ .4‬בפולין‪ ,‬בין שני מלחמות העולם‪ ,‬חיו מיעוטים רבים אשר תבעו כי פולין תעניק שוויון זכויות לכל‬
‫האזרחים ותבסס לאומיות משותפת‪ :‬שפה אחת‪ ,‬נאמנות לארץ ולערכי הדמוקרטיה‪ .‬לעומת זאת‬
‫ממשלת פולין טענה כי המדינה הוקמה עבור העם הפולני ולכן על המדינה מוטלת החובה המוסרית‬
‫לטפח את הזהות והתרבות הפולנית אך היא תאפשר לכל מיעוט לקיים את תרבותו ומסורתו‪.‬‬
‫ ציין והצג את סוג הלאומיות שביקשו המיעוטים בפולין לאמץ‪ .‬הסבר לפי הקטע‪.‬‬‫‪ .5‬בעשור האחרון התנהל מאבק בסרביה בין הרוב הסרבי ששולט במדינה‪ ,‬שהוא נוצרי ודובר‬
‫סרבית‪ ,‬לבין תושבי חבל קוסובו‪ ,‬שמרביתם מוסלמים דוברי השפה האלבנית‪ .‬תושבי קוסובו‬
‫הכריזו על הקמת מדינה עצמאית כדי לממש את הלאומיות שלהם‪ .‬שלטונות סרביה הודיעו שהם‬
‫מתנגדים להקמת המדינה בקוסובו בטענה שמעשה זה יערער את היציבות באזור‪ .‬לכן הם מציעים‬
‫לתושבי קוסובו להסתפק באוטונומיה‪ ,‬שתאפשר להם לנהל את ענייני החבל באופן עצמאי‪.‬‬
‫ ציין והצג את סוג הלאומיות שבא לידי ביטוי בהקמת המדינה בחבל קוסובו‪ .‬הסבר את תשובתך‬‫לפי הקטע‪.‬‬
‫מאפייניה של מדינת ישראל כמדינה יהודית‪:‬‬
‫‪57‬‬
‫היבט משפטי נורמטיבי ‪ -‬חוקים‪:‬‬
‫היבט זה בוחן את מערכת המשפט‪ ,‬החוקים והנורמות על פיהן מתנהלת המדינה‪:‬‬
‫חוק חג המצות‪:‬‬
‫‪ ‬החוק אוסר על בעלי עסקים הצגת ומכירת חמץ ברשות הרבים באזורים יהודים‬
‫במהלך ימי חג הפסח‪.‬‬
‫‪ ‬החוק אינו אוסר אכילת חמץ‪.‬‬
‫‪ ‬מטרתו‪ :‬לסייע לשמור על הציווי ההלכתי האוסר אכילת חמץ בפסח; לעצב את‬
‫המרחב הציבורי בישראל ברוח הדת והמסורת היהודית‪.‬‬
‫חוק שיפוט בתי דין רבניים‪:‬‬
‫‪ ‬החוק קובע שכל אזרחי ישראל מחויבים להתחתן ולהתגרש במסגרת בתי‬
‫הדין של בני דתם‪ .‬נישואין וגירושין של יהודים בישראל יערכו על פי דין‬
‫תורה‪.‬‬
‫‪ ‬המדינה מאפשרת נישואין אזרחיים לאזרחים שהינם חסרי דת‪.‬‬
‫‪ ‬מטרתו‪ :‬לשמור על אחדותו של העם היהודי‪.‬‬
‫חוק שעות עבודה ומנוחה‪:‬‬
‫‪ ‬החוק מגדיר את שעות העבודה וימי עבודה ומנוחה במשק‪.‬‬
‫‪ ‬ליהודים נקבעה השבת כיום השבתון השבועי‪ .‬ללא יהודים ‪ -‬בשישי‪ ,‬שבת או ראשון‬
‫לפי בחירתם‪.‬‬
‫‪ ‬מטרתו‪ :‬לאפשר שמירה של יום השבת ושל החגים‪ ,‬בהתאם להלכה‪ ,‬כימים שלא‬
‫עובדים בהם ולעודד מרחב ציבורי המושפע מן היהדות‪.‬‬
‫‪58‬‬
‫המרחב בציבורי‪:‬‬
‫עוסק בהתרחשויות ציבוריות ולא פרטיות‪:‬‬
‫מעמד השפה העברית‪:‬‬
‫‪ ‬העברית נקבעה בחוק יסוד כשפה של מדינת ישראל‪.‬‬
‫לוח השנה העברי‪:‬‬
‫‪ ‬לוח השנה העברי הוא לוח השנה הרשמי של מדינת ישראל כביטוי לאופייה היהודי‬
‫של המדינה‪ .‬החגים היהודים הינם ימי שבתון רשמיים במדינה‪.‬‬
‫‪ ‬החוק מחייב שימוש בתאריך עברי בכל מסמך רשמי היוצא מטעם המדינה‬
‫ומוסדותיה‪.‬‬
‫סמלי המדינה‪:‬‬
‫‪ ‬סמלי המדינה הקבועים בחוק מבטאים את זהותה היהודית‪.‬‬
‫‪ ‬דגל המדינה מורכב ממגן דוד שהוא סמל יהודי מסורתי ומפסי תכלת ולבן שהם‬
‫צבעי הטלית היהודית‪ .‬אלו הם גם צבעי בגדיו של הכוהן הגדול על פי התנ"ך‪ .‬הלבן‬
‫מסמל קדושה וטוהרה‪.‬‬
‫‪ ‬סמל המדינה הינו המנורה שעמדה בבית המקדש בירושלים ומשני צדיה ענפי זית‬
‫שמסמנים את השלום‪.‬‬
‫‪ ‬המנון המדינה‪" ,‬התקווה"‪ ,‬שהייתה המנון התנועה הציונית‪ ,‬מבטאת את שאיפת‬
‫העם היהודי לחזור לארצו ולחדש בה את חרותו המדינית‪ .‬מילות התקווה נכתבו ע"י‬
‫נפתלי הרץ אימבר‪.‬‬
‫‪59‬‬
‫בין הציבור לפרטי‪:‬‬
‫היבט זה בודק כיצד התנהלות המדינה משפיעה על ההתנהלות הפרטית של כל אדם‬
‫בתחומים מסוימים‪:‬‬
‫הסדר הסטטוס קוו (המצב הקיים)‪:‬‬
‫‪ ‬ההסדר להכרעה במחלוקת בסוגיית מיקומה של הדת היהודית במדינה‪ ,‬שיסודו‬
‫מיוחס למכתב הצהרת כוונות מ‪( 1947-‬שנשלח מהנהלת הסוכנות היהודית למפלגת‬
‫אגודת ישראל החרדית)‪.‬‬
‫‪ ‬נועד למנוע העמקת מחלוקות בין דתיים לחילוניים ולאפשר חיים משותפים במדינה‬
‫שעתידה לקום‪.‬‬
‫‪ ‬הסטטוס קוו עוסק בהסדרת ארבע סוגיות מרכזיות של דת ומדינה‪:‬‬
‫‪ .1‬הגדרת השבת כיום המנוחה במדינת ישראל (ליהודים) ושמירתה במקומות‬
‫ציבוריים‬
‫(תחבורה‬
‫ציבורית)‪.‬‬
‫‪ .2‬שמירת כשרות (מטבח כשר)במוסדות ממלכתיים (לדוגמה הכנסת‪ ,‬צה"ל)‪.‬‬
‫‪ .3‬נישואין וגירושין של יהודים יתנהלו בהתאם להלכה (בתי דין רבניים)‬
‫‪ .4‬מתן אוטונומיה (עצמאות) לזרם החינוך הדתי לנהל את החינוך לפי הכרתו‪.‬‬
‫‪ ‬רוב ההסדר קובע בחקיקה ואופן שימורו ויישומיו הראויים נתונים לאורך כל השנים‬
‫בוויכוח ציבורי‪.‬‬
‫שאלות לדוגמה מאפייניה של ישראל כמדינה יהודית‪:‬‬
‫‪ .1‬הצג את חוק בתי דין רבנים ואת חוק חג המצות‪.‬‬
‫‪ .2‬הצג את חוק החזיר ואת חוק יסוד מקרקעי ישראל‪.‬‬
‫‪ .3‬הצג את מעמד השפה העברית בישראל‪.‬‬
‫‪ .4‬הצג את המושג לוח השנה העברי וכיצד בא לידי ביטוי אופייה והתנהלותה של‬
‫מדינת ישראל‪.‬‬
‫‪60‬‬
‫‪ .5‬הצג את סמלי המדינה ואת המאפיינים היהודיים של כול אחד מהם‪.‬‬
‫‪ .6‬הצג את הסדר הסטטוס קוו‪.‬‬
‫‪ .7‬יש הטוענים כי על המדינה לשנות את הדגל וההמנון כדי להיות מדינת כל אזרחיה‬
‫ויש המתנגדים לגישה זו"‪.‬‬
‫הבע את עמדתך בעניין זה‪ .‬הצג נימוק אחד בעד התומכך בעמדתך‪ ,‬ונימוק אחד‬
‫התומך בעמדה הפוכה משלך ומתבססים על מושגים מתחום האזרחות‪.‬‬
‫בכתיבתך הקפד על הרכיבים האלה‪:‬‬
‫אשכול העולם היהודי (חובה)‬
‫אשכול‬
‫העלם‬
‫היהודי‬
‫הוא‬
‫שאלת‬
‫חובה‬
‫(‪13‬‬
‫נק')‬
‫במבחן‬
‫הבגרות‪.‬‬
‫שאלת האשכול היא שאלה מורכבת הכוללת הצגת שני מושגים והקשר ביניהם (הסבר‬
‫כיצד עונים בעמוד ‪.)4‬‬
‫אשכול העולם היהודי מכיל שני נושאים‪ :‬השסע הדתי חילוני ויהודי התפוצות‪.‬‬
‫השסע הדתי חילוני‪:‬‬
‫‪ ‬מתחים ומחלוקות בין הקבוצות השונות בחברה היהודית‪ ,‬דתיים וחילונים‪ ,‬לגבי‬
‫אופייה הרצוי של המדינה ומקומה של הדת במרחב הציבורי‪.‬‬
‫החברה היהודית במדינת ישראל‪:‬‬
‫הציבור היהודי פרוש על רצף בהקשר הדתי‪-‬חילוני‪ .‬ניתן לזהות שלוש קבוצות על הרצף‬
‫הזה‪ .‬הן נבדלות זו מזו על פי מידת השמירה על מצוות ההלכה‪ ,‬מידת הפתיחות כלפי קבוצות‬
‫אחרות‪ ,‬היחס התרבות המערבית והיחס למדינה‪ :‬הדתיים‪ ,‬המסורתיים והחילונים‪:‬‬
‫‪61‬‬
‫החילונים‪:‬‬
‫‪ ‬הציבור החילוני מונה כ‪ 43% -‬מהחברה היהודית בישראל‪.‬‬
‫‪ ‬מרגישים חלק מהעם היהודי‪ ,‬מהתרבות ומהלאום היהודי אבל לא מרגישים‬
‫שייכים לדת היהודית‪.‬‬
‫‪ ‬חלקם חשים מחוברים להוויה המסורתית יהודית לדוגמה חוגגים את החגים כחלק‬
‫מהמורשת היהודית‪ ,‬אבל כחגים יהודיים ולא כצו האל‪.‬‬
‫‪ ‬רואים את ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית אבל חילונית ובלי שייכות לדת‬
‫היהודית‪.‬‬
‫המסורתיים‪:‬‬
‫‪ ‬הציבור המסורתי מונה כ‪ 37% -‬מהחברה היהודית בישראל‪.‬‬
‫‪ ‬מקיימים באופן חלקי את עקרונות הדת ומנהגיה‪.‬‬
‫‪ ‬רובם מאמינים בבורא עולם‪ ,‬מקיימים מצוות ומשמרים מנהגים דתיים מתוך תחושת‬
‫הזדהות עם העם היהודי ורצון להגן על קיומו‪ ,‬במטרה לשמר את ערכי המסורת של‬
‫בית אבא ומתוך קשר למקורות היהודיים‪.‬‬
‫הדתיים‪:‬‬
‫חרדים‪:‬‬
‫‪ ‬הציבור החרדי מונה כ‪ 9% -‬מהחברה היהודית בישראל‪.‬‬
‫‪ ‬החרדים מאמינים בהשגחה אלוהית ומקפידים על קיום כול המצוות‪.‬‬
‫‪ ‬לימוד התורה מהווה בחברה החרדית ערך עליון‪.‬‬
‫‪ ‬רוב החרדים מאמינים שלימוד התורה מבטיח את קיומו של העם היהודי‪.‬‬
‫‪62‬‬
‫‪ ‬החרדים מקבלים את המרות של הרבנים בכל תחומי חייהם‪ ,‬הפרטיים‪ ,‬הציבוריים‬
‫והפוליטיים‪.‬‬
‫‪ ‬הציבור החרדי מורכב מתת קבוצות של חרדים אשכנזים‪ ,‬ספרדים‪ ,‬ליטאים וחסידים‬
‫ובמקרים רבים ההבדלים בין הקבוצות גדולים‪.‬‬
‫‪ ‬נבדלים מהחברה הישראלית בכל תחומי החיים החברתיים‪ ,‬כלכליים‪ ,‬תרבותיים ‪-‬‬
‫אורח החיים והלבוש שונה‪ ,‬גרים בשכונות נפרדות בערים‪ ,‬קיימת מערכת חינוך‬
‫נפרדת ומערכת תרבותית ותקשורתית נפרדת‪ ,‬כמו עיתונים ומופעים חרדיים‪.‬‬
‫דתיים לאומיים‪:‬‬
‫‪ ‬הציבור הדתי לאומי מונה כ‪ 15%-20% -‬מהחברה היהודית בישראל‪.‬‬
‫‪ ‬משלבים בין ההלכה לתפיסה הציונית‪.‬‬
‫‪ ‬רואים בהקמת המדינה כ‪" -‬אתחלתא דגאולה" ‪ -‬תחילת הגאולה‪.‬‬
‫‪ ‬החזון מדינת הלכה‪ ,‬אך מכירים בהיותה מדינה דמוקרטית‪.‬‬
‫‪ ‬דוגלים בשילוב המשפט העברי והמורשת היהודית בחוקי המדינה ביחד עם‬
‫הדמוקרטיה‪.‬‬
‫‪ ‬משתלבים בחיים החברתיים‪ ,‬כלכליים‪ ,‬תרבותיים ומשרתים בצבא אולם לצד‬
‫ההשתלבות יש הקפדה על שמירה על ייחודיות כמו לדוגמה במערכת החינוך‪.‬‬
‫הגורמים לשסע הדתי חילוני‪:‬‬
‫‪63‬‬
‫שילוב חקיקה דתית בחוקי המדינה‪:‬‬
‫‪ ‬ישנו ויכוח לגבי המידה שבה החוקים במדינת ישראל צריכים לשקף את הדת‬
‫וההלכה היהודית‪.‬‬
‫‪ ‬יש הטוענים כי יש להפריד בין דת למדינה‪ ,‬ויש האומרים כי חייבים לעגן בחוק‬
‫חוקים והלכות דתיות כגון חוק בתי דין רבניים‪ ,‬שמירת השבת‪ ,‬אי אכילת חמץ בפסח‬
‫וכד'‪.‬‬
‫צביונה של השבת ברשות הרבים‪:‬‬
‫‪ ‬ישנו ויכוח האם במהלך השבת יש להשבית במדינה את כל בתי העסק‪ ,‬כולל‬
‫התחבורה הציבורית?‬
‫‪ ‬הדתיים מאמינים שיש לקיים את המצוות הדורשות לנוח ביום שבת‪ ,‬על כל‬
‫מגבלותיהן‪ ,‬ולהקדיש את היום למנוחה‪ ,‬משפחה ולימוד תורה ולכן יש לשמור על‬
‫השבת בכול מחיר‪.‬‬
‫‪ ‬החילוניים רואים ביום זה יום מנוחה‪ ,‬המיועד למשפחה‪ ,‬בילוי והנאה‪ ,‬ולכן מעוניינים‬
‫בפתיחת בתי עסק המיועדים לבילוי וכן פתיחת כבישים ותחבורה ציבורית ביום זה‪.‬‬
‫הגדרת מיהו יהודי‪:‬‬
‫‪ ‬הדתיים טוענים כי יהודי לצורך החוק צריך להיות מקביל להגדרת היהודי בהלכה ‪-‬‬
‫בן לאם יהודייה או שהתגייר כהלכה‪.‬‬
‫‪ ‬מצד שני יש הטוענים כי יהודי יכול להיקרא כל אדם המרגיש שהוא יהודי ומזוהה‬
‫עם אחד מהזרמים ביהדות‪.‬‬
‫‪ ‬גם לגבי נושא הגיור ישנו ויכוח כשצד אחד טוען שהגיור בישראל חייב להיות‬
‫אורתודוקסי בלבד כלומר עפ"י ההלכה ואילו צד שני טוען כי יש לאפשר גם לזרמים‬
‫האחרים לגייר‪.‬‬
‫גיוס בחורי ישיבות לצה"ל‪:‬‬
‫‪64‬‬
‫‪ ‬מחלוקת חריפה מפצלת את הציבור בישראל באשר לדחיית השירות בצה"ל של‬
‫תלמידי ישיבות‪ ,‬ואף שחרורם משירות כל עוד הם לומדים בישיבה‪ ,‬בהתאם לתפיסת‬
‫"תורתם אמונתם"‪.‬‬
‫‪ ‬החילוניים וכל הקבוצות הדתיות האחרות‪ ,‬כולל הדתיים הלאומיים‪ ,‬רואים באי‬
‫השירות של תלמידי הישיבות הימנעות ממילוי חובתם האזרחית‪ ,‬או כפי שמקובל‬
‫לקרוא לזה ‪ -‬חוסר שוויון בנטל‪.‬‬
‫‪ ‬ויכוח זה נמצא בראש סדר היום הציבורי והפוליטי לאחר שבג"ץ ביטל ב‪ 2012 -‬את‬
‫"חוק טל" שהסדיר את הפטור של החרדים מגיוס לצה"ל מאז שנת ‪ .2002‬ב‪2014 -‬‬
‫בוצע תיקון לחוק שירות הביטחון שהגדיר מכסות גיוס לציבור החרדי וב‪2015 -‬‬
‫תוקן החוק‪ ,‬בוטלו בו הסנקציות הפליליות וצומצמו מכסות הגיוס‪.‬‬
‫התערבות רבנים בפוליטיקה‪:‬‬
‫‪ ‬התופעה שבה רבנים מביעים דעה בעניינים פוליטיים‪ ,‬ואף מוציאים פסקי הלכה‬
‫בנושאים השנויים במחלוקת פוליטית‪ ,‬מעוררת התנגדות אצל רבים בציבור‬
‫החילוני‪.‬‬
‫‪ ‬ההתנגדות גדולה במיוחד כאשר פסקי ההלכה ועמדות הרבנים מתנגשים עם חוקי‬
‫המדינה‪ .‬למשל פסק הלכה לסירוב פקודה לפינוי ישובים יהודיים מעבר לקו הירוק‪.‬‬
‫‪ ‬לעומתם יש הטוענים כי לרבנים יש זכות להביע דעתם בנושאים פוליטיים כמו שיש‬
‫לאנשי רוח ממגזרים שונים‪.‬‬
‫המעמד האישי ‪ -‬נישואין וגירושין עפ"י ההלכה‪:‬‬
‫‪ ‬חוק בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין) קובע כי הכרת המדינה בנישואים‬
‫וגירושים של יהודים תתבצע אך ורק לפי חוקי ההלכה היהודית‪.‬‬
‫‪ ‬תומכי החוק ביססו את עמדתם בעיקר על הרצון לשמור על האחדות של עם ישראל‪,‬‬
‫ולוודא שלא ייווצרו קבוצות אשר בניהן לא יוכלו להינשא זה לזה‪.2‬‬
‫‪ 2‬נישואין ובעיקר גירושין שלא עפ"י ההלכה עלולים לגרום לריבוי ממזרים על פי ההלכה‪ .‬לילדים אלה לא יתאפשר להינשא בנישואים דתיים‪.‬‬
‫‪65‬‬
‫‪ ‬המתנגדים לאכיפת נישואין וגירושין בחקיקה טוענים שהכפיפות לחוקי הדת מונעת‬
‫מפסולי חיתון (לדוגמה כהן וגרושה)‪ ,‬מבני זוג השייכים לדתות שונות ומבני זוג חד‬
‫מיניים להינשא בישראל ומכריחה רבים להינשא בטקס דתי שאינו מקובל עליהם‬
‫ובכך פוגעת בחופש הדת בחופש מדת ובשוויון‪.‬‬
‫דרכי הביטוי של השסע הדתי חילוני‪:‬‬
‫‪ ‬השסע הדתי בא לידי ביטוי בעוינות וחשדנות בין יהודים חילונים לבין‬
‫יהודים דתיים או שומרי מצוות‪.‬‬
‫‪ ‬לעיתים‪ ,‬הדבר מתפתח גם לאלימות מילולית או פיזית‪ ,‬וכל צד מרגיש שהוא‬
‫הצד שנפגע יותר‪ ,‬ושהוא הצד הצודק בוויכוח‪.‬‬
‫‪ ‬במקרים כאלו‪ ,‬פונים בד"כ לבית המשפט ולבג"ץ 'על מנת שיפסוק בנושאי‬
‫המחלוקת‪ .‬כאשר אחד הצדדים לא מקבל על עצמו את פסק הדין מטעמים‬
‫של דת‪ ,‬יש חשש לפגיעה בשלטון החוק במדינת ישראל‪.‬‬
‫דרכים להתמודדות השסע הדתי חילוני‪:‬‬
‫מנגנונים ממוסדים‪:‬‬
‫‪ ‬שיטת הבחירות היחסית ‪ -‬השיטה מאפשרת ייצוג בכנסת לקבוצות בחברה באופן‬
‫יחסי לכוחן באוכלוסייה‪ ,‬וכך מתאפשר ייצוג לקבוצות דתיות וחילוניות‪ .‬נציגי‬
‫הקבוצות יכולים לבטא את עמדותיהן ואת האינטרסים שלהם בבית המחוקקים‬
‫ויכולים להשפיע על תהליכי חקיקה הנושא דת ומדינה‪.‬‬
‫‪ ‬שותפות בקואליציות ממשלתיות ‪ -‬השתתפות של נציגי הקבוצות החילוניות‬
‫והדתיות השונות יחד בניהול המדינה יוצרת נקודת מפגש‪ ,‬תחושה של אחריות‬
‫הדדית‪ ,‬שותפות והתחשבות‪ ,‬ועשויה למתן את המתחים בין הקבוצות‪.‬‬
‫‪ ‬הסדר הסטטוס קוו ‪ -‬הסדר בין הדתיים לחילוניים בישראל על מקומה של הדת‬
‫בחיים הציבוריים‪ .‬עוד טרם הקמת המדינה (‪ )1947‬התנהל ויכוח בין הזרמים‬
‫החילוניים והדתיים בישוב‪ ,‬סביב שאלת מקומה של הדת בחיי הישוב והמדינה‪.‬‬
‫ויכוח זה הסתיים בפשרה‪ ,‬בה הסכימו נציגי הישוב הדתיים והנציגים החילוניים על‬
‫‪66‬‬
‫הקפאת המצב הקיים בשטח‪ .‬רבים טוענים שההסדר אינו רלוונטי כיום‪ ,‬בשל‬
‫השינויים בהרכב האוכלוסייה‪ ,‬בערכים ובעמדות של האזרחים‪ ,‬שאינם מתיישבים‬
‫עוד עם מה שקובע לפני עשרות שנים (נלמד בהרחבה במאפיינים של המדינה‬
‫היהודית בעמוד ‪.)65‬‬
‫‪ ‬הסדרים מקומיים ‪ -‬כול רשות מקומית רשאית לקבוע‪ ,‬על פי הרכב אוכלוסייתה‪,‬‬
‫את אופייה של רשות הרבים‪ .‬כך למשל "חוק ההסמכה" העביר את ההחלטה על‬
‫סגירה או פתיחה של בתי עסק בשבת לתחום סמכותן של הרשויות המקומיות‪.‬‬
‫‪ ‬אוטונומיה לחינוך הדתי – לציבור הדתי יש מערכת חינוך נפרדת‪ ,‬המנוהלת בצורה‬
‫עצמאית‪ .‬זאת עקב החשיבות הרבה שמיחסים אנשיו לערכי הדת ולמסורת הדתית‪.‬‬
‫ההסדר מאפשר לכל קבוצה דתית לחנך את בניה‪ ,‬מגיל הגן ועד שלב החינוך הגבוה‪,‬‬
‫לאורה של מערכת ערכים שבה היא מאמינה‪.‬‬
‫שאלות לדוגמה אשכול העולם היהודי‪:‬‬
‫‪67‬‬
‫‪ .1‬הצג את אחת מדרכי ההתמודדות עם השסע החילוני‪-‬דתי בישראל‪.‬‬
‫הצג את עיקרון הסובלנות‪.‬‬
‫הסבר כיצד עיקרון הסובלנות יכול לסייע בהתמודדות עם השסע הדתי חילוני‪.‬‬
‫‪ .2‬הצג שתי דרכי התמודדות עם השסע הדתי במדינת ישראל‪.‬‬
‫הצג את עיקרון ההסכמיות‪.‬‬
‫הסבר כיצד אחת מדרכי ההתמודדות מבטאת את עיקרון ההסכמיות‪.‬‬
‫‪ .3‬הצג את הגורם לשסע הדתי‪ :‬חקיקה בעלת אופי דתי‪.‬‬
‫הצג את המושג לאומיות אתנית תרבותית‪.‬‬
‫הסבר כיצד חקיקה כזו מבטאת את הלאומיות האתנית תרבותית של מדינת ישראל‪.‬‬
‫‪ .4‬הצג את השסע דתי חילוני בישראל‪.‬‬
‫הצג את עיקרון הפלורליזם‪.‬‬
‫הסבר כיצד עקרון הפלורליזם בא לידי ביטוי בשסע זה‪.‬‬
‫‪ .5‬הצג שתי דרכי ביטוי של השסע הדתי חילוני‪.‬‬
‫הצג את הזכות לחיים וביטחון‪.‬‬
‫הסבר כיצד דרך אחת עלולה לפגוע בזכות לחיים וביטחון‪.‬‬
‫‪68‬‬
‫השסע הלאומי‪:‬‬
‫‪ ‬מתח‪ ,‬פיצול וחיכוך בין יהודים וערבים בישראל‪.‬‬
‫‪ ‬נובע מסיבות היסטוריות‪ ,‬דתיות‪ ,‬חברתיות ופוליטיות‪.‬‬
‫‪ ‬מתבטא בעוינות הדדית‪ ,‬מתחים ואפליה‪.‬‬
‫דרכי התמודדות עם השסע הלאומי‪:‬‬
‫‪ ‬חינוך כל המגזרים לסובלנות ולקבלת אופייה של המדינה כיהודית ודמוקרטית‪.‬‬
‫‪ ‬הקפדה על זכויות הפרט והענקת זכויות תרבותיות מסוימות‪.‬‬
‫‪ ‬קידום ייצוג הולם בשירות המדינה ובחברות ממשלתיות‪.‬‬
‫‪ ‬מדיניות של העדפה מתקנת כלפי קבוצות המיעוט‪.‬‬
‫‪ ‬הנהגת שיטת בחירות יחסית המאפשרת ייצוג בכנסת לקבוצות השונות‪.‬‬
‫שאלות לדוגמה השסע הלאומי‪:‬‬
‫‪ .1‬הצג את השסע הלאומי‪.‬‬
‫‪ .2‬הצג שתי דרכי התמודדות עם השסע הלאומי‪.‬‬
‫‪69‬‬
‫פוליטיקה ומשטר‬
‫היסודות החוקתיים של מדינת ישראל‬
‫הכרזת‬
‫העצמאות‬
‫חוק‬
‫השבות‬
‫חוקי יסוד‬
‫חוק‬
‫האזרחות‬
‫חוקי היסוד‪:‬‬
‫פשרת הררי‬
‫‪ ‬הצעת של ח"כ הררי שהתקבלה ב‪ 1950-‬והיוותה פשרה בין תומכי ומתנגדי החוקה‪.‬‬
‫‪ ‬לפי ההצעה הכנסת תחוקק חוקי יסוד בשלבים כבסיס לחוקה‪ .‬בסיום חקיקת חוקי‬
‫היסוד הם יאוגדו לכלל חוקה‪.‬‬
‫חוק יסוד בישראל‬
‫‪ ‬מהווים את פרקי החוקה העתידית לפי פשרת הררי‪.‬‬
‫‪ ‬שונים מחוק רגיל בצורה‪ ,‬בתוכן ובמעמד‪.‬‬
‫‪ ‬בישראל נחקקו ‪ 13‬חוקי יסוד‪.‬‬
‫‪ ‬ישנה מחלוקת פרשנית האם יש לחוקי היסוד בישראל מעמד חוקתי אף קודם שנעשה‬
‫הליך לאגדם לכלל חוקה מאוחדת (בעבר סבר בית המשפט שאין להם מעמד חוקתי‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1995‬שינה את פסיקתו והכריז שיש לחוקי היסוד מעמד של חוקה וזהו המצב‬
‫המשפטי הנוהג בישראל)‬
‫הייחודיות של חוקי היסוד‪:‬‬
‫‪70‬‬
‫ייחודיות בתוכן‪:‬‬
‫‪ ‬רוב חוקי היסוד עוסקים בהסדרי המשטר הדמוקרטי‪ ,‬בניהול הרשויות השונות‬
‫(הכנסת‪ ,‬הממשלה‪ ,‬הצבא וכו') ובאופייה היהודי של מדינת ישראל‪.‬‬
‫‪ ‬יוצאים מן הכלל שני חוקי יסוד העוסקים בזכויות אדם‪.‬‬
‫ייחודיות בצורה‪:‬‬
‫‪ ‬בחוקי היסוד נוספה המילה "יסוד" לשם (לדוגמה חוק יסוד הכנסת)‪.‬‬
‫‪ ‬חוקי היסוד מנוסחים בניסוחים כלליים‪.‬‬
‫‪ ‬בניגוד לחוקים רגילים אחרים שמם אינו כולל את השנה שבה התקבלו זאת‪ ,‬כדי‬
‫לסמל את התאמתם לכל זמן‪.‬‬
‫ייחודיות במעמד‪:‬‬
‫חוקי יסוד אמורים לעמוד מעל החקיקה השוטפת הרגילה‪ .‬מעמד העל שלהם מובטח‬
‫באמצעות שני מנגנונים‪.‬‬
‫‪ ‬שריון החוק ‪ -‬חוק שנקבע כי אין לשנותו אלא רק ברוב מוחלט או מיוחד (מעל ‪61‬‬
‫חברי כנסת)‪.‬‬
‫‪ ‬פסקת ההגבלה ‪ -‬נמצאת בחוקי היסוד‪ ,‬שעוסקים בזכויות האדם ומקנה להם מעמד‬
‫על‪ .‬פסקת ההגבלה קובעת שלא ניתן לחוקק חוקים הסותרים את חוקי היסוד אלא‬
‫רק אם החוק הולם את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית‪ ,‬אם‬
‫מטרת החקיקה אינה פוגעת בערכים של החוק מעבר לנדרש והוא נועד לתכלית‬
‫ראויה‪.‬‬
‫חוק יסוד כבוד האדם וחירותו‪:‬‬
‫‪ ‬מפרט את זכויות היסוד של האדם בישראל הכוללות את‪ :‬הזכות לחיים ולשלמות‬
‫הגוף‪ ,‬זכות הקניין‪ ,‬הזכות לכבוד ולפרטיות וחופש התנועה ( יש לזכור שתי‬
‫דוגמאות לפחות)‪.‬‬
‫‪ ‬כולל פסקת הגבלה שלפיה ניתן לחוקק חוק הסותר את הזכויות שבחוק היסוד רק‬
‫בתנאי שהוא "הולם את ערכיה של מדינת ישראל ונועד לתכלית ראויה" ופגיעתו‬
‫בחוק מידתית‪.‬‬
‫‪71‬‬
‫‪ ‬שאלת פרשנותו המרחיבה של החוק והשימוש שעושה בו בית המשפט כבסיס‬
‫לפסילת חקיקה של הכנסת נתונה במחלוקת ציבורית‪.‬‬
‫חוק יסוד ישראל מדינת הלאום של העם היהודי‪:‬‬
‫‪ ‬חוק יסוד שהנו חלק בלתי נפרד מהיסודות החוקתיים של המדינה ומהווה תשתית‬
‫לחוקה העתידית‪ .‬מעגן את אופייה היהודי של מדינת ישראל ומגדיר את מדינת‬
‫ישראל כמדינת העם היהודי‪.‬‬
‫‪ ‬מבין סעיפיו ניתן למנות‪:‬‬
‫‪ ‬ירושלים השלמה והמאוחדת היא בירת ישראל‪.‬‬
‫‪ ‬החוק מגדיר את שם המדינה "ישראל" וקובע את סמלי המדינה – דגל‬
‫ישראל‪ ,‬מנורת שבעת הקנים והמנון "התקווה"‪.‬‬
‫‪ ‬המדינה תהיה פתוחה לעליה יהודית וקיבוץ גלויות‪.‬‬
‫‪ ‬המדינה רואה ערך עליון בפיתוח התיישבות יהודית ותפעל לעודד ולקדם‬
‫הקמתה‪.‬‬
‫‪ ‬יום העצמאות הוא יום חג לאומי רשמי של המדינה וימי הזיכרון לחללי‬
‫מערכות ישראל ולשואה ולגבורה הם ימי זיכרון רשמיים‪.‬‬
‫חוק השבות כיסוד חוקתי‪:‬‬
‫חוק השבות‪:‬‬
‫‪ ‬חוק משנת ‪ 1950‬הקובע שכל יהודי זכאי לעלות לארץ‪.‬‬
‫‪ ‬החוק מאפשר גם לבני‪/‬בנות זוגם של יהודים‪ ,‬ילדיהם של יהודים ובני‪/‬בנות זוגם‪,‬‬
‫ונכדיהם של יהודים ובני‪/‬בנות זוגם לעלות לארץ (אם כי הם לא נרשמים כיהודים)‬
‫‪ ‬חוק זה נובע מתפיסת היסוד של מדינת ישראל כמדינת הלאום של כל יהודי העולם‬
‫ולכן מקובל לראות בו חוק מבחין ולא חוק מפלה‪.‬‬
‫‪72‬‬
‫‪ ‬במדינות רבות בעולם קיימת מדיניות הגירה המבוססת על עקרון שבות‪ 3‬של בני‬
‫הלאום‪.‬‬
‫שאלות לדוגמה בנושא היסודות החוקתיים של מדינת ישראל‪:‬‬
‫‪ .1‬הצג את המושג פשרת הררי‪.‬‬
‫‪ .2‬הצג מהו חוק יסוד בישראל‪.‬‬
‫‪ .3‬הצג שני הבדלים בין חוק יסוד לחוק רגיל‪.‬‬
‫‪ .4‬הצג את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו‪/‬חוק יסוד ישראל מדינת הלאום של העם‬
‫היהודי‪.‬‬
‫‪ .5‬הצג את חוק השבות‪.‬‬
‫‪ .6‬הצג את סוגיית מיהו יהודי לפי חוק השבות‪.‬‬
‫‪ .7‬הסבר את הטענה שחוק השבות הוא חוק מבחין ואת הטענה שחוק השבות הוא חוק מפלה‪.‬‬
‫‪ .8‬הצג שני מאפיינים יהודיים של מדינת ישראל המופיעים ב"חוק יסוד‪ :‬ישראל‪-‬‬
‫מדינת הלאום של העם היהודי‪.‬‬
‫‪ .9‬הסוכנות היהודית אחראית מטעם המדינה על הקשר עם קהילות יהודיות בתפוצות‪.‬‬
‫לאחרונה יזמה הסוכנות מיזם חדש בו שליחים ישראלים ששבו ארצה משליחות‬
‫בתפוצות יקבלו כלים ועזרה בשמירה על קשר מול קהילותיהם גם לאחר סיום‬
‫השליחות‪ .‬בכיר הדגיש כי מהלך זה יחזק את הקשר בין מדינת ישראל לעם היהודי‬
‫בתפוצות וכן יסייע לשמר את המורשת היהודית של כל קהילות העם היהודי‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪73‬‬
‫לדבריו‪ ,‬במהלך זה הסוכנות היהודית מצליחה לקיים באופן משמעותי ואמיץ את‬
‫אחד מחוקי היסוד‬
‫ ציין והצג את חוק היסוד שעליו התבסס בכיר הסוכנות ‪ .‬הסבר כיצד חוק יסוד זה‬‫בא לידי ביטוי בדברי הבכיר‪.‬‬
‫‪ .10‬בחור שאביו יהודי ואימו נוצרייה ביקש לעלות לארץ ישראל‪ .‬בפנייתו למשרד הפנים‬
‫טען שאין זה משנה שאימו אינה יהודייה והחוק מאפשר לו לעלות למרות שאינו‬
‫מתאים להגדרת "מי הוא יהודי" על פי ההלכה‪.‬‬
‫ ציין והצג את החוק עליו מבסס הבחור את בקשתו‪ .‬הסבר כיצד חוק זה בא לידי‬‫ביטוי בקטע‪.‬‬
‫הרשות המחוקקת ‪ -‬הכנסת‪:‬‬
‫‪ ‬הכנסת היא בית הנבחרים‪ ,‬הפרלמנט בישראל והיא מונה ‪ 120‬חברים‪.‬‬
‫‪ ‬הכנסת מייצגת את ריבונות האזרחים ואת העמדות השונות בחברה‪.‬‬
‫‪ ‬תפקידה העיקרי של הכנסת הוא חקיקת חוקים ויש לה תפקידים נוספים‪:‬‬
‫‪ ‬הכנסת מכוננת (מקימה) את הממשלה ומוסמכת להצביע אי אמון בממשלה‪.‬‬
‫‪ ‬מהווה מנגנון פיקוח פורמאלי המפקח ומבקר את מדיניותה ופעולותיה של הרשות‬
‫המבצעת (ע"י אופוזיציה‪ ,‬ועדות‪ ,‬אישור תקציב‪ ,‬כלים פרלמנטריים)‪.‬‬
‫‪ ‬בהתאם לפסיקת בית המשפט מהווה גם רשות מכוננת לענייני חוקה‪.‬‬
‫‪ ‬הכנסת בוחרת וממנה בכירים כמו נשיא המדינה ומבקר המדינה‪.‬‬
‫קואליציה‪:‬‬
‫‪ ‬סיעות‪ 4‬הקואליציה מהוות יחד רוב של חברי הכנסת בפרלמנט ומהוות את בסיס‬
‫התמיכה של הממשלה בפרלמנט‪.‬‬
‫‪ ‬היא נבנית על ידי הסכמים קואליציוניים בין הסיעות המרכיבות אותה‪.‬‬
‫‪ 4‬סיעה ‪ -‬נציגיה של מפלגה בכנסת נקראים חברי סיעה‪ .‬ייתכן ושתי מפלגות יקיימו בכנסת סיעה אחת‪.‬‬
‫‪74‬‬
‫אופוזיציה‪:‬‬
‫‪ ‬סיעות הפרלמנט שאינן שותפות בממשלה‪.‬‬
‫‪ ‬מספר החברים באופוזיציה קטן ממספר חברי הקואליציה והם המיעוט בפרלמנט‪.‬‬
‫‪ ‬תפקידי האופוזיציה‪:‬‬
‫‪ ‬לבקר את השלטון ולפקח עליו‪.‬‬
‫‪ ‬ליטול חלק בחקיקה ובוועדות הכנסת‪.‬‬
‫הקואליציה בכנסת‬
‫האופוזיציה בכנסת‬
‫סיעה‬
‫יש עתיד‬
‫כחול לבן‬
‫ישראל ביתנו‬
‫ימינה‬
‫העבודה‬
‫תקווה חדשה‬
‫מרץ‬
‫רע"מ‬
‫מנדטים‬
‫‪17‬‬
‫‪8‬‬
‫‪7‬‬
‫‪7‬‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫סיעה‬
‫הליכוד‬
‫ש"ס‬
‫יהדות התורה‬
‫הציונות הדתית‬
‫הרשימה המשותפת‬
‫מנדטים‬
‫‪30‬‬
‫‪9‬‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫סה"כ‬
‫‪62‬‬
‫סה"כ‬
‫‪58‬‬
‫עבודת הכנסת‪:‬‬
‫עבודת הכנסת מתבצעת בשני מקומות מרכזיים‪:‬‬
‫מליאת הכנסת‪:‬‬
‫‪ ‬הגוף המרכזי בו נעשית עבודת הכנסת ובו מתקבלות מרבית ההחלטות‪.‬‬
‫‪ ‬חברים בגוף זה כל ‪ 120‬חברי הכנסת‪.‬‬
‫‪ ‬דיוני המליאה מתקיימים באולם המליאה וההחלטות מתקבלות ברוב קולות של חברי‬
‫הכנסת הנוכחים בדיון (למעט סוגיות בהן נדרש בחוק רוב מיוחד)‪.‬‬
‫‪ ‬הנושאים העיקריים הנדונים במליאה‪ :‬הצעה לסדר יום‪ ,‬שאילתה‪ ,‬הצעת חוק או‬
‫הצעת אי אמון‪.‬‬
‫וועדות הכנסת‪:‬‬
‫‪ ‬חלק עיקרי מעבודת חברי הכנסת הוא השתתפות בדיוני ועדות הכנסת‪.‬‬
‫‪75‬‬
‫‪ ‬הועדות דנות בתחומים מוגדרים כמו למשל כספים‪ ,‬כלכלה‪ ,‬חינוך‪ ,‬עבודה רווחה‬
‫ובריאות‪ ,‬מעמד האישה‪.‬‬
‫‪ ‬תפקיד הוועדות הוא ייעול העבודה הפרלמנטארית (בירור פרטים‪ ,‬היוועצות‬
‫מומחים‪ ,‬שיתוף ציבור)‪.‬‬
‫‪ ‬נושאי הדיונים (חובה לזכור שתי דוגמאות)‪ :‬דיון על פרטי הצעות חוק וניסוח‬
‫שלהן‪ ,‬אישור חקיקת משנה‪ ,‬דיון עם אנשי מקצוע וכל עניין אחר אשר נמסר לדיונה‬
‫ע"י הכנסת‪.‬‬
‫תפקידי הכנסת‪:‬‬
‫‪ .1‬הכנסת כמייצגת את האזרחים‪:‬‬
‫‪ ‬הכנסת מונה ‪ 120‬חברים‪ ,‬נציגי המפלגות והרשימות שהשתתפו בבחירות‪.‬‬
‫‪ ‬חברי הכנסת נבחרו כדי לייצג את ציבור בוחריהם (קידום אינטרסים)‪ ,‬ואת רוב‬
‫תפקידם הם מבצעים כנציגיהם‪ .‬על כן‪ ,‬ויכוחים ומאבקים של חברי כנסת למען‬
‫בוחריהם הם לגיטימיים ומבטאים את העיקרון הדמוקרטי שלטון העם‪.‬‬
‫‪ ‬מגוון חברי הכנסת משקף את הפלורליזם בחברה הישראלית‪.‬‬
‫‪ .2‬הכנסת כרשות מכוננת‪:‬‬
‫‪ ‬הכנסת משמשת גם כרשות מכוננת שתפקידה לכתוב את החוקה של המדינה‪.‬‬
‫‪ ‬על פי פשרת הררי מ‪ 1950-‬החוקה נכתבת פרקים פרקים וכל פרק מכונה חוק יסוד‪.‬‬
‫‪ ‬כינון ממשלה – הכנסת מכוננת את הממשלה ומוסמכת להצביע אי אמון בממשלה‪.‬‬
‫‪76‬‬
‫‪ .3‬הכנסת כרשות מחוקקת‪:‬‬
‫‪ ‬הכנסת היא הרשות המוסמכת לחוקק חוקים‪ ,‬הקובעים את דרכי ההתנהגות ואת סדרי‬
‫השלטון במדינה‪.‬‬
‫‪ ‬החוקים מחייבים את האזרחים ואת שלוש הרשויות‪ :‬המחוקקת‪ ,‬המבצעת והשופטת‪.‬‬
‫‪ ‬החקיקה המתבצעת בכנסת נקראת חקיקה ראשית‪.‬‬
‫חקיקה ראשית‪:‬‬
‫‪ ‬הכנסת מחוקקת חקיקה ראשית במסגרתה היא קובעת הוראות חוק כלליות‪.‬‬
‫‪ ‬לאחר שהחוקים מתקבלים הם עוברים לביצוע על ידי המשרד המתאים בממשלה‪,‬‬
‫הרשות המבצעת‪.‬‬
‫חקיקה משנית (תפקיד הממשלה)‪:‬‬
‫‪ ‬חקיקה הנעשית על ידי הרשות המבצעת באמצעות‪ :‬צווים‪ ,‬תקנות‪ ,‬חוקי עזר‬
‫עירוניים‪.‬‬
‫‪ ‬נועדה לאפשר ביצוע החוק וקידום מטרותיו ע"י פירוט העקרונות שנקבעו בחקיקה‬
‫ראשית‪.‬‬
‫‪ ‬אסור שחקיקת משנה תסתור חקיקה ראשית‪.‬‬
‫‪ ‬חקיקה משנית נתונה לפיקוח של ועדות הכנסת‪.‬‬
‫השוואה בין חקיקה ראשית לחקיקה משנית‪:‬‬
‫חקיקה משנית‬
‫חקיקה ראשית‬
‫מי מחוקק‬
‫הכנסת‬
‫הממשלה‬
‫נוסח החקיקה‬
‫ניסוח כללי ללא פרטי ביצוע‬
‫פרטני‪ ,‬מנסח כללי ביצוע של‬
‫החוק‬
‫החוק הכללי‬
‫מעמדו של החוק יכול לסתור ולבטל חוק של‬
‫הכנסת שנחקק לפניו (לא‬
‫אינו יכול לסתור חוק ראשי חקיקת‬
‫משנה כפופה לחקיקה ראשית‪.‬‬
‫כולל חוק יסוד)‬
‫תהליך החקיקה‬
‫ממושך ונעשה בשלושה‬
‫קצר ונעשה בשלב אחד‬
‫שלבים‬
‫‪ .4‬הכנסת כמבקרת ומפקחת על עבודת הממשלה‪:‬‬
‫‪77‬‬
‫‪ ‬מהווה מנגנון פיקוח פורמאלי המפקח ומבקר את מדיניותה ופעולותיה של הרשות‬
‫המבצעת והיא עושה זאת בעזרת מנגנונים שונים‪ :‬אופוזיציה ‪ ,‬ועדות הכנסת –‬
‫עוקבות אחר פעילות הממשלה כדי להבטיח את עבודתה התקינה‪ ,‬אישור תקציב‪,‬‬
‫כלים פרלמנטריים – שאילתות ודיווחים קבועים‪ ,‬הצעות אי אמון‪ ,‬חוק התקציב‪.‬‬
‫הצבעת אי אמון‪:‬‬
‫‪ ‬כלי לפיקוח על הממשלה במשטרים פרלמנטריים (הממשלה תלויה באמון הפרלמנט‪.‬‬
‫‪ ‬לפרלמנט יש יכולת להביא לסיום כהונת הממשלה על ידי הצבעת אי אמון‪.‬‬
‫‪ ‬לפי החוק בישראל‪ ,‬הצבעת אי‪-‬אמון בממשלה מתקבלת רק כאשר רוב של ‪ 61‬חברי‪-‬‬
‫כנסת‪ ,‬מביעים תמיכה במועמד חלופי לכהן כראש הממשלה‪.‬‬
‫חוק התקציב‪:‬‬
‫‪ ‬חוק תקציב המדינה קובע את תקציב המדינה לשנה אחת או לשנתיים‪.‬‬
‫‪ ‬משמש את הכנסת כדי לפקח ולבקר את הממשלה‪ ,‬ועל סדר קדימויות שלה בכל‬
‫תחומי החיים של מדינת ישראל‪.‬‬
‫‪ ‬אי אישור הצעת חוק התקציב כמוהו כהצבעת אי אמון בממשלה‪.‬‬
‫‪ ‬אסור לקבוע בתקציב הקצבות לגופים שמחוץ לממשלה‪ ,‬אלא יש לקבוע הקצאה לסוג‬
‫פעילות‪ ,‬והתמיכה מחולקת לפי אמות‪-‬המידה כלליות ושוויוניות‪.‬‬
‫הכנסת כבוחרת וממנה‪:‬‬
‫‪ ‬הכנסת היא שממנה את נשיא המדינה ומבקר המדינה‪ ,‬ובסמכותה להעבירם‬
‫מתפקידיהם‪.‬‬
‫‪ ‬הכנסת ממנה מצידה נציגים בוועדה לבחירת שופטים‬
‫שאלות לדוגמה הרשות המחוקקת‪:‬‬
‫‪ .1‬הצג שני תפקידים של הכנסת‪.‬‬
‫‪ .2‬הצג את המושג חוק התקציב‪.‬‬
‫‪ .3‬הצג את המושגים קואליציה ואופוזיציה‪.‬‬
‫‪ .4‬הצג את המושג הצבעת אי אמון‪.‬‬
‫‪ .5‬הצג מהי חקיקה ראשית‪.‬‬
‫‪78‬‬
‫‪ .6‬הצג שני הבדלים בין חקיקה ראשית לחקיקה משנית‪.‬‬
‫‪ .7‬ראשי ממשלה בישראל הציגו בשנים האחרונות את המדיניות החדשה של ממשלתם‬
‫בנאומים שנשאו מחוץ למשכן הכנסת‪ .‬הם עשו זאת מפני שחברי הכנסת נוהגים‬
‫לקטוע בקריאות ביניים נאומים במליאה‪ ,‬הזוכים לסיקור תקשורתי‪ .‬אחד מחברי‬
‫הכנסת טען שהתנהגות זו של ראשי הממשלה אינה ראויה במדינה דמוקרטית‪ ,‬משום‬
‫שקריאות הביניים של חברי הכנסת הן ביטוי לחוסר שביעות הרצון של הציבור‬
‫מתפקוד הממשלה‪ .‬לדבריו‪ ,‬הימנעות של ראשי ממשלה מלנאום בפני הכנסת אינה‬
‫מאפשרת לכנסת למלא את תפקידיה כראוי‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫ציין והצג תפקיד אחד של הכנסת‪ ,‬שבשמו טען חבר הכנסת‪ .‬הסבר כיצד תפקיד‬
‫זה בא לידי ביטוי בקטע‪.‬‬
‫הרשות המבצעת (הממשלה)‪:‬‬
‫‪ ‬הממשלה היא הרשות המבצעת של המדינה והיא אחראית על קביעת מדיניות‬
‫ויישומה בכל תחומי החיים במדינה‪.‬‬
‫‪ ‬בתחום החקיקה הממשלה יוזמת הצעות חוק ממשלתיות‪ ,‬עוסקת בחקיקת משנה של‬
‫צווים ותקנות‪ ,‬קובעת תקנות לשעת חירום‪.‬‬
‫‪ ‬לממשלה "סמכות שיורית" לפעול בכל תחום‪ ,‬אלא אם החוק מונע זאת ממנה או‬
‫מטיל את הסמכות על גורם אחר‪.‬‬
‫‪79‬‬
‫‪ ‬הממשלה מכהנת מכח אמון הכנסת‪.‬‬
‫תפקידי הממשלה‪:‬‬
‫קביעת מדיניות ויישומה‪:‬‬
‫קבלת החלטות והתווית קווי פעולה בתחומים שונים הנמצאים באחריות משרדי הממשלה‪.‬‬
‫סמכות שיורית של הממשלה‪:‬‬
‫‪ ‬הממשלה מוסמכת לבצע בשם המדינה כל פעולה שאינה מוטלת בחוק על רשות‬
‫אחרת‪.‬‬
‫‪ ‬זו סמכות רחבה שמאפשרת לממשלה לפעול בתחומים רבים‪.‬‬
‫‪ ‬אין לפגוע בזכויות אדם מכוח סמכות שיורית‪ ,‬ובשביל זה נחוצה לכן הסמכה‬
‫מפורשת בחוק‪.‬‬
‫חקיקת משנה‪:‬‬
‫‪ ‬חקיקה הנעשית על ידי הרשות המבצעת באמצעות‪ :‬צווים‪ ,‬תקנות‪ ,‬חוקי עזר‬
‫עירוניים‪.‬‬
‫‪ ‬נועדה לאפשר ביצוע החוק וקידום מטרותיו ע"י פירוט העקרונות שנקבעו בחקיקה‬
‫ראשית‪.‬‬
‫‪ ‬אסור שחקיקת משנה תסתור חקיקה ראשית‪.‬‬
‫‪ ‬חקיקה משנית נתונה לפיקוח של ועדות הכנסת‪.‬‬
‫חקיקת חירום ‪ -‬תקנות לשעת חירום‪:‬‬
‫‪ ‬הממשלה מוסמכת להתקין תקנה לשעת חירום לטובת הגנת המדינה‪ ,‬ביטחון הצבור‬
‫וקיום אספקה ושירותים חיוניים‪.‬‬
‫‪80‬‬
‫‪ ‬ייחודן בכך שאף שהן חקיקת משנה‪ ,‬הן יכולות לגבור על הוראות חוק למעט‬
‫חוקים חסינים כמו חוק יסוד כבוד האדם וחירותו‪ ,‬חוק יסוד חופש העיסוק וחוק‬
‫יסוד הכנסת‪.‬‬
‫‪ ‬לפי החוק בישראל ניתן להתקינן רק כאשר מוכרז ע"י הכנסת מצב חירום במדינה‪.‬‬
‫‪ ‬בפועל‪ ,‬מאז הקמת המדינה מוכרז בה על‪-‬ידי הכנסת מצב חירום ההכרזה מחודשת‬
‫אחת לשנה‪.‬‬
‫* נלמד גם בביטחון ודמוקרטיה בעמוד ‪.55‬‬
‫סוגי אחריות של הממשלה והשרים‪:‬‬
‫אחריות ממשלתית משותפת‪:‬‬
‫‪ ‬כל שר בממשלה נושא באחריות על כל החלטות הממשלה גם אם התנגד להחלטה‬
‫מסוימת אך נותר בדעת מיעוט‪.‬‬
‫‪ ‬מתוקף אחריות זו מנוע שר מלמתוח ביקורת על החלטת הממשלה בפומבי או להצביע‬
‫נגדה בכנסת‪.‬‬
‫אחריות מיניסטריאלית (אחריות של השר)‪:‬‬
‫‪ ‬לכל שר בממשלה אחריות כלפי הכנסת והממשלה ביחס לנושאים שבתחום משרדו‬
‫ולפעולות סגל עובדיו‪ ,‬אף אם נעשו שלא בידיעתו‪.‬‬
‫‪ ‬חובתו של שר לדווח בכנסת על פעולות משרדו‪ ,‬להשיב על שאילתות ועל הצעות‬
‫לסדר היום הקשורות לתחום משרדו‪ ,‬וכן לתקן בעיות שבתחום משרדו‪.‬‬
‫‪ ‬האחריות המיניסטריאלית היא ציבורית בלבד ולא משפטית (לעומת אחריות אישית‬
‫שמוטלת על השר ביחס למעשים או מחדלים שביצע בעצמו)‪.‬‬
‫שאלות לדוגמה הרשות המבצעת‪:‬‬
‫‪81‬‬
‫‪ .1‬הצג את הרשות המבצעת‪.‬‬
‫‪ .2‬הצג שני תפקידים של הממשלה‪.‬‬
‫‪ .3‬הצג את המושג חקיקה משנית‪.‬‬
‫‪ .4‬הצג את המושג אחריות ממשלתית‪.‬‬
‫‪ .5‬הצג את המושג אחריות מיניסטריאלית‪.‬‬
‫‪ .6‬במהלך כהונתו של אריאל שרון כראש הממשלה‪ ,‬הממשלה קיבלה החלטה לאשר את‬
‫תכנית ההתנתקות‪ ,‬לסגת מרצועת עזה ולפנות את כל התנחלויות גוש קטיף מאזור זה‪.‬‬
‫בנימין נתניהו היה שר האוצר בממשלה זו‪ .‬הוא סרב לשתף פעולה עם החלטת הממשלה‬
‫על ההתנתקות ולכן התפטר‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫ציין והצג את סוג האחריות המתבטאת במעשיו של נתניהו‪ .‬הסבר כיצד סוג אחריות‬
‫זה בא לידי ביטוי בקטע‪.‬‬
‫‪ .7‬בכמה יישובים בארץ נמצא שתלמידים רבים נשרו מבתי הספר‪ .‬בעקבות זאת הכין משרד‬
‫החינוך תכנית שמטרתה לעודד את חזרתם של בני הנוער הנושרים לבתי הספר‪ ,‬ולצמצם‬
‫את נשירתם של תלמידים נוספים ביישובים אלה‪ .‬המשרד החליט להקצות לתכנית זו‬
‫כספים שישמשו לאיתור בני הנוער שנשרו‪ ,‬ויסייעו להקמת מסגרות לימוד שבהן ישלימו‬
‫הנערים‬
‫את‬
‫חומר‬
‫הלימודים‬
‫שהפסידו‪.‬‬
‫באמצעות התכנית מקווים במשרד החינוך שבני הנוער יחזרו ללימודים סדירים למען‬
‫עתידם החברתי והמקצועי‪.‬‬
‫ ציין והצג את סמכות (תפקיד) הממשלה שבאה לידי ביטוי בתכנית של משרד החינוך‪.‬‬‫הסבר כיצד סמכות זו באה לידי ביטוי בקטע‪.‬‬
‫‪82‬‬
‫הרשות השופטת ‪ -‬מערכת בתי המשפט‪:‬‬
‫‪ ‬מערכת בתי משפט (שלום‪ ,‬מחוזי‪ ,‬עליון) המכריעה בסכסוכים בין האזרחים לבין‬
‫עצמם ובינם לבין רשויות השלטון‪.‬‬
‫‪ ‬בודקת האם פעולותיהם של האזרחים ושל הרשויות נעשות בהתאם לחוק (היא‬
‫המוסמכת לפרש את החוק)‪.‬‬
‫‪ ‬מפקחת על חוקיות הפעולות של הרשות המבצעת‪.‬‬
‫‪ ‬בהתאם לפסיקת בית המשפט בסמכותו לפקח על הרשות המחוקקת על ידי ביקורת‬
‫שיפוטית בהתאם לחוקי היסוד‪ .‬נושא זה שנוי במחלוקת ציבורית‪.‬‬
‫אי התלות של הרשות השופטת‪:‬‬
‫‪ ‬הרשות השופטת עצמאית בהחלטותיה השיפוטיות‪.‬‬
‫‪ ‬במטרה להבטיח מימוש הזכות להליך הוגן‪ ,‬עקרון שלטון החוק ושמירה על אמון‬
‫הציבור במערכת המשפט‪.‬‬
‫‪ ‬עקרון זה מובטח באמצעות מספר כללים (חובה לזכור שתי דוגמאות)‪ :‬מרות החוק‬
‫ השופטים כפופים אך ורק לחוק ופוסקים לפיו‪ ,‬אופן בחירת שופטים‪ ,‬תנאי‬‫העסקת השופטים ‪ -‬שכר השופטים גבוה ונקבע ע"י ועדת הכספים של הכנסת‪ ,‬משך‬
‫כהונת שופט הוא עד גיל פרישה (‪ ,)70‬אסור לשופט לשמש בכל תפקיד פוליטי‪,‬‬
‫הדחת שופט נעשית בגין עבירות חמורות ולא בגין תוכן פסקי הדין שלו‪ ,‬חסינות‬
‫השופטים – חסינות מפני אחריות אזרחית בגין הכרעות שיפוטיות ומפני חקירה‬
‫פלילית (ללא אישור היועמ"ש)‪ ,‬ביטול פסקי דין ועיקרון הסוביודיצה‪.‬‬
‫כללים המבטיחים את עצמאותה ואי תלותה של הרשות השופטת‪:‬‬
‫מרות החוק‪:‬‬
‫‪ ‬המרות היחידה לה כפופה הרשות השופטת היא מרות החוק‪ ,‬כלומר השופטים‬
‫כפופים לחוק ופוסקים לפיו‪.‬‬
‫‪ ‬מרות זאת כוללת בנוסף לחוקי הכנסת‪ ,‬גם את פסיקות בית המשפט העליון‪,‬‬
‫המחייבות את השופטים בערכאות נמוכות יותר‪.‬‬
‫ביטול פסקי דין‪:‬‬
‫‪ ‬הרשות המחוקקת אינה יכולה לבטל פסק דין שניתן ע"י בית המשפט‪ .‬היא יכולה‬
‫לשנות חוק אולם הוא ישפיע רק על פסיקה עתידית‪.‬‬
‫‪83‬‬
‫אופן בחירת שופטים‪:‬‬
‫‪ ‬על פי חוק יסוד השפיטה את השופטים בישראל בוחרת הוועדה לבחירת שופטים‪.‬‬
‫‪ ‬בוועדה תשעה חברים‪ :‬שר המשפטים העומד בראשה‪ ,‬נשיא בית המשפט העליון‪,‬‬
‫שני שופטי בית המשפט העליון (נבחרים ע"י השופטים)‪ ,‬שר נוסף‪ ,‬שני חברי כנסת‪,‬‬
‫ושני נציגים של לשכת עורכי הדין‪.‬‬
‫‪ ‬הרכב הוועדה נועד להבטיח את חוסר תלותם של השופטים בגורם ממנה אחד‪.‬‬
‫‪ ‬רוב חברי הוועדה למינוי שופטים הם כאמור אנשי מקצוע וזאת כדי שהבחירה תהיה‬
‫מקצועית ולא מתוך שיקול פוליטי או שיקול זר אחר‪.‬‬
‫תנאי העסקת שופטים‪:‬‬
‫‪ ‬קיימים מספר תנאים להעסקת שופט‪ ,‬והם נועדו למנוע לחצים‪ ,‬שעלולים להשפיע‬
‫על שיקול דעתו המקצועית‪:‬‬
‫‪ o‬שופטים נהנים מחסינות‪ ,‬הם מוגנים בפני תביעות בשל הוצאת לשון הרע‬
‫וחקירה נפתחת רק בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה‪.‬‬
‫‪ o‬חל עליהם איסור לעבוד בעבודות אחרות או למלא תפקידים ציבוריים‪.‬‬
‫‪ o‬משכורתם גבוהה באופן יחסי‪.‬‬
‫‪ o‬כהונתם רציפה עד לגיל הפרישה (‪.)70‬‬
‫‪ o‬לא מעבירים שופט ממקום כהונתו אלא בהסכמת נשיא בית המשפט העליון‬
‫או על פי החלטת בית הדין המשמעתי‪.‬‬
‫עיקרון הסוביודיצה‪:‬‬
‫‪ ‬החוק אוסר פרסום תקשורתי על תיקים שנידונים בבית המשפט בטרם ניתן פסק דין‪.‬‬
‫מטרת הסוביודיצה היא למנוע התערבות‪ ,‬השפעה ולחץ מצד רשויות השלטון או‬
‫התקשורת על בית המשפט‪.‬‬
‫‪ ‬איסור הפרסום אינו מוחלט‪ .‬הכנסת ביקשה לאזן בין הזכות להליך משפטי הוגן‬
‫שמתנגשת עם הזכות לחופש הביטוי וזכות הציבור לדעת‪ ,‬וקבעה שכלי התקשורת‬
‫רשאים לפרסם מידע עובדתי על נושאים המובאים לבית המשפט ועל מהלך הדיונים‬
‫בהם בתנאי שהפרסום נעשה בתום לב‪ ,‬ללא נקיטת עמדה ואין חשש שישפיע על‬
‫ההליך המשפטי‪.‬‬
‫‪84‬‬
‫‪ ‬בשנים האחרונות החוק בנושא כמעט ואינו נאכף‪ ,‬וכלי תקשורת רבים עוברים עליו‪.‬‬
‫בית המשפט הגבוה לצדק (בג"ץ)‪:‬‬
‫‪ ‬בית משפט גבוה לצדק (אחד מתפקידיו של בית המשפט העליון) מאפשר לכל‬
‫אדם‪/‬ארגון לעתור בקשר להחלטות של רשויות המדינה או גופים ציבוריים אשר‬
‫לדעתו גורמות לו עוול או פוגעות בזכויותיו‪.‬‬
‫‪ ‬משמש ערכאה ראשונה ואחרונה בסוגיות בהן הוא מטפל‪.‬‬
‫‪ ‬פועל באמצעות צווים שמבטלים החלטות או פעולות של רשויות המדינה (יש לזכור‬
‫דוגמא אחת)‪:‬‬
‫‪ ‬צו על תנאי ‪ -‬צו של בג"צ המורה לרשות המשיבה בעתירה להופיע בפני‬
‫בג"צ ולהציג את עמדתה לגבי העתירה‪.‬‬
‫‪ ‬צו ביניים ‪ -‬צו של בג"ץ למשיבה בעתירה להקפיא את המצב הקיים עד‬
‫לסיום הדיון בעתירה‬
‫‪ ‬צו החלטי ‪ -‬צו הניתן בסיום הדיון בעתירה ומשמעו קבלת העתירה על ידי‬
‫בג"צ‪ ,‬ביטול החלטת הרשות והנחייה כיצד לפעול‪.‬‬
‫תפקידי‪/‬סמכויות בין המשפט הגבוה לצדק‪:‬‬
‫‪ ‬בג"ץ כנותן סעד ‪ -‬תפקידו של בג"ץ לתת סעד (עזרה) לפונים אליו‪ ,‬קבוצות‬
‫מיעוט‪ ,‬אדם או מוסד במדינה‪ .‬אם בית המשפט חושב שהרשות פעלה לא בצדק‪,‬‬
‫חרגה מסמכותה‪ ,‬נהגה בשרירותיות‪ ,‬הפלתה לטובה או לרעה‪ ,‬או פעלה בחוסר תום‬
‫לב‪ ,‬תפקידו לדרוש ממנה לשנות את המצב‪.‬‬
‫‪ ‬מגן על זכויות אדם אזרח וקבוצה‪ ,‬גם אם הן לא מעוגנות בחוק‪ ,‬ומחייב את השלטון‬
‫לפעול ברוחן‪.‬‬
‫‪ ‬למנוע מהשלטון את האפשרות להשתמש לרעה בכוחו הרב בשרירותיות‪.‬‬
‫ביקורת שיפוטית‪:‬‬
‫‪ ‬ביקורת של מערכת המשפט (בדרך כלל על ידי בג"ץ) על הרשות המחוקקת‬
‫והמבצעת‪.‬‬
‫‪ ‬מתבטאת בישראל מאז המהפכה החוקתית בפסילת חוקים הסותרים חוקי יסוד‪.‬‬
‫‪85‬‬
‫‪‬‬
‫סמכות בית המשפט לביקורת שיפוטית והיקפה הראוי שנויים במחלוקת ציבורית‪.‬‬
‫אקטיביזם שיפוטי‪:‬‬
‫‪ ‬נטייה של בית המשפט העליון לקחת לעצמו תפקידים רבים יותר מאלה שמטיל עליו‬
‫החוק במפורש‪.‬‬
‫‪ ‬תוך מעורבות גוברת בשאלות ערכיות‪ ,‬הנתונות בוויכוח פוליטי‪ ,‬ובנושאים פוליטיים‬
‫כמו מינוי והדחה של איש ציבור‪.‬‬
‫‪ ‬בית המשפט האקטיבי שואף להשפיע באמצעות פסיקותיו על גופי הממשל השונים‪,‬‬
‫ולהוות גורם מרכזי מכוון בחברה‪.‬‬
‫‪ ‬עוסק בשאלת יישום כוונת המחוקק באמצעות פרשנות רחבה‪ ,‬בשאלה לאיזו תכלית‬
‫(מטרה)‪ ,‬לדעתו‪ ,‬נועד החוק והאם היא ראויה‪.‬‬
‫‪ ‬נתון בוויכוח ציבורי‪-‬ערכי במדינת ישראל‪.‬‬
‫דוגמה לאקטיביזם שיפוטי‬
‫תושבי שדרות עתרו לבג"ץ כדי שיחייב את הממשלה להציב מיגוניות בכל רחבי העיר‪,‬‬
‫בגלל ירי הקסאמים‪.‬‬
‫היו שופטים שטענו כי בית המשפט לא צריך להתערב בנושא זה‪ ,‬משום שזו החלטה‬
‫מבצעית‪ ,‬כספית ומקצועית של הממשלה‪.‬‬
‫היו שופטים שטענו כי מדובר בעניין של חיים ומוות‪ ,‬ולכן השופטים צריכים לחייב את‬
‫הממשלה להציב את המיגוניות‪ .‬התערבות בג"צ בהחלטה כזו מהווה אקטיביזם שיפוטי‪.‬‬
‫שאלות לדוגמה הרשות השופטת‪:‬‬
‫‪ .1‬הציגו את הרשות השופטת‪.‬‬
‫‪ .2‬הציגו את אי תלותה של הרשות השופטת‪.‬‬
‫‪ .3‬הציגו שני כללים המיועדים להבטחת עצמאות‪/‬אי התלות של הרשות השופטת‪.‬‬
‫‪ .4‬הציגו את בית המשפט הגבוה לצדק‪.‬‬
‫‪ .5‬הציגו את המושג ביקורת שיפוטית‪.‬‬
‫‪ .6‬הציגו את המושג אקטיביזם שיפוטי‪.‬‬
‫‪86‬‬
‫אשכול בחירות ומפלגות‪:‬‬
‫אשכול בחירות ומפלגות כולל מספר נושאים שכבר למדנו ובנוסף מספר נושאים‬
‫חדשים‪.‬‬
‫סוגי ממשלים (פרלמנטרי‪ ,‬נשיאותי ומעורב) – למדנו בעיקרון שלטון העם בעמודים ‪16-‬‬
‫‪.17‬‬
‫השוואה בין שיטת הממשל הפרלמנטרית‪ ,‬כפי שהיא נהוגה בישראל‪ ,‬לבין שיטת‬
‫הממשל הנשיאותית‪ ,‬כפי שהיא נהוגה בארה"ב‬
‫חסידי השיטה הנשיאותית מצביעים על הבחירות הישירות של הנשיא בידי האזרחים ועל‬
‫עצמאותה של הרשות המבצעת כיתרון‪ .‬היתרון הגדול ביותר הוא יציבות השלטון כיוון‬
‫שבאופן מעשי לא ניתן להפיל את השלטון לעומת השיטה הפרלמנטרית שבה פרישת מפלגה‬
‫אחת עלולה להפיל את השלטון‪ .‬הבחירות הישירות מאפשרות לאזרחים לקבוע מי ינהל‬
‫את הממשל‪ ,‬ועצמאותה של הרשות המבצעת מאפשרת לה עבודה יעילה‪ ,‬שאינה תלויה‬
‫באישור בית הנבחרים בכל עניין ועניין‪ .‬כמו כן הממשלה בראשות הנשיא אינה נזקקת‬
‫למו"מ קואליציוני ארוך ומייגע כמו בשיטה הפרלמנטרית והיא אינה צריכה לקבל פשרות‬
‫לא‬
‫בעיניה‪.‬‬
‫רצויות‬
‫מתנגדי השיטה טוענים שהיא נותנת בידי הרשות המבצעת ובידי העומד בראשה עוצמה‬
‫רבה מדי‪ ,‬שאינה עולה בקנה אחד עם עקרונות הדמוקרטיה והיא עלולה להפוך את הבחירות‬
‫לתחרות אישית שבה לא יינתן מקום לנושאים ערכיים‪.‬‬
‫קריטריונים‬
‫להשוואה‬
‫הדמות הסמכותית ‪-‬‬
‫מי עומד בראש‬
‫הרשות המבצעת?‬
‫כיצד מתקיימות‬
‫הבחירות?‬
‫ממשל נשיאותי‬
‫ממשל פרלמנטרי‬
‫הנשיא – ראש הרשות המבצעת‪ ,‬בעל‬
‫ראש הממשלה – ראש הרשות המבצעת‪( .‬הנשיא‬
‫סמכויות נרחבות‪ ,‬עומד במוקד‬
‫הוא דמות טקסית – ייצוגית)‬
‫העשייה הפוליטית‪.‬‬
‫קיימת מערכת בחירות אחת בלבד‪ ,‬לפרלמנט קיימות שתי מערכות בחירות נפרדות‪:‬‬
‫(בישראל זו הכנסת)‪ .‬הנציגים לפרלמנט נבחרים אחת לבחירת הנשיא והשנייה לבחירת‬
‫בבחירות‪ .‬הממשלה צומחת מתוך הפרלמנט‪ .‬בדרך הנציגים לרשות המחוקקת (קונגרס)‪.‬‬
‫‪87‬‬
‫כלל ראש הממשלה הוא מי שעומד בראש המפלגה הציבור בוחר ישירות את הנשיא‪,‬‬
‫שזכתה ברוב המושבים לפרלמנט‪ ,‬או מהמפלגה שיש ובקלפי נפרד‪ ,‬בפתקים נבחרים‪ ,‬את‬
‫הנציגים לקונגרס‪ ,‬הרשות המחוקקת‪.‬‬
‫לה יכולת להקים קואליציה* של כמה מפלגות‪.‬‬
‫מערכת הבחירות השנייה בארצות‬
‫הברית‪ ,‬לקונגרס‪ ,‬קיימת במדינה‬
‫המייצגת כיום את הממשל הנשיאותי‪,‬‬
‫ולכן נציין אותה פה‪ ,‬אבל הממשל‬
‫הנשיאותי מוגדר על ידי מערכת‬
‫הבחירות המרכזית שלו – לנשיאות‬
‫המדינה‪.‬‬
‫קריטריונים‬
‫להשוואה‬
‫תלות בין הרשויות‬
‫ממשל פרלמנטרי‬
‫ממשל נשיאותי‬
‫יש תלות הדדית בין הרשות המבצעת לרשות‬
‫המחוקקת‪ .‬הממשלה מושלת מכוח אמון הפרלמנט‪,‬‬
‫ונשענת על רוב מוחלט בקרב חבריו‪ .‬הפרלמנט יכול‬
‫להפיל ממשלה מכהנת בהצבעת אי אמון‪ .‬מצד שני‪,‬‬
‫גם בסמכות ראש הממשלה לפזר את הפרלמנט‬
‫ולהכריז על בחירות חדשות‪.‬‬
‫הנשיא וחברי ממשלתו אינם נשענים‬
‫על אמון חברי הרשות המחוקקת‪ ,‬ולה‬
‫אין סמכות להפיל את הנשיא בהצבעת‬
‫אי אמון‪ ,‬כאשר היא לא מסכימה‬
‫למדיניותו‪ .‬רק כאשר עבר הנשיא‬
‫עברה פלילית‪ ,‬או חרג מסמכותו‪,‬‬
‫רשאי הקונגרס להדיחו‪.‬‬
‫כיוון שהנשיא לא נבחר על ידי חברי‬
‫הקונגרס הוא לא אחראי עליו והוא לא‬
‫מחויב למסור לו דיווח שוטף‪ .‬גם‬
‫השרים אחראים אך ורק כלפי הנשיא‬
‫ואין הם חייבים לדווח לקונגרס‪ ,‬אלא‬
‫אם הם נדרשים לעשות זאת על ידי‬
‫ועדות חקירה של הקונגרס‪.‬‬
‫הקונגרס הוא גוף בעל עצמאות משלו‪,‬‬
‫והנשיא אינו רשאי לפזרו‪ ,‬אפילו אם‬
‫הרוב בקונגרס מתנגד למדיניותו של‬
‫הנשיא ומנסה לחבל בה‪ ,‬מטרפד‬
‫הצעות חוק או מינויים של הנשיא‪.‬‬
‫תפקיד הסנאט לשמש מעין גוף חוקר‪.‬‬
‫ארצות הברית היא הדגם המייצג של‬
‫המשטר הנשיאותי‪ .‬הקונגרס נחלק‬
‫לשני בתים‪ :‬בית המחוקקים והסנאט‪.‬‬
‫פירוט על היחסים‬
‫בין המוסדות‬
‫השלטוניים – חובת‬
‫דיווח‬
‫יש אחריות של הרשות המבצעת כלפי הרשות‬
‫המחוקקת – מכיוון שהממשלה צומחת מהפרלמנט‬
‫היא חייבת להעביר לו דיווח שוטף על פעולותיה‪.‬‬
‫הפרלמנט יכול לפקח ולהגביל את הממשלה באמצעים‬
‫פרלמנטריים שונים‬
‫מאפיינים נוספים‬
‫ברוב המשטרים הפרלמנטריים קיים ערבוב של‬
‫אנשים בין שתי הרשויות‪ ,‬כאשר חברי הממשלה הם‬
‫גם חברי פרלמנט‪.‬‬
‫דוגמאות‬
‫בריטניה היא הדגם המייצג של המשטר הפרלמנטרי‪.‬‬
‫לצד ראש הממשלה משמשת המלכה כדמות טקסית‬
‫ייצוגית‪ .‬חשוב לדעת כי בריטניה היא מלוכה חוקתית‪,‬‬
‫והמלכה היא דמות יותר משמעותית מנשיא במדינה‬
‫אחרת‪ ,‬למרות שהיא דמות טקסית‪.‬‬
‫יש בבריטניה שני בתים – פרלמנט ובית הלורדים‪.‬‬
‫‪88‬‬
‫שיטות הבחירה הנהוגות בעולם (ישראל – יחסית‪ ,‬ארצית‪ ,‬רשימתית‪ ,‬ארה"ב –‬
‫אישית‪ ,‬רובית‪ ,‬אזורית) ‪ -‬למדנו בעיקרון שלטון העם בעמודים ‪.18-20‬‬
‫הוויכוח על שיטת הבחירות בישראל‬
‫מאז הקמתה של מדינת ישראל נתונה שיטת הבחירות לכנסת במרכזו של ויכוח ציבורי‪ .‬המבקרים את שיטת הבחירות‬
‫היחסית לכנסת מאוחדים בדעתם כי השיטה היחסית הנהוגה בישראל מעודדת ריבוי מפלגות ומקשה על יציבותה ועל‬
‫תפקודה של הממשלה‪ .‬לטענתם‪ ,‬בשל שיטה זו לא יכול להיווצר מצב שבו יש מפלגה שיש לה רוב בכנסת‪ ,‬וכדי לכונן‬
‫ממשלה חייב ראש הממשלה לנהל משא ומתן מייגע ומורכב עם המפלגות השונות‪ .‬כל אחת מן המפלגות מציגה בפני‬
‫ראש הממשלה הנבחר את תביעותיה ואת דרישותיה העומדות לעתים בסתירה לדרישות ולתביעות של המפלגות‬
‫האחרות‪ .‬בסופו של התהליך תוקם בדרך כלל ממשלה קואליציונית שבה שותפות כמה מפלגות בעלות אידיאולוגיה‬
‫ואינטרסים שונים‪ .‬האידיאולוגיה והאינטרסים האלה באים לידי ביטוי בהסכמים קואליציוניים הנחתמים בין ראש‬
‫הממשלה ובין כל מפלגה השותפה לממשלה‪ .‬הסכמים אלה כובלים את ידי ראש הממשלה‪ ,‬לעתים עד כדי כך שהוא‬
‫אינו יכול לבצע את מדיניות מפלגתו ולקיים את הבטחותיו לקהל בוחריו ‪ .‬אם ראש הממשלה מנסה לסטות מההסכם‬
‫הקואליציוני‪ ,‬או כאשר המפלגות הקואליציוניות חשות שמדיניות ראש הממשלה פוגעת באינטרסים שלהן ‪ ,‬הוא‬
‫עלול לאבד את תמיכתן ‪ .‬מתוך כך גדל חוסר היציבות של השלטון ‪ ,‬וגדלים הסיכויים שהממשלה תופל ולעתים‬
‫קרובות יתקיימו בחירות‪.‬‬
‫לעומת זאת ‪ ,‬יש המחייבים את שיטת הבחירות לכנסת ‪ .‬אלה טוענים שהשיטה היחסית מבטאת את עקרון הייצוגיות‪,‬‬
‫משום שהיא משקפת את מגוון הדעות של הקבוצות המרכיבות את החברה הישראלית באמצעות נציגי הבוחרים‬
‫בכנסת ומאפשרת להן לקדם את האינ טרסים של בוחריהן ‪ .‬עוד טוענים המצדדים בשיטה זו שהיא מונעת את‬
‫השתלטות הרעיונות ‪ ,‬האידיאולוגיה והאינטרסים של המפלגה החזקה שנציגה מרכיב את הממשלה‪ .‬שכן ‪ ,‬המפלגה‬
‫החזקה חייבת להתחשב בדעתן של מפלגות נוספות החברות בממשלה ולהתפשר עמן בעניין המדיניות הרצויה‪.‬‬
‫למעשה לא היה שינוי בצורת הבחירה של חברי הכנסת‪ .‬הבחירות היו ונשארו רשימתיות‪ ,‬ארציות ויחסיות‪.‬‬
‫השינוי היחיד שהיה הוא בחירה ישירה של ראש הממשלה בשנים ‪ 1999 ,1996‬ו‪ ,2001-‬על פי "חוק יסוד‪:‬‬
‫הממשלה" שנחקק ב‪ ,1992-‬ושונה ב‪ .2001-‬בשנים אלה שונה גם שמו של חוק הבחירות לכנסת‪.‬‬
‫בשנים אלה הצביעו אזרחי ישראל בשני פתקים נפרדים‪ :‬פתק אחד למפלגה ופתק אחד לראש ממשלה‪ .‬בפתק‬
‫למפלגה הם הצביעו כמו בכל השנים‪ ,‬בעד רשימת המועמדים של אותה מפלגה לכנסת‪ ,‬כפי שהיא נקבעה על ידי‬
‫המפלגה עצמה‪ .‬בפתק לראש ממשלה הם בחרו ישירות את ראש הממשלה‪ ,‬אבל הוא היה צריך להרכיב ממשלה‬
‫מתוך הפרלמנט‪ ,‬כמעט בדיוק כמו שנעשה עד עכשיו‪.‬‬
‫כישלון הבחירה הישירה‬
‫חוק הבחירה הישירה החזיק מעמד זמן קצר‪ ,‬משום שבמערכת הפוליטית הבינו שבמקום לשפר את המצב‪ ,‬הוא רק‬
‫עושה אותו יותר גרוע‪.‬‬
‫המצב היה שהקמת ממשלה בישראל מצריכה קואליציה של מס' מפלגות‪ ,‬ולכן כל מפלגה הייתה יכולה להפיל את‬
‫הממשלה‪ ,‬וכך הפכו המפלגות לסחטניות גדולות‪ ,‬כולל סחטנות של דברים שאינם ראויים‪.‬‬
‫‪89‬‬
‫פוליטיקאים ומומחים שונים חשבו שבחירה ישירה לראשות הממשלה תחזק את ראש הממשלה‪ ,‬וכך תמנע את‬
‫סחיטתו הפוליטית על ידי מפלגות קטנות‪.‬‬
‫הבחירה הישירה השיגה בדיוק את ההיפך‪ .‬המצביעים ראו שאפשר להצביע עבור ראש הממשלה שבו המצביע‬
‫מעוניין‪ ,‬אבל במקביל לא צריך להצביע בעד המפלגה שלו‪ ,‬וכך התחזק כוחן של המפלגות הקטנות הסחטניות עוד‬
‫יותר‪.‬‬
‫הפוליטיקאים של המפלגות הגדולות הבינו זאת‪ ,‬וב‪ 2003-‬כבר נערכה שוב מערכת בחירות עם פתק אחד בלבד‪.‬‬
‫בקשר לוויכוח הזה אפשר לראות אידיאולוגיה מול פרגמטיזם‪.‬‬
‫אידיאולוגיה פירושה מכלול הרעיונות‪ ,‬הערכים והעקרונות שאדם או מפלגה מאמינים בהם‪.‬‬
‫פרגמטיזם פירושו להיות מעשי‪ ,‬כלומר תכלס‪.‬‬
‫הרבה מאד מפלגות ופוליטיקאים מוותרים על העקרונות שלהם לטובת עמדת כוח פוליטית‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬מפלגת ש"ס נמנעה בהצבעה על "הסכם אוסלו א" ב‪( 1993-‬ההסכם הראשון בין ישראל לפלסטינים)‪,‬‬
‫למרות שמצביעי המפלגה הם מאד ימניים‪ ,‬ואני מניח שכולם התנגדו להסכמים עם הפלסטינים‪ .‬אבל ש"ס רצתה‬
‫להיות בממשלה כדי להחזיק בעמדת כוח פוליטית משמעותית‪ ,‬ולכן חברי הכנסת שלה לא הצביעו נגד ההסכם‪.‬‬
‫סוגי מערכות מפלגתיות‬
‫מערכת בחירות רב מפלגתית ‪ :‬מספר רב של מפלגות שלאף אחת מהן אין רוב מוחלט‪ .‬המפלגות‬
‫חייבות להרכיב קואליציה על מנת ליצור רוב בפרלמנט‪ .‬עשויה לסבול מחוסר יציבות שכן הממשלה‬
‫מורכבת מקואליציה של מפלגות ועלולה להתפרק עם פרישתה של אחת מהן‪.‬‬
‫מערכת דו מפלגתית (דו גושית)‪ :‬מערכת פוליטית המושתתת על שתי מפלגות עיקריות שזוכות‬
‫לתמיכת רוב גדול של הציבור ובעלות רוב בפרלמנט‪ .‬זוהי מערכת יציבה שבה מפלגה אחת אוחזת‬
‫בשלטון ואילו השנייה משמשת כאופוזיציה‪ ,‬לדוגמה ארה"ב (רפובליקנים מול דמוקרטיים)‪.‬‬
‫דרכים להרכבת רשימת מועמדים של מפלגה לכנסת‪:‬‬
‫קיימות מספר דרכים שהמפלגות בארץ מרכיבות בעזרתן את רשימת המועמדים לכנסת‪:‬‬
‫‪90‬‬
‫ועדה‬
‫מסדרת‬
‫פריימריז‬
‫רשימות‬
‫מועמדים‬
‫פורום‬
‫רבנים‬
‫ראש‬
‫מפלגה‬
‫בחירות מקדימות במפלגה (פריימריז)‪ :‬פריימריז פירושן בחירות מקדימות במפלגה‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬חברי המפלגה בוחרים באופן דמוקרטי את רשימת המועמדים לכנסת‪.‬‬
‫יתרונות‪ :‬היא מרחיבה את זכות ההצבעה בבחירת מועמדי המפלגה‪ ,‬היא דמוקרטית‪ ,‬מקרבת‬
‫יותר את המפלגות עם חבריהן‪ ,‬משקפת את רצונם ומעודדת את השתתפותם הפעילה‬
‫במסגרת המפלגה‪.‬‬
‫חסרונות‪ :‬המועמדים נדרשים למאמץ ארגוני רב כדי להגיע לכמה שיותר חברי מפלגה‪ ,‬דבר‬
‫הכרוך בעלויות כספיות גבוהות שלא כול אחד יכול לעמוד בהן‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬פריימריז‬
‫מצריכים משאבים כספיים גדולים‪ ,‬והצורך בגיוס כספים עלול ליצור קשרים לא בריאים בין‬
‫פוליטיקאים לבין בעלי הון‪ ,‬ולכך שבעלי ההון האלה ״יתוגמלו״ בתמורה על ידי‬
‫הפוליטיקאים‬
‫(תופעת‬
‫״הון‪-‬שלטון״)‪.‬‬
‫למועמדים המזוהים עם מגזרים מסוימים יש יתרון והם זוכים בתמיכה גורפת מבלי שיישקלו‬
‫את כישוריהם (הליכוד‪ ,‬העבודה)‪.‬‬
‫סוג אחר של בחירות מקדימות הוא בחירת המועמדים במרכז המפלגה‪ ,‬גוף המייצג את‬
‫המפלגה וכוללים כמה מאות או אלפים ספורים של חברי המפלגה‪ ,‬אך לא כולם‬
‫ועדה מסדרת‪ :‬ועדה מסדרת היא אמצעי בחירה שהיה קיים עד שנות ה‪ 80-‬ברוב המפלגות‪.‬‬
‫בשיטה זו יש ועדה בת ‪ 5 – 3‬בכירי המפלגה‪ ,‬והיא זו שקובעת את רשימת המועמדים לכנסת‪.‬‬
‫יתרונות‪ :‬וועדה כזו מצליחה בדרך כלל לגבש רשימה מגוונת‪ ,‬שפונה אל כל המגזרים‬
‫בחברה‪ .‬יש כאן פחות אינטרסים – אינטרסים של ‪ 5 – 3‬אנשים בלבד זה הרבה פחות‬
‫מאינטרסים של ‪ 3,000‬אנשים‪.‬‬
‫‪91‬‬
‫חיסרון ‪ :‬זאת שיטה לא דמוקרטית‪.‬‬
‫פורום רבנים (דומה לוועדה מסדרת)‪ :‬פורום או מועצה של מס' מצומצם של רבנים‬
‫שמחליט על רשימת המועמדים של המפלגה‪ .‬קיים במפלגות החרדיות‪ .‬למפלגת "יהדות‬
‫התורה" יש את "מועצת גדולי התורה" ולמפלגת ש"ס יש את "מועצת חכמי התורה"‪.‬‬
‫חסרונות‪ :‬זוהי לא בחירה דמוקרטית‪ .‬ביהדות התורה יש רק גברים ורק אשכנזים‪ ,‬ובש"ס‬
‫יש רק גברים ורק מזרחיים‪.‬‬
‫ראש המפלגה קובע בעצמו‪ :‬מאד פשוט ומאד ברור‪ .‬ראש המפלגה קובע בעצמו את רשימת‬
‫המועמדים של המפלגה לכנסת‪.‬‬
‫זה קורה במפלגת "ישראל ביתנו" של אביגדור ליברמן‪ ,‬במפלגת "יש עתיד" של יאיר לפיד‬
‫ובמפלגת "כולנו" של משה כחלון‪.‬‬
‫יתרון‪ :‬יש כאן אינטרסים של אדם אחד בלבד ולא של אלפים‪.‬‬
‫חסרונות‪ :‬דרך לא דמוקרטית‪.‬‬
‫מחויבות של המועמדים לראש המפלגה‪ ,‬לעתים עד כדי התחנפות פומבית‪.‬‬
‫ממשלה קואליציונית‬
‫ישראל היא דמוקרטיה פרלמנטרית רב‪-‬מפלגתית‪ ,‬אשר מעולם לא זכתה בה מפלגה אחת ברוב‬
‫מוחלט של מנדטים (‪ 61‬ומעלה)‪ .‬המצב הזה חייב תמיד שיתוף פעולה בין הסיעה שקיבלה את‬
‫האפשרות להרכיב ממשלה לבין סיעות אחרות‪ ,‬כדי להקים ממשלה ולזכות ברוב בכנסת‪ .‬במילים‬
‫אחרות‪ :‬כל הממשלות שכיהנו בישראל עד כה היו ממשלות קואליציוניות‪.‬‬
‫הקמת קואליציה מוצאת את ביטויה בהסכם קואליציוני ‪ -‬הסכם פוליטי‪ ,‬המסדיר את העקרונות‬
‫המנחים ואת חלוקת המשרות בין הסיעות שחברו יחד (תפקידי שרים‪ ,‬סגני שרים‪ ,‬ראשות ועדות‬
‫בכנסת)‪ .‬כדי לייצר הסכם קואליציוני‪ ,‬המפלגות חייבות כמובן להתפשר על עמדותיהן‪ ,‬כמו גם‬
‫על המשרות ששאפו לקבל‪ .‬לאחר חתימת ההסכמים הקואליציוניים בין המפלגות נקבעים על ידן‬
‫קווי היסוד של הממשלה‪ ,‬שיהוו את הבסיס לעבודתה‪.‬‬
‫יש הטוענים שהפוליטיקה הקואליציונית פוגעת בערכי הדמוקרטיה ובעקרון הכרעת הרוב‪ ,‬כיוון‬
‫שמפלגות קטנות מהוות לעיתים לשון מאזניים‪ ,‬וכוח המיקוח שלהן גדול מכוחן בציבור‪ ,‬כלומר‬
‫ממספר המנדטים בו זכו‪ .‬כך‪ ,‬הרוב מוצא את עצמו לא פעם נכנע לדרישות של המיעוט‪ .‬לעומתם‬
‫יש הרואים במשא ומתן הקואליציוני את שעתה היפה של הפוליטיקה‪ ,‬שכן נרקמות במהלכו‬
‫בריתות בין מפלגות ומתגבשת מדיניות מוסכמת‪ ,‬המבוססת על פשרות‪.‬‬
‫‪92‬‬
‫ממשלה קואליציונית ודרך הקמתה (תהליך כינון הממשלה)‪:‬‬
‫חלוקת המנדטים לפי‬
‫תוצאות הבחירות‬
‫הנשיא מטיל את‬
‫תהליך הרכבת‬
‫הממשלה על יו"ר‬
‫מתקיים מו"מ‬
‫קואליציוני בין‬
‫הסיעות וסיכום‬
‫נחתם הסכם‬
‫קואליציוני בין‬
‫קווי היסוד של‬
‫הממשלה‬
‫ממשלה קואליציונית ודרך הקמתה (תהליך כינון הממשלה)‪:‬‬
‫‪ ‬לאחר הבחירות מתייעץ הנשיא עם נציגי הסיעות ומטיל את משימת הרכבת הממשלה‬
‫על אחד הח"כים שבדרך כלל יהיה ראש הסיעה הגדולה‪.‬‬
‫‪ ‬מתקיים מו"מ קואליציוני בין הסיעות וסיכום קווי היסוד ואידיאולוגיה משותפת‪,‬‬
‫חלוקת תיקים וראשות ועדות‪.‬‬
‫‪ ‬במידה ולא הצליחו להרכיב ממשלה תוך ‪ 28‬יום רשאי הנשיא להאריך תקופה זו‬
‫ב‪ 14-‬יום או להטיל את המשימה על ח"כ אחר‪.‬‬
‫‪93‬‬
‫‪ ‬עם השלמת הרכבת הממשלה‪ ,‬ראש הממשלה המיועד מציג את שרי ממשלתו ואת‬
‫קווי היסוד של הממשלה בפני הכנסת ומקבל את אמונה‪.‬‬
‫סוגי ממשלות קואליציוניות‪:‬‬
‫קואליציה צרה (מינימלית) – כוללת מספר מפלגות‪ ,‬שכוחן המשותף מבטיח רוב מזערי‬
‫בכנסת‪ .‬בהקמת קואליציה צרה שואפות המפלגות השותפות למקסם את כוחן‪ ,‬על ידי חלוקת‬
‫"השלל" השלטוני בין מספר קטן של שותפים‪ .‬קואליציה כזו מורכבת פעמים רבות ממפלגות‬
‫קרובות זו לזו מבחינה אידיאולוגית‪ ,‬ולכן היא עשויה להיות יציבה‪ .‬מאידך‪ ,‬פרישה של‬
‫מפלגה או מספר זעיר של חברי כנסת ממנה יכולה להפיל את הממשלה‪.‬‬
‫קואליציה רחבה – מורכבת משתי מפלגות או יותר‪ ,‬שכוחן המשותף גדול מהרוב הנחוץ‬
‫להקמת ממשלה (‪ 61‬ח"כים)‪ .‬רוב הקואליציות שהוקמו בישראל היו קואליציות רחבות‪,‬‬
‫שמנו ‪ 70‬ח"כים ויותר מארבע מפלגות לפחות‪ .‬ככל שהקואליציה רחבה‬
‫קטנה‪,‬‬
‫וכך‬
‫ההתנגדות‬
‫נחלשת‬
‫האופוזיציה‬
‫לממשלה‬
‫בכנסת‪.‬‬
‫ממשלת אחדות לאומית ‪ -‬ממשלה המבוססת על שיתוף פעולה בין המפלגות הגדולות‬
‫היוצרות קואליציה רחבה‪.‬‬
‫בממשלה כזו חברות שתי המפלגות הגדולות היריבות‪ ,‬שכל אחת מהן ניסתה לזכות‬
‫בהרכבת הממשלה‪ ,‬והיא נותנת מענה למצבי חירום או למצב שבו הגושים היריבים אינם‬
‫מסוגלים לכונן ממשלה בנפרד‪ .‬ממשלת אחדות לאומית מותירה אופוזיציה קטנה ונטולת‬
‫עוצמה‪.‬‬
‫שאלות לדוגמה אשכול בחירות ומפלגות‪.‬‬
‫‪ .1‬הצג את שיטת הבחירות במדינת ישראל‪.‬‬
‫הצג את עיקרון הפלורליזם‪.‬‬
‫הסבר כיצד שיטה זו מחזקת את עיקרון הפלורליזם‪.‬‬
‫‪94‬‬
‫‪ .2‬הצג את שיטת הבחירות לכנסת בישראל‪.‬‬
‫הצג את השסע הלאומי‪.‬‬
‫הסבר כיצד שיטה זו יכולה לתרום לצמצום השסע הלאומי‪.‬‬
‫‪ .3‬הצג את המושג‪ :‬ממשלת אחדות לאומית‪.‬‬
‫הצג את עיקרון ההסכמיות‪.‬‬
‫הסבר כיצד ממשלה זו מבטאת את עיקרון ההסכמיות‪.‬‬
‫‪ .4‬הצג את צורת הממשל הנשיאותית‪.‬‬
‫הצג את עיקרון הגבלת השלטון‪.‬‬
‫הסבר כיצד עיקרון הגבלת השלטון בא לידי ביטוי בשיטת ממשל זו‪.‬‬
‫‪95‬‬
‫מילון מונחים אפשריים באזרחות עפ"י החומר הנלמד‬
‫‪ .1‬הרקע ההיסטורי (‪ - )4‬הצהרת בלפור‪ ,‬כתב המנדט‪ ,‬תכנית החלוקה‪ ,‬הכרזת העצמאות (חלקי‬
‫ההכרזה‪ ,‬מעמד המיעוטים‪ ,‬חשיבות ההכרזה)‪.‬‬
‫‪ .2‬חלקי הכרזת העצמאות (‪– )4‬‬
‫‪ ‬החלק ההיסטורי – הצדקות לקיומה של מדינה יהודית בא"י (‪ :)3‬הצדקה טבעית‪ ,‬הצדקה‬
‫היסטורית‪ ,‬הצדקה בינלאומית‪.‬‬
‫‪ ‬החלק המעשי (הכרזתי) – הכרזה על הקמת המדינה‪ ,‬שמה והרשויות‪.‬‬
‫‪ ‬החלק ההצהרתי עקרוני מהותי (‪ :)2‬מאפיינים יהודיים‪ ,‬מאפיינים דמוקרטיים‪.‬‬
‫‪ ‬חלק הפניות בכוונה לשיתוף פעולה (‪ :)4‬או"ם‪ ,‬מדינות שכנות‪ ,‬יהדות התפוצות‪ ,‬ערביי‬
‫ישראל‪.‬‬
‫‪ .3‬עקרונות דמוקרטים (‪– )7‬‬
‫‪ ‬עקרון שלטון העם – סוגי ממשלים (‪ – )3‬ממשל פרלמנטרי‪ ,‬ממשל נשיאותי‪ ,‬ממשל מעורב‪.‬‬
‫בחירות דמוקרטיות – תנאים לקיומם של בחירות (‪ – )5‬כלליות‪ ,‬חשאיות‪ ,‬מחזוריות‪ ,‬שוויוניות‪,‬‬
‫התמודדות חופשית‪ .‬שיטות בחירות הנהוגות בעולם (‪ – )2‬ישראלית (יחסית‪ ,‬אישית‪ ,‬ארצית) כולל‬
‫יתרונות וחסרונות‪ ,‬ארה"ב (אישית‪ ,‬רובית‪ ,‬אזורית) כולל יתרונות וחסרונות‪.‬‬
‫‪ ‬הכרת המושג – תרבות פוליטית‪.‬‬
‫‪ ‬עקרון‪/‬ערך הפלורליזם – חשיבות העיקרון‪ ,‬ביטויים לפלורליזם במדינה הדמוקרטית‪.‬‬
‫‪ ‬עיקרון‪ /‬ערך הסובלנות ‪ -‬חשיבות העיקרון במדינה הדמוקרטית‪.‬‬
‫‪ ‬עקרון‪/‬ערך ההסכמיות‪.‬‬
‫‪ ‬עיקרון הכרעת הרוב – עריצות הרוב‪.‬‬
‫‪ ‬עקרון הגבלת השלטון – מקורות העוצמה‪ ,‬עקרון הפרדת רשויות‪ ,‬מנגנוני פיקוח וביקורת (‪)2‬‬
‫ פורמלי (מוסדי)‪/‬בלתי פורמלי (בלתי מוסדי)‪ ,‬בחירות‪.‬‬‫‪ ‬עיקרון שלטון החוק ‪ -‬אי ציות לחוק – סוגי עבריינות (‪ - )3‬עבריינות פלילית רגילה‪,‬‬
‫עבריינות שלטונית ציבורית‪ ,‬עבריינות שלטונית אישית‪ .‬סוגי פקודות (‪ – )2‬פקודה בלתי חוקית‪,‬‬
‫פקודה בלתי חוקית בעליל‪.‬‬
‫‪ .4‬סוג זכויות (‪– )2‬‬
‫‪ ‬זכויות האדם‪/‬יסוד‪/‬בסיסיות‪/‬טבעיות (‪ - )14‬חירות‪ ,‬חופש הביטוי‪ ,‬חופש העיסוק‪ ,‬חופש‬
‫המחשבה והמצפון‪ ,‬חופש הדת‪ ,‬חופש מדת‪ ,‬חופש התנועה‪ ,‬הזכות לשוויון‪ ,‬הזכות לחיים וביטחון‪,‬‬
‫הזכות לכבוד (כולל הזכות לשם טוב והזכות לפרטיות)‪ ,‬זכות הקניין‪ ,‬הזכות להליך משפטי הוגן‬
‫(כולל ‪ 8‬תנאים)‪.‬‬
‫‪96‬‬
‫כאשר מזהים את זכות החירות באירוע יש למצוא חירות ספציפית (תנועה‪ ,‬עיסוק וכד')‪.‬‬
‫יש לציין‪ ,‬להציג ולהסביר רק את החירות הספציפית‪.‬‬
‫‪ ‬סוגי מדיניות (‪ - )3‬העדפה מתקנת‪ ,‬הבחנה‪ ,‬אפליה פסולה‪.‬‬
‫‪ ‬זכויות פוליטיות אזרחיות (‪ - )3‬הזכות לחופש המחאה וההפגנה‪ ,‬הזכות לחופש ההתאגדות‪,‬‬
‫הזכות לבחור ולהיבחר‪.‬‬
‫כאשר נשאלת שאלה על סוגי זכויות מציינים ומציגים את סוג הזכויות הרלוונטי ובהסבר‬
‫בלבד מתייחסים לזכות ספציפית‪.‬‬
‫‪ .5‬חובות (‪ - )2‬חובות אדם‪ ,‬חובות אזרח‪.‬‬
‫‪ .6‬גישות כלכליות חברתיות (‪ - )2‬הגישה הליברלית (חירות כלכלית מובילה)‪ ,‬הגישה הסוציאל‬
‫דמוקרטית (שוויון כלכלי חברתי מוביל)‪.‬‬
‫‪ .7‬ערכים דמוקרטיים (‪ - )5‬סובלנות‪ ,‬פלורליזם‪ ,‬הסכמיות‪ ,‬חירות‪ ,‬שוויון‪.‬‬
‫‪ .8‬גבולות וביטחון בדמוקרטיה ‪ -‬עקרון הדמוקרטיה המתגוננת‪ ,‬עקרון הדמוקרטיה המתגוננת‬
‫בישראל‪ ,‬חקיקת חירום‪ ,‬מעצר מנהלי‪.‬‬
‫‪ .9‬הרעיון הלאומי – מדינה‪ ,‬קבוצה אתנית‪ ,‬לאום‪.‬‬
‫‪ ‬סוגי לאומיות (‪ – )2‬לאומיות אתנית תרבותית‪ ,‬לאומיות פוליטית אזרחית‪.‬‬
‫‪.10‬‬
‫מאפייניה של המדינה היהודית (‪– )3‬‬
‫‪ ‬היבט משפטי נורמטיבי (‪ – )5‬חוקים ‪ -‬חג המצות‪ ,‬שיפוט בתי דין רבניים‪ ,‬שעות עבודה ומנוחה‪,‬‬
‫עשיית דין בנאצים ובעוזריהם‪ ,‬יסודות המשפט‪.‬‬
‫‪ ‬בין הציבור לפרטי – הסדר הסטטוס קוו‪.‬‬
‫‪ ‬המרחב הציבורי (‪ ,- )3‬מעמד השפה העברית‪ ,‬לוח השנה העברי‪ ,‬סמלים (‪ – )3‬דגל‪ ,‬סמל‪,‬‬
‫המנון‪.‬‬
‫‪.11‬‬
‫אשכול העולם היהודי – שאלת חובה‬
‫השסע הדתי חילוני –‬
‫‪ ‬החברה היהודית (‪ -)3‬חילונים‪ ,‬מסורתיים‪ ,‬דתיים (‪ - )2‬דתיים לאומים‪ ,‬חרדים‪.‬‬
‫‪ ‬גורמים לשסע הדתי חילוני (‪ - )7‬שילוב חקיקה דתית בחוקי המדינה‪ ,‬צביונה של השבת‬
‫ברשות‪ ,‬הרבים‪ ,‬הגדרת מיהו יהודי‪ ,‬מעמד הזרם הקונסרבטיבי והרפורמי במדינה‪ ,‬גיוס בחורי‬
‫ישיבות לצה"ל‪ ,‬התערבות רבנים בפוליטיקה‪ ,‬המעמד האישי ‪ -‬נישואין וגירושין עפ"י ההלכה‪.‬‬
‫‪ ‬דרכי הביטוי של השסע הדתי חילוני (‪ – )3‬עוינות וחשדנות‪ ,‬שימוש באלימות‪ ,‬פניות מרובות‬
‫לבית המשפט‪.‬‬
‫‪ ‬דרכי התמודדות עם השסע הדתי חילוני (‪ - )7‬שיטת הבחירות היחסית‪ ,‬שותפות בקואליציות‬
‫ממשלתיות‪ ,‬הסדר הסטטוס קוו‪ ,‬הסדרים מקומיים‪ ,‬אוטונומיה לחינוך הדתי‪ ,‬אמנות (הסדרים)‪,‬‬
‫התארגניות חברתיות‪.‬‬
‫‪97‬‬
‫‪ ‬יהודי התפוצות – האחריות והמחויבות ההדדית של מדינת ישראל ויהודי התפוצות‪ ,‬מרכיבי‬
‫הזהות של העם היהודי בתפוצות (‪ – )3‬זהות אזרחית‪ ,‬זהות יהודית‪ ,‬זהות דתית‪.‬‬
‫‪.12‬‬
‫עמדות שונות לגבי אופייה הרצוי של מדינת ישראל –‬
‫‪ ‬אופי וזהות דתי (‪ – )4‬מדינת הלכה‪ ,‬מדינה המשלבת חקיקה דתית הלכתית‪ ,‬מדינה מסורתית‬
‫(מורשתית) תרבותית‪ ,‬מדינה חילונית הפרדה מלאה בין דת למדינה‪.‬‬
‫‪ ‬אופי וזהות לאומי (‪ – )4‬מדינת לאום יהודית אתנית תרבותית דמוקרטית‪ ,‬מדינת לאום יהודית‬
‫אתנית תרבותית לא דמוקרטית‪ ,‬מדינה דו לאומית‪ ,‬מדינת לאום אזרחית דמוקרטית‪.‬‬
‫‪.13‬‬
‫המיעוטים בישראל ‪ -‬ערבים‪ ,‬נוצרים‪ ,‬דרוזים‪ ,‬מעמד המיעוטים בישראל‪ ,‬ביטויי קבוצות‬
‫המיעוט במרחב הציבורי והמוסדי‪.‬‬
‫‪.14‬‬
‫השסע הלאומי ‪-‬‬
‫‪ ‬דרכי התמודדות עם השסע הלאומי (‪ - )6‬חינוך לסובלנות‪ ,‬הקפדה על זכויות הפרט וזכויות‬
‫תרבותיות‪ ,‬ייצוג הולם בשירות המדינה‪ ,‬שירות אזרחי במקום צבאי‪ ,‬העדפה מתקנת כלפי קבוצות‬
‫מיעוט‪ ,‬הנהגת שיטת הבחירות היחסית‪.‬‬
‫‪.15‬‬
‫היסודות החוקתיים של מדינת ישראל (‪ – )2‬חוקי היסוד‪ ,‬חוק השבות‪.‬‬
‫‪ ‬חוקי היסוד בישראל ‪ -‬פשרת הררי‪ ,‬הייחודיות של חוקי היסוד (‪ - )3‬ייחודיות בתוכן‪ ,‬במעמד‪,‬‬
‫בצורה‪ .‬חוקי יסוד (‪ :)2‬חוק יסוד כבוד האדם וחירותו‪ ,‬חוק יסוד מדינת ישראל מדינת הלאום היהודי‪.‬‬
‫‪ ‬חוק השבות ‪ -‬סוגיות במחלוקת בנושא חוק השבות (‪ - )2‬סוגיית מיהו יהודי‪ ,‬סוגיית השוויון ‪-‬‬
‫חוק מבחין או חוק מפלה‪.‬‬
‫‪.16‬‬
‫הרשות המחוקקת ‪ -‬הכנסת ‪-‬‬
‫‪ ‬עבודת הכנסת (‪ - )4‬וועדה‪ ,‬מליאה‪ ,‬אופוזיציה‪ ,‬קואליציה‪.‬‬
‫‪ ‬תפקידי הכנסת (‪ - )6‬מחוקקת (חקיקה ראשית)‪ ,‬מכוננת (כתיבת חוקה‪ ,‬מייסדת ממשלה)‪,‬‬
‫מייצגת‪ ,‬בוחרת‪ ,‬מפקחת ומבקרת‪ ,‬קובעת תקציב‪.‬‬
‫‪ ‬סוגי הצעות חוק (‪ - )2‬הצעת חוק פרטית (כוללת קריאה טרומית)‪ ,‬הצעת חוק ממשלתית‪.‬‬
‫‪.17‬‬
‫הרשות המבצעת –‬
‫‪ ‬תפקידי הממשלה (‪ - )4‬קביעת מדיניות ויישומה‪ ,‬סמכות שיורית‪ ,‬חקיקת משנה‪ ,‬חקיקת‬
‫חירום‪.‬‬
‫‪ ‬סוגי אחריות של הממשלה והשרים (‪ - )2‬אחריות ממשלתית משותפת‪ ,‬אחריות‬
‫מיניסטריאלית‬
‫‪.18‬‬
‫הרשות השופטת – מערכת בתי המשפט –‬
‫‪ ‬כללים להבטחת אי התלות של הרשות השופטת ‪ -‬מרות החוק‪ ,‬אופן בחירת השופטים‪ ,‬תנאי‬
‫העסקת שופטים‪ ,‬עיקרון הסוביודיצה‪ ,‬ביטול פסקי דין‪.‬‬
‫‪98‬‬
‫‪ ‬בית המשפט הגבוה לצדק (בג"ץ) ‪ -‬תפקידי‪/‬סמכויות בג"ץ (‪ - )3‬נותן סעד‪ ,‬מגן על זכויות‬
‫אדם‪ ,‬אזרח וקבוצה‪ ,‬מונע מהשלטון להשתמש בכוחו בשרירותיות‪ ,‬תפקידים שבג"ץ לוקח לעצמו (‪)2‬‬
‫ ביקורת שיפוטית‪ ,‬אקטיביזם שיפוטי‪.‬‬‫‪.19‬‬
‫אשכול בחירות ומפלגות (חובה – מאפשר בחירה)‪-‬‬
‫‪ ‬סוגי ממשלים ‪( -‬למדנו בעקרון שלטון העם)‪ ,‬השוואה בין שיטת הממשל הנשיאותית ולבין‬
‫הפרלמנטרית‪.‬‬
‫‪ ‬שיטות בחירות הנהוגות בעולם ‪( -‬למדנו בעקרון שלטון העם)‪.‬‬
‫‪ ‬סוגי קואליציות (ממשלות) (‪ - )3‬ממשלה צרה‪ ,‬ממשלה רחבה‪ ,‬ממשלת אחדות לאומית‪.‬‬
‫‪ ‬מערכת רב מפלגתית‪.‬‬
‫‪ ‬דרכים להרכבת רשימת מועמדים לכנסת (‪ – )5‬בחירות מקדימות במפלגה (פריימריז)‪ ,‬וועדה‬
‫מסדרת‪ ,‬פורום רבנים‪ ,‬ראש מפלגה‪ ,‬מרכז מפלגה‪.‬‬
‫‪ ‬ממשלה קואליציונית‪.‬‬
‫‪ ‬ממשלה קואליציונית ודרך הקמתה (תהליך כינון הממשלה)‬
‫ראשי תיבות‪:‬‬
‫עקרונות הדמוקרטיה – סשה השפה (סובלנות‪ ,‬שלטון העם‪ ,‬הסכמיות‪ ,‬הגבלת השלטון‪ ,‬שלטון החוק‪,‬‬
‫פלורליזם‪ ,‬הכרעת הרוב)‪.‬‬
‫זכויות אדם – כח החשק (כבוד‪ ,‬חירות‪ ,‬הליך משפטי הוגן‪ ,‬חיים וביטחון‪ ,‬שוויון‪ ,‬קניין)‪.‬‬
‫חירויות – מתעב דם ( חופש מחשבה ומצפון‪ ,‬תנועה‪ ,‬עיסוק‪ ,‬ביטוי‪ ,‬דת‪ ,‬מדת)‪.‬‬
‫זכויות חברתיות – חבר עד (חינוך‪ ,‬בריאות‪ ,‬רמת חיים נאותה‪ ,‬עובדים ותנאי העסקה‪ ,‬דיור)‪.‬‬
‫תנאים לקיומם של בחירות דמוקרטיות – כח משה (כלליות‪ ,‬חשאיות‪ ,‬מחזוריות‪ ,‬שוויוניות‪ ,‬התמודדות‬
‫חופשית)‪.‬‬
‫ביטויים לפלורליזם – כח תפוח ( כלכלי‪ ,‬חברתי‪ ,‬תרבותי חינוכי‪ ,‬פוליטי‪ ,‬חוקתי מוסדי)‪.‬‬
‫תנאים לקיומה של מדינה – ראה שש (ריבונות‪ ,‬אוכלוסייה‪ ,‬הכרה בין לאומית‪ ,‬שלטון‪ ,‬שטח)‪.‬‬
‫מאפיינים אתניים תרבותיים – השד מת (היסטוריה‪ ,‬שפה‪ ,‬מוצא‪ ,‬דת‪ ,‬תרבות)‪.‬‬
‫נושאים של הסטטוס קוו – נשכח (נישואין וגירושין‪ ,‬שבת‪ ,‬כשרות במוסדות ציבור‪ ,‬חינוך דתי אוטונומי‬
‫(עצמאי)‪.‬‬
‫‪99‬‬
‫שיהיה בהצלחה‬
‫נספח א' ‪ -‬הכרזה על הקמת מדינת ישראל‬
‫א‪ .‬חלק היסטורי אידיאולוגי – סקירה היסטורית של העם היהודי והצדקה להקמת מדינה יהודית‬
‫בארץ ישראל‬
‫‪.1‬בארץ‪-‬ישראל קם העם היהודי‪ ,‬בה עוצבה דמותו הרוחנית‪ ,‬הדתית והמדינית‪ ,‬בה חי חיי קוממיות‬
‫ממלכתית‪ ,‬בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל‪-‬אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי‪.‬‬
‫‪.2‬לאחר שהוגלה העם מארצו בכוח הזרוע שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו‪ ,‬ולא חדל מתפילה‬
‫ומתקווה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית‪.‬‬
‫‪.3‬מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהיאחז במולדתם העתיקה; ובדורות‬
‫האחרונים שבו לארצם בהמונים‪ ,‬וחלוצים‪ ,‬מעפילים ומגנים הפריחו נשמות‪ ,‬החיו שפתם העברית‪ ,‬בנו‬
‫כפרים וערים‪ ,‬והקימו ישוב גדל והולך השליט על משקו ותרבותו‪ ,‬שוחר שלום ומגן על עצמו‪ ,‬מביא ברכת‬
‫הקדמה לכל תושבי הארץ ונושא נפשו לעצמאות ממלכתית‪.‬‬
‫‪.4‬בשנת תרנ"ז (‪ )1897‬נתכנס הקונגרס הציוני לקול קריאתו של הוגה חזון המדינה היהודית תיאודור‬
‫הרצל והכריז על זכות העם היהודי לתקומה לאומית בארצו‪.‬‬
‫‪100‬‬
‫‪.5‬זכות זו הוכרה בהצהרת בלפור מיום ב' בנובמבר ‪ 1917‬ואושרה במנדט מטעם חבר הלאומים‪ ,‬אשר נתן‬
‫במיוחד תוקף בין‪-‬לאומי לקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לבין ארץ‪-‬ישראל ולזכות העם היהודי להקים‬
‫מחדש את ביתו הלאומי‪.‬‬
‫‪.6‬השואה שנתחוללה על עם ישראל בזמן האחרון‪ ,‬בה הוכרעו לטבח מיליונים יהודים באירופה‪ ,‬הוכיחה‬
‫מחדש בעליל את ההכרח בפתרון בעיית העם היהודי מחוסר המולדת והעצמאות על‪-‬ידי חידוש המדינה‬
‫היהודית בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬אשר תפתח לרווחה את שערי המולדת לכל יהודי ותעניק לעם היהודי מעמד של‬
‫אומה שוות‪-‬זכויות בתוך משפחת העמים‪.‬‬
‫‪.7‬שארית הפליטה שניצלה מהטבח הנאצי האיום באירופה ויהודי ארצות אחרות לא חדלו להעפיל‬
‫לארץ‪-‬ישראל‪ ,‬על אף כל קושי‪ ,‬מניעה וסכנה‪ ,‬ולא פסקו לתבוע את זכותם לחיי כבוד‪ ,‬חירות ועמל‪-‬ישרים‬
‫במולדת עמם‪.‬‬
‫‪.8‬במלחמת העולם השנייה תרם הישוב העברי בארץ את מלוא‪-‬חלקו למאבק האומות השוחרות חירות‬
‫ושלום נגד כוחות הרשע הנאצי‪ ,‬ובדם חייליו ובמאמצו המלחמתי קנה לו את הזכות להימנות עם העמים‬
‫מייסדי ברית האומות המאוחדות‪.‬‬
‫‪ .9‬ב‪ 29-‬בנובמבר ‪ 1947‬קיבלה עצרת האומות המאוחדות החלטה המחייבת הקמת מדינה יהודית‬
‫בארץ‪-‬ישראל; העצרת תבעה מאת תושבי ארץ‪-‬ישראל לאחוז בעצמם בכל הצעדים הנדרשים מצדם הם‬
‫לביצוע ההחלטה‪ .‬הכרה זו של האומות המאוחדות בזכות העם היהודי להקים את מדינתו אינה ניתנת‬
‫להפקעה‪ .‬זו זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית‪.‬‬
‫ב‪ .‬חלק הכרזתי – ההכרזה על הקמת המדינה ועל שמה‬
‫‪ .10‬לפיכך נתכנסנו‪ ,‬אנו חברי מועצת העם‪ ,‬נציגי הישוב העברי והתנועה הציונית‪ ,‬ביום סיום המנדט‬
‫הבריטי על ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬ובתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית ועל יסוד החלטת עצרת האומות המאוחדות‬
‫אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל‪ ,‬היא מדינת ישראל‪.‬‬
‫‪ .11‬אנו קובעים שהחל מרגע סיום המנדט‪ ,‬הלילה‪ ,‬אור ליום שבת ו' אייר תש"ח‪ 15 ,‬במאי ‪ ,1948‬ועד‬
‫להקמת השלטונות הנבחרים והסדירים של המדינה בהתאם לחוקה שתיקבע על‪-‬ידי האספה המכוננת‬
‫הנבחרת לא יאוחר מ‪ 1-‬באוקטובר ‪ - 1948‬תפעל מועצת העם כמועצת מדינה זמנית‪ ,‬ומוסד הביצוע שלה‪,‬‬
‫מנהלת‪-‬העם‪ ,‬יהווה את הממשלה הזמנית של המדינה היהודית‪ ,‬אשר תיקרא בשם ישראל‪.‬‬
‫ג‪ .‬חלק עקרוני מהותי – דמותה העתידית‪ ,‬עקרונותיה ואופייה של המדינה‬
‫‪.12‬מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל‬
‫תושביה; תהא מושתתת על יסודות החירות‪ ,‬הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים‬
‫‪101‬‬
‫שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת‪ ,‬גזע ומין; תבטיח חופש דת‪ ,‬מצפון‪,‬‬
‫לשון‪ ,‬חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של‬
‫מגילת האומות המאוחדות‪ .‬מדינת ישראל תהא מוכנה לשתף פעולה עם המוסדות והנציגים של האומות‬
‫המאוחדות בהגשמת החלטת העצרת מיום ‪ 29‬בנובמבר ‪ 1947‬ותפעל להקמת האחדות הכלכלית של ארץ‪-‬‬
‫ישראל בשלמותה‪.‬‬
‫ד‪ .‬פניות לשתף פעולה עם גורמים שונים‬
‫‪ .13‬אנו קוראים לאומות המאוחדות לתת יד לעם היהודי בבניין מדינתו ולקבל את מדינת ישראל לתוך‬
‫משפחת העמים‪.‬‬
‫‪ .14‬אנו קוראים ‪ -‬גם בתוך התקפת‪-‬הדמים הנערכת עלינו זה חדשים ‪ -‬לבני העם הערבי תושבי מדינת‬
‫ישראל לשמור על שלום וליטול חלקם בבניין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות‬
‫מתאימה בכל מוסדותיה‪ ,‬הזמניים והקבועים‪.‬‬
‫‪ .15‬אנו מושיטים יד שלום ושכנות טובה לכל המדינות השכנות ועמיהן‪ ,‬וקוראים להם לשיתוף פעולה‬
‫ועזרה הדדית עם העם העברי העצמאי בארצו‪ .‬מדינת ישראל מוכנה לתרום חלקה במאמץ משותף לקדמת‬
‫המזרח התיכון כולו‪.‬‬
‫‪ .16‬אנו קוראים אל העם היהודי בכל התפוצות להתלכד סביב הישוב בעליה ובבניין ולעמוד לימינו‬
‫במערכה הגדולה על הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל‪.‬‬
‫‪.17‬מתוך בטחון בצור ישראל הננו חותמים בחתימת ידינו לעדות על הכרזה זו‪ ,‬במושב מועצת המדינה‬
‫הזמנית‪ ,‬על אדמת המולדת‪ ,‬בעיר תל‪-‬אביב‪ ,‬היום הזה‪ ,‬ערב שבת‪ ,‬ה' אייר תש"ח‪ 14 ,‬במאי ‪.1948‬‬
‫ה‪ .‬חתימות‬
‫דוד בן‪-‬גוריון‬
‫דניאל אוסטר‪ ,‬מרדכי בנטוב‪ ,‬יצחק בן‪-‬צבי‪ ,‬אליהו ברלין‪ ,‬פריץ ברנשטיין‪ ,‬הרב וולף גולד‪ ,‬מאיר‬
‫גרבובסקי‪ ,‬יצחק גרינבוים‪ ,‬ד"ר אברהם גרנובסקי‪ ,‬אליהו דובקין‪ ,‬מאיר וילנר‪-‬קובנר‪ ,‬זרח ורהפטיג‪ ,‬הרצל‬
‫ורדי‪ ,‬רחל כהן‪ ,‬הרב קלמן כהנא‪ ,‬סעדיה כובאשי‪ ,‬הרב יצחק מאיר לוין‪ ,‬מאיר דוד לוינשטיין‪ ,‬צבי לוריא‪,‬‬
‫גולדה מאירסון‪ ,‬נחום ניר‪ ,‬צבי סגל‪ ,‬הרב יהודה ליב הכהן פישמן‪ ,‬דוד צבי פנקס‪ ,‬אהרן ציזלינג משה‬
‫קולודני‪ ,‬אליעזר קפלן‪ ,‬אברהם קצנלסון‪ ,‬פליכס רוזנבליט‪ ,‬דוד רמז‪ ,‬ברל רפטור‪ ,‬מרדכי שטנר‪ ,‬בן‪-‬ציון‬
‫שטרנברג‪ ,‬בכור שיטרית‪ ,‬משה שפירא‪ ,‬משה שרתוק‪.‬‬
‫‪102‬‬
‫נספח ב' ‪ -‬חוק השבות‬
‫חוק השבות מבטא את היותה של מדינת ישראל מדינת לאום יהודית ומאפשר לכל יהודי הרוצה בכך‬
‫לעלות לישראל‪.‬‬
‫תוכן החוק (תיקונים מודגשים בקו)‪:‬‬
‫‪ .1‬כל יהודי זכאי לעלות ארצה‬
‫‪ .2‬א‪ .‬העלייה תהיה על פי אשרת עולה‬
‫ב‪ .‬אשרת עולה תינתן לכל יהודי שהביע את רצונו להשתקע בישראל‪ ,‬חוץ אם נוכח שר הפנים שהמבקש‪:‬‬
‫‪ .1‬פועל נגד העם היהודי‪ ,‬או‬
‫‪ .2‬עלול לסכן בריאות הציבור או בטחון המדינה או‬
‫‪ .3‬בעל עבר פלילי העלול לסכן את שלום הציבור‬
‫‪ .3‬א‪ .‬יהודי שבא לישראל‪ ,‬ולאחר בואו הביע את רצונו להשתקע בה‪ ,‬רשאי בעודו בישראל‪ ,‬לקבל תעודת‬
‫עולה‪.‬‬
‫ב‪ .‬הסייגים המפורשים בסעיף ‪2‬ב יחולו גם על מתן תעודת עולה‪ ,‬אלא לא יחשב אדם למסכן בריאות‬
‫הציבור לרגל מחלה שלקה בה אחרי בואו לישראל‪.‬‬
‫‪ .4‬כל יהודי שעלה לארץ לפני תחילת תוקפו של חוק זה‪ ,‬וכל יהודי שנולד בארץ בין לפני תחילת תוקפו‬
‫של חוק זה ובין לאחריה‪ ,‬דינו כמי שעלה לפי חוק זה‪.‬‬
‫‪4‬א‪ .‬א‪ .‬הזכויות של יהודי לפי חוק זה והזכויות של עולה לפי חוק האזרחות‪ ,‬תשי"ב ‪ ,1952‬וכן הזכויות‬
‫של עולה לפי כל חיקוק אחר‪ ,‬מוקנות גם לילד ולנכד של יהודי‪ ,‬לבן זוג של יהודי ולבן זוג של ילד ושל‬
‫נכד של יהודי‪ .‬להוציא אדם שהיה יהודי והמיר את דתו מרצון‪*.‬‬
‫ב‪ .‬אין נפקא מינא‪ ,‬אם יהודי שמכוחו נתבעה זכות לפי סעיף קטן א עודו בחיים אם לאו‪ ,‬ואם יעלה ארצה‬
‫או לאו‪.‬‬
‫ג‪ .‬הסייגים והתנאים הקבועים לגבי יהודי או עולה בחוק זה או על פיו או בחיקוקים כאמור בסעיף קטן א‪:‬‬
‫יחולו גם על מי שתובע זכות לפי סעיף קטן א‪.‬‬
‫‪4‬ב‪ .‬לעניין חוק זה‪" ,‬יהודי" – מי שנולד לאם יהודייה או שנתגייר‪ ,‬והוא אינו בן דת אחרת‪**.‬‬
‫‪ .3‬שר הפנים ממונה על ביצוע חוק זה‪ ,‬והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו וכן למתן אשרות‬
‫עולה ותעודות עולה לקטינים עד גיל ‪ .18‬תקנות לעניין סעיפים ‪4‬א ו‪4‬ב טעונות אישור ועדת החוקה‪ ,‬חוק‬
‫ומשפט של הכנסת‪.‬‬
‫* תוספת לחוק המקורי‪ ,‬שהוכנסה לאחר בג"ץ רופאייזן‪.‬‬
‫‪103‬‬
‫**תוספת ת לחוק המקורי‪ ,‬שהוכנסה לאחר בג"ץ שליט‪.‬‬
‫‪104‬‬