Uploaded by spiky mood

דוח בלוטת חלב (2)

advertisement
‫מגישים‪ :‬בר קאבלה ‪319048872‬‬
‫יונתן שלו ‪206619397‬‬
‫ליהיא חן ‪205655442‬‬
‫דוח מעבדות וסיור‪ -‬ביולוגיה של בלוטת חלב ‪71835‬‬
‫אנטומיה‪ :‬בלוטת החלב מחולקת לשני אזורים ברמה האנטומית‪ :‬פרנכימה‪ ,‬האזור המייצר‪ ,‬והאזור התומך‪,‬‬
‫בעיקרו רקמת השומן ורקמת התמיכה ‪.‬‬
‫הרקמה המייצרת‪ :‬העטין מחולק ל‪ 4‬רבעים מופרדים ולכל רבע יש מוצא נפרד‪ -‬הפיטמה‪ .‬ישנה שונות‬
‫אנטומית בין הרבעים הקדמיים והאחוריים‪ ,‬כך שהרבעים האחוריים גדולים יותר ומייצרים יותר חלב‪ .‬בעטין‬
‫שקיבלנו לא היו מורפולוגיות שונות‪ .‬ניתן היה לזהות בעטין שקיבלנו במעבדה את ה‪mammary groove-‬‬
‫אשר מפריד בין הרבעים הימניים לשמאליים אך לא את ההפרדה בין הרבעים האחוריים והקדמיים‪.‬‬
‫בריכת הפטמה‪ -‬האזור בו מתנקז החלב לפני שיוצא דרך תעלת הפטמה בכמות קטנה‪ ,‬ובכל פעולת יניקה‬
‫של העגל היא מתרוקנת לפיו ומתמלאת מחדש‪.‬‬
‫תעלת הפטמה‪ -‬הפתח ממנו יוצא החלב מתוך הבלוטה‪ .‬בנוי שריר טבעתי שלרוב סגור‪ ,‬ונפתח ביניקה או‬
‫בהפעלת מכונת החליבה‪ .‬אורך התעלה הוא מרכיב גנטי‪ .‬ככל שתהייה ארוכה יותר‪ ,‬עוצמת הוואקום שיש‬
‫להפעיל על מנת לפתוח את השריר תהייה גדולה יותר‪ ,‬ייקח לה זמן רב יותר להסגר והרגישות לדלקות‬
‫תהייה גבוהה יותר‪.‬‬
‫הרקמה התומכת‪ :‬העטין היא בלוטה עורית ולכן יש צורך במבנים תומכים על מנת לשמור אותה צמוד לגוף‬
‫תוך הפרעה מינימלית לפעילות האם‪.‬‬
‫● העור‪ :‬מספק תמיכה מועטה לקיר הגוף‪ ,‬בעל תפקיד חשוב בהגנה על העטין‪.‬‬
‫● ‪ :superficial fascia‬רקמת חיבור‪ ,‬מחברת את העור לעטין‪ .‬בעלת תפקיד שולי‬
‫בתמיכה לגוף‪.‬‬
‫● ‪ :Cordlike tissue‬מבנה דמוי מיתר‪ .‬תומך מעט במבנה הדורסאלי של הרבעים‬
‫הקדמיים לקיר הגוף‪.‬‬
‫● ‪ :Subpelvic tendon‬המיתר התת אגני‪ .‬מחובר לעצמות האגן במספר מקומות‬
‫וממנו יוצאים מבני תמיכה אחרים שמחוברים ישירות לעטין‪.‬‬
‫● על שלושת המבנים האחרונים תלוי העטין‪:‬‬
‫‪Superficial lateral ligament: o‬רובו עשוי רקמה פיברוטית‪ ,‬יוצא מהמיתר‬
‫התת אגני‪ ,‬עוטף את העטין בחלקו הקדמי והאחורי עד למטה ומתחבר‬
‫לרקמת החיבור החיצונית התת עורית‪ .‬בחלקה התחתון הרקמה הפיברוטית‬
‫מגישים‪ :‬בר קאבלה ‪319048872‬‬
‫יונתן שלו ‪206619397‬‬
‫ליהיא חן ‪205655442‬‬
‫לא מחוברת אך גם לא מאפשרת לעטין להתמלא בצדדים לכן כאשר הוא מתמלא הוא ימתח‬
‫כלפי מטה‪.‬‬
‫‪:Deep lateral ligament o‬יוצא גם הוא מהמיתר התת אגני ועוטף את רוב העטין‪ .‬הוא מסתעף‬
‫למספר למלות שחודרות לתוך רקמת העטין‪.‬‬
‫‪ : Median Ligament o‬ליבת התמיכה‪ :‬שני מבנים אלסטיים בצבע צהוב‪ ,‬צמודים זה לזה ומוצבים‬
‫במקביל‪ ,‬מהווים את המבנה התומך החשוב ביותר בעטין‪ .‬הם צומחים מתוך דופן הגוף הבטני‬
‫ומפרידים בין שני חצאי העטין ‪ -‬הימני והשמאלי‪ .‬ממוקמים במרכז הבלוטה‪ ,‬הם מאפשרים‬
‫גמישות ותומכים בעטין גם בעת מילוי‪ ,‬ומספקים תמיכה מאוזנת גם במקרה של פגיעה במבנים‬
‫אחרים‪ .‬משמשים כמדד קונפורמציה אצל פרות חלב ובשר כאחד‪ .‬הרבעים הקדמיים והאחוריים‬
‫של העטין מופרדים על ידי מחיצה עדינה שאינה נראית לעין‪.‬‬
‫פגיעה במבני התמיכה של העטין‪:‬‬
‫‪ o‬קריסת מבנה העטין‪ :‬קרע בליגמנטים הלטראלי והמדיאני גורם לקריסת מבנה העטין‪ ,‬ירידה‬
‫בגובהו ופנייתו לצדדים‪.‬‬
‫‪ o‬דה פורמציה‪ :‬התרחקות העטין מקיר הבטן פוגעת בהתאמה למערכת החליבה‪.‬‬
‫‪ o‬בעיות חליבה‪ :‬גובה וזוויות עטינים לא תקינים גורמים ללחצי ואקום וגירוי מכני לא תקינים‪,‬‬
‫שיכולים להוביל לדלקות ופגיעות בעטין‪.‬‬
‫מבנה הפטמה‪:‬‬
‫תעלת הפטמה‪:‬‬
‫● אורכה משתנה בין פרות ומשפיע על‪:‬‬
‫○ רגישות לדלקות‪ :‬פטמה ארוכה פחות רגישה לדלקות‪ ,‬כיוון שקשה יותר למזהמים‬
‫לחדור אליה‪.‬‬
‫○ מידת הוואקום הנדרש בחליבה‪ :‬פטמה ארוכה דורשת פחות ואקום לפתיחת שושנת‬
‫הכפלים‪.‬‬
‫○ קצב זרימת החלב‪ :‬פטמה ארוכה מאפשרת זרימה מהירה יותר של חלב‪.‬‬
‫● יש להפעיל ואקום בעוצמה שונה בין הרבעים הקדמיים והאחוריים‪.‬‬
‫שושנת הכפלים‪:‬‬
‫מגישים‪ :‬בר קאבלה ‪319048872‬‬
‫יונתן שלו ‪206619397‬‬
‫ליהיא חן ‪205655442‬‬
‫● מבנה המפריד בין תעלת הפטמה לבריכת הפטמה‪.‬‬
‫● בעלת קפלים ותאי אפיתל המפרישים קרטין לאיטום רווחים ומניעת חדירת חיידקים והגנה‬
‫על תעלת הפטמה‪.‬‬
‫● מכיל שרירים טבעתיים היוצרים מעין שסתום‪:‬‬
‫○ מאפשרים לחלב לצאת החוצה בעת הפעלת ואקום‪.‬‬
‫○ סגירת השסתום עשויה לקחת זמן‪ ,‬מה שעלול לאפשר חדירת חיידקים‪.‬‬
‫מבנה הפטמה מורכב ממנגנונים רבים המשתפים פעולה כדי לאפשר זרימה יעילה של חלב תוך‬
‫הגנה מפני זיהומים‪.‬‬
‫מבנה הפטמה‪:‬‬
‫השכבה החיצונית‪:‬‬
‫מורכבת מעור בעל ריכוז קרטין גבוה ומקנה לעור קשיחות ועמידות בפני קריסת מבנה הפטמה בעת‬
‫הפעלת ואקום‪.‬‬
‫במעבדה‪:‬‬
‫שושנת הכפלים‪:‬‬
‫נחקרה באמצעות חתכים שונים‪ ,‬נחשפו תעלת הפטמה והשסתום‪.‬‬
‫בריכת העטין ובריכת הפטמה נצפו בחתך לאורך הבלוטה‪.‬‬
‫תמיכה והגנה‪:‬‬
‫מבנה הפטמה מעוצב בצורה המאפשרת תמיכה והגנה על היחידות הפונקציונליות של הבלוטה‪.‬‬
‫מערכת ההובלה‪:‬‬
‫צינוריות חלב (‪ )lactiferous ducts‬מתנקזות אל בריכת החלב ‪ -‬צינוריות אלו נובעות מהסתעפויות‬
‫מרובות (‪.)lactiferous tubules‬‬
‫מגישים‪ :‬בר קאבלה ‪319048872‬‬
‫יונתן שלו ‪206619397‬‬
‫ליהיא חן ‪205655442‬‬
‫מצבי בלוטת החלב לאורך חיי הפרה‪:‬‬
‫‪ .1‬פרה בוגרת לא מעוברת‪:‬‬
‫● בלוטת החלב מורכבת בעיקר מצינוריות (‪ )lactiferous ducts‬ללא אלבאולות (‪.)alveoli‬‬
‫● אין ייצור חלב בשלב זה‪.‬‬
‫‪ .2‬סוף ההריון וההנקה‪:‬‬
‫● התפתחות אלבאולות בקצה כל צינורית‪.‬‬
‫● רוב בלוטת החלב תפוסה על ידי אלבאולות ‪ -‬הרקמה המייצרת חלב‪.‬‬
‫● ייצור חלב פעיל‪.‬‬
‫‪ .3‬גמילה‪:‬‬
‫● אובדן האלבאולות בתהליך מבוקר של אפופטוזיס (מוות תאי)‪.‬‬
‫● נותרו רק צינוריות‪.‬‬
‫● שלב זה נקרא "אינבולוציה"‪.‬‬
‫‪ .4‬מבנה בלוטת החלב‪:‬‬
‫● החלק המייצר‪:‬‬
‫○ נאדיות (‪ - )alveoli‬מופיעות החל מסוף ההריון‪.‬‬
‫○ תאי הנאדיות בצד האפיקלי הפנימי מפרישים חומרי ייצור חלב‪.‬‬
‫○ תאי הנאדיות בצד הבזולטרלי מפרישים מטריקס חוץ‪-‬תאי וחלבונים‪.‬‬
‫○ אספקת דם ישירה לכל תא ותא בנאדית‪.‬‬
‫○ קיימת מחסום דם‪-‬חלב המונע מעבר מקרומולקולות‪.‬‬
‫○ תאי עצב מעצבבים את הנאדיות ומפעילים את תאי מיואפיתל‪.‬‬
‫○ תגובה לאוקסיטוצין (הורמון) גורמת להתכווצות הנאדיות וסחיטת החלב לצינוריות‪.‬‬
‫מגישים‪ :‬בר קאבלה ‪319048872‬‬
‫יונתן שלו ‪206619397‬‬
‫● החלק המוביל‪:‬‬
‫○ צינוריות (‪ - )lactiferous ducts‬מופיעות כבר בגיל בגרות מינית‪.‬‬
‫○ הצינוריות מתרחבות ומתמזגות לצינור יחיד ורחב שנשפך לעטין‪.‬‬
‫היסטולוגיה‪:‬‬
‫סיור‪:‬‬
‫ליהיא חן ‪205655442‬‬
Download