4שחקנים בפוליטיקה העולמית /מנסבך ישנן שתי גישות עיקריות: .1גישה מדינתית – המדינה היא העיקר. .2ישנם עוד גופים המשפיעים על המערכת הבינלאומית .בעצם מדובר על גופים נוספים שיכולים להשפיע על מדינות :תאגידים ,תנועות ועוד. מנסבך עוסק בזירה הבינלאומית ומזכיר לראשונה את התערבותם של שחקני חוץ כמשפיעים על המדינה ומכתיבים את הטון .לארגונים אלו השפעה רחבה ,לפעמים בשליחות המדינה אך לפעמים הם פועלים גם מטעם עצמם וחשוב לשים לב אליהם. מדובר בתופעה מודרנית יחסית המתקיימת בעיקר מסוף מלחמת העולם השניה ומתעצמת בסוף המלחמה הקרה .אנו רואים שלושה גורמים שהביאו לעלייה של השחקנים האלו: .1היחלשות המדינה – המדינה היא לא בהכרח מקור הסמכות או השחקן החשוב ביותר וכתוצאה מכך החלו להופיע ארגונים לא מדינתיים .יש ארגונים נוספים שאפשר להיות חלק מהם ודרכם להשפיע .המדינה נחלשת בעקבות הגלובליזציה. .2נאמנות חוצה מדינה – בעקבות תהליך הגלובליזציה אנו נעים בין מדינות ,הנאמנות היא לא בהכרח למדינה בה גדלנו (אנו לא בהכרח נשארים במדינה בה גדלנו ויוצרים קשרים עם מדינות אחרות ולעיתים בוחרים לנוע למדינות אחרות ומגלים נאמנות להם). .3שיתוף פעולה גלובלי – חברות בינלאומיות פועלות בכמה מדינות במקביל ,מדינות עוסקות בתחומים רבים ומשפיעות על הפעילות בזירות רחוקות יותר. הגורמים לצמיחתם של שחקנים חדשים :נשק גרעיני ,נשק קונבנציונאלי ,השתנות האידיאולוגיות וצמיחת מדינות חדשות .הגופים הבינלאומיים מצמיחים עליית ארגונים בינלאומיים שמייצגים כמה מדינות ביחד (האיחוד האירופי ,הליגה הערבית הבינלאומית) וארגונים אלו משפיעים על המדינה כמערכת .הגורם הביטחונים גרם להווצרות אלו .הנשק הגרעיני הוביל לארגוני שלום שקראו לפירוק נשק גרעיני .בפועל נוצר מצב שחברי הארגון מגיעים ממספר מדינות מתאגדים יחד, דבר המחליש את מדינת האם שלהם .הם חוברים יחד לטובת מטרה בינלאומית חשובה. מנסבך מתייחס למטרות המדינה הבסיסיות והאידאליות שלבסוף הביאו להחלשות המדינה (המדינה לא הצליחה למלא את כל המטרות האלו בעצמה וכתוצאה מכך צמחו שחקנים חדשים): הגנה על אזרחים – המטרה המרכזית של המדינה היא קודם כל לספק ביטחון לאזרחיה ,אך אנו רואים כי לא תמיד זוהי המטרה המרכזית של המדינה והיא פועלת בדרכים נוספות שהן לא תמיד נמצאות בראש הפעילות של המדינה (ישנם אינטרסים נוספים שמניעים את פעילות המדינה ,המערכת הבינלאומים הופכת מורכבת יותר). שמירה על אינטרס כלכלי – המדינה רוצה לספק לנו את ההתפתחות הכלכלית ,את היכולת לעבוד ולהתקיים ושרמת החיים תהיה גבוהה (מטבע חזק ,ייצוג טוב כלפי חוץ) .אנו מצפים מגופי המדינה לפעול לטובת האינטרס הכלכלי של אזרחי המדינה ולייצג אותה כלפי חוץ. שימור זהות לאומית – אנו שואפים כי הזהות הלאומית תשמר לדגל ולסמלי המדינה .בעולם פוסט מודרני בו האמת לא מוחלטת מצב זה הרבה יותר מורכב למדינה. בחלקו השני של המאמר מנסבך עושה חלוקה של סוגי שחקנים ,תחילה מחלק לשלוש קבוצות עיקריות: .1מדינה – הזירה הקלאסית ,מדינות בצורה הרגילה המוכרת. .2ארגונים – ארגוני טרור או ארגונים בינלאומיים צבאיים או אחרים (כמו הצלב האדום ונאטו). .3שחקן יחיד (בודדים) – מובילי דעת קהל ,בעלי תאגידים גדולים ,בעלי הון. בהמשך חילק לשש קבוצות נוספות ,מפורטות יותר: – IGO .1ממשלתי בין מדינתי (או"ם ,נאט"ו) – שילוב של מועדונים או ארגונים שמאגדים בתוכם מספר מדינות. – NGO .2לא ממשלתי בין מדינתי (צלב אדום ,ארגונים יהודיים בינלאומיים) – ארגונים שלא פועלים מתוך מימון ממשלתי ,פועלים כארגונים גלובליים בינלאומיים. .3מדינת לאום ריכוזי (משרדי ממשלה) – בעלי פונקציה חשובה מאוד על מדיניות חוץ מתוקף הכוח העצום לקבוע את מדיניות החוץ .מדובר במשרדים ממשלתיים. .4מדינת לאום לא ריכוזית (עיריות) – משבר ההגירה באירופה הוא דוגמה טובה לכך והוא מעלה לנו את השאלה איך המדינה יכולה להשפיע בכך? עצירת הלחץ המופעל עליהם שבסופו של דבר ישפיע על מקבלי ההחלטות וישפיע על המדינות .מדובר ברזולוציה נמוכה יותר בדמוי שחקן פנים מדינתי ,כמו עריות או מועצות אזוריות. .5מדינת לאום פנים מדינתי (סוכנות יהודית ,תגלית ,קק"ל) – מתקשר בעיקר לקהילה היהודית .מדובר בארגונים שמצליחים לגייס המון כספים לפעול בזירות אחרות ולפעול בערוצים לא רשמיים (רון לאודר ,יו"ר הקונגרס היהודי העולמי ,משפיע באמצעות כך שהוא נפגש עם מנהיגים ברחבי העולם ולפעמים גם עם ארגונים שאין לישראל קשרים דיפלומטיים איתם .בדרך זאת הוא בעל השפעה על הדרך בה ישראל מיוצגת בזירות מרוחקות ,בדרך לא רשמית) .מדובר בארגון מדיני לאומי שפועל עם הממשלה בנושאים מסויימים ,אך אינו שחקן ממשלתי. .6יחידים ,טייקונים (מייסדי היי-טק) – מובילי דעת קהל שפועלים בזירות בין- מדינתיות ומשפיעים על דעת הקהל העולמית. מודל תלכיד /תסביך :חלק או כל ששת השחקנים מתגבשים כדי לפתור בעיה זמנית בתחומים שונים או מעורבים באותה סוגיה ממניעים שונים ונסיבות שונות .לפעמים בזירות מסוימות יהיה לנו שילוב של ששת הארגונים שפירטנו קודם ,לעיתים של חלקן ולפעמים שילוב של כולן ולעיתים פעולה של אחד בלבד. לסיכום ,מנסבך אומר שבסופו של דבר כל ששת השחקנית מתכנסים יחד להשפיע ולפתור משברים הנוגעים בין מדינות (משברים בינלאומיים) .המערכת הבינלאומית מורכבת מאוד היום שהיא מחייבת שיתוף פעולה בין שחקנים חדשים לפתרון משברים בינלאומיים.
