Uploaded by Dese Sahalo

חומרים - 2021 מועד א - פתרון

advertisement
‫‪1‬‬
‫מס' ת‪.‬ז‪.‬‬
‫מס' קורס‪0581.1111 :‬‬
‫סמסטר ב' תשפ"א‬
‫מועד א'‬
‫תאריך בחינה‪24.6.21 :‬‬
‫משך הבחינה‪ 3 :‬שעות‬
‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫אסור שימוש בחומר עזר מלבד זה המצורף לטופס הבחינה‪.‬‬
‫מותר השימוש במחשבון וכלי שרטוט‪.‬‬
‫יש להקפיד על יחידות!‬
‫אסורה אחזקת טלפונים סלולריים וכל מכשיר אלקטרוני אחר בקרבת מקום‪.‬‬
‫מבחן בקורס "מבוא למדע והנדסת חומרים"‬
‫שאלה ‪ 25( 1‬נק')‬
‫באיור המצורף מתואר תא יחידה של זהב (‪.)Au‬‬
‫נתון‪:‬‬
‫פרמטר שריג‪0.4075 nm :‬‬
‫‪gr‬‬
‫מסה אטומית‪:‬‬
‫‪mol‬‬
‫‪196.967‬‬
‫א‪.‬‬
‫הגדירו את המבנה הגבישי וחשבו את רדיוס הזהב‪ 3( .‬נק')‬
‫ב‪.‬‬
‫עבור גביש אידיאלי של זהב‪ ,‬חשבו את הצפיפות הנפחית ביחידות של ‪ gr/cm3‬וחשבו את‬
‫המסה של נתך זהב בנפח של ‪ 5( .5.35 × 10−4 𝑚3‬נק')‬
‫ג‪.‬‬
‫חשבו את הצפיפות המישורית האטומית עבור המישורים (‪ )110‬ו‪ 5( .)002( -‬נק')‬
‫ד‪.‬‬
‫חשבו את המרחק החוזר‪ ,‬הצפיפות הקווית והצפיפות הליניארית האטומית עבור הכיוונים‬
‫הבאים [‪ 5( ]111[ ,]101‬נק')‬
‫ה‪.‬‬
‫חשבו את אורך ווקטור בורגרס עבור מערכת ההחלקה ]‪ (111) [10 1‬בגביש הזהב הנתון באיור‪.‬‬
‫(‪ 3‬נק')‬
‫ו‪.‬‬
‫הסבירו את ההשפעה של נקעים על החוזק של החומר‪ 4( .‬נק')‬
‫כל הזכויות שמורות ©‬
‫מבלי לפגוע באמור לעיל‪ ,‬אין להעתיק‪ ,‬לצלם‪ ,‬להקליט‪ ,‬לשדר‪ ,‬לאחסן מאגר מידע‪ ,‬בכל דרך שהיא‪ ,‬בין מכנית‬
‫ובין אלקטרונית או בכל דרך אחרת כל חלק שהוא מטופס הבחינה‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫מבנה גבישי מסוג ‪ ,FCC‬מספר אטומי זהב ‪.4‬‬
‫‪0.4075 × √2‬‬
‫𝑚𝑛‪= 𝑟 = 0.144‬‬
‫‪4‬‬
‫→‬
‫𝑟‪4‬‬
‫‪√2‬‬
‫= ‪𝑎 = 0.4075‬‬
‫ב‪.‬‬
‫𝑢𝐴𝑤𝑀 × ‪4‬‬
‫‪(0.4075𝑛𝑚)3 × 6.023 × 1023‬‬
‫=𝜌‬
‫𝑟𝑔‬
‫] 𝑙𝑜𝑚‪4 × 196.96[ ⁄‬‬
‫=‬
‫] ‪(0.4075[𝑛𝑚] × 10−7 [𝑐𝑚⁄𝑛𝑚])3 × 6.022 × 1023 [𝑚𝑜𝑙 −1‬‬
‫𝑟𝑔‬
‫] ‪= 19.33[ ⁄𝑐𝑚3‬‬
‫ג‪.‬‬
‫‪2 × 𝜋𝑅𝐴𝑢 2‬‬
‫] ‪2 ∙ 𝜋[0.1442 ][𝑛𝑚2‬‬
‫=‬
‫‪= 0.555 → 55.5%‬‬
‫𝑢𝐴𝑅‪𝑎 × 4‬‬
‫𝑚𝑛‪0.4075𝑛𝑚 × 4 × 0.144‬‬
‫= )‪𝐴𝑃𝐷(110‬‬
‫‪2 × 𝜋𝑅𝐴𝑢 2‬‬
‫] ‪2𝜋[0.1442 ][𝑛𝑚2‬‬
‫=‬
‫‪= 0.7846 → 78.46%‬‬
‫𝑎×𝑎‬
‫𝑚𝑛‪0.4075𝑛𝑚 × 0.4075‬‬
‫= )‪𝐴𝑃𝐷(002‬‬
‫ד‪.‬‬
‫עבור כיוון (‪:)101‬‬
‫𝑚𝑛‪𝑟𝑒𝑝𝑒𝑎𝑡 𝑑𝑖𝑠𝑡𝑎𝑛𝑐𝑒 = 2𝑅𝐴𝑢 = 0.144 × 2 = 0.288‬‬
‫‪2‬‬
‫𝑝‬
‫‪= 3.472‬‬
‫𝑅‪4‬‬
‫𝑚𝑛‬
‫𝑅‪4‬‬
‫‪=1‬‬
‫𝑅‪4‬‬
‫= 𝐷𝐿‬
‫= 𝑛𝑜𝑖𝑡𝑐𝑎𝑟𝑓 𝑔𝑛𝑖𝑘𝑐𝑎𝑃 𝑟𝑎𝑖𝑛𝑖𝐿‬
‫עבור כיוון (‪:)111‬‬
‫‪(4𝑅)2 + 𝑎2 = (𝑅𝐷)2 → 16 × 0.1442 + 0.40752 = (𝑅𝐷)2‬‬
‫‪𝑟𝑒𝑝𝑒𝑎𝑡 𝑑𝑖𝑠𝑡𝑎𝑛𝑐𝑒 (𝑅𝐷):‬‬
‫𝑚𝑛‪→ 𝑅𝐷 = 0.705‬‬
‫‪1‬‬
‫𝑝‬
‫‪= 1.418‬‬
‫𝐷𝑅‬
‫𝑚𝑛‬
‫כל הזכויות שמורות ©‬
‫מבלי לפגוע באמור לעיל‪ ,‬אין להעתיק‪ ,‬לצלם‪ ,‬להקליט‪ ,‬לשדר‪ ,‬לאחסן מאגר מידע‪ ,‬בכל דרך שהיא‪ ,‬בין מכנית‬
‫ובין אלקטרונית או בכל דרך אחרת כל חלק שהוא מטופס הבחינה‪.‬‬
‫= 𝐷𝐿‬
‫‪3‬‬
‫𝑢𝐴𝑅‪2‬‬
‫‪= 0.408‬‬
‫‪0.705‬‬
‫= 𝑛𝑜𝑖𝑡𝑐𝑎𝑟𝑓 𝑔𝑛𝑖𝑘𝑐𝑎𝑃 𝑟𝑎𝑖𝑛𝑖‬
‫ה‪.‬‬
‫𝑎‬
‫> ̅‪< 101‬‬
‫‪2‬‬
‫=𝑏‬
‫‪𝑎 2‬‬
‫𝑚𝑛‪√1 + 02 + (−1)2 = 0.288‬‬
‫‪2‬‬
‫=𝑏‬
‫שאלה ‪ 25( 2‬נק')‬
‫מוט גלילי עשוי נתך אלומיניום באורך ‪ 100‬מ"מ ובקוטר ‪ 10‬מ"מ נושא משקולת בעלת מסה של ‪800‬‬
‫ק"ג‪ .‬להלן עקומת מאמץ‪-‬עיבור של נתך זה‪:‬‬
‫א‪ .‬האם מדובר בחומר משיך או פריך? במידה ומדובר בחומר משיך יש לצייר עקומת מאמץ‪-‬עיבור‬
‫אופיינית של חומר פריך וההפך במידה ומדובר בחומר פריך‪ 4( .‬נק')‬
‫ב‪ .‬חשבו את אורך המוט כתוצאה מהפעלת העומס‪ 4( .‬נק')‬
‫כל הזכויות שמורות ©‬
‫מבלי לפגוע באמור לעיל‪ ,‬אין להעתיק‪ ,‬לצלם‪ ,‬להקליט‪ ,‬לשדר‪ ,‬לאחסן מאגר מידע‪ ,‬בכל דרך שהיא‪ ,‬בין מכנית‬
‫ובין אלקטרונית או בכל דרך אחרת כל חלק שהוא מטופס הבחינה‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫ג‪ .‬הוחלט להעמיס על המוט משקולת נוספת בעלת משקל זהה‪ .‬מה יהיה אורך המוט כתוצאה‬
‫מהוספת המשקולת הנוספת? (‪ 4‬נק')‬
‫ד‪ .‬הוחלט להסיר את שתי המשקולות מהמוט‪ .‬מה יהיה אורך המוט לאחר הסרת שתי‬
‫המשקולות? (‪ 4‬נק')‬
‫ה‪ .‬הוחלט להוציא מוט זהה מהמחסן שלא היה בשימוש כלל ולהקטין את קוטרו בתהליכי עיבוד‬
‫בקור לקוטר ‪ 5‬מ"מ‪ .‬לאחר העיבוד בקור המוט נחתך לאורך של ‪ 100‬מ"מ‪ .‬מה יהיה אורך‬
‫המוט כתוצאה מהעמסה במשקולת בעלת מסה של ‪ 800‬ק"ג (יש להיעזר בדיאגרמה‬
‫המצורפת)‪ 8( .‬נק')‬
‫פתרון‪:‬‬
‫א‪ .‬מוצג חומר משיך‪ .‬במידה והיה חומר פריך עקומת מאמץ‪-‬עיבור אופיינית הייתה נראית בצורה‬
‫הבאה‪:‬‬
‫כל הזכויות שמורות ©‬
‫מבלי לפגוע באמור לעיל‪ ,‬אין להעתיק‪ ,‬לצלם‪ ,‬להקליט‪ ,‬לשדר‪ ,‬לאחסן מאגר מידע‪ ,‬בכל דרך שהיא‪ ,‬בין מכנית‬
‫ובין אלקטרונית או בכל דרך אחרת כל חלק שהוא מטופס הבחינה‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫ב‪ .‬נחשב את המאמץ הפועל על המוט‪:‬‬
‫‪𝐹 800 [𝑘𝑔] ∙ 9.8‬‬
‫=‬
‫]𝑎𝑃𝑀[ ‪= 100‬‬
‫𝐴‬
‫‪𝜋(5 ∙ 10−3 )2‬‬
‫=𝜎‬
‫נבדוק את העיבור במאמץ הנתון באמצעות העקומה ונקבל שבמאמץ של ‪ 100 MPa‬נקבל‬
‫עיבור של ‪ .0.12%‬נחשב את האורך‪:‬‬
‫‪0.12‬‬
‫]𝑚𝑚[ ‪= 100.12‬‬
‫‪100‬‬
‫∙ ]𝑚𝑚[‪𝐿 = 𝐿0 + 𝐿0 ∙ 𝜀 = 100[𝑚𝑚] + 100‬‬
‫ג‪ .‬נחשב את המאמץ הפועל על המוט‪:‬‬
‫‪𝐹 1600 [𝑘𝑔] ∙ 9.8‬‬
‫=‬
‫]𝑎𝑃𝑀[ ‪= 200‬‬
‫𝐴‬
‫‪𝜋(5 ∙ 10−3 )2‬‬
‫=𝜎‬
‫נבדוק את העיבור במאמץ הנתון באמצעות העקומה ונקבל שבמאמץ של ‪ 200 MPa‬נקבל‬
‫עיבור של ‪ .0.86%‬נחשב את האורך‪:‬‬
‫‪0.86‬‬
‫]𝑚𝑚[ ‪= 100.86‬‬
‫‪100‬‬
‫∙ ]𝑚𝑚[‪𝐿 = 𝐿0 + 𝐿0 ∙ 𝜀 = 100[𝑚𝑚] + 100‬‬
‫ד‪ .‬נחשב את העיבור האלסטי ב‪ 200 MPa-‬ונחסיר מהעיבור הכולל על מנת למצוא את העיבור‬
‫הפלסטי (העיבור שישאר בחומר גם לאחר הסרת העומס)‪ .‬ראשית נמצא את מודול האלסטיות‬
‫של החומר הנתון‪:‬‬
‫כל הזכויות שמורות ©‬
‫מבלי לפגוע באמור לעיל‪ ,‬אין להעתיק‪ ,‬לצלם‪ ,‬להקליט‪ ,‬לשדר‪ ,‬לאחסן מאגר מידע‪ ,‬בכל דרך שהיא‪ ,‬בין מכנית‬
‫ובין אלקטרונית או בכל דרך אחרת כל חלק שהוא מטופס הבחינה‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫]𝑎𝑃[ ‪𝜎 100 ∙ 106‬‬
‫= =𝐸‬
‫]𝑎𝑃𝐺[ ‪= 83.3‬‬
‫𝜀‬
‫‪0.0012‬‬
‫נחשב באמצעות חוק הוק את העיבור האלסטי ב‪:200 MPa-‬‬
‫]𝑎𝑃[ ‪𝜎 200 ∙ 106‬‬
‫= = 𝑒𝜀‬
‫‪= 2.4 ∙ 10−3‬‬
‫]𝑎𝑃[ ‪𝐸 83.3 ∙ 109‬‬
‫העיבור הפלסטי יהיה‪:‬‬
‫‪𝜀𝑃 = 𝜀𝑡𝑜𝑡 − 𝜀𝑒 = 0.0086 − 2.4 ∙ 10−3 = 6.2 ∙ 10−3‬‬
‫האורך הסופי לאחר הסרת העומס יהיה‪:‬‬
‫]𝑚𝑚[ ‪𝐿 = 𝐿0 + 𝐿0 ∙ 𝜀𝑝 = 100[𝑚𝑚] + 100[𝑚𝑚] ∙ 6.2 ∙ 10−3 = 100.62‬‬
‫ה‪ .‬נחשב את אחוז העיבוד בקור‪:‬‬
‫𝑓𝐴 ‪𝐴0 −‬‬
‫‪𝜋 ∙ 52 − 𝜋 ∙ 2.52‬‬
‫[ = 𝑊𝐶‪%‬‬
‫[ = ‪] × 100‬‬
‫‪] × 100 = 75%‬‬
‫‪𝐴0‬‬
‫‪𝜋 ∙ 52‬‬
‫באמצעות הדיאגרמה של העיבוד בקור נראה כי מאמץ הכניעה החדש יהיה ‪.500 MPa‬‬
‫נחשב את המאמץ‪:‬‬
‫‪𝐹 800 [𝑘𝑔] ∙ 9.8‬‬
‫=‬
‫]𝑎𝑃𝑀[ ‪= 400‬‬
‫‪𝐴 𝜋(2.5 ∙ 10−3 )2‬‬
‫=𝜎‬
‫אנו נמצאים באזור האלסטי ולכן חישוב העיבור יכול להיעשות באמצעות חוק הוק בהתאם‬
‫למודול האלסטיות שמצאנו בסעיף הקודם‪.‬‬
‫]𝑎𝑃[ ‪𝜎 400 ∙ 106‬‬
‫= = 𝑒𝜀‬
‫‪= 4.8 ∙ 10−3‬‬
‫]𝑎𝑃[ ‪𝐸 83.3 ∙ 109‬‬
‫והאורך יהיה‪:‬‬
‫]𝑚𝑚[ ‪𝐿 = 𝐿0 + 𝐿0 ∙ 𝜀 = 100[𝑚𝑚] + 100[𝑚𝑚] ∙ 4.8 ∙ 10−3 = 100.48‬‬
‫שאלה ‪ 25( 3‬נק')‬
‫נתון חתך מטלוגרפי של פלדה שעברה תהליך דה‪-‬קרבוריזציה ב‪ 680°C-‬במשך ‪ 15‬שעות‪ .‬נמצא כי‬
‫בנקודה ‪ x‬במרחק ‪ 0.22 mm‬מפני שטח הפלדה‪ ,‬ריכוז הפחמן הינו ‪.0.5 wt%‬‬
‫נתון‪:‬‬
‫‪𝑚𝑚2‬‬
‫𝑠‬
‫‪𝐷680°C = 4 × 10−7‬‬
‫כל הזכויות שמורות ©‬
‫מבלי לפגוע באמור לעיל‪ ,‬אין להעתיק‪ ,‬לצלם‪ ,‬להקליט‪ ,‬לשדר‪ ,‬לאחסן מאגר מידע‪ ,‬בכל דרך שהיא‪ ,‬בין מכנית‬
‫ובין אלקטרונית או בכל דרך אחרת כל חלק שהוא מטופס הבחינה‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫א‪ .‬מהו הריכוז ההתחלתי של פחמן בפלדה? (‪ 10‬נק')‬
‫ב‪ .‬כמה זמן דה‪-‬קרבוריזציה היה נדרש כדי לקבל ריכוז פחמן של ‪ 0.2 wt%‬בפלדה במיקום נקודה‬
‫‪ 5( ?x‬נק')‬
‫𝐽𝑘‬
‫ג‪ .‬נתון‪, 𝑄 = 135 𝑚𝑜𝑙 :‬‬
‫‪𝑚𝑚2‬‬
‫𝑠‬
‫‪ .𝐷0 = 10‬איזו טמפרטורה היתה נדרשת לתהליך דה‪-‬קרבוריזציה‬
‫של ‪ 15‬שעות כדי לקבל ריכוז פחמן של ‪ 0.2 wt%‬בפלדה במיקום נקודה ‪ 10( ?x‬נק')‬
‫פתרון‪:‬‬
‫א‪ .‬נתונים‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫𝑚𝑚‬
‫𝑠‬
‫‪𝐷850°C = 4 × 10−7‬‬
‫𝑠‬
‫𝑠 ‪= 5.4 × 104‬‬
‫𝑟‪ℎ‬‬
‫‪𝑡 = 15ℎ𝑟 ∗ 3600‬‬
‫𝑚𝑚‪𝑥 = 0.22‬‬
‫‪𝐶𝑥 = 0.5%‬‬
‫‪𝐶𝑠 = 0‬‬
‫נמצא את ‪ 𝐶0‬לפי המשוואה‪:‬‬
‫𝑥𝐶 ‪𝐶𝑠 −‬‬
‫𝑥‬
‫)‬
‫( 𝑓𝑟𝑒 =‬
‫‪𝐶𝑠 − 𝐶0‬‬
‫𝑡𝐷√‪2‬‬
‫𝑚𝑚‪0.22‬‬
‫)‪= 𝑒𝑟𝑓(0.748‬‬
‫)‬
‫𝑠 ‪104‬‬
‫× ‪∙ 5.4‬‬
‫‪2‬‬
‫𝑚𝑚‬
‫𝑠 ‪10−7‬‬
‫× ‪2√4‬‬
‫‪0 − 0.5‬‬
‫𝑓𝑟𝑒 =‬
‫‪0 − 𝐶0‬‬
‫(‬
‫נבצע אינטרפולציה עבור ‪ 𝑧 = 0.748‬למציאת )𝑧( ‪:erf‬‬
‫כל הזכויות שמורות ©‬
‫מבלי לפגוע באמור לעיל‪ ,‬אין להעתיק‪ ,‬לצלם‪ ,‬להקליט‪ ,‬לשדר‪ ,‬לאחסן מאגר מידע‪ ,‬בכל דרך שהיא‪ ,‬בין מכנית‬
‫ובין אלקטרונית או בכל דרך אחרת כל חלק שהוא מטופס הבחינה‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪0.75 − 0.748‬‬
‫)𝑧(‪0.7112 − erf‬‬
‫=‬
‫‪0.75 − 0.70‬‬
‫‪0.7112 − 0.6778‬‬
‫‪erf(𝑧) = 0.710‬‬
‫נציב‪:‬‬
‫‪0 − 0.5‬‬
‫‪= 0.710‬‬
‫‪0 − 𝐶0‬‬
‫‪𝑪𝟎 = 𝟎. 𝟕%‬‬
‫ב‪ .‬כעת ‪.𝐶𝑥 = 0.2%‬‬
‫𝑥𝐶 ‪𝐶𝑠 −‬‬
‫𝑥‬
‫)‬
‫( 𝑓𝑟𝑒 =‬
‫‪𝐶𝑠 − 𝐶0‬‬
‫𝑡𝐷√‪2‬‬
‫‪0 − 0.2‬‬
‫‪0.22‬‬
‫‪) = 0.2857‬‬
‫( 𝑓𝑟𝑒 =‬
‫‪0 − 0.7‬‬
‫𝑡 ‪2√4 × 10−7‬‬
‫נבצע אינטרפולציה למציאת 𝑧‪:‬‬
‫‪0.3286 − 0.2857‬‬
‫‪0.30 − z‬‬
‫=‬
‫‪0.3286 − 0.2763 0.30 − 0.25‬‬
‫‪𝑧 = 0.259‬‬
‫נציב‪:‬‬
‫‪= 0.259‬‬
‫‪0.22‬‬
‫𝑡 ‪2√4 × 10−7‬‬
‫𝒓𝒉𝟓𝟐𝟏 = 𝒔 𝟓𝟎𝟏 × 𝟓 ‪𝒕 = 𝟒.‬‬
‫ג‪ .‬נחשב את מקדם הדיפוזיה הנדרש‪:‬‬
‫‪0 − 0.2‬‬
‫‪0.22‬‬
‫)‬
‫( 𝑓𝑟𝑒 =‬
‫‪0 − 0.7‬‬
‫‪2√𝐷 ∙ 5.4 × 104‬‬
‫נציב את 𝑧 מסעיף ב'‪:‬‬
‫‪= 0.259‬‬
‫‪𝑚𝑚2‬‬
‫𝑠‬
‫‪0.22‬‬
‫‪2√𝐷 ∙ 5.4 × 104‬‬
‫‪𝐷 = 3.34 × 10−6‬‬
‫נשתמש במשוואת הדיפוזיביות‪:‬‬
‫𝑄‬
‫𝑇𝑅‪𝐷 = 𝐷0 𝑒 −‬‬
‫‪𝐷0‬‬
‫𝑄‬
‫= ) ( 𝑛𝑙‬
‫𝐷‬
‫𝑇𝑅‬
‫𝑄‬
‫=𝑇‬
‫𝐷‬
‫)‪𝑅 ∙ 𝑙𝑛 ( 𝐷0‬‬
‫כל הזכויות שמורות ©‬
‫מבלי לפגוע באמור לעיל‪ ,‬אין להעתיק‪ ,‬לצלם‪ ,‬להקליט‪ ,‬לשדר‪ ,‬לאחסן מאגר מידע‪ ,‬בכל דרך שהיא‪ ,‬בין מכנית‬
‫ובין אלקטרונית או בכל דרך אחרת כל חלק שהוא מטופס הבחינה‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫𝐽𝑘‬
‫𝑙𝑜𝑚 ‪135‬‬
‫‪𝑚𝑚2‬‬
‫)‬
‫‪𝑚𝑚2‬‬
‫𝑠‬
‫𝑠 ‪10‬‬
‫‪3.34×10−6‬‬
‫( 𝑛𝑙 ∙‬
‫𝐽𝑘‬
‫𝐾∙𝑙𝑜𝑚‬
‫=𝑇‬
‫‪10−3‬‬
‫× ‪8.314‬‬
‫℃𝟔𝟏𝟖 = 𝑲𝟗𝟖𝟎𝟏 = 𝑻‬
‫שאלה ‪ 25( 4‬נק')‬
‫שני לוחות העשויים מפלדת ‪ AISI 1017‬רותכו זו לזו (פלדה פשוטה בעלת ‪ 0.17%‬פחמן)‪ .‬מבין‬
‫המצבים הבאים‪ ,‬פרט עבור איזה מקרה תמליץ לרתך ועבור איזה לא‪ .‬נמק את תשובתך‪.‬‬
‫א‪ .‬הפלדות עברו חיסום והרפייה בטרם הריתוך‪.‬‬
‫ב‪ .‬הפלדות יוצרו בעיבוד בקור‪.‬‬
‫ג‪ .‬הפלדות יוצרו בעיבוד בחום‪.‬‬
‫ד‪ .‬הפלדות עברו נורמליזציה‪.‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫פלדת ‪ AISI 1017‬הינה ברת‪-‬ריתוך‪ .‬כל המצבים שהופיעו בשאלה יושפעו כתוצאה מהריתוך באזור‬
‫‪ HAZ‬מבחינת החוזק‪ .‬אולם‪ ,‬כיוון שאין גורם פריכות ‪ -‬כל המצבים אפשריים‪.‬‬
‫כל הזכויות שמורות ©‬
‫מבלי לפגוע באמור לעיל‪ ,‬אין להעתיק‪ ,‬לצלם‪ ,‬להקליט‪ ,‬לשדר‪ ,‬לאחסן מאגר מידע‪ ,‬בכל דרך שהיא‪ ,‬בין מכנית‬
‫ובין אלקטרונית או בכל דרך אחרת כל חלק שהוא מטופס הבחינה‪.‬‬
10
‫דף נוסחאות בקורס מבוא למדע והנדסת חומרים‬
N Av = 6.022  1023 mol −1
J
cal
= 1.987
mol  K
mol  K
J
eV
k B = 1.38  10−23 = 8.6  10−5
K
K
N
kg
1Pa = 1 2 = 1
= 1.45  10−4 psi
2
m
ms
1eV = 1.602  10−19 J
R = 8.314
(1)
1 atm = 760 torr = 101,325 Pa
(2)
m = 760
n  AW
.torr = 101,325 Pa
1 atm
= =
V V  N Av
(3)
N v = Ne−Q / RT
(4)
a
(5)
J = -D
(6)
D = D0 e −Q / RT
(7)
 x 
C( x ,t ) = Cs − (Cs − C0 ) erf 

 2 Dt 
(8)
σ eng =
F
A0
(9)
ε eng =
ΔL
L0
hkl
= d hkl h 2 + k 2 + l 2
dC
dX
σ
ε
(10)
E=
(11)
 true = ln(1 +  eng )
(12)
 true =  eng (1 +  eng )
(13)
n
 true = K true
(14)

=- x
z
(15)
K IC = Y f a c
© ‫כל הזכויות שמורות‬
‫ בין מכנית‬,‫ בכל דרך שהיא‬,‫ לאחסן מאגר מידע‬,‫ לשדר‬,‫ להקליט‬,‫ לצלם‬,‫ אין להעתיק‬,‫מבלי לפגוע באמור לעיל‬
.‫ובין אלקטרונית או בכל דרך אחרת כל חלק שהוא מטופס הבחינה‬
‫‪11‬‬
‫‪2 E s‬‬
‫‪a‬‬
‫= ‪f‬‬
‫)‪(16‬‬
‫‪ y =  0 + k  d −1 / 2‬‬
‫)‪(17‬‬
‫𝑓𝐴 ‪𝐴0 −‬‬
‫‪] × 100‬‬
‫‪𝐴0‬‬
‫[ = 𝑊𝐶‪(18) %‬‬
‫– ‪Error Function table‬‬
‫כל הזכויות שמורות ©‬
‫מבלי לפגוע באמור לעיל‪ ,‬אין להעתיק‪ ,‬לצלם‪ ,‬להקליט‪ ,‬לשדר‪ ,‬לאחסן מאגר מידע‪ ,‬בכל דרך שהיא‪ ,‬בין מכנית‬
‫ובין אלקטרונית או בכל דרך אחרת כל חלק שהוא מטופס הבחינה‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫דיאגרמת שיווי משקל ברזל‪-‬פחמן‬
‫כל הזכויות שמורות ©‬
‫מבלי לפגוע באמור לעיל‪ ,‬אין להעתיק‪ ,‬לצלם‪ ,‬להקליט‪ ,‬לשדר‪ ,‬לאחסן מאגר מידע‪ ,‬בכל דרך שהיא‪ ,‬בין מכנית‬
‫ובין אלקטרונית או בכל דרך אחרת כל חלק שהוא מטופס הבחינה‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫טבלה מחזורית‬
‫כל הזכויות שמורות ©‬
‫מבלי לפגוע באמור לעיל‪ ,‬אין להעתיק‪ ,‬לצלם‪ ,‬להקליט‪ ,‬לשדר‪ ,‬לאחסן מאגר מידע‪ ,‬בכל דרך שהיא‪ ,‬בין מכנית‬
‫ובין אלקטרונית או בכל דרך אחרת כל חלק שהוא מטופס הבחינה‪.‬‬
Download