Uploaded by דור אגמון

עולם חדש מופלא: טכנולוגיה וחברה דיסטופית

advertisement
‫עולם חדש מופלא‬
‫אלדוס האקסלי‬
‫דור אגמון ועידו הדר‬
‫יב'‪5‬‬
‫מורה מנחה‪ :‬שרי קיפניס‬
‫​‬
‫כיצד משפיעה טכנולוגיית הרבייה והשליטה המנטלית לשינוי מהותי בחברה הדיסטופית?‬
‫תוכן עניינים‬
‫ הקדמה‬‫ מבוא‬‫ שאלת החקר ‪ +‬תשובה‪:‬‬‫​‪ -‬הקדמה‬
‫​‪ -‬דיסטופיה‬
‫​‪ -‬אאוגניקה‬
‫​‪ -‬מענה על שאלת החקר‬
‫ סיכום ומסקנות‬‫ ביבליוגרפיה‬‫‪ -‬נספחים‬
‫הקדמה‬
‫הספר שאנו עושים עליו את עבודת החקר הוא הספר "עולם חדש מופלא" שנכתב ע"י‬
‫הסופר אלדוס האקסלי‪ .‬בחרנו בספר זה מכיוון שרעיון הדיסטופיה והעתידניות מאוד משך‬
‫אותנו‪ .‬בנוסף כאשר חקרנו על הספר לפני בחירתו ראינו עליו הרבה המלצות וביקורות‬
‫מעולות‪ .‬בנוסף ספר זה ידוע בכך שהצליח לחזות ולהשפיע על הרבה דברים שקורים היום‬
‫בחיינו‪ ,‬בכך שהרעיונות הכתובים בספר הקדימו את זמנם מה שעוד יותר משך אותנו אליו‬
‫וחיזק את הרצון שלנו לקרוא אותו ולהעמיק בו‪.‬‬
‫מבוא‬
‫שאלת החקר שלנו היא‪-‬‬
‫כיצד משפיעה טכנולוגיית הרבייה והשליטה המנטלית לשינוי מהותי בחברה הדיסטופית?‬
‫בחרנו בשאלה זו מכיוון שטכנולוגיית הרבייה והשליטה המנטלית בעזרת ההתניה ובעזרת‬
‫"הסומא" למשך שארית החיים‪ ,‬משחקים את התפקיד המרכזי בעלילת הספר‪.‬‬
‫מענה על שאלת החקר‬
‫הקדמה‬
‫הספר עולם חדש מופלא שנכתב ע"י אלדוס האקסלי עוסק בחברה בה אנשים נולדים אך‬
‫ורק בדרך מלאכותית ובעזרת חשיפות לחומרים שונים‪ ,‬גידול בתנאים שונים‪ ,‬זמן דגירה וכו‬
‫מוקנות להם תכונות מסוימות על פי הן‪ ,‬הם נחלקים לאחד מכמה מעמדות‪ ,‬כאשר אלפא‬
‫הוא המעמד הגבוהה ביותר והם מחזיקים בתפקידי המפתח‪ ,‬ואפסילון הוא המעמד הנמוך‬
‫ביותר והוא עוסק בעבודת הכפיים‪ .‬במהלך הספר אנו פוגשים דמויות שונות וגישות שונות‬
‫אשר גורמות לנו להעביר ביקורת על מבנה החברה והנורמות והערכים על פיהם היא מונעת‪.‬‬
‫השאלה שעלתה לנו בעקבות קריאת הספר היא כיצד משפיעה טכנולוגיית הרבייה והשליטה‬
‫המנטלית לשינוי מהותי בחברה הדיסטופית‪.‬‬
‫אאוגניקה‬
‫אאוגניקה‪ ,‬הרעיון המרכזי בעלילת הספר‪ ,‬משמעותה השבחת גזע‪ ,‬שלפי המאמר "השיח על‬
‫השכפול הגנטי" שנכתב על ידי יהודית ברקת‪ ,‬הוא נושא המעסיק את האנושות כבר עשורים‬
‫רבים ואף יותר בעקבות הכבשה דולי שגרמה לסערה גדולה בעולם כולו מכיוון שהייתה היונק‬
‫הראשון ששובט מתא השייך לכבשה בוגרת‪ ,‬ואף גררה לחקיקה והטלת הגבלות כנגד פיתוח‬
‫אשכול זה על מנת למנוע את האפשרות לשיבוט בני אדם‪ ,‬דבר הנתפס בידי מדינות‪ ,‬דתות‬
‫וגופים רבים כלא מוסרי בעליל‪ .‬הספר "עולם חדש מופלא" שפורסם לראשונה ב ‪1932‬‬
‫ועוסק בנושא השיבוט וההנדסה הגנטית בקרב בני אדם‪ ,‬נתפס כמקדים את זמנו בעקבות‬
‫הבאת רעיון השיבוט הגנטי והנדסה גנטית עוד לפני שהיה בכלל בתודעה‪ .‬הספר עוסק‬
‫בחברה בה תינוקות נוצרים אך ורק בדרך מלאכותית בעזרת שיבוט ביציות מופרות‪ ,‬הרוב‬
‫המוחלט של הנשים הן עקרות על מנת למנוע ילודה טבעית ורק מיעוט מהנשים המשתייכות‬
‫למעמד הגבוהה‪ ,‬אינן עקרות על מנת לספק ביציות לשיבוט הגנטי‪ ,‬שהיה הדרך היחידה‬
‫לילודה‪ .‬גם לאחר יצירת העוברים ההתערבות האנושית לא נגמרה‪ ,‬אישיותו‪ ,‬מראהו‪ ,‬ועתידו‬
‫של היילוד נקבעו כבר בהיותו עובר‪ .‬דבר זה בא במטרה לקבל שליטה מוחלטת על הטבע‬
‫האנושי ובכך להשליט סדר בחברה‪ .‬בעזרת האאוגניקה לכל אדם בחברה יש תפקיד וכל‬
‫אדם מרגיש שזהו ייעודו בחברה‪ .‬כמו כן בעקבות ההתניה שעברו‪ ,‬הם אף היו מרוצים‬
‫מייעודם ובכך הובטחה שלווה ושביעות רצונו של הפרט‪ .‬על פי המאמר שנכתב ע"י יהודית‬
‫ברקת‪ ,‬רעיון האאוגניקה אינו תלוש מהמציאות והוא רעיון שעלה פעמים רבות במהלך‬
‫ההיסטוריה‪ ,‬בתורת הגזע של הנאצים‪ ,‬שפעלו בדרך של השמדה של גזעים הנראים להם‬
‫כנחותים‪ ,‬על מנת למנוע את המשך קיומם ורבייתם‪ ,‬ולחתור לעולם בו יהיו רק אנשים מהגזע‬
‫העליון‪ .‬רעיונות אאוגניים עלו גם בארצות הברית‪ ,‬כאשר הוקם בקליפורניה "המאגר לבחירה‬
‫גנטית" תוך אמונה שחוכמה ותכונות רבות עוברות בגנים‪ .‬זהו למעשה בנק זרע שתורמים לו‬
‫רק אנשים אשר הגיעו להישגים מרשימים‪ ,‬ואינם נושאים מחלות‪ .‬האקסלי כתב את ספרו‬
‫במטרה להזהיר מפני עולם בו יווצרו אנשים אשר הם פרי הנדסה גנטית שכבר מיום היוולדם‬
‫מקבלים את יעודם‪ ,‬בספר מתוארת חברה שעל פני השטח נראית מצליחה‪ ,‬שמחה וגאה‪ ,‬אך‬
‫כאשר אנו צוללים לעומק העניין אנו מגלים שהחברה מושתת על זיוף מוחלט‪ ,‬הרגשות‪,‬‬
‫ההישגים‪ ,‬המעשים‪ ,‬שום דבר לא נעשה מרצונו החופשי של אדם‪ ,‬הכל מתוכנן כבר מרגע‬
‫היוולדו‪.‬‬
‫דיסטופיה‬
‫דיסטופיה היא ההפך מאוטופיה‪ ,‬מציאות בה החברה נשלטת על ידי יסודות שליליים‪ .‬בדרך‬
‫כלל יתאפיינו בעריצות‪ ,‬דיקטטורה וניצול‪ .‬על פי "הסייברפאנק וחירות האדם" שנכתב על‬
‫ידי רביב רייכרט‪ ,‬ריבוי הטכנולוגיה ותלות בה מוביל לחברה דיסטופית‪ .‬הטכנולוגיה היא‬
‫פעמים רבות כלי של העדר אנושיות‪ ,‬היא מתעלמת מהגורם האנושי ובמקום לשרת את‬
‫המטרות האנושיות היא גורמת לאוטומטיזציה של האנושות ולפגיעה חמורה בחירות‬
‫האנושית‪ .‬לתפיסתם האידיאולוגיה המדעית אינה מתייחסת לאנושיות משום שאינה מדידה‬
‫ובני אדם מתאימים את עצמם לתוצרי הטכנולוגיה במקום לדרוש מהטכנולוגיה מוצרים‬
‫אנושיים ומעל לכל חיים בעלי משמעות‪ .‬אלדוס האקסלי לוקח רעיון זה לתוך ספרו "עולם‬
‫חדש מופלא" המספר על עולם שבו שלטון מדכא את אנשיו באמצעות טכנולוגיה‬
‫שבעקבותיה אנשים נוצקים לתוך אחת מכמה תבניות קונפורמיות‪ .1‬דיונים עכשוויים‬
‫בסייברפאנק‪ ,2‬מרחיבים את הדיון בקשר בינו לבין הקפיטליזם המאוחר והביטוי שהוא נותן‬
‫להרס‪ ,‬לקולוניזציה המאפיינת את התרבות התעשייתית‪ ,‬הכוללת גם קולוניזציה של הגוף‬
‫האנושי על‪-‬ידי ההבטחה של הטכנולוגיה לשנות ולשפר את המוח והגוף האנושי‪ .‬הספר מציג‬
‫משטר של קונפורמיזם המושג באמצעות תינוקות מבחנה מהונדסים‪ ,‬תהליך ההתניה‬
‫באמצעים לא אלימים וחיסול המין והיחסים הבין אישיים‪ .‬בספר קיימת חברה מעמדית‬
‫מתוכננת מראש‪ ,‬ממעמד האלפא של אנשים בעלי אינטליגנציה גבוהה ועד תחתית‬
‫השרשרת המשויכת לאנשים רפי שכל שתוכנתו לאהוב את עבודת הכפיים שלהם‪ ,‬ועל מנת‬
‫למנוע מהאזרחים הפשוטים להבין את חוסר הצדק‪ ,‬כולם לוקחים את ה"סומא" סם המעניק‬
‫אושר מיידי ומנתק אותם מן המציאות‪.‬‬
‫‪ 1‬תבניות מוגדרות מראש‬
‫‪ 2‬ספרות סייברפאנק מתארת עתיד דיסטופי קרוב יחסית המאופיין על ידי חברה מנוכרת וטכנולוגיה‬
‫שועטת קדימה (מתוך ויקיפדיה)‬
‫מענה על שאלת החקר‬
‫כפי שניתן להבין מהפסקאות לעיל‪ ,‬השליטה המנטלית הבאה לידי ביטוי בעזרת "הסומא"‬
‫וההנדסה הגנטית והמנטלית‪ ,‬וטכנולוגיית הרבייה המלאכותית אשר מוציאה מהחברה את‬
‫הצורך לנישואים‪ ,‬משפחה‪ ,‬יחסי אישות וזוגיות‪ ,‬גורמים להשפעה רבה בחברה בספר‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬בעקבות השליטה המנטלית נוצר אובדן גדול מאוד של משמעות הרגשות החיוביים‬
‫כמו שמחה‪ ,‬סיפוק‪ ,‬תחושת חירות וכו‪ .‬כמו שאמר הפרא ג'ון כאב וצער הם חלק בלתי נפרד‬
‫של החיים‪ ,‬ומבלי שניתן לקבל פרספקטיבה באמצעותם‪ ,‬השמחה הופכת לחסרת משמעות‪.‬‬
‫בעקבות הלקיחה של הסומא‪ ,‬האנשים בחברה מרגישים רק תחושות ורגשות חיוביות למשך‬
‫חייהם‪ ,‬דבר המוריד את משמעות רגשות אלה‪ .‬יהודית ברקת מוסיפה ואומרת כי‪" :‬בעולם‬
‫החדש והמופלא הכול מושג באופן מיידי – סמים‪ ,‬פעילות מינית בלתי מרוסנת‪ ,‬חגיגות‬
‫תלת‪-‬ממדיות‪ ,‬שירה בציבור ונעורים נצחיים‪ .‬האושר מתאפשר באמצעות הטכנולוגיה‪,‬‬
‫ותושבי העולם החדש והמופלא מכרו את נשמתם לריקניות הנקיה והנוחה של העולם‬
‫החדש‪ ".‬טענה זו מחזקת את עמדתנו אף יותר‪ .‬בנוסף‪ ,‬ההשפעה הכי משמעותית וברורה של‬
‫טכנולוגיית הרבייה והשליטה המנטלית על החברה זה חוסר המגוון בחברה‪ ,‬הן במראה‬
‫הכללי‪ ,‬וכמובן באישיותו של כל אדם‪ .‬דרך הפעולה של טכנולוגיית הרבייה‪ ,‬כאשר מכל ביצית‬
‫מופרית משובטים עשרות תאומים זהים (עד לכ‪ 96-‬עוברים)‪ ,‬וההנדסה הפסיכולוגית והפיזית‬
‫של העוברים (למשל גידול בחוסר חמצן למעמד האפסילון על מנת ליצור אנשים נמוכים‬
‫בעלי אינטליגנציה נמוכה) גורם לאחידות כמעט מוחלטת באוכלוסייה של כל מעמד וגורר‬
‫לחוסר מגוון בחברה‪ .‬מצד אחד דבר זה נראה לנו מאוד שלילי‪ ,‬אך מצד שני‪ ,‬בזכות שיטת‬
‫ההתניה ומתן "הסומא" נוצרה חברה מאוד יציבה‪ .‬שיטת ההתניה לא רק ממסללת כל אדם‬
‫"לגורלו" בחברה‪ ,‬אלה גם מקנה לו תכונות המתאימות אותו למשימה זו‪ ,‬ביניהן גם תחושה‬
‫של הגשמה עצמית‪ .‬לדוגמה בני האפסילון אינם מרגישים מקופחים על אף שנמצאים‬
‫בתחתית החברה‪ ,‬ומבצעים את עבודות הכפיים והעבודות השחורות‪ .‬בעקבות הסיפוק‬
‫הגבוה של החברה‪ ,‬השמחה הגדולה השוררת בכל אדם ‪ ,24/7‬תחושתו של כל אדם כי‬
‫מבצע את חלקו בחברה ומגשים את עצמו בצורה מלאה‪ ,‬אין אדם בחברה אשר בעל‬
‫תחושות שליליות כמו כעס‪ ,‬עצב‪ ,‬נקמה‪ ,‬שנאה וכ'ו‪ .‬ללא תחושות אלה מובטח היעדר‬
‫פשיעה‪ ,‬יציבות מוחלטת וביטחון‪.‬‬
‫סיכום ומסקנות‬
‫כמו שניתן לראות מתשובתנו‪ ,‬טכנולוגיית הרבייה והשליטה המנטלית משפיעים רבות על‬
‫החברה‪ .‬ה "סומא" שולט בחברה ומוביל את אנשיה לניתוק מן המציאות‪ .‬השמחה מושגת‬
‫בעזרתו באופן מיידי וטכנולוגי‪ ,‬שולל מהאנשים את הכאב והצער שהם חלק בלתי נפרד‬
‫מהחיים‪ ,‬וכך השמחה הופכת חסרת משמעות‪ .‬כמו כן‪ ,‬בעקבות השיבוט הגנטי‪ ,‬טכנולוגיית‬
‫הרבייה וההתניה (קרי הרבייה המלאכותית) החברה אינה מגוונת כלל ומושתת על עקרונות‬
‫מזויפים וחסרי יושר וצדק‪ .‬מאידך‪ ,‬היא מעניקה לכל אחד תחושת שייכות והגשמה עצמית‬
‫גבוהה ומשתיתה יציבות וסדר מוחלט בחברה‪.‬‬
‫מן הרשום לעיל ניתן להסיק כי לשליטה המנטלית וטכנולוגיית הרבייה יש השפעות רבות על‬
‫החברה הדיסטופית בספר‪ ,‬חלקן טובות וחלקן רעות‪ .‬לפי דעתנו החסרונות של גישה זו‬
‫מתעלים על היתרונות ונוצר מצב בו החברה מנוכרת‪ ,‬מדוכאת ומזויפת‪.‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫ברקת י'‪ .2007 .‬השיח על השכפול הגנטי בראי ספרו של אלדוס האקסלי "עולם חדש‬
‫מופלא"‪ .71-84 .‬גיליון ‪.37‬‬
‫אמיר ג'‪ .2011 .‬עיקור כפוי להשבחת הגזע‪ :‬אאוגניקה‪,‬ליברליזם והדרך האמריקנית‪.34-43 .‬‬
‫גיליון ‪115‬‬
‫גיטלמן מ'‪ .2017.‬הגזעת האישה בגרמניה הנאצית‪ .50-68.‬גיליון ‪.8‬‬
‫רביב ר'‪ .2019.‬הסייברפאנק וחירות האדם‪.267-286.‬‬
‫האקסלי א'‪ .1932 .‬עולם חדש מופלא‪.‬‬
‫ויקיציטוט‪ :‬עולם חדש מופלא‪​ .‬‬
‫‪​ https://he.wikiquote.org/wiki/%D7%A2%D7%95%D7%9C%D‬‬
‫‪7%9D_%D7%97%D7%93%D7%A9_%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%9C%D7‬‬
‫‪%90‬‬
‫נספחים‬
​
https://drive.google.com/file/d/1ribZzUqk2gxF0NYn_cLFFlOxHII8WwuT/view?
usp=sharing
https://drive.google.com/file/d/1KrmOWZp_cLeWYuPsdpntnP4essFbwwyQ/vi
ew?usp=sharing
https://drive.google.com/file/d/1iQqln_gjuOs3fCQtqdYSTADrku0nb66f/view?u
sp=sharing
https://drive.google.com/file/d/1H8y-jS3HXZfXS_e2902gSY5_zC4nZCvX/view?
usp=sharing
Download