נוכחות רוסיה בסוריה והשפעותיה על מארג היחסים בין ארצות הברית רוסיה וארצות הברית בשנים 2011-2021 תאריך הגשה15.08.2021 : 1 תוכן עניינים: מבוא3.............................................................................................................................. .. רקע תאורטי4-6.................................................................................................................... רקע היסטורי7-9................................................................................................................... פרק יישומי10-12..................................................................................................................... סיכום ומסקנות13-14.............................................................................................................. בבילוגרפיה15-17..................................................................................................................... 2 מבוא עם תום המלחמה הקרה המערכת העולמית השתנתה ממערכת דו קוטבית הנשלטת ע"י שתי מעצמות (ארצות הברית וברית המועצות) למערכת חד קוטבית הנשלטת ע"י מעצמת העל ארצות הברית .רוסיה ממשיכת דרכה של ברית המועצות נותרה בתום המלחמה במשבר מדיני -כלכלי עמוק .בשנים האחרונות סוריה משחקת תפקיד גובר במזרח התיכון כממלאת מקום משמעותי בתחרות הבין-מעצמתית העולה (בכר.)2020 , פוטין עם כניסתו לתפקיד נשיא רוסיה ב 1992 -חורת על דגלו לשקם את רוסיה ולהחזיר לה את עוצמתה .התערבות רוסיה בסוריה אינה מתמקדת רק במלחמה בטרור .בנוסף לעזרה והגנה אותם מציע פוטין לבן בריתו ,אסד ,הוא חדור מוטיבציה לנסות לערער את הסדר הבינלאומי ,להחליש את ארצות הברית ולבלום התפשטות הדמוקרטיה (.)Brockwehl et al.,2018 ישראל מזוהה כבת בריתה של ארה"ב במזרח התיכון .ישראל ורוסיה חולקות על נושאים מדיניים רבים אך ישראל מעדיפה שלא לראות את רוסיה כאויב ומתמקדת באינטרסים משותפים לשתיהן. ישראל נאלצת לשנות את גישתה תוך כדי התחשבות באינטרס הביטחוני של המדינה ,תוך כדי תמרון ותיווך בי שתי המעצמות (.)2018 ,Averbukh & Klein בעבודה זו אנסה להציג את מאזן הכוחות בין רוסיה ,ישראל וארצות הברית .אבחן את ההיסטוריה בין המדינות מתום המלחמה הקרה ואת יחסי הגומלין ביניהן ,אבדוק האם מבנה המערכת השתנה? מה תפקידה של כל אחת מהמדינות? האם נעשה שוני במדיניות שלהם? הספרות האקדמית והמקצועית רבה ,והיריעה קצרה מלהכיל ,ניסיתי להתמקד במאמרים ובספרות המקצועית המציגים ומתייחסים בצורה המיטבית לשאלת המחקר. שאלת המחקר :האם וכיצד נוכחות רוסיה בסוריה משפיעה על מאזן הכוחות ועל מארג היחסים בין ישראל רוסיה וארצות הברית בשנים .2011-2021 השערת המחקר :תיווצרנה השפעות על נוכחות רוסיה בסוריה והשלכות על מדיניות של ישראל ארצות הברית ועל מארג היחסים העדין בין המדינות. פרק תיאורטי גישת המערכות אנו מחשיבים את הגלובוס כולו כיחידה פוליטית אחת; אנו בודקים את כל התופעות ,את כל השחקנים ,ובמקביל את התהליכים הפוליטיים שמתרחשים ,הזווית שלנו היא זווית מערכתית כוללת .בכל יחידה ארגונית ניתן לראות מערכת .המערכת בנויה מיחידות כשאנו בוחנים את האינטראקציה בניהן כמכלול ,כל מערכת שונה ומשתנה לאורך הזמן .מבנה המערכת מכיל את התפלגות השחקנים במערכת ואת מאזן העוצמה בניהן .תהליכי המערכת מתארים את מערכת הגומלין בין השחקנים (.)Mansbach, 1995 תיאוריית הניאו ריאליזם מכונה גם הריאליזם המבני ,היא מתמקדת במבנה המערכת הבינלאומי. היא נגזרת של הריאליזם 1ונשענת על עקרונותיה המרכזים עוצמה 2וכוח .אך להבדיל מריאליזם, העוצמה היא זו המניעה את המדינות; העצמה היא לא המטרה אלא האמצעי להישרדות ולשמירת מקומן במערכת .הצטרפות למעצמה החזקה עלולה ליצור עולם הגמוני שבו מקומן של המדינות במערכת כעצמאיות לא יישמר ,הן עשויות להיות נתונות לגחמותיו של השחקן החזק ופגיעותן רק תגדל .לכן מדינות לא תשאפנה להצטרף למעצמה החזקה ביותר אלא ליצור איזון כנגדה (צ'רלס וויטקופף.)2002 , יחד עם זאת ,יצר ההישרדות מהווה קטליזטור להנעה של המדינות ,כל מדינה דואגת לעצמה. תיאוריית הניאו ריאליזם טוענת כי אופיו של המבנה הבינלאומי מוגדר על ידי עקרון המסדר שלו, ע"י אנרכיה וע"י כמות המעצמות הגדולות במערכת .המבנה הוא מבנה מבוזר ,אין שום סמכות עליונה ,ישנו חוסר אמון ,מדינות מנסות בסופו של דבר לשרוד באמצעות יכולתן או כוחן (הסתמכות עצמית) ,המדינות דואגות בעיקר לאינטרסים הלאומיים שלהן (צ'רלס וויטקופף.)2002 , השינוי המשמעותי במבנה המערכת תלוי במספר המעצמות הגדולות כאשר חלוקת הכוח משתנה או מספר המעצמות משתנה ,הקוטביות במערכת משתנה בהתאם; מערכת חד קוטבית ,דו קוטבית או רב קוטבית.)Mansbach, 1995( . . 1ריאליזם הינה פרדיגמה הרואה במדינה את השחקן החשוב ביותר על במת העולם .מטרת המדינה היא הישרדות לאומית בסביבה עוינת .הריאליזם פועל מכוח ומאינטרס ומוביל למשחק סכום אפס ( .)win/loseזה בא לידי ביטוי בכך שמדינות מנהלות מאבק על עצמה ומשאבים שמניעים אותם – מלחמה של כל בכל ,מלחמת הישרדות( .ווטקוף הפוליטיקה העולמית) 2עוצמה היא היכולת להשפיע על ההתנהגות של שחקנים אחרים ובכך לגרום לאותה תוצאה שבעל העצמה שואף להשיג ,לבסס ולכונן .המטרה היא לחולל תרחיש העולה בקנה אחד עם הרצונות והאינטרסים(.ניי)2004 , 4 כמו כן ,הקוטביות יכולה להשפיע על השלום והיציבות בין המדינות .המערכת הדו קוטבית נחשבת ליציבה מבין האחרונות ונוטה פחות למלחמות ,כל קוטב יכול לאמוד את יכולתו המשולבת של האחר והיא נחשבת מייצבת עקב הפחד וההסלמה של היחסים למלחמה כוללת .במערכת רב קוטבית המדינות מסתמכות על יכולתן ועל בעלות בריתן ,יש ליותר גורמים אינטרסים ,כל מדינה דואגת לאינטרס שלה על חשבון מדינה אחרת ,מצב מערער הגורם לחוסר יציבות (.)1979 ,Waltz קנת' וולץ ,חלוץ ומייסד הגישה הניאו ריאליסטית טוען כי מדינות יריבות מנסות לספק שיווי משקל על ידי הגברת כוחן או ע"י כריתת ברית עם מדינות אחרות ( ,)2000 ,Waltzהוא מוסיף כי שינוי נקודתי לא ישנה את מהות היחסים הבינלאומיים ,השינוי יכול להתרחש רק כאשר יתבצעו שינויים מהותיים במבנה המערכת ( .)2000 ,Waltzהמטרה הבסיסית בניאו ריאליזם היא ביטחון מאחר שהמערכת אנרכית ותחרותית ,אלו שאינם מסוגלים לדאוג לעצמם יתפקדו פחות טוב מאחרים וימצאו את עצמם בסכנה .ולכן האינטרס של שחקנים במערכת כזאת היא למקסם ביטחון והישרדות על ידי שיתוף פעולה במטרה ליצור מאזן .מנגנון האיזון מאופיין על ידי מאזן כוחות ומאזן איום .מאזן כוחות מונע משחקן אחד להיות חזק מידי ומטרתו מניעת הגמוניה וסיכון הישרדותם של השחקנים האחרים .מדינות כורתות בריתות כתגובה לאיום וכוונות המדינה המתעצמת .בסופו של דבר ,למרות שיש אנרכיה במערכת הבינלאומית ,יש סוג של היררכיה וסדר. יש לנו היררכיה מתוקף חוקי הטבע (היד הנעלמה) .ישנם הסדרים שקובלים אותנו למערכת מסודרת ומאוגדת. מנסבך עוסק בזירה הבינלאומית ומזכיר לראשונה את התערבותם של שחקני חוץ כמשפיעים על המדינה ומכתיבים את הטון .הוא טוען שניתן לנתח פעילות אנושית ואת השפעתה על המערכת, כשישנם סוגים רבים של מערכות .כאשר אנשים או קבוצות הבחינו שיש להם אינטרסים משותפים, הם החלו לפעול יחד ,ואף ליצור שיתופי פעולה על מנת לפתור בעיות דומות .הוא מציע מודל מערכת חדש "מערכת תלכידית מורכבת"; במערכת הבינלאומית ,התלכיד מדבר על שחקנים שונים המשתפים פעולה לקידום אינטרס מסוים -אך אינם הופכים לישות אחת אלא שומרים על זהותם. בריתות הנוצרות למטרה מוגדרת ואינן אידאולוגיות (.)2000 ,Waltz תיאוריית האינטרסים רובינסון מגדיר אינטרס לאומי המשקף גשר ליעדים שהמדינה מוכנה להגן עליהם או להשיגם אפילו במחיר של מלחמה ,עלות מול תועלת .אינטרסים הינם סובייקטיביים ולעיתים אף מתנגשים ,לא 5 כל האינטרסים שווים יש מרכזיים יותר ויש פחות ,ככל שהאינטרס יותר חשוב גדלה הנכונות להשיגו (.)1967 ,Robinson רובינסון מחלק את האינטרסים לשניים: .1רמת המערכת; אותה הוא מחלק לשלושה סוגי אינטרסים :זהים ,מנוגדים ומשלימים. האינטרסים הזהים מתקיימים בין שתי מדינות להם אינטרס זהה אשר משתפות פעולה בכדי לממש אינטרס זה .אינטרסים מנוגדים כשמם כן הם ,הינם אינטרסים חשובים ומרכזיים ,שאין להם כל בסיס לשיתוף פעולה ואין הסכמה בין המדינות .קונפליקט זה עלול להסלים למלחמה .אינטרסים משלימים ,אך לא זהים מהווים בסיס לשיתוף פעולה ולהסכמה על נושאים ספציפיים (,Robinson .)1967 .2רמת המדינה; מחולקת לשלוש מידות :מידת החשיבות ,מידת הקביעות ,ומידת הכלליות של האינטרסים .מידת החשיבות של האינטרסים מבחינה בין אינטרסים שוליים לאינטרסים החשובים ביותר ,מידת הקביעות של אינטרסים מבדילה בין אינטרסים קבועים לאינטרסים זמניים .מידת הכלליות של אינטרסים מגדיר רמות שונות; ספציפית וכוללנית .ספציפית תלוי זמן ומקום ספציפיים ומנגד רמה כוללנית משליכה על אזור גלובלי רחב ובתחום כללי.)1967 ,Robinson( . 6 רקע היסטורי מערכת היחסים בין ישראל לברית המועצות ידעה עליות ומורדות רבות שכללו ניתוקים וחידושים של היחסים .על אף המדיניות האנטי ציונית בה דגלה ברית המועצות בהצבעת האו"ם ב 1947 -היא תומכת בתכנית החלוקה ולאחריה לגביי הצטרפות ישראל לאו"ם .יתר על כן ,היא מספקת ומעבירה נשק דרך צ'כוסלובקיה וזאת על מנת שישראל תצודד ותתמוך בממשל הסובייטי( .אהרונסון.)2021 , בד בבד מתחילה המלחמה הקרה בין רוסיה לארצות הברית ,ישראל פנתה למערב .השליטה במזרח התיכון הייתה לחלק בלתי נפרד בעימות בין הגושים .המלחמה הקרה היה מאבק בין שני גושים, המזרח מול המערב שבראשם הו שתי מעצמות העל רוסיה וארה"ב בכל אחד מן הגושים קמו ארגונים כלכליים וצבאיים שהידקו את שיתוף הפעולה בין המדינות החברות בגוש ,המלחמה באופיה לא הייתה פיזית ,אלא ביטאה את העוינות המתמשכת בין המעצמות ואת התחרות על עליונותן של המדינות .הסובייטים בוחרים לפעול ולתמוך במדינות ערב ומספקת להם נשק ,סיוע צבאי ואזרחי כמו גם תמיכה פוליטית במוסדות בינלאומיים .כשהמטרה שעומדת לנגדם היא חיזוק בנות ברית באזור מול ישראל בפרט והגוש המערבי ככלל (באזוב.)2012 , המלחמה הקרה התאפיינה במערכת בינלאומית דו קוטבית ,שתי המעצמות צירפו אל כוחם מדינות אחרות .ברה"מ הקימה את ברית ורשה עם המדינות הקומוניסטיות ,מזרח אירופה ואילו ארה"ב כללה את כוחות מערב -אירופה ומדינות אמריקה (חוץ מקובה) .מלחמה זו נמשכה כארבעה עשורים מה שתבע השקעה של משאבים רבים ,והוביל בסופו של דבר לשחיקתו וקריסתו של הגוש הסובייטי והקמת הפדרציה הרוסית .העולם עובר למערכת חד קוטבית שבראשה מעצמת העל והמנצחת במלחמה ארצות הברית (מגן ,פיינברג ,שפיר .)2016 ,לאחר נתק שנמשך לאורך מרבית שנות המלחמה הקרה ,חודש היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לרוסיה .עם זאת ,רק בשנות ה,2000- לאחר בחירתו של ולדימיר פוטין לנשיא ,ניתן לראות שיפור ביחסים כשב 2008-חותמת ישראל על הסכם ביטול הויזות ( .)2018 ,Averbukh & Kleinלאחר המלחמה הקרה בין ארצות הברית לברית המועצות ,הפכה ארצות הברית להיות מעצמת העל החזקה והיציבה ביותר .ארצות הברית גילתה מעורבות גדולה יותר בנושאים בינלאומיים ,תרמה רבות להתפתחות הדמוקרטיה בעולם ואף היוותה מקור ידע משמעותי בתחום הכלכלי ,הפוליטי ,הצבאי ,התרבותי והטכנולוגי ( & Yuce .)2021 ,Amour יחסי ארצות הברית וישראל החלו ועוצבו במהלך המלחמה הקרה ,שם הוכיחה ישראל את חשיבותה האסטרטגית למערב .ארצות הברית מהווה שחקן מרכזי במהלכיה המדיניים של ישראל, 7 כמו גם תמיכתה הכלכלית והמדינית .מדובר במערכת יחסים היסטורית ואיתנה המבוססת על אינטרסים משותפים (ישראלי .)2020 ,כשמנגד האינטרסים של רוסיה וישראל אינם עולים בקנה אחד כאשר רוסיה תומכת במדינות עוינות כגון איראן וסוריה .נוכחות רוסיה בסוריה נמשכת כבר עשרות שנים בראשית תקופת חפאז אסד ,עוד מימיה מברית המועצות .רוסיה נאחזת בבת בריתה סוריה כמאחז האסטרטגי היציב האחרון במזרח התיכון וזאת לאחר איבוד בנות בריתה :מצרים עיראק ולוב (ידלין.)2016 , ישראל וסוריה מנהלות מלחמה כבר למעלה מדור ,עם פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה ,ישראל מזהה פתח ופועלת כנגד מאמציה של איראן בהעברת נשק לחיזבאללה דרך סוריה .בספטמבר 2015 החלו רוסיה ואיראן לשלוח כוחות צבאיים לבשאר אל אסד לסייע לו במאבק מול המורדים .רוסיה הופכת לשחקן מפתח בזירה הסורית .כאשר ישראל נאלצת לתאם פעולות בכדי להימנע מעימות עם רוסיה ( )2021 ,Zisserאל הזירה הסורית מצטרפת סין כשחקנית נוספת ,סין הינה מעצמה שכוחה עולה וגדל אל מול שתי המעצמות; רוסיה וארצות הברית .אלפים מבני המיעוט האוגיורי 3מצטרפים לכוחות האופוזיציה הסורית שנלחמו באסד .בתחילת מלחמת האזרחים עיקר התערבותה של סין הינה דיפלומטית .מאמצע 2015היא משנה כיוון ותומכת בלחימה באמצעות ייעוץ ושליחת סיוע כלכלי הומניטרי .היא מתנהלת בשיתוף פעולה עם רוסיה .בשנת 2019עם הסתמנות נצחונו של אסד מעוניינת סין בהשתלבות שיקום סוריה במסגרת "החגורה והדרך"( 4אבנטל .)2020 ,במקביל, ארצות הברית מקימה קואליציה בינלאומית ,הכוללת בעיקר כוחות שיעה בעירק וכורדים בסוריה שהובילה לקריסת המדינה האיסלמית .ישראל מצליחה לשמר את השקט לאורך גבולה עם סוריה במהלך השנים הארוכות של המלחמה בסוריה ונמנעה מהתערבות בסכסוך עקוב מדם (,Zisser .)2021 בתחילת כהונתו של אובמה נראה כי יחסי המדינות מתחממים עד כי ב 2010 -נחתם הסכם עם נשיא רוסיה מדבדב המחייב את המדינות לצמצום מלאי הגרעין ( .)2011 ,Schachterהמתיחות בין ארצות הברית לרוסיה מתעוררת מחדש עם בחירתו המחודשת של פוטין לנשיא בעקבות פעולות רוסיה באוקראינה והאי קרים ,ארצות הברית מטילה סנקציות כלכליות על רוסיה .במקביל מתעורר החשד למעורבות רוסיה בבחירות לנשיאות בארצות הברית ,אובמה מגרש דיפלומטים רוסים חזרה לארצם ( .)2018 ,Aje, Oluwatobi & Chidozieמשבר היחסים מחריף כאשר במרץ 3האוגיורים –הינם בני המיעוט האויגורי המוסלמי ,מיעוט סוני שדובר ניב של טורקית ומתגורר בעיקר בפרובינציה הצפון מערבית של סין ,שינג'יאנג. " 4חגורה אחת ,דרך אחת" -מיזם אסטרטגי שהושק ב 2013לחיבור סין לשווקים העולמיים ,האסטרטגיה מקדמת את חזונה של סין לביסוס מעמדה כמעצמת על בתחום הכלכלי. 8 2021מתפרסם דוח שנראה לכאורה שרוסיה פעלה להשפעת הבחירות ,ביידן מכנה את פוטין "רוצח" ומגרש דיפלומטים רוסים ,כתגובת נגד פוטין מחזיר את שגריר ארצות הברית (אהרונסון, .)2020 9 פרק יישומי במהלך המלחמה הקרה הדו-קוטבית נהגו המעצמות העולמיות -ברית המועצות וארצות הברית לבדוק זו את זו מקרוב על ידי פעולה סימטרית ואיזון אחת עם השנייה .המעצמות הצבאיות שלהם היו קרובות מאוד זו לזו ובאיזון .במערכת חד קוטבית ,ישנה מעצמת על שלטת ,ארצות הברית נותרה כשח קנית השולטת בזכות יכולותיה הפיזיות .עם סיום המלחמה הקרה ניסתה רוסיה להחזיר לעצמה את כוחה ולאחד את המדינות השכנות ,היא ניסתה ליצור מערכת בינלאומית רב קוטבית על מנת לאזן את כוחה מול ארצות הברית .המלחמה העולמית בטרור ועמדתה המנוגדת של רוסיה הביאה בסופו של דבר למערכת רב קוטבית .שחקנים דומיננטיים נחלשים בהדרגה בעקבות לקיחת אחריות מעבר לגבולותיהם ,ארצות הברית נחלשת בעקבות המלחמות היקרות בעירק ואפגניסטן .עקב כך ,מדיניות החוץ של ארצות הברית משתנה אובמה בוחר להתערב דיפלומטית בלבד ולא פיזית כשב 2011 -הוא מחליט לעזוב את עירק ,טראמפ בניגוד לקודמיו בוחר שלא להתערב כלל ( )2021 ,Yuce & Amourארצות הברית מצפה ממדינות אירופה לשאת בנטל בזירה הגלובלית ,מבנה המערכת משתנה ,ארצות הברית נחלשת ומאבדת את מעמדה כמעצמת על. הסכסוך המתמשך בסוריה ממחיש את שבירת ההגמוניה כשסין ,רוסיה ואיראן מחד וארצות הברית והאיחוד האירופי מנגד (זיגלמן.)2020 , תיאוריית הניאו ריאליזם מכונה גם הריאליזם המבני ,המתמקדת במבנה המערכת הבינלאומי .היא נגזרת של הריאליזם והיא נשענת על עקרונותיה המרכזים עוצמה וכוח .במהלך המלחמה הקרה אסכולה זו שלטה במדיניות החוץ של ארצות הברית .סוריה היוותה ועודנה נקודת איזון כוחות במזרח התיכון (.)Sloan, 2020 רוסיה סין וארצות הברית חולקות כיום אינטרס לאומי חיוני משותף; מניעת מלחמה גרעינית. מטרתה של רוסיה לשקם את מעמדה לאחר המלחמה הקרה ,הנחות היסוד שמלוות את מדיניות החוץ שלה הינם ,הישרדות ,רווח והפסד (.)Sloan, 2020 "לא משנה מה המטרות הסופיות של הפוליטיקה הבינלאומית ,כוח הוא תמיד מטרה מיידית" ) .(Morgenthau, 1985רוסיה רואה בסוריה דריסת רגל חשובה באזור אך יחד עם זאת גם הפגנת כוח; היכולת וההשפעה שלה בקהילה הבינלאומית וערעור המנהיגות של ארצות הברית ואירופה. לרוסיה אין אסטרטגיה מקיפה לטיפול בסוגיות אזוריות ,היא מתאפיינת ב"עצמה קשה" ונוקטת מהלכים טקטיים להגברת נוכחותה .לאורך השנים ניתן לראות שיחסי רוסיה סוריה היו חיוביים, 10 כיום סוריה תלויה ברוסיה .המדינות השכנות של סוריה נאלצות לתאם ולתווך עם רוסיה על מנת שלא תהיינה זליגות לשטחן .רוסיה מנסה לבסס את מעמדה כמדינה דיפלומטית בעיקר בתחום הכלכלי ,רוסיה משתמשת בעסקאות הנשק והאנרגיה ובונה מערכות יחסים יצרניות במזרח התיכון. רוסיה משתמשת בסוריה כ"חלון ראווה" לנשקה מה שאפשר לה להרחיב את פעילותה העסקית באזור .היא מונעת התפשטות של קיצונים רדיקלים לשטחה ולכן יש לה אינטרס למנוע את צמיחתם (.)Brockwehl et al.,2018 מדיניות החוץ של סין מאופיינת בעיקרה באי התערבות בענייניהן הפנימיים של מדינות .סין מתמקדת בשימור יציבותה וצמיחתה .סין מגלה בסוריה אינטרס בראש ובראשונה בהקשר הביטחוני מחשש של חזרתם לסין של ה"אויגורים" ,שהצטרפו לשורות דאעש ,ומבחינה כלכלית כחלק אסטרטגי במיזם "החגורה והדרך" .בד בבד ,כמו רוסיה רואה סין את סוריה כנקודת חולשה של ארצות הברית והיא מעוניינת במינוף עוצמתה במאבקה הגלובלי מולה .עמדתן המשותפת לשינוי מבנה העוצמה והרצון לסדר עולמי חדש יוצרת שיתוף פעולה בין המדינות להצרת צעדיה של ארצות הברית .בנוסף ,לרוסיה אין את היכולת הכלכלית לשיקום סוריה ,לעומת סין אשר יכולה למנף כלכלית את מעמדה בעולם ללא צורך בפשרות עם המערב וארצות הברית בפרט .מנגד ,ישנה גם בעיתיות; התעצמותה של סין עלולה לבוא על חשבון רוסיה ,מבחינה אסטרטגית ,פוליטית וכלכלית .כמו כן ,התחזקות סין -רוסיה יכולה להיתפס כאיום מצד ארצות הברית ויכולה לגרור לסנקציות כלפי סין או רוסיה( .אהרונסון )2020 ,מתום המלחמה הקרה בין ארצות הברית וסין שוררת מתיחות עם חיזוקה ועליית מעמדה של סין בזירה הגלובלית כמעצמה כלכלית .לארצות הברית יש לא מעט אינטרסים במזרח התיכון ככלל ובסוריה בפרט; מעבר להשבת כוחה שהתערער. האינטרס החיוני -בטחוני הוא שמוביל אותה .סוריה מעולם לא שיחקה תפקיד משמעותי מבחינת ארצות הברית ,אך בעקבות מלחמת האזרחים היא מהווה כר פורה ומקלט לקיצוניים כדוג' דאעש ,אל -קאידה ולוחמים איראנים .אינטרס פוליטי אסטרטגי וכלכלי; שמירה על בעלת בריתה ישראל המאוימת ע"י איראן והמיליציה הסורית והבטחת גישה עולמית למשאבי האנרגיה של האזור ושותפויות סחר המשפיעות רבות על הכלכלה האמריקאית ( Bolan, C.J, Harper, J.I & Hilson .)2020 ,J.R בחירתו של ביידן לנשיא עלולה לשנות באופן מהותי את יחסיה לרוסיה ,ביידן רואה צורך להשיב לארצות הברית את יוקרתה וקידום הדמוקרטיה בזירה הבינלאומית .עם זאת הוא ממשיך לשתף פעולה עם רוסיה מתוך איזון אינטרסים במזרח התיכון ,מלחמה בטרור ,בקרת נשק והמלחמה בגרעין האיראני .ההשלכות לגביי ישראל יכולות להיות קריטיות (הייסטן.)2021 , 11 בשנים האחרונות ישראל שומרת על גבולות שקטים ועל עליונותה הצבאית באזור .מבחינה כלכלית היא רק מתחזקת ומתעצמת .היא שומרת ומקדמת את יחסיה בזירה הגלובלית בכלל ועם מעצמות העל (ארצות הברית ,סין ורוסיה) .עם הגעת רוסיה ואיראן ב 2015 -לסוריה משתנה האיזון האזורי, המלחמה בסוריה יוצרת מציאות חדשה למדינות ערב וישראל ,כעת יש להם שכנה חדשה עם נוכחות צבאית ומעורבות משמעותית עם איראן וטורקיה .רוסיה הופכת לשחקן מפתח וישראל נאלצת לתאם פעילות ולמנוע עימות עם רוסיה ( .)2021 ,Zisserהמדיניות של רוסיה כלפי ישראל הם חלק מגישתה הנאוריאלסאטית ,יחסיה עם ישראל וארצות הברית לא פוגעים במחויבותה של רוסיה לסוריה ולבאשר אל אסד ,במקביל ישנה עמימות וניגוד אינטרסים לגבי יחסי רוסיה – איראן ,הן מצד ישראל והן מצד ארצות הברית .החששות של ישראל מהאיום ההולך וגובר מצד איראן וחיזבאללה מכריחים אותה לנקוט בצעדים אקטיביים יותר .כאשר ישראל נאלצת לתקוף מידי פעם מתקנים אירנים בסוריה על אף איומי רוסיה .בספטמבר 2018ישראל תוקפת בסוריה בתגובה לירי נ"מ לשטחה כתוצאה מירי זה רוסיה מאבדת 15חיילים ,שר ההגנה הרוסי מטיל את האחריות על ישראל ובתגובה מספק לסוריה מערכת הגנה אווירית משודרגת ( )Brockwehl et al.,2018נוצר יותר לחץ באזור וארצות הברית צריכה לקדם את האינטרסים שלה ולהיזהר להסתמך על ישראל וערב הסעודית כמדינות המסוגלות להתנגד לאיראן ,תקיפות ישראל בסוריה עלולות להביא להסלמה בזירה שאליהם עלולה ארצות הברית להיגרר .ישראל כיום משמשת כחיץ וכמתווך בין הרוסים לאמריקאים מה שמשרת את האינטרסים של שלושתם ,כשהיא נאלצת לתמרן בניהם תוך שמירה על האינטרסים שלה (.)2020, Sloan 12 סיכום ומסקנות מטרת עבודה זו הייתה לבחון את השפעת נוכחותה של רוסיה בסוריה ,את מאזן הכוחות בין רוסיה לארצות הברית לאחר פירוק ברית המועצות פוסט המלחמה הקרה ,ואת השלכות יחסים אלו על ישראל. וולץ טוען כי ניאו ריאליזם מתבסס בעיקר על מאזן הכוחות ,ומדינות יריבות מנסות לספק שיווי משקל על ידי הגברת כוחן או ע"י כריתת בריתות עם מדינות אחרות .מעורבות רוסיה בסוריה גררה שינויים במדיניות החוץ הן מצידה של ישראל והן מצידה של ארצות הברית .הממצאים העיקריים של הע בודה מצביעים על כך שמבנה המערכת ומאזן העוצמה משתנים ,עם תום המלחמה הקרה והמעבר ממצב דו קוטבי לחד קוטבי ,גורם למערב לרצות לשמר בקנאות את המצב מחד ולרוסיה לרצות ל"החזיר עטרה ליושנה" ולשוב להיות בעלת העוצמה מנגד .יחד עם זאת ,כניסת סין כשחקן עצמתי חדש מערערת את הזירה ומכתיבה סדר עולמי חדש; מערכת רב -קוטבית. רוסיה קמה כשממשיכתה של ברית המועצות בזירה העולמית ,היא הגיעה לשפל כלכלי ומדיני עמוק .היא נאלצת לבצע רפורמות במדיניות החוץ שלה ולקדם שיח ושותפות עם ארצות הברית ואירופה .פוטין טיפח ומטפח קשרים עם כל השחקנים הראשיים על אף האינטרסים המנוגדים, האסטרטגיה של פוטין מצליחה על אף האמביוולנטיות של השחקנים וכן מצהירה בפני כל אחד שיכולתה להשכין שלום בין הצדדים .רוסיה כיום הינה השחקן הראשי בסוריה ,בעיקר מאז תמיכתה באסד ב ,2015רוסיה מנצלת את מעמדה על מנת לקדם את האינטרסים שלה ומתמרנת בין ישראל וארצות הברית תוך ניצול האינטרסים המשותפים בזירה .נוכחותה של סין וחיוניותה לשיקום סוריה יכולה להוות נקודת חיכוך בין המדינות שכרגע פועלות בשיתוף פעולה אלא אם כן תמשיך סין להכיר בעליונותה של רוסיה בזירה .סוריה מהווה אתגר בטחוני ,מדיני לישראל; היא נאלצת לעמוד מול חששות פגיעה מאיראן תוך כדי התחשבות ברוסיה ובכוחותיה הפזורים בסוריה. אם אכן סין תחליט להגדיל את נוכחותה בסוריה ,ישראל תעמוד בפני דילמה נוספת כאשר לכל החלטה שתקבל יהיה מחיר לא מבוטל. המהות ביחסיה של ארצות הברית לסין ולרוסיה לא תשנתה באופק הנראה לעין ,ישראל מצידה מבקשת לשמור על האינטרסים המשותפים עם ארצות הברית תוך כדי טיפוח יחסים זהיר עם סין ורוסיה מבלי ליצור עימם עימות ישיר. ניתן לראות כי השערת המחקר אוששה ,אין ספק שלנוכחות רוסיה בסוריה השלכות רבות ,מאזן הכוחות ומבנה המערכת השתנה ,בטווח הקצר רוסיה נוקטת ברצון לשיתופי פעולה על בסיס 13 אינטרסים נקודתיים ,היא מנסה לקדם דיאלוג עם ארצות הברית תוך כדי שימוש בישראל כמתווכת ,ישראל מצידה נאלצת לבצע תמרונים ושינויים במדיניות החוץ שלה והיא מתעדפת יחסים כלכליים מנותקים משיקולים מדיניים כל זאת מתוך אמונה שמדיניות החוץ של ארצות הברית נותרה בעינה והיא מצמצמת את נוכחותה במזרח התיכון .מנגד ,בטווח הארוך רוסיה צריכה לראות איך היא מחזירה לעצמה את העוצמה ומנצלת את ההזדמנות להגדיל את נוכוחתה וחשיבות תפקידה באזור ,במקביל עליה לבחון את ה"איום" הסיני ולבחון חלופות ושיתופי פעולה אשר יחזירו אותה לקדמת הבמה. 14 ביבילוגרפיה אבנטל ,א' ( 30 ,2020בנובמבר) .ממשל ביידן והמזרח התיכון :בסבך מתחים ואינטרסים סותרים, תובנות המכון למדיניות ואסטרטגיה ,המכון למדיניות ואסטרטגיה. https://www.idc.ac.il/he/research/ips/pages/mabat/mabat-29-11-20.aspx אהרונסון ,מ' ( 6 ,2020במאי) .רוסיה וסין בסוריה ,מחשבות לעתיד -אינטרסים חופפים או מסלול התנגשות ,מכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון. https://jiss.org.il/he/ahronson-russia-and-china-in-syria-thoughts-for-the-future/ אהרונסון ,מ' ( 20 ,2021במרץ) .שיחות עם רוצח :למרות ההצהרה הלוחמנית ,ביידן יחפש הסכמות עם פוטין ,N12 .חדשות ערוץ .12 https://www.mako.co.il/news-columns/2021_q1/Article-2d9b1c6d6aa4871027.htm באזוב ,ח' ( .)2012ברית המועצות בסכסוך הערבי ישראלי -אינטרסים ומדיניות .בתוך לסקר מ' ויצחק ר' (עורכים) ,אתגרים ביטחוניים ומדיניים במבחן המציאות :ישראל בין העולם הערבי והזירה הבין -לאומית (עמ' .)425-456הוצאת אוניברסיטת בר אילן. שץ-אופנהיימר ,א' ודביר נ' ( .)2010סיפור חיים מקצועי :נרטיב של קונפליקטים .בתוך ר' תובל- משיח וג' ספקטור-מרזל (עורכות) ,מחקר נרטיבי :תיאורי ,יצירה ופרשנות (עמ' .)348-322מכון מופ"ת; הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס. בורשצ'בסקיה ,א' ,ווג'יה ,ר' ,ראקוב ,ד' ,לי-צ'ן ס' ( 21 ,2021באפריל) .רוסיה במזרח התיכון :מקור ליציבות או התערבות מזיקה .מכון למחקרי ביטחון לאומי. https://www.inss.org.il/he/publication/russia-in-the-middle-east/ בכר ,ש' ( 31 ,2020בינואר 3 -בפברואר) .עודנה מנהיגת עולם? מדיניות החוץ של ארה"ב בעידן רב קוטבי [הרצאה בכנס] .כנס הרצליה השנתי העשירי ,המכון הבינתחומי ,הרצליה. הייסטן ,א' ( )2021יותר קורהנטיות ,יותר מתיחות :צפי למדיניות ארצות הברית כלפי רוסיה בזמן כהונת ביידן .מבט על.1439 , זילגמן ,א' ( .)2020הדרך לפריצת דרך .השילוח( 22 ,כסלו תשפ"א ,נובמבר ,)2020עמ' .11-15 ידלין ,ע' ( .)2016רוסיה בסוריה והמשמעויות לישראל .עדכון אסטרטגי .)2( 19 ,INSS 15 INSS ,200 מזכר. מדד הביטחון הלאומי מגמות בדעת קהל.) מאי,2021( ' ר, פינס,' צ,ישראלי https://www.inss.org.il/he/publication/national-sacurity-index/ בין הזירה הפנימית לזירה- רוסיה בעימות.)2016( ' ו, שפיר מיכלין,' ש, פיינברג,' צ,מגן .)3( 19 ,INSS עדכון אסטרטגי.הבינלאומית ' בתוך לסקר מ. אינטרסים ומדיניות- ברית המועצות בסכסוך הערבי ישראלי.)2012( ' ח,באזוב ישראל בין העולם הערבי: אתגרים ביטחוניים ומדיניים במבחן המציאות,)ויצחק ר' (עורכים . הוצאת אוניברסיטת בר אילן.)425-456 ' לאומית (עמ-והזירה הבין בתוך. פירושים תיאורטיים מתחרים של הפוליטיקה העולמית.)2002( ' י, ויטקופף,' ק,צ'רלס האוניברסיטה: ת"א,) מהדורה שביעית44-21 ' מגמות ותמורות (עמ:הפוליטיקה העולמית .הפתוחה Aje, Oluwatobi & Chidozie, Felix (2018). U.S-Russia relations: Challenges and implications for global security. Conference: E-governance. Averbukh, L & Klein, M (2018). Russia- Israel Relationship transformed. SWP comment (37). Bolan, C.J, Harper, J.I & Hilson J.R (2020). US Strategy in the Middle East. The U.S Army war college quarterly, vol.50 (4). Brockwehl, A, Coppernoll, A, Kondić, S, McGlasson, M.A, Mullins, M, Norsworthy, M, Östlund, C, Sarriot, J, Smyth, J, Troutman, K & Zhou, A (2018). Syria and beyond: Managing Russian ambitions in the middle east. Woodrow Wilson school of public and international affairs, Princeton University workshop final report. Mansbach, R (1995). The web of world politics. Prentice hall inc. Nuechterlein, D (1979). the concept of national interest. New approaches. Orbis, vol.23, p. 73-92. Nye, Joseph (2004). The Decline of America's Soft Power: Why Washington Should Worry. Foreign Affairs. 83. 16. 16 Robinson, T (1967). National interest. in A.N Rosenau (Ed.) International politics and foreign policy. New York. Free press (P 182-190). Schachter, J (2011). The Obama administration: Caught between disarmament and deterrence. Institute for national security studies. Solan, S.R (2020). US foreign policy in 2021. Atlantisch perspectief. Vol.44 (5), p 38-43. Waltz, K.N (2000). Structural Realism After the Cold War. International Security, Vol.25(1), p 5-41. Yuce, S & Amour, p.o (2021). Russia is back to the balancing game. Gazi Akademik Bakış vol.28. Zisser, E (2021). "Operation Good Neighbor”— Israel and the Rise and Fall of the “Southern Syria Region", Indiana University Press Vol. 26(1) Israel Foreign Relations, pp. 1-23. 17 18
0
advertisement
Related documents
Download
advertisement
Add this document to collection(s)
You can add this document to your study collection(s)
Sign in Available only to authorized usersAdd this document to saved
You can add this document to your saved list
Sign in Available only to authorized users