Uploaded by ישראל עמר

מאמר - pankaj ghemawat

advertisement
‫תרגום המאמר‬
‫‪ghemawat p. managing differences the central challenge of global strategy‬‬
‫יחד עם הגלובליזציה של הייצור כמו גם השווקים‪ ,‬עליך להעריך את‬
‫האסטרטגיה הבינלאומית שלך‪ .‬להלן מערכת שעוזרת לך לחשוב דרך‬
‫האופציות שלך‬
‫(‪)pankaj ghemawat‬‬
‫כשמדובר על אסטרטגיה גלובלית‪ ,‬רוב המנהיגים והאקדמאים העסקיים‬
‫מניחים שתי הנחות‪ .‬ראשית‪ ,‬האתגר המרכזי הוא למצוא את האיזון הנכון בין‬
‫יתרונות לגודל והיענות לתנאים מקומיים ושנית ‪ ,‬שככל שחברות שמות יותר‬
‫דגש בקנה מידה על כלכלות בפעולותיהם ברחבי העולם ‪,‬כך יותר גלובליות יהיו‬
‫האסטרטגיות שלהן‪.‬‬
‫הנחות אלו הן בעייתיות‪ .‬המטרה המרכזית של כל אסטרטגיה גלובלית חייבת‬
‫להיות ניהול השוניות הגדולות שעולות בגבולות ‪,‬גם אם גבולות אלו מוגדרים‬
‫גיאוגרפית או אחרת‪ .‬אסטרטגיות של סטנדרטיזציה ואלה של ההיענות‬
‫המקומית הם תגובות מתקבלות על הדעת לאתגר ‪-‬במילים אחרות ‪,‬הן‬
‫אסטרטגיות גלובליות‪.‬‬
‫יתר על כן‪ ,‬בהנחה שהמתח העיקרי באסטרטגיה הגלובלית הוא בין כלכלות‬
‫בקנה מידה והיענות מקומית היא מעודדת חברות להתעלם מתגובה‬
‫פונקציונאלית נוספת לאתגר של שילוב חוצה גבולות‪ :‬ארביטראז'‪.‬‬
‫כמה חברות מוצאות הזדמנויות גדולות ליצירת ערך בניצול‪ ,‬ולא רק להסתגל או‬
‫להתגבר על ההבדלים שהם נתקלים בגבולות של השווקים השונים‪ .‬כתוצאה‬
‫מכך‪ ,‬אנו רואים יותר ויותר מדינות בהן קיימות שרשרות ערך‪ .‬מנכ"ל ‪,IBM‬‬
‫סמפלמיסנו ציין במאמר "‪ "FOREIGN AFFAIRS‬שבערך כ‪ 60,000-‬מפעלי ייצור‬
‫נבנו ע"י חברות זרות בסין בין השנים ‪ 2000‬ל‪ .2003-‬ומסחר בטכנולוגיית מידע‬
‫איפשר שירותים עם הודו איפשר יותר חצי מזה ומיקור חוץ של תהליכים‬
‫עסקיים ב‪ 2005-‬סוף סוף מתחיל להיות בעל השפעה על מסחר בינלאומי‬
‫בשירותים באופן כללי‪.‬‬
‫במאמר זה אני מציג מסגרת חדשה לפתרון אינטגרציה גלובלית שנסבה סביב‬
‫הבעיות שתוארו לעיל‪ .‬אני קורא לזה משולש ה‪ .AAA -‬שלושת ה‪A-‬ים מציינים‬
‫את שלושת הסוגים השונים של האסטרטגיה הגלובלית‪ .‬הסתגלות‬
‫(‪ )Adaptation‬מנסה להגדיל את ההכנסות ונתח שוק על ידי מיקסום הרלוונטיות‬
‫של הפירמה המקומית‪ .‬דוגמא קיצונית אחת היא פשוט יצירת יחידות מקומיות‬
‫בכל שוק לאומי שעושה עבודה טובה למדי בביצוע כל השלבים בשרשרת‬
‫האספקה ‪ .‬חברות רבות משתמשות באסטרטגיה זו כשהן מתחילות להתרחב‬
‫מעבר לשוק המקומי שלהן‪ .‬מצרפיות‪/‬צבירה ( ‪ )Aggregation‬מנסה להביא‬
‫ליתרון לגודל על ידי יצירת פעילות אזורית או לעיתים פעולות גלובאליות‪ .‬זה‬
‫כרוך בתיקנון המוצר או הצעת השירות וקיבוץ יחדיו של תהליכי הפיתוח וייצור‪.‬‬
‫ארביטראז' (‪ )Arbitrage‬הוא הניצול של הבדלים בין שווקים לאומיים או אזוריים‪,‬‬
‫לעתים קרובות על ידי איתור חלקים נפרדים של שרשרת האספקה במקומות‬
‫שונים כמו לדוגמה‪ ,‬מוקדים טלפוניים בהודו ‪ ,‬מפעלים בסין‪,‬וחנויות קמעונאיות‬
‫במערב אירופה‪.‬‬
‫מכיוון שרוב החברות הבינלאומיות ("חוצות הגבולות") נובעות מכל שלושת ה‪-‬‬
‫‪A‬ים במידה מסוימת‪ ,‬המסגרת יכולה לשמש לפיתוח כרטיס ניקוד מסכם המציין‬
‫עד כמה טובה החברה מבחינה גלובלית ‪ .‬עם זאת‪ ,‬בגלל המתחים‬
‫המשמעותיים בתוך ובין הגישות ‪ ,‬זה לא מספיק כדי למנות את התיבות‬
‫המתאימות לכל שלושה‪ .‬בחירה אסטרטגית דורשת מידה מסוימת של תעדוף‬
‫והמסגרת יכולה לעזור עם זה גם כן‪.‬‬
‫הבנה של משולש ה‪AAA-‬‬
‫בבסיס המשולש ‪ AAA‬היא ההנחה כי חברות המרחיבות את העסקים שלהן‬
‫מחוץ לשוק הביתי חייבות לבחור באחת או יותר משלוש אפשרויות אסטרטגיות‬
‫בסיסיות ‪ :‬הסתגלות‪ ,‬צבירה‪,‬וארביטראז' ‪ .‬סוגים אלו של אסטרטגיות נבדלות‬
‫במספר דרכים חשובות‪ ,‬כפי שסוכמו בתערוכה " מה אפשרויות הגלובליזציה‬
‫שלך? "‬
‫שלושת ה‪A-‬ים משויכים לסוגים ארגוניים שונים‪ .‬אם החברה מדגישה‬
‫הסתגלות‪ ,‬זה כנראה ארגון מרוכז בארץ‪ .‬אם מצרפיות‪/‬צבירה היא המרכיב‬
‫המרכזי ‪,‬קבוצות חוצות גבולות מסוגים שונים‪ -‬יחידות עסקיות גלובליות או‬
‫חטיבות מוצר‪ ,‬מבניים אזוריים‪ ,‬חשבונות גלובליים‪ ,‬וכך הלאה הן הגיוניות‪ .‬דגש‬
‫על ארביטראז' לעתים קרובות נרדף על ידי ארגון אנכי או פונקציונלי שמקדיש‬
‫תשומת לב מפורשת לאיזון של היצע וביקוש בתוך ומעבר לגבולות ארגוניים‪.‬‬
‫באופן ברור‪ ,‬לא כל שלושת המצבים של הארגון יכולים לקבל עדיפות בארגון‬
‫אחד באותו הזמן ‪ .‬ולמרות כמה גישות לארגונים (כמו המטריקס ) יכולות לשלב‬
‫אלמנטים של יותר ממצב טהור אחד ‪ ,‬הם נושאים בעלויות במונחים של‬
‫מורכבות ניהולית‪.‬‬
‫רוב החברות ידגישו ‪-A‬ים שונים בנקודות שונות באבולוציה שלהם כחברות‬
‫גלובליות‪ ,‬וחלקם יפעל באמצעות כל שלושת ה‪A-‬ים‪ IBM .‬היא דוגמה לכך ‪( .‬‬
‫אפיון זה של ‪ IBM‬ושל החברות הבאות שפעלו הם מדווחות על ידי ראיונות עם‬
‫מנכ"לים ומנהלים אחרים )‪ .‬במשך רוב ההיסטוריה שלה‪ IBM,‬רדפה אחרי‬
‫אסטרטגית הסתגלות‪ ,‬כשהיא משרתת שווקים בחו"ל על ידי הקמת חברות ‪-‬‬
‫מיני (שלוחות ‪ )IBM‬בכל מדינה יעד ‪ .‬כל אחת מחברות אלה ביצעה סט שלם של‬
‫פעילויות (מלבד מו"פ והקצאת משאבים ) תוך התאמה להבדלים מקומיים‬
‫בהתאם לצורך‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 80-‬ובשנות ה‪ , 90-‬חוסר שביעות רצון מהמידה שבה הסתגלות‬
‫למדינה ומדינה קיצר\הקטין הזדמנויות להשיג כלכלות בקנה מידה בינלאומי‬
‫הובילו לכיסוי של מבנה אזורי במיני ‪ IBM . IBMs‬קיבצה את המדינות לאזורים‬
‫על מנת לשפר את התיאום ובכך ליצור יותר כלכלות בקנה מידה ברמות‬
‫האזוריות והגלובליות‪ .‬לאחרונה‪ ,‬עם זאת ‪ IBM ,‬החלה גם לנצל את ההבדלים‬
‫בין מדינות ‪ .‬הסימנים הבולטים ביותר של דגש חדש זה על ארביטראז'‬
‫( לא מונח שהמנהיגות של החברה משתמשת ) הם מאמציה של ‪ IBM‬לנצל את‬
‫הפרשי שכר על ידי הגדלת מספר העובדים בהודו מ‪ 9,000‬בשנת ‪ 2004‬ל ‪43,000‬‬
‫באמצע ‪ 2006‬ועל ידי תכנון לתוספת מסיבית לצמיחה‪ .‬רוב העובדים האלה‬
‫נמצאים בשירותים גלובליים ‪, IBM‬החלק בחברה שצומח בקצב המהיר ביותר ‪,‬‬
‫אבל בעל השוליים הנמוכים ביותר האמורים לסייע לשפר ‪ ,‬ככל הנראה על ידי‬
‫הפחתת עלויות ולא ע"י העלאת מחירים‪.‬‬
‫מהם אופציות הגלובליזציה שלך?‬
‫כאשר המנהלים שומעים לראשונה על אסטרטגיות ההרחבה (הסתגלות‪,‬‬
‫צבירה‪ ,‬וארביטראז') המרכיבים את מסגרת משולש ה‪ AAA -‬המשולש של‬
‫הגלובליזציה‪ ,‬התגובה הנפוצה ביותר שלהם ללא ספק היא "בואו נעשה את כל‬
‫שלושה‪ ".‬אבל זה‬
‫לא כל כך פשוט‪ .‬מבט מקרוב על שלושת האסטרטגיות חושף את ההבדלים ‪-‬‬
‫והמתחים ביניהם‪.‬‬
‫מנהיגים עסקיים חייבים להבין אילו אלמנטים יענו על הצרכים של החברות‬
‫שלהם ובהתאם לכך יש לקבוע סדרי עדיפויות בהתאם‪.‬‬
‫הסתגלות‬
‫(‪)Adaptation‬‬
‫מצרפיות‪/‬צבירה‬
‫( ‪)Aggregation‬‬
‫יתרון תחרותי‬
‫למה בכלל‬‫להשתמש‬
‫בגלובליזציה ?‬
Download