Explicit-implicit syntactic
processing
1
‫ידע גלוי‪/‬מפורש ‪:explicit‬‬
‫ידע אותו דולה החולה באמצעות תהליכים מכוונים ומבוקרים המתואר על‬
‫ידו מילים כגון‪" :‬ראיתי" "זכרתי" או "אני יודע"‪.‬‬
‫נבחן על ידי בחינות ישירות כגון זיהוי עצמים ושיומם ובמבחני זיכרון‬
‫ישירים‪.‬‬
‫ידע סמוי ‪:implicit‬‬
‫ידע אשר משפיע על ההתנהגות הגלויה באופן לא מבוקר וללא התכוונות‪.‬‬
‫נצפה בדרך עקיפה כביטוי לשינויים בתהליך ביצוע המטלות מכוונות או‬
‫בהתנהגות ספונטנית של החולה‪.‬‬
‫אין קשר הכרחי בין צורת העיבוד והיותו של הידע "גלוי" או‬
‫"סמוי" ובין היותו מודע או לא מודע‪.‬‬
‫‪2‬‬
Blindsight
Implicit object
recognition in associative
(integrative) agnosia
Face perception and
semantic processing in the
neglected spatial hemifield
3
Processing face
expressions implicitly
Word
recognition in
pure alexia
Face recognition in
acquired
prosopagnosia
Implicit evidence for
memory in amnesia
Larry Weiskrantz
4
Allen Cowey
Petra Stöerig
‫תגובות המערכת הנוירו‪-‬הורמונאלית ( ‪Neuroendocrine‬‬
‫‪.)responses‬‬
‫תגובות רפלקסיביות (‪)Reflexive responses‬‬
‫עיבוד אימפליציטי (ללא מודעות)‬
‫עיבוד אקספליציטי (ללא מודעות)‬
‫מנגנונים אפשריים‬
‫‪5‬‬
Melatonin suppression in response to exposure to bright
light is still demonstrable. It is probably mediated via a
small sub-population of retinal ganglion cells which
continue to project directly to the hypothalamus (Moore
et al., 1995)
6
‫האישון ממשיך להגיב לשינויים בתאורה בתגובה להרכב‬
‫הספקטראלי של הגירוי‪.‬‬
‫העיניים זזות בתגובה לתנועה בשדה הראיה‪.‬‬
‫לא ברור עם ה‪ OKN-‬תקין – במיוחד במקרים של עיוורון‬
‫קורטיקלי דו‪-‬צדדי‪.‬‬
‫סה"כ התגובות הרפלקסיביות די תקינות (למעט ה‪ OKN -‬שמצבו‬
‫לא ברור) גם בהעדר תפקוד ה‪1V-‬‬
‫‪Stoerig & Cowey, 1997‬‬
‫‪7‬‬
‫השפעות גירויים בשדה העיוור על התפיסה בשדה התקין‪:‬‬
‫‪ )C. Marzi( Redundant stimulus effect‬קיים גם אם אחד הגירויים‬
‫מוצג בשדה העיוור‪.‬‬
‫מעגל שלם אשר מחציתו בשדה העיוור נראה שלם יותר מאשר חצי מעגל‬
‫בשדה התקין (‪.)E. Warrington‬‬
‫גוון ה‪ afterimage-‬המעורר על ידי מיקוד בתוך נקודה מוקפת בצבע‬
‫משתנה גם כאשר משנים את צבע ההיקף רק בשדה העיוור‪.‬‬
‫‪ Phi-phenomenon‬מתקיים גם כאשר חלק מהגירויים באזורים עוררים‬
‫‪http://www1.psych.purdue.edu/Magniphi/ARVODemo.html‬‬
‫ניתן לראות הטיות בהבנת המשמעות של מילה רב משמעית (למשל "מלח")‬
‫המוצגת בשדה הרואה על ידי מילה המוצגת בשדה העיוור (למשל "אוניה")‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫תגובות ישירות לגירויים המוצגים בחלק העיוור של שדה הראיה‪.‬‬
‫(בדרך כלל תוך שימוש בשיטות ‪.)forced-choice‬‬
‫חולים מסוגלים להצביע על מיקומו של גירוי המוצג לזמן קצר באזורים‬
‫שונים בשדה העיוור‪.‬‬
‫מבחינים בגירויים עומדים או גירויים זזים המוצגים באופן מקרי בין‬
‫צעדים בהם לא הוצג גירוי‪.‬‬
‫מבחינים בכיוון תנועה‪.‬‬
‫מבחינים באוריינטציה של גירוי‪.‬‬
‫מבחינים בצורות (במיוחד כאשר הם התבקשו לבצע משימת זהה‪/‬שונה בין‬
‫אזורים רואים ועיוורים(‪ .‬למשל‪ DB ,‬לא עמד בקריטריון רק כאשר הוא‬
‫נדרש להבחין בין צורות שוות שטח ושוות אוריינטציה‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫מקרה ‪ :FS‬נזק טראומטי באזורים ‪ temporo-parietal‬בהמיספרה שמאל עם חדירה ל‪optic radiation-‬‬
‫‪10‬‬
e.g. Goebel et al., 2001
11
Cowey & Stoerig (1989): Information from a degenerated retina (in the
monkey) can reach extrastriate visual areas either directly from the retinorecipient subcortical nuclei, dorsal lateral geniculate nucleus (dLGN) and
inferior pulvinar, or indirectly via other retino-recipient structures
(pregeniculate nucleus, olivary nucleus, etc). All of these project to other midbrain structures, notably the superior colliculus, which in turn project to the
dLGN and the inferior pulvinar.
Studies of monkeys, whose striate cortex was ablated, indicate that the
extrastriate cortical areas that form the dorsal stream retain much of their
visual responsiveness. In contrast cells in the ventral stream that respond to
stimulation of the blind field are rarely encountered. The ventral stream
appears to be more dependent on striate cortex for its visual responsiveness
(Bullier et al., 1993).
As we have seen, in blindsight patients we also see extrastriate activity with
completely destroyed striate cortex or absence to input to it. It stands to reason
that the information reaching the extrastriate areas gets there directly from the
thalamus (pulvinar?).
12
‫תפקודי ראיה שונים נשארים גם לאחר נזקי מוח המונעים כמעט כל הקלט‬
‫ברשתית מקליפת המוח הויזואלית‪.‬‬
‫בהתחשב בעושר הקשרים המגיעים מהרשתית למערכת הראיה המרכזית זה‬
‫אולי לא מפתיע שנזקים באזורים מרוחקים מהרשתית (כמו לדוגמה ‪)V1‬‬
‫משאירים מגוון גדול של תפקודי ראיה תקינים‪.‬‬
‫האזורים העיוורים עשויים לעזור (באופן אימפליציתי) ליציבות החולה אך‬
‫כדאי לזכור כי מחוץ למעבדה החולים משתמשים כפי הנראה בחלקי השדה‬
‫הרואה לצורך התנהגות‪ .‬חולים עם עיוורון המקיף את כל שדה הראיה ובכל‬
‫זאת מראים ‪ blindsight‬נדירים ביותר‪.‬‬
‫שכיחות התופעה משתנה בהתאם לקרטריונים המופעלים לצורך הגדרה‪:‬‬
‫‪6/10 ,)Weiskrantz, 1908( 14/22 ,)Marzi et al, 1986( 4/20‬‬
‫(‪.)Stoerig, 1987‬‬
‫מחקר מראה כי חולים יכולים ללמוד להשתמש ב‪ blindsight-‬לצורך תפקוד‪.‬‬
‫(יש גם טענות ביחס ל‪).visual field restitution-‬‬
‫‪13‬‬
14
‫ ללא רקע נוירולוגי או פסיכיאטרי‬52 ‫ בן‬
bilateral ischemic stroke ‫ אושפז בעקבות‬
.‫( – פגיעה מבנית קבועה‬posterior cerebral artery)
R
Right dorsal
15
L
R
L
Left Ventral
‫ויזואלי‪:‬‬
‫שיקום מהיר של שדה הראיה‬
‫ראיית צבע – פגיעה חלקית‬
‫מרחבי‪:‬‬
‫‪Topographical Agnosia‬‬
‫איתור פגיעה חלקית בהתייחסות למרחב‬
‫שפתי‪:‬‬
‫קושי בקריאה (‪ letter by letter‬עם שיפור ניכר)‬
‫מוגבל למילים בנות ‪ 4-5‬תווים‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫קושי בזיהוי אובייקטים מורכבים ופרצופים‬
‫העצים לפני (או במקום) היער‪:‬‬
‫חוסר יכולת לזהות תרשימי ‪.Kanizsa‬‬
‫תאור שרשרת ככדורים המחוברים זה לזה‪.‬‬
‫קושי בזיהוי האות הגלובלית בצורות נבון‪.‬‬
‫בזיהוי פנים עם עיני תפוח זיהוי התפוח בלבד‪.‬‬
‫חוסר יכולת לזהות פרצופים סכמטיים ‪ ‬משיכת הקשב לתפוח אינה‬
‫מפריעה לזיהוי‪.‬‬
‫פגיעה ב – ‪ TPJ‬הימני‪ :‬קושי בתפיסה גלובלית‬
‫‪17‬‬
‫מבחן ‪:BNT‬‬
‫זיהוי אובייקטים‪13/50 :‬‬
‫העתקה שמורה‬
‫אין השפעה לעידוד פונולוגי ‪‬לא אנומיה‬
‫אין ידע סמנטי ‪ ‬לא ‪optic aphasia‬‬
‫מבחן ‪:PALPA‬‬
‫הצלחה‪77% :‬‬
‫טעויות ויזואליות ‪92%‬‬
‫טעויות סמנטיות ‪8%‬‬
‫זיהוי כמצנח‬
‫העתקה‬
‫היכן הכובע ?‬
‫‪18‬‬
‫‪ : Emergence‬מדי פעם ‪ SE‬זיהה את האובייקט‬
‫באופן אקספליציטי ברור כי ל ‪ SE‬אין גישה עקבית לייצוג מלא‪.‬‬
‫יש להבחין בין שני מצבים אפשריים‪:‬‬
‫מדי פעם יש אינטגציה‬
‫מדי פעם יש גישה לייצוג האינטגרטיבי (תוצאת האינטגרציה)‬
‫אם קיים ייצוג אינטגרטיבי יציב אך לא תמיד נגיש יתכן כי הוא‬
‫ישפיע על הביצועים באופן אימפליציטי‪.‬‬
‫האם ל – ‪ SE‬יש יצוג גלובלי ?‬
‫‪19‬‬
‫צורות נבון‪:‬‬
‫‪Global‬‬
‫מדדים אקספליציטיים‪:‬‬
‫דיוק‪.‬‬
‫מדדים אימפליציטיים‪:‬‬
‫‪Local‬‬
‫‪Congruent < Incongruent – RT‬‬
‫דיוק – ‪Congruent > Incongruent‬‬
‫בבריאים עיבוד לוקאלי מואט ב‪.Incongruent-‬‬
‫)‪(Global Interference‬‬
‫מהלך הניסוי‪:‬‬
‫‪Congruent Incongruent‬‬
‫עעעעע‬
‫ע‬
‫ע‬
‫עע‬
‫ע‬
‫ע‬
‫עעעעע‬
‫ע‬
‫ע‬
‫ע‬
‫ע‬
‫ע‬
‫ע‬
‫ע‬
‫ע‬
‫עעעעע‬
‫פ‬
‫פ‬
‫פ‬
‫פ‬
‫פ‬
‫פ‬
‫פ‬
‫פ‬
‫פפפפפ‬
‫פפפפפ‬
‫פ‬
‫פ‬
‫פפ‬
‫פ‬
‫פ‬
‫פפפפפ‬
‫בלוק ‪ :1‬נדרשת הפניית קשב לרמה הלוקאליות‬
‫בלוק ‪ :2‬נדרשת הפניית קשב לרמה הגלובלית‬
‫‪20‬‬
‫זיהוי גלובלי‪chance level - 47.6% :‬‬
‫מתוך התשובות הנכונות בגלובלי – ‪ 61%‬הן בתנאי ‪.congruent‬‬
‫דיוק ברמה הלוקאלית כ‪73%-‬‬
‫‪p<0.018‬‬
‫ה‪ RT -‬בתנאי לוקאלי מושפע‬
‫מ ‪ Congruency‬לאות‬
‫הגלובלית‬
‫*‬
‫תמיכה לטענה כי קיים יצוג גלובלי‬
‫המשפיע על מהירות העיבוד‬
‫‪21‬‬
‫משימה‪ :‬חיי‪/‬דומם ביחס למילה כתובה‬
‫הנחת עבודה‪:‬‬
‫אם קיים יצוג אימפליציטי של אובייקט משימת שיפוט מילים‬
‫תהיה מהירה יותר לאחר ‪ priming‬של תמונת האובייקט המתאים‬
‫לפני הצגת המילה‪.‬‬
‫‪Incongruent‬‬
‫‪Congruent‬‬
‫זיהוי אובייקטים‪:‬‬
‫אין זיהוי אקספליציטי‬
‫)‪RT(Congruent) < RT(Incongruent‬‬
‫‪22‬‬
‫כמעט לא היו טעויות שיפוט‪.‬‬
‫אפקט עיקרי‪:‬‬
‫)‪RT(Congruent) < RT(Incongruent‬‬
‫‪p<0.01‬‬
‫יש השפעה לפרימינג באמצעות‬
‫אובייקטים לא מזוהים‬
‫ולכן סביר לטעון כי קיים יצוג‬
‫אימפליציטי שאינו נגיש למודעות‬
‫‪23‬‬
‫מטרה – לשלול את הטענה כי הציור כפריימינג עורר את המילה‬
‫דרך מאפיין יחודי ולא דרך יצוג‪.‬‬
‫אמצעי‪ :‬יצירת תמונות מקוטעות של האובייקטים‪.‬‬
‫תוצאות‪:‬‬
‫‪: Priming effect‬‬
‫קיים אצל ‪p<0.01 control‬‬
‫לא קיים אצל ‪SE‬‬
‫‪24‬‬
‫בזמן המבחנים הבסיסיים לעיתים יכול היה ‪ SE‬לזהות אובייקטים‪,‬‬
‫בעיקר כאשר קיבל "עזרה"‪.‬‬
‫יצירת היצוג‪Bottom – Up :‬‬
‫גישה ליצוג‪Top – Down :‬‬
‫ההשערה‪ :‬השפעת ‪ Top-Down‬תהפוך את היצוג לנגיש יותר‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫המטלה‪ :‬סיווג ציורים כאפשריים ‪ /‬לא אפשריים‬
‫שני תנאים‪:‬‬
‫‪BEE‬‬
‫‪Congruent‬‬
‫‪26‬‬
:‫השערת המחקר‬
‫פריימינג של מילה התואמת את האוביקט המופיע בציור ישפיע‬
:‫באופן הבא‬
Accuracy (Congruent) > Accuracy (Incongruent)
RT (congruent) < RT (Incongruent)
CAT
Incongruent
27
Accuracy (Congruent) > Accuracy (Incongruent)
p<0.001
RT (congruent) < RT (Incongruent)
p<0.001
‫יש השפעה של תהליכי‬
Top - Down
28
‫‪Integrative Visual Agnosia‬‬
‫יכולות ויזואליות בסיסיות שמורות‬
‫אין עדות אקספליציטית לזיהוי אוביקטים ‪ /‬פרצופים‬
‫פגיעה ביכולת אקספליציטית לעבד מידע גלובלי‬
‫עדויות אימפליציטיות לעיבוד מידע גלובלי‬
‫עדויות לקיום יצוגים אינטגרטיביים אימפליציטים של אובייקטים‪.‬‬
‫‪29‬‬
Conceptual System
Top-Down
Memory Representation
Conscious
Representation
:‫אינטגרציה‬
Formed representation
Bottom – Up
Perceptual System
30
‫עוצמת היצוג הנתפס תלויה‬
Top-Down ‫בהשפעות‬
‫הגישה למודעות תלויה בהתאמה‬
.‫בין היצוגים ועוצמתם‬
EDWARD H. F. DE HAAN
Jason J S Barton
31
‫פרוסופאגנוזיה נרכשת לעומת התפתחותית‬
‫עדויות התנהגותיות לזיהוי סמוי של פנים‬
‫מבחן ‪De Haan‬‬
‫זיהוי סמוי במבחן ישיר ומבחן עקיף – ‪Barton et al., 2009‬‬
‫עדויות אלקטרופיזיולוגיות‪:‬‬
‫‪SCR‬‬
‫‪P300‬‬
‫‪32‬‬
R
33
L
34
Hillel Aviezer
84%
93%
100
80
60
% cat
Series1
40
Series2
7%
20
0
1
disgust
35
90
80
70
60
50
% cat
40
30
20
10
0
Series1
13%
Series2
1
anger
disgust
anger
Aviezer et al., Psychological Science, 2008
100%
91%
Categorization Accuracy
80%
59%
60%
35%
40%
11%
20%
0%
Disgust
Fear
Sadness
Anger
Context Emotion
Categorization as Context
100%
36
91%
87%
80%
60%
29%
40%
13%
20%
0%
Disgust Fear
Sadness Anger
Context Emotion
100.00
97.5
90.00
80.00
84.6
78.8
Accuracy (%)
70.00
75.0
60.00
Control
50.00
HD
40.00
30.00
20.00
10.00
0.00
Anger Context
37
Disgust Context
Sad Context
Aviezer et al., Brain, 2009
100
98
99
90
83.8 84
80
Accuracy (%)
70
60
76.1
73
64.6
Control
HD
54.6
50
40
30
20
10
0
Anger
Disgust
Happy
Facial expression
38
Sad
90
Disgust Face Recognition (%)
80
70
73
60
50
55
Control
HD
40
30
25
20
28
18
15
10
0
Categorization of Disgust Faces as Context (%)
No Context
39
90
80
70
60
50
Control
40
HD
30
20
10
0
Sadness context
Anger context
Sadness Context
Angry context
40
‫תנאי ניסוי וגירויים‪:‬‬
‫איתור פרחים בשדה הראיה‬
‫איתור פנים בשדה הראיה‬
‫תוצאות‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪41‬‬
A
42
B
‫מה אתה רואה כאן?‬
‫אני רואה קבוצה של אותיות‪ ....‬הרבה אותיות‬
‫‪43‬‬
‫כלב‬
Congruent
44
‫כלב‬
Incongruent
45
Fillers: Non-objects
46
Congruent
Incongruent
RT(ms)
1600
1400
1200
1000
800
600
Bill
Clinton
Jack
Nicholson
Bruce
Willis
Henry
Kissinger
400
200
0
Controls
YT
Congruent
Incongruent
47
‫מבחנים ישירים להכרות סמויה עם הפנים‪:‬‬
‫‪Named-cued forced choice familiarity decision‬‬
‫‪Occupational sorting‬‬
‫מבחן עקיף להכרות סמויה עם הפנים‪:‬‬
‫עירור קלסיפיקציה של שמות על ידי פנים‪:‬‬
‫‪Barton et al., Neurology 2009‬‬
‫‪48‬‬
49
Among the patients, three had true-face priming effects that were equivalent to the
mean effect in normal subjects (see table 2). Of these, two were the patients with
unilateral right occipitotemporal lesions, and the third had bilateral
occipitotemporal lesions. In addition to the relative sparing of the left hemisphere
in this group, the lesions of these three patients did not extend as far anteriorly as
the lesions of the remaining three patients with acquired prosopagnosia.
50
Famous face identification test.
Values for controls are based on 32
responses (16 trials x 2 subjects).
Bars topped with the same symbol
are not significantly different (p <
.05) using the binomial test.
51
Bauer et al., Brain & Cognition 1988
P.M. prosopagnosique: visages
non reconnus. En traits pleins :
3 présentations; en pointilles:
12 présentations. Positif vers le
bas.
52
P.M. prosopagnosique: visages
inconnus bonne réponse. En
traits pleins : 3 présentations;
en pointilles: 12 présentations.
Positif vers le bas.
Debruille et al., Neurophysiologie Clinique 1989
+
Target on the right
Target on the left
Target = Flower
81.7%
80%
81.2%
70%
+
60%
50%
45%
43.8%
40%
+
30%
20%
10%
+
0%
Face
Chair
Contralateral Stimulus
53
Target = Face
79%
80%
70%
60%
50%
Target = Flower
81.7%
80%
81.2%
70%
52%
60%
50%
40%
40%
30%
30%
20%
20%
10%
10%
0%
Chair
Contralateral Stimulus
Extinction rate (R – L): 27%
54
Target on the right
Target on the left
0%
45%
43.8%
Face
Chair
36.7%
37.4%
Contralateral Stimulus
P9 – Left Hemisphere
P10 – Right Hemisphere
N1: 160 ms; -2.17 µV
N170: 191 ms; -3.76 µV
N170: 215 ms; -5.13 µV
N170: 168 ms; -6.41 µV
-100 0
100 200 300 400 500 600 700
-100 0
100 200 300 400 500 600 700
Chair- Chair
Chair-Face
55
Face -Chair
Face - Chair
Chair - Face
P9 – Left hemisphere
-100 0 100 200 300 400 500600 700
P10 – Right hemisphere
-100 0 100 200 300 400 500600 700
P9 – Left hemisphere
-100 0 100200 300 400500 600 700
Missed faces
Detected faces
56
P10 – right hemisphere
-100 0 100 200 300 400500 600 700
face - chair(Hit)
face - chair(MISS)
[µV]
[µV]
15
15
10
10
5
5
0
0
-5
-5
-10
-10
-15
-15
0
57
chair - face (HIT)
chair- face (MISS)
200
400
600
800
[ms]
0
200
400
600
800
[ms]