Uploaded by Shiri Simons

סיכום-חדוא-2ת-צנזור-סיכום-הרצאות-צנזור-חדוא-2ב

advertisement
lOMoARcPSD|23687637
‫ אודח םוכיס‬2‫ רוזנצ ת‬- ‫ אודח רוזנצ תואצרה םוכיס‬2‫׳ב‬
Calculus 2B (Tel Aviv University)
Studocu is not sponsored or endorsed by any college or university
Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il)
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי ‪2‬ת )‪(104013‬‬
‫מחבר‪ :‬איתי חזן ❝❖‬
‫‪ 8‬בינואר ‪2014‬‬
‫מבוסס על ההרצאות של האחד והיחיד שאין בלתו‪ ,‬ד"ר אביב צנזור‪ .‬הסיכום נכתב בסמסטר בו ההרצאות הוקלטו‬
‫ולכן הוא תמידי ורלוונטי לנצח!!‬
‫הערות‪/‬תיקונים‪/‬שגיאות הקלדה וכיוצ"ב ניתן לשלוח אליי במייל ❧✐✳❝❛✳♥♦✐♥❤❝❡‪.s❡t❛②❤♥❅t✷✳t‬‬
‫‪1‬‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫תוכן עניינים‬
‫תוכן עניינים‬
‫■‬
‫וקטורים‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫■■‬
‫‪6‬‬
‫מושגי יסוד ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫מערכת קרטזית ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪1.1‬‬
‫פעולות מתמטיות בין וקטורים וסקלרים ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫כפל וקטור בסקלר ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪2.1‬‬
‫חיבור וחיסור וקטורים ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪2.2‬‬
‫מכפלה סקלרית )‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . (❉♦t Pr♦❞✉❝t‬‬
‫‪2.3‬‬
‫‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . (❈r♦ss Pr♦❞✉❝t‬‬
‫)‬
‫וקטורית‬
‫מכפלה‬
‫‪2.4‬‬
‫‬
‫‬
‫מכפלה מעורבת ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ~a · ~b × ~c‬‬
‫‪2.5‬‬
‫מישורים ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫משוואת מישור ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪3.1‬‬
‫מרחק מנקודה למישור ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪3.2‬‬
‫מישורים מקבילים ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪3.3‬‬
‫הזווית בין שני מישורים לא מקבילים ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪3.4‬‬
‫ישרים ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫משוואת ישר במרחב ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪4.1‬‬
‫מרחק נקודה מישר ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪4.2‬‬
‫חיתוך של ישר עם מישור ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪4.3‬‬
‫חיתוך של שני מישורים ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪4.4‬‬
‫מצב הדדי בין ישר ומישור ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫ישר מקביל למישור ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪5.1‬‬
‫זוית בין ישר למישור ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪5.2‬‬
‫ישר מאונך למישור ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪5.3‬‬
‫מצב הדדי בין שני ישרים ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫זוית בין שני ישרים ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪6.1‬‬
‫תנאי לכך שישרים )שאינם מקבילים( יחתכו ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪6.2‬‬
‫כמה הערות ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫משטחים במרחב‬
‫‪8‬‬
‫■■■‬
‫‪9‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪11‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪20‬‬
‫‪20‬‬
‫‪20‬‬
‫‪20‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫משטחים ריבועיים ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫פרבולואיד אליפטי ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪8.1‬‬
‫חרוט אליפטי ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪8.2‬‬
‫אליפסואיד ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪8.3‬‬
‫היפרבולואיד חד־יריעתי ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪8.4‬‬
‫היפרבולואיד דו־יריעתי ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪8.5‬‬
‫כדור ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪8.6‬‬
‫משטחים גליליים ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪8.7‬‬
‫גליל אליפטי ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪8.8‬‬
‫גליל פרבולי ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪8.9‬‬
‫פרבולואיד היפרבולי ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪8.10‬‬
‫הערות ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪8.11‬‬
‫מושגים בטופולוגיה של ‪Rn‬‬
‫‪22‬‬
‫‪22‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫עקום )רציף( במרחב ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪2‬‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫‪30‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫תוכן עניינים‬
‫❱■ פונקציות‬
‫❱‬
‫‪31‬‬
‫סדרות ב־ ‪Rk‬‬
‫■❱‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬
‫גבולות של פונקציות‬
‫גבולות נשנים ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫קואורדינטות פולריות ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫■■❱ רציפות‬
‫■■■❱‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫❳■‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪36‬‬
‫‪36‬‬
‫‪38‬‬
‫נגזרות‬
‫‪41‬‬
‫חזרה מהירה ־ עקומים ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫דרכי הצגה של עקום ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪12.1‬‬
‫משיק לעקום ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫משוואת המשיק ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪13.1‬‬
‫מושג הנגזרת עבור ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . f : R2 → R‬‬
‫מציאת המועמד למישור המשיק ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪14.1‬‬
‫גזירות ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫כלל השרשרת )גזירה של הרכבה( ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫סיכום ביניים ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫נגזרות מכוונות ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫נגזרות מסדר גבוה ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫אינטגרלים פרמטריים ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫משפט הפונקציות הסתומות ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫משפט הפונקציות הסתומות עבור מערכת משוואות ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫מסקנה ־ משפט הפונקציה ההפוכה ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪22.1‬‬
‫פולינומי טיילור ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫תזכורת ־ הגדרת גזירות ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪23.1‬‬
‫קירוב לינארי של פונקציה ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪23.2‬‬
‫נוסחת טיילור ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪23.3‬‬
‫הניסוח הכללי ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪23.4‬‬
‫‪41‬‬
‫‪41‬‬
‫‪42‬‬
‫‪43‬‬
‫‪43‬‬
‫‪44‬‬
‫‪45‬‬
‫‪50‬‬
‫‪52‬‬
‫‪55‬‬
‫‪57‬‬
‫‪60‬‬
‫‪63‬‬
‫‪67‬‬
‫‪68‬‬
‫‪69‬‬
‫‪69‬‬
‫‪69‬‬
‫‪70‬‬
‫‪71‬‬
‫‪72‬‬
‫אינטגרלים‬
‫תזכורת מחדו"א ‪1‬ת' ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫אינטגרל נפחי ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫תחום בעל שטח ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫תחום פשוט ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪26.1‬‬
‫האינטגרל הכפול ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫הגדרה ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪27.1‬‬
‫משפטים ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪27.2‬‬
‫דוגמאות ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .˜. .‬‬
‫‪27.3‬‬
‫החלפת משתנים ב־ ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫תזכורת מחדו"א ‪1‬ת' ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪28.1‬‬
‫)‪∂ (x, y‬‬
‫פענוח היעקוביאן‬
‫‪28.2‬‬
‫‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫)‪∂ (u, v‬‬
‫משפט החלפת המשתנים ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪28.3‬‬
‫הערות ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪28.3.1‬‬
‫‪3‬‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫‪72‬‬
‫‪72‬‬
‫‪74‬‬
‫‪74‬‬
‫‪76‬‬
‫‪76‬‬
‫‪78‬‬
‫‪80‬‬
‫‪82‬‬
‫‪82‬‬
‫‪84‬‬
‫‪85‬‬
‫‪85‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫‪29‬‬
‫❳‬
‫תוכן עניינים‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫דוגמאות ‪. . . . . .‬‬
‫‪28.3.2‬‬
‫עוד קצת הערות ‪. .‬‬
‫‪28.3.3‬‬
‫עוד קצת יעקוביאן‪..‬‬
‫‪28.3.4‬‬
‫דוגמה מעניינת ‪. .‬‬
‫‪28.3.5‬‬
‫˝‬
‫‪. . . . . . .‬‬
‫אינטגרלים משולשים‬
‫החלפת משתנים ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪29.1‬‬
‫קואורדינטות מעגליות ב־ ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . R3‬‬
‫‪29.2‬‬
‫דוגמאות ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪29.3‬‬
‫אינטגרלים קוויים‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬
‫‪35‬‬
‫■❳‬
‫‪36‬‬
‫‪37‬‬
‫‪38‬‬
‫‪39‬‬
‫‪40‬‬
‫‪41‬‬
‫‪85‬‬
‫‪87‬‬
‫‪88‬‬
‫‪89‬‬
‫‪90‬‬
‫‪91‬‬
‫‪91‬‬
‫‪92‬‬
‫‪96‬‬
‫תזכורת ־ עקומים ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫אורך עקום ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪30.1‬‬
‫דוגמאות ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪30.1.1‬‬
‫פרמטר אורך קשת ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫אינטגרל קווי מסוג ■ ✮❧❛‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . (P❛t❤ ■♥t❡❣r‬‬
‫מוטיבציות ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪32.1‬‬
‫הגדרה ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪32.2‬‬
‫הערות ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪32.3‬‬
‫דוגמה ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪32.4‬‬
‫אינטגרל קווי מסוג ■■ )❧❛‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . (▲✐♥❡ ■♥t❡❣r‬‬
‫הקדמה ־ פונקציות וקטוריות ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪33.1‬‬
‫מוטיבציה פיזיקלית ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪33.2‬‬
‫הגדרה ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪33.3‬‬
‫הערות ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪33.3.1‬‬
‫דוגמה ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪33.3.2‬‬
‫משפט גרין ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫פענוח המילים המפחידות במשפט ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪34.1‬‬
‫הערות ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪34.2‬‬
‫דוגמאות ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪34.3‬‬
‫הוכחה ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪34.4‬‬
‫דוגמה ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪34.5‬‬
‫שדה משמר ב־ ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ּR2‬‬
‫דוגמאות ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪35.1‬‬
‫הערות ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪35.2‬‬
‫אינטגרלים משטחיים‬
‫‪96‬‬
‫‪96‬‬
‫‪96‬‬
‫‪97‬‬
‫‪97‬‬
‫‪97‬‬
‫‪97‬‬
‫‪98‬‬
‫‪98‬‬
‫‪99‬‬
‫‪99‬‬
‫‪99‬‬
‫‪100‬‬
‫‪100‬‬
‫‪100‬‬
‫‪101‬‬
‫‪101‬‬
‫‪101‬‬
‫‪101‬‬
‫‪103‬‬
‫‪103‬‬
‫‪104‬‬
‫‪108‬‬
‫‪108‬‬
‫‪110‬‬
‫פרמטריזציה של משטח ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫שטח משטח ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫דוגמאות ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪37.1‬‬
‫הערות ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪37.2‬‬
‫אינטגרל משטחי מסוג ■ ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫אינטגרל משטחי מסוג ■■ ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫משפט הדיברגנץ )גאוס( ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫הדיברגנץ ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪40.1‬‬
‫משפט גאוס‪/‬משפט הדיברגנץ ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪40.2‬‬
‫משפט סטוקס ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫הרוטור ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪41.1‬‬
‫משפט סטוקס ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪41.2‬‬
‫ניסוח המשפט ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪41.2.1‬‬
‫דוגמאות ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪41.2.2‬‬
‫‪4‬‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫‪110‬‬
‫‪111‬‬
‫‪112‬‬
‫‪113‬‬
‫‪114‬‬
‫‪115‬‬
‫‪118‬‬
‫‪118‬‬
‫‪119‬‬
‫‪123‬‬
‫‪123‬‬
‫‪124‬‬
‫‪124‬‬
‫‪125‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫‪42‬‬
‫‪43‬‬
‫■■❳‬
‫‪44‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫‪127‬‬
‫‪129‬‬
‫‪132‬‬
‫‪132‬‬
‫‪132‬‬
‫‪133‬‬
‫‪134‬‬
‫‪135‬‬
‫‪135‬‬
‫‪135‬‬
‫הוכחת המשפט ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪41.2.3‬‬
‫שדה משמר ב־ ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . R3‬‬
‫תחום פשוט קשר ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪42.1‬‬
‫דוגמאות ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪42.1.1‬‬
‫הגדרה ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪42.1.2‬‬
‫דוגמה לשימוש במשפט ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪42.2‬‬
‫משמעות הרוטור ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪42.3‬‬
‫תוספות ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫הרחבה ־ שדה משמר ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪43.1‬‬
‫משפט גאוס במישור ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪43.2‬‬
‫‪~r‬‬
‫‪43.3‬‬
‫השדה ‪136 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . F~ = − 3‬‬
‫‪r‬‬
‫‪139‬‬
‫חקירת פונקציות‬
‫נקודות קיצון ‪139 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫דוגמאות ‪139 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪44.0.1‬‬
‫הערה חשובה ‪139 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪44.0.2‬‬
‫משפט "פרמה בשני משתנים" ‪140 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪44.0.3‬‬
‫תנאים מספיקים למציאת נקודת קיצון ‪140 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪44.0.4‬‬
‫מבחן הנגזרת השניה ‪142 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪44.1‬‬
‫דוגמה ‪142 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪44.1.1‬‬
‫הכללה עבור פונקציות עם יותר משתנים ‪143 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪44.1.2‬‬
‫אקסטרמום תחת אילוצים ‪144 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪44.2‬‬
‫שיטת כופלי לגרנז' ‪145 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪44.2.1‬‬
‫שיטת כופלי לגרנז' ־ הכללה ‪148 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪44.2.2‬‬
‫‪5‬‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 1‬מושגי יסוד‬
‫חלק‬
‫■‬
‫וקטורים‬
‫‪ 1‬מושגי יסוד‬
‫הגדרה)וקטור( וקטור הוא גודל שיש לו גם כיוון‪.‬‬
‫דוגמאות‪ :‬מהירות‪ ,‬תאוצה‪ ,‬כח‬
‫הגדרה)סקלר( סקלר הוא גודל ללא כיוון‪.‬‬
‫דוגמאות‪ :‬זמן‪ ,‬טמפרטורה‪ ,‬מסה‬
‫→‪−−‬‬
‫סימון ‪a = ~a = a = a = AB‬‬
‫אורך הוקטור‪ .|~a| :‬זהו סקלר‪.‬‬
‫⇀‬
‫→‪−−‬‬
‫איור ‪ :1‬וקטור ‪a = AB‬‬
‫⇀‬
‫שיוויון וקטורים‬
‫‪ ~a = ~b‬אמ"מ יש להם אותו אורך ואותו כיוון‪.‬‬
‫הגדרה)וקטור האפס(‬
‫וקטור האפס ־ ‪ .~0‬אורכו ‪ ,0‬וכיוונו לא מוגדר‪.‬‬
‫הגדרה)וקטור יחידה(‬
‫וקטור שאורכו בדיוק ‪.1‬‬
‫הגדרה)וקטורים קולינאריים(‬
‫הגדרה)וקטורים קופלנריים(‬
‫וקטורים על ישרים מקבילים נקראים קולינאריים‪.‬‬
‫וקטורים על אותו מישור נקראים קופלנרים‪.‬‬
‫‪ 1.1‬מערכת קרטזית‬
‫הגדרה)וקטורי היחידה של הצירים(‬
‫̂‪.x̂, ŷ, z‬‬
‫מתקיים‪:‬‬
‫̂‪ î, ĵ, k‬הם וקטורי היחידה בכיווני הצירים ‪ x, y, z‬בהתאמה‪ .‬מסומנים לעיתים‪:‬‬
‫̂‪î ⊥ ĵ, ĵ ⊥ k̂, k̂ ⊥ i‬‬
‫‪î = ĵ = k̂ = 1‬‬
‫משפט)הצגה של וקטור במרחב(‬
‫כל וקטור במרחב ‪ R3‬ניתן להצגה יחידה כצירוף ליניארי של וקטורי היחידה‪:‬‬
‫) ‪~a = a1 î + a2 ĵ + a3 k̂ = (a1 , a2 , a3‬‬
‫‪6‬‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 2‬פעולות מתמטיות בין וקטורים וסקלרים‬
‫איור ‪ :2‬הצגה של וקטור במרחב‬
‫משפט)אורך של וקטור(‬
‫‪a21 + a22 + a23‬‬
‫משפט)וקטורים קוליניאריים(‬
‫‪α~a = (αa1 , αa2 , αa3 ) .1‬‬
‫‪q‬‬
‫= |‪|~a‬‬
‫יהיו ) ‪ .~a = (a1 , a2 , a3 ) , ~b = (b1 , b2 , b3‬אזי מתקיים‪:‬‬
‫‪∀α ∈ R‬‬
‫‪~a + ~b = (a1 + b1 , a2 + b2 , a3 + b3 ) .2‬‬
‫‪ ~a, ~b .3‬קולינאריים ⇔קיים ‪ λ‬כך ש ־ ‪ ai = λbi‬עבור }‪.i ∈ {1, 2, 3‬‬
‫‪ 2‬פעולות מתמטיות בין וקטורים וסקלרים‬
‫‪ 2.1‬כפל וקטור בסקלר‬
‫הגדרה‬
‫‪ m · ~a‬הוא וקטור בכיוון ‪) ~a‬אם ‪ .m > 0‬אם ‪ m < 0‬כיוונו הוא ‪ ,(−~a‬ואורכו |‪.|m| · |~a‬‬
‫איור ‪ :3‬כפל וקטור בסקלר‬
‫נרמול וקטור‬
‫סימון‪â :‬‬
‫‪1‬‬
‫‪· ~a‬‬
‫|‪|~a‬‬
‫הוא וקטור בכיוון ‪ ~a‬ובאורך ‪ .1‬זהו וקטור היחידה בכיוון ‪.~a‬‬
‫‪7‬‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 2‬פעולות מתמטיות בין וקטורים וסקלרים‬
‫‪ 2.2‬חיבור וחיסור וקטורים‬
‫איור ‪ :4‬נרמול וקטור‬
‫משפט יהיו ) ‪ .~a = (a1 , a2 , a3 ) , ~b = (b1 , b2 , b3‬אזי מתקיים‪:‬‬
‫‪ ~a‬ו־‪ ~b‬קוליניאריים ⇒⇐ ‪∃ζ 6= 0 : ai = ζbi‬‬
‫‪ 2.2‬חיבור וחיסור וקטורים‬
‫נחבר ונחסר לפי כלל המקבילית)או כלל המשולש(‪.‬‬
‫איור ‪ :5‬חיבור וקטורים לפי כללי המקבילית והמשולש‬
‫לפי משפט הקוסינוסים‪:‬‬
‫‪− 2 |~a| ~b cos α‬‬
‫נגדיר הפרש וקטורים‪:‬‬
‫‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪|~a| + ~b‬‬
‫‪r‬‬
‫= ‪~a + ~b‬‬
‫‬
‫‪~a − ~b , ~a + −~b‬‬
‫כללים‪:‬‬
‫‪ .1‬קומוטטיביות ‪~a + ~b = ~b + ~a‬‬
‫‪ .2‬אסוציאטיביות‬
‫‬
‫ ‬
‫‬
‫)א( ‪~a + ~b + ~c = ~a + ~b + ~c‬‬
‫)ב( ‪m (n~a) = n (m~a) = (mn) ~a‬‬
‫‪ .3‬דיסטריביוטיביות‬
‫)א( ‪(m + n) ~a = m~a + n~a‬‬
‫‬
‫‬
‫)ב( ‪m ~a + ~b = m~a + m~b‬‬
‫‪8‬‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫מכפלה סקלרית )‪Pr♦❞✉❝t‬‬
‫‪2.3‬‬
‫משפט‬
‫‪(❉♦t‬‬
‫‪ 2‬פעולות מתמטיות בין וקטורים וסקלרים‬
‫יהיו ) ‪ .~a = (a1 , a2 , a3 ) , ~b = (b1 , b2 , b3‬אזי מתקיים‪:‬‬
‫‪~a + ~b = (a1 + b1 , a2 + b2 , a3 + b3 ) .1‬‬
‫דוגמה‪ :‬מצא את הקואורדינטות של וקטור שתחילתו בנקודה )‪ A (1, 2, −1‬וסופו בנקודה )‪.B (0, 1, 5‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫‪~ + AB‬‬
‫‪~ = OB‬‬
‫~‬
‫‪OA‬‬
‫‪~ = OB‬‬
‫‪~ − OA‬‬
‫)‪~ = (0, 1, 5) − (1, 2, −1) = (−1, −1, 6‬‬
‫‪AB‬‬
‫הגדרה היטל )לעיתים קרוי היטל ניצב\אורתוגונלי( של ‪ ~b‬על ‪ ~a‬הוא וקטור בכיוון ‪ ~a‬ובאורך ‪ , ~b cos α‬כאשר ‪ α‬היא‬
‫הזוית בין מוצאי שני הוקטורים‪.‬‬
‫הערה‪ :‬היטל של סכום הוא סכום ההיטלים‬
‫→‬
‫‪−‬‬
‫→‬
‫‪−‬‬
‫איור ‪ :6‬הטלה של וקטור ‪ A‬על וקטור ‪B‬‬
‫איור ‪ :7‬היטל של סכום כסכום ההיטלים‬
‫‪2.3‬‬
‫מכפלה סקלרית )‪❉♦t Pr♦❞✉❝t‬‬
‫(‬
‫‪~a · ~b = |~a| ~b cos α‬‬
‫הערות‪:‬‬
‫‪9‬‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪2.3‬‬
‫מכפלה סקלרית )‪Pr♦❞✉❝t‬‬
‫‪(❉♦t‬‬
‫‪ 2‬פעולות מתמטיות בין וקטורים וסקלרים‬
‫‪ .1‬התוצאה היא סקלר‪.‬‬
‫‪ .2‬המכפלה הסקלרית שווה למכפלת אורך ‪ ~a‬באורך ההיטל של ‪ ~b‬על ‪.~a‬‬
‫‪ .3‬המכפלה הוקטורית היא אופרטור לינארי‪.‬‬
‫‪ .4‬שני וקטורים ניצבים זה לזה ⇔ ‪.~a · ~b = 0‬‬
‫משפט )אי־שיוויון קושי־שוורץ(‬
‫‪~a · ~b ≤ |~a| · ~b‬‬
‫הוכחה‪ |cos α| ≤ 1 :‬‬
‫משפט‬
‫‪ .1‬קומוטטיביות ‪~a · ~b = ~b · ~a‬‬
‫‬
‫‬
‫‪ .2‬דיסטריביוטיביות ‪~a · ~b + ~c = ~a · ~b + ~a · ~c‬‬
‫‬
‫‬
‫ ‬
‫‪ .3‬אסיציאטיביות לכפל בסקלר ‪~a · m~b = (m~a) · ~b = m ~a · ~b‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ .4‬מכפלת וקטור בעצמו |‪~a · ~a = ~a2 = |~a‬‬
‫‪ .5‬וקטורי היחידה‪:‬‬
‫‪î · ĵ = ĵ · k̂ = k̂ · î = 0‬‬
‫‪î · î = ĵ · ĵ = k̂ · k̂ = 1‬‬
‫משפט )אי־שיוויון המשולש(‬
‫‪~a + ~b ≤ |~a| + ~b‬‬
‫הוכחה‪:‬‬
‫≤‬
‫משפט‬
‫‪2‬‬
‫‬
‫ ‬
‫‬
‫‪2‬‬
‫‪= ~a + ~b · ~a + ~b = |~a| + 2~a · ~b + ~b‬‬
‫‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪≤ |~a| + 2 |~a| ~b + ~b = |~a| + ~b‬‬
‫‬
‫‪2‬‬
‫‪~a + ~b‬‬
‫יהיו ) ‪ .~a = (a1 , a2 , a3 ) , ~b = (b1 , b2 , b3‬אזי מתקיים‪:‬‬
‫‪~a · ~b = a1 b1 + a2 b2 + a3 b3‬‬
‫‪10‬‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫מכפלה וקטורית )‪Pr♦❞✉❝t‬‬
‫‪2.4‬‬
‫‪(❈r♦ss‬‬
‫‪ 2‬פעולות מתמטיות בין וקטורים וסקלרים‬
‫מכפלה וקטורית )‪❈r♦ss Pr♦❞✉❝t‬‬
‫(‬
‫‪2.4‬‬
‫הגדרה‬
‫‪~c = ~a × ~b‬‬
‫אורך ‪.|~c| = |~a| ~b sin α :~c‬‬
‫כיוון ‪ :~c‬מאונך למישור שמגדירים ‪ ,~a, ~b‬נקבע לפי כלל יד ימין‪.‬‬
‫איור ‪ :8‬כלל יד ימין‬
‫הערות‪:‬‬
‫‪ .1‬מכפלה וקטורית נותנת וקטור‪.‬‬
‫‪ .2‬אורך ‪ ~a × ~b‬שווה לשטח המקבילית הבנויה על ‪.~a, ~b‬‬
‫‪ .3‬וקטורי היחידה‪:‬‬
‫‪î × î = î × î = î × î = ~0‬‬
‫̂‪î × ĵ = k̂, ĵ × k̂ = î, k̂ × î = j‬‬
‫̂‪ĵ × î = −k̂, k̂ × ĵ = −î, î × k̂ = −j‬‬
‫איור ‪ :9‬מכפלה וקטורית כשטח מקבילית‬
‫‪11‬‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪2.4‬‬
‫מכפלה וקטורית )‪Pr♦❞✉❝t‬‬
‫‪(❈r♦ss‬‬
‫‪ 2‬פעולות מתמטיות בין וקטורים וסקלרים‬
‫משפט‬
‫‪ .1‬אין קומוטטיביות ‪~a × ~b = −~b × ~a‬‬
‫‬
‫‬
‫‪ .2‬דיסטריביוטיביות ‪~a × ~b + ~c = ~a × ~b + ~a × ~c‬‬
‫‬
‫‬
‫ ‬
‫‪ .3‬אסוציאטיביות לכפל בסקלר ‪m ~a × ~b = (m~a) × ~b = ~a × m~b‬‬
‫‬
‫ ‬
‫‬
‫‪ .4‬לא אסוציאטיבית לכפל וקטורים‪~a × ~b × ~c = ~a × ~b × ~c :‬‬
‫איור ‪ :10‬מכפלה וקטורית אינה קומוטטיבית‬
‫משפט‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‪~a × ~b × ~c = (~a · ~c) ~b − ~b · ~c ~a‬‬
‫משפט‬
‫יהיו ) ‪ .~a = (a1 , a2 , a3 ) , ~b = (b1 , b2 , b3‬אזי מתקיים‪:‬‬
‫̂‪k‬‬
‫‪a3 = (a2 b3 − a3 b2 ) î−‬‬
‫‪b3‬‬
‫̂‪j‬‬
‫‪a2‬‬
‫‪b2‬‬
‫̂‪i‬‬
‫‪â × b̂ = a1‬‬
‫‪b1‬‬
‫̂‪(a1 b3 − a3 b1 ) ĵ + (a1 b2 − a2 b1 ) k‬‬
‫‪12‬‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‬
‫‬
‫‪ 2.5‬מכפלה מעורבת ‪~a · ~b × ~c‬‬
‫‪ 2‬פעולות מתמטיות בין וקטורים וסקלרים‬
‫דוגמה‬
‫נחשב שטח ‪ △ABC‬כאשר‪A (1, 2, −1) , B (0, 1, 5) , C (−1, 2, 1) :‬‬
‫‪ AB‬ועל ~‬
‫שטח המשולש שווה למחצית שטח המקבילית הבנויה על ~‬
‫‪:AC‬‬
‫‪~ = (−1, −1, 6) , AC‬‬
‫)‪~ = (−2, 0, 2‬‬
‫‪AB‬‬
‫̂‪k‬‬
‫)‪6 = (−2, −10, −2‬‬
‫‪2‬‬
‫√‬
‫√‪1‬‬
‫‪4 + 100 + 4 = 27‬‬
‫‪2‬‬
‫̂‪i‬‬
‫̂‪j‬‬
‫‪~ × AC‬‬
‫‪~ = −1 −1‬‬
‫‪AB‬‬
‫‪−2 0‬‬
‫~ ‪1‬‬
‫= ~‬
‫‪AB × AC‬‬
‫= ‪S△ABC‬‬
‫‪2‬‬
‫‬
‫‬
‫‪ 2.5‬מכפלה מעורבת ‪~a · ~b × ~c‬‬
‫משפט‬
‫‪a1 a2 a3‬‬
‫‬
‫‬
‫‪~a · ~b × ~c = b1 b2 b3 .1‬‬
‫‪c1 c2 c3‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‪~a · ~b × ~c = ~c · ~a × ~b = ~b · (~c × ~a) .2‬‬
‫‬
‫‬
‫‪ ~a · ~b × ~c .3‬הוא נפח המקבילון הבנוי על ‪.~a, ~b, ~c‬‬
‫‬
‫‬
‫‪ .4‬הוקטורים ‪ ~a, ~b, ~c‬הם קופלנרים ⇔ ‪.~a · ~b × ~c = 0‬‬
‫איור ‪ :11‬מכפלה מעורבת כנפח מקבילון‬
‫‪13‬‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 3‬מישורים‬
‫מישורים וישרים‬
‫‪ 3‬מישורים‬
‫‪ 3.1‬משוואת מישור‬
‫נמצא את משוואת המישור שעובר דרך הנקודה הנתונה ) ‪ M0 (x0 , y0 , z0‬ובניצב לוקטור הנתון )‪~ = (A, B, C‬‬
‫‪.N‬‬
‫נסמן נקודה כללית על המישור )‪.M (x, y, z‬‬
‫→‪−−−‬‬
‫הוקטור ) ‪ M M0 = (x − x0 , y − y0 , z − z0‬נמצא על המישור‪.‬‬
‫~ →‪−−−‬‬
‫→‪−−−‬‬
‫~‬
‫‪ .M M0 · N‬נציב‬
‫‪ N‬מאונך למישור‪ ,‬ולכן מאונך לכל וקטור שעובר במישור‪ ,‬ובפרט ל־ ‪ .M M0‬משום כך‪= 0 :‬‬
‫ונקבל‪:‬‬
‫‪A (x − x0 ) + B (y − y0 ) + C (z − z0 ) = 0‬‬
‫זוהי משוואת המישור דרך ‪ M0‬הניצב ל־ ~‬
‫‪)N‬נורמל(‪.‬‬
‫כתיבה חלופית‪ :‬עבור ‪D = −Ax0 − By0 − Cz0‬‬
‫‪Ax + By + Cz + D = 0‬‬
‫איור ‪ :12‬מציאת משוואת מישור‬
‫‪14‬‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 3‬מישורים‬
‫דוגמה‬
‫פתרון‪:‬‬
‫‪ 3.2‬מרחק מנקודה למישור‬
‫נמצא משוואת מישור דרך )‪Q (1, 2, 3) , R (1, 1, 1) , S (−1, 2, 0‬‬
‫→‪−−‬‬
‫)‪QR = (0, −1, −2‬‬
‫→‪−‬‬
‫)‪QS = (−2, 0, −3‬‬
‫̂‪k‬‬
‫)‪−2 = (−3, −4, 2‬‬
‫‪−3‬‬
‫̂‪j‬‬
‫‪−1‬‬
‫‪0‬‬
‫̂‪i‬‬
‫‪0‬‬
‫‪−2‬‬
‫→‪−→ −‬‬
‫‪~ =−‬‬
‫‪N‬‬
‫= ‪QR × QS‬‬
‫‪−3 (x − 1) − 4 (y − 2) + 2 (z − 3) = 0‬‬
‫‪−3x − 4y − 2z + 5 = 0‬‬
‫מקרים מיוחדים‪:‬‬
‫‪~ = (A, B, 0) ⇐ C = 0 .1‬‬
‫‪ ⇐ N‬המישור מקביל ל־̂‪ ,k‬כלומר מאונך למישור ‪.xy‬‬
‫‪~ = (0, 0, C) ⇐ A = B = 0 .2‬‬
‫‪ ⇐ N‬המישור מאונך ל־̂‪ ,k‬כלומר מקביל למישור ‪.xy‬‬
‫(ב) מאונך לציר ‪A = B = 0 :z‬‬
‫(א) מקביל לציר ‪C = 0 :z‬‬
‫איור ‪ :13‬מישורים מיוחדים‬
‫‪ 3.2‬מרחק מנקודה למישור‬
‫) ‪ M0 (x0 , y0 , z0‬נקודה נתונה‪ Ax + By + Cz + D = 0 ,‬מישור נתון‪.‬‬
‫→‪−−−‬‬
‫‪ −‬על ~‬
‫‪ ,N‬כאשר ) ‪ M1 (x1 , y1 , z1‬היא נקודה כלשהי על המישור‪.‬‬
‫המרחק המבוקש ‪ d‬שווה לאורך ההיטל של ‪M1 M0‬‬
‫~ →‪−−−−‬‬
‫‪M1 M 0 · N‬‬
‫→‪−−−−‬‬
‫= ‪d = M1 M0 cos α‬‬
‫~‬
‫‪N‬‬
‫✺✶‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
lOMoARcPSD|23687637
‫ מישורים‬3
‫ מישורים מקבילים‬3.3
:d‫נמצא ביטוי ל־‬
−−−−→
M1 M0 = (x0 − x1 , y0 − y1 , z0 − z1 )
d=
|A (x0 − x1 ) + B (x0 − x1 ) + C (x0 − x1 )|
√
A2 + B 2 + C 2
:‫ ולכן‬,D = −Ax0 − By0 − Cz0 ‫נזכור שמתקיים‬
d=
|Ax0 + Bx0 + Cx0 + D|
√
A2 + B 2 + C 2
‫ מרחק מנקודה למישור‬:14 ‫איור‬
‫ מישורים מקבילים‬3.3
~1 = (A1 , B1 , C1 ) k N
~1 = (A2 , B2 , C2 ) ‫ אמ"מ‬A1 x + B1 y + C1 z + D1 = 0 k A2 x + B2 y + C2 z + D2 = 0
.N
B1
C1
A1
=
=
‫זה קורה אם‬
.
A2
B2
C2
‫ הזווית בין שני מישורים לא מקבילים‬3.4
cos α =
~1 · N
~2
N
~1 · N
~2
N
|A1 A2 + B1 B2 + C1 C2 |
p
=p 2
A1 + B12 + C12 A22 + B22 + C22
16
Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il)
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 4‬ישרים‬
‫איור ‪ :15‬הזוית בין שני מישורים שאינם מקבילים‬
‫‪ 4‬ישרים‬
‫‪ 4.1‬משוואת ישר במרחב‬
‫)‪ ~a = (ℓ, m, n‬וקטור נתון‪ M0 (x0 , y0 , z0 ) ,‬נקודה נתונה‪ .‬נמצא את משוואת הישר העובר דרך ‪ M0‬ומקביל ל־‪.~a‬‬
‫→‪−−−‬‬
‫→‪−−−‬‬
‫נסמן )‪ M (x, y, z‬נקודה כללית על הישר ⇔ ‪∃α 6= 0 M0 M =α~a ⇔ ~a k M0 M‬‬
‫‪x − x0 = αℓ‬‬
‫‪‬‬
‫→‪−−−‬‬
‫‪. y − y0 = αm‬‬
‫) ‪ M0 M = (x − x0 , y − y0 , z − z0‬ולפיכך‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪z − z0 = αn‬‬
‫‪‬‬
‫‪x = x0 + αℓ‬‬
‫‪‬‬
‫‪ . y = y0 + αm‬זוהי הצגה פרמטרית של ישר בכיוון )‪ (ℓ, m, n‬דרך ) ‪.(x0 , y0 , z0‬‬
‫נקבל‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪z = z0 + αn‬‬
‫שקול‪ ℓ (α) = (x0 + αℓ, y0 + αm, z0 + αn) :‬גם היא הצגה פרמטרית של הישר‪.‬‬
‫‪x − x0‬‬
‫‪y − y0‬‬
‫‪z − z0‬‬
‫‪ .‬זוהי משוואה קנונית של ישר‪.‬‬
‫=‬
‫=‬
‫שקול‪:‬‬
‫‪ℓ‬‬
‫‪m‬‬
‫‪n‬‬
‫‪x − x0‬‬
‫‪z − z0‬‬
‫‪.‬‬
‫=‬
‫הצגה זו מחייבת ‪ .ℓ, m, n 6= 0‬אם למשל ‪ ,m = 0‬נקבל‪, y = y0 :‬‬
‫‪ℓ‬‬
‫‪n‬‬
‫הערה‪ :‬ישר דרך שתי נקודות ־ מוצאים וקטור כיוון )המחבר את שתי הנקודות(‪.‬‬
‫איור ‪ :16‬ישר העובר דרך ‪ M0‬ובמקביל ל־‪~ℓ‬‬
‫‪17‬‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 4‬ישרים‬
‫‪ 4.2‬מרחק נקודה מישר‬
‫מצא משוואת ישר העובר דרך )‪ (1, 2, −3‬ומקביל ל־)‪.~a = (3, −1, 2‬‬
‫דוגמה‬
‫פתרון‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪x = 1 + 3α‬‬
‫‪ y = 2 − α‬בצורה פרמטרית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪z = −3 + 2α‬‬
‫‪x−1‬‬
‫‪y−2‬‬
‫‪z+3‬‬
‫‪.‬‬
‫=‬
‫=‬
‫בצורה קנונית‪:‬‬
‫‪3‬‬
‫‪−1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ 4.2‬מרחק נקודה מישר‬
‫‪x+1‬‬
‫‪y−2‬‬
‫‪z−1‬‬
‫=‬
‫=‬
‫דוגמה מצא את מרחק הנקודה )‪ M (1, −1, 3‬מהישר‬
‫‪2‬‬
‫‪−1‬‬
‫‪3‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫→‪−−−‬‬
‫המרחק ‪ d‬הוא גובה המקבילית הבנויה על הוקטורים ‪ .M0 M , ~a‬לכן‪:‬‬
‫̂‪î ĵ k‬‬
‫‪2 −3 2‬‬
‫‪2 −1 3‬‬
‫|)‪|(−7, −2, 4‬‬
‫√‬
‫=‬
‫√ =‬
‫=‬
‫|‪|~a‬‬
‫‪4+1+9‬‬
‫‪14‬‬
‫‪r‬‬
‫√‬
‫‪49 + 4 + 16‬‬
‫‪69‬‬
‫√‬
‫=‬
‫=‬
‫‪14‬‬
‫‪14‬‬
‫→‪−−−‬‬
‫‪M0 M × ~a‬‬
‫‪.‬‬
‫=‪d‬‬
‫‪ 4.3‬חיתוך של ישר עם מישור‬
‫נמצא נקודת חיתוך בין הישר )‪ ℓ (α) = (1 + α, 2α, 3α‬והמישור ‪.x + 2y − z = 5‬‬
‫דוגמה‬
‫פתרון‪:‬‬
‫אם )‪ (x, y, z‬היא החיתוך‪ ,‬היא מקיימת‬
‫)‪⇒ (x, y, z) = (3, 4, 6‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪x + 2y − z = 5‬‬
‫‪‬‬
‫‪x = 1 + α‬‬
‫‪y = 2α‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪z = 3α‬‬
‫‪18‬‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 5‬מצב הדדי בין ישר ומישור‬
‫‪ 4.4‬חיתוך של שני מישורים‬
‫איור ‪ :17‬חיתוך של ישר עם מישור‬
‫‪ 4.4‬חיתוך של שני מישורים‬
‫דוגמה נמצא את משוואת ישר החיתוך בין המישורים ‪ x + y − 3z = 0‬ו־‪.3x + 2y − z + 2 = 0‬‬
‫ישר החיתוך ניצב לכל אחד מהנורמלים של המישורים‪ ,‬ולכן נמצא בכיוון הקרוס שלהם‪.‬‬
‫‪~1 = (3, 2, −1) ; N‬‬
‫)‪~2 = (1, −1, 3‬‬
‫‪N‬‬
‫̂‪k‬‬
‫)‪3 = (−5, 10, 5‬‬
‫‪−1‬‬
‫̂‪î j‬‬
‫‪~1 × N‬‬
‫‪~2 = 1 −1‬‬
‫‪~a = N‬‬
‫‪3 2‬‬
‫כעת נותר למצוא נקודה על הישר‪ .‬נקודה זו‪ (x, y, z) ,‬היא נקודה המקיימת את שתי משוואות המישורים‪ ,‬כלומר‪:‬‬
‫(‬
‫‪3x + 2y − z + 2 = 0‬‬
‫‪x + y − 3z = 0‬‬
‫מכיוון שבבירור יש דרגת חופש אחת לפחות)שתי משוואות‪ ,‬שלושה נעלמים(‪ ,‬נוכל לבחור את מראש את אחד המשתנים‪,‬‬
‫לדוגמה ‪ .z = 0‬כעת נפתור מערכת פשוטה עבור ‪ x‬ו־‪ .y‬נקבל‪.M (4/5, −11/5, 0) :‬‬
‫מהוקטור )‪ ~a = (−5, 10, 5‬ומהנקודה )‪ M (4/5, −11/5, 0‬נקבל כי משוואת הישר היא‪:‬‬
‫‪x − 4/5‬‬
‫‪y + 11/5‬‬
‫‪z‬‬
‫=‬
‫=‬
‫‪−5‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫הערה‪ :‬המשוואות המייצגות ישר או מישור אינן יחידות‪.‬‬
‫‪ 5‬מצב הדדי בין ישר ומישור‬
‫‪x − x0‬‬
‫‪y − y0‬‬
‫‪z − z0‬‬
‫=‬
‫=‬
‫יהיו ‪, Ax + By + Cz + D = 0‬‬
‫‪ℓ‬‬
‫‪m‬‬
‫‪n‬‬
‫מישור וישר בהתאמה‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 6‬מצב הדדי בין שני ישרים‬
‫‪ 5.1‬ישר מקביל למישור‬
‫נסמן‪~ = (A, B, C) :‬‬
‫‪~a = (ℓ, m, n) ,N‬‬
‫‪ 5.1‬ישר מקביל למישור‬
‫‪~ = (ℓ, m, n) · (A, B, C) = 0 ⇐⇒ ~a ⊥ N‬‬
‫⇒⇐ ~‬
‫‪Aℓ + Bm + Cn = 0ְ⇐⇒ ~a · N‬‬
‫‪ 5.2‬זוית בין ישר למישור‬
‫‪ α‬מוגדרת להיות הזוית בין הישר לבין היטלו על המישור‪ .‬נקבל‪:‬‬
‫~‬
‫‪~a · N‬‬
‫‪Aℓ + Bm + Cn‬‬
‫√‬
‫√=‬
‫‪2 + m2 + n2 A2 + B 2 + C 2‬‬
‫~‬
‫‪ℓ‬‬
‫| ‪|~a| |N‬‬
‫= ‪sin α‬‬
‫‪ 5.3‬ישר מאונך למישור‬
‫‪Aℓ + Bm + Cn‬‬
‫⇒⇐ ~‬
‫√‬
‫‪ ⇐⇒ ~a k N‬הזוית בין הישר למישור היא ‪= ±1⇐⇒ ±π/2‬‬
‫‪ℓ 2 + m 2 + n 2 A2 + B 2 + C 2‬‬
‫‪ 6‬מצב הדדי בין שני ישרים‬
‫‪y − y1‬‬
‫‪z − z1 x − x 0‬‬
‫‪y − y0‬‬
‫‪z − z0‬‬
‫‪x − x1‬‬
‫=‬
‫=‬
‫יהיו‬
‫=‬
‫=‬
‫‪,‬‬
‫‪ℓ1‬‬
‫‪m1‬‬
‫‪n1‬‬
‫‪ℓ‬‬
‫‪m‬‬
‫‪n‬‬
‫נסמן‪a~1 = (ℓ1 , m1 , n1 ),~a = (ℓ, m, n) :‬‬
‫שני ישרים במרחב‪.‬‬
‫‪ 6.1‬זוית בין שני ישרים‬
‫מוגדרת להיות הזוית בין ‪:~a, a~1‬‬
‫‪~a · a~1‬‬
‫| ‪|~a| |a~1‬‬
‫= ‪cos α‬‬
‫שני ישרים יכולים להיות מקבילים \ נחתכים \ מצטלבים‪.‬‬
‫‪ 6.2‬תנאי לכך שישרים )שאינם מקבילים( יחתכו‬
‫ניקח ‪ M1‬נקודה על ‪ L1‬ו־ ‪ M0‬נקודה על ‪.L0‬‬
‫→‪−−−−‬‬
‫הישרים נחתכים ⇒⇐ ‪ ~a, a~1 , M0 M1‬קופלנרים‬
‫→‪−−−−‬‬
‫⇒⇐‪M0 M1 · (~a × a~1 ) = 0‬‬
‫‪x 1 − x 0 y 1 − y 0 z1 − z 0‬‬
‫‪ℓ‬‬
‫‪m‬‬
‫‪n‬‬
‫⇒⇐‪= 0‬‬
‫‪ℓ1‬‬
‫‪m1‬‬
‫‪n1‬‬
‫‪20‬‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫√‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 7‬כמה הערות‬
‫איור ‪ :18‬התנאי לכך שישרים שאינם מקבילים יחתכו‬
‫‪ 7‬כמה הערות‬
‫‪~a · ~b = ~a · ~c‬‬
‫‪.1‬‬
‫ ⇓ ‬
‫‪⇐ ~a · ~b − ~c = 0‬‬
‫)כנ"ל עבור ‪(~a × ~b‬‬
‫‪:‬‬
‫‪~b = ~c‬‬
‫‬
‫‬
‫‪~a ⊥ ~b − ~c‬‬
‫‪ ~a × ~b .2‬אינה אסוציאטיבית‪ ,‬אך כן מקיימת‪:‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‪~a × ~b × ~c + ~c × ~a × ~b + ~b × (~c + ~a) = 0‬‬
‫תכונה זו קרויה זהות יעקובי )ִ ✐❜♦❝❛❏(‪ .‬זהו מקרה פרטי של אלגברת ❡✐▲‪.‬‬
‫‪ .3‬משפט‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪= |~a| ~b‬‬
‫‪2‬‬
‫‪+ ~a · ~b‬‬
‫‪2‬‬
‫‪~a × ~b‬‬
‫‪21‬‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 8‬משטחים ריבועיים‬
‫חלק‬
‫■■‬
‫משטחים במרחב‬
‫משטח כללי מתואר על־ידי ‪.F (x, y, z) = 0‬‬
‫נתבונן במקרה פרטי חשוב‪:‬‬
‫‪ 8‬משטחים ריבועיים‬
‫‪ 8.1‬פרבולואיד אליפטי‬
‫‪y2‬‬
‫‪x2‬‬
‫‪+ 2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪a‬‬
‫‪b‬‬
‫עבור‬
‫עבור‬
‫עבור‬
‫עבור‬
‫עבור‬
‫=‪z‬‬
‫‪ z = 0‬נקבל נקודה )ראשית הצירים(‪.‬‬
‫‪ z = h < 0‬אין פתרון‪.‬‬
‫‪ z = h > 0‬נקבל אליפסה‪.‬‬
‫‪ x = 0‬נקבל פרבולה במישור ‪.zy‬‬
‫‪ y = 0‬נקבל פרבולה במישור ‪.xz‬‬
‫איור ‪ :19‬פרבולואיד אליפטי‬
‫‪ 8.2‬חרוט אליפטי‬
‫‪x2‬‬
‫‪y2‬‬
‫‪+‬‬
‫‪a2‬‬
‫‪b2‬‬
‫= ‪z2‬‬
‫‪22‬‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 8‬משטחים ריבועיים‬
‫‪ 8.3‬אליפסואיד‬
‫איור ‪ :20‬חרוט אליפטי‬
‫‪ 8.3‬אליפסואיד‬
‫‪y2‬‬
‫‪z2‬‬
‫‪x2‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪=1‬‬
‫‪a2‬‬
‫‪b2‬‬
‫‪c2‬‬
‫איור ‪ :21‬אליפסואיד‬
‫‪ 8.4‬היפרבולואיד חד־יריעתי‬
‫‪y2‬‬
‫‪z2‬‬
‫‪x2‬‬
‫‪+‬‬
‫‪−‬‬
‫‪=1‬‬
‫‪a2‬‬
‫‪b2‬‬
‫‪c2‬‬
‫‪23‬‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 8‬משטחים ריבועיים‬
‫‪ 8.5‬היפרבולואיד דו־יריעתי‬
‫איור ‪ :22‬היפרבולואיד חד־יריעתי‬
‫‪ 8.5‬היפרבולואיד דו־יריעתי‬
‫‪x2‬‬
‫‪y2‬‬
‫‪z2‬‬
‫‪+‬‬
‫‪−‬‬
‫‪= −1‬‬
‫‪a2‬‬
‫‪b2‬‬
‫‪c2‬‬
‫איור ‪ :23‬היפרבולואיד דו־יריעתי‬
‫‪24‬‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 8.6‬כדור‬
‫‪ 8‬משטחים ריבועיים‬
‫איור ‪ :24‬היפרבולואידים‬
‫‪ 8.6‬כדור‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪(x − a) + (y − b) + (z − c) = r2‬‬
‫זהו כדור שמרכזו בנקודה )‪ (a, b, c‬ורדיוסו ‪.r‬‬
‫איור ‪ :25‬כדור‬
‫‪ 8.7‬משטחים גליליים‬
‫באופן כללי‪ ,‬מתקבלים ממשוואות בהן אחד הארגומנטים )‪ (x, y, z‬לא משחק תפקיד‪ ,‬כלומר‪:‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫=‬
‫=‬
‫)‪F (x, y‬‬
‫)‪F (y, z‬‬
‫‪0‬‬
‫=‬
‫)‪F (z, x‬‬
‫✺✷‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪8.8‬‬
‫‪ 8‬משטחים ריבועיים‬
‫‪ 8.8‬גליל אליפטי‬
‫‪y2‬‬
‫‪x2‬‬
‫‪+‬‬
‫‪=1‬‬
‫‪a2‬‬
‫‪b2‬‬
‫איור ‪ :26‬גליל אליפטי‬
‫‪ 8.9‬גליל פרבולי‬
‫‪y 2 = 2px‬‬
‫‪OR‬‬
‫‪x2 = 2py‬‬
‫איור ‪ :27‬גליל פרבולי‬
‫✻✷‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫גליל אליפטי‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 8‬משטחים ריבועיים‬
‫‪ 8.10‬פרבולואיד היפרבולי‬
‫‪ 8.10‬פרבולואיד היפרבולי‬
‫‪y2‬‬
‫‪x2‬‬
‫‪−‬‬
‫‪a2‬‬
‫‪b2‬‬
‫=‪z‬‬
‫איור ‪ :28‬פרבולואיד היפרבולי‬
‫‪ 8.11‬הערות‬
‫‪ .1‬הזזה של המשטח‪ :‬להחליף ‪ x‬ב־ ‪ x − x0‬וכו'‪.‬‬
‫‪ .2‬כיווץ של המשטח‪ :‬בעזרת ‪ a‬ו־‪.b‬‬
‫‪ .3‬סיבוב )במקביל לצירים(‪ :‬החלפת שמות המשתנים‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫חלק‬
‫■■■‬
‫מושגים בטופולוגיה של ‪Rn‬‬
‫}‪Rn = {x = (x1 , x2 , · · · , xn ) : xi ∈ R‬‬
‫זהו ‪ Rn‬כמרחב וקטורי )עם חיבור וכפל בסקלר(‪.‬‬
‫על ‪ Rn‬מוגדרים גם‪:‬‬
‫‪ .1‬מכפלה פנימית‪:‬‬
‫‪~x · ~y = x1 y1 + x2 y2 + · · · + xn yn‬‬
‫)הערה‪ :‬למעט ‪ R3‬אין מכפלה וקטורית(‪.‬‬
‫‪ .2‬נורמה ) ‪ Rn‬מרחב נורמי(‪:‬‬
‫‪q‬‬
‫√‬
‫‪~x · ~x = x21 + x22 + · · · + x2n‬‬
‫= |‪|~x‬‬
‫‪ .3‬מטריקה ) ‪ Rn‬מרחב מטרי(‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫) ‪(x1 − y1 ) + (x2 − y2 ) + · · · + (xn − yn‬‬
‫‪q‬‬
‫= | ‪d (~x, ~y ) = |~x − ~y‬‬
‫‪ .4‬זויות‪:‬‬
‫‪~x · ~y‬‬
‫| ‪|~x| |~y‬‬
‫= ‪cos α‬‬
‫‪ Rn‬עם כל המבנים הנ"ל נקרא המרחב האוקלידי ה־‪ n‬ממדי‪.‬‬
‫מההגדרות הנ"ל נובעות כמה מסקנות מיידיות‪:‬‬
‫‪ .1‬אי־שיווין המשולש △ =‪:6‬‬
‫| ‪|~x + ~y | ≤ |~x| + |~y‬‬
‫‪ .2‬אי־שיוויון קושי־שוורץ ‪:CS‬‬
‫| ‪|~x · ~y | ≤ |~x| |~y‬‬
‫הגדרה‬
‫}‪B (~xo , r) = {~x ∈ Rn | d (~x, ~xo ) < r‬‬
‫זהו כדור ברדיוס ‪ r‬שמרכזו ) ‪.~xo = (xo1 , xo2 , · · · , xon‬‬
‫✽✷‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫הגדרה‬
‫יהיו ‪ a1 , a2 , · · · , an‬ו־ ‪ b1 , b2 , · · · , bn‬ב־‪.R‬‬
‫} ‪a i ≤ x i ≤ bi‬‬
‫‪{~x ∈ Rn | ∀i‬‬
‫זוהי תיבה ‪ n‬מימדית ב־ ‪.Rn‬‬
‫הגדרה‬
‫‪ε‬־סביבה של ‪ ~xo‬זה פשוט )‪ ,B (~xo , r‬כלומר‪:‬‬
‫}‪{~x | d (~x, ~xo ) < ε‬‬
‫ < | ‪.{x | |x − x0‬‬
‫ב־‪ R‬זה בדיוק }‪ε‬‬
‫‬
‫‪q‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫ב־ ‪ R2‬זה בדיוק ‪(x − x0 ) + (y − y0 ) < ε‬‬
‫| )‪. (x, y‬‬
‫הערה‪ :‬באופן דומה מגדירים ‪ε‬־סביבה תיבתית‪.‬‬
‫הערה‪ :‬בכל סביבה כדורית מוכלת סביבה תיבתית‪ ,‬ולהיפך‪.‬‬
‫הגדרה תהא ‪ A ⊆ Rn‬קבוצה‪.‬‬
‫‪ xo .1‬נקראת נקודה פנימית של ‪ A‬אם יש ‪ε‬־סביבה של ‪ xo‬המוכלת כולה ב־‪.A‬‬
‫‪ xo .2‬נקראת נקודת שפה של ‪ A‬אם בכל ‪ε‬־סביבה של ‪ xo‬יש גם נקודות מ־‪ ,A‬וגם נקודות שאינן מ־‪.A‬‬
‫‪ .3‬אם כל נקודה ‪ xo‬של ‪ A‬היא נקודה פנימית‪ ,‬אז ‪ A‬נקראת קבוצה פתוחה‪.‬‬
‫‪ .4‬אם כל נקודות השפה של ‪ A‬שייכות ל־‪ ,A‬אז היא נקראת קבוצה סגורה‪.‬‬
‫סימונים‬
‫‪ .1‬הפנים של ‪ A‬מסומנת ‪.A0‬‬
‫‪ .2‬השפה של ‪ A‬מסומנת ‪.∂A‬‬
‫‪ .3‬הסגור של ‪ A‬מסומנת ‪.A0 ∩ ∂A = A‬‬
‫דוגמה‪:‬‬
‫‬
‫‪R3 ⊇ A = B (o, r) = x ∈ R3 | d (o, r) < r‬‬
‫}‪∂A = {x | d (x, o) = r‬‬
‫}‪A = {x | d (x, o) ≤ r‬‬
‫‪A0 = A‬‬
‫דוגמה‪:‬‬
‫‬
‫‪A = (x, y) ∈ R2 | y = x2‬‬
‫‪A0 = φ‬‬
‫‪∂A = A‬‬
‫‪A=A‬‬
‫✾✷‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪9‬‬
‫עקום )רציף( במרחב‬
‫דוגמה‪:‬‬
‫‬
‫‪A = (x, y) ∈ R2 | 1 < x2 + y 2 ≤ 4‬‬
‫‬
‫‪A0 = (x, y) ∈ R2 | 1 < x2 + y 2 < 4‬‬
‫‬
‫‬
‫‪∂A = (x, y) ∈ R2 | 1 = x2 + y 2 ∪ (x, y) ∈ R2 | x2 + y 2 = 4‬‬
‫‬
‫‪A = (x, y) ∈ R2 | 1 ≤ x2 + y 2 ≤ 4‬‬
‫הגדרה‬
‫קבוצה ‪ A‬נקראת חסומה אם קיים כדור שמכיל אותה‪.‬‬
‫הגדרה‬
‫קבוצה סגורה וחסומה ב־ ‪ Rn‬נקראת קבוצה קומפקטית‪.‬‬
‫‪ 9‬עקום )רציף( במרחב‬
‫דוגמה‬
‫‬
‫‪x = cos t‬‬
‫‪, 0 ≤ t ≤ 2π‬‬
‫‪y = sin t‬‬
‫| ‪(x, y) ∈ R2‬‬
‫‬
‫זהו מעגל היחידה‪.‬‬
‫דוגמה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫זהו ‪ Helix‬המלופף סביב ציר ‪.z‬‬
‫‪‬‬
‫‪x = cos t‬‬
‫‪‬‬
‫‪(x, y, z) ∈ R3 | y = sin t , t ≥ 0‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪z=t‬‬
‫הגדרה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪,α ≤ t ≤ β‬‬
‫)‪x1 = ϕ1 (t‬‬
‫)‪x2 = ϕ2 (t‬‬
‫✳‬
‫✳‬
‫✳‬
‫)‪xn = ϕn (t‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫) ‪~x = (x1 , x2 , · · · , xn‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫נקרא עקום רציף אם כל ה־ ‪ ϕi‬רציפות‪.‬‬
‫הערה‪ :‬עקום במרחב הוא ‪ , f : R −→ Rn‬מכיוון שמתקיים‪:‬‬
‫))‪f (t) = (ϕ1 (t) , ϕ2 (t) , · · · , ϕn (t‬‬
‫הגדרה‬
‫קבוצה ‪ A‬נקראת קשירה )מסילתית( אם כל ‪ x, y ∈ A‬ניתן לחבר על־ידי עקום רציף שמוכל כולו ב־‪.A‬‬
‫‪30‬‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫חלק‬
‫❱■‬
‫פונקציות‬
‫באופן כללי ‪.f : Rn −→ Rm‬‬
‫נתחיל מ־ ‪ f : R2 −→ R‬פונקציה סקלרית‪.‬‬
‫ממש נתחיל מ־ ‪ ,ּf : R2 −→ R‬את אלו נדע )בקושי רב( לצייר‪.‬‬
‫)‪z = f (x, y‬‬
‫דוגמה‬
‫‪f (x, y) = x2 + y 2‬‬
‫הערה‪ :‬נשים לב שמעל כל ישר בתחום ההגדרה‪ ,‬מתקבלת פונקציה במשתנה יחיד‪.‬‬
‫בדוגמה ־ מעל ‪ ,y = 0‬מקבלים ‪.z = x2‬‬
‫הגדרה עקום ‪ ℓ‬במישור ‪ xy‬נקרא קו־גובה של הפונקציה )‪ z = f (x, y‬אם ערך הפונקציה על ‪ ℓ‬הוא קבוע ‪.c‬‬
‫דוגמה‪.f (x, y) = xy :‬‬
‫‪xy = 0 ⇐⇒ x = 0 OR y = 0‬‬
‫‪1‬‬
‫= ‪xy = 1 ⇐⇒ y‬‬
‫‪x‬‬
‫‪2‬‬
‫= ‪xy = 2 ⇐⇒ y‬‬
‫‪x‬‬
‫‪−1‬‬
‫= ‪xy = −1 ⇐⇒ y‬‬
‫‪x‬‬
‫‪−2‬‬
‫= ‪xy = −2 ⇐⇒ y‬‬
‫‪x‬‬
‫איור ‪ :29‬קווי גובה של הפונקציה ‪z = xy‬‬
‫‪S‬‬
‫פרבולואיד היפרבולי )אוכף( ‪ .z = x2 − y 2‬מעל ‪ x = y‬יושבת הפרבולה ‪ ,‬ומתחת‬
‫זהו למעשה סיבוב של ‪T‬‬
‫ל־‪ x = −y‬יושבת הפרבולה ‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
lOMoARcPSD|23687637
.c ‫ הוא קבוע‬S ‫ אם ערך הפונקציה על‬f (x, y, z) ‫ נקרא משטח גובה )משטח רמה( של‬R3 ‫ ב־‬S ‫הגדרה משטח‬
f (x, y, z) = x2 + y 2 − z :‫דוגמה‬
c=0
c=1
c = −1
⇒
⇒
⇒
z = x2 + y 2
z − 1 = x2 + y 2
z + 1 = x2 + y 2
♣❛r❛❜♦❧♦✐❞
♣❛r❛❜♦❧♦✐❞
♣❛r❛❜♦❧♦✐❞
32
Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il)
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫חלק ❱‬
‫סדרות ב־ ‪Rk‬‬
‫תזכורת ־ סדרות ב־‪ R‬נאמר כי ‪ xn −→ L‬אם לכל ‪ ε > 0‬קיים ‪ N‬כך שלכל ‪ n > N‬מתקיים ‪.|xn − L| < ε‬‬
‫∞→‪n‬‬
‫כעת ניקח סדרה ‪ xn‬של נקודות במרחב‪.‬‬
‫הגדרה נאמר כי ‪ xn −→ L‬אם לכל ‪ ε > 0‬קיים ‪ N‬כך שלכל ‪ n > N‬מתקיים ‪.d (xn , L) < ε‬‬
‫∞→‪n‬‬
‫הערה‪ :‬נשים לב‪:‬‬
‫∞‬
‫‪{(xn1 , xn2 , · · · , xnk )}n=1‬‬
‫) ‪(L1 , L2 , · · · , Lk‬‬
‫משפט‬
‫=‬
‫=‬
‫∞‬
‫‪{xn }n=1‬‬
‫‪L‬‬
‫‪ ⇐⇒ xn −→ L‬לכל ‪ 1 ≤ i ≤ k‬מתקיים ‪.xni −→ Li‬‬
‫∞→‪n‬‬
‫∞→‪n‬‬
‫הוכחה‪ :‬לצורך פשטות‪ ,‬נוכיח עבור ‪ ,R2‬כלומר‪:‬‬
‫) ‪xn −→ L1 AN D yn −→ L2 ⇐⇒ (xn , yn ) −→ (L1 , L2‬‬
‫⇐‪ :‬יהי ‪.ε > 0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪(xn − L1 ) + (yn − L2 ) < ε‬‬
‫‪q‬‬
‫≤ | ‪|xn − L1‬‬
‫⇒‪ :‬יהי ‪.ε > 0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪q‬‬
‫‪2‬‬
‫≤ ) ‪(xn − L1 ) + (yn − L2‬‬
‫‪ε ε‬‬
‫‪|xn − L1 | + |yn − L2 | < + < ε‬‬
‫‪2 2‬‬
‫=‬
‫)‪d ((xn , yn ) , L‬‬
‫≤‬
‫‬
‫מסקנה התורה של סדרות מ־‪ R‬מאפשרת טיפול בסדרות ב־ ‪ .Rk‬למשל‪:‬‬
‫משפט)בולצאנו־ויירשטראס(‪ :‬לכל סדרה )ב־ ‪ (Rk‬חסומה )מוכלת באיזשהו כדור( יש תת־סדרה מתכנסת‪.‬‬
‫הערות‪:‬‬
‫‪ .1‬קבוצה ‪ A‬היא סגורה )מכילה את ‪ (∂A‬אמ"מ לכל סדרה מתכנסת של נקודות מ־‪ ,A‬גם הגבול שייך ל־‪.A‬‬
‫‪ .2‬קבוצה ‪ A‬היא קומפקטית )אצלנו ־ סגורה וחסומה( אמ"מ לכל סדרה של נקודות מ־‪ A‬יש תת־סדרה המתכנסת‬
‫לנקודה ב־‪.A‬‬
‫‪33‬‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫חלק‬
‫■❱‬
‫גבולות של פונקציות‬
‫תזכורת )ב־‪(R‬‬
‫‪ lim f (x) = L‬אם לכל ‪ ε > 0‬קיים ‪ δ > 0‬כך ש‪.|f (x) − L| < ε ⇐= 0 < |x − a| < δ :‬‬
‫‪x→a‬‬
‫הגדרה תהא ‪ f : R2 −→ R‬מוגדרת בסביבה נקובה של )‪.(a, b‬‬
‫‪q‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫אם לכל ‪ ε > 0‬קיים ‪ δ > 0‬כך ש‪⇐= 0 < (x − a) + (y − b) < δ :‬‬
‫‪lim‬‬
‫נאמר כי ‪f (x, y) = L‬‬
‫)‪(x,y)→(a,b‬‬
‫‪.|f (x, y) − L| < ε‬‬
‫הערות‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ .1‬עבור ‪ f : Rk −→ R‬במקום הביטוי ‪(x − a) + (y − b) < δ‬‬
‫‪q‬‬
‫< ‪ 0‬יופיע ‪.0 < d (x, a) < δ‬‬
‫‪ .2‬אפשר באופן שקול להגדיר על ידי סביבה תיבתית‪:‬‬
‫אם לכל ‪ ε > 0‬קיים ‪ δ > 0‬כך ש‪ |x − a| < δ :‬ו־‪ |y − b| < δ‬ו־‬
‫‪lim‬‬
‫נאמר כי ‪f (x, y) = L‬‬
‫)‪(x,y)→(a,b‬‬
‫)‪.|f (x, y) − L| < ε⇐= (x, y) 6= (a, b‬‬
‫‪ .3‬הגדרה שקולה נוספת ־ משפט היינה‪:‬‬
‫אמ"מ לכל סדרה )‪ (a, b) 6= (xn , yn ) −→ (a, b‬מתקיים‪f (xn , yn ) −→ :‬‬
‫‪lim‬‬
‫נאמר כי ‪f (x, y) = L‬‬
‫∞→‪n‬‬
‫)‪(x,y)→(a,b‬‬
‫∞→‪n‬‬
‫‪.L‬‬
‫אתגר‪ :‬נסה להוכיח שההגדרה בלשון סדרות שקולה להגדרות לעיל‪.‬‬
‫(‬
‫‪x sin y1 + y sin x1 x 6= 0, y 6= 0‬‬
‫דוגמה ‪ 1‬תהא‬
‫‪0‬‬
‫‪x = 0 OR y = 0‬‬
‫‪ . lim‬יהי ‪ .ε > 0‬נגדיר ‪ ,δ = ε/2‬ואז עבור ‪ |x − 0| < δ‬ו־‪ |y − 0| < δ‬יתקיים‪:‬‬
‫נראה שמתקיים ‪f (x, y) = 0‬‬
‫= )‪.f (x, y‬‬
‫)‪(x,y)→(0,0‬‬
‫∗ ‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫∗∗ ‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪+ y sin‬‬
‫‪≤ x sin + y sin‬‬
‫≤‬
‫‪y‬‬
‫‪x‬‬
‫‪y‬‬
‫‪x‬‬
‫‪|f (x, y) − 0| ≤ x sin‬‬
‫‪≤ |x| + |y| = |x − 0| + |y − 0| < ε/2 + ε/2 = ε‬‬
‫* אי שיוויון המשולש‬
‫** ‪|sin| ≤ 1‬‬
‫‬
‫משפט‬
‫אם קיים הגבול ‪f (x, y) = L‬‬
‫‪lim‬‬
‫)‪(x,y)→(a,b‬‬
‫אז ערך הפונקציה שואף ל־‪ L‬לאורך כל מסלול )עקום( שמתקרב‬
‫ל־)‪.(a, b‬‬
‫‪34‬‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫מסקנה‪ :‬אם ל־)‪ f (x, y‬יש גבולות שונים כאשר )‪ (x, y‬שואף ל־)‪ (a, b‬לאורך מסלולים שונים‪ ,‬אז אין גבול‪.‬‬
‫(‬
‫‪xy‬‬
‫)‪(x, y) 6= (0, 0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪. lim‬‬
‫‪ .f (x, y) = x +y‬נראה שאין גבול )‪f (x, y‬‬
‫דוגמה ‪ 2‬תהא‬
‫)‪(x,y)→(0,0‬‬
‫‪0‬‬
‫)‪(0, 0‬‬
‫לאורך המסלול ‪) y = mx‬קו ישר שעובר דרך הראשית( נקבל‪:‬‬
‫‪m‬‬
‫‪1 + m2‬‬
‫=‬
‫‪2‬‬
‫‪x · mx‬‬
‫)‪+ (mx‬‬
‫= )‪f (x, y) = f (x, mx‬‬
‫‪x2‬‬
‫√ ‪ ,y‬נקבל כי‬
‫הישר ‪= x‬‬
‫נקבל כי לאורך קווים ישרים שונים‪ ,‬לפונקציה ערך שונה‪ ,‬כלומר‪ :‬אם נתקדם לכיוון )‪ (0, 0‬על‬
‫√‬
‫√‬
‫‪8‬‬
‫‪8‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫√‬
‫‪ , 1+1‬ולעומת זאת אם נתקדם לאורך הישר ‪ y = x 8‬נקבל כי הגבול הוא ‪ . 1+ 82 = 9‬לכן אין‬
‫הגבול הוא ‪2 = 2‬‬
‫גבול!‬
‫(ב) קווי גובה‬
‫(א) גרף הפונקציה‬
‫)‪(x, y) 6= (0, 0‬‬
‫איור ‪ :30‬הפונקציה‬
‫)‪(0, 0‬‬
‫‪x 6= 0, y 6= 0‬‬
‫דוגמה ‪ 3‬תהא‬
‫‪x = 0 OR y = 0‬‬
‫לאורך כל מסלול ‪ y = mx‬נקבל‪:‬‬
‫‪x2 y‬‬
‫‪x4 +y 2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪mx‬‬
‫‪−→ 0‬‬
‫‪+ m2 x→0‬‬
‫(‬
‫‪x2‬‬
‫‪xy‬‬
‫‪x2 +y 2‬‬
‫‪0‬‬
‫(‬
‫= )‪f (x, y‬‬
‫= )‪ .f (x, y‬נראה שאין גבול )‪f (x, y‬‬
‫=‬
‫‪2‬‬
‫‪x2 · mx‬‬
‫)‪+ (mx‬‬
‫‪x4‬‬
‫)‪(x,y)→(0,0‬‬
‫= )‪f (x, y) = f (x, mx‬‬
‫)גם על הצירים הגבול הוא ‪.(0‬‬
‫זה לא אומר שיש גבול!! ואמנם‪ ,‬על ‪ y = x2‬מתקיים‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪x4‬‬
‫→‪= −‬‬
‫‪+ x4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫משפט )יחידות הגבול(‬
‫‪x4‬‬
‫‬
‫= ‪f (x, y) = f x, x2‬‬
‫אם קיים הגבול אז הוא יחיד‪.‬‬
‫משפט )אריתמטיקה( נניח ‪f (x, y) = L‬‬
‫‪lim‬‬
‫)‪(x,y)→(a,b‬‬
‫ו־‪g (x, y) = K‬‬
‫‪lim‬‬
‫)‪(x,y)→(a,b‬‬
‫‪lim‬‬
‫‪.‬‬
‫‪ .‬אזי‪:‬‬
‫‪35‬‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 11‬קואורדינטות פולריות‬
‫❼ ‪lim (αf + βg) = αL + βK‬‬
‫❼ ‪lim f g = LK‬‬
‫‪L‬‬
‫‪f‬‬
‫=‬
‫❼‬
‫‪g‬‬
‫‪K‬‬
‫‪) lim‬בתנאי ש־‪ g (x, y) 6= 0‬ו־‪(K 6= 0‬‬
‫משפט )סנדויץ'(‬
‫אם )‪ h (x, y) ≤ f (x, y) ≤ g (x, y‬בסביבה של )‪ ,(a, b‬ומתקיים‪:‬‬
‫‪g (x, y) = L‬‬
‫אז גם ‪f (x, y) = L‬‬
‫‪lim‬‬
‫)‪(x,y)→(a,b‬‬
‫‪lim‬‬
‫)‪(x,y)→(a,b‬‬
‫= )‪h (x, y‬‬
‫‪lim‬‬
‫)‪(x,y)→(a,b‬‬
‫‪.‬‬
‫‪ 10‬גבולות נשנים‬
‫‬
‫)‪lim f (x, y‬‬
‫‪x→a‬‬
‫‬
‫‪lim‬‬
‫‪y→b‬‬
‫בדרך כלל לא עוזרים‪ ,‬ומבלבלים‪ .‬ראו הוזהרתם!‬
‫יכול להיות שיש גבול ואין גבולות נשנים‪ ,‬או שיש גבולות נשנים ואין גבול‪ ,‬או שקיים גבול נשנה אחד ולא השני‪.‬‬
‫בדוגמה ‪ 2‬לעיל‪ ,‬שני הגבולות הנשנים ב־)‪ (0, 0‬קיימים ושווים‪ ,‬אבל אין גבול‪.‬‬
‫בדוגמה ‪ 1‬לעיל‪ ,‬יש גבול אבל אין גבולות נשנים ב־)‪.(0, 0‬‬
‫משפט‬
‫אם קיים הגבול )‪f (x, y‬‬
‫‪lim‬‬
‫)‪(x,y)→(a,b‬‬
‫וגם קיים אחד הגבולות הנשנים‪ ,‬אז הם שווים‪.‬‬
‫‪ 11‬קואורדינטות פולריות‬
‫תזכורת ־ הגדרה‪:‬‬
‫‪p‬‬
‫‪r = x2 + y 2‬‬
‫‪θ = arctan xy‬‬
‫(‬
‫‪OR‬‬
‫‪x = r cos θ‬‬
‫‪y = r sin θ‬‬
‫(‬
‫איור ‪ :31‬קואורדינטות פולריות‬
‫‪36‬‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 11‬קואורדינטות פולריות‬
‫משפט תהי ‪ .f (x, y) : R2 −→ R‬נניח כי‪:‬‬
‫‪f (r cos θ, r sin θ) = F (r) G (θ) .1‬‬
‫‪ G (θ) .2‬חסומה‬
‫‪F (r) −→ 0 .3‬‬
‫‪r→0‬‬
‫אזי מתקיים ‪0‬‬
‫→‪−‬‬
‫)‪(x,y)→(0,0‬‬
‫)‪.f (x, y‬‬
‫הוכחה‪:‬‬
‫יהי ‪.ε > 0‬‬
‫‪ε‬‬
‫‪·M =ε‬‬
‫‪M‬‬
‫< |)‪|f (x, y) − 0| = |F (r)| |G (θ‬‬
‫‪ G‬חסומה‪ ,‬כלומר קיים ‪ M‬כך שמתקיים ‪.G (θ) < M‬‬
‫‪ F‬שואפת לאפס‪ ,‬ולכן ‪ |F (r)| < ε/M‬עבור ‪ r‬מספיק קטן‪.‬‬
‫‬
‫)‪(x, y) 6= (0, 0‬‬
‫דוגמה תהא‬
‫)‪(0, 0‬‬
‫מתקיים‪:‬‬
‫‪x2 y 2‬‬
‫‪x2 +y 2‬‬
‫‪0‬‬
‫(‬
‫= )‪.f (x, y‬‬
‫‪r2 cos2 θr2 sin2 θ‬‬
‫‪= r2 cos2 θ sin2 θ‬‬
‫‪r2‬‬
‫= )‪f (r cos θ, r sin θ‬‬
‫אם נסמן ‪ F (r) = r2 , G (θ) = cos2 θ sin2 θ‬נקבל‪:‬‬
‫)‪f (r cos θ, r sin θ) = F (r) G (θ‬‬
‫)‪ G (θ‬חסומה‬
‫‪F (r) −→ 0‬‬
‫‪r→0‬‬
‫ולכן ‪f (x, y) = 0‬‬
‫‪lim‬‬
‫)‪(x,y)→(0,0‬‬
‫‪.‬‬
‫הערות‪:‬‬
‫‪ .1‬אפשר לנסח וריאציות למשפט ואף לחזק אותו‪.‬‬
‫‪ .2‬בשביל להראות שהגבול לא קיים‪ ,‬מספיק למצוא ‪'θ 2‬ות עבורן יש גבולות שונים כאשר ‪.r → 0‬‬
‫‪37‬‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫חלק‬
‫■■❱‬
‫רציפות‬
‫הגדרה‬
‫‪ f : R2 −→ R‬היא רציפה בנקודה )‪ (a, b‬אם )‪f (x, y) = f (a, b‬‬
‫‪lim‬‬
‫)‪(x,y)→(a,b‬‬
‫‪.‬‬
‫שקול‬
‫ש‪:‬‬
‫‪ .1‬לכל ‪ ε > 0‬קיים ‪ δ > 0‬כך‪q‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪|f (x, y) − f (a, b)| < ε ⇐= (x − a) + (y − b) < δ‬‬
‫‪ .2‬כמו ‪ ,1‬אבל עם סביבה תיבתית‪ ,‬כלומר ‪ |x − a| < δ‬ו־‪.|y − b| < δ‬‬
‫‪ .3‬לכל סדרה )‪ (xn , yn ) −→ (a, b‬מתקיים )‪.f (xn , yn ) −→ f (a, b‬‬
‫∞→‪n‬‬
‫∞→‪n‬‬
‫הגדרה ‪ f‬רציפה בתחום ‪ D‬אם היא רציפה בכל נקודה בתחום‪.‬‬
‫(‬
‫‪sin x−sin y‬‬
‫‪x 6= y‬‬
‫‪x−y‬‬
‫דוגמה תהא‬
‫= )‪.f (x, y‬‬
‫‪cos x‬‬
‫‪x=y‬‬
‫בכל נקודה ‪ f , x 6= y‬רציפה )כי אלמנטרית בסביבת הנקודה(‪.‬‬
‫ניקח נקודה )‪ .(x, x‬נשתמש בהגדרת הרציפות לפי היינה‪ .‬נבחר סדרה )‪.(xn , yn ) −→ (x, x‬‬
‫∞→‪n‬‬
‫עבור תת הסדרה שבה ‪ xn = yn‬מתקיים‪:‬‬
‫)‪f (xn , yn ) = f (xn , xn ) = cos xn −→ cos x = f (x, x‬‬
‫∞→‪n‬‬
‫עבור תת הסדרה המשלימה שלה‪ ,‬שבה ‪ xn 6= yn‬מתקיים‪:‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪cos xn +y‬‬
‫‪sin xn −y‬‬
‫‪sin xn − sin yn‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫)‪−→ cos x = f (x, x‬‬
‫=‬
‫‪xn −yn‬‬
‫∞→‪n‬‬
‫‪x n − yn‬‬
‫‪2‬‬
‫= ) ‪f (xn , yn‬‬
‫מסקנה‪ f :‬רציפה ב־)‪ (x, x‬ולכן ‪ f‬רציפה בכל המישור‪.‬‬
‫משפט )ויירשטראס ■( תהי ‪ f : D −→ R‬רציפה בתחום ‪ D‬חסום וסגור )קומפקטי(‪ .‬אזי ‪ f‬חסומה‪.‬‬
‫משפט )ויירשטראס ■■( תהי ‪ f : D −→ R‬רציפה בתחום ‪ D‬חסום וסגור )קומפקטי(‪ .‬אזי ‪ f‬מקבלת מינימום‬
‫ומקסימום‪.‬‬
‫משפט )הרכבה של רציפות( יהיו )‪ x (t) , y (t‬רציפות ב־]‪) [a, b‬זה עקום )‪ γ (t‬רציף במישור(‪.‬‬
‫יהי ‪ D ⊆ R2‬תחום )פתוח( המכיל את ))‪ (x (t) , y (t‬לכל ]‪.t ∈ [a, b‬‬
‫תהי ‪ f : D −→ R‬רציפה‪.‬‬
‫נגדיר ))‪) .ϕ (t) = f (x (t) , y (t‬אלו ערכי ‪ f‬על העקום(‪.‬‬
‫אזי ‪ ϕ‬רציפה ב־]‪.[a, b‬‬
‫‪γ‬‬
‫‪f‬‬
‫‪R −→ R2 −→ R‬‬
‫))‪t 7−→ (x (t) , y (t)) 7−→ f (x (t) , y (t‬‬
‫‪38‬‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫משפט )ערך הביניים( יהי ‪ D ⊆ R2‬תחום )פתוח( קשיר‪ ,‬ותהי ‪ f : D −→ R‬רציפה‪ .‬יהיו ‪.(x1 , y1 ) , (x2 , y2 ) ∈ D‬‬
‫אזי לכל ערך ‪ z0‬בין ) ‪ f (x2 , y2‬ל־) ‪ f (x1 , y1‬קיים ‪ (x0 , y0 ) ∈ D‬כך ש־ ‪.f (x0 , y0 ) = z0‬‬
‫הוכחה‪:‬‬
‫נחבר את שתי הנקודות ) ‪ (x1 , y1 ) , (x2 , y2‬על־ידי עקום רציף ‪ γ‬המוכל ב־‪) D‬זה אפשרי כי ‪ D‬קשיר(‪.‬‬
‫))‪ γ (t) = (x (t) , y (t‬עקום עבור ‪.a ≤ t ≤ b‬‬
‫))‪γ (a) = (x (a) , y (a‬‬
‫))‪γ (b) = (x (b) , y (b‬‬
‫=‬
‫=‬
‫) ‪(x1 , y1‬‬
‫) ‪(x2 , y2‬‬
‫מתקיים‪:‬‬
‫)‪f (x (a) , y (a)) = ϕ (a‬‬
‫=‬
‫) ‪f (x1 , y1‬‬
‫)‪f (x (b) , y (b)) = ϕ (b‬‬
‫=‬
‫) ‪f (x2 , y2‬‬
‫‪ ϕ‬היא פונקציה רציפה על ]‪) [a, b‬מהמשפט הקודם(‪ .‬לכן לפי משפט ערך הביניים )למשתנה יחיד‪ ,‬מחדו"א ‪1‬ת'( יש‬
‫‪ a < t0 < b‬כך שמתקיים ‪.ϕ (t0 ) = z0‬‬
‫)) ‪z0 = ϕ (t0 ) = f (x (t0 ) , y (t0‬‬
‫נסמן‪ .x0 = x (t0 ) , y0 = y (t0 ) :‬קיבלנו ‪ (x0 , y0 ) ∈ D‬כך ש־ ‪.f (x0 , y0 ) = z0‬‬
‫‬
‫‪39‬‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪x2 −y 2‬‬
‫‪x2 +y 2‬‬
‫(‬
‫)‪(x, y) 6= (0, 0‬‬
‫דוגמה תהא‬
‫‪0‬‬
‫)‪(0, 0‬‬
‫נסתכל על טבעת בעובי ‪ ε/2‬וברדיוס חיצוני ‪ ε‬סביב הראשית‪.‬‬
‫= )‪.f (x, y‬‬
‫‪f (2ε/3, 0) = 1‬‬
‫‪f (0, 2ε/3) = −1‬‬
‫=‬
‫=‬
‫) ‪f (P1‬‬
‫) ‪f (P2‬‬
‫‪ f‬רציפה בטבעת )שהיא קשירה(‪ ,‬ולכן לפי ערך־הביניים ‪ f‬מקבלת בטבעת כל ערך בין ‪ 1‬ל־‪ .−1‬זה נכון בכל סביבה‬
‫של )‪ f ⇐ (0, 0‬לא רציפה ב־)‪.(0, 0‬‬
‫איור ‪ :32‬טבעת סביב הראשית‬
‫‪40‬‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 12‬חזרה מהירה ־ עקומים‬
‫חלק‬
‫■■■❱‬
‫נגזרות‬
‫‪ 12‬חזרה מהירה ־ עקומים‬
‫‪ 12.1‬דרכי הצגה של עקום‬
‫‪a ≤ t ≤ b .1‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫)‪x = x (t‬‬
‫)‪y = y (t‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫)‪z = z (t‬‬
‫‪~r (t) = (x (t) , y (t) , z (t)) .2‬‬
‫‪~r (t) = x (t) î + y (t) ĵ + z (t) k̂ .3‬‬
‫דוגמאות‬
‫‪0 ≤ t ≤ 2π .1‬‬
‫זהו מעגל‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪~r (t) = (cos t, sin t) ,‬‬
‫∞ ≤ ‪~r (t) = (cos t, sin t, t) , 0 ≤ t‬‬
‫זהו בורג )①✐❧❡❍(‪.‬‬
‫‬
‫‪~r (t) = t, t2 , 0 ≤ t ≤ 1‬‬
‫זו פרמטריזציה של ‪.y = x2‬‬
‫‬
‫‪~r (t) = sin t, sin2 t , 0 ≤ t ≤ π/2‬‬
‫אותו עקום‪ ,‬אותה מגמה‪.‬‬
‫‬
‫‪~r (t) = cos t, cos2 t , 0 ≤ t ≤ π/2‬‬
‫אותו עקום‪ ,‬מגמה הפוכה‪.‬‬
‫‪~r (t) = (t − sin t, 1 − cos t) , 0 ≤ t ≤ 2π .6‬‬
‫זוהי ציקלואידה‪.‬‬
‫‬
‫‪~r (t) = cos3 t, sin3 t , 0 ≤ t ≤ 2π .7‬‬
‫הצגה פרמטרית של ‪ .x2/3 + y 2/3 = 1‬זוהי היפו־ציקלואידה‪.‬‬
‫הערות‬
‫‪ .1‬הצגה פרמטרית אינה יחידה!‬
‫‪ .2‬באופן כללי ))‪ (t, f (t‬הוא גרף של פונקציה במשתנה יחיד המוצג כעקום פרמטרי ב־ ‪.R2‬‬
‫‪ .3‬עקומים מתקבלים למשל מחיתוך של שני משטחים‪.‬‬
‫ראינו‪ :‬ישר כחיתוך של שני מישורים‪.‬‬
‫קלאסי‪ :‬חיתוך של חרוט מעגלי עם מישור יכול ליצור‪ :‬מעגל‪ ,‬אליפסה‪ ,‬פרבולה‪ ,‬היפרבולה‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 13‬משיק לעקום‬
‫‪ 13‬משיק לעקום‬
‫בחדו"א ‪1‬ת'‪ ,‬המשיק היה ישר ששיפועו הוא גבול שיפועי המיתרים‪.‬‬
‫באותו אופן‪ ,‬משיק לעקום מוגדר גיאומטרית כישר )דרך נקודת ההשקה( שכיוונו הוא גבול כיווני המיתרים‪.‬‬
‫) ‪∆~r = ~r (t) − ~r (t0‬‬
‫זהו וקטור בכיוון המיתר‪.‬‬
‫) ‪~r (t) − ~r (t0‬‬
‫‪∆~r‬‬
‫=‬
‫‪∆t‬‬
‫‪t − t0‬‬
‫גם זה‪.‬‬
‫) ‪y (t) − y (t0‬‬
‫) ‪z (t) − z (t0‬‬
‫) ‪x (t) − x (t0‬‬
‫‪î +‬‬
‫‪ĵ +‬‬
‫̂‪k‬‬
‫‪t − t0‬‬
‫‪t − t0‬‬
‫‪t − t0‬‬
‫)‪−→ x′ (t) + y ′ (t) + z ′ (t) = ~r′ (t‬‬
‫=‬
‫‪∆t→0‬‬
‫זהו וקטור בכיוון המשיק לעקום )בתנאי שהגבול קיים ושונה מ־‪.(0‬‬
‫פיזיקלית‪ ~r′ (t0 ) ,‬מתאר מהירות רגעית‪.‬‬
‫הערות‪:‬‬
‫‪ .1‬באנגלית מבחינים בין‪:‬‬
‫) ‪ ~r′ (t0‬הקרוי ②‪✈❡❧♦❝✐t‬‬
‫לבין |) ‪|~r′ (t0‬הקרוי ❞❡❡♣‪.s‬‬
‫) ‪~r′ (t0‬‬
‫‪ .2‬לעיתים שימושי להגדיר‬
‫|) ‪|~r′ (t0‬‬
‫=ˆ‬
‫❚‪ ,‬שהוא וקטור יחידה בכיוון המשיק‪.‬‬
‫‪ .3‬מינוח‪ :‬נקודה ‪ t0‬נקראת רגולרית אם ‪ γ‬גזירה ב־ ‪ t0‬ומתקיים ‪ .~r′ (t0 ) 6= ~0‬אחרת‪ t0 ,‬נקראת סינגולריות‪.‬‬
‫‪ ~r′ (t0 ) .4‬תלוי כמובן בפרמטריזציה )‪.~r′ (t‬‬
‫עקום ‪ γ‬נקרא חלק אם יש לו פרמטריזציה עבורה ‪ ~r (t) 6= 0‬לכל ‪.t‬‬
‫‪′‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫‪.~r (t) = (t, t) , −1 ≤ t ≤ 1 .1‬‬
‫)‪ .~r′ (t) = (1, 1‬זהו עקום חלק‪.‬‬
‫‬
‫‪.~r (t) = t3 , t3 , −1 ≤ t ≤ 1 .2‬‬
‫זהו אותו עקום‪ ,‬אולם‪:‬‬
‫‪ ,~r′ (t) = 3t2 , 3t2‬ולכן ‪ t = 0‬נקודה סינגולרית!‬
‫נסיק שלעקום חלק יכולה להיות פרמטריזציה "לא טובה"‪.‬‬
‫)|‪.~r (t) = (t, |t‬‬
‫‪( , −1 ≤ t ≤ 1 .3‬‬
‫‬
‫‬
‫)‪(1, 1‬‬
‫‪t>0‬‬
‫‪t‬‬
‫=‬
‫|‪.~r′ (t) = 1, |t‬‬
‫‪(1, −1) t > 0‬‬
‫‪ t = 0‬נקודה סינגולרית )"שפיצים"‪ ,‬כצפוי‪ ,‬הם נקודות סינגולריות(‪.‬‬
‫✷✹‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 14‬מושג הנגזרת עבור ‪f : R2 → R‬‬
‫‪ 13.1‬משוואת המשיק‬
‫‪ 13.1‬משוואת המשיק‬
‫בחדו"א ‪1‬ת'‪ ,‬משווואת המשיק הייתה ) ‪.y = f ′ (x0 ) (x − x0 ) + f (x0‬‬
‫משוואת המשיק לעקום‪ :‬אם ‪ ~r′ (t) 6= 0‬אז המשיק בנקודה ) ‪ ~r (t0‬נתון על ידי‪:‬‬
‫) ‪ℓ (t) = ~r′ (t0 ) (t − t0 ) + ~r (t0‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬אם העקום נתון על ידי ))‪ ~r (t) = (t, f (t‬אז ))‪ ,~r′ (t) = (1, f ′ (t‬ולכן‪:‬‬
‫(‬
‫‪x = 1 (t − t0 ) + t0 = t‬‬
‫= )‪ℓ (t‬‬
‫) ‪y = f ′ (t0 ) (t − t0 ) + f (t0‬‬
‫באופן שכתבנו‪ ,‬נקודת ההשקה מתקבלת עבור ‪ .t = t0‬אפשר לכתוב כך‪:‬‬
‫) ‪y − y (t0‬‬
‫) ‪z − z (t0‬‬
‫) ‪x − x (t0‬‬
‫=‬
‫=‬
‫) ‪x′ (t0‬‬
‫) ‪y ′ (t0‬‬
‫) ‪z ′ (t0‬‬
‫שבאופן פרמטרי שקול ל‪:‬‬
‫)) ‪(x (t0 ) + t · x′ (t0 ) , y (t0 ) + t · y ′ (t0 ) , z (t0 ) + t · z ′ (t0‬‬
‫‪ 14‬מושג הנגזרת עבור ‪f : R2 → R‬‬
‫תזכורת‬
‫עבור ‪:f : R → R‬‬
‫) ‪f (x0 + h) − f (x0‬‬
‫‪h‬‬
‫‪f ′ (x0 ) = lim‬‬
‫‪h→0‬‬
‫עבור פונקציה בשני משתנים‪ ,‬נחפש את הנגזרת בנקודה ) ‪.(x0 , y0‬‬
‫נוכל לקבע את ‪ x‬להיות ‪ ,x0‬ואז נקבל עקום שהוא פונקציה במשתנה יחיד המתאימה לחיתוך של המשטח )‪f (x, y‬‬
‫עם המישור ‪.x = x0‬‬
‫את הנגזרת של העקום נוכל לחשב באמצעות כלים של חדו"א ‪1‬ת'‪ ,‬ולקבל‪:‬‬
‫‪∂f‬‬
‫) ‪f (x0 , y0 + h) − f (x0 , y0‬‬
‫‪(x0 , y0 ) = lim‬‬
‫‪h→0‬‬
‫‪∂y‬‬
‫‪h‬‬
‫באופן דומה נקבל שאם נקבע את ‪ y‬להיות ‪ ,y0‬נקבל עקום ששיפועו בנקודה ) ‪ (x0 , y0‬הוא‪:‬‬
‫) ‪f (x0 + h, y0 ) − f (x0 , y0‬‬
‫‪∂f‬‬
‫‪(x0 , y0 ) = lim‬‬
‫‪h→0‬‬
‫‪∂x‬‬
‫‪h‬‬
‫הנגזרות הללו מכונות הנגזרות החלקיות של ‪ f‬לפי )‪ x‬או ‪ (y‬בנקודה ) ‪.(x0 , y0‬‬
‫שני הישרים שאלו שיפועיהם ועוברים דרך הנקודה ) ‪ (x0 , y0‬מגדירים מישור‪ ,‬שהוא המועמד להיות המישור המשיק‪.‬‬
‫הערות‪:‬‬
‫‪ .1‬נסו להכליל עבור ‪.f : R3 → R‬‬
‫‪ .2‬חישוב נגזרות חלקיות‪:‬‬
‫גוזרים לפי המשתנה הרלוונטי‪ ,‬ומתייחסים למשתנה השני כאל קבוע‪/‬פרמטר‪.‬‬
‫✸✹‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 14‬מושג הנגזרת עבור ‪f : R2 → R‬‬
‫דוגמה‪:‬‬
‫)‪(x, y) 6= (0, 0‬‬
‫תהא‬
‫)‪(x, y) 6= (0, 0‬‬
‫‪xy‬‬
‫‪x2 +y 2‬‬
‫‪0‬‬
‫(‬
‫‪ 14.1‬מציאת המועמד למישור המשיק‬
‫= )‪.f (x, y‬‬
‫‪∂f‬‬
‫)‪f (h, 0) − f (0, 0‬‬
‫‪(0, 0) = lim‬‬
‫‪=0‬‬
‫‪h→0‬‬
‫‪∂x‬‬
‫‪h‬‬
‫באותו אופן‪:‬‬
‫‪∂f‬‬
‫‪(0, 0) = 0‬‬
‫‪∂y‬‬
‫נחשב נגזרת חלקית לפי ‪ x‬עבור נקודה כללית )‪:(x0 , y0 ) 6= (0, 0‬‬
‫‬
‫)‪y x2 + y 2 − 2x (xy‬‬
‫‪∂f‬‬
‫‪y03 − x20 y0‬‬
‫= ) ‪(x0 , y0‬‬
‫=‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪∂x‬‬
‫) ‪(x2 + y 2‬‬
‫) ‪(x20 + y02‬‬
‫) ‪(x ,y‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪∂f‬‬
‫באותו אופן ניתן למצוא את ) ‪(x0 , y0‬‬
‫‪∂y‬‬
‫הערה‪ :‬ראינו שדוגמה זו אינה רציפה ב־)‪.(0, 0‬‬
‫מסקנה‪ :‬קיום נגזרות חלקיות ‪:‬רציפות‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪ 14.1‬מציאת המועמד למישור המשיק‬
‫נסמן‪:‬‬
‫‪∂f‬‬
‫) ‪(x0 , y0‬‬
‫‪∂x‬‬
‫‪∂f‬‬
‫) ‪(x0 , y0‬‬
‫‪∂y‬‬
‫) ‪f (x0 , y0‬‬
‫=‬
‫‪A‬‬
‫=‬
‫‪B‬‬
‫=‬
‫‪z0‬‬
‫נמצא את הישרים שעוברים דרך הנקודה ) ‪ (x0 , y0 , z0‬הנוצרים מהחיתוך של המשטח המייצג את ‪ f‬עם המישורים‬
‫‪ x = x0‬ו־ ‪:y = y0‬‬
‫ישר ‪:1‬‬
‫)‪⇒ a~1 = (0, 1, B‬‬
‫‪x = x0‬‬
‫‪z−z0‬‬
‫‪B = y − y0‬‬
‫(‬
‫⇒‬
‫‪x = x0‬‬
‫‪z = B (y − y0 ) + z0‬‬
‫(‬
‫ישר ‪:2‬‬
‫)‪⇒ a~2 = (1, 0, A‬‬
‫‪y = y0‬‬
‫‪z−z0‬‬
‫‪A = x − x0‬‬
‫(‬
‫⇒‬
‫‪y = y0‬‬
‫‪z = A (x − x0 ) + z0‬‬
‫משום כך‪ ,‬נורמל למישור ששני הישרים מגדירים הוא‪:‬‬
‫)‪= (A, B, −1‬‬
‫̂‪k‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫̂‪î j‬‬
‫‪0 1‬‬
‫‪1 0‬‬
‫= ~‬
‫‪N‬‬
‫✹✹‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫(‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪15‬‬
‫גזירות‬
‫דרך הנקודה )) ‪ (x0 , y0 , f (x0 , y0‬נקבל את משוואת המישור‪:‬‬
‫‪A (x − x0 ) + B (y − y0 ) − 1 (z − f (x0 , y0 )) = 0‬‬
‫כלומר‪:‬‬
‫‪∂f‬‬
‫‪∂f‬‬
‫‪(x0 , y0 ) (x − x0 ) +‬‬
‫) ‪(x0 , y0 ) (y − y0‬‬
‫‪∂x‬‬
‫‪∂y‬‬
‫‪z = f (x0 , y0 ) +‬‬
‫זהו המועמד להיות המישור המשיק‪.‬‬
‫‪ 15‬גזירות‬
‫תזכורת)גזירות במשתנה יחיד(‬
‫מוגדרת להיות קיום הגבול‬
‫) ‪f (x0 + h) − f (x0‬‬
‫‪h→0‬‬
‫‪h‬‬
‫‪f ′ (x0 ) = lim‬‬
‫משפט )‪ f (x‬גזירה ב־ ‪ ⇐⇒ x0‬קיים ‪ A ∈ R‬כך ש־ ‪ ,f (x0 + h) − f (x0 ) = Ah + α (h) · h‬כאשר מתקיים‬
‫‪.α (h) → 0‬‬
‫‪h→0‬‬
‫הוכחה‪:‬‬
‫⇒‪:‬‬
‫) ‪f (x0 + h) − f (x0‬‬
‫‪= A + α (h) −→ A‬‬
‫‪h→0‬‬
‫‪h‬‬
‫לכן ‪ f‬גזירה‪ ,‬ומתקיים ‪.f ′ (x0 ) = A‬‬
‫⇐‪:‬‬
‫נסמן ) ‪ .A = f ′ (x0‬אזי‪:‬‬
‫) ‪f (x0 + h) − f (x0‬‬
‫‪−→ A‬‬
‫‪h→0‬‬
‫‪h‬‬
‫) ‪f (x0 + h) − f (x0‬‬
‫⇒‬
‫‪− A −→ 0‬‬
‫‪h→0‬‬
‫‪h‬‬
‫נסמן ‪− A‬‬
‫) ‪f (x0 +h)−f (x0‬‬
‫‪h‬‬
‫= )‪ ,α (h‬ואז מתקיים‪:‬‬
‫‪α (h) · h = f (x0 + h) − f (x0 ) − Ah‬‬
‫‬
‫✺✹‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪15‬‬
‫הגדרה תהי )‪ f (x, y‬מוגדרת בסביבה של הנקודה ) ‪.(x0 , y0‬‬
‫נאמר כי ‪ f‬גזירה בנקודה ) ‪ (x0 , y0‬אם קיימים ‪ A, B ∈ R‬כך שמתקיים‪:‬‬
‫‪p‬‬
‫‪f (x0 + h, y0 + k) − f (x0 , y0 ) = Ah + Bk + α (h, k) · h2 + k 2‬‬
‫כאשר ‪0‬‬
‫→‪−‬‬
‫)‪(h,k)→(0,0‬‬
‫)‪α (h, k‬‬
‫הערה לעיתים נסמן‪:‬‬
‫) ‪∆f = f (x0 + h, y0 + k) − f (x0 , y0‬‬
‫‪∆x = h‬‬
‫‪∆y = k‬‬
‫תנאי שקול‬
‫‪∆f = Ah + Bk + α (h, k) · h + β (h, k) · k‬‬
‫כאשר ‪0‬‬
‫הערה‬
‫→‪−‬‬
‫)‪(h,k)→(0,0‬‬
‫)‪0 ,α (h, k‬‬
‫→‪−‬‬
‫)‪(h,k)→(0,0‬‬
‫)‪.β (h, k‬‬
‫גזירות זה בלעז דיפרנציאביליות‬
‫אם )‪ f (x, y‬גזירה ב־) ‪ (x0 , y0‬אז יש לה נ"ח ב־) ‪.(x0 , y0‬‬
‫משפט‬
‫הוכחה‪:‬‬
‫עבור ‪ k = 0‬נקבל‪:‬‬
‫‪f (x0 + h, y0 ) − f (x0 , y0 ) = Ah + α (h, k) · h‬‬
‫נחלק ב־‪:h‬‬
‫) ‪f (x0 + h, y0 ) − f (x0 , y0‬‬
‫‪= A + α (h, k) −→ A‬‬
‫‪h→0‬‬
‫‪h‬‬
‫ומשום כך נקבל‪:‬‬
‫‪∂f‬‬
‫‪(x0 , y0 ) = A‬‬
‫‪∂x‬‬
‫באופן דומה נקבל‬
‫‪∂f‬‬
‫‪(x0 , y0 ) = B‬‬
‫‪∂y‬‬
‫‬
‫‪46‬‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫גזירות‬
lOMoARcPSD|23687637
‫גזירות‬
15
.(0, 0)‫ נראה גזירות ב־‬.f (x, y) =
∂f
(0, 0)
∂x
∂f
(0, 0)
∂y
=
=
(
x2 y
1
(x2 +y 2 ) /2
0
(x, y) 6= (0, 0)
‫דוגמה תהא‬
(0, 0)
:‫ נמצא נגזרות חלקיות‬:■ ‫שלב‬
f (h, 0) − f (0, 0)
=0
h
f (0, h) − f (0, 0)
lim
=0
h→0
h
lim
h→0
:‫ בהגדרת הנגזרת‬A, B ‫ הצבת‬:■■ ‫שלב‬
f (h, k) − f (0, 0) = α (h, k)
p
h2 + k 2
:α → 0 ‫ והוכחת‬α (h, k) ‫ הגדרת‬:■■■ ‫שלב‬
α (h, k) =
f (h, k) − f (0, 0)
h2 k
√
= 2
h + k2
h2 + k 2
:‫נראה שאיפה לאפס בעזרת מעבר לקואורדינטות פולאריות‬
α (r cos θ, r sin θ) =
r2 cos2 θ · r sin θ
= r cos2 θ sin θ
r2
.α → 0 :‫ נקבל כי‬,r → 0 ‫ ומתקיים‬,‫ חסום‬cos2 θ sin θ‫מכיוון ש־‬
.(x0 , y0 )‫( אז היא רציפה ב־‬x0 , y0 )‫ גזירה ב־‬f ‫אם‬
lim
(h,k)→(0,0)
=
lim
(h,k)→(0,0)
‫משפט‬
:‫הוכחה‬
(f (x0 + h, y0 + k) − f (x0 , y0 )) =
p
Ah + Bk + α (h, k) h2 + k 2 = 0
:‫ולכן מתקיים‬
f (x0 + h, y0 + k)
−→
(h,k)→(0,0)
f (x0 , y0 )
.(x0 , y0 ) ‫ רציפה בנקודה‬f ‫כלומר‬
47
Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il)
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪15‬‬
‫)‪(x, y) 6= (0, 0‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬ראינו שהפונקציה‬
‫)‪(0, 0‬‬
‫)אף על פי שיש לה נ"ִח ב־)‪.((0, 0‬‬
‫משפט‬
‫‪xy‬‬
‫‪x2 +y 2‬‬
‫‪0‬‬
‫(‬
‫= )‪ f (x, y‬לא רציפה ב־)‪ ,(0, 0‬ולכן לא גזירה ב־)‪(0, 0‬‬
‫אם ל־)‪ f (x, y‬יש נ"ח רציפות בסביבה של הנקודה ) ‪ (x0 , y0‬אז ‪ f‬גזירה ב־) ‪.(x0 , y0‬‬
‫איור ‪ :33‬תרשים זרימה‬
‫הערה בנוגע לאיור‪ :‬כל גרירה אחרת בין המושגים שגויה! דוגמאות נגדיות‪:‬‬
‫‬
‫)‪x2 + y 2 sin √ 21 2 (x, y) 6= (0, 0‬‬
‫‪x +y‬‬
‫‪ .1‬גזירות ‪:‬נ"ח רציפות בסביבה‪:‬‬
‫‪0‬‬
‫)‪(0, 0‬‬
‫(‬
‫= )‪.f (x, y‬‬
‫‪ .2‬רציפות ‪:‬גזירות‪.f (x, y) = |x| :‬‬
‫‪ .3‬רציפות ‪:‬קיום נ"ח‪.f (x, y) = |x|:‬‬
‫)‪(x, y) 6= (0, 0‬‬
‫‪ .4‬קיום נ"ח ‪:‬רציפות‪:‬‬
‫)‪(0, 0‬‬
‫‪xy‬‬
‫‪x2 +y 2‬‬
‫‪0‬‬
‫(‬
‫גזירות‬
‫= )‪.f (x, y‬‬
‫‪48‬‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫גזירות‬
‫‪15‬‬
‫הוכחה‪:‬‬
‫= ) ‪∆f = f (x0 + h, y0 + k) − f (x0 , y0‬‬
‫= )) ‪= (f (x0 + h, y0 + k) − f (x0 , y0 + k)) + (f (x0 , y0 + k) − f (x0 , y0‬‬
‫קיבלנו שני איברים )הסוגריים הראשונים והסוגריים השניים( כאשר בכל אחד מהם רק משתנה אחד משתנה‪ .‬נפעיל‬
‫לגרנז' במשתנה יחיד על כל סוגריים ונקבל‪:‬‬
‫‪∂f‬‬
‫‪∂f‬‬
‫‪(x0 + th, y0 + k) · h +‬‬
‫= ‪(x0 , y0 + sk) · k‬‬
‫‪∂x‬‬
‫‪∂y‬‬
‫=‬
‫כיוון שהנגזרות החלקיות רציפות )כפונקציות של שני משתנים(‪ ,‬נוכל להגדיר‪:‬‬
‫‪∂f‬‬
‫‪∂f‬‬
‫‪(x0 + th, y0 + k) −‬‬
‫) ‪(x0 , y0‬‬
‫→‪−‬‬
‫‪0‬‬
‫‪∂x‬‬
‫‪∂x‬‬
‫)‪(h,k)→(0,0‬‬
‫‪∂f‬‬
‫‪∂f‬‬
‫‪(x0 , y0 + sk) −‬‬
‫) ‪(x0 , y0‬‬
‫→‪−‬‬
‫‪0‬‬
‫= )‪β (h, k‬‬
‫‪∂y‬‬
‫‪∂y‬‬
‫)‪(h,k)→(0,0‬‬
‫= )‪α (h, k‬‬
‫ולכן‪:‬‬
‫‪∂f‬‬
‫‪∂f‬‬
‫‪(x0 , y0 ) · h + α (h, k) · h +‬‬
‫‪(x0 , y0 ) · k + β (h, k) · k‬‬
‫‪∂x‬‬
‫‪∂y‬‬
‫‬
‫הערה‬
‫עבור ‪ ,f : Rn → R‬נאמר ש־ ‪ f‬גזירה ב־ ‪ ~x0‬אם‪:‬‬
‫‪αi ∆xi‬‬
‫‪n‬‬
‫‪X‬‬
‫‪Ai ∆xi +‬‬
‫‪i=1‬‬
‫‪i=1‬‬
‫‬
‫כאשר ‪~x0‬‬
‫הגדרה‬
‫‪∂f‬‬
‫‪∂xi‬‬
‫= ‪ ,Ai‬ו־‪0‬‬
‫→‪−‬‬
‫~→) ‪(∆x1 ,··· ,∆xn‬‬
‫‪0‬‬
‫‪n‬‬
‫‪X‬‬
‫= ‪∆f‬‬
‫‪.∀i, αi‬‬
‫נאמר שמישור ‪ π‬משיק למשטח ‪ S‬בנקודה ‪ P0‬אם מתקיים‪:‬‬
‫‪ .1‬המישור ‪ π‬עובר דרך ‪P0‬‬
‫‪ .2‬הזוית בין המיתר ‪ P P0‬למישור ‪ π‬שואפת ל־‪ 0‬כאשר ‪ P‬שואפת ל־ ‪.P0‬‬
‫משפט למשטח )‪ z = f (x, y‬קיים מישור משיק )שאינו מקביל לציר ‪ (z‬בנקודה‬
‫)) ‪ f ⇐⇒ P0 = (x0 , y0 , f (x0 , y0‬גזירה ב־) ‪.(x0 , y0‬‬
‫✾✹‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫=‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 16‬כלל השרשרת )גזירה של הרכבה(‬
‫‪ 16‬כלל השרשרת )גזירה של הרכבה(‬
‫נדבר תחילה על המקרה הפשוט ביותר‪:‬‬
‫→‬
‫‪R‬‬
‫))‪7→ f (x (t) , y (t‬‬
‫→‬
‫‪R2‬‬
‫))‪7→ (x (t) , y (t‬‬
‫‪R‬‬
‫‪t‬‬
‫משפט תהי )‪ f (x, y‬בעלת נ"ח רציפות בתחום ‪.(f ∈ C 1 ) D‬‬
‫יהיו )‪ x (t) , y (t‬פונקציות גזירות בתחום ‪ I‬כך שלכל ‪ t ∈ I‬מתקיים ‪.(x (t) , y (t)) ∈ D‬‬
‫נגדיר ))‪ .F (t) = f (x (t) , y (t‬אזי‪:‬‬
‫‪dF‬‬
‫‪∂f dx ∂f dy‬‬
‫=‬
‫‪+‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪∂x dt‬‬
‫‪∂y dt‬‬
‫דוגמה‪ :‬נגדיר את הפונקציות הבאות‪:‬‬
‫‪f (x, y) = x2 y − y 2‬‬
‫‪x (t) = t2‬‬
‫‪y (t) = 2t‬‬
‫לכן נקבל‪:‬‬
‫‬
‫‪2‬‬
‫‬
‫= ‪(2x (t) y (t)) (2t) + (x (t)) − 2y (t) · 2‬‬
‫=‬
‫‪8t4 + 2t4 − 8t = 10t4 − 8t‬‬
‫=‬
‫‪dF‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪50‬‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
lOMoARcPSD|23687637
(‫ כלל השרשרת )גזירה של הרכבה‬16
:‫הוכחה‬
F (t + ∆t) − F (t)
dF
= lim
=
∆t→0
dt
∆t
f (x (t + ∆t) , y (t + ∆t)) − f (x (t) , y (t))
= lim
=
∆t→0
∆t
:‫נסמן‬
∆x
=
∆y
=
x (t + ∆t) − x (t)
y (t + ∆t) − y (t)
:‫ונקבל‬
= lim
∆t→0
f (x + ∆x, y + ∆y) − f (x, y)
∆t
∆f
= lim
∆t→0 ∆t
:‫ נקבל‬,‫ גזירה‬f ‫מכיוון ש־‬
∆f =
∂f
∂f
∆x +
∆y + α∆x + β∆y
∂x
∂
:‫∆ ונקבל‬t‫נחלק ב־‬
∂f ∆x ∂f ∆y
∆x
∆y
∆f
=
+
+α
+β
∆t
∂x ∆t
∂y ∆t
∆t
∆t
:‫מכיוון שמתקיים‬
dx
∆x
−→
∆t ∆t→0 dt
;
∆y
dy
−→
∆t ∆t→0 dt
;
α, β −→ 0
∆t→0
:‫נקבל‬
∂f dx ∂f dy
∆f
=
+
∆t→0 ∆t
∂x dt
∂y dt
lim
51
Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il)
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 17‬סיכום ביניים‬
‫‪ 17‬סיכום ביניים‬
‫איור ‪ :34‬סיכום ביניים‬
‫הערות‬
‫‪1‬‬
‫‪ .1‬ברוב המקרים בהם נעסוק )בקורס הזה(‪ ,‬פונקציות גזירות יהיו בעצם ב־ ‪.C‬‬
‫‪ .2‬יש דרכים שונות להגדיר מישור משיק‪:‬‬
‫)א( אנחנו הגדרנו כמישור שהזוית בינו לבין מיתרים מנקודות על המשטח שואפת לאפס‪.‬‬
‫)ב( הקירוב הלינארי של המשטח ליד הנקודה‪.‬‬
‫)ג( המישור שמכיל את המשיקים בנקודה לכל העקומים המוכלים במשטח‪.‬‬
‫‪ .3‬אפשר להגדיר גזירות כך‪:‬‬
‫) ‪f (x, y) − f (x0 , y0 ) − A (x − x0 ) − B (y − y0‬‬
‫‪q‬‬
‫‪=0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫) ‪(x − x0 ) + (y − y0‬‬
‫‪lim‬‬
‫‪x → x0‬‬
‫‪y → y0‬‬
‫כלל השרשרת‬
‫‪1‬‬
‫תהי )‪ f (x, y‬בעלת נ"ח רציפות בתחום ‪.(f ∈ C ) D‬‬
‫יהיו )‪ x (t) , y (t‬פונקציות גזירות בתחום ‪ I‬כך שלכל ‪ t ∈ I‬מתקיים ‪.(x (t) , y (t)) ∈ D‬‬
‫נגדיר ))‪ .F (t) = f (x (t) , y (t‬אזי‪:‬‬
‫‪dF‬‬
‫‪∂f dx ∂f dy‬‬
‫=‬
‫‪+‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪∂x dt‬‬
‫‪∂y dt‬‬
‫✷✺‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 17‬סיכום ביניים‬
‫הערה מקובל גם לכתוב‪:‬‬
‫)‪F ′ (t) = fx′ · x′ (t) + fy′ · y ′ (t‬‬
‫משפט־תרגילון אם )‪ f (x, y‬גזירה ב־) ‪ ,(x0 , y0‬אז המישור ) ‪ z = f (x0 , y0 ) + A (x − x0 ) + B (y − y0‬מכיל את‬
‫הישר המשיק לכל עקום המוכל במשטח )‪ z = f (x, y‬בנקודה )) ‪.P0 (x0 , y0 , f (x0 , y0‬‬
‫הוכחה‬
‫‪α≤t≤β‬‬
‫;‬
‫))‪~r (t) = (x (t) , y (t) , z (t‬‬
‫פרמטריזציה של עקום המוכל כולו במשטח )‪ .z = f (x, y‬הנקודות על העקום מוכלות במשטח‪ ,‬ולכן מקיימות‪:‬‬
‫))‪z (t) = f (x (t) , y (t‬‬
‫מהו המשיק לעקום? על מנת למצוא משוואת ישר‪ ,‬נצטרך נקודה על הישר ווקטור כיוון‪.‬‬
‫נקודה על הישר‪.P0 :‬‬
‫כיוונו‪:‬‬
‫))‪(x′ (t) , y ′ (t) , z ′ (t‬‬
‫‬
‫‪x′ , y ′ , fx′ x′ + fy′ y ′‬‬
‫)‪~r′ (t‬‬
‫=‬
‫=‬
‫‬
‫הנורמל למישור הנתון הוא ‪~ = fx′ , fy′ , −1‬‬
‫‪ ,N‬ולכן מתקיים‪:‬‬
‫‬
‫‪~ · ~r′ = fx′ x′ + fy′ y ′ − fx′ x′ + fy′ y ′ = 0‬‬
‫‪N‬‬
‫לפיכך‪ ,‬המשיק מאונך לנורמל‪ ,‬כלומר מקביל למישור‪ .‬מכיוון שהוא עובר דרך ‪ ,P0‬שנמצאת על המישור‪ ,‬הוא מוכל‬
‫במישור‪.‬‬
‫עוד כלל שרשרת תהי ))‪ ,F (u, v) = f (x (u, v) , y (u, v‬כאשר )‪ x (u, v) ,f (x, y‬ו־)‪ y (u, v‬כולן גזירות ברציפות‬
‫)כלומר ‪.(C 1‬‬
‫אזי‪:‬‬
‫‪∂f ∂x ∂f ∂y‬‬
‫‪+‬‬
‫‪∂x ∂u ∂y ∂u‬‬
‫‪∂f ∂x ∂f ∂y‬‬
‫‪+‬‬
‫‪∂x ∂v‬‬
‫‪∂y ∂v‬‬
‫‪∂f‬‬
‫‪∂u‬‬
‫‪∂f‬‬
‫‪∂v‬‬
‫=‬
‫=‬
‫דוגמה‬
‫‪1‬‬
‫‪v‬‬
‫= )‪y (u, v‬‬
‫‪:‬‬
‫‪uv‬‬
‫√‬
‫= )‪x (u, v‬‬
‫√‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪v‬‬
‫‪2xyex y · √ + x2 ex y · 0‬‬
‫‪2 u‬‬
‫√‬
‫√‬
‫‪uv u‬‬
‫‪v‬‬
‫‪· e · √ = eu‬‬
‫‪2‬‬
‫‪v‬‬
‫‪2 u‬‬
‫;‬
‫‪y‬‬
‫=‬
‫‪2‬‬
‫‪f (x, y) = ex‬‬
‫‪∂F‬‬
‫‪∂u‬‬
‫=‬
‫✸✺‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
lOMoARcPSD|23687637
‫ סיכום ביניים‬17
∂F
∂v
=
=
=
√
u
1
2 x2 y
2xye
· √ +x e
· − 2
v
2 v
√
√
uv u
u
1
· e · √ − uveu 2
2
v
v
2 v
u u u u
e − e =0
v
v
x2 y
54
Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il)
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 18‬נגזרות מכוונות‬
‫‪ 18‬נגזרות מכוונות‬
‫הגדרה יהי ) ‪ û = (u1 , u2‬וקטור יחידה )‪.(|û| = 1‬‬
‫הביטוי‪:‬‬
‫‪∂f‬‬
‫) ‪f (x0 + h · u1 , y0 + h · u2‬‬
‫‪(x0 , y0 ) = lim‬‬
‫‪h→0‬‬
‫̂‪∂ u‬‬
‫‪h‬‬
‫נקרא )בתנאי שהגבול קיים( הנגזרת המכוונת של ‪ f‬בכיוון ̂‪ u‬בנקודה ) ‪.(x0 , y0‬‬
‫הערה‬
‫משפט‬
‫‪∂f‬‬
‫‪. ∂f‬‬
‫עבור )‪ û = (1, 0‬נקבל את ‪ . ∂x‬עבור )‪ û = (0, 1‬נקבל את ‪∂y‬‬
‫אם ‪ f‬גזירה ב־) ‪ ,(x0 , y0‬אז הנגזרת המכוונת של ‪ f‬בכיוון ̂‪ u‬בנקודה ) ‪ (x0 , y0‬נתונה על־ידי‪:‬‬
‫‪∂f‬‬
‫‪∂f‬‬
‫‪∂f‬‬
‫= ) ‪(x0 , y0‬‬
‫‪(x0 , y0 ) · u1 +‬‬
‫‪(x0 , y0 ) · u2‬‬
‫‪∂u‬‬
‫‪∂x‬‬
‫‪∂y‬‬
‫הוכחה‬
‫לפי הנוסחה בהגדרת הגזירות‪:‬‬
‫‪f (x0 + hu1 , y0 + hu2 ) − f (x0 , y0 ) = Ahu1 + Bhu2‬‬
‫‪q‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫) ‪+α (hu1 , hu2 ) (hu1 ) + (hu2‬‬
‫לכן‪:‬‬
‫) ‪f (x0 + h · u1 , y0 + h · u2‬‬
‫‪= Au1 + Bu2‬‬
‫‪h‬‬
‫|‪|h‬‬
‫) ‪+α (hu1 , hu2‬‬
‫|‬
‫‪{z‬‬
‫}‪} |{z‬‬
‫‪h‬‬
‫‪→0‬‬
‫❞❡❞♥✉♦❜‬
‫‪∂f‬‬
‫‪∂f‬‬
‫‪u1 +‬‬
‫‪u2‬‬
‫‪∂x‬‬
‫‪∂xy‬‬
‫→‪−‬‬
‫‪h→0‬‬
‫‬
‫‪55‬‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 18‬נגזרות מכוונות‬
‫דוגמה‬
‫פתרון‪:‬‬
‫חשב את הנגזרת המכוונת של ‪xy 2‬‬
‫‪u1 u22‬‬
‫‪p‬‬
‫‪3‬‬
‫‪q‬‬
‫‪3‬‬
‫= )‪ f (x, y‬בכיוון ̂‪ u‬כלשהו בנקודה )‪.(0, 0‬‬
‫‪2‬‬
‫=‬
‫) ‪hu1 (hu2‬‬
‫‪h‬‬
‫‪q‬‬
‫‪3‬‬
‫‪∂f‬‬
‫‪(0, 0) = lim‬‬
‫‪h→0‬‬
‫‪∂u‬‬
‫‪∂f‬‬
‫‪. ∂f‬‬
‫; ‪∂y (0, 0) = 0‬‬
‫ובפרט ‪∂x (0, 0) = 0‬‬
‫נשים לב שהנוסחה מהמשפט האחרון לא תקפה! זאת משום שתנאי המשפט אינם מתקיימים‪ ,‬כלומר הפונקציה אינה‬
‫גזירה בראשית‪.‬‬
‫ואמנם‪:‬‬
‫)‪(y − 0‬‬
‫‪∂f‬‬
‫‪∂y‬‬
‫‪f (x, y) − f (0, 0) − ∂f‬‬
‫‪∂x (x − 0) −‬‬
‫‪q‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫)‪(x − 0) + (y − 0‬‬
‫‪lim‬‬
‫‪x→0‬‬
‫‪y→0‬‬
‫√‬
‫‪3‬‬
‫‪p‬‬
‫‪r cos θ sin2 θ‬‬
‫‪3‬‬
‫‪= cos θ sin2 θ‬‬
‫‪= lim‬‬
‫‪= lim p‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪r→0‬‬
‫‪r‬‬
‫‪x +y‬‬
‫‪x→0‬‬
‫‪y→0‬‬
‫‪xy 2‬‬
‫‪p‬‬
‫‪3‬‬
‫הגבול תלוי ב־‪ ,θ‬ולא כל שכן אינו ‪ .0‬כלומר ־ הפונקציה אינה גזירה ב־)‪.(0, 0‬‬
‫הגדרה וקטור הנגזרות החלקיות של ‪ ,f‬כלומר‬
‫→‬
‫‪−‬‬
‫∇ )לעיתים גם ∇ ( קרוי נבלה=❛❧❜❛♥‪.‬‬
‫‬
‫‪∂f ∂f‬‬
‫‪,‬‬
‫‪∂x ∂y‬‬
‫‬
‫נקרא הגרדיאנט של ‪ f‬ומסומן ) ‪ grad (f‬או ‪ .∇f‬הסימון‬
‫הערה בסימון הנ"ל נוכל לכתוב את המשפט הקודם באופן הבא‪:‬‬
‫‪∂f‬‬
‫‪.‬‬
‫‪ f‬גזירה =⇐ ̂‪= ∇f · u‬‬
‫‪∂u‬‬
‫מסקנות‬
‫‪ .1‬הנגזרת המכוונת‬
‫‪.2‬‬
‫‪∂f‬‬
‫‪∂u‬‬
‫‪∂f‬‬
‫‪∂u‬‬
‫‪∂f‬‬
‫‪. ∂u‬‬
‫מקבל ערך מקסימלי כאשר ̂‪ u‬בכיוון ‪ ,∇f‬ואז ערכו | ‪= |∇f | |û| cos θ = |∇f‬‬
‫מקבל ערך מינימלי כאשר ̂‪ u‬בכיוון מנוגד ל־ ‪.∇f‬‬
‫‪= 0 .3‬‬
‫‪∂f‬‬
‫‪∂u‬‬
‫כאשר מתקיים ̂‪ .∇f ⊥ u‬אינטואיטיבית‪ ,‬המשמעות היא שהגרדיאנט ניצב לקווי הגובה של ‪.f‬‬
‫הערות‬
‫‪2‬‬
‫‪ .1‬עבור ‪ ,f : R → R‬הגרדיאנט‬
‫‪.2‬‬
‫‬
‫‪fx′ , fy′‬‬
‫"חי" בתחום ההגדרה במישור ‪.xy‬‬
‫‪R2‬‬
‫‬
‫) ‪fx′ (x0 , y0 ) , fy′ (x0 , y0‬‬
‫→‬
‫→‪7‬‬
‫‪∇f : R2‬‬
‫)‪(x, y‬‬
‫זו הדוגמה הראשונה שאנחנו רואים לפונקציה וקטורית‪/‬שדה וקטורי‪.‬‬
‫‪ .3‬עבור ‪ ∇f ,f : R3 → R‬ניצב למשטחי הרמה )נוכיח בהמשך(‪.‬‬
‫תרגילון תהי )‪ f (x, y‬גזירה ב־) ‪ .(x0 , y0‬הראו שיש כיוון שבו הנגזרת המכוונת שווה ‪.0‬‬
‫‪56‬‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
lOMoARcPSD|23687637
‫ נגזרות מסדר גבוה‬19
‫ נגזרות מסדר גבוה‬19
‫סימונים‬
∂ ∂f
∂y ∂x
∂ ∂f
∂x ∂x
2
=
=
∂ f
= f ”xy = fxy
∂y∂x
∂2f
= f ”xx = fxx
∂x2
.f (x, y, z) = exy + z cos x ‫ עבור‬2 ‫חשבו את כל הנ"ח עד סדר‬
‫דוגמה‬
:‫פתרון‬
:1 ‫נחשב תחילה נ"ח מסדר‬
∂f
= yexy − z sin x
∂x
∂f
= xexy
∂y
∂f
= cos x
∂z
:2 ‫כעת נחשב נ"ח מסדר‬
∂2f
= y 2 exy − z cos x
∂x2
∂2f
= exy + yxexy
∂y∂x
∂2f
= − sin x
∂z∂x
∂2f
= exy + xyexy
∂x∂y
∂2f
= x2 exy
∂y 2
∂2f
=0
∂z∂y
∂2f
= − sin x
∂x∂z
∂2f
∂2f
=
=0
∂y∂z
∂z 2
!‫ הפוכים‬f ”yx ‫ו־‬
.
∂2
∂x∂y
‫הסימונים‬
‫שימו לב‬
∂2f
∂2f
=
‫ אז‬f (x, y) ∈ C 2 ‫אם‬
∂x∂y
∂y∂x
‫משפט‬
‫הערות‬
.‫ שוות בהתאמה‬2 ‫ כלומר כל הנגזרות המעורבות מסדר‬,‫ כנ"ל‬f : Rn → R ‫ עבור‬.1
57
Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il)
lOMoARcPSD|23687637
‫ נגזרות מסדר גבוה‬19
.‫ ושויון‬,‫ ולקבל קיום של השניה‬,‫ אפשר לחזק את המשפט ולהניח קיום ורציפות רק של אחת הנגזרות המעורבות‬.2
:‫הוכחה נגדיר‬
S (∆x, ∆y)
,
f (x0 + ∆x, y0 + ∆y) − f (x0 + ∆x, y0 )
−f (x0 , y0 + ∆y) + f (x0 , y0 )
:‫( קבוע‬y0 ‫∆ )וכמובן‬y ‫עבור‬
g (x) , f (x, y0 + ∆y) − f (x, y0 )
⇒ S (∆x, ∆y) = g (x0 + ∆x) − g (x0 )
‫ כך ש־‬x ∈ (x0 , x0 + ∆x) ‫ קיימת‬,'‫לפי לגרנז‬
g ′ (x) =
g (x0 + ∆x) − g (x0 )
∆x
:‫ולכן‬
S (∆x, ∆y)
=
=
′
g (x) ∆x
∂f
∂f
(x, y0 + ∆y) −
(x, y0 ) ∆x0
∂x
∂x
‫נגדיר‬
h (y) =
∂f
(x, y)
∂x
‫ כך ש־‬y ∈ (y0 , y0 + ∆y) ‫לפי לגרנז' יש‬
∂f
∂x
(x, y0 + ∆y) − ∂f
∂x (x, y0 )
∆y
∂2f
⇒ S (∆x, ∆y) = h′ (y) ∆y∆x =
(x, y) ∆x∆y
∂y∂x
∂2f
S (∆x, ∆y)
⇒
(x, y) =
∂y∂x
∆x∆y
h′ (y) =
:‫רציפה‬
∂2f
∂y∂x ‫ש־‬
‫כיוון‬
S (∆x, ∆y)
∂2f
(x0 , y0 ) =
lim
∂y∂x
∆x∆y
∆x → 0
∆y → 0
:‫אותם חישובים על המשתנים בסדר הפוך נותנים‬
∂2f
S (∆x, ∆y)
(x0 , y0 ) =
lim
∂x∂y
∆x∆y
∆x → 0
∆y → 0
58
Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il)
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 19‬נגזרות מסדר גבוה‬
‫‬
‫הערות‬
‫‪ .1‬לנ"ח מסדר ‪) 2‬בפרט( יש שימושים אין־ספור‪ ,‬בפיזיקה למשל‪.‬‬
‫‪ .2‬הוכחת המשפט מיוחסת ללאונרד אוילר )‪1783‬־‪.(1707‬‬
‫המשפט נקרא גם על־שם שוורץ‪ ,‬הראשון שנתן הוכחה מדויקת בסטנדרטים המקובלים כיום‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫(‬
‫‪xy xx2 −y‬‬
‫)‪(x, y) 6= (0, 0‬‬
‫‪+y 2‬‬
‫= )‪.f (x, y‬‬
‫דוגמה נגדיר‬
‫‪0‬‬
‫)‪(0, 0‬‬
‫כל הנ"ח מסדר ‪ 2‬קיימות‪ ,‬אבל לא רציפות ב־)‪ (0, 0‬ולכן המשפט לא תופס‪ ,‬ואמנם המעורבות לא שוות‪.‬‬
‫‪59‬‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 20‬אינטגרלים פרמטריים‬
‫‪ 20‬אינטגרלים פרמטריים‬
‫משפט )גזירה תחת סימן האינטגרל‪/‬כלל לייבניץ( תהי )‪ f (x, y‬רציפה במלבן ]‪.[a, b] × [c, d‬‬
‫‪ˆd‬‬
‫נגדיר‪ .F (x) = f (x, y) dy :‬אזי ‪ F‬רציפה ב־]‪.[a, b‬‬
‫אם בנוסף‬
‫‪∂f‬‬
‫‪∂x‬‬
‫‪c‬‬
‫רציפה במלבן‪ ,‬אז ‪ F‬גזירה ומתקיים‪:‬‬
‫‪∂f‬‬
‫‪(x, y) dy‬‬
‫‪∂x‬‬
‫‪ˆd‬‬
‫‪′‬‬
‫= )‪F (x‬‬
‫‪c‬‬
‫כלומר‬
‫‪∂f‬‬
‫‪(x, y) dy‬‬
‫‪∂x‬‬
‫‪ˆd‬‬
‫= ‪f (x, y) dy‬‬
‫‪ˆd‬‬
‫‪c‬‬
‫‪c‬‬
‫דוגמה‬
‫‪sin (xey ) dy‬‬
‫‪ˆ2‬‬
‫∂‬
‫‪∂x‬‬
‫= )‪ .F (x‬נחשב את )‪.F ′ (x‬‬
‫‪1‬‬
‫‪∂f‬‬
‫‪.‬‬
‫נסמן ) ‪ f (x, y) = sin (xey‬ואז ) ‪= ey cos (xey‬‬
‫‪∂x‬‬
‫‪ ∂f‬רציפות בכל ‪ ,R2‬ולכן לפי לייבניץ‪:‬‬
‫‪ f‬ו־ ‪∂x‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪cos tdt‬‬
‫‪x‬‬
‫‪ˆxe‬‬
‫‪xe‬‬
‫‪ey cos (xey ) dy‬‬
‫=‬
‫‪t = xey‬‬
‫‪dt = xey dy‬‬
‫‪ˆ2‬‬
‫=‬
‫)‪F ′ (x‬‬
‫‪1‬‬
‫‬
‫‬
‫‪1‬‬
‫)‪sin xe2 − sin (xe‬‬
‫‪x‬‬
‫‪xe2‬‬
‫=‬
‫‪xe‬‬
‫‪1‬‬
‫‪sin t‬‬
‫‪x‬‬
‫=‬
‫הכללה‬
‫)‪β(y‬‬
‫ˆ‬
‫‪f (x, y) dx‬‬
‫= )‪F (y‬‬
‫)‪α(y‬‬
‫רוצים לגזור‪ .‬מצד אחד‪ ,‬יודעים את לייבניץ‪ .‬מצד שני‪ ,‬יודעים את המשפט היסודי‪:‬‬
‫)‪F ′ (y) = f (y‬‬
‫‪dt‬‬
‫⇒=‬
‫)‪f (t‬‬
‫}‪|{z‬‬
‫‪❝♦♥t✐♥✉♦✉s‬‬
‫ובאופן יותר כללי‪:‬‬
‫)‪β(y‬‬
‫ˆ‬
‫‪f (t) dt‬‬
‫‪ˆy‬‬
‫= )‪F (y‬‬
‫‪a‬‬
‫= )‪F (y‬‬
‫)‪α(y‬‬
‫‪′‬‬
‫)‪⇒ F (y) = f (β (y)) β ′ (y) − f (α (y)) α′ (y‬‬
‫‪60‬‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
lOMoARcPSD|23687637
‫ אינטגרלים פרמטריים‬20
.[c, d]‫ גזירות ב־‬β (y)‫ ו־‬α (y) ‫ והפונקציות‬,[a, b] × [c, d] ‫ במלבן‬f (x, y) ∈ C 1 ‫משפט יהיו‬
β(y)
ˆ
:‫ ומתקיים‬,‫ גזירה‬F (y) =
f (x, y) dx ‫אזי‬
α(y)
′
F (y) =
β(y)
ˆ
∂f
(x, y) dx + f (β (y) , y) β ′ (y) − f (α (y) , y) α′ (y)
∂y
α(y)
:‫הוכחה נגדיר‬
Φ (s, t, y) =
ˆt
f (x, y) dx
s
:‫נשים לב שמתקיים‬
F (y) = Φ (α (y) , β (y) , y)
:‫ ולשם כך נחשב‬,‫נרצה להעזר בכלל השרשרת‬
∂Φ
= −f (s, y)
∂s
∂Φ
= f (t, y)
∂t
ˆt
∂Φ
∂f
=
(x, y) dx
∂y
∂y
s
:‫לכן‬
F ′ (y) =
dF
dy
=
=
∂Φ ∂s ∂Φ ∂t
∂Φ ∂y
+
+
∂s ∂y
∂t ∂y
∂y ∂y
−f (α (y) , y) α′ (y) + f (β (y) , y) β ′ (y)
+
β(y)
ˆ
∂f
(x, y) dx
∂y
α(y)
61
Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il)
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 20‬אינטגרלים פרמטריים‬
‫‪xdx‬‬
‫דוגמה נחשב ‪2‬‬
‫)‪(1 + 2x‬‬
‫פתרון יצירתי‪ :‬נגדיר‪:‬‬
‫‪ˆ1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪xdx‬‬
‫‪2‬‬
‫)‪(1 + ax‬‬
‫‪ˆ1‬‬
‫= )‪F (a‬‬
‫‪0‬‬
‫הרעיון‪ :‬למצוא פונקציה )‪ f (x, a‬כך ש־‬
‫‪x‬‬
‫‪∂f‬‬
‫=‬
‫‪2‬‬
‫‪∂a‬‬
‫)‪(1 + ax‬‬
‫ואז לפי לייבניץ‪:‬‬
‫‪f (x, a) dx‬‬
‫‪ˆ1‬‬
‫‪∂f‬‬
‫‪d‬‬
‫= ‪(x, a) dx‬‬
‫‪∂a‬‬
‫‪da‬‬
‫‪ˆ1‬‬
‫‪0‬‬
‫= )‪F (a‬‬
‫‪0‬‬
‫הערה‪ :‬צריך להזהר לא להתבלבל בגזירה ובאינטגרציה לפי המשתנים‪.‬‬
‫‪x‬‬
‫‪ ∂f‬עושים אינטגרל לא מסוים במשתנה ‪:a‬‬
‫כדי למצוא )‪ f (x, a‬כך ש־ ‪∂a = (1+ax)2‬‬
‫‪1‬‬
‫)‪= f (a, x‬‬
‫‪1 + ax‬‬
‫בדיקת תנאי המשפט‪ :‬נסתכל ב־]‪f .[0, 1] × [1, 3‬‬
‫} ‪|{z } |{z‬‬
‫‪a‬‬
‫‪∂f‬‬
‫ו־ ‪∂a‬‬
‫‪=−‬‬
‫‪2 da‬‬
‫‪x‬‬
‫)‪(1 + ax‬‬
‫ˆ‬
‫רציפות כפונקציות של ‪ 2‬משתנים במלבן הזה‪.‬‬
‫‪x‬‬
‫‬
‫‬
‫‪ˆ1‬‬
‫‪dx‬‬
‫‪d‬‬
‫‪d 1‬‬
‫‪x=1‬‬
‫‪−‬‬
‫‪=−‬‬
‫= ‪ln (1 + ax)|x=0‬‬
‫‪2 = da‬‬
‫‪1 + ax‬‬
‫‪da a‬‬
‫)‪(1 + ax‬‬
‫‪0‬‬
‫‬
‫‬
‫)‪a · 1 − ln (1 + a‬‬
‫)‪d ln (1 + a‬‬
‫‪= − 1+a 2‬‬
‫‪=−‬‬
‫‪da‬‬
‫‪a‬‬
‫‪a‬‬
‫‪xdx‬‬
‫‪ˆ1‬‬
‫ומשום כך‪:‬‬
‫‪1 ln 3‬‬
‫‪F (2) = − +‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪62‬‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫‪0‬‬
‫= )‪F (a‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 21‬משפט הפונקציות הסתומות‬
‫‪ 21‬משפט הפונקציות הסתומות‬
‫מוטיבציה‬
‫נתבונן במעגל היחידה‪ .x2 + y 2 = 1 :‬זהו אינו גרף של פונקציה )לא ‪ x‬כפונקציה של ‪ ,y‬ולא ‪ y‬כפונקציה של ‪.(x‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬אם נתבונן ב־‬
‫‪p‬‬
‫‪y = − 1 − x2‬‬
‫‪p‬‬
‫= ‪y‬‬
‫‪1 − x2‬‬
‫אלו מבטאים את ‪ y‬כפונקציה מפורשת של ‪ x‬בסביבה של כל נקודה ) ‪ (x0 , y0‬על המעגל‪ ,‬למעט )‪ (1, 0‬ו־)‪.(−1, 0‬‬
‫משפט הפונקציות הסתומות יאפשר לנו בתנאים מסוימים)נוחים‪ ,‬במונחים של נ"ח( להבטיח חילוץ )‪ y = f (x‬מתוך‬
‫‪ ,F (x, y) = 0‬ואפילו נוסחה לנגזרת‪.‬‬
‫משפט תהי )‪ F (x, y‬מוגדרת בסביבה של ) ‪ (x0 , y0‬כך ש‪:‬‬
‫‪F (x0 , y0 ) = 0 .1‬‬
‫‪ F ∈ C 1 .2‬בסביבת ) ‪(x0 , y0‬‬
‫‪(x0 , y0 ) 6= 0 .3‬‬
‫‪∂F‬‬
‫‪∂y‬‬
‫אזי קיימות סביבות של ‪ x0‬ו־ ‪ y0‬עבורן יש פונקציה יחידה )‪ y = f (x‬כך ש‪:‬‬
‫‪f (x0 ) = y0 .1‬‬
‫‪ F (x, f (x)) = 0 .2‬לכל ‪ x‬בסביבת ‪x0‬‬
‫‪ f .3‬גזירה ברציפות בסביבת ‪ x0‬ומתקיים‪:‬‬
‫))‪(x, f (x‬‬
‫))‪(x, f (x‬‬
‫‪∂F‬‬
‫‪∂x‬‬
‫‪f ′ (x) = − ∂F‬‬
‫‪∂y‬‬
‫דוגמה נתבונן המשוואה ‪.y 5 + y 3 + y + x = 0‬‬
‫קל לכתוב את ‪ x‬כפונקציה של ‪ .y‬מה לגבי )‪?y = f (x‬‬
‫לא נוכל למצוא נוסחה מפורשת כי לא יודעים לפתור משוואה ממעלה ‪) 5‬לא ניתן‪ ,‬ע"ע גלואה ואבל(‪.‬‬
‫נקבע ‪ .x0‬נסתכל על‬
‫‪∀y‬‬
‫‪y 5 + y 3 + y + x0‬‬
‫‪5y 4 + 3y 2 + 1 > 0‬‬
‫=‬
‫=‬
‫)‪ϕ (y‬‬
‫)‪ϕ′ (y‬‬
‫⇐ )‪ ϕ (y‬מונוטונית עולה ממש‪.‬‬
‫⇐ ל־)‪ ϕ (y‬יש שורש יחיד‪ ,‬נקרא לו ‪.y0‬‬
‫אם נסמן ‪ ,F (x, y) = y 5 + y 3 + y + x‬אז לכל ‪ x0‬קיים ‪ y0‬יחיד כך ש־‪.F (x0 , y0 ) = 0‬‬
‫למעשה ‪ y0‬נקבע ע"י ‪ !x0‬נוכל לסמן )‪ ,y = f (x‬כלומר בכל ‪ R‬יש פונקציה‪ ,‬אבל היא סתומה‪.‬‬
‫‪63‬‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 21‬משפט הפונקציות הסתומות‬
‫רעיון הוכחה המשפט‪:‬‬
‫‪∂F‬‬
‫‪ .(⋆) ∂F‬לפי הנחה ‪ ,F ∈ C 1 ,2‬בפרט‬
‫‪(x‬‬
‫‪,‬‬
‫‪y‬‬
‫)‬
‫>‬
‫ש־‪0‬‬
‫)בה"כ(‬
‫להניח‬
‫אפשר‬
‫‪.‬‬
‫‪(x‬‬
‫‪,‬‬
‫‪y‬‬
‫‪0 0‬‬
‫לפי הנחה ‪0 0 ) 6= 0 ,3‬‬
‫‪∂y‬‬
‫‪∂y‬‬
‫‪ ∂F‬בסביבה של ) ‪ .(x0 , y0‬לכן לכל ‪ x0‬קבוע‪ F (x0 , y) ,‬היא פונקציה עולה‪ .‬לפי הנחה ‪,F (x0 , y0 ) ,1‬‬
‫רציפה ולכן ‪∂y > 0‬‬
‫לכן יש ‪ y1‬כך ש־‪ F (x0 , y1 ) > 0‬ויש ‪ y2‬כך ש־ ‪.F (x0 , y2 ) < 0‬‬
‫‪ F‬רציפה ⇐ לכל ‪ x‬ליד ‪ x0‬מתקיים‪:‬‬
‫‪∂F‬‬
‫‪∂y‬‬
‫>‬
‫<‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫) ‪F (x, y1‬‬
‫) ‪F (x, y2‬‬
‫‪ F (x, y) , ∂F‬עולה ממש )כפונקציה של ‪ ,(y‬ולכן יש ‪ y‬יחיד כך‬
‫אם ניקח ‪ x‬כזה‪ ,‬אז כיוון שלפי )⋆( מתקיים ‪∂y > 0‬‬
‫ש־‪.F (x, y) = 0‬‬
‫‬
‫הערות‬
‫‪ .1‬אם יש חילוץ )‪ y = f (x‬אז הנוסחה בסעיף ג מיידית מכלל השרשרת המופעל על )‪:(2‬‬
‫‪(⋆⋆) F (x, f (x)) = 0‬‬
‫‪∂F dx ∂F ∂y‬‬
‫‪+‬‬
‫‪=0‬‬
‫⇒‬
‫‪∂x dx‬‬
‫‪∂y ∂x‬‬
‫‪∂F‬‬
‫‪dy‬‬
‫‪∂x‬‬
‫‪= − ∂F‬‬
‫‪dx‬‬
‫‪∂y‬‬
‫⇒‬
‫‪∂F‬‬
‫‪∂y‬‬
‫‪ .2‬אם יש חילוץ )‪ ,y = f (x‬אז )⋆⋆( מתקיים בלי קשר למשפט‪ .‬לכן אם ‪= 0‬‬
‫גזירה‪.‬‬
‫אם יש חילוץ )‪ ,y = f (x‬אז ‪ F (x, f (x)) = 0‬גם בלי שתנאי המשפט יתקיימו‪.‬‬
‫לפי כלל השרשרת‪:‬‬
‫ו־‪6= 0‬‬
‫‪∂F‬‬
‫‪∂x‬‬
‫אז לא יתכן ש־ ‪f‬‬
‫‪∂F dx ∂F ∂y‬‬
‫‪+‬‬
‫‪=0‬‬
‫‪∂x dx‬‬
‫‪∂y ∂x‬‬
‫‪∂F‬‬
‫‪? ∂F‬‬
‫ומה אם ‪ ∂y = 0‬ו־‪∂x 6= 0‬‬
‫כלל השרשרת לא נכון‪ .‬זה יכול לנבוע מכך ש־ ‪ F‬לא גזירה או מכך ש־ ‪ f‬לא גזירה‪.‬‬
‫‪ .3‬לפי ג‪ ,‬גם אם לא יודעים נוסחה מפורשת ל־)‪ ,y = f (x‬לפחות בנקודה ) ‪ (x0 , y0‬אפשר לחשב את הנגזרת‬
‫) ‪.f ′ (x0‬‬
‫‪3‬‬
‫דוגמה )‪ .F (x, y) = (x − y‬מתי ‪?F (x, y) = 0‬‬
‫כאשר ‪ ,y = x‬כלומר זה החילוץ‪.‬‬
‫בדיקה של תנאי המשפט ב־)‪ (0, 0‬מגלה כי ‪= 0‬‬
‫)‪(0,0‬‬
‫‪2‬‬
‫)‪(0, 0) = 3 (x − y‬‬
‫‪∂F‬‬
‫‪∂x‬‬
‫‪! ∂f‬‬
‫וכנ"ל ‪∂y‬‬
‫‬
‫הכללה תהי ‪ F (~x, y) ∈ C 1‬בסביבת נקודה ‪ N0 = ~x0 , y0‬כך שמתקיים‪:‬‬
‫‪∂F‬‬
‫‪(N0 ) 6= 0‬‬
‫‪∂y‬‬
‫; ‪F (N0 ) = 0‬‬
‫✹✻‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 21‬משפט הפונקציות הסתומות‬
‫‬
‫אזי קיים חילוץ יחיד )‪ y = f (~x‬בסביבה של ‪ N0‬כך ש־ ‪ F (~x, f (~x)) = 0 ,f ∈ C 1 ,y0 = f ~x0‬בסביבה‪ ,‬ו־‬
‫‪∂F‬‬
‫‪∂f‬‬
‫‪i‬‬
‫‪= − ∂x‬‬
‫‪∂F‬‬
‫‪∂xi‬‬
‫‪∂y‬‬
‫דוגמה‬
‫נתונה המשוואה הבאה‪:‬‬
‫‪3x2 y − yz 2 − 4xz − 7 = 0‬‬
‫‪∂y‬‬
‫הראה שבסביבת )‪ (−1, 2, 2‬יש פונקציה סתומה )‪ y = f (x, z‬ומצא את )‪(−1, 2‬‬
‫‪. ∂x‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫נסמן‪.N0 = (−1, 2, 2) ,F (x, y, z) = 3x2 y − yz 2 − 4xz − 7 :‬‬
‫מתקיים‪:‬‬
‫‪C1‬‬
‫‪0‬‬
‫∈‬
‫=‬
‫‪3x2 − z 2‬‬
‫=‬
‫‪3 − 4 = −1 6= 0‬‬
‫=‬
‫‪F‬‬
‫) ‪F (N0‬‬
‫‪∂F‬‬
‫‪∂y‬‬
‫‪∂F‬‬
‫) ‪(N0‬‬
‫‪∂y‬‬
‫תנאי המשפט מתקיימים‪ ,‬ולכן יש חילוץ!‬
‫החילוץ גזיר‪ ,‬והנגזרת היא‪:‬‬
‫‪∂F‬‬
‫‪∂f‬‬
‫‪∂x‬‬
‫‪= − ∂F‬‬
‫‪∂x‬‬
‫‪∂y‬‬
‫‪∂F‬‬
‫‪6xy − 4z|N0‬‬
‫‪∂f‬‬
‫) ‪∂x (N0‬‬
‫‪(−1, 2, 2) = − ∂F‬‬
‫‪= −14‬‬
‫‪=−‬‬
‫‪∂x‬‬
‫‪−1‬‬
‫) ‪∂y (N0‬‬
‫הערות‪:‬‬
‫❼ בדוגמה הנ"ל‬
‫‪7+4xz‬‬
‫‪3x2 −z 2‬‬
‫= ‪ ,y‬וקל לבדוק ש־‪(−1, 2) = −14‬‬
‫‪∂y‬‬
‫‪. ∂x‬‬
‫‪. ∂F‬‬
‫❼ בדוגמה הנ"ל ניתן לחלץ גם )‪ z = f (x, y‬באופן מפורש‪ ,‬אבל המשפט לא תופס! כי ‪∂z (N0 ) = 0‬‬
‫מסקנה ממשפט הפונקציה הסתומה נניח שיש לנו ‪ .g (x, y, z) ∈ C 1‬נניח שבנקודה נתונה ‪ .g (x0 , y0 , z0 ) = c0‬נסמן‬
‫ב־‪ S‬את משטח הרמה ‪ .g (x, y, z) = c0‬בנוסף נניח ‪ ,∇g (x0 , y0 , z0 ) 6= 0‬כלומר לפחות אחת מהנגזרות החלקיות‬
‫‪ ∂g‬בנקודה ‪ .M0‬נסתכל על ‪ .F (x, y, z) = g (x, y, z) − c0‬אזי‪:‬‬
‫אינה ‪ ,0‬למשל ‪∂z 6= 0‬‬
‫‪0‬‬
‫=‬
‫) ‪F (M0‬‬
‫‪C1‬‬
‫∈‬
‫‪F‬‬
‫‪0‬‬
‫=‪6‬‬
‫‪∂F‬‬
‫) ‪(M0‬‬
‫‪∂z‬‬
‫✺✻‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 21‬משפט הפונקציות הסתומות‬
‫לכן‪ ,‬לפי המשפט‪ ,‬יש חילוץ יחיד )‪ z = f (x, y‬כך ש־ ‪ z0 = f (x0 , y0 ) ,f ∈ C 1‬ו־‪ F (x, y, f (x, y)) = 0‬בסביבה‬
‫של ‪ .M0‬כלומר ‪.g (x, y, f (x, y)) = c0‬‬
‫במילים אחרות‪ ,‬בסביבת ‪ ,M0‬משטח הרמה ‪ S‬הוא גרף של פונקציה )‪ .f (x, y‬כיוון ש־ ‪ f‬גזירה‪ ,‬יש לה מישור‬
‫משיק בנקודה ‪ .M0‬משוואתו‪:‬‬
‫‪∂f‬‬
‫‪∂f‬‬
‫‪(x0 , y0 ) (x − x0 ) +‬‬
‫) ‪(x0 , y0 ) (y − y0‬‬
‫‪z0 +‬‬
‫}‪|{z‬‬
‫‪∂x‬‬
‫‪∂y‬‬
‫=‪z‬‬
‫) ‪f (x0 ,y0‬‬
‫לפי המשפט‪:‬‬
‫) ‪(x0 , y0‬‬
‫) ‪(x0 , y0‬‬
‫) ‪(x0 , y0‬‬
‫) ‪(x0 , y0‬‬
‫‪∂F‬‬
‫‪∂x‬‬
‫‪− ∂F‬‬
‫‪∂z‬‬
‫‪∂F‬‬
‫‪∂y‬‬
‫‪∂F‬‬
‫‪∂z‬‬
‫‪−‬‬
‫=‬
‫‪∂f‬‬
‫) ‪(x0 , y0‬‬
‫‪∂x‬‬
‫=‬
‫‪∂f‬‬
‫) ‪(x0 , y0‬‬
‫‪∂y‬‬
‫נציב ונקבל‪:‬‬
‫) ‪(y − y0‬‬
‫) ‪(x0 , y0‬‬
‫) ‪(x0 , y0‬‬
‫‪∂g‬‬
‫‪∂y‬‬
‫‪∂g‬‬
‫‪∂z‬‬
‫‪(x − x0 ) −‬‬
‫) ‪(x0 , y0‬‬
‫) ‪(x0 , y0‬‬
‫‪∂g‬‬
‫‪∂x‬‬
‫‪∂g‬‬
‫‪∂z‬‬
‫‪z = z0 −‬‬
‫‪∂g‬‬
‫‪∂g‬‬
‫‪∂g‬‬
‫‪(x0 , y0 ) (x − x0 ) +‬‬
‫‪(x0 , y0 ) (y − y0 ) +‬‬
‫‪(x0 , y0 ) (z − z0 ) = 0‬‬
‫‪∂x‬‬
‫‪∂y‬‬
‫‪∂z‬‬
‫⇒‬
‫זו משוואת המישור המשיק למשטח הרמה ‪ S‬של )‪ f (x, y, z‬הנקבע לפי הערך ‪ c0‬בנקודה ‪ .M0‬נוכל לכתוב גם‪:‬‬
‫‪∇g · (x − x0 , y − y0 , z − z0 ) = 0‬‬
‫משפט אם ‪ ∇g (M0 ) 6= 0‬אז הגרדיאנט ניצב למישור המשיק למשטח הרמה של ‪ g (x, y, z) ∈ C 1‬בנקודה ‪.M0‬‬
‫הוכחה‪ :‬‬
‫הערה‪ :‬ראינו כבר ש־ ‪ ∇f‬ניצב לקווי גובה עבור )‪.f (x, y‬‬
‫דוגמה נמצא את משוואת המישור המשיק למשטח ‪ x2 + y 2 + z 2 = R2‬בנקודה )‪.(0, 0, R‬‬
‫נגדיר ‪ .F (x, y, z) = x2 + y 2 + z 2 − R2‬אזי ‪ F ∈ C 1‬ומתקיים‪:‬‬
‫)‪(2x, 2y, 2z‬‬
‫=‬
‫‪(0, 0, 2R) 6= 0‬‬
‫=‬
‫‪∇F‬‬
‫)‪∇F (0, 0, R‬‬
‫לכן משוואת המישור המשיק היא‪:‬‬
‫‪(0, 0, 2R) · (x − 0, y − 0, z − R) = 0‬‬
‫‪2R (z − R) = 0‬‬
‫‪z=R‬‬
‫וזו אכן התשובה הצפויה!‬
‫‪66‬‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 22‬משפט הפונקציות הסתומות עבור מערכת משוואות‬
‫דוגמה ל"גזירה סתומה"‬
‫‪3x2 y − yz 2 − 4xz − 7 = 0‬‬
‫את הנוסחה לנגזרת קיבלנו ע"י הפעלת כלל השרשרת על ‪ .F (x, f (x, y) , z) = 0‬לחלופין אפשר גם לחשב כך‪ ,‬ישירות‪:‬‬
‫‪3x2 f (x, z) − f (x, z) z 2 − 4xz − 7 = 0‬‬
‫נגזור לפי ‪:x‬‬
‫‪6xf (x, z) + 3x2 fx′ (x, z) − fx′ (x, z) z 2 − 4z = 0‬‬
‫נקבל‪:‬‬
‫)‪4z − 6xf (x, z‬‬
‫‪3x2 − z 2‬‬
‫= )‪fx′ (x, z‬‬
‫בנקודה )‪ (−1, 2‬מתקיים‪ ,f (−1, 2) = 1 :‬ולכן‪:‬‬
‫‪8+6‬‬
‫‪= −14‬‬
‫‪3−4‬‬
‫= )‪fx′ (x, z‬‬
‫‪ 22‬משפט הפונקציות הסתומות עבור מערכת משוואות‬
‫‪‬‬
‫‪F (x , x , · · · , xn , z1 , z2 , · · · , zm ) = 0‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 1 1 2‬‬
‫‪‬‬
‫‪F2 (x1 , x2 , · · · , xn , z1 , z2 , · · · , zm ) = 0‬‬
‫נגדיר‪:‬‬
‫✳‬
‫✳‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫✳‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪Fm (x1 , x2 , · · · , xn , z1 , z2 , · · · , zm ) = 0‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪∂F1‬‬
‫‪∂zm‬‬
‫···‬
‫‪∂Fm‬‬
‫‪∂zm‬‬
‫···‬
‫✳‬
‫✳‬
‫✳‬
‫‪ ∂F1‬‬
‫‪∂z1‬‬
‫✳‬
‫✳‬
‫✳‬
‫‪∂Fm‬‬
‫‪∂z1‬‬
‫‪‬‬
‫‪∆ = det ‬‬
‫‬
‫‬
‫משפט אם ‪ ∆ 6= 0‬בנקודה ‪ ~x0 , ~z0‬אז בסביבת ‪ ~x0 , ~z0‬יש חילוצים יחידים גזירים ברציפות = ‪zi‬‬
‫) ‪ ,f (x1 , · · · , xn‬ואת הנגזרות ניתן לחשב ע"י גזירה סתומה‪.‬‬
‫‪67‬‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫‪∀1 ≤ i ≤ m‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 22.1‬מסקנה ־ משפט הפונקציה ההפוכה‬
‫‪ 22‬משפט הפונקציות הסתומות עבור מערכת משוואות‬
‫דוגמה‬
‫‪xu + yvu2 = 2‬‬
‫‪xu3 + y 2 v 4 = 2‬‬
‫(‬
‫נראה שליד )‪ (x, y, u, v) = (1, 1, 1, 1‬אפשר לכתוב באופן יחיד את ‪ u‬ו־‪ v‬כפונקציות של ‪.x, y‬‬
‫נגדיר‪:‬‬
‫‪xu + yvu2 − 2‬‬
‫‪xu3 + y 2 v 4 − 2‬‬
‫‪yu2‬‬
‫‪4y 2 v 3‬‬
‫‪x + 2yuv‬‬
‫‪3xu2‬‬
‫‪3 1‬‬
‫‪= 9 6= 0‬‬
‫‪3 4‬‬
‫=‬
‫)‪F1 (x, y, u, z‬‬
‫=‬
‫)‪F2 (x, y, u, z‬‬
‫=‬
‫‪∂F1‬‬
‫‪∂v‬‬
‫‪∂F2‬‬
‫‪∂v‬‬
‫‪∂F1‬‬
‫‪∂u‬‬
‫‪∂F2‬‬
‫‪∂u‬‬
‫=∆‬
‫= )‪∆|(1,1,1,1‬‬
‫לפי המשפט יש פונקציות )‪ u = f1 (x, y‬ו־)‪ v = f2 (x, y‬ואפילו יודעים שהן גזירות ברציפות‪.‬‬
‫‪ . ∂u‬נגזור את המערכת המקורית לפי ‪ x‬בעזרת כלל השרשרת‪:‬‬
‫נחשב את )‪∂x (1, 1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪∂f2‬‬
‫‪∂f1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪f1 + x ∂f‬‬
‫‪∂x + y ∂x (f1 ) + yf2 f1 ∂x = 0‬‬
‫‪3 ∂f2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪(f1 ) + 3x (f1 ) ∂f‬‬
‫‪∂x + 4y (f2 ) ∂x = 0‬‬
‫כאשר )‪ (x, y) = (1, 1‬מתקיים )‪ ,(u, v) = (1, 1‬ונקבל‪:‬‬
‫(‬
‫‪∂f2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3 ∂f‬‬
‫‪∂x + ∂x = −1‬‬
‫⇒‬
‫‪∂f1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3 ∂x + 4 ∂f‬‬
‫‪∂x = −1‬‬
‫(‬
‫‪∂f2‬‬
‫‪∂f1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1 + ∂f‬‬
‫‪∂x + ∂x + 2 ∂x = 0‬‬
‫‪∂f1‬‬
‫‪∂f2‬‬
‫‪1 + 3 ∂x + 4 ∂x = 0‬‬
‫קיבלנו שתי משוואות בשני נעלמים‪ ,‬ולכן‪:‬‬
‫‪∂f2‬‬
‫‪(1, 1) = 0‬‬
‫‪∂x‬‬
‫‪1‬‬
‫‪∂f1‬‬
‫‪(1, 1) = −‬‬
‫‪∂x‬‬
‫‪3‬‬
‫;‬
‫‪ 22.1‬מסקנה ־ משפט הפונקציה ההפוכה‬
‫נתונה מערכת‪:‬‬
‫‪∀i, Fi ∈ C 1‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫) ‪y1 = f1 (x1 , · · · , xm‬‬
‫‪‬‬
‫✳‬
‫✳‬
‫✳‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫) ‪y = f (x , · · · , x‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪1‬‬
‫‪m‬‬
‫מתי נוכל לשכתב את המערכת ולכתוב את ה־ ‪xi‬־ים כפונקציות של ‪yi‬־ים‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬במשתנה יחיד‪.x = ln y⇐ y = ex :‬‬
‫✽✻‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫(‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 23‬פולינומי טיילור‬
‫נפעיל את המשפט הקודם על‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪F (y , · · · , yn , x1 , · · · , xn ) = f1 (x1 , · · · , xn ) − y1 = 0‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 1 1‬‬
‫✳‬
‫✳‬
‫✳‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪F (y , · · · , y , x , · · · , x ) = f (x , · · · , x ) − y = 0‬‬
‫‪n‬‬
‫‪1‬‬
‫‪n‬‬
‫‪1‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪1‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫התנאי ‪ ∆ 6= 0‬בסביבת נקודה ‪ ~x0‬הוא‪:‬‬
‫‬
‫) ‪∂ (f1 , · · · , fn‬‬
‫= ‪= J (f ) ~x0‬‬
‫) ‪∂ (x1 , · · · , xn‬‬
‫‪∂f1‬‬
‫‪∂xn‬‬
‫···‬
‫‪∂fn‬‬
‫~ ‪∂xn‬‬
‫‪x0‬‬
‫···‬
‫✳‬
‫✳‬
‫✳‬
‫‪∂f1‬‬
‫‪∂x1‬‬
‫✳‬
‫✳‬
‫✳‬
‫=∆‬
‫‪∂fn‬‬
‫‪∂x1‬‬
‫זה נקרא יעקוביאן ־ ♥❛✐❜♦❝❛❏‪.‬‬
‫‪ 23‬פולינומי טיילור‬
‫‪ 23.1‬תזכורת ־ הגדרת גזירות‬
‫‪∂f‬‬
‫‪∂f‬‬
‫‪(x0 , y0 ) (x − x0 ) +‬‬
‫‪(x0 , y0 ) (y − y0 ) +‬‬
‫‪∂x‬‬
‫‪∂y‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪q‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫)‪∆x , ∆y  (∆x) + (∆y‬‬
‫}‪+α  |{z‬‬
‫}‪|{z‬‬
‫=‬
‫) ‪f (x, y) − f (x0 , y0‬‬
‫‪x−x0 y−y0‬‬
‫כאשר ‪0‬‬
‫→‪−‬‬
‫)‪(∆x,∆y)→(0,0‬‬
‫)‪.α (∆x, ∆y‬‬
‫‪ 23.2‬קירוב לינארי של פונקציה‬
‫‪∂f‬‬
‫‪∂f‬‬
‫‪f (x, y) = f (x0 , y0 ) +‬‬
‫‪(x0 , y0 ) (x − x0 ) +‬‬
‫‪(x0 , y0 ) (y − y0 ) + R1‬‬
‫‪∂x‬‬
‫‪∂y‬‬
‫‪{z‬‬
‫}‬
‫|‬
‫‪P1‬‬
‫כאשר‪:‬‬
‫‪q‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫)‪R1 = α (∆x, ∆y) (∆x) + (∆y‬‬
‫‪ P1‬הוא משוואת המישור המשיק לגרף של ‪ f‬בנקודה ) ‪ .(x0 , y0‬הוא קרוי הקירוב הלינארי של ‪ f‬בקרבת ) ‪.(x0 , y0‬‬
‫נשים לב שבדומה לטיילור במשתנה יחיד‪ R1 ,‬מקיים‪:‬‬
‫)‪R1 (x, y‬‬
‫‪q‬‬
‫‪0‬‬
‫→‪−‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪(x − x0 ) + (y − y0 ) x → x0‬‬
‫‪y → y0‬‬
‫‪69‬‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
lOMoARcPSD|23687637
‫ פולינומי טיילור‬23
‫ נוסחת טיילור‬23.3
‫ נוסחת טיילור‬23.3
:(0 ‫ נכתוב את נוסחת מקלורן )טור טיילור סביב‬,‫במשתנה יחיד‬
g (t) = g (0) +
g ′ (0) g ′′ (0)
g (n) (0) n
+
t + ··· +
t + Rn
1!
2!
n!
:(‫ פעמים‬n + 1 ‫ גזירה‬f ‫ לפי לגרנז' )בהנחה ש־‬Rn ‫נציג את‬
Rn =
g (n+1) (c) n+1
t
(n + 1)!
;
0<c<t
.‫ רציפות בסביבה‬n + 1 ‫ נניח שכל הנ"ח מסדר‬.(0, 0) ‫ ונפתח ליד‬f (x, y) ‫עכשיו ניקח‬
:‫ נמצא פרמטריזציה לישר המחבר נקודה זו עם הראשית‬.f ‫( שבתחום ההגדרה של‬a, b) ∈ R2 ‫נתבונן בנקודה‬
g (t) = f (at, bt)
;
t ∈ [0, 1]
:g (t) ‫נחשב פולינום טיילור עבור‬
g (0)
=
f (0, 0)
g ′ (t)
g ′ (0)
=
=
g ′′ (t)
=
=
fx a + fy b
afx (0, 0) + bfy (0, 0)
d
(afx + bfy )
dt
a (afxx + bfxy ) + b (afyx + bfyy )
=
a2 fxx + 2abfxy + b2 fyy
=
=
a2 fxx (0, 0) + 2abfxy (0, 0) + b2 fyy (0, 0)
a3 fxxx (0, 0) + 3a2 bfxxy (0, 0) + 3ab2 fxyy (0, 0) + b3 fyyy (0, 0)
′′
g (0)
g ′′′ (0)
.'‫וכו‬
:‫ נקבל‬,‫לפיכך‬
g (t)
=
f (0, 0) +
+ [afx (0, 0) + bfy (0, 0)] t
1 2
a fxx + 2abfxy + b2 fyy t2
+
2!
1 3
+
a fxxx (0, 0) + 3a2 bfxxy (0, 0) + 3ab2 fxyy (0, 0) + b3 fyyy (0, 0) t3
3!
+ · · · + Rn
:‫ ונקבל‬,g (t) = f (at, bt)‫ ו־‬x = at, y = bt‫נזכר ש־‬
f (x, y)
=
f (0, 0) +
+xfx (0, 0) + yfy (0, 0)
1 2
+
x fxx + 2xyfxy + y 2 fyy
2!
1 3
+
x fxxx (0, 0) + 3x2 yfxxy (0, 0) + 3xy 2 fxyy (0, 0) + y 3 fyyy (0, 0)
3!
+ · · · + Rn
70
Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il)
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 23‬פולינומי טיילור‬
‫‪ 23.4‬הניסוח הכללי‬
‫הערות‪:‬‬
‫‪ .1‬בגורם השארית ‪ Rn‬הנ"ח לא יהיו מחושבות ב־)‪ ,(0, 0‬אלא מחושבות בנקודה שבין )‪ (0, 0‬ל־)‪.(x, y‬‬
‫‪ .2‬עבור ) ‪ (x0 , y0‬במקום )‪ (0, 0‬יהיה ) ‪ (x − x0‬במקום ‪ x‬ו־) ‪ (y − y0‬במקום ‪.y‬‬
‫‪ .3‬עבור יותר משתנים יופיעו נגזרות חלקיות לפי כל המשתנים ונגזרות חלקיות מעורבות לפי כל הצירופים‪.‬‬
‫‪ 23.4‬הניסוח הכללי‬
‫‬
‫‪n+1‬‬
‫‪, x0k‬‬
‫· · · ‪x01 , x02 ,‬‬
‫‪ C‬בסביבת‬
‫תהי ‪ f (~x) : Rk → R‬שייכת ל‬
‫‪0‬‬
‫‪ ~c ∈ Rk‬על הקטע המחבר את ‪ ~x‬ל־‪ ,~x‬כך שמתקיים‪:‬‬
‫‪0‬‬
‫= ‪ .~x‬תהי ‪ ~x‬נקודה כלשהי בסביבה זו‪ .‬אזי קיימת‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‪ 1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪f (x) = f ~x0 + df ~x0 + d2 f ~x0 + · · · + dn f ~x0 +‬‬
‫‪dn+1 f ~x0‬‬
‫!‪2‬‬
‫!‪n‬‬
‫!)‪(n + 1‬‬
‫‪{z‬‬
‫}‬
‫|‬
‫‪❘❡♠❛✐♥❞❡r‬‬
‫כאשר‪:‬‬
‫‪f‬‬
‫‪n‬‬
‫∂‬
‫∂‬
‫∂‬
‫‪dx1 +‬‬
‫‪dx2 + · · · +‬‬
‫‪dxk‬‬
‫‪∂x1‬‬
‫‪∂x2‬‬
‫‪∂xk‬‬
‫‬
‫= ‪dn f‬‬
‫ולמשל‪:‬‬
‫‪f‬‬
‫‪2‬‬
‫‬
‫∂‬
‫∂‬
‫∂‬
‫‪dx1 +‬‬
‫‪dx2 + · · · +‬‬
‫‪dxk‬‬
‫‪∂x1‬‬
‫‪∂x2‬‬
‫‪∂xk‬‬
‫‪n X‬‬
‫‪n‬‬
‫‪X‬‬
‫‪∂2‬‬
‫‪dxi dxj‬‬
‫‪∂xi ∂xj‬‬
‫‪i=1 j=1‬‬
‫=‬
‫‪d2‬‬
‫=‬
‫‬
‫והסימון ‪dxi = xi − x0i‬‬
‫‪71‬‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 25‬אינטגרל נפחי‬
‫חלק‬
‫❳■‬
‫אינטגרלים‬
‫‪ 24‬תזכורת מחדו"א ‪1‬ת'‬
‫איור ‪ :35‬אינטרגל רימן‬
‫‪f (ci ) ∆xi = Riemann Sum‬‬
‫‪n‬‬
‫‪X‬‬
‫‪i=1‬‬
‫בגבול נקבל שזה שואף ל־‬
‫‪f (x) dx‬‬
‫‪ˆb‬‬
‫‪a‬‬
‫‪ 25‬אינטגרל נפחי‬
‫כעת נרצה לחשב את הנפח הכלוא מתחת למשטח )‪:z = f (x, y‬‬
‫איור ‪ :36‬אינטרגל נפחי‬
‫‪72‬‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 25‬אינטגרל נפחי‬
‫נצפה לביטוי כזה‪:‬‬
‫‪f (x, y) dxdy‬‬
‫¨‬
‫= ‪V‬‬
‫‪D‬‬
‫הערות‬
‫‪ .1‬נכליל כמובן גם ל־‪.f : Rn → R‬‬
‫‪ .2‬כמובן שיהיו גם שימושים גיאומטריים נוספים ושלל שימושים בפיסיקה ועוד‪.‬‬
‫הרעיון‬
‫נחלק את תחום ההגדרה למלבנים‪:‬‬
‫איור ‪ :37‬חלוקת תחום ההגדרה‬
‫מעל כל ריבוע נבנה "רב־קומות" ־ תיבה‪ ,‬כאשר גובה התיבה הוא ) ‪ f (P‬כאשר ) ‪ P (ci , dj‬היא נקודה כלשהי‬
‫בתוך המלבן‪:‬‬
‫איור ‪ :38‬בניית "רב־קומות"‬
‫נסכם את התהליך‪:‬‬
‫✸✼‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 26‬תחום בעל שטח‬
‫❼ חלוקה שמכסה את ‪D‬‬
‫❼ יצירת סכומי רימן‪:‬‬
‫‪f (ci , di ) ∆xi ∆yi‬‬
‫‪XX‬‬
‫‪j‬‬
‫‪i‬‬
‫❼ "בגבול" נקבל את‬
‫‪f (x, y) dxdy‬‬
‫¨‬
‫‪D‬‬
‫‪ 26‬תחום בעל שטח‬
‫עבור התחום ‪ D‬והחלוקה ‪ P‬נגדיר‪:‬‬
‫)‪ S1 (D‬־ סכום שטחי המלבנים המוכלים ב־‪.D‬‬
‫)‪ S2 (D‬־ סכום שטחי המלבנים הנחתכים עם ‪.D‬‬
‫נשים לב שלכל חלוקה מתקיים )‪ .S2 (D) ≥ S1 (D‬יתר על כן‪,‬‬
‫)‪inf S2 (D) ≥ sup S1 (D‬‬
‫‪p‬‬
‫‪p‬‬
‫הגדרה תחום ‪ D‬נקרא תחום בעל שטח אם מתקיים )‪inf p S2 (D) = supp S1 (D‬‬
‫יקרא השטח של ‪.D‬‬
‫)⋆(‪ .‬במקרה זה‪ ,‬הערך הנ"ל‬
‫הערות‬
‫‪ (⋆) .1‬מתקיים ⇔ לכל ‪ ε > 0‬קיימת חלוקה ‪ P‬עבורה ‪ ∂D ⇔ S2 (D) − S1 (D) < ε‬היא בעלת שטח ‪.0‬‬
‫)תחום הוא בעל שטח ‪ 0‬אם לכל ‪ ε > 0‬יש לו כיסוי על־ידי מלבנים שסכום שטחיהם > ‪(ε‬‬
‫‪ .2‬עקום עם פרמטריזציה חלקה הוא בעל שטח ‪.0‬‬
‫בקורס הזה יהיו רק תחומים בעלי שטח‪.‬‬
‫יתר על כן‪ ,‬בדר"כ התחומים יהיו פשוטים )תכף נגדיר(‪.‬‬
‫‪ .3‬נתבונן בתחום‪:‬‬
‫}‪D = {(x, y) | x, y ∈ [0, 1] ∩ Q‬‬
‫‪ D‬לא בעלת שטח‪ ∂D :‬זה כל ]‪![0, 1] × [0, 1‬‬
‫‪ 26.1‬תחום פשוט‬
‫הגדרה‬
‫תחום ההגדרה יקרא פשוט אם הוא מהצורה‪:‬‬
‫})‪D = {(x, y) | a ≤ x ≤ b, ϕ (x) ≤ y ≤ ψ (x‬‬
‫כאשר ‪ ϕ, ψ‬פונקציות רציפות ב־]‪ ,[a, b‬או באופן משלים‪:‬‬
‫})‪D = {(x, y) | a ≤ y ≤ b, ϕ (y) ≤ x ≤ ψ (y‬‬
‫‪74‬‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 26‬תחום בעל שטח‬
‫‪ 26.1‬תחום פשוט‬
‫איור ‪ :39‬תחום פשוט‬
‫כן נתעסק עם תחומים שאינם פשוטים‪ ,‬אולם ניתן להציגם כאיחוד של מספר סופי)רצוי קטן( של תחומים פשוטים‪.‬‬
‫אחרי שנגדיר‬
‫משפט‬
‫˜‬
‫ונראה משפטים על תכונותיו‪ ,‬נתייחס למשפט הבא )ספוילר!(‪:‬‬
‫אם ]‪) D = [a, b] × [c, d‬מלבן( ו־ ‪ f‬רציפה‪ ,‬אז‪:‬‬
‫‪ d‬‬
‫‪‬‬
‫ˆ‬
‫‪ f (x, y) dy  dx‬‬
‫‪ˆb‬‬
‫= ‪f (x, y) dxdy‬‬
‫‪a‬‬
‫‪c‬‬
‫‪D‬‬
‫‬
‫‬
‫דוגמה תהא ‪ ,f (x, y) = xy‬ויהא ‪ .D = [1, 2] × π4 , π3‬אזי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ˆ2 ˆπ/3‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫=‬
‫‪ xydy  dx‬‬
‫‪1‬‬
‫‪π/4‬‬
‫‪dx‬‬
‫‪dx‬‬
‫‪x=2‬‬
‫‪x=1‬‬
‫‬
‫!‬
‫‪y=π/3‬‬
‫‪y=π/4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪−‬‬
‫‪9 16‬‬
‫‪x2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪7π 2‬‬
‫= ·‬
‫‪2‬‬
‫‪192‬‬
‫‬
‫‬
‫‪ˆ2‬‬
‫‪xy 2‬‬
‫‪2‬‬
‫¨‬
‫‪f (x, y) dxdy‬‬
‫¨‬
‫‪D‬‬
‫=‬
‫‪1‬‬
‫‬
‫‪π2‬‬
‫‪x‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪−‬‬
‫‪9 16‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪−‬‬
‫‪9 16‬‬
‫‬
‫‬
‫‪ˆ2‬‬
‫=‬
‫‪1‬‬
‫‪π2‬‬
‫‪2‬‬
‫=‬
‫‪π2‬‬
‫‪2‬‬
‫=‬
‫‪75‬‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
lOMoARcPSD|23687637
‫ האינטגרל הכפול‬27
‫ האינטגרל הכפול‬27
‫ הגדרה‬27.1
.D ‫ חסומה על‬f (x, y) ‫ תהי‬.‫ מלבן‬D = [a, b] × [c, d] ‫נניח תחילה‬
‫סימונים‬
‫ חלוקה‬P .1
∆xi = xi+1 − xi .2
Rij =
∆yi = yi+1 − yi .3
x ≤ x ≤ xi+1
(x, y) | i
.4
yi ≤ y ≤ yi+1
λ (P ) = max∆xi ∆yi .5
i,j
Mij = max f (x, y) .6
Rij
mij = min f (x, y) .7
Rij
Rij ‫ המלבן‬:40 ‫איור‬
:‫סכומים מתאימים הם‬
S
=
X
Mij ∆xi ∆yj
i,j
S
=
X
mij ∆xi ∆yj
i,j
SR
=
X
f (si , tj ) ∆xi ∆yj
i,j
(‫ הוא סכום רימן‬SR ,‫ הוא סכום דרבו תחתון‬S ,‫ הוא סכום דרבו עליון‬S)
76
Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il)
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 27‬האינטגרל הכפול‬
‫‪ 27.1‬הגדרה‬
‫איור ‪" :41‬רבי קומות" מעל החלוקה הנתונה‬
‫ברור שלכל ‪ ,S ≥ S ,P‬ולכן ‪.inf S ≥ sup S‬‬
‫‪P‬‬
‫‪P‬‬
‫הגדרה‬
‫אם ‪ inf S = sup S‬אז נאמר ש־ ‪ f‬אינטגרבילית לפי רימן במלבן ‪ .D‬את הערך המשותף הנ"ל נסמן‪:‬‬
‫‪P‬‬
‫‪P‬‬
‫‪f (x, y) dxdy‬‬
‫¨‬
‫‪D‬‬
‫הגדרה שקולה נאמר ש־ ‪ f‬אינטגרבילית לפי רימן במלבן ‪ D‬אם קיים מספר ‪ I ∈ R‬כך שלכל ‪ ε > 0‬קיים ‪ δ > 0‬כך‬
‫שלכל חלוקה ‪ P‬המקיימת ‪ λ (P ) < δ‬מתקיים‪:‬‬
‫‪f (x, y) ∆xi ∆yj − I < ε‬‬
‫‪X‬‬
‫‪i,j‬‬
‫לכל בחירה של ‪ xi ≤ Si ≤ xi+1‬ו־ ‪.yj ≤ tj ≤ yj+1‬‬
‫הגדרה יהי ‪ D ∈ R2‬תחום חסום‪ ,‬בעל שטח‪ .‬תהי )‪ f (x, y‬חסומה על ‪.D‬‬
‫יהי ‪ A‬מלבן המכיל את ‪ .D‬נסמן‪:‬‬
‫(‬
‫‪f (x, y) (x, y) ∈ D‬‬
‫‪e‬‬
‫= )‪f (x, y‬‬
‫‪0‬‬
‫‪(x, y) ∈ A\D‬‬
‫אזי נגדיר‪:‬‬
‫‪fe(x, y) dxdy‬‬
‫¨‬
‫= ‪f (x, y) dxdy‬‬
‫‪A‬‬
‫¨‬
‫‪D‬‬
‫הערה‪ :‬בתנאי שאגף ימין קיים‪.‬‬
‫הערה‪ :‬אגף ימין לא תלוי בבחירת ‪.A‬‬
‫‪77‬‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 27‬האינטגרל הכפול‬
‫‪ 27.2‬משפטים‬
‫‪ 27.2‬משפטים‬
‫‪ .1‬אם ‪ f‬רציפה ב־‪ D‬אז ‪ f‬אינטגרבילית ב־‪.D‬‬
‫‪ f .2‬אינטגרבילית ב־‪ ⇔ D‬קבוצת נקודות האי־רציפות של ‪ f‬היא בעלת שטח ‪.0‬‬
‫‪ .3‬אדיטיביות‪ :‬אם ‪ D = D1 ∪ D2‬ו־ ‪ D1 , D2‬זרים )אם ‪ D1 ∩ D2‬עקום בעל שטח ‪ (0‬אז‬
‫¨‬
‫‪D2‬‬
‫‪ .4‬לינאריות‪ :‬אם ‪ f, g‬אינטגרביליות ב־‪ ,D‬אז‪:‬‬
‫¨‬
‫‪βg‬‬
‫‪αf +‬‬
‫¨‬
‫‪D‬‬
‫= )‪(αf + βg‬‬
‫‪D‬‬
‫‪+‬‬
‫¨‬
‫‪D1‬‬
‫=‬
‫¨‬
‫‪.‬‬
‫‪D‬‬
‫¨‬
‫‪D‬‬
‫¨‬
‫¨‬
‫‪ .5‬מונוטוניות‪ f ≤ g :‬אינטגרביליות ⇐ ‪g‬‬
‫≤‪f‬‬
‫‪.‬‬
‫‪D‬‬
‫‪D‬‬
‫‪ f, g .6‬אינטגרביליות ⇐ ‪ f g‬אינטגרבילית‪.‬‬
‫‪ f .7‬אינטגרבילית ⇐ | ‪ |f‬אינטגרבילית ומתקיים | ‪|f‬‬
‫¨‬
‫‪D‬‬
‫‪ f .8‬אינטגרבילית ⇐ )‪f ≤ M · S (D‬‬
‫¨‬
‫≤ ‪f‬‬
‫¨‬
‫‪.‬‬
‫‪D‬‬
‫≤ )‪m · S (D‬‬
‫‪D‬‬
‫כאשר‪m = min f :‬‬
‫‪D‬‬
‫‪ M = max f,‬ו־)‪ S (D‬הוא השטח של ‪ D) D‬תחום בעל שטח(‪.‬‬
‫‪D‬‬
‫‪ .9‬ערך הביניים‪ :‬אם ‪ f‬רציפה בתחום ‪ D‬קשיר אזי קיימת נקודה כלשהי ‪ (x0 , y0 ) ∈ D‬המקיימת ·) ‪f = f (x0 , y0‬‬
‫¨‬
‫‪D‬‬
‫)‪.S (D‬‬
‫˜‬
‫כל המשפטים עד־כה לא מסייעים לחשב ‪.‬‬
‫משפט‬
‫אם ]‪) D = [a, b] × [c, d‬מלבן( ו־ ‪ f‬רציפה‪ ,‬אז‪:‬‬
‫‪ d‬‬
‫‪‬‬
‫ˆ‬
‫‪ f (x, y) dy  dx‬‬
‫‪c‬‬
‫‪´b ´d‬‬
‫ולאינטגרלים ‪, c‬‬
‫‪a‬‬
‫‪ˆb‬‬
‫‪a‬‬
‫= ‪f (x, y) dxdy‬‬
‫¨‬
‫‪D‬‬
‫נקראים אינטגרלים נשנים‪.‬‬
‫‪78‬‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
lOMoARcPSD|23687637
‫ האינטגרל הכפול‬27
‫ משפטים‬27.2
:‫רעיון ההוכחה‬
:‫נכתוב את סכום רימן כך‬
m
X
j=1
n
X
f (ci , dj ) ∆xi
i=1
!
∆yj
|
{z
}
❤❡r❡ dj ✐s ❛ ❝♦♥st❛♥t
❛♥❞ t❤✐s ✧❣♦❡s t♦✧✿
ˆb
f (xi , dj ) dx
a
.
ˆb
f (xi , dj ) dx = F (dj ) :‫נסמן‬
a
:‫שזה בדיוק‬
ˆd
F (y) dy‫זה שואף ל־‬
a
F (dj ) dy "‫לכן קיבלו "בגבול‬
j=1
c
ˆb
m
X
 d

ˆ
 f (x, y) dy  dx
c
:‫ דורשים‬,‫בגרסה יותר כללית של המשפט‬
‫קיים‬
‫הערה‬
¨
f .1
D
c ≤ y ≤ d ‫קיים לכל‬
ˆd
a ≤ y ≤ b ‫קיים לכל‬
ˆb
:‫ רציפה במלבן אז‬f ‫אם‬




ˆb ˆd
ˆd ˆb
 f (x, y) dy  dx =  f (x, y) dx dy
a
:‫אז‬
c
c
yˆ
2 (x)
¨
¨
D
f (x, y) dxdy =
ˆb
a


f (x, y) dx
a
(‫מסקנה )משפט פוביני‬
f ‫ אם‬.D ‫ חסומה על תחום פשוט‬f ‫משפט תהי‬
D

‫או‬
a
f (x, y) dy ‫ קיים האינטגרל‬a ≤ x ≤ b ‫ ולכל‬,‫קיים‬
y1 (x)
c
f (x, y) dy .2
yˆ
2 (x)
y1 (x)


f (x, y) dy  dx
79
Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il)
lOMoARcPSD|23687637
‫ האינטגרל הכפול‬27
‫ דוגמאות‬27.3
:‫הוכחה‬
.R = [a, b] × [c, d] :‫ ונסמנו‬,R ‫נחסום את התחום הפשוט במלבן‬
:‫נגדיר‬
(
f (x, y) (x, y) ∈ D
g (x, y) =
0
(x, y) ∈ R\D
¨
.‫ שם‬g = 0 ‫כי‬
g = 0 :‫מתקיים‬
R\D
:‫לכן‬


¨
¨
ˆb ˆd
f=
g =  f (x, y) dy  dx =
D

a
R
c


yˆ
2 (x)
ˆd
ˆb 

 yˆ1 (x)


f (x, y) dy +
f (x, y) dy  dx =
f (x, y) dy +
= 



a  c
y2 (x)
|
{z
} y1 (x)
{z
}
|
0
0


y
(x)
b
2
ˆ
ˆ


= 
f (x, y) dy  dx
a
¨
y1 (x)
f (x, y) dxdy =
ˆb
a
D



yˆ
2 (x)
y1 (x)
:y1 (x) ≤ y ≤ y2 (x) ‫ עבור‬g = f ‫מכיוון ש־‬


f (x, y) dy  dx ¨
0≤x≤4
D = (x, y) | x
,
2 ≤y ≤x
D
=
ˆ4
0
=
ˆ4
0

y=x
ˆ


x +y
y= x
2


dy  dx =
x4
x4
x4
x +
−
−
4
2
64
4
5 4
=
3
3
47 x
64 5
=
0
ˆ4
y4
x y+
4
0
dx =
y=x
3
ˆ4
y= x
2
!
dx =
47 4
x dx =
64
0
752
5
80
Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il)
‫ דוגמאות‬27.3
x3 + y 3 dxdy .1
lOMoARcPSD|23687637
‫ האינטגרל הכפול‬27
‫ דוגמאות‬27.3
1 ‫ דוגמה‬:42 ‫איור‬
=
ˆ1
0
D=

0≤x≤1
(x, y) |
x≤y≤1
 y=1
ˆ
2

e−y dy  dx
y=x
0
ˆ1
=
0
x=0
0
2
2
1
ye−y dy = − e−y
2
1
0
=−
2
,f (x, y) = e−y .2
,‫לא יודעים לפתור! אולם‬


ˆ1 x=y
ˆ
ˆ1 2
2
−y


e dx dx =
xe−y
=
1
2
x=y x=0
dy
1
−1
e
.y = 1, x = y 2 , x + 2y + 1¨= 0 :‫ החסום על־ידי‬D ‫ חשב את השטח‬.3
1 ‫נחשב את השטח על־ידי החישוב של‬
.
D=
¨
D
1=
ˆ1
−1

2
x=y
ˆ


x=−2y−1

D

1dx dy = · · ·
:‫ נתון‬.4
I
=
 √

√
2
ˆ1 1−ˆ 1−y
ˆ4−y
ˆ1




f (x, y) dx dy + 
f (x, y) dx


 dy


0
+
0
0
ˆ2
1
√
1+ 1−y

√
2
ˆ4−y



f (x, y) dx

 dy
0
81
Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il)
lOMoARcPSD|23687637
˜
‫ החלפת משתנים ב־‬28
.D ‫)א( ציירו את התחום‬
D ‫ התחום‬:43 ‫איור‬
I=
ˆ2
0



√
y=ˆ 4−x2
y=−x2 +2x
´ ´
.
f (x, y) dy dx ‫ כאינטגרל‬I ‫)ב( כתבו את‬


f (x, y) dy  dx
.D ‫)ג( מצאו את השטח של‬
S (D)
=
ˆ2
0



√
y=ˆ 4−x2
y=−x2 +2x
=
ˆ2 p
=
ˆ2 p
0
0
=
π+


1dy  dx
4 − x2 − −x2 + 2x
4 − x2 dx +
x3
3
2
+ x2
0
dx
2
0
8
−4
3
˜
ˆb
a
f (x) dx =
ˆβ
f (x (t))
‫ החלפת משתנים ב־‬28
'‫ת‬1 ‫ תזכורת מחדו"א‬28.1
dx
dt
dt
α
✽✷
Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il)
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 28‬החלפת משתנים ב־‬
‫‪ 28.1‬תזכורת מחדו"א ‪1‬ת'‬
‫˜‬
‫כאשר )‪ x (t) ,a = x (α) , b = x (β‬הפיכה וגזירה‪.‬‬
‫בשני משתנים מצפים למשהו דומה לזה‪:‬‬
‫)‪∂ (x, y‬‬
‫‪dudv‬‬
‫)‪∂ (u, v‬‬
‫))‪f (x (u, v) , y (u, v‬‬
‫¨‬
‫= ‪f (x, y) dxdy‬‬
‫‪E‬‬
‫¨‬
‫‪D‬‬
‫מצפים לנוסחה הנ"ל כאשר‪:‬‬
‫❼ ‪ E‬תמונת ‪ D‬במישור ‪.uv‬‬
‫❼ ההעתקה ‪ ϕ‬שמעבירה את מישור ‪ uv‬למישור ‪ xy‬היא הפיכה‪.‬‬
‫❼ הפונקציות )‪ x (u, v) , y (u, v‬שמגדירות את ‪ ϕ‬גזירות ברציפות‪.‬‬
‫הערות‬
‫‪.1‬‬
‫בעצם‪ ,‬פגשנו כבר העתקה כזו‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ϕ (r, θ) = |r cos‬‬
‫‪{z θ}, |r sin‬‬
‫}‪{z θ‬‬
‫‪y‬‬
‫‪x‬‬
‫איור ‪ϕ : E → D :44‬‬
‫נשים לב ש־ ‪ ,ϕ : R2 → R2‬ומה שציירנו זה לא הגרף של ‪.ϕ‬‬
‫‪ .2‬המושגים חח"ע ועל מוגדרים בדיוק כמו בחדו"א ‪1‬ת'‪.‬‬
‫למשל‪ ϕ (r, θ) ,‬אינה חח"ע‪ :‬כל ‪ r = 0‬נשלח ל־)‪.(0, 0‬‬
‫‪ .3‬יודעים מאלגברה ש־ ‪ T : R2 → R2‬לינארית אפשר לייצג על־ידי מטריצה ‪ A2×2‬ו־ ‪ T‬חח"ע ועל )כלומר הפיכה(‬
‫= |‪.|A‬‬
‫אמ"מ ‪6 0‬‬
‫‪83‬‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
lOMoARcPSD|23687637
˜
∂ (x, y)
‫ פענוח היעקוביאן‬28.2
∂ (u, v)
‫ החלפת משתנים ב־‬28
∂ (x, y)
‫ פענוח היעקוביאן‬28.2
∂ (u, v)
‫ פענוח היעקוביאן‬:45 ‫איור‬
B1
=
(x (u, v) , y (u, v))
B2
=
(x (u + ∆u, v) , y (u + ∆u, v))
B4
=
(x (u, v + ∆v) , y (u, v + ∆v))
(−−−→
B1 B2 = (x (u + ∆u, v) − x (u, v) , y (u + ∆u, v) − y (u, v))
⇒
−−−→
B1 B4 = ((x (u, v + ∆v) − x (u, v) , y (u, v + ∆v) − y (u, v)))
−−−→ B1 B2 ≈ ∂x ∆u, ∂y ∆u
∂u
∂u
⇒
−−→ ∂y
−
B1 B4 ≈ ∂x
∆v,
∂v
∂v ∆v
−−−→ −−−→
B1 B2 × B1 B4
=
=

î
ĵ
k̂
∂y
∂x
det  ∂u
∆u ∂u
∆u 0
∂y
∂x
0
∂v ∆v
∂v ∆v
∂x ∂y ∂u
det ∂u
∆u∆v
∂y
∂x

∂v
∂v
84
Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il)
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 28‬החלפת משתנים ב־‬
‫‪ 28.3‬משפט החלפת המשתנים‬
‫˜‬
‫כלומר‪,‬מלבן קטןבמישור ‪ ,uv‬ששטחו ‪ ,∆u∆v‬מועתק ל)כמעט( מקבילית קטנה במישור ‪ xy‬ששטחה ‪,|J| ∆u∆v‬‬
‫‪∂x‬‬
‫‪∂x‬‬
‫)‪∂ (x, y‬‬
‫‪∂v‬‬
‫כאשר‬
‫= ‪ J‬נקרא יעקוביאן‪.‬‬
‫‪= det ∂u‬‬
‫‪∂y‬‬
‫‪∂y‬‬
‫∂‬
‫‪(u,‬‬
‫)‪v‬‬
‫‪∂u‬‬
‫‪∂v‬‬
‫¨‬
‫‪X‬‬
‫וזה שווה‬
‫‪ ,‬ובגבול‪f (x (u, v) , y (u, v)) |J| dudv :‬‬
‫בסכומי רימן נקבל‪f (x (u, v) , y (u, v)) |J| ∆u∆v :‬‬
‫‪E‬‬
‫¨‬
‫‪.‬‬
‫ל־‪f (x, y) dxdy‬‬
‫‪D‬‬
‫‪ 28.3‬משפט החלפת המשתנים‬
‫יהיו )‪ x (u, v‬ו־)‪ y (u, v‬גזירות ברציפות ) ‪ (C 1‬ונניח שהן מגדירות העתקה חח"ע בין התחום ‪ E‬במישור ‪ u, v‬לתחום‬
‫)‪∂ (x, y‬‬
‫= ‪ J‬אינו מתאפס בתחום ‪ .E‬אזי‪:‬‬
‫‪ D‬במישור ‪ .x, y‬בנוסף‪ ,‬נניח שהיעקוביאן‬
‫)‪∂ (u, v‬‬
‫¨‬
‫¨‬
‫)‪∂ (x, y‬‬
‫‪dudv‬‬
‫))‪f (x (u, v) , y (u, v‬‬
‫= ‪f (x, y) dxdy‬‬
‫)‪∂ (u, v‬‬
‫‪E‬‬
‫‪D‬‬
‫‪.‬‬
‫‪ 28.3.1‬הערות‬
‫❼ כדאי רק אם החישוב ב־‪ u, v‬יותר קל )במונחים של ‪ f‬או של התחום(‪.‬‬
‫❼ לא חייבים ‪ J 6= 0‬בכל התחום‪ .‬מספיק ש־‪ J 6= 0‬למעט על קבוצה בעלת שטח ‪) 0‬למשל עקום יפה(‪.‬‬
‫בפרט‪ ,‬בקואורדינטות מעגליות‪ ,‬אין בעיה של התאפסות היעקוביאן בראשית‪.‬‬
‫❼ ‪ T‬לינארית מעבירה ישרים לישרים‪ ,‬ומעבירה מלבן בדיוק למקבילית )ולא בקירוב‪ ,‬כמו שעשינו(‪.‬‬
‫‪∂y‬‬
‫‪ y ⇐ ∂x‬מונוטונית ולכן חח"ע‪.‬‬
‫❼ בחדו"א ‪1‬ת'‪6= 0 ,‬‬
‫אצלנו‪ ,‬באופן כללי ‪ : J 6= 0‬ההעתקה חח"ע בתחום‪.‬‬
‫‪ 28.3.2‬דוגמאות‬
‫‪y‬‬
‫‪arctan dxdy .1‬‬
‫‪x‬‬
‫¨‬
‫כאשר ‪ D‬הוא‪:‬‬
‫‪D‬‬
‫‪85‬‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 28‬החלפת משתנים ב־‬
‫˜‬
‫‪ 28.3‬משפט החלפת המשתנים‬
‫איור ‪ :46‬התחום ‪D‬‬
‫התחום ‪ D‬יעבור למלבן‬
‫(‬
‫‪1≤r≤2‬‬
‫‪π‬‬
‫‪π‬‬
‫‪4 ≤θ ≤ 3‬‬
‫‪‬‬
‫במישור ‪ .rθ‬לכן‪:‬‬
‫‪π‬‬
‫‪7π 2‬‬
‫‪‬‬
‫}‪θ|{z‬‬
‫= ‪r dθ dr‬‬
‫‪192‬‬
‫|‪|J‬‬
‫‪ˆ3‬‬
‫‪π‬‬
‫‪4‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ˆ2‬‬
‫‪y‬‬
‫= ‪arctan dxdy‬‬
‫‪x‬‬
‫‪1‬‬
‫¨‬
‫‪D‬‬
‫חישוב עזר‪ :‬היעקוביאן של החלפה לקואורדינטות פולאריות‪:‬‬
‫‪=r‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪xydxdy‬‬
‫√‬
‫¨‬
‫‪−r sin θ‬‬
‫‪r cos θ‬‬
‫‪cos θ‬‬
‫‪sin θ‬‬
‫‪∂x‬‬
‫‪∂θ‬‬
‫‪∂y‬‬
‫‪∂θ‬‬
‫=‬
‫‪2‬‬
‫‪∂x‬‬
‫‪∂r‬‬
‫‪∂y‬‬
‫‪∂r‬‬
‫=‪J‬‬
‫‪2‬‬
‫כאשר ‪ D‬חסום על־ידי הפרבולות ‪ y = 6x ,y = 3x‬וההיפרבולות‬
‫‪D‬‬
‫איור ‪ :47‬התחום ‪D‬‬
‫✻✽‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫‪9‬‬
‫‪x‬‬
‫=‪y‬‬
‫‪4‬‬
‫ו־ ‪x‬‬
‫= ‪.y‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 28‬החלפת משתנים ב־‬
‫‪ 28.3‬משפט החלפת המשתנים‬
‫˜‬
‫נעשה החלפת משתנים נועזת‪:‬‬
‫‪v‬‬
‫‪y = , y 2 = ux‬‬
‫‪x‬‬
‫(‬
‫‪4≤v≤9‬‬
‫ואז התחום במישור ‪ u, v‬יהיה‬
‫‪3≤u≤6‬‬
‫צריך לכתוב את ‪ x‬ו־‪ y‬כפונקציה של ‪ u‬ו־‪ ,v‬ולכן‪:‬‬
‫‪v‬‬
‫‪v‬‬
‫=‪⇒x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪y‬‬
‫‪uv‬‬
‫= ‪ux‬‬
‫‪⇒ y 3 = uv‬‬
‫‪y‬‬
‫‪.‬‬
‫=‬
‫‪y‬‬
‫=‬
‫‪y2‬‬
‫‪u /3 v /3‬‬
‫=‬
‫‪y‬‬
‫‪u− /3 v /3‬‬
‫=‬
‫‪x‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫כעת נחשב את היעקוביאן‪:‬‬
‫‪2 −1/3 −1/3‬‬
‫‪v‬‬
‫‪3u‬‬
‫‪1 1/3 −2/3‬‬
‫‪u‬‬
‫‪v‬‬
‫‪3‬‬
‫‪− 31 u−4/3 v 2/3‬‬
‫‪1 −2/3 1/3‬‬
‫‪v‬‬
‫‪3u‬‬
‫‪∂x‬‬
‫‪∂v‬‬
‫‪∂y‬‬
‫‪∂v‬‬
‫=‬
‫‪∂x‬‬
‫‪∂u‬‬
‫‪∂y‬‬
‫‪∂u‬‬
‫=‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪− u−1 − u−1 = −‬‬
‫‪9‬‬
‫‪9‬‬
‫‪3u‬‬
‫‪ J 6= 0‬לכל ‪ u, v‬בתחום‪ ,‬ולכן נוכל לומר כי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ˆ9 ˆ6‬‬
‫‪√ 1‬‬
‫‪‬‬
‫‪v du dv‬‬
‫‪3u‬‬
‫‪3‬‬
‫‪dv‬‬
‫!‬
‫‪6‬‬
‫‪3‬‬
‫‪v‬‬
‫‪ln u‬‬
‫√‬
‫‪xydxdy‬‬
‫=‬
‫√‬
‫=‬
‫¨‬
‫‪4‬‬
‫‪ˆ9‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪J‬‬
‫‪D‬‬
‫=‬
‫‪4‬‬
‫‪vdv‬‬
‫√‬
‫‪ˆ9‬‬
‫‪ln 2‬‬
‫‪3‬‬
‫=‬
‫‪4‬‬
‫‪9‬‬
‫‪ln 2 2 3/2‬‬
‫‪· v‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2 ln 2‬‬
‫)‪(27 − 8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪38‬‬
‫‪ln 2‬‬
‫‪9‬‬
‫=‬
‫=‬
‫=‬
‫‪ 28.3.3‬עוד קצת הערות‬
‫‪ .1‬ראינו ש־‪ J 6= 0‬בתחום ‪:‬העתקה חח"ע בתחום‪.‬‬
‫כן מתקיים שאם ‪ J 6= 0‬בנקודה‪ ,‬אז ההעתקה היא חח"ע בסביבה של הנקודה )ממשפט הפונקציה ההפוכה(‪.‬‬
‫‪ .2‬אם ‪ T‬לינארית‪:‬‬
‫‬
‫)‪x (u, v‬‬
‫)‪y (u, v‬‬
‫‬
‫=‬
‫‬
‫‪au + bv‬‬
‫‪cu + dv‬‬
‫‬
‫=‬
‫‬
‫‪u‬‬
‫‪v‬‬
‫‬
‫‪b‬‬
‫‪d‬‬
‫‪a‬‬
‫‪c‬‬
‫‬
‫=‬
‫‬
‫‪u‬‬
‫‪v‬‬
‫‬
‫‪T‬‬
‫= |‪ .|A‬מהו ‪ J‬במקרה זה? ‪ !J = A‬כלומר‪ ,‬במקרה זה התנאים ‪ J 6= 0‬ו־ ‪ T‬הפיכה‬
‫אז ‪ T‬הפיכה ⇔‪6 0‬‬
‫מתלכדים‪.‬‬
‫‪87‬‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 28‬החלפת משתנים ב־‬
‫˜‬
‫‪ 28.3‬משפט החלפת המשתנים‬
‫‪ .3‬אם ‪ J 6= 0‬אז עקום חלק ))‪ (u (t) , v (t‬במישור ‪ uv‬עובר לעקום חלק )))‪(x (u (t) , v (t)) , y (u (t) , v (t‬‬
‫במישור ‪ .xy‬צריך להראות שאם )‪ u′ (t‬ו־)‪ v ′ (t‬לא מתאפסים בו־זמנית אז גם )‪ x′ (t‬ו־)‪ y ′ (t‬לא‪ .‬רכיבים‬
‫בהוכחה‪ :‬כלל השרשרת‪ ,‬פתרון מערכת משוואות הומוגנית‪.‬‬
‫‪ 28.3.4‬עוד קצת יעקוביאן‪..‬‬
‫נניח שיש ‪ 2‬העתקות‪:‬‬
‫)‪u = u (r, s‬‬
‫)‪v = v (r, s‬‬
‫(‬
‫)‪x = x (u, v‬‬
‫)‪y = y (u, v‬‬
‫;‬
‫(‬
‫נוכל להרכיבן‪:‬‬
‫))‪x = x (u (r, s) , v (r, s‬‬
‫))‪y = y (u (r, s) , v (r, s‬‬
‫(‬
‫ביעקוביאנים )נגזור לפי כלל השרשרת(‪:‬‬
‫‪∂x ∂u ∂x ∂v‬‬
‫‪+‬‬
‫‪∂u ∂r‬‬
‫‪∂v ∂r‬‬
‫=‬
‫‪∂x‬‬
‫‪∂r‬‬
‫✳‬
‫✳‬
‫✳‬
‫···‬
‫=‬
‫‪∂y‬‬
‫‪∂s‬‬
‫קיבלנו‪:‬‬
‫‪ur‬‬
‫‪vr‬‬
‫‪us‬‬
‫‪vs‬‬
‫‪xv‬‬
‫‪yv‬‬
‫‪xu‬‬
‫‪yu‬‬
‫=‬
‫‪xs‬‬
‫‪ys‬‬
‫‪xr‬‬
‫‪yr‬‬
‫כלומר‪:‬‬
‫)‪∂ (x, y‬‬
‫)‪∂ (x, y) ∂ (u, v‬‬
‫=‬
‫)‪∂ (r, s‬‬
‫)‪∂ (u, v) ∂ (r, s‬‬
‫במקרה הפרטי שבו‬
‫)‪u = u (x, y‬‬
‫)‪v = v (x, y‬‬
‫(‬
‫;‬
‫)‪x = x (u, v‬‬
‫)‪y = y (u, v‬‬
‫‪= JJ −1‬‬
‫(‬
‫‪1 0‬‬
‫‪0 1‬‬
‫)כלומר ההעתקות ההפוכות( נקבל‪:‬‬
‫=‪1‬‬
‫כאשר ‪ J −1‬הוא היעקוביאן של ההעתקה ההפוכה‪ .‬קיבלנו‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪J‬‬
‫= ‪J −1‬‬
‫ניזכר בחדו"א ‪1‬ת'‪ ,‬במשפט לפיו מתקיים‪:‬‬
‫‪dy‬‬
‫‪1‬‬
‫‪= dx‬‬
‫‪dx‬‬
‫‪dy‬‬
‫✽✽‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 28‬החלפת משתנים ב־‬
‫‪ 28.3‬משפט החלפת המשתנים‬
‫כעת נחזור לדוגמה מקודם‪ ,‬לפיה‪:‬‬
‫‪y = xv‬‬
‫‪y 2 = ux‬‬
‫במקום "להסתבך" בחילוץ ‪ ,x, y‬נחלץ את ‪:u, v‬‬
‫‪v = yx‬‬
‫‪y2‬‬
‫‪x‬‬
‫=‪u‬‬
‫(‬
‫(‬
‫לכן‪:‬‬
‫‪−3y 2‬‬
‫‪= −3u‬‬
‫‪x‬‬
‫=‬
‫‪2y‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪∂u‬‬
‫‪∂y‬‬
‫‪∂v‬‬
‫‪∂y‬‬
‫‪2‬‬
‫‪−y‬‬
‫‪x2‬‬
‫=‬
‫‪y‬‬
‫‪∂u‬‬
‫‪∂x‬‬
‫‪∂v‬‬
‫‪∂x‬‬
‫‪1‬‬
‫‪−3u‬‬
‫=‬
‫=‬
‫‪J −1‬‬
‫‪J‬‬
‫⇒‬
‫‪ 28.3.5‬דוגמה מעניינת‬
‫‪2‬‬
‫נרצה לחשב את ‪e−x dx‬‬
‫∞ˆ‬
‫‪ .‬לא פתיר בכלים של משתנה יחיד‪.‬‬
‫∞‪−‬‬
‫מפתיע ומרגש‪ :‬נפתור בעזרת‬
‫˜‬
‫‪ .‬נגדיר‪:‬‬
‫‪dxdy‬‬
‫) ‪+y 2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪e−( x‬‬
‫¨‬
‫= ‪Ia‬‬
‫‪L‬‬
‫‪L‬‬
‫הוא סימון יצירתי למעגל יחידה ברדיוס ‪.a‬‬
‫כאשר‬
‫נבצע החלפת משתנים לקואורדינטות פולאריות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ˆ2π ˆa‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ e−r rdr dθ‬‬
‫‪0‬‬
‫=‬
‫‪Ia‬‬
‫‪0‬‬
‫‪ˆ2π‬‬
‫‪a‬‬
‫‪1 −r2‬‬
‫‪− e‬‬
‫‪dθ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‬
‫‬
‫‪2‬‬
‫‪−π e−a − 1‬‬
‫‬
‫‬
‫‪2‬‬
‫‪π 1 − e−a‬‬
‫=‬
‫=‬
‫=‬
‫כעת נחשב את האינטגרל על ⊞‪ ,‬כאשר זהו ריבוע סביב ראשית הצירים‪.2a × 2a ,‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫¨‬
‫‪ˆa ˆa‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ e−x e−y dx dy‬‬
‫= ‪e−(x +y ) dxdy‬‬
‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫‪e−x dx‬‬
‫‪ˆa‬‬
‫‪−a‬‬
‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪e−y dy  ‬‬
‫‪−a‬‬
‫‪e−x dx‬‬
‫‪ˆa‬‬
‫‪−a‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫⊞‬
‫=‬
‫‪−a‬‬
‫‪ˆa‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫=‬
‫‪−a‬‬
‫‪89‬‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫˜‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 29‬אינטגרלים משולשים‬
‫˝‬
‫קיבלנו‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‬
‫‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫)‪e−x dx ≤ I2a = π 1 − e−(2a‬‬
‫כאשר ∞ → ‪ a‬מקבלים‪π :‬‬
‫√‬
‫‪2‬‬
‫= ‪e−x dx‬‬
‫‪ˆa‬‬
‫‪ˆa‬‬
‫‪‬‬
‫‪= Ia ≤ ‬‬
‫‪−a‬‬
‫‬
‫‪−a2‬‬
‫‪π 1−e‬‬
‫‪. lim‬‬
‫∞→‪a‬‬
‫‪−a‬‬
‫הערה‪ :‬כזכור מאינטגרלים מוכללים‪ ,‬באופן כללי אסור)!( להתייחס לאינטגרל‬
‫∞ˆ‬
‫בתור‬
‫∞‪−‬‬
‫זה‪ ,‬כיוון שהאינטגרנד הוא פונקציה זוגית‪ ,‬זהו מהלך תקין‪.‬‬
‫‪ 29‬אינטגרלים משולשים‬
‫‬
‫‪ˆa‬‬
‫‪ , lim‬אולם במקרה‬
‫∞→‪a‬‬
‫‪−a‬‬
‫˝‬
‫˜‬
‫הרעיון דומה ל־ ‪ .‬התחום ‪ V‬ב־ ‪ ,R3‬ועליו מוגדרת )‪.f (x, y, z‬‬
‫את ‪ V‬נחלק לתיבות קטנות‪ .‬סכומי רימן‪:‬‬
‫‪f (ci , dj , ek ) ∆xi ∆yj ∆zk‬‬
‫‪X‬‬
‫‪Rijk‬‬
‫˚‬
‫וע"י עידונים יתכנסו ל־‪f (x, y, z) dxdydz‬‬
‫‪.‬‬
‫˜‪V‬‬
‫הכללים )לינאריות‪ ,‬מונוטוניות וכו'( כמו ב־ ‪.‬‬
‫איור ‪ :48‬תחום ‪ V‬כללי‬
‫חישוב יהיה אפשרי כשהתחום ‪ V‬הוא תחום פשוט‪ .‬תחום פשוט במקרה זה מוגדר להיות )לדוגמה(‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪a≤x≤b‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫)‪y1 (x) ≤ y ≤ y2 (x‬‬
‫‪(x, y, z) ∈ R3‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫)‪z1 (x, y) ≤ z ≤ z2 (x, y‬‬
‫במקרה זה‪ ,‬נקבל‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫)‪z2ˆ(x,y‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪f dz  dy  dx‬‬
‫‪‬‬
‫ˆ‪y‬‬
‫)‪2 (x‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫)‪z1 (x,y‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫)‪y1 (x‬‬
‫‪ˆb‬‬
‫‪a‬‬
‫= ‪f dxdydz‬‬
‫˚‬
‫‪V‬‬
‫‪90‬‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
lOMoARcPSD|23687637
˝
‫ אינטגרלים משולשים‬29
‫ החלפת משתנים‬29.1
?
˝
‫ למה צריך‬:‫שאלה‬
:‫תשובה‬
‫❼ צריך‬
˚
1 ‫ נתון על־ידי‬V ‫❼ נפח‬
.
V
.‫˚ גוף‬
‫ צפיפות מסה של‬ρ (x, y, z) ❼
ρ (x, y, z) dxdydz ⇐
.‫ מסת הגוף‬m =
V
.‫ מומנטים‬,‫❼ מרכז כובד‬
‫ החלפת משתנים‬29.1
J=
˚
V
f (x, y, z) dxdydz =
xu
yu
zu
∂ (x, y, z)
=
∂ (u, v, w)
˚
xv
yv
zv
xz
yz
zz
f (x (u, v, w) , y (u, v, w) , z (u, v, w)) |J| dudvdw
W
(...‫ חח"ע‬,C 1 ,J 6= 0 ‫)כמובן בתנאים של‬
R3 ‫ קואורדינטות מעגליות ב־‬29.2
:‫ יש‬R3 ‫ ב־‬,
(
x = r cos θ
y = r sin θ
‫ יש קואורדינטות מעגליות‬R2 ‫כמו שב־‬
:‫ קואורדינטות גליליות‬.1

p
2
2

ρ = x + y
y
θ = arctan x


z=z

- x = ρ cos θ

y = ρ sin θ


z=z
ρ ≥ 0 ; 0 ≤ θ ≤ 2π
.ρ = a‫ יהפוך ל־‬x2 + y 2 = a2 ‫ הגליל‬,‫למשל‬
:‫ קואודינטות כדוריות‬.2
p

ρ = x2 + y 2 + z 2



θ = arccos √ 2x 2
x +y



z = arccos √ 2 z 2
x +y +z 2

- x = ρ cos θ sin ϕ

y = ρ sin θ sin ϕ


z = ρ cos ϕ
ρ ≥ 0 ; 0 ≤ θ ≤ 2π; 0 ≤ ϕ ≤ π
.ρ = a‫ הופך ל־‬x2 + y 2 + z 2 = a ‫ הכדור‬,‫לדוגמה‬
91
Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il)
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 29‬אינטגרלים משולשים‬
‫˝‬
‫‪ 29.3‬דוגמאות‬
‫איור ‪ :49‬קואורדינטות כדוריות‬
‫‪ 29.3‬דוגמאות‬
‫‪ 1‬תהי ‪ V‬הפירמידה שקודקודיה‪:‬‬
‫)‪(0, 0, 0) ; (a, 0, 0) ; (a, a, 0) ; (a, a, a‬‬
‫איור ‪ :50‬הפירמידה‬
‫נרצה לחשב‪:‬‬
‫‪xyz dxdydz‬‬
‫˚‬
‫=‪I‬‬
‫‪V‬‬
‫✷✾‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
lOMoARcPSD|23687637
˝
‫ דוגמאות‬29.3
V =
I
=



‫ אינטגרלים משולשים‬29
:‫ הוא תחום פשוט‬V ‫נשים לב שהתחום‬

0≤x≤a 
0≤y≤x

0≤z≤y
(x, y, z) ∈ R3
.(y = z ‫)צריך להשתכנע שהפאה הנטויה נתונה על־ידי מישור‬
 
 y=x z=y
ˆ
ˆ


xyz dz  dy  dx
x=a
ˆ
y=0
z=0
y=0
x=0
x=a
ˆ
y=x
x=0
 y=x

ˆ
2 z=y
xyz

=
dy  dx
2 z=0
y=0
x=0
 y=x

x=a
ˆ
ˆ
3
xy

=
dy  dx
2
x=a
ˆ
=
=
xy 4
8
x=0
x=a
ˆ
y=0
!
dx
x5
dx
8
x=0
6
=
a
48
.(x, y, z ≥ 0) .z = h ,z = 2 x2 + y 2 ,z = x2 + y 2 ,y = 2x ,y = x ‫ גוף החסום ע"י‬V ‫יהי‬
:‫ נחשב תחילה את היעקוביאן‬.‫ נעבור לקואורדינטות גליליות‬.V ‫נמצא את הנפח של‬
J=
xρ
yρ
zρ
xθ
yθ
zθ
xz
yz
zz
cos θ
sin θ
0
=
−ρ sin θ
ρ cos θ
0
0
0
1
=ρ
:‫ יקבע לפי‬W ,‫לאחר החלפת המשתנים‬

sin θ = cos θ





sin θ = 2 cos θ



z = 0
z = h





z = ρ2



z = 2ρ2
⇒ θ = π4
⇒ θ = arctan 2
√
ρ= z
p
ρ = z/2
✾✸
Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il)
2
lOMoARcPSD|23687637
˝
‫ דוגמאות‬29.3
˚
1dxdydz
˚
=
1ρdρdθdz
W
V

z=h
ˆ
=



z=0

z=h
ˆ
=


z=0
z=h
ˆ
=
z=0

√
ρ=
ˆ z
θ=arctan
2
ˆ
θ=π/4



θ=arctan
2
ˆ
√
ρ=
ρ
2
√
ρ=
θ=π/4
θ=arctan 2
θ|θ=π/4
z/2
√
2 ρ= z
z
2
1
π
arctan 2 −
4
4
=
‫ אינטגרלים משולשים‬29
−


 

ρdρ
 dθ dz
z/2


dθ dz
z dz
4
z=h
ˆ
zdz
z=0
h2 π
arctan 2 −
8
4
=
‫ נחשב את‬:‫ נעבור לקואורדינטות כדוריות‬.x2 + y 2 + z 2 = R2 :‫ משוואת הכדור היא‬.R ‫ נחשב נפח כדור ברדיוס‬3
:‫היעקוביאן‬
J
=
=
=
cos θ sin ϕ
sin θ sin ϕ
cos ϕ
ρ cos θ cos ϕ
ρ sin θ cos ϕ
−ρ sin ϕ
2
2
2
−ρ cos ϕ sin θ sin ϕ cos ϕ + cos θ sin ϕ cos ϕ
−ρ2 sin ϕ cos2 θ sin2 ϕ + sin2 θ sin2 ϕ
∂ (x, y, z)
=
∂ (ρ, θ, ϕ)
−ρ sin θ sin ϕ
ρ cos θ sin ϕ
0
−ρ2 sin ϕ
Vball
=
 
 
ˆ2π ˆπ ˆR
  ρ2 sin ϕdρ dϕ dθ
0
=
0
··· =
0
3
4πR
3
:‫הוא‬V ‫ כאשר‬,
˚
V
V =







(x, y, z) ∈ R3

z ≤ x2 + y 2 ≤ 3z 


1 ≤ xy ≤ 2
3x ≤ y ≤ 4x



x, y, z > 0
✾✹
Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il)
xy
dxdydz :‫נחשב את‬
z
4
lOMoARcPSD|23687637
˝
‫ אינטגרלים משולשים‬29
‫ דוגמאות‬29.3
‫נגדיר‬
w=
x2 + y 2
y
; v = xy ; u =
x
z
:‫ יעבור ל‬V ‫ הגוף‬u, v, w ‫במישור‬
W =
J
−1
⇒ |J|
=
=



(u, v, w) ∈ R3
∂ (u, v, w)
=
∂ (x, y, z)
2x
z
2y
z
−y
x2
1
x
y
x

1≤u≤3 
1≤v≤2

4≤w≤4
−x
2
+y 2
z
=−
0
0
:‫נחשב את היעקוביאן של ההעתקה‬
x2 + y 2 2y
·
z2
z
xz 2
2y (x2 + y 2 )
:‫נתבונן במכפלת היעקוביאן באינטגרנד‬
xz 2
1 11
xy
·
= V
z 2y (x2 + y 2 )
2 uw
:‫לכן‬
˚
V
xy
dxdydz =
z
ˆ4 ˆ2 ˆ3
3
1
1
v
3
4
dudvdw = · · · = ln 3 ln
2uw
4
3
95
Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il)
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 30‬תזכורת ־ עקומים‬
‫חלק ❳‬
‫אינטגרלים קוויים‬
‫‪ 30‬תזכורת ־ עקומים‬
‫עקום‪:‬‬
‫))‪~r (t) = (x (t) , y (t) , z (t‬‬
‫וקטור בכיוון המשיק לעקום )מהירות רגעית(‪:‬‬
‫))‪~r′ (t) = (x′ (t) , y ′ (t) , z ′ (t‬‬
‫קיבלנו את ‪ r′‬כגבול של המיתרים‪ ,‬כלומר‪:‬‬
‫‪∆~r‬‬
‫‪∆t→0 ∆t‬‬
‫‪lim‬‬
‫‪ 30.1‬אורך עקום‬
‫נתבונן בעקום)‪ ~r (t‬בין הנקודות )‪ .r (a) , r (b‬ננסה למצוא את אורך העקום‪:‬‬
‫"נפרק" את העקום לקטעים ישרים )המכסים אותו בקירוב( ונסכום את אורכיהם‪:‬‬
‫| ‪|∆~ri‬‬
‫‪|~r′ (t)| dt‬‬
‫‪ˆb‬‬
‫‪a‬‬
‫‪n‬‬
‫‪X‬‬
‫‪i=1‬‬
‫= |) ‪|~r (ti ) − ~r (ti−1‬‬
‫→‪−‬‬
‫♥❡❤✇✧‬
‫❣♥✐❤❝❛♦‪❛♣♣r‬‬
‫✧‪t❤❡ ❧✐♠✐t‬‬
‫‪n‬‬
‫‪X‬‬
‫=‬
‫)‪length (~r‬‬
‫‪i=1‬‬
‫‪n‬‬
‫‪X‬‬
‫‪∆~ri‬‬
‫‪∆ti‬‬
‫‪∆ti‬‬
‫‪i=0‬‬
‫=‬
‫לכן‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫))‪(x′ (t)) + (y ′ (t)) + (z ′ (t‬‬
‫‪ˆb q‬‬
‫‪a‬‬
‫‪′‬‬
‫= ‪|~r (t)| dt‬‬
‫‪ˆb‬‬
‫= )‪L (γ‬‬
‫‪a‬‬
‫אם ‪ γ‬נתון על־ידי )‪ y = y (x‬אז מקבלים‪:‬‬
‫‪ˆb q‬‬
‫‪2‬‬
‫= )‪L (γ‬‬
‫‪1 + (y ′ (x)) dx‬‬
‫‪a‬‬
‫את זה פיתחנו בחדו"א ‪1‬ת'‪.‬‬
‫‪ 30.1.1‬דוגמאות‬
‫‪1‬‬
‫)‪ ~r (t) = (cos t, sin t‬מעגל היחידה‪.~r′ (t) = (− sin t, cos t) .‬‬
‫‪ˆ2πq‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪(− sin t) + (cos t) dt = 2π‬‬
‫= ‪P❡r✐♠❡t❡r‬‬
‫‪0‬‬
‫✻✾‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 32‬אינטגרל קווי מסוג‬
‫‪2‬‬
‫■ ✮❧❛‪■♥t❡❣r‬‬
‫❤‪(P❛t‬‬
‫)‪ ~r (t) = (a cos t, b sin t‬אליפסה‪.~r′ (t) = (−a sin t, b cos t) .‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪1/2‬‬
‫‪ˆ2π‬‬
‫‪a2 sin2 t + b2 cos2 t‬‬
‫= ‪P❡r✐♠❡t❡r‬‬
‫‪0‬‬
‫לא פתיר על־ידי אלמנטריות )נקרא אינטגרל אליפטי(‪.‬‬
‫‪ 31‬פרמטר אורך קשת‬
‫נגדיר את הפונקציה הבאה‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪x′ (τ ) + y ′ (τ ) dτ‬‬
‫‪ˆt q‬‬
‫= )‪S (t‬‬
‫‪a‬‬
‫זהו אורך העקום מ־‪ a‬ועד ‪.τ‬‬
‫לפי המשפט היסודי‪:‬‬
‫‪q‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫|)‪x′ (t) + y ′ (t) = |~r′ (t‬‬
‫= )‪S ′ (t‬‬
‫למעשה קיבלנו פרמטר חדש ‪ s‬שיכולה לבטא את אורך העקום עד נקודה מסוימת‪:‬‬
‫(‬
‫)‪x = x (s‬‬
‫‪; 0≤s≤L‬‬
‫)‪y = y (s‬‬
‫)‪ s‬לא תלוי בפרמטריזציה המקורית לפי ‪.(t‬‬
‫תרגיל‬
‫‪ˆL‬‬
‫‪q‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫הראו בעזרת כלל השרשרת ש־ )‪ 1 = x′ (s) + y ′ (s‬ובפרט ‪. ds = L‬‬
‫‪0‬‬
‫‪ 32‬אינטגרל קווי מסוג ■ ✮❧❛‪(P❛t❤ ■♥t❡❣r‬‬
‫)‪ f (x, y‬פונקציה סקלרית‪ γ ,‬עקום חלק‪.‬‬
‫‪ f‬מורכבת על ‪.f (x (t) , y (t)) :γ‬‬
‫נרצה להגדיר אינטגרל של ‪ f‬לאורך ‪.γ‬‬
‫‪ 32.1‬מוטיבציות‬
‫גיאומטרית‬
‫פיזיקלית‬
‫חישוב "שטח הגדר" )שטח מתחת לגרף(‪.‬‬
‫תיל עם צפיפות מטען )‪ .f (x, y‬מטען התיל יקורב על־ידי ‪f (xi , yi ) ∆si‬‬
‫‪n‬‬
‫‪X‬‬
‫‪ ,‬ובגבול ‪f (x (s) , y (s)) ds‬‬
‫‪i=0‬‬
‫‪ 32.2‬הגדרה‬
‫‪f (x (s) , y (s)) ds‬‬
‫‪ˆL‬‬
‫‪0‬‬
‫= ‪f ds‬‬
‫ˆ‬
‫‪γ‬‬
‫✼✾‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫‪ˆL‬‬
‫‪0‬‬
‫= ‪.Q‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 32‬אינטגרל קווי מסוג‬
‫■ ✮❧❛‪■♥t❡❣r‬‬
‫❤‪(P❛t‬‬
‫‪ 32.3‬הערות‬
‫נבצע החלפת משתנים )‪ s = s (t‬ולכן ‪ .ds = s′ (t) dt‬נקבל‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪x′ (t) + y ′ (t) dt‬‬
‫‪{z‬‬
‫}‬
‫~|‬
‫|)‪r ′ (t‬‬
‫‪q‬‬
‫|‬
‫))‪f (x (t) , y (t‬‬
‫‪ˆb‬‬
‫=‬
‫‪a‬‬
‫‪ 32.3‬הערות‬
‫‪ .1‬עבור ‪ f ≡ 1‬נקבל את אורך ‪:γ‬‬
‫‪|~r′ (t)| dt‬‬
‫‪ˆb‬‬
‫= )‪L (γ‬‬
‫‪a‬‬
‫‪ .2‬לא תלוי בפרמטריזציה‪.‬‬
‫‪ .3‬אם ‪ γ‬נתון על־ידי )‪ y = y (x‬אז‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1 + y ′ (x) dx‬‬
‫‪q‬‬
‫))‪f (x, y (x‬‬
‫‪ˆb‬‬
‫= ‪f (x, y) ds‬‬
‫ˆ‬
‫‪γ‬‬
‫‪a‬‬
‫‪ .4‬תרגיל‪ :‬אם ‪ γ‬נתון בפרמטריזציה פולארית‪:‬‬
‫‪x (θ) = ρ (θ) cos θ‬‬
‫‪y (θ) = ρ (θ) sin θ‬‬
‫(‬
‫ˆ‬
‫מצאו את ‪. f ds‬‬
‫‪γ‬‬
‫‪ 32.4‬דוגמה‬
‫‪0 ≤ t ≤ 2π‬‬
‫;‬
‫)‪~r (t) = (cos t, sin t, t‬‬
‫זהו סיבוב אחד של ①✐❧❡❍‪.‬‬
‫נחשב את האינטגרל הקווי מסוג ■ של הפונקציה ‪ f (x, y, z) = x2 + y 2 + z 2‬לאורך העקום ‪.~r‬‬
‫)‪(− sin t, cos t, 1‬‬
‫‪p‬‬
‫√‬
‫‪sin2 t + cos2 t + 12 = 2‬‬
‫=‬
‫=‬
‫)‪~r′ (t‬‬
‫‪′‬‬
‫|)‪|~r (t‬‬
‫✽✾‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 33‬אינטגרל קווי מסוג‬
‫■■ )❧❛‪■♥t❡❣r‬‬
‫❡♥✐▲(‬
‫ולכן‪:‬‬
‫‪2dt‬‬
‫√‬
‫‪cos2 t + sin2 t + t2‬‬
‫‪ˆ2π‬‬
‫=‬
‫ˆ‬
‫‪f ds‬‬
‫‪γ‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2π‬‬
‫ˆ √‬
‫‬
‫‪2‬‬
‫‪1 + t2 dt‬‬
‫=‬
‫‪0‬‬
‫‬
‫‪ 2π‬‬
‫‪t3‬‬
‫‪2 t+‬‬
‫‪3 0‬‬
‫√‬
‫√‬
‫‪8 2 3‬‬
‫‪π‬‬
‫‪2 2π +‬‬
‫‪3‬‬
‫√‬
‫=‬
‫=‬
‫‪ 33‬אינטגרל קווי מסוג ■■ )❧❛‪(▲✐♥❡ ■♥t❡❣r‬‬
‫‪ 33.1‬הקדמה ־ פונקציות וקטוריות‬
‫)‪ F~ (x, y‬שדה וקטורי‪ ,‬כלומר לכל )‪ (x, y‬הפונקציה ~‪ F‬מתאימה וקטור‪.‬‬
‫למשל‪ :‬כח‪ ,‬הגרדיאנט של ‪ f‬סקלרית‪.‬‬
‫̂‪F~ (x, y) = P (x, y) î + Q (x, y) j‬‬
‫‪ 33.2‬מוטיבציה פיזיקלית‬
‫נרצה לחשב את העבודה שכוח מבצע על גוף הנע במסלול מסוים‪.‬‬
‫‪❲♦r❦ = ❋♦r❝❡ × ❉✐s♣❧❛❝❡♠❡♥t‬‬
‫אבל רק רכיב ~‪ F‬בכיוון המשיק לעקום מבצע עבודה‪ .‬נסמנו ב־ ~‪) T‬מלשון ‪ t❛♥❣❡♥t‬־ משיק(‪ .‬ונקבל‪:‬‬
‫‪F~ · T̂ = F~ cos θ‬‬
‫כאשר ̂‪ T‬הוא וקטור מנורמל בכיוון המשיק ל־ ~‪.F‬‬
‫סכום רימן המתאים יהיה‪:‬‬
‫ˆ‬
‫‪X‬‬
‫‪F~ · T̂ ds‬‬
‫≈ ‪W‬‬
‫” →‪F~i · T̂i · ∆si ” −‬‬
‫‪i‬‬
‫‪γ‬‬
‫נקבל‪:‬‬
‫‪ˆb‬‬
‫‪~r′ (t) ′‬‬
‫‪F~ · ′‬‬
‫‪|~r (t)| dt‬‬
‫|)‪|~r (t‬‬
‫‪a‬‬
‫‪F~ · ~r′ (t) dt‬‬
‫‪ˆb‬‬
‫=‬
‫‪F~ · T̂ ds‬‬
‫ˆ‬
‫‪γ‬‬
‫=‬
‫‪a‬‬
‫✾✾‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
lOMoARcPSD|23687637
(▲✐♥❡
■♥t❡❣r❛❧) ■■
‫ אינטגרל קווי מסוג‬33
‫ הגדרה‬33.3
‫ הגדרה‬33.3
ˆ
γ
~
F~ · dr
=
ˆb
=
ˆb
=
ˆ
a
F~ (x (t) , y (t)) · ~r′ (t) dt
[P (x (t) , y (t)) x′ (t) + Q (x (t) , y (t)) y ′ (t)] dt
a
P dx + Qdy
γ
‫ הערות‬33.3.1
.‫ נותן סימן ־‬γ ‫ במובן שהיפוך מגמה של‬,‫ לא תלוי )כמעט( בפרמטריזציה‬.1
ˆ
ˆ
~
~
~
F · dr = − F~ · dr
−γ
γ
:‫ אז‬y = f (x) ‫ נתון על־ידי‬γ ‫ אם‬.2
ˆ
γ
~ =
F~ · dr
ˆb
(P (x, y (x)) x′ (t) + Q (x, y (x)) y ′ (x)) dx
a
‫ דוגמה‬33.3.2
:‫ כלומר‬,Helix ‫ נחשב את עבודת השדה על גוף הנע לאורך‬.‫ שדה וקטורי‬F~ (x, y, z) = xî + y ĵ + z k̂ ‫יהא‬
~r (t) = (cos t, sin t, t)
;
0 ≤ t ≤ 2π
:‫ ונקבל‬F~ ‫נציב ב־‬
F~ (x (t) , y (t) , z (t)) = (cos t, sin t, t)
:‫נגזור את הפרמטריזציה של העקום‬
~r′ (t) = (− sin t, cos t, 1)
:‫ולכן‬
F~ · ~r (t) = − sin t cos t + sin t cos t + t = t
′
:‫נקבל‬
ˆ
γ
~ =
F~ · dr
ˆ2π
tdt =
0
t2
2
2π
= 2π 2
0
100
Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il)
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 34‬משפט גרין‬
‫‪ 34‬משפט גרין‬
‫משפט יהי ‪ Γ‬עקום מישורי‪ ,‬חלק למקוטעין‪ ,‬סגור‪ ,‬פשוט‪ ,‬עם מגמה חיובית‪.‬‬
‫יהי ‪ D‬התחום הכלוא ב־‪.Γ‬‬
‫יהי ‪ F~ (x, y) ∈ C 1‬על ‪ .D‬אזי‪:‬‬
‫˛‬
‫¨‬
‫= ~‬
‫‪F~ · dr‬‬
‫‪(Qx − Py ) dxdy‬‬
‫‪D‬‬
‫‪Γ=∂D‬‬
‫‪ 34.1‬פענוח המילים המפחידות במשפט‬
‫עקום סגור‬
‫עקום ‪ γ‬הוא סגור אם )‪ ,γ (a) = γ (b‬כאשר ‪ a, b‬הן קצות העקום‪.‬‬
‫עקום פשוט‬
‫עקום חח"ע )כלומר לא חוצה את עצמו(‪.‬‬
‫עקום פשוט סגור )❞❡‪❙✐♠♣❧② ❈❧♦s‬‬
‫עקום סגור שהוא חח"ע‪ ,‬למעט בקצוות הקטע )שם העקום כמובן אינו חח"ׂע(‪.‬‬
‫(‬
‫עקום עם מגמה חיובית עקום סגור ופשוט מגדיר תחום כלשהו במישור‪ .‬נאמר שהעקום עם מגמה חיובית אם‬
‫"כשהולכים לאורך העקום" אז ‪ D‬משמאל‪.‬‬
‫שדה וקטורי ב־ ‪C 1‬‬
‫אם כל אחת מהפונקציות המגדירות אותו היא ‪.C 1‬‬
‫‪ 34.2‬הערות‬
‫‪ .1‬ישמש לחישוב‬
‫˜‬
‫ע"י‬
‫˛‬
‫ולהיפך‪.‬‬
‫‪Γ‬‬
‫‪ .2‬נשים לב שזהו משפט "ברוח המשפט היסודי"‪:‬‬
‫)‪f (x) dx = F (a) − F (b‬‬
‫‪ˆb‬‬
‫‪a‬‬
‫´‬
‫מוותרים על במחיר מעבר לפונקציה קדומה וחישוב רק על שפת התחום‪.‬‬
‫[‬
‫‪ .3‬אין מניעה שיתקיים‪Γi :‬‬
‫= ‪.Γ‬‬
‫‪i‬‬
‫‪ 34.3‬דוגמאות‬
‫‪x‬‬
‫‪−y‬‬
‫‪· î + 2‬‬
‫̂‪·j‬‬
‫‪2‬‬
‫‪+y‬‬
‫‪x + y2‬‬
‫} ‪| {z‬‬
‫} ‪| {z‬‬
‫‪x2‬‬
‫)‪Q(x,y‬‬
‫נחשב את הנגזרות של ‪:P, Q‬‬
‫= )‪F~ (x, y‬‬
‫)‪P (x,y‬‬
‫‬
‫‪2‬‬
‫)‪− x2 + y + y (2y‬‬
‫‪y 2 − x2‬‬
‫‪∂P‬‬
‫=‬
‫=‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪∂y‬‬
‫) ‪(x2 + y 2‬‬
‫) ‪(x2 + y 2‬‬
‫‪y 2 − x2‬‬
‫‪∂Q‬‬
‫)‪x2 + y 2 − x (2x‬‬
‫=‬
‫=‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪∂x‬‬
‫) ‪(x2 + y 2‬‬
‫) ‪(x2 + y 2‬‬
‫=‬
‫‪Py‬‬
‫=‬
‫‪Qx‬‬
‫קיבלנו ‪ Py = Qx‬ולכן‪:‬‬
‫✶✵✶‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 34.3‬דוגמאות‬
‫‪ 34‬משפט גרין‬
‫מסקנה ‪1‬‬
‫‪∀D‬‬
‫‪(Qx − Py ) dxdy = 0‬‬
‫¨‬
‫‪D‬‬
‫מסקנה ‪2‬‬
‫אם ‪ Γ‬מסלול כלשהו שאינו מקיף את הראשית‪ ,‬נקבל‪:‬‬
‫¨‬
‫= ~‬
‫‪(Qx − Py ) dxdy = 0‬‬
‫‪F~ · dr‬‬
‫‪D‬‬
‫˛‬
‫‪Γ‬‬
‫∈ ~‪ F‬על ‪.D‬‬
‫הראשית אז המשפט לא תקף‪ ,‬כי ‪/ C 1‬‬
‫אם ‪ Γ‬מקיפה את ˛‬
‫נחשב את ~‬
‫‪F~ · dr‬‬
‫עבור מעגל סביב הראשית באורך ‪ .(R cos t, R sin t) , 0 ≤ t ≤ 2π ,R‬ולכן‪:‬‬
‫‪Γ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‪ˆ2π‬‬
‫‪‬‬
‫‪R cos t‬‬
‫‪ −R sin t‬‬
‫‪‬‬
‫‪(−R‬‬
‫‪sin‬‬
‫)‪t‬‬
‫‪(R‬‬
‫‪cos‬‬
‫)‪t‬‬
‫‪+‬‬
‫‪‬‬
‫‪ dt‬‬
‫} ‪| {z‬‬
‫‪| {z }‬‬
‫‪R2‬‬
‫‪R2‬‬
‫‪‬‬
‫‪{z‬‬
‫)‪} x′ (t‬‬
‫|‬
‫)‪| {z } y′ (t‬‬
‫‪0‬‬
‫))‪Q(x(t),y(t‬‬
‫=‬
‫~‬
‫‪F~ · dr‬‬
‫˛‬
‫‪Γ‬‬
‫))‪P (x(t),y(t‬‬
‫‬
‫‪sin2 t + cos2 t dt = 2π‬‬
‫‪ˆ2π‬‬
‫=‬
‫‪0‬‬
‫נשים לב שאכן המשפט אינו מתקיים‪ ,‬משום שאם היינו משתמשים במשפט גרין היינו מקבלים שהאינטגרל מתאפס‪.‬‬
‫נסתכל על טבעת ‪ D‬סביב הראשית‪ ,‬התחומה על־ידי שני מעגלים סביב הראשית‪ ,‬כאשר המעגל הראשון ‪ Γ1‬ברדיוס‬
‫‪ R‬והשני ‪ Γ2‬ברדיוס ‪.r‬‬
‫נגדיר ‪ .Γ = Γ1 ∪ Γ2‬המשפט תקף‪ ,‬ולכן‪:‬‬
‫˛‬
‫˛‬
‫ˆ‬
‫‪~ = + = 2π − 2π = 0‬‬
‫‪F~ · dr‬‬
‫‪Γ2‬‬
‫‪Γ1‬‬
‫‪Γ‬‬
‫פעלולון‪ :‬ניקח ‪ Γ1‬כלשהי שכן מקיפה את הראשית‪ .‬נוסיף ‪ Γ2‬שמקיפה את הראשית בכיוון השעון‪ ,‬ונגדיר את ‪D‬‬
‫כמו בציור‪.‬‬
‫איור ‪ :51‬התחום ‪D‬‬
‫✷✵✶‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 34.4‬הוכחה‬
‫‪ 34‬משפט גרין‬
‫מצד אחד‪ ,‬נקבל‪:‬‬
‫˛‬
‫‪−2π‬‬
‫=‬
‫‪Γ1‬‬
‫˛‬
‫˛‬
‫‪+‬‬
‫‪Γ2‬‬
‫ˆ‬
‫= ~‬
‫‪F~ · dr‬‬
‫‪Γ1‬‬
‫‪Γ=Γ1 ∪Γ2‬‬
‫מצד שני‪ ,‬לפי גרין‪:‬‬
‫˛‬
‫‪~ =0‬‬
‫‪F~ · dr‬‬
‫‪Γ‬‬
‫מסקנה‬
‫תרגיל‬
‫‪~ = 2π‬‬
‫‪F~ · dr‬‬
‫‪Γ‬‬
‫¸‬
‫עבור כל ‪ Γ‬שמקיפה את הראשית‪.‬‬
‫חשבו את האינטגרל ישירות עבור מעוין סביב הראשית‪.‬‬
‫‪ 34.4‬הוכחה‬
‫נניח תחילה שהתחום ‪ D‬הוא תחום פשוט בשני הכיוונים‪ .‬נסמן )‪ ϕ (x‬להיות הפונקציה שתוחמת את התחום הפשוט‬
‫"מלמטה" ו־)‪ ψ (x‬להיות הפונקציה שתוחמת את התחום הפשוט "מלמעלה"‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫)‪ˆb y=ψ(x‬‬
‫ˆ‬
‫¨‬
‫‪∂P ‬‬
‫‪∂P‬‬
‫‪‬‬
‫‪dxdy = − ‬‬
‫‪dy  dx‬‬
‫‪−‬‬
‫‪∂y‬‬
‫‪∂y‬‬
‫‪a‬‬
‫)‪y=ϕ(x‬‬
‫‪D‬‬
‫‬
‫‪ˆb‬‬
‫‪a‬‬
‫‪−‬‬
‫‪(P (x, ψ (x)) − P (x, ϕ (x))) dx‬‬
‫‪ˆb‬‬
‫‪−‬‬
‫=‬
‫‪ˆb‬‬
‫=‬
‫‬
‫)‪y=ψ(x‬‬
‫‪P (x, y)|y=ϕ(x) dx‬‬
‫‪P (x, ψ (x)) dx‬‬
‫‪ˆa‬‬
‫‪a‬‬
‫‪P (x, ϕ (x)) dx +‬‬
‫=‬
‫‪a‬‬
‫‪b‬‬
‫‪P dx‬‬
‫ˆ‬
‫‪P dx +‬‬
‫‪Γ2‬‬
‫ˆ‬
‫=‬
‫‪Γ1‬‬
‫‪P dx‬‬
‫ˆ‬
‫=‬
‫‪Γ‬‬
‫העקום ))‪.(x, ψ (x‬‬
‫‪ (x,‬ו־ ‪ Γ2‬הוא ¨‬
‫כאשר ‪ Γ1‬הוא העקום ))‪ˆ ϕ (x‬‬
‫‪∂Q‬‬
‫‪ ,‬ובסה"כ הוכחנו עבור ‪ D‬פשוט‪.‬‬
‫באופן דומה מראים ‪dxdy = Qdy‬‬
‫‪∂x‬‬
‫‪Γ‬‬
‫‪D‬‬
‫כעת ניקח ‪ D‬כללי )המתאים לתנאי המשפט‪ ,‬אך אינו פשוט בהכרח(‪ .‬כל תחום כנ"ל ניתן לחלק לאיחוד של‬
‫תחומים פשוטים‪.‬‬
‫‪ 34.5‬דוגמה‬
‫נגדיר‬
‫✸✵✶‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 35‬שדה משמר ב־ ‪ּR2‬‬
‫= )‪F~ (x, y‬‬
‫̂‪j‬‬
‫‪−y‬‬
‫}‪î + |{z‬‬
‫‪x‬‬
‫}‪|{z‬‬
‫)‪Q (x, y‬‬
‫)‪P (x, y‬‬
‫‪∂Q‬‬
‫‪∂P‬‬
‫=‬
‫‪−1‬‬
‫‪∂x = 1‬‬
‫‪∂y‬‬
‫יהא ‪ Γ‬עקום כלשהו המקיים את תנאי משפט גרין‪ .‬אזי‪:‬‬
‫¨‬
‫‪1‬‬
‫= ‪−ydx + xdy‬‬
‫‪2dxdy‬‬
‫‪2‬‬
‫‪D‬‬
‫‪~ =1‬‬
‫‪F~ · dr‬‬
‫‪2‬‬
‫ˆ‬
‫‪Γ‬‬
‫ˆ‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪Γ=∂D‬‬
‫משפט )מסקנה(‬
‫‪❆r❡❛D = 21‬‬
‫˛‬
‫‪−ydx + xdy‬‬
‫‪∂D‬‬
‫נחשב שטח של אליפסה‪ ,‬כאשר פרמטריזציה שלה היא‪:‬‬
‫‪0 ≤ t ≤ 2π‬‬
‫)‪~r (t) = (a cos t, b sin t‬‬
‫;‬
‫‪xdy − ydx‬‬
‫‪‬‬
‫˛‬
‫❡‪❊❧❧✐♣s‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪sin t) dt‬‬
‫‪|a cos‬‬
‫‪{z }tb| sin‬‬
‫‪{z }t − b| sin‬‬
‫‪{z }t|(−a{z‬‬
‫}‬
‫)‪x′ (t‬‬
‫)‪y ′ (t‬‬
‫)‪y(t‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫)‪x(t‬‬
‫=‬
‫‪S‬‬
‫∂‬
‫‪ˆ2π‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫=‬
‫‪0‬‬
‫=‬
‫‪πab‬‬
‫‪ 35‬שדה משמר ב־ ‪ּR2‬‬
‫יהי ~‪ F‬שדה וקטורי רציף על תחום ‪.D‬‬
‫הגדרה‬
‫~‪ F‬יקרא שדה משמר אם ‪~ = 0‬‬
‫‪F~ · dr‬‬
‫˛‬
‫לכל ‪ Γ‬מסלול סגור המוכל ב־‪.D‬‬
‫‪Γ‬‬
‫הערה‬
‫משפט‬
‫‬
‫‪−y‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x2 +y 2 , x2 +y 2‬‬
‫‬
‫~‪ F‬משמר ⇔ ~‬
‫‪F~ · dr‬‬
‫= )‪ F~ (x, y‬משמר בתחום ‪ D‬שאינו מקיף את הראשית‪.‬‬
‫ˆ‬
‫לא תלוי במסלול המחבר את ‪ A‬עם ‪.B‬‬
‫‪AB‬‬
‫ˆ‬
‫ˆ‬
‫ˆ‬
‫הוכחה ⇐‪ F~ :‬משמר‪ ,‬ולכן ‪~ = 0‬‬
‫‪F~ · dr‬‬
‫כאשר ) ‪= 0⇐ Γ = Γ1 ∪ (−Γ2‬‬
‫‪⇐ +‬‬
‫‪Γ‬‬
‫⇒ ‪ :‬בהנתן ‪ Γ‬נבחר ‪ A‬ו־‪ B‬ואז‬
‫ˆ‬
‫‪Γ2‬‬
‫=‬
‫ˆ‬
‫‪Γ1‬‬
‫ולכן ‪= 0‬‬
‫ˆ‬
‫‪Γ2‬‬
‫‪−‬‬
‫ˆ‬
‫‪Γ1‬‬
‫=‬
‫ˆ‬
‫‪+‬‬
‫‪−Γ2‬‬
‫ˆ‬
‫‪Γ1‬‬
‫=‬
‫ˆ‪−Γ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪Γ1‬‬
‫‪.‬‬
‫‪Γ‬‬
‫‪104‬‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫ˆ‬
‫‪Γ2‬‬
‫=‬
‫ˆ‬
‫‪.‬‬
‫‪Γ1‬‬
lOMoARcPSD|23687637
ּR2 ‫ שדה משמר ב־‬35
.‫ פונקציה סקלרית‬φ(x, y) ‫תהי‬
‫הגדרה‬
→
−
∂φ ∂φ
~
~
.F ‫ תקרא הפוטנציאל של‬φ ‫ אזי‬.F (x, y) = ∇φ = ∂x , ∂y ‫נגדיר‬
→
−
‫ אז‬F~ = ∇φ ‫אם‬
ˆ
‫משפט‬
~ = φ (B) − φ (A)
F~ · dr
AB
(‫ משמר‬F~ ‫)ובפרט‬
‫הוכחה‬
ˆ
~
F~ · dr
=
ˆt=b
[P (x (t) , y (t)) x′ (t) + Q (x (t) , y (t)) y ′ (t)] dt
t=a
AB
=
ˆb ∂φ dx ∂φ dy
+
∂x dt
∂y dt
a
✭❝❤❛✐♥ r✉❧❡✮
F~
◆❡✇t♦♥
▲❡✐❜♥✐③
=
=
→
−
∇φ =
−
=
ˆb
dt
d
φ (x (t) , y (t)) dt
dt
a
t=b
=
φ (x (t) , y (t))|t=a
=
φ (B) − φ (A)
∂φ ∂φ ∂φ
,
,
∂x ∂y ∂z
x
(x2 + y 2 + z 2 )
3/2
φ (x, y, z) = p
,−
y
(x2 + y 2 + z 2 )
.‫ למשל שדה הגרביטציה‬,
1
|~r|
2
3/2
,−
1
x2
z
(x2 + y 2 + z 2 )
3/2
+ y2 + z2
‫דוגמה‬
!
‫ וגודלו‬−~r ‫ הוא בכיוון‬F~ ‫~ ואז‬r = (x, y, z) ‫מסמנים‬
~r
F~ = − 3
|~r|
:‫התנאים הבאים שקולים‬
.(
˛
‫משפט‬
~ = 0 ‫ משמר )כלומר‬F~ .1
F~ · dr
Γ
.AB ‫לא תלוי במסלול‬
ˆ
AB
105
Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il)
~ .2
F~ · dr
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 35‬שדה משמר ב־ ‪ּR2‬‬
‫‪−‬‬
‫→ = ~‪) F‬ואז )‪~ = φ (B) − φ (A‬‬
‫‪F~ · dr‬‬
‫‪∇φ .3‬‬
‫ˆ‬
‫(‪.‬‬
‫‪AB‬‬
‫→‬
‫‪−‬‬
‫הערה‪ :‬אם קיימת ‪ φ‬כך ש־‪ F~ = ∇φ‬אז אומרים ש־‪" P dx + Qdy‬דיפרנציאל מדויק"‪.‬‬
‫להראות )‪.(3)⇐ (2‬‬
‫הוכחה נותר ˆ‬
‫נתון‪~ :‬‬
‫‪F~ · dr‬‬
‫לא תלוי במסלול‪.‬‬
‫‪AB‬‬
‫→‬
‫‪−‬‬
‫‪.ֵF‬‬
‫צ"ל‪ :‬קיימת ‪ φ‬כך ש־‪ֵ ~ = ∇φ‬‬
‫נראה על־ידי בנייה מפורשת של ‪ .φ‬נבחר ‪ ,(x0 , y0 ) ∈ D‬ונגדיר‪:‬‬
‫~‬
‫‪F~ · dr‬‬
‫)‪(x,y‬‬
‫ˆ‬
‫= )‪φ (x, y‬‬
‫) ‪(x0 ,y0‬‬
‫הבחנות‪:‬‬
‫‪ φ .1‬מוגדרת היטב כי לא תלוי במסלול‬
‫‪ φ .2‬יחידה עד כדי קבוע‪ ,‬כלומר אם בוחרים ) ‪ (x1 , y1‬אז נסמן‪:‬‬
‫)‪(x,y‬‬
‫ˆ‬
‫~‬
‫‪F~ · dr‬‬
‫= )‪φ1 (x, y‬‬
‫~‬
‫‪F~ · dr‬‬
‫;‬
‫)‪(x,y‬‬
‫ˆ‬
‫= )‪φ0 (x, y‬‬
‫) ‪(x0 ,y0‬‬
‫) ‪(x1 ,y1‬‬
‫) ‪(xˆ1 ,y1‬‬
‫‪~ =c‬‬
‫‪F~ · dr‬‬
‫= ‪⇒ φ0 − φ1‬‬
‫) ‪(x0 ,y0‬‬
‫עלינו להוכיח ‪= Q‬‬
‫‪∂φ‬‬
‫‪∂y‬‬
‫‪. ∂φ‬‬
‫‪∂x = P,‬‬
‫)‪(x+∆x,y+∆y‬‬
‫ˆ‬
‫= )‪φ (x + ∆x, y + ∆y‬‬
‫) ‪(x0 ,y0‬‬
‫)‪(x+∆x,y+∆y‬‬
‫ˆ‬
‫‪+‬‬
‫)‪(x,y‬‬
‫ˆ‬
‫=‬
‫) ‪(x0 ,y0‬‬
‫)‪(x,y‬‬
‫נקבל‪:‬‬
‫)‪(x+∆x,y+∆y‬‬
‫ˆ‬
‫~‬
‫‪F~ · dr‬‬
‫= )‪φ (x + ∆x, y + ∆y) − φ (x, y‬‬
‫)‪(x,y‬‬
‫נחבר את שתי הנקודות )שבתחום האינטגרל( בישר‪ .‬פרמטריזציה עבורו תהיה‪:‬‬
‫(‬
‫‪x (t) = x + t∆x‬‬
‫‪; 0≤t≤1‬‬
‫‪y (t) = y + t∆y‬‬
‫‪106‬‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 35‬שדה משמר ב־ ‪ּR2‬‬
‫ואז נקבל‪:‬‬
‫‪(P (x (t) , y (t)) ∆x + Q (x (t) , y (t)) ∆y) dt‬‬
‫‪ˆ1‬‬
‫=‬
‫‪0‬‬
‫נניח ‪ .∆y = 0‬נקבל‪:‬‬
‫‪P (x (t) , y (t)) dt‬‬
‫‪ˆ1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪φ (x + ∆x, y + ∆y) − φ (x, y) = ∆x‬‬
‫ולכן‪:‬‬
‫‪P (x (t) , y (t)) dt‬‬
‫‪ˆ1‬‬
‫)‪φ (x + ∆x, y + ∆y) − φ (x, y‬‬
‫=‬
‫‪∆x‬‬
‫‪0‬‬
‫לפי ערך הביניים האינטגרלי‪,‬‬
‫)‪P (x⋆ , y‬‬
‫)‪φ (x + ∆x, y + ∆y) − φ (x, y‬‬
‫‪lim‬‬
‫)‪= P (x, y‬‬
‫‪∆x→0‬‬
‫‪∆x‬‬
‫=‬
‫=‬
‫‪∂φ‬‬
‫‪∂x‬‬
‫⇒‬
‫באופן דומה נקבל‬
‫‪∂φ‬‬
‫‪=Q‬‬
‫‪∂y‬‬
‫הגדרה‬
‫חורים(‪.‬‬
‫תחום ‪ D‬יקרא פשוט־קשר אם לכל ‪ Γ‬פשוט וסגור ב־‪ D‬גם הפנים של ‪ D‬מוכל ב־‪) D‬במישור ־ אין ב־‪D‬‬
‫משפט‬
‫אם ‪ F~ ∈ C 1‬ואם ‪ D‬פשוט־קשר‪ ,‬אז קיים תנאי שקול נוסף‪:‬‬
‫‪Q x = Py‬‬
‫‪107‬‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 35‬שדה משמר ב־ ‪ּR2‬‬
‫‪ 35.1‬דוגמאות‬
‫הוכחה )‪:(4) ⇐ (3‬‬
‫→‬
‫‪−‬‬
‫‪∂φ‬‬
‫‪∂φ‬‬
‫‪.‬‬
‫‪= Q,‬‬
‫נניח ‪ .F~ = ∇φ‬כלומר ‪= P‬‬
‫‪∂y‬‬
‫‪∂x‬‬
‫ ‬
‫‪∂ ∂φ‬‬
‫‪= Qx‬‬
‫‪∂x ∂y‬‬
‫הערה‪ :‬זה נכון גם עבור ‪ D‬אינו פשוט־קשר‪.‬‬
‫)‪ :(3) ⇐ (4‬יודעים ‪ .Qx = Py‬צ"ל‪~ = 0 :‬‬
‫‪F~ · dr‬‬
‫˛‬
‫=‬
‫↑‬
‫‪F~ ∈ C 1‬‬
‫‬
‫‪∂φ‬‬
‫‪∂x‬‬
‫‬
‫∂‬
‫= ‪⇒ Py‬‬
‫‪∂y‬‬
‫‪.‬‬
‫‪Γ‬‬
‫ואמנם‪ ,‬לפי גרין‪:‬‬
‫‪(Qx − Py ) dxdy = 0‬‬
‫¨‬
‫= ~‬
‫‪F~ · dr‬‬
‫˛‬
‫‪Γ‬‬
‫‪S‬‬
‫כאשר ‪ S‬הוא התחום הכלוא ב־‪) Γ‬מוכל ב־‪ D‬כי ‪ D‬פשוט־קשר(‪.‬‬
‫זה נכון עבור ‪Γ‬־ות גריניות‪ .‬קל להכליל לכל ‪ Γ‬סגורה‪.‬‬
‫‪ 35.1‬דוגמאות‬
‫דוגמה ‪ F~ ∈ C 1 .F~ = exy î + ex+y ĵ 1‬על ‪.R2‬‬
‫‪ ⇐ Py = xexy 6= ex+y = Qx‬לא משמר‪.‬‬
‫דוגמה ‪ F~ ∈ C 1 .F~ = 2x cos y î − x2 sin y ĵ 2‬על ‪.R2‬‬
‫משמר‪.‬‬
‫⇐‬
‫‪Py = −2x sin y = −2x sin y = Qx‬‬
‫‬
‫נמצא את )‪ φ (x, y‬כך ש־)‪= (P, Q‬‬
‫‪∂φ ∂φ‬‬
‫‪∂x , ∂y‬‬
‫= ‪.∇φ‬‬
‫‪P = 2x cos y‬‬
‫ˆ‬
‫‪2x cos ydx‬‬
‫)‪x2 cos y + g (y‬‬
‫‪∂φ‬‬
‫)‪= −x2 sin y + g ′ (y‬‬
‫‪∂y‬‬
‫‪0‬‬
‫‪c‬‬
‫=‬
‫‪∂φ‬‬
‫‪∂x‬‬
‫=‬
‫)‪φ (x, y‬‬
‫=‬
‫=‬
‫‪Q‬‬
‫=‬
‫=‬
‫)‪⇒ g ′ (y‬‬
‫)‪⇒ g (y‬‬
‫ולכן‬
‫‪φ (x, y) = x2 cos y‬‬
‫‪ 35.2‬הערות‬
‫̂‪−y î + xj‬‬
‫‪ .1‬פשוט־קשר הכרחי עבור )‪ .(1) ⇐ (4‬ראינו‬
‫‪x2 + y 2‬‬
‫מקיים ‪ Qx = Py‬אבל לא משמר )ראינו(‪.‬‬
‫‪108‬‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 35‬שדה משמר ב־ ‪ּR2‬‬
‫‪ 35.2‬הערות‬
‫‪ .2‬אמנם השדה הנ"ל לא משמר בתחום שמקיף את הראשית‪ ,‬אבל ראינו כי ש־‪~ = 2π‬‬
‫‪F~ · dr‬‬
‫ˆ‬
‫לכל ‪ Γ‬שמקיפה‬
‫‪Γ‬‬
‫את הראשית‪ .‬באותו רעיון )בו השתמשנו כדי להוכיח את הטענה הנ"ל( ניתן להשתמש כדי להוכיח‪:‬‬
‫יהי ‪ F~ ∈ C 1‬בתחום )‪ D) D = R2ˆ\ (0, 0‬אינו פשוט־קשר(‪ ,‬כך ש־ ‪ .Qx = Py‬אם קיים עקום ‪ γ‬המקיף את‬
‫הראשית עבורו ‪~ = 0‬‬
‫‪F~ · dr‬‬
‫אז ~‪ F‬משמר ב־‪.D‬‬
‫‪γ‬‬
‫הערה‪ :‬נסו להכליל‪.‬‬
‫‪∂φ‬‬
‫‪y‬‬
‫‪. ∂φ‬‬
‫‪ .3‬למחשבה‪ :‬נגדיר ‪ .φ (x, y) = arctan x‬מצאו ‪∂x , ∂y‬‬
‫‪109‬‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪36‬‬
‫פרמטריזציה של משטח‬
‫חלק‬
‫■❳‬
‫אינטגרלים משטחיים‬
‫‪ 36‬פרמטריזציה של משטח‬
‫באופן מפורש )‪ .z = f (x, y‬באופן סתום ‪.F (x, y, z) = 0‬‬
‫באופן פרמטרי‪:‬‬
‫))‪~r (u, v) = (x (u, v) , y (u, v) , z (u, v‬‬
‫כאשר ‪.(u, v) ∈ D ⊆ R2‬‬
‫הערה‪ :‬זו העתקה ‪.R → R3‬‬
‫‪p‬‬
‫דוגמה נתבונן במשטח ‪ ,z = x2 + y 2‬זהו חלקו העליון של חרוט מעגלי‪.‬‬
‫נמצא לו פרמטריזציה כלשהי‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0 ≤ v ≤ 2π‬‬
‫‪0≤r≤1‬‬
‫)‪(u cos v, u sin v, u‬‬
‫עבור ‪ v0‬קבוע‪ ~r (u, v0 ) ,‬זה עקום בפרמטר ‪ .u‬בכל נקודה יש לו משיק שכיוונו‬
‫‬
‫‬
‫‪∂~r‬‬
‫‪∂x ∂y ∂z‬‬
‫‪′‬‬
‫= ‪~ru‬‬
‫=‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪∂u‬‬
‫‪∂u ∂u ∂u‬‬
‫עבור ‪ u0‬קבוע‪ ~r (u0 , v) ,‬זה עקום בפרמטר ‪ .v‬בכל נקודה יש לו משיק שכיוונו‬
‫‬
‫‬
‫‪∂x ∂y ∂z‬‬
‫‪∂~r‬‬
‫=‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫= ‪~rv′‬‬
‫‪∂v‬‬
‫‪∂v ∂v ∂v‬‬
‫‪ ~ru‬ו־ ‪ ~rv‬פורשים מישור המשיק למשטח בנקודה ) ‪ .(u0 , v0‬הנורמל למישור הוא‪:‬‬
‫̂‪k‬‬
‫‪zu‬‬
‫‪zv‬‬
‫̂‪j‬‬
‫‪yu‬‬
‫‪yv‬‬
‫̂‪i‬‬
‫‪xu‬‬
‫‪xv‬‬
‫= ‪~n = ~ru × ~rv‬‬
‫הערות‬
‫‪ .1‬עבור משטח סגור‪ ,‬נהוג לבחור נורמל כלפי חוץ‪.‬‬
‫‪ .2‬בקורס הזה נעסוק רק במשטחים דו־צדדיים‪.‬‬
‫הגדרה משטח נקרא חלק אם יש לו פרמטריזציה ‪ C 1‬כך ש־‪ ~ru × ~rv 6= 0‬בכל נקודה‪) .‬במקרה זה יש לו מישור‬
‫משיק בכל נקודה(‪.‬‬
‫‪~ru × ~rv‬‬
‫| ‪|~ru × ~rv‬‬
‫= ‪~n‬‬
‫✵✶✶‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 37‬שטח משטח‬
‫הערה‬
‫אם המשטח הוא פונקציה של שני משתנים‪ ,‬כלומר ))‪ ,~r (x, y) = (x, y, f (x, y‬נקבל‪:‬‬
‫) ‪~rv = (0, 1, fy‬‬
‫) ‪~rx = (1, 0, fx‬‬
‫;‬
‫ואז נקבל‪:‬‬
‫)‪= (−fx , −fy , 1‬‬
‫̂‪k‬‬
‫‪fx‬‬
‫‪fy‬‬
‫̂‪î j‬‬
‫‪1 0‬‬
‫‪0 1‬‬
‫= ‪~n = ~rx × ~ry‬‬
‫זה בהלימה למה שידענו‪ :‬אם )‪ z = f (x, y‬אז הגרף הוא רמה )עבור ‪ (c = 0‬של )‪ ,F (x, y, z) = z − f (x, y‬ונורמלו‬
‫→‬
‫‪−‬‬
‫הוא ‪ , ∇F‬כלומר‪.(−fx , −fy , 1) :‬‬
‫‪ 37‬שטח משטח‬
‫נתבונן בתחום ‪ .D ⊆ R2‬נתבונן במלבנצ'יק המצויר‪ .‬שטחו ־ ‪.∆u∆v‬‬
‫איור ‪ :52‬המלבן בתחום ‪D‬‬
‫המלבן הנ"ל מועתק למקבילית )בערך‪ (..‬על המשטח‪.‬‬
‫איור ‪ :53‬המשטח ‪~r‬‬
‫נחפש את שטחה‪ .‬קודקודי המקבילית הם )‪ .~r (u, v) , ~r (u + ∆u, v) , ~r (u, v + ∆v) , ~r (u + ∆u, v + ∆v‬ולכן‪,‬‬
‫✶✶✶‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
lOMoARcPSD|23687637
‫ דוגמאות‬37.1
‫ שטח משטח‬37
:‫שני הוקטורים )שבערך( יוצרים את המקבילית הם‬
−−→
∆u r = ~r (u + ∆u, v) − ~r (u, v)
−−→
∆v r = ~r (u, v + ∆v) − ~r (u, v)
:‫נקבל כי שטח המקבילית הוא בערך‬
S
≈
≈
−−→ −−→
−−→ −−→
∆ u r ∆v r
∆u r × ∆v r =
×
∆u∆v
∆u
∆v
−
−
|→
r ×→
r | ∆u∆v = |~n| ∆u∆v
u
v
:"‫מהשיקולים הנ"ל נקבל כי "בגבול‬
A = ❆r❡❛ ♦❢ t❤❡ ❙✉r❢❛❝❡ =
¨
|~n| dudv =
D
¨
−
−
|→
ru × →
rv | dudv
D
.‫ לא תלוי בפרמטריזציה‬:‫הערה‬
‫ דוגמאות‬37.1
:‫ניקח פרמטריזציה לחציו העליון של חרוט מעגלי‬
1 ‫דוגמה‬
0 ≤ v ≤ 2π
0≤r≤1
~r = (u cos v, u sin v, u)
:‫נחפש את שטח החרוט‬
~ru
=
(cos v, sin v, 1)
~rv = (−u sin v, u cos v, 0)
~n = ~ru × ~rv
î
cos v
−u sin v
=
=
|~n|
k̂
1
0
(−u cos v, −u sin v, u)
p
√
u2 cos2 v + u2 sin2 v + u2 = u 2
=
A=
ĵ
sin v
u cos v
ˆ2πˆ1 √
0
2ududv =
0
:‫ולכן‬
√ 1
√
2 · 2π = π 2
2
.x2 + y 2 + z 2 = R2 :‫ נחשב את שטח הפנים של כדור‬2 ‫דוגמה‬
:‫פרמטריזציה של הכדור‬
~r (θ, ϕ) = (R cos ϕ sin θ, R sin ϕ sin θ, R cos θ)
0≤θ≤π
0 ≤ ϕ ≤ 2π
✶✶✷
Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il)
lOMoARcPSD|23687637
‫ הערות‬37.2
‫ שטח משטח‬37
:~n ‫נחשב את‬
~n
= ~rθ × ~rϕ
î
−R sin θ sin ϕ
R cos θ cos ϕ
=
=
|~n|
=
=
=
−R2
ĵ
R sin θ cos ϕ
R sin ϕ cos θ
k̂
0
−R sin θ
cos ϕ sin2 θ, sin ϕ sin2 θ, sin θ cos θ
q
cos2 ϕ sin4 θ + sin2 ϕ sin4 θ + sin2 θ cos2 θ
p
R2 sin4 θ + sin2 θ cos2 θ
R2 sin θ
:|~n| ‫נחשב את‬
R2
:‫ שטח מעטפת הכדור הוא‬,‫ולכן‬
A =
ˆ2πˆπ
R2 sin θdθdϕ
0
0
2
ˆ2π
=
R
=
4πR2
0
π
( − cos θ|0 ) dϕ
‫ הערות‬37.2
:‫ כלומר‬,‫ אם המשטח הוא מישור אופקי‬.1


x = x (u, v)
y = y (u, v)


z = ❝♦♥st✳
:‫ במקרה זה נקבל‬.‫זו בעצם החלפת משתנים מוסווית‬
|~n| =
xu
xv
yu
yv
k̂ = |J|
:‫ואז השטח יהיה‬
A=
¨
D
|~n| dudv =
¨
|J| dudv
D
.(J ‫~ מכליל את‬n ,‫)במובן הזה‬
:‫ אז‬z = f (x, y) ‫ אם המשטח נתון על־ידי‬.2
~r (x, y) = (x, y, f (x, y))
✶✶✸
Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il)
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 38‬אינטגרל משטחי מסוג‬
‫■‬
‫כאשר ‪ D‬הוא תחום ההגדרה של ‪ .f‬נקבל‪:‬‬
‫̂‪î ĵ k‬‬
‫)‪1 0 fx = (−fx , −fy , 1‬‬
‫‪0 1 fy‬‬
‫‪q‬‬
‫‪fx2 + fy2 + 1‬‬
‫ולכן שטח המשטח הוא‪:‬‬
‫= ‪~n‬‬
‫=‬
‫|‪|~n‬‬
‫‪¨ q‬‬
‫=‪A‬‬
‫‪fx2 + fy2 + 1dxdy‬‬
‫‪D‬‬
‫‪ .3‬אם ‪ S‬נתון על־ידי ‪ ,F (x, y, z) = 0‬אז לפי משפט הפונקציות הסתומות )בהנחה שניתן להשתמש בו( יש‬
‫)‪ z = f (x, y‬ומתקיים‪:‬‬
‫‪Fy‬‬
‫‪Fz‬‬
‫‪fy′ = −‬‬
‫;‬
‫‪Fx‬‬
‫‪Fz‬‬
‫‪fx′ = −‬‬
‫ואז נקבל‪:‬‬
‫‬
‫‪1‬‬
‫‪Fx Fy‬‬
‫‪,‬‬
‫= ‪,1‬‬
‫) ‪(Fx , Fy , Fz‬‬
‫‪Fz Fz‬‬
‫‪Fz‬‬
‫‪q‬‬
‫→‪p‬‬
‫‪−‬‬
‫‪Fx2 + Fy2 + Fz2‬‬
‫‪∇F‬‬
‫=‬
‫| ‪|Fz‬‬
‫| ‪|Fz‬‬
‫‬
‫= ‪~n‬‬
‫=‬
‫|‪|~n‬‬
‫ולכן‪:‬‬
‫→‪¨ p‬‬
‫‪−‬‬
‫‪∇F‬‬
‫=‪A‬‬
‫‪dxdy‬‬
‫| ‪|Fz‬‬
‫‪D‬‬
‫‪ 38‬אינטגרל משטחי מסוג‬
‫הגדרה‬
‫■‬
‫)‪ φ (x, y, z‬פונקציה סקלרית‪ S .‬משטח נתון על־ידי‪:‬‬
‫‪(u, v) ∈ D ⊆ R2‬‬
‫‪~r (u, v) = (x (u, v) , y (u, v) , z (u, v)) ,‬‬
‫אזי‪:‬‬
‫‪φ (x (u, v) , y (u, v) , z (u, v)) |~n| dudv‬‬
‫¨‬
‫= ‪φ (x, y, z) ds‬‬
‫‪D‬‬
‫משמעות )פיזיקלית( מסת ‪ S‬בהנתן צפיפות מסה )‪.φ (x, y, z‬‬
‫‪114‬‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫¨‬
‫‪S‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 39‬אינטגרל משטחי מסוג‬
‫הערה לא תלוי בפרמטריזציה‪.‬‬
‫‪p‬‬
‫דוגמה ‪ S‬חלק מחרוט ‪ z = x2 + y 2‬שנמצא מעל העיגול ‪.x2 + y 2 ≤ 2x‬‬
‫‪φ (x, y, z) = x2 + y 2 + z 2‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫נפשט את משוואת העיגול‪:‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪x2 − 2x + y 2‬‬
‫≤‬
‫‪2‬‬
‫≤‬
‫≤‬
‫‪2‬‬
‫‪x − 2x + 1 + y‬‬
‫‪2‬‬
‫‪(x − 1) + y 2‬‬
‫לכן המשטח ‪ S‬הוא כדלקמן‪:‬‬
‫פרמטריזציה של החרוט‪:‬‬
‫)‪(ρ cos θ, ρ sin θ, ρ‬‬
‫נקודות מעל העיגול מקיימות‪:‬‬
‫‪π‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2 cos θ‬‬
‫≤‪θ‬‬
‫√‬
‫לפי חישוב קודם‪ ,‬גודל הנורמל הוא ‪.|~n| = ρ 2‬‬
‫‪ 2 cos θ‬‬
‫‪‬‬
‫ˆ‬
‫√‬
‫‪‬‬
‫‪2ρ2 2ρdρ dθ‬‬
‫‪0‬‬
‫≤‬
‫≤‬
‫‪ˆπ/2‬‬
‫=‬
‫‪φ (x, y, z) ds‬‬
‫¨‬
‫‪S‬‬
‫‪−π/2‬‬
‫√‬
‫‪· · · = 3 2π‬‬
‫‪ 39‬אינטגרל משטחי מסוג‬
‫‪π‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ρ‬‬
‫‪−‬‬
‫=‬
‫■■‬
‫̂‪ F~ (x, y, z) = P (x, y, z) î + Q (x, y, z) ĵ + R (x, y, z) k‬שדה וקטורי‪ S .‬משטח נתון על־ידי‪:‬‬
‫‪(u, v) ∈ D ⊆ R2‬‬
‫‪~r (u, v) = (x (u, v) , y (u, v) , z (u, v)) ,‬‬
‫‪115‬‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫■■‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 39‬אינטגרל משטחי מסוג‬
‫■■‬
‫מוטיבציה פיזיקלית מהו השטף של השדה ~‪ F‬דרך משטח ‪?S‬‬
‫נתבונן ב"מקבילית" קטנה על המשטח ‪ ,S‬ששטחה הוא ‪ .|~n| ∆u∆v‬רק רכיב ~‪ F‬בכיוון הנורמל לאלמנט השטח‬
‫)"המקבילית"( תורם לשטף‪ ,‬ולכן השטף דרך המקבילית הקטנה הוא ‪ .F~ · n̂∆s‬נסכום )לפי רימן( ונקבל‪:‬‬
‫ ¨‬
‫‬
‫‪F~ · n̂ ds‬‬
‫= ①✉✢‬
‫‪S‬‬
‫‪~n‬‬
‫· ~‪F‬‬
‫‪· |~n| dudv‬‬
‫|‪|~n‬‬
‫‬
‫‪F~ · ~n dudv‬‬
‫¨‬
‫=‬
‫ ¨‬
‫=‬
‫‪D‬‬
‫‪D‬‬
‫נשים לב שזה מוגדר דרך אינטגרל משטחי מסוג ■‪.‬‬
‫נחשב את ‪:F~ · ~n‬‬
‫) ‪F~ · (~ru × ~rv‬‬
‫‪P Q R‬‬
‫‪x u y u zu‬‬
‫‪x v y v zv‬‬
‫)‪∂ (z, x‬‬
‫)‪∂ (x, y‬‬
‫)‪∂ (y, z‬‬
‫‪+Q‬‬
‫‪+R‬‬
‫)‪∂ (u, v‬‬
‫)‪∂ (u, v‬‬
‫)‪∂ (u, v‬‬
‫=‬
‫‪F~ · ~n‬‬
‫=‬
‫=‬
‫‪P‬‬
‫הגדרה‬
‫¨‬
‫=‬
‫ ¨‬
‫=‬
‫‪F~ · ~ndudv‬‬
‫‪dudv‬‬
‫‬
‫~‬
‫‪F~ · ds‬‬
‫‪D‬‬
‫)‪∂ (y, z‬‬
‫)‪∂ (z, x‬‬
‫)‪∂ (x, y‬‬
‫‪P‬‬
‫‪+Q‬‬
‫‪+R‬‬
‫)‪∂ (u, v‬‬
‫)‪∂ (u, v‬‬
‫)‪∂ (u, v‬‬
‫‪S‬‬
‫‪D‬‬
‫‪P dydz + Qdzdx + Rdxdy‬‬
‫¨‬
‫=‬
‫‪S‬‬
‫הערות‬
‫‪ .1‬לא תלוי בפרמטריזציה )כמעט(‪ .‬כן תלוי בכיוון הנורמל‪:‬‬
‫¨‬
‫‪F~ · ~n‬‬
‫‪F~ · ~n = −‬‬
‫‪−S‬‬
‫¨‬
‫‪S‬‬
‫˜‬
‫‪ .2‬הרבה פעמים מחשבים את ‪ ,F~ · ~n‬ורק אז מציבים ב־ ‪.‬‬
‫‪ .3‬תרגיל‪:‬‬
‫→‬
‫‪−‬‬
‫~‬
‫‪∇f · ds‬‬
‫¨‬
‫‪S‬‬
‫‪∂f‬‬
‫= ‪ds‬‬
‫‪∂n‬‬
‫¨‬
‫¨‬
‫‪S‬‬
‫✻✶✶‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
lOMoARcPSD|23687637
■■
‫ אינטגרל משטחי מסוג‬39
:‫ אז‬z = f (x, y) ‫ נתון על ידי‬S ‫ אם המשטח‬.4
¨
~ =
F~ · ds
¨
(P, Q, R) · (−fx , −fy , 1) dxdy
D
S
‫ נחשב את‬.F~ (x, y, z) = 4xî − 2y 2 ĵ + z 2 k̂ ‫ יהא‬.0 ≤ z ≤ 3 ; x2 + y 2 = 4:(‫ גליל סגור )כולל המכסים‬S ‫דוגמה‬
.S‫השטף היוצא מ־‬
.‫ ־ יתר המעטפת‬S3 ,‫ ־ המכסה התחתון‬S2 ,‫ ־ "המכסה" העליון‬S1 :‫ נסמן‬:‫פתרון‬
I=
¨
~ =
F~ · ds
¨
+
S2
S1
S
¨
+
¨
S3
:‫נחשב בנפרד את שלושת האינטגרלים‬
I1
¨
=
~ =
F~ · ds
S1
I2
=
=
I3
=
¨
D={x2 +y 2 ≤4}
2
4x, −2y 2 , p · (0, 0, 1) dxdy
9π (2) = 36π
0
¨
~
F~ · ds
S2
:‫ ניתן על־ידי הגליל‬S3 ‫המשטח‬


x = 2 cos ϕ
y = 2 sin ϕ


z=z
F~ · ~n =
8 cos ϕ
−2 sin ϕ
0
0≤z≤3
0 ≤ ϕ ≤ 2π
:F~ · ~n ‫נחשב את‬
−8 sin2 ϕ
2 cos ϕ
0
z2
0
1
= 16 cos2 ϕ − 16 sin3 ϕ
:‫ולכן נקבל‬
I3 = 16
ˆ2πˆ3
0
0
cos2 ϕ − sin3 ϕ dzdϕ = · · · = 48π
✶✶✼
Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il)
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 40‬משפט הדיברגנץ )גאוס(‬
‫‪ 40‬משפט הדיברגנץ )גאוס(‬
‫‪ 40.1‬הדיברגנץ‬
‫הגדרה‬
‫יהא )‪ F~ (x, y, z) = (P, Q, R‬שדה וקטורי ‪ .C 1‬נגדיר את הדיברגנץ להיות‪:‬‬
‫‪ ∂P‬‬
‫‪∂Q ∂R‬‬
‫= ~‪❞✐✈ F‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪∂x‬‬
‫‪∂y‬‬
‫‪∂z‬‬
‫→‬
‫~ ‪−‬‬
‫סימון נוסף‪∇ · F :‬‬
‫הערות‬
‫→‬
‫‪−‬‬
‫‪ ∇ .1‬היא אופרטור‬
‫‬
‫∂‬
‫∂‬
‫∂‬
‫‪∂x , ∂y , ∂z‬‬
‫‬
‫→‬
‫→ ‪−‬‬
‫‪−‬‬
‫‪ ,‬ובסימון בלבד מתקבל ~‪. ∇f , ∇ · F‬‬
‫‪ .2‬הדיברגנץ של פונקציה וקטורית הוא פונקציה סקלרית‪.‬‬
‫הגרדיאנט של פונקציה סקלרית הוא פונקציה וקטורית‪.‬‬
‫תרגילים‬
‫הוכח את הזהויות הבאות‪:‬‬
‫‪ .1‬לינאריות‪:‬‬
‫‬
‫→‬
‫~ ‪−‬‬
‫~ ‪−‬‬
‫→‬
‫~ ‪−‬‬
‫→‪~ = α‬‬
‫‪∇ · αF + β G‬‬
‫‪∇ · F + β∇ · G‬‬
‫‪" .2‬מעין נגזרת של מכפלה"‪:‬‬
‫‬
‫→‬
‫‪−‬‬
‫ ‪−‬‬
‫→‬
‫→ ~ ‪−‬‬
‫~‪∇ · f F = ∇f · F~ + f ∇ · F‬‬
‫אינטואיציה למשמעות פיזיקלית של הדיברגנץ‬
‫הנקודות הבאות‪:‬‬
‫נתבונן)במרחב( בתיבה קטנה מקבילה לצירים שמוגדרת על ידי‬
‫)‪(x, y, z) ; (x + ∆x, y, z) ; (x, y + ∆y, z) ; (x, y, z + ∆z‬‬
‫)‪(x + ∆x, y + ∆y, z) ; (x + ∆x, y, z + ∆z) ; (x, y + ∆y, z + ∆z‬‬
‫)‪(x + ∆x, y + ∆y, z + ∆z‬‬
‫נחפש ביטוי לשטף של שדה וקטורי ~‪ F‬דרך התיבה הקטנה הנ"ל‪.‬‬
‫השטף במקביל לציר ‪ y‬שווה ל"כמות השדה" שיוצאת לתיבה פחות "כמות השדה" שנכנסת ממנה‪ ,‬כלומר‪:‬‬
‫)‪Q (x, y + ∆y, z) − Q (x, y, z‬‬
‫‪∆x∆y∆z‬‬
‫‪∆y‬‬
‫באופן דומה נקבל את השטף במקביל לשני הצירים הנוספים‪ .‬בסך־הכל נקבל כי השטף דרך התיבה הוא‪:‬‬
‫‬
‫‬
‫→‬
‫‪−‬‬
‫‪∂Q ∂R‬‬
‫‪∂P‬‬
‫‪∆x∆y∆z = ∇ · F~ ∆x∆y∆z‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪∂x‬‬
‫‪∂y‬‬
‫‪∂z‬‬
‫על־ידי סכומי רימן וגבול נקבל‪:‬‬
‫→‬
‫~ ‪−‬‬
‫‪∇ · F dxdydz‬‬
‫˚‬
‫‪V‬‬
‫זהו השטף שיוצא מהגוף ‪.V‬‬
‫‪118‬‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 40‬משפט הדיברגנץ )גאוס(‬
‫‪ 40.2‬משפט גאוס‪/‬משפט הדיברגנץ‬
‫איך יכול להיות שהשטף הוא לא ‪ ?0‬למען נוחות ההסבר‪ ,‬נתייחס בדיון הנ"ל לנהר‪ ,‬ואנו מציבים בו מעין תיבה‬
‫קטנה‪ .‬אנו מודדים את שטף המים באותה נקודה בנהר בתור הפרש בין כמות המים היוצאים מהתיבה לכמות המים‬
‫הנכנסים לתיבה‪ .‬אין יתכן שטף שאינו ‪ ?0‬האם יתכן שמים נעלמים או נוצרים יש־מאין?‬
‫→‬
‫~ ‪−‬‬
‫יתכן יותר שטף יוצא מנכנס אם לשדה יש מקורות בתחום ‪ .V‬שדה שמקיים ‪ ∇ · F = 0‬נקרא חסר־מקורות‪ ,‬או‬
‫❧❛❞✐♦♥❡❧♦‪) s‬כמו מים בצינור‪ ,‬אין מקורות )‪ (s♦✉r❝❡s‬ואין ניקוז או בורות )‪.((s✐♥❦s‬‬
‫‪ 40.2‬משפט גאוס‪/‬משפט הדיברגנץ‬
‫המשפט יהי ‪ S‬משטח חלק למקוטעין וסגור)עם נורמל כלפי חוץ( התוחם גוף ‪ .V‬יהי ‪ F~ = (P, Q, R) ∈ C 1‬בתחום‬
‫שמכיל את ̄‪.V‬‬
‫אזי‪:‬‬
‫ ˚‬
‫‹‬
‫‬
‫→‬
‫~ ‪−‬‬
‫= ~‬
‫‪∇ · F dxdydz‬‬
‫‪F~ · ds‬‬
‫‪V‬‬
‫‪S‬‬
‫הערה‪ :‬כמו גרין‪ ,‬זהו משפט "ברוח המשפט היסודי"‪.‬‬
‫הוכחה‪) :‬מאוד דומה לגרין(‬
‫נוכיח רק עבור גוף ‪ V‬שהוא איחוד סופי של פשוטים‪.‬‬
‫נניח תחילה ש־ ‪ V‬פשוט‪.‬‬
‫צ"ל‪:‬‬
‫˚‬
‫‬
‫‬
‫‪(Px + Qy + Rz ) dxdydz‬‬
‫= ‪P î + Qĵ + Rk̂ · n̂ds‬‬
‫‪V‬‬
‫נראה שמתקיים‪:‬‬
‫‪∂R‬‬
‫‪dxdydz‬‬
‫‪∂z‬‬
‫˚‬
‫= ‪Rk̂ · n̂ds‬‬
‫‪V‬‬
‫¨‬
‫‪S‬‬
‫)באופן דומה רכיבי ‪.(P, Q‬‬
‫‪ V‬פשוט‪ ,‬ובפרט פשוט ביחס לציר ‪:z‬‬
‫‪119‬‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫‹‬
‫‪S=∂V‬‬
lOMoARcPSD|23687637
(‫ משפט הדיברגנץ )גאוס‬40
˚
‫משפט הדיברגנץ‬/‫ משפט גאוס‬40.2
Rz dxdydz
=
V
¨
Dxy
=
¨



z2ˆ(x,y)
z1 (x,y)

∂R 
dz  dxdy
∂z
(R (x, y, z2 (x, y)) − R (x, y, z1 (x, y))) dxdy
Dxy
=
¨
R (x, y, z2 (x, y)) dxdy −
¨
✉♣♣❡r s✐❞❡
=
¨
R (x, y, z1 (x, y)) dxdy
Dxy
Dxy
=
¨
~ +
Rk̂ · ds
¨
❧♦✇❡r s✐❞❡
~ +0
Rk̂ · ds
~
Rk̂ · ds
S
120
Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il)
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 40.2‬משפט גאוס‪/‬משפט הדיברגנץ‬
‫‪ 40‬משפט הדיברגנץ )גאוס(‬
‫דוגמה‬
‫‬
‫נחשב את ~‬
‫‪F~ · ds‬‬
‫‚‬
‫‪S‬‬
‫‬
‫‪4x, −y 2 , z 2‬‬
‫‬
‫‪(x, y, z) ∈ R3‬‬
‫‪x2 + y 2 ≤ 4‬‬
‫‪0≤z≤3‬‬
‫=‬
‫~‪F‬‬
‫=‬
‫‪S‬‬
‫בעזרת גאוס‪.‬‬
‫→ ‬
‫‪−‬‬
‫‪❞✐✈ F~ = ∇ · F~ = 4 − 4y + 2z‬‬
‫‪(4 − 4y + 2z) dxdydz‬‬
‫˚‬
‫= ~‬
‫‪F~ · ds‬‬
‫‹‬
‫‪V‬‬
‫‪S‬‬
‫מכאן זה אינטגרל משולש‪ .‬נבצע החלפת משתנים )לא פרמטריזציה!( לגליליות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪x = ρ cos ϕ‬‬
‫‪y = ρ sin ϕ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪z=z‬‬
‫ונקבל‪:‬‬
‫‪(4 − 4ρ sin ϕ + 2z) ρdϕdρdz‬‬
‫‪dρdz‬‬
‫‪ϕ=2π‬‬
‫‪ϕ=0‬‬
‫‬
‫‪ˆ3 ˆ2 ˆ2π‬‬
‫=‬
‫‪ˆ3 ˆ2‬‬
‫=‬
‫‪0‬‬
‫‪4ρϕ + 4ρ2 cos ϕ + 2ρzϕ‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪(8ρπ + 4ρπz) dρdz‬‬
‫‪dz‬‬
‫‪3‬‬
‫‪= 80π‬‬
‫‪0‬‬
‫‬
‫‪z2‬‬
‫‪2‬‬
‫!‬
‫‪16πz + 8π‬‬
‫‪0‬‬
‫‬
‫‪0‬‬
‫‪ˆ3 ˆ2‬‬
‫=‬
‫‪ˆ3‬‬
‫=‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪ρ2‬‬
‫‪ρ2‬‬
‫‪8π + 4πz‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫= ‪(16π + 8πz) dz‬‬
‫‪ˆ3‬‬
‫=‬
‫‪0‬‬
‫הערות‬
‫→‬
‫~ ‪−‬‬
‫‪ .1‬לעיתים ~‪ F‬מכוער בטירוף אבל ‪ ∇ · F‬בונבון )ואפילו ‪ ,(0‬ואז לא כדאי לחשב‬
‫˜‬
‫‪s‬‬
‫✶✷✶‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫משטחי‪.‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 40.2‬משפט גאוס‪/‬משפט הדיברגנץ‬
‫‪ .2‬עבור‬
‫‬
‫‪x y z‬‬
‫‪3, 3, 3‬‬
‫‪ 40‬משפט הדיברגנץ )גאוס(‬
‫→‬
‫‪−‬‬
‫= ~‪ F‬מתקיים ‪ . ∇ · F~ = 1‬לכן‪:‬‬
‫˚‬
‫‹‬
‫= ~‬
‫= ‪dxdydz‬‬
‫‪F~ · ds‬‬
‫=‬
‫) ‪❱♦❧✉♠❡ (V‬‬
‫‪V‬‬
‫‪∂V =S‬‬
‫‪xdydz + ydzdx + zdxdy‬‬
‫‹‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫=‬
‫‪S‬‬
‫חידה‪ :‬מצאו נוסחה)ות( יותר פשוטה‪.‬‬
‫→‬
‫‪−‬‬
‫‪ .3‬הגדרנו ~‪ ∇ · F‬תוך שימוש במערכת הצירים ‪ .x, y, z‬משפט גאוס נותן פתח להגדרה חלופית‪ ,‬שאינה תלויה‬
‫בצירים‪ .‬בהנתן נקודה ‪ ,P‬ניקח כדור ברדיוס ‪ r‬שמרכזו ב־ ‪ .P‬נסמנו ‪ ,Vr‬ואת שפתו נסמן ‪.Sr‬‬
‫˚‬
‫‹‬
‫‬
‫→‬
‫‪−‬‬
‫→‬
‫~ ‪−‬‬
‫~‬
‫~‬
‫) ‪∇ · F dxdydz = ∇ · F~ (Q) ❱♦❧ (Vr‬‬
‫= ‪F · ds‬‬
‫‪Vr‬‬
‫‪Sr‬‬
‫הגדרה חלופית עבור הדיברגנץ‪:‬‬
‫~‬
‫‪F~ · ds‬‬
‫‹‬
‫‪Sr‬‬
‫‪1‬‬
‫) ‪❱♦❧ (Vr‬‬
‫→‬
‫~ ‪−‬‬
‫‪∇ · F (P ) = lim‬‬
‫‪r→0‬‬
‫זה לא תלוי במערכת הצירים‪ ,‬ויתר על כן לא מחייב ‪ ,F~ ∈ C 1‬מספיק ~‪ F‬רציף‪.‬‬
‫‪ .4‬בקואורדינטות גליליות‪/‬כדוריות‪ ,‬הביטוי לדיברגנץ נראה אחרת‪ .‬למשל בגליליות )‪:(r, θ, z‬‬
‫ ‬
‫∂ ‪1‬‬
‫∂‬
‫∂‬
‫‪❞✐✈ F~ = 1r ∂r‬‬
‫‪(rFr ) +‬‬
‫‪(rFθ ) +‬‬
‫) ‪(rFz‬‬
‫‪r ∂θ‬‬
‫‪∂z‬‬
‫כאשר ‪ Fr , Fθ , Fz‬הם רכיבי ‪ F‬בגליליות )ולא נ"ח!(‬
‫הגדרה‬
‫→‬
‫→ ‪−‬‬
‫ ‪−‬‬
‫‪∂2f‬‬
‫‪∂2f‬‬
‫‪∂2f‬‬
‫= ‪∇ · ∇f = ∇2 f = ∆f‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪∂x2‬‬
‫‪∂y 2‬‬
‫‪∂z 2‬‬
‫נקרא לפלסיאן )של פונקציה ‪ f‬סקלרית(‪.‬‬
‫תרגיל‬
‫הגדרה‬
‫הראו כי ‪ ∇2 f = 0‬עבור‬
‫‪1‬‬
‫‪x2 +y 2 +z 2‬‬
‫√=‪f‬‬
‫‪ f‬נקראת הרמונית אם ‪.∆f = 0‬‬
‫דוגמה תהי ‪ f‬הרמונית‪ .‬נראה‪:‬‬
‫‪∂f‬‬
‫‪ds = 0‬‬
‫‪∂n‬‬
‫‹‬
‫‪S‬‬
‫→‬
‫‪−‬‬
‫‪∂f‬‬
‫‪ . ∂n‬לכן‪:‬‬
‫אמנם ̂‪= ∇f · n‬‬
‫‹‬
‫ ‹‬
‫‬
‫→‬
‫‪−‬‬
‫→‬
‫‪−‬‬
‫~‬
‫‪∇f · ds‬‬
‫= ‪∇f + n̂ ds‬‬
‫‪S‬‬
‫=‬
‫‪S‬‬
‫ ˚‬
‫→‬
‫→ ‪−‬‬
‫ ‪−‬‬
‫‪∇ · ∇f dxdydz = 0‬‬
‫‪∂f‬‬
‫‪ds‬‬
‫‪∂n‬‬
‫‹‬
‫‪S‬‬
‫=‬
‫‪V‬‬
‫‪122‬‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
lOMoARcPSD|23687637
‫ משפט סטוקס‬41
‫ משפט סטוקס‬41
‫ הרוטור‬41.1
:‫ נגדיר‬.‫ שדה וקטורי‬F~ = P î + Qĵ + Rk̂ ∈ C 1 ‫יהא‬
r♦t F~
=
=
→
−
∇ × F~ =
î
ĵ
k̂
∂
∂x
∂
∂y
∂
∂z
P
Q
R
‫הגדרה‬
(Ry − Qz , Pz − Rx , Qx − Py )
.x, y, z ‫ ההגדרה הנ"ל תלויה במערכת הצירים‬:‫הערה‬
‫תכונות‬
.1
−
→
−
→
−
~ =→
~
∇ × F~ + ∇ × G
∇ × F~ + G
.2
→
−
∇ × f F~
→
→
− −
= f · ∇ × F~ + ∇f × F~
:F~ ∈ C 2 ‫ עבור‬.3
→
−
− →
❞✐✈ r♦tF~ = ∇ · ∇ × F~ = 0
:f ∈ C 2 ‫ עבור‬.4
→
− →
− r♦t (❣r❛❞f ) = ∇ × ∇f = 0
:3 ‫נוכיח לדוגמה את סעיף‬
−
→
− →
∇ · ∇ × F~
=
=
∂
∂
∂
(Ry − Qz ) +
(Pz − Rx ) +
(Qx − Py )
∂x
∂y
∂z
Ryx − Qzx + Pzy − Rxy + Qxz − Pyz = 0
.‫ שוות‬2 ‫כי הנ"ח המעורבות מסדר‬
✶✷✸
Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il)
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 41.2‬משפט סטוקס‬
‫‪ 41‬משפט סטוקס‬
‫‪ 41.2‬משפט סטוקס‬
‫‪ 41.2.1‬ניסוח המשפט‬
‫‪3‬‬
‫יהי ‪ S‬משטח חלק למקוטעין )אוריינטבילי‪ ,‬עם נורמל ‪ (~n‬ב־ ‪ R‬עם שפה ‪ Γ‬חלקה למקוטעין‪ ,‬פשוטה וסגורה‪ ,‬בכיוון‬
‫החיובי‪.‬‬
‫יהי )‪ C 1 ∋ F~ = (P, Q, R‬בתחום המכיל את ‪.S‬‬
‫אזי‪:‬‬
‫ ¨‬
‫˛‬
‫‬
‫→‬
‫‪−‬‬
‫~‬
‫= ~‬
‫‪∇ × F~ · ds‬‬
‫‪F~ · dr‬‬
‫‪S‬‬
‫‪Γ=∂S‬‬
‫הערות‬
‫‪ .1‬משפט גרין הוא מקרה פרטי‪ :‬אם ‪ S‬תחום במישור ‪ ,xy‬ו־)‪ ,F~ = (P, Q, 0‬אז‬
‫‬
‫→‬
‫‪−‬‬
‫‪∇ × F~ · ~n = Qx − Py‬‬
‫ולכן‪:‬‬
‫¨‬
‫‪(Qx − Py ) dxdy‬‬
‫˛‬
‫= ~‬
‫‪F~ · dr‬‬
‫‪Γ‬‬
‫‪D‬‬
‫‪ .2‬התמונה כולה‪:‬‬
‫)א( המשפט היסודי‪+‬ניוטון לייבניץ‪:‬‬
‫ˆ‬
‫)‪f ′ (x) dx = f (b) − f (a‬‬
‫]‪[a,b‬‬
‫)ב( משפט גרין‪:‬‬
‫‪(Qx − Py ) dxdy‬‬
‫¨‬
‫= ~‬
‫‪F~ · dr‬‬
‫‪D‬‬
‫˛‬
‫‪Γ=∂D‬‬
‫)ג( משפט סטוקס‪:‬‬
‫ ¨‬
‫‬
‫→‬
‫‪−‬‬
‫~‬
‫= ~‬
‫‪∇ × F~ · ds‬‬
‫‪F~ · dr‬‬
‫‪S‬‬
‫˛‬
‫‪Γ=∂S‬‬
‫)ד( משפט גאוס‪:‬‬
‫→‬
‫~ ‪−‬‬
‫‪∇ · F dxdydz‬‬
‫˚‬
‫‪V‬‬
‫= ~‬
‫‪F~ · ds‬‬
‫‹‬
‫‪S=∂V‬‬
‫✹✷✶‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
lOMoARcPSD|23687637
‫ משפט סטוקס‬41.2
‫ משפט סטוקס‬41
‫ דוגמאות‬41.2.2
1 ‫דוגמה‬
.C 1 ∋ F~ (x, y, z) = y 2 , z 2 , x2
:‫ כאשר‬,A → B → C → A ‫ הוא המסלול בין הנקודות‬Γ ‫העקום‬
A (1, 0, 0) ; B (0, 0, 1) ; C (0, 1, 0)
.‫לפי סטוקס‬
˛
~ ‫נחשב את‬
F~ · dr
Γ
→
−
∇ × F~ =
î
ĵ
k̂
∂
∂x
2
∂
∂y
2
∂
∂z
2
y
z
x
= (−2z, −2x, −2y)
:‫ לכן‬.~n = (−1, −1, −1) ‫ עם נורמל‬,x + y + z = 1 ‫ להיות החלק המשולש של מישור‬S ‫ניקח את‬
¨ ˛
→
−
~
~
∇ × F~ ds
F · dr =
S
Γ
=
¨
(−2z, −2x, −2y) · (−1, −1, −1) dxdy
D
=
2
¨
dxdy = 2 · ❆r❡❛ (D) = 1
D
2
2 ‫דוגמה‬
.C 1 ‫ שדה‬F~ (x, y, z)
=
x
+
y
−
4,
3xy,
2xz
+
z
2
2
z =4−x −y
.‫ משטח‬S = (x, y, z) ∈ R3
z≥0
¨ →
−
~
~
∇ × F · ds ‫ דרכים שונות את‬3‫נחשב ב־‬
.
S
→
−
∇ × F~
=
î
ĵ
k̂
∂
∂x
∂
∂y
∂
∂z
x + y − 4 3xy
2xz + z 2
= (0, −2z, 3y − 1)
.(‫פתרון א חישוב ישיר של אינטגרל משטחי )לפי הגדרה‬
:(‫ היא )למשל‬S ‫~ של‬r (ρ, θ) ‫הצגה פרמטרית‬
x = ρ cos θ
y = ρ sin θ
z = 4 − ρ2
;
0 ≤ θ ≤ 2π
0≤ρ≤2
:‫לכן‬
~n
= ~rρ′ × ~rθ′ =
=
î
cos θ
−ρ sin θ
2ρ2 cos θ, 2ρ2 sin θ, ρ
✶✷✺
ĵ
sin θ
ρ cos θ
k̂
−2ρ
0
Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il)
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 41.2‬משפט סטוקס‬
‫‪ 41‬משפט סטוקס‬
‫ולכן‪:‬‬
‫‬
‫‬
‫‪0, 2ρ2 − 8, 3ρ sin θ − 1 · 2ρ2 cos θ, 2ρ2 sin θ, ρ dρdθ‬‬
‫=‬
‫‪ˆ2πˆ2‬‬
‫=‬
‫‪0‬‬
‫‬
‫‪4ρ4 sin θ − 16ρ2 sin θ + 3ρ2 sin θ − ρ dρdθ‬‬
‫‪ρdρdθ = −4π‬‬
‫‪ˆ2πˆ2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪ˆ2πˆ2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫ ¨‬
‫‬
‫→‬
‫‪−‬‬
‫~‬
‫‪∇ × F~ · ds‬‬
‫‪0‬‬
‫‪S‬‬
‫‪0‬‬
‫‪−‬‬
‫=‬
‫פתרון ב נשתמש במשפט גאוס‪.‬‬
‫תחילה נסגור את המשטח )כי גאוס מדבר על משטח סגור(‪ ,‬תוך הוספת העיגול‪:‬‬
‫‬
‫‪S1 = (x, y) | x2 + y 2 ≤ 4‬‬
‫נסגור את ‪ S‬ונקבל משטח סגור ‪ S ∪ S1‬עם נורמל כלפי חוץ‪.‬‬
‫˚‬
‫ ‹‬
‫‬
‫‬
‫→‬
‫‪−‬‬
‫→‬
‫→ ‪−‬‬
‫‪−‬‬
‫= ~‬
‫‪∇ × F~ · ds‬‬
‫‪∇ · ∇ × F~ dxdydz = 0‬‬
‫|‬
‫‪{z‬‬
‫}‬
‫‪V‬‬
‫‪S∪S‬‬
‫‪1‬‬
‫‪~ ∈C 2‬‬
‫‪0 ∀F‬‬
‫מסקנה‪:‬‬
‫ ¨‬
‫‬
‫→‬
‫‪−‬‬
‫~‬
‫‪∇ × F~ · ds‬‬
‫‪−‬‬
‫‬
‫→‬
‫‪−‬‬
‫‪∇ × F~ · (0, 0, −1) dxdy‬‬
‫=‬
‫‪S1‬‬
‫¨‬
‫‪−‬‬
‫ ¨‬
‫‬
‫→‬
‫‪−‬‬
‫~‬
‫‪∇ × F~ · ds‬‬
‫‪S‬‬
‫=‬
‫‪x2 +y 2 ≤4‬‬
‫¨‬
‫‪(3y − 1) dxdy‬‬
‫=‬
‫‪x2 +y 2 ≤4‬‬
‫‪(3r sin θ − 1) rdrdθ‬‬
‫‪−rdrdθ = −4π‬‬
‫‪ˆ2πˆ2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪ˆ2πˆ2‬‬
‫‪0‬‬
‫=‬
‫=‬
‫‪0‬‬
‫הערה‪ :‬אם ‪ S‬סגור אז לכל ‪ F~ ∈ C 2‬מתקיים‪:‬‬
‫ ‹‬
‫‬
‫→‬
‫‪−‬‬
‫‪~ =0‬‬
‫‪∇ × F~ · ds‬‬
‫‪S‬‬
‫לב לסימן ‪.(±‬‬
‫ולכן )כמו בפתרון הנ"ל( ניתן להחליף את ‪ S‬בכל ‪ S1‬עם אותה שפה )רק לשים ˛‬
‫~‬
‫ל־‪. F~ · dr‬‬
‫את אותה מסקנה ניתן להסיק מסטוקס‪ .‬שניהם שווים‪ ,‬עד כדי סימן‪,‬‬
‫‪Γ‬‬
‫✻✷✶‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 41.2‬משפט סטוקס‬
‫פתרון ג‬
‫‪ 41‬משפט סטוקס‬
‫נשתמש במשפט סטוקס‪.‬‬
‫˛‬
‫~‬
‫‪F~ · dr‬‬
‫ ¨‬
‫‬
‫→‬
‫‪−‬‬
‫~‬
‫‪∇ × F~ · ds‬‬
‫=‬
‫‪S‬‬
‫‪Γ=∂S‬‬
‫‪ Γ‬הוא המעגל ‪ .x2 + y 2 = 4‬פרמטריזציתו‪:‬‬
‫; )‪(2 cos θ, 2 sin θ, 0‬‬
‫)‪(−2 sin θ, 2 cos θ, 0‬‬
‫=‬
‫=‬
‫) ‪(2 cos θ + 2 sin θ − 4, 12 cos θ sin θ,‬‬
‫‪ˆ2π‬‬
‫‬
‫‪sin2 θ + sin θ cos θ − 2 sin θ − 6 cos2 θ sin θ dθ‬‬
‫‪−4‬‬
‫=‬
‫)‪~r (θ‬‬
‫)‪~r′ (θ‬‬
‫~‪F‬‬
‫‪0 ≤ θ ≤ 2π‬‬
‫=‬
‫~‬
‫‪F~ · dr‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1 − cos 2θ‬‬
‫‪dθ = −4π‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ˆ2π‬‬
‫‪0‬‬
‫‪sin2 θdθ = −4‬‬
‫‪ˆ2π‬‬
‫‪0‬‬
‫‪−4‬‬
‫˛‬
‫‪Γ‬‬
‫=‬
‫‪ 41.2.3‬הוכחת המשפט‬
‫)‪ F~ = (P, Q, R‬שדה וקטורי ‪ .C 1‬נניח )הנחה מקלה( כי ‪ S‬הוא גרף של פונקציה ‪ z = f (x, y) ∈ C 2‬עבור‬
‫‪.(x, y) ∈ D‬‬
‫נסמן‪ Γ :‬־ שפת המשטח ‪ γ ,S‬־ שפת התחום ‪) D‬היטל ‪ Γ‬על מישור ‪.(xy‬‬
‫איור ‪ :54‬המשטח ‪ S‬והתחום ‪D‬‬
‫נוכיח בשלושה שלבים‪:‬‬
‫‪ .1‬הרכיבים שתלויים ב־ ‪ P‬באגף ימין שווים לרכיבים שתלויים ב־ ‪ P‬באגף שמאל‪.‬‬
‫‪127‬‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 41.2‬משפט סטוקס‬
‫‪ 41‬משפט סטוקס‬
‫‪ .2‬הרכיבים שתלויים ב־‪ Q‬באגף ימין שווים לרכיבים שתלויים ב־‪ Q‬באגף שמאל‪.‬‬
‫‪ .3‬הרכיבים שתלויים ב־‪ R‬באגף ימין שווים לרכיבים שתלויים ב־‪ R‬באגף שמאל‪.‬‬
‫שלב ראשון ) ‪ :(P‬נגדיר‪:‬‬
‫))‪P (x, y, f (x, y‬‬
‫=‬
‫‪0‬‬
‫=‬
‫)‪Pe (x, y‬‬
‫)‪e (x, y‬‬
‫‪Q‬‬
‫נתחיל מאגף שמאל של הנוסחה במשפט ‪:‬‬
‫‪P (x (t) , y (t) , f (x (t) , y (t))) x′ (t) dt‬‬
‫‪ˆb‬‬
‫=‬
‫‪ˆb‬‬
‫=‬
‫˛‬
‫‪P (x, y, z) dx‬‬
‫‪a‬‬
‫‪Pe (x (t) , y (t)) x′ (t) dt‬‬
‫‪−Pey dxdy‬‬
‫‪(Py + Pz fy ) dxdy‬‬
‫‪Γ‬‬
‫‪a‬‬
‫¨‬
‫=‬
‫✮♥❡❡‪✭●r‬‬
‫‪D‬‬
‫¨‬
‫=‬
‫‪−‬‬
‫‪D‬‬
‫כעת נעבור לאגף ימין של המשפט‪:‬‬
‫‪(0, Pz , −Py ) · (−fx , −fy , 1) dxdy‬‬
‫¨‬
‫=‬
‫‪D‬‬
‫‪(Py + Pz fy ) dxdy‬‬
‫¨‬
‫‪−‬‬
‫ ¨‬
‫‬
‫→‬
‫‪−‬‬
‫~‬
‫‪∇ × F~ · ds‬‬
‫‪S‬‬
‫=‬
‫‪D‬‬
‫וקיבלנו שהם שווים‪.‬‬
‫שלב שני )‪ :(Q‬שיקולים זהים ל־ ‪.P‬‬
‫שלב שלישי )‪:(R‬‬
‫נתחיל מאגף ימין של הנוסחה במשפט‪:‬‬
‫‪(Ry , −Rx , 0) · (−fx , −fy , 1) dxdy‬‬
‫¨‬
‫‪(Rx fy − fx Ry ) dxdy‬‬
‫‪D‬‬
‫¨‬
‫=‬
‫ ¨‬
‫‬
‫→‬
‫‪−‬‬
‫~‬
‫‪∇ × F~ · ds‬‬
‫‪S‬‬
‫=‬
‫‪D‬‬
‫נעבור לאגף שמאל של הנוסחה במשפט‪:‬‬
‫בהסתמך על‪:‬‬
‫))‪f (x (t) , y (t‬‬
‫=‬
‫)‪fx x′ (t) + fy y ′ (t‬‬
‫=‬
‫)‪z (t‬‬
‫‪′‬‬
‫)‪z (t‬‬
‫נקבל‪:‬‬
‫✽✷✶‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
lOMoARcPSD|23687637
R3 ‫ שדה משמר ב־‬42
˛
Rdz
=
ˆb
=
ˆb
R (x (t) , y (t) , f (x (t) , y (t))) z ′ (t) dt
a
Γ
a
(R (x (t) , y (t) , f (x (t) , y (t))) fx x′ (t) + R (· · · ) fy y ′ (t)) dt
:‫הפעם נסמן‬
Pe
e
Q
=
=
R (x (t) , y (t) , f (x (t) , y (t))) fx
=
R (x (t) , y (t) , f (x (t) , y (t))) fy
:‫ונקבל‬
ˆb a
=
✭●r❡❡♥✮
e (x (t) , y (t)) y ′ (t) dt
Pe (x (t) , y (t)) x′ (t) + Q
¨ D
Pey
ex
Q
e x − Pey dxdy
Q
=
(Ry + Rz fy ) fx + Rfxy
=
(Rx + Rz fx ) fy + Rfyx
e x ‫ ואת‬Pey ‫נחשב את‬
:Q
:‫ נציב באינטגרל שקיבלנו למעלה ונקבל‬.fxy = fyx ‫ נקבל ש־‬f ∈ C 2 ‫בהסתמך על כך ש־‬
¨ ¨
e
e
Qx − Py dxdy =
(Rx fy − fx Ry ) dxdy
D
D
R3 ‫ שדה משמר ב־‬42
:‫ מימדים ראינו‬2‫ב־‬
:‫ אז התנאים הבאים שקולים‬,D ⊆ R2 ‫ רציף ב־‬F~ = (P, Q) ‫משפט‬
˛
~ = 0 .1
F~ · dr
.D‫ סגור ב־‬Γ ‫לכל‬
Γ
.B‫ ל־‬A ‫לא תלוי במסלול בין‬
ˆ
AB
129
Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il)
~ .2
F~ · dr
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 42‬שדה משמר ב־ ‪R3‬‬
‫‪−‬‬
‫→ = ~‪) F‬ואז )‪~ = φ (B) − φ (A‬‬
‫‪F~ · dr‬‬
‫‪∇φ .3‬‬
‫ˆ‬
‫(‪.‬‬
‫‪AB‬‬
‫‪ .4‬אם בנוסף ‪ F~ ∈ C 1‬פשוט קשר אז מתקיים‪.Qx = Py :‬‬
‫תזכורת בזק של עיקרי ההוכחה‬
‫)‪ :(3) ⇐ (2‬הגדרנו‬
‫‪P dx + Qdy‬‬
‫)‪(x,y‬‬
‫ˆ‬
‫= )‪φ (x, y‬‬
‫) ‪(x0 ,y0‬‬
‫)‪:(2) ⇐ (3‬‬
‫‪(φx x′ (t) + φy y ′ (t)) dt‬‬
‫‪ˆb‬‬
‫=‬
‫‪a‬‬
‫‪d‬‬
‫)‪(φ) dt = φ (B) − φ (A‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪ˆb‬‬
‫ˆ‬
‫~‬
‫‪F~ · dr‬‬
‫‪AB‬‬
‫=‬
‫‪a‬‬
‫כדי להוכיח את השקילויות ל־)‪ ,(4‬השתמשנו בגרין‪.‬‬
‫ובשלושה מימדים‪:‬‬
‫משפט )‪ F~ = (P, Q, R‬רציף ב־ ‪ ,V ⊆ R3‬אז התנאים הבאים שקולים‪:‬‬
‫˛‬
‫‪~ = 0 .1‬‬
‫‪F~ · dr‬‬
‫לכל ‪ Γ‬סגור ב־ ‪.V‬‬
‫‪Γ‬‬
‫‪~ .2‬‬
‫‪F~ · dr‬‬
‫ˆ‬
‫לא תלוי במסלול בין ‪ A‬ל־‪.B‬‬
‫‪AB‬‬
‫‪−‬‬
‫→ = ~‪) F‬ואז )‪~ = φ (B) − φ (A‬‬
‫‪F~ · dr‬‬
‫‪∇φ .3‬‬
‫ˆ‬
‫(‪.‬‬
‫‪AB‬‬
‫‪ .4‬אם בנוסף ‪ F~ ∈ C 1‬פשוט קשר אז מתקיים‪? :‬‬
‫‬
‫‬
‫→‬
‫‪−‬‬
‫→‬
‫‪−‬‬
‫→‬
‫‪−‬‬
‫→‬
‫‪−‬‬
‫הערה‪ :‬אם ‪ F~ ∈ C 1‬משמר )כלומר ‪ (F~ = ∇φ‬אז ‪) ∇ × F~ = 0‬כי מתקיים ‪.( ∇ × ∇φ = 0‬‬
‫→‬
‫‪−‬‬
‫האם ההיפך נכון? האם ‪ F~ ⇐ ∇ × F~ = 0‬משמר?‬
‫עיקרי ההוכחה של השקילויות )‪(1) ⇔ (2) ⇔ (3‬‬
‫)‪ :(3) ⇐ (2‬הגדרנו‬
‫‪P dx + Qdy + Rdz‬‬
‫)‪(x,y,z‬‬
‫ˆ‬
‫= )‪φ (x, y, z‬‬
‫) ‪(x0 ,y0 ,z0‬‬
‫‪130‬‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 42‬שדה משמר ב־ ‪R3‬‬
‫)‪:(2) ⇐ (3‬‬
‫‪(φx x′ (t) + φy y ′ (t) + φz z ′ (t)) dt‬‬
‫‪ˆb‬‬
‫=‬
‫‪a‬‬
‫‪d‬‬
‫)‪(φ) dt = φ (B) − φ (A‬‬
‫‪dt‬‬
‫)‪ :(4) ⇐ (3‬ראינו בהערה‪.‬‬
‫)‪:(3) ⇐ (4‬‬
‫ ¨‬
‫‬
‫→‬
‫‪−‬‬
‫~‬
‫‪∇ × F~ · ds‬‬
‫‪ˆb‬‬
‫‪AB‬‬
‫=‬
‫‪a‬‬
‫⋆‬
‫= ~‬
‫‪F~ · dr‬‬
‫‪S‬‬
‫~‬
‫‪F~ · dr‬‬
‫ˆ‬
‫˛‬
‫‪Γ‬‬
‫כאשר המעבר ⋆ מתאפשר לפי סטוקס‪ ,‬אך זהו לא תנאי מספיק‪ .‬צריך תנאי נוסף שיבטיח שקיים ‪ S‬ב־ ‪ V‬כך‬
‫ש־‪ .Γ = ∂S‬אם תנאי זה מתקיים‪ ,‬קוראים ל־ ‪ V‬תחום פשוט קשר‪.‬‬
‫→‬
‫‪−‬‬
‫לכן תנאי )‪ ,(4‬תחת התנאים המתאימים‪ ,‬הוא‪. ∇ × F~ = 0 :‬‬
‫‪ .1‬אם בנוסף ‪ F~ ∈ C 1‬פשוט קשר אז מתקיים‪:‬‬
‫‪131‬‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 42‬שדה משמר ב־ ‪R3‬‬
‫‪ 42.1‬תחום פשוט קשר‬
‫‪ 42.1‬תחום פשוט קשר‬
‫‪ 42.1.1‬דוגמאות‬
‫איור ‪ :55‬דוגמאות‬
‫‪ 42.1.2‬הגדרה‬
‫תחום ‪ V ⊆ R3‬יקרא פשוט־קשר אם לכל עקום סגור ופשוט ‪ Γ‬ניתן לבנות משטח ‪ S ⊆ V‬כך ש־‪.Γ = ∂S‬‬
‫הערה‪ :‬עקום פשוט במרחב הוא עקום שלא חותך את עצמו ולא קשר‪.‬‬
‫איור ‪ :56‬דוגמה לקשר‬
‫✷✸✶‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
lOMoARcPSD|23687637
R3 ‫ שדה משמר ב־‬42
‫דוגמה לשימוש במשפט‬
42.2
‫ דוגמה לשימוש במשפט‬42.2
F~ = (ayz + x, 2xz, bxy + z)
a, b ∈ R
→
−
: ∇ × F~ ‫ נחשב את‬.1
→
−
∇ × F~
î
ĵ
k̂
∂
∂x
∂
∂y
∂
∂z
ayz + x
2xz
bxy + z
=
=
(bx − 2x, −by + ay, 2z − az)
?R3 ‫ משמר בכל‬F~ ‫ השדה‬a, b ‫ עבור אילו‬.2
a=b=2
⇔
→
−
∇ × F~ = 0
:‫ נמצא פונקצית פוטנציאל‬.3
F~ = (2yz + x, 2xz, 2xy + z)
→
−
.F~ = ∇φ :‫ כך שמתקיים‬φ (x, y, z) ‫מחפשים‬
⇒
φ=
ˆ
φy
=
2xz
2xzdy = 2xzy + f (x, z)
φx
=
2yz + fx = 2yz + x
φ
=
2xyz +
φz
=
2xy + g ′ = 2xy + z
⇒
fx = x
⇒
g=
⇒
f=
x2
+ g (z)
2
x2
+ g (z)
2
z2
2
:‫ולכן‬
φ (x, y, z) = 2xyz +
x2
z2
+
2
2
‫ הוא קטע המעגל‬C ‫כאשר‬
ˆ
~ ‫ נחשב את‬.4
F~ · dr
C
(x, y, z) ∈ R3 : x2 + y 2 = 1, z = 1
,‫ בגלל שהשדה משמר‬.‫( בכיוון המנוגד לכיוון השעון אם מסתכלים מלמעלה‬1, 0, 1) ‫( לנקודה‬0, 1, 1) ‫מהנקודה‬
:‫נקבל‬
ˆ
~ = φ (1, 0, 1) − φ (0, 1, 1) = 1 − 1 = 1
F~ · dr
2
2
C
133
Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il)
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 42‬שדה משמר ב־ ‪R3‬‬
‫‪ 42.3‬משמעות הרוטור‬
‫‪ 42.3‬משמעות הרוטור‬
‫הגודל ~‬
‫‪F~ · dr‬‬
‫˛‬
‫נקרא הצירקולציה של ~‪ F‬לאורך ‪.Γ‬‬
‫‪Γ‬‬
‫איור ‪ :57‬מערבולות‬
‫איור ‪ :58‬צירקולציה‬
‫‪−‬‬
‫→ )תחת ההנחות המתאימות; ‪ ,C 1‬פשוט קשר וכו'( אז ‪~ = 0‬‬
‫‪F~ · dr‬‬
‫ראינו שאם ‪∇ × F~ = 0‬‬
‫˛‬
‫‪Γ‬‬
‫→‬
‫‪−‬‬
‫עם ‪ ∇ × F~ = 0‬נקרא חסר מערבולות‪.‬‬
‫✹✸✶‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫לכל ‪ Γ‬סגור‪ .‬שדה‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 43‬תוספות‬
‫הגדרה חלופית לרוטור‬
‫ ¨‬
‫‬
‫→‬
‫‪−‬‬
‫~‬
‫‪∇ × F~ · ds‬‬
‫=‬
‫~‬
‫‪F~ · dr‬‬
‫˛‬
‫‪Γr‬‬
‫‪S‬‬
‫ ‪¨r‬‬
‫‬
‫→‬
‫‪−‬‬
‫‪∇ × F~ · n̂ds‬‬
‫=‬
‫✮✳❢❡❞ ②❜✭‬
‫‪Sr‬‬
‫‬
‫→‬
‫‪−‬‬
‫)‪∇ × F~ · n̂ (Q) · A (S‬‬
‫❡‪✭✐♥t❡r♠❡❞✐❛t‬‬
‫=‬
‫✮♠❡‪✈❛❧✉❡ t❤❡♦r‬‬
‫ולכן נקבל‪:‬‬
‫~‬
‫‪F~ · dr‬‬
‫‪Γr‬‬
‫) ‪A (Sr‬‬
‫‬
‫→‬
‫‪−‬‬
‫‪∇ × F~ · n̂ = lim‬‬
‫¸‬
‫‪r→0‬‬
‫→‬
‫‪−‬‬
‫הגדרה זו לא תלויה במערכת הצירים ובהיות ‪ .F~ ∈ C 1‬חושבים על ~‪ ∇ × F‬כעל "צפיפות הצירקולציה"‪ .‬הכיוון של‬
‫→‬
‫‪−‬‬
‫~‪ ∇ × F‬נקרא ציר הערבול‪.‬‬
‫‪ 43‬תוספות‬
‫‪ 43.1‬הרחבה ־ שדה משמר‬
‫ ‬
‫משפט יהי ‪ F~ ∈ C 1‬בתחום })‪ V ) V = R3 \ {(0, 0, z‬אינו פשוט קשר( ונניח ‪.r♦t F~ = ~0‬‬
‫˛‬
‫אם קיים עקום סגור ‪ γ‬המקיף את ציר ‪ z‬כך ש־‪~ = 0‬‬
‫‪F~ · dr‬‬
‫אז ~‪ F‬משמר ב־ ‪.V‬‬
‫‪γ‬‬
‫הוכחה‪ :‬נסו לבד! רעיון ההוכחה דומה מאוד עבור })‪.D = R2 \ {(0, 0‬‬
‫הערה‪ :‬אפשר לנסח עבור ‪ V‬יותר כללי‪.‬‬
‫‪ 43.2‬משפט גאוס במישור‬
‫תזכורת ־ גאוס במרחב‬
‫~‬
‫‪F~ · ds‬‬
‫˚‬
‫‹‬
‫ ˚‬
‫→‬
‫~ ‪−‬‬
‫= ‪∇ · F dxdydz‬‬
‫= ‪(Px + Qy + Rz ) dxdydz‬‬
‫‪V‬‬
‫‪S=∂V‬‬
‫האינטגרל ~‬
‫‪F~ · ds‬‬
‫‹‬
‫‪V‬‬
‫הוא משטחי סוג ‪ ,2‬אך הוא מוגדר על־ידי משטחי סוג ראשון‪:‬‬
‫‪S=∂V‬‬
‫‬
‫‪F~ · n̂ ds‬‬
‫הרחבה‬
‫ ‹‬
‫= ~‬
‫‪F~ · ds‬‬
‫‪S‬‬
‫‹‬
‫‪S=∂V‬‬
‫ ‬
‫אם נגדיר עבור )‪ F~ (x, y) = (P, Q‬את הדיברגנץ ע"י ‪.❞✐✈ F~ = Px + Qy‬‬
‫‬
‫‪F~ · n̂ dr‬‬
‫‬
‫˛‬
‫= ‪(Px + Qy ) dxdy‬‬
‫¨‬
‫‪D‬‬
‫‪Γ=∂D‬‬
‫כאשר נגדיר את ̂‪) n‬הנורמל לעקום( בתור הנורמל למשיק לעקום‪.‬‬
‫✺✸✶‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
lOMoARcPSD|23687637
~r
F~ = − 3 ‫ השדה‬43.3
r
‫ תוספות‬43
:Γ ‫פרמטריזציה של‬
~r (t) =
~r′ (t) =
~r′ · ~n =
~n (t)
|~n (t)|
=
=
⇒ n̂ (t)
=
(x (t) , y (t)) ;
(x′ (t) , y ′ (t))
0
a≤t≤b
(y ′ (t) , −x′ (t))
|~r′ (t)|
~n (t)
|~r′ (t)|
:‫הוכחת גאוס במישור‬
˛ Γ
F~ · n̂ dr
=
ˆb =
ˆb
a
a
(y ′ (t) , −x′ (t))
F~ (x (t) , y (t)) ·
|~r′ (t)|
|~r′ (t)| dt
(P (x (t) , y (t)) y ′ (t) − Q (x (t) , y (t)) x′ (t)) dt
:‫ ונקבל‬J~ = (−Q, P ) :‫נגדיר שדה חדש‬
=
✭●r❡❡♥✮
=
=
˛
~
J~ · dr
Γ
¨
D
¨
(Px − (−Qy )) dxdy
(Px + Qy ) dxdy
D
~r
F~ = − 3 ‫ השדה‬43.3
r
‫סימונים‬
~r
=
r
=
(x, y, z)
p
|~r| = x2 + y 2 + z 2
:‫ מיוצג על ידי הביטוי‬F~ ,‫ ברישום מלא‬,‫לכן‬
−xî − y ĵ − z k̂
F~ (x, y, z) =
3/2
(x2 + y 2 + z 2 )
136
Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il)
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪~r‬‬
‫‪ 43.3‬השדה ‪F~ = − 3‬‬
‫‪r‬‬
‫‪ 43‬תוספות‬
‫הרחבה זה נקרא שדה מרכזי‪ .‬למשל‪ ,‬שדה הכובד )ללא הקבועים ‪ (G, M, m‬הוא שדה מרכזי‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫כיוונו לראשית‪ ,‬וגודלו ‪. 2‬‬
‫‪r‬‬
‫ראינו‪:‬‬
‫→‬
‫‪−‬‬
‫‪F~ = ∇φ‬‬
‫כאשר‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪r‬‬
‫=‬
‫‪1‬‬
‫‪z2‬‬
‫‪+‬‬
‫‪y2‬‬
‫‪x2‬‬
‫‪+‬‬
‫כלומר‪ F~ ,‬משמר בכל })‪.R3 \ {(0, 0, 0‬‬
‫‪φ (x, y, z) = p‬‬
‫הרוטור של ~‪F‬‬
‫̂‪k‬‬
‫̂‪j‬‬
‫̂‪i‬‬
‫‪∂/∂z‬‬
‫‪∂/∂y‬‬
‫‪−y‬‬
‫‪r3‬‬
‫‪∂/∂x‬‬
‫‪−z‬‬
‫‪r3‬‬
‫→‬
‫‪−‬‬
‫= ~‪∇ × F‬‬
‫‪−x‬‬
‫‪r3‬‬
‫נחשב רק את הנגזרת הראשונה שצריך לחשב‪ ,‬ומשיקולי סימטריה נסיק עבור השאר‪:‬‬
‫לכן‪:‬‬
‫‪3z 1‬‬
‫‪3yz‬‬
‫‪2y‬‬
‫‪p‬‬
‫‪= 5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪r z x +y +z‬‬
‫‪r‬‬
‫=‬
‫‪∂r‬‬
‫‪∂y‬‬
‫· ‪− (−z) · 3r2‬‬
‫‪r6‬‬
‫=‬
‫‬
‫‪−z‬‬
‫‪r3‬‬
‫‬
‫ ‬
‫‪r♦t F~ = ~0‬‬
‫הדיברגנץ של ~‪F‬‬
‫‬
‫‪−z‬‬
‫‪r3‬‬
‫‬
‫∂‬
‫‪∂z‬‬
‫‪+‬‬
‫‬
‫‪−y‬‬
‫‪r3‬‬
‫‬
‫∂‬
‫‪∂y‬‬
‫‪+‬‬
‫‬
‫‪−x‬‬
‫‪r3‬‬
‫‬
‫∂‬
‫‪∂x‬‬
‫=‬
‫→‬
‫~ ‪−‬‬
‫‪∇ ·F‬‬
‫נחשב רק את הנגזרת הראשונה שצריך לחשב‪ ,‬ומשיקולי סימטריה נסיק עבור השאר‪:‬‬
‫‬
‫‬
‫‪−1 · r3 + x · 3r2 xr‬‬
‫‪∂ −x‬‬
‫‪3x2 − r2‬‬
‫=‬
‫=‬
‫‪∂x r3‬‬
‫‪r6‬‬
‫‪r5‬‬
‫ולכן‪:‬‬
‫ ‬
‫‪❞✐✈ F~ = 0‬‬
‫מסקנות‬
‫ ‬
‫‪ ❞✐✈ F~ = 0 .1‬ב־})‪ .R3 \ {(0, 0, 0‬כלומר ~‪ F‬חסר מקורות‪.‬‬
‫ ‬
‫‪ r♦t F~ = ~0 .2‬ב־})‪ .R3 \ {(0, 0, 0‬כלומר ~‪ F‬חסר מערבולות‪.‬‬
‫‪ F~ .3‬משמר ב־})‪.R3 \ {(0, 0, 0‬‬
‫‪137‬‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫∂‬
‫‪∂y‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪~r‬‬
‫‪ 43.3‬השדה ‪F~ = − 3‬‬
‫‪r‬‬
‫‪ 43‬תוספות‬
‫תרגיל נגדיר‪:‬‬
‫‪~r‬‬
‫‪F~α = − α‬‬
‫‪r‬‬
‫לאילו ערכי ‪ α‬נקבל כי ‪ F~α‬הוא‪:‬‬
‫❼ חסר מקורות?‬
‫❼ חסר מערבולות?‬
‫❼ משמר?‬
‫דוגמה‬
‫נחשב )עבור ~‪ F‬המדובר( את ~‬
‫‪F~ · ds‬‬
‫‹‬
‫כאשר ‪ S‬ספירת היחידה‪:‬‬
‫‪S‬‬
‫‬
‫‪S = (x, y, z) ∈ R3 : x2 + y 2 + z 2 = 1‬‬
‫∈ ~‪ F‬ב־ ‪) V‬הכדור ש־ ‪ V‬שפתו(‪.‬‬
‫אסור להשתמש‚בגאוס‪ .‬גאוס לא תקף כי ‪/ C 1‬‬
‫נראה שאכן ‪ S‬אינו ‪ ,0‬כפי שהיה נותן גאוס אם היינו משתמשים בו‪.‬‬
‫נחשב‪ ,‬אפוא‪ ,‬לפי הגדרה‪:‬‬
‫פרמטריזציה של ‪:S‬‬
‫‪0≤θ≤π‬‬
‫‪0 ≤ ϕ ≤ 2π‬‬
‫;‬
‫)‪(cos ϕ sin θ, sin ϕ sin θ, cos θ‬‬
‫=‬
‫)‪r (ϕ, θ‬‬
‫בדוגמאות קודמות חישבנו את ‪ ,~n‬וקיבלנו‪:‬‬
‫‬
‫‪~n = − cos ϕ sin2 θ, − sin ϕ sin2 θ, − sin θ cos θ‬‬
‫ולכן‪:‬‬
‫‪F~ · ~n = − cos2 ϕ sin3 θ + sin2 ϕ sin3 θ + sin θ cos2 θ = sin θ‬‬
‫ולכן‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‹‬
‫‪ˆπ ˆ2π‬‬
‫‪~ =  sin θdϕ dθ = 4π 6= 0‬‬
‫‪F~ · ds‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪S‬‬
‫‪138‬‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 44‬נקודות קיצון‬
‫איור ‪ :59‬הנגזרת מתאפסת‬
‫חלק‬
‫■■❳‬
‫חקירת פונקציות‬
‫‪ 44‬נקודות קיצון‬
‫הגדרה נאמר כי ) ‪ (x0 , y0‬היא נקודת מינימום )מקסימום( מקומי של )‪ f (x, y‬אם מתקיים )‪f (x0 , y0 ) ≤ f (x, y‬‬
‫)≥( לכל )‪ (x, y‬בסביבה של ) ‪.(x0 , y0‬‬
‫תזכורת במשתנה יחיד‪ ,‬אם ‪ f‬גזירה אז תנאי הכרחי )אך לא מספיק( לכך ש־ ‪ x0‬תהיה קיצון)אקסטרמום( מקומי היה‬
‫‪) f ′ (x0 ) = 0‬משפט פרמה(‪.‬‬
‫הערה יתכן גם אוכף )כמו פרבולואיד היפרבולי‪ ,‬למשל ‪.(z = xy‬‬
‫בנוסף‪ ,‬קיימת צורה נוספת הידועה בכינוי‪ :‬אוכף קוף‬
‫משוואתו של אוכף קוף כזה היא למשל‪:‬‬
‫‪z = x3 − 3xy 2‬‬
‫‪ 44.0.1‬דוגמאות‬
‫‪ .1‬ניקח ‪ .f (x, y) = x4 + y 4‬אין מקסימום‪ (0, 0) ,‬מינימום גלובלי‪.‬‬
‫‪ .2‬ניקח ‪ .f (x, y) = x4 − y 4‬אין מינימום ואין מקסימום‪.‬‬
‫‪ 44.0.2‬הערה חשובה‬
‫מרגע זה ואילך‪ ,‬לכל אורך הדיון‪ ,‬נניח קיום נ"ח‪.‬‬
‫✾✸✶‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 44‬נקודות קיצון‬
‫איור ‪ :60‬אוכף קוף‬
‫‪ 44.0.3‬משפט "פרמה בשני משתנים"‬
‫תנאי הכרחי לקיום קיצון מקומי בנקודה ) ‪ (x0 , y0‬הוא‪:‬‬
‫‪∂f‬‬
‫‪∂f‬‬
‫= ) ‪(x0 , y0‬‬
‫) ‪(x0 , y0‬‬
‫‪∂x‬‬
‫‪∂y‬‬
‫=‪0‬‬
‫הוכחה‪:‬‬
‫אם ל־ ‪ f‬יש מקסימום מקומי ב־) ‪ (x0 , y0‬אז נגדיר ) ‪ g (x) = f (x, y0‬ול־‪ g‬יש מקסימום מקומי ב־ ‪ .x0‬לפי‬
‫‪.0 = g ′ (x) = ∂f‬‬
‫פרמה )במשתנה יחיד( ) ‪∂x (x0 , y0‬‬
‫‪.0 = ∂f‬‬
‫באופן דומה ) ‪∂y (x0 , y0‬‬
‫הערה למעשה בכל כיוון ̂‪ u‬בו יש נ"ח‪ ,‬מתקיים ‪. ∂∂fû (x0 , y0 ) = 0‬‬
‫‪ 44.0.4‬תנאים מספיקים למציאת נקודת קיצון‬
‫כדי למצוא תנאים מספיקים ולמיין נקודות קיצון נעזר בטיילור‪.‬‬
‫נבדוק‪ ,‬למשל‪ ,‬את הנקודה )‪ .(0, 0‬לפי טיילור‪:‬‬
‫)‪xfx (0, 0) + yfy (0, 0‬‬
‫‬
‫‪1 2‬‬
‫‪+‬‬
‫‪x fxx + 2xyfxy + y 2 fyy‬‬
‫!‪2‬‬
‫‪+ · · · + Rn‬‬
‫=‬
‫)‪f (x, y) − f (0, 0‬‬
‫אם )‪(0, 0‬חשודה באקסטרמום‪ ,‬אז ‪ ,fx = fy = 0‬ולכן‪:‬‬
‫‬
‫‪1 2‬‬
‫‪x fxx + 2xyfxy + y 2 fyy + · · · + Rn‬‬
‫!‪2‬‬
‫= )‪f (x, y) − f (0, 0‬‬
‫‪140‬‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 44‬נקודות קיצון‬
‫אם )‪ (0, 0‬מינימום‪ ,‬אז ‪ f (x, y) − f (0, 0) ≥ 0‬לכל ‪ x, y‬בסביבה‪ .‬ההיפך עבור מקסימום‪.‬‬
‫הגורמים ב־" · · ·" הם ממעלה ‪ 3‬ומעלה‪ .‬אם נסתכל על ‪ x, y‬קרובים מאוד ל־)‪ ,(0, 0‬נקבל כי אלו זניחים לעומת‬
‫היא‬
‫לא במסגרת קורס זה(‪ 2.‬‬
‫הגורם הריבועי )לאמירה זו יש הוכחה אפסילונאוטית‪ ,‬אך ‬
‫‪1‬‬
‫!‪. 2‬‬
‫לכן נטען כי ‪ f (x, y) − f (0, 0) ≥ 0‬אם מתקיים ‪x fxx + 2xyfxy + y 2 fyy ≥ 0‬‬
‫נסמן‪:‬‬
‫‬
‫)‪fxx (0, 0‬‬
‫)‪fxy (0, 0) = fyx (0, 0‬‬
‫= ‪A‬‬
‫= ‪B‬‬
‫)‪fyy (0, 0‬‬
‫‪C‬‬
‫‬
‫הביטוי ‪x2 fxx + 2xyfxy + y 2 fyy‬‬
‫בסביבת )‪.(0, 0‬‬
‫נניח ‪:A 6= 0‬‬
‫"‬
‫‪#‬‬
‫‪2‬‬
‫‬
‫‪B2‬‬
‫‪C‬‬
‫‪B‬‬
‫‪2‬‬
‫‪A x+ y +y‬‬
‫‪− 2‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫"‬
‫‪2‬‬
‫‬
‫‪#‬‬
‫‪2‬‬
‫‪CA‬‬
‫‪−‬‬
‫‪B‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A x + y + y2‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A2‬‬
‫‪1‬‬
‫!‪2‬‬
‫=‬
‫קרוי תבנית ריבועית‪ .‬נרצה לדעת האם היא חיובית או שלילית לכל ‪x, y‬‬
‫=‬
‫‪Ax2 + 2Bxy + Cy 2‬‬
‫=‬
‫‪ .1‬אם ‪⇐ A > 0 ,AC − B 2 > 0‬מינימום‪.‬‬
‫‪ .2‬אם ‪⇐ A < 0 ,AC − B 2 > 0‬מקסימום‪.‬‬
‫‪ .3‬אם ‪ ⇐ AC − B 2 < 0‬על ‪ y = 0‬הביטוי חיובי‪ ,‬ועל ‪= 0‬‬
‫‪ .4‬אם ‪ AC − B 2 = 0‬אז על ‪= 0‬‬
‫כבר לא "זניח"‪ ,‬ולכן אין מסקנה‪.‬‬
‫‪B‬‬
‫‪Ay‬‬
‫‪B‬‬
‫‪Ay‬‬
‫‪ x +‬הביטוי שלילי⇐אוכף‪.‬‬
‫‪ x +‬התבנית הריבועית מתאפסת‪ .‬לכן הגורם "הזניח" )ממעלה ‪ 3‬ומעלה(‬
‫נניח ‪ :A = 0‬צורת התבנית היא ‪.2Bxy + Cy 2‬‬
‫‪ ⇐ B = C = 0 .1‬אין מסקנה‪.‬‬
‫‪ ⇐ B 6= C = 0 .2‬התבנית היא מהצורה ‪ ,2Bxy‬כלומר אוכף‪.‬‬
‫‪ ⇐ 0 = B 6= C .3‬מתאפס על ‪ ,y = 0‬ולכן אין מסקנה‪.‬‬
‫‪i‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪−B‬‬
‫‪x‬‬
‫‪ ⇐ B 6= 0, C 6= 0 .4‬ניתן לכתוב את התבנית בצורה‬
‫‪C2‬‬
‫הערה‬
‫‪2‬‬
‫‪B‬‬
‫‪Cx‬‬
‫‪y+‬‬
‫‪h‬‬
‫‪ ⇐ C‬אוכף‪.‬‬
‫נשים לב כי ארבעת המקרים האחרונים העליונים למעשה "נופלים" תחת ארבעת המקרים מעליהם‪:‬‬
‫‪ .1‬אם ‪ B = C = 0‬אז זה למעשה נכלל בדיון על ‪ ,AC − B 2 = 0‬ולכן אין מסקנה‪.‬‬
‫‪ .2‬אם ‪ B 6= C = 0‬אז ‪ ,AC − B 2 < 0‬כלומר אוכף‪.‬‬
‫‪ .3‬אם ‪ B = 0, C 6= 0‬אז אין מסקנה )כי על ‪ y = 0‬נקבל ‪.(AC − B 2 = 0‬‬
‫‪ .4‬אם ‪ B 6= 0, C 6= 0‬אז )משום ש־‪ A‬מתאפס( ‪ AC − B 2 < 0‬ואז נקבל אוכף‪.‬‬
‫‪141‬‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 44‬נקודות קיצון‬
‫‪ 44.1‬מבחן הנגזרת השניה‬
‫‪ 44.1‬מבחן הנגזרת השניה‬
‫משפט נניח ‪ f (x, y) ∈ C 2‬בסביבת ) ‪ (x0 , y0‬ונניח כי ‪.fx (x0 , y0 ) = fy (x0 , y0 ) = 0‬‬
‫נסמן‬
‫) ‪fxx (x0 , y0‬‬
‫=‬
‫‪A‬‬
‫) ‪fxy (x0 , y0‬‬
‫) ‪fyy (x0 , y0‬‬
‫=‬
‫=‬
‫‪B‬‬
‫‪C‬‬
‫אזי‪:‬‬
‫‪⇐ AC − B 2 > 0 .1‬יש קיצון מקומי‪:‬‬
‫)א( ‪ A > 0‬מינימום‬
‫)ב( ‪ A < 0‬מקסימום‬
‫‪⇐ AC − B 2 < 0 .2‬אין קיצון מקומי )אוכף(‬
‫‪⇐ AC − B 2 = 0 .3‬אין מסקנה‪.‬‬
‫‪ 44.1.1‬דוגמה‬
‫נחפש נקודות מינימום ומקסימום של ‪.f (x, y) = x2 y + xy 2 − xy‬‬
‫נמצא נקודות חשודות‪:‬‬
‫‪y (2x + y − 1) = 0‬‬
‫‪x (x + 2y − 1) = 0‬‬
‫(‬
‫⇒‬
‫‪fx = 2xy + y 2 − y = 0‬‬
‫‪fy = x2 + 2xy − x = 0‬‬
‫(‬
‫פתרונות אפשריים‪:‬‬
‫‬
‫‪1 1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪3 3‬‬
‫‬
‫‪(0, 0) , (1, 0) , (0, 1) ,‬‬
‫כעת‪ ,‬נבדוק מינימום ומקסימום לפי מבחן הנגזרת השניה‪ .‬נחשב תחילה את נ"ח מסדר ‪:2‬‬
‫‪2y‬‬
‫=‬
‫‪fxx‬‬
‫‪2x + 2y − 1‬‬
‫‪2x‬‬
‫=‬
‫=‬
‫‪fxy‬‬
‫‪fyy‬‬
‫נבדוק אתת הנקודות החשודות‪:‬‬
‫‪ fxx = 0, fxy = 1, fyy = 0 :(0, 0) .1‬כלומר ‪⇐ AC − B 2 = −1 < 0‬לא קיצון‪.‬‬
‫‪ fxx = 2, fxy = 1, fyy = 0 :(1, 0) .2‬כלומר ‪⇐ AC − B 2 = −1 < 0‬לא קיצון‪.‬‬
‫‪ :(0, 1) .3‬לא קיצון‪.‬‬
‫‬
‫‪= 13 , fyy = 32 : 13 , 31 .4‬‬
‫‪ fxx = 32 , fxy‬כלומר ‪⇐ A > 0, AC − B 2 > 0‬מינימום‪.‬‬
‫‪142‬‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 44.1‬מבחן הנגזרת השניה‬
‫‪ 44‬נקודות קיצון‬
‫‪ 44.1.2‬הכללה עבור פונקציות עם יותר משתנים‬
‫עד כה התבוננו בתבנית הריבועית‪ .‬נכתוב אותה באופן מעט שונה‪:‬‬
‫‬
‫המטריצה‬
‫‬
‫‪B‬‬
‫‪C‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‬
‫‪x‬‬
‫‪y‬‬
‫‬
‫‪B‬‬
‫‪C‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‬
‫‬
‫‪y‬‬
‫= ‪Ax2 + 2Bxy + Cy 2‬‬
‫‪x‬‬
‫= ‪ M‬היא מטריצה סימטרית‪ ,‬כלומר ‪.M = M T‬‬
‫‪A B‬‬
‫אנחנו הסתכלנו על הסימנים של ‪ A‬ושל‬
‫‪B C‬‬
‫באופן כללי‪ ,‬לתבנית ריבועית סימטרית ) ‪(mij = mji‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪m11 m12 · · · m1n‬‬
‫‪x1‬‬
‫‪✳✳   x ‬‬
‫✳✳‬
‫‪2 ‬‬
‫✳‬
‫‪m21‬‬
‫‪✳ ‬‬
‫‪‬‬
‫‪ ✳✳ ‬‬
‫✳✳‬
‫‪✳✳ ‬‬
‫✳✳‬
‫‪‬‬
‫‪✳ ‬‬
‫✳‬
‫✳‬
‫‪✳ ‬‬
‫‪xn‬‬
‫‪mn1 · · · · · · mnn‬‬
‫כדי לקבוע את חיוביות התבנית‪.‬‬
‫ב־‪ n‬משתנים מתאימה מטריצה סימטרית‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪xn‬‬
‫···‬
‫‪x2‬‬
‫‪x1‬‬
‫· · · ‪m11 x21 + 2m12 x1 x2 +‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪mij xi xj‬‬
‫=‬
‫=‬
‫=‬
‫‪i=1 j=1‬‬
‫השאלה היא מתי התבנית הנ"ל היא חיובית )ללא תלות ב־ ···‪ x1,2,‬שנציב(‪.‬‬
‫הגדרה ‪) M‬סימטרית וממשית( נקראת חיובית לחלוטין אם ‪ ~xt M~x > 0‬לכל ‪.~x‬‬
‫הערה‪ :‬באנגלית ❡‪.♣♦s✐t✐✈❡ ❞❡✜♥✐t‬‬
‫הערה‪ :‬יש כל מיני אפיונים‪ ,‬למשל ערכים־עצמיים חיוביים‪.‬‬
‫הגדרה‬
‫מינור ראשי הוא מינור "שמאלי עליון" של מטריצה‪ ,‬כלומר‪:‬‬
‫‪m11‬‬
‫‪m12‬‬
‫‪m22‬‬
‫‪m13‬‬
‫‪m23‬‬
‫‪m33‬‬
‫‪m11‬‬
‫‪m21‬‬
‫‪m12‬‬
‫‪m22‬‬
‫‪m32‬‬
‫‪m11‬‬
‫‪m21‬‬
‫‪m31‬‬
‫וכו'‪.‬‬
‫משפט )סילבסטר(‬
‫‪ M .1‬חיובית לחלוטין ⇔ כל המינורים הראשיים חיוביים‪.‬‬
‫‪ M .2‬שלילית לחלוטין ⇔ סימני המינוריים הראשיים מתחלפים ומתחילים מ־‪ ,−‬כלומר‪:‬‬
‫· · · ‪−, +, −, +, −, +,‬‬
‫✸✹✶‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫‪t‬‬
‫‪~x M~x‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 44.2‬אקסטרמום תחת אילוצים‬
‫המטריצה‬
‫‬
‫‪fxy‬‬
‫‪fyy‬‬
‫‪fxx‬‬
‫‪fxy‬‬
‫‬
‫‪ 44‬נקודות קיצון‬
‫‪ ,‬ובאופן כללי המטריצה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪∂2f‬‬
‫‪∂x1 ∂xn ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫✳‬
‫✳‬
‫‪‬‬
‫✳‬
‫‪‬‬
‫‪∂2f ‬‬
‫‪‬‬
‫‪∂2f‬‬
‫‪ ∂x2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫✳‬
‫✳‬
‫‪‬‬
‫✳‬
‫‪‬‬
‫‪ ∂2f‬‬
‫‪∂xn ∂x1‬‬
‫···‬
‫✳‬
‫✳‬
‫✳‬
‫···‬
‫‪∂x2n‬‬
‫נקראת ההסיאן של ‪ f‬ומסומנת‪ ,H (f ) (~x) :‬או לעיתים )כאשר ‪ f‬ברורה מההקשר( )‪.H (~x‬‬
‫→‬
‫‪−‬‬
‫הכללה של מבחן הנגזרת השניה תהי ‪ f ∈ C 2‬עם ‪ ∇f = ~0‬ב־ ‪ .~x0‬אזי‪:‬‬
‫‪ .1‬אם ) ‪ H (~x0‬חיובית לחלוטין אז ל־ ‪ f‬יש מינימום ב־ ‪.~x0‬‬
‫‪ .2‬אם ) ‪ H (~x0‬שלילית לחלוטין אז ל־ ‪ f‬יש מקסימום ב־ ‪.~x0‬‬
‫‪ .3‬אם ל־) ‪ H (~x0‬יש ע"ע חיוביים וגם שליליים אז ‪ ~x0‬אוכף‪.‬‬
‫‪ .4‬אם יש ע"ע ‪ 0‬ויתר הע"ע בעלי אותו סימן ־ לא יודעים‪.‬‬
‫‪ 44.2‬אקסטרמום תחת אילוצים‬
‫אם מחפשים ערך מינימום או מקסימום של )‪ f (x, y‬בתחום ‪ ,D‬יתכן שהוא מתקבל על ‪.∂D‬‬
‫את העקום שמהווה את ‪ ∂D‬נוכל לתאר ע"י פונקציה )בד"כ סתומה( ‪.g (x, y) = 0‬‬
‫הבעיה‪ :‬למצוא )‪ max f (x, y‬תחת האילוץ ‪ .g (x, y) = 0‬נקרא ל־ ‪ f‬פונקצית המטרה‪ ,‬ול־‪ g‬פונקצית האילוץ‪.‬‬
‫דוגמאות‬
‫דוגמה ‪1‬‬
‫נמצא קיצון של ‪ f (x, y) = x2 + y 2‬עם האילוץ ‪.x + y = 1‬‬
‫פתרון‪ :‬נרשום ‪ y = 1 − x‬ואז )‪ f (x, y‬על האילוץ תהיה‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪f (x, 1 − x) = x2 + (1 − x) = 2x2 − 2x + 1‬‬
‫‪4x − 2 = 0‬‬
‫‬
‫‬
‫‪1 1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫= )‪x = ⇒ min f (x, y‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2 2‬‬
‫=‬
‫=‬
‫)‪ψ (x‬‬
‫)‪ψ ′ (x‬‬
‫הערה‪ :‬אם לא יודעים לכתוב את )‪ g (x, y‬כפונקציה מפורשת של )‪ y = y (x‬אז לא נוכל לפתור כך‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫דוגמה ‪ ,f (x, y) = x2 + y 2 :2‬אילוץ ‪. xa2 + yb2 = 1‬‬
‫)מחפשים נקודותעל האליפסה שמרחקן מהראשית מינימלי‪/‬מקסימלי(‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫נרשום‪ y 2 = b2 1 − xa2 :‬ונציב ב־)‪:f (x, y‬‬
‫‬
‫‪x2‬‬
‫‪1− 2‬‬
‫‪a‬‬
‫‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪x +b‬‬
‫‬
‫‬
‫‪b2‬‬
‫‪b2‬‬
‫‪2x − 2x 2 = 2x 1 − 2‬‬
‫‪a‬‬
‫‪a‬‬
‫)‪0 ⇒ x = 0 ⇒ (0, b) , (0, −b‬‬
‫=‬
‫)‪ψ (x‬‬
‫‪′‬‬
‫=‬
‫)‪ψ (x‬‬
‫=‬
‫)‪ψ ′ (x‬‬
‫רגע! לא מצאנו את )‪ !(−a, 0) , (a, 0‬מצאנו רק נקודות ‪ x‬בהן ‪ ,ψ ′ (x) = 0‬לא בדקנו את קצוות הקטע ]‪ [−a, a‬שבו‬
‫מוגבל ‪.x‬‬
‫מסקנה‪ :‬זהירות‪.‬‬
‫‪144‬‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 44.2‬אקסטרמום תחת אילוצים‬
‫‪ 44‬נקודות קיצון‬
‫‪ 44.2.1‬שיטת כופלי לגרנז'‬
‫משפט )מנוסח עבור )‪ f (x, y‬עם אילוץ ‪(1‬‬
‫תהי ‪ .f (x, y) ∈ C 1‬תהי ) ‪ (x0 , y0‬נקודת קיצון של ‪ f‬תחת האילוץ ‪ ,g (x, y) = 0‬כאשר גם ‪ g ∈ C 1‬ו־‬
‫→‬
‫‪−‬‬
‫‪. ∇g (x0 , y0 ) 6= 0‬‬
‫אזי קיים ‪) λ‬כופל לגרנז'( כל שמתקיים‪:‬‬
‫→‬
‫‪−‬‬
‫‪∇ (f + λg) = ~0‬‬
‫הערות‪:‬‬
‫→‬
‫‪−‬‬
‫‪ .1‬לפעמים מופיע ־ בנוסחה‪ ,‬כלומר‪. ∇ (f − λg) = ~0 :‬‬
‫‪ .2‬זה תנאי הכרחי בלבד‪.‬‬
‫‬
‫‬
‫→‬
‫‪−‬‬
‫‪∂f‬‬
‫‪ . ∇f = ∂f‬התנאי בנוסחה‪:‬‬
‫השיטה כזכור‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪∂x ∂y‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪fx (x, y) + λgx (x, y) = 0‬‬
‫‪fy (x, y) + λgy (x, y) = 0‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪g (x, y) = 0‬‬
‫זוהי מערכת של שלוש משוואות בשלושה נעלמים)‪ ,(x, y, λ‬שפתרונה ייתן נקודות חשודות כקיצון‪.‬‬
‫דוגמה ‪ 1‬יהיו ‪ .a > b > c > 0‬מצאו את ערכי המינימום והמקסימום של ‪ f (x, y, z) = x2 + y 2 + z 2‬תחת האילוץ‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪. xa2 + yb2 + zc2 = 1‬‬
‫נפתור בשיטת כופלי לגרנז'‪.‬‬
‫פונקצית האילוץ‪:‬‬
‫‪y2‬‬
‫‪z2‬‬
‫‪x2‬‬
‫‪+ 2 + 2 −1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪a‬‬
‫‪b‬‬
‫‪c‬‬
‫= )‪g (x, y, z‬‬
‫לכן מערכת המשוואות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪2x + λ 2x‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪a2 = 0‬‬
‫‪fx + λgx = 0‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪f + λg = 0‬‬
‫‪2y + λ 2y = 0‬‬
‫‪y‬‬
‫‪y‬‬
‫‪b2‬‬
‫⇒‬
‫‪fz + λgz = 0‬‬
‫‪‬‬
‫‪2z + λ 2z‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪c2 = 0‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ x2‬‬
‫‪y2‬‬
‫‪z2‬‬
‫‪g (x, y, z) = 0‬‬
‫‪a 2 + b2 + c 2 − 1 = 0‬‬
‫‬
‫‪‬‬
‫‪2x 1 + aλ2 = 0‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪(0, 0, ±c) → min‬‬
‫‪2y 1 + λ = 0‬‬
‫ ‪b2‬‬
‫⇒‬
‫)‪⇒ (0, ±b, 0‬‬
‫‪λ‬‬
‫‪‬‬
‫‪2z 1 + c2 = 0‬‬
‫‪‬‬
‫‪(±a, 0, 0) → max‬‬
‫‪ 2‬‬
‫‪‬‬
‫‪y2‬‬
‫‪x‬‬
‫‪z2‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪−‬‬
‫‪1‬‬
‫=‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪a‬‬
‫‪b‬‬
‫‪c‬‬
‫דוגמה ‪ 2‬נמצא קיצון של ‪ f (x, y) = x2 + y 2 − xy − x − y‬בתחום ‪ ,D‬כאשר ‪ D‬הוא התחום במישור ‪ xy‬החסום‬
‫על־ידי הישר ‪ x + y = 3‬והצירים‪.‬‬
‫ראשית‪ D ,‬סגור וחסום‪ ,‬ולכן לפי ויירשטראס‪ ,‬יש מינימום ומקסימום‪.‬‬
‫נפתור על־ידי‪:‬‬
‫‪ .1‬מציאת קיצון בפנים של ‪.D‬‬
‫✺✹✶‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 44‬נקודות קיצון‬
‫‪ 44.2‬אקסטרמום תחת אילוצים‬
‫‪ .2‬מציאת קיצון על ‪)∂D‬הפינות ושלושת קטעי הישר(‪.‬‬
‫בפנים ‪:D‬‬
‫‪2x − y − 1 = 0‬‬
‫‪2y − x − 1 = 0‬‬
‫=‬
‫‪fx‬‬
‫=‬
‫‪fy‬‬
‫נפתור את המערכת‪ ,‬ונקבל את הנקודה ‪.(1, 1) ∈ D‬‬
‫על ‪ :∂D‬נגדיר ‪.g (x, y) = x + y − 3‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪fx + λgx = 2x − y − 1 + λ = 0‬‬
‫‪2x − y = 1 − λ‬‬
‫⇒‬
‫‪fy + λgy = 2y − x − 1 + λ = 0‬‬
‫‪2y − x = 1 − λ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪g (x, y) = x + y − 3 = 0‬‬
‫‪x+y =3‬‬
‫‬
‫‬
‫‪3 3‬‬
‫‪,‬‬
‫⇒ ‪⇒ 2x − y = 2y − x ⇒ y = x‬‬
‫‪2 2‬‬
‫על ‪ ,x = 0‬נקבל‪:‬‬
‫‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0,‬‬
‫‬
‫⇒ ‪f (0, y) = y 2 − y‬‬
‫על ‪ ,y = 0‬נקבל )משיקולי סימטריה של ‪:(f‬‬
‫ולסיום‪ ,‬הפינות‪:‬‬
‫‬
‫‪1‬‬
‫‪2, 0‬‬
‫)‪ψ (x‬‬
‫=‬
‫‪.‬‬
‫)‪(0, 0) , (0, 3) , (3, 0‬‬
‫‬
‫‪3 3‬‬
‫‪2, 2‬‬
‫‪− 43‬‬
‫)‪(1, 1‬‬
‫‪1‬־‬
‫)‪(0, 3‬‬
‫‪6‬‬
‫‬
‫‪0, 12‬‬
‫‪− 41‬‬
‫‬
‫)‪(3, 0‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2, 0‬‬
‫‪− 41‬‬
‫)‪(0, 0‬‬
‫‪0‬‬
‫)‪(x, y‬‬
‫)‪f (x, y‬‬
‫ולכן יש שתי נקודות מקסימום גלובלי‪ (0, 3) ,‬ו־)‪ ,(3, 0‬ונקודת מינימום גלובלי יחידה )‪.(1, 1‬‬
‫רעיון ההוכחה ‪ .g (x, y) = 0‬מהאילוץ ניתן להוציא את )‪ y (x‬כפונקציה סתומה‪.‬‬
‫מחפשים מינימום‪/‬מקסימום של ))‪ f (x, y (x‬לכן‪:‬‬
‫‪∂f‬‬
‫‪∂f ′‬‬
‫‪·1+‬‬
‫‪y (x) = 0‬‬
‫‪∂x‬‬
‫‪∂y‬‬
‫‪fx‬‬
‫‪=−‬‬
‫‪fy‬‬
‫=‬
‫⇒‪0‬‬
‫))‪df (x, y (x‬‬
‫‪dx‬‬
‫)‪⇒ y ′ (x‬‬
‫מצד שני‪ ,‬לפי משפט הפונקציות הסתומות‪:‬‬
‫‪gx‬‬
‫‪y ′ (x) = −‬‬
‫‪gy‬‬
‫נשווה ונקבל‪:‬‬
‫‪fx‬‬
‫‪fy‬‬
‫‪fy‬‬
‫‪=λ‬‬
‫‪gy‬‬
‫‪0‬‬
‫=‬
‫=‬
‫=‬
‫‪gx‬‬
‫‪gy‬‬
‫‪fx‬‬
‫⇒‬
‫‪gy‬‬
‫→‬
‫‪−‬‬
‫)‪⇒ ∇ (f + λg‬‬
‫‪146‬‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 44‬נקודות קיצון‬
‫‪ 44.2‬אקסטרמום תחת אילוצים‬
‫‪∂g‬‬
‫הוכחה מלאה נניח ‪(x0 , y0 ) 6= 0‬‬
‫‪∂y‬‬
‫לפי משפט הפונקציות הסתומות עבור ‪ ,g‬יש חילוץ גזיר )‪ .y = y (x‬לפי הנתון‪ (x0 , y0 ) ,‬היא נקודת קיצון של‬
‫‪ ,f‬נניח מקסימום‪ .‬לכן ))‪ max f (x, y (x‬מתקבל ב־ ‪.x0‬‬
‫‪.‬‬
‫) ‪❛t (x0 , y0‬‬
‫‪⇒ fx · 1 + fy · y ′ (x) = 0‬‬
‫לפי משפט הפונקציות הסתומות‪:‬‬
‫‪gx‬‬
‫‪gy‬‬
‫‪y ′ (x) = −‬‬
‫נציב את המשוואה השניה בראשונה‪ ,‬ונקבל בנקודה ) ‪:(x0 , y0‬‬
‫‬
‫‬
‫‪gx‬‬
‫‪=0‬‬
‫‪fx + fy −‬‬
‫‪gy‬‬
‫‪fy‬‬
‫נסמן‬
‫‪gy‬‬
‫‪ λ = −‬ונקבל‪:‬‬
‫‪fy + λgy = 0‬‬
‫‪fx + λgx = 0‬‬
‫(‬
‫ובסך־הכל קיבלנו‪:‬‬
‫→‬
‫‪−‬‬
‫‪∇ (f + λg) = 0‬‬
‫‬
‫‬
‫דוגמה נמצא ‪ max x2 y 2 z 2‬כאשר ‪.x2 + y 2 + z 2 = a2‬‬
‫נסמן ‪ f (x, y, z) = x2 y 2 z 2‬ו־ ‪.g (x, y, z) = x2 + y 2 + z 2 − a2‬‬
‫‪‬‬
‫‪fx + λgx = 2xy 2 z 2 + λ2x = 0‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪f + λg = 2yx2 z 2 + λ2y = 0‬‬
‫‪y‬‬
‫‪y‬‬
‫‪‬‬
‫‪fz + λgz = 2zx2 y 2 + λ2z = 0‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪g (x, y, z) = x2 + y 2 + z 2 − a2 = 0‬‬
‫‪‬‬
‫‬
‫‪2x y 2 z 2 + λ = 0‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‬
‫‪‬‬
‫‪2y x2 z 2 + λ = 0‬‬
‫‬
‫‪‬‬
‫‪2z x2 y 2 + λ = 0‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 2‬‬
‫‪x + y 2 + z 2 − a2 = 0‬‬
‫‪147‬‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 44‬נקודות קיצון‬
‫‪ 44.2‬אקסטרמום תחת אילוצים‬
‫אם ‪ x = 0‬או ‪ y = 0‬או ‪ z = 0‬נקבל‪ ,f (x, y, z) = x2 y 2 z 2 = 0:‬וזה מינימום ולא מקסימום‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬נניח ‪:x 6= 0, y 6= 0, z 6= 0‬‬
‫‪−λ = y 2 z 2 = x2 z 2 = x2 y 2‬‬
‫כיוון שהמשתנים אינם ‪ ,0‬נוכל לצמצם ולהסיק‪:‬‬
‫‪x2 = y 2 = z 2‬‬
‫לפי האילוץ‬
‫‪a2‬‬
‫‪3‬‬
‫= ‪x2 = y 2 = z 2‬‬
‫לכן‪:‬‬
‫‪3‬‬
‫מסקנה חביבה‬
‫‪3‬‬
‫‪a2‬‬
‫‪3‬‬
‫‬
‫‪a2‬‬
‫‪3‬‬
‫‬
‫= ‪max f‬‬
‫≤ ‪ x2 y 2 z 2‬עבור ‪ .x2 + y 2 + z 2 = a2‬נציב ונקבל‪:‬‬
‫‪3‬‬
‫‬
‫‪x2 + y 2 + z 2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪x2 + y 2 + z 2‬‬
‫‪3‬‬
‫≤‬
‫‪2 2 2‬‬
‫‪x y z‬‬
‫≤‬
‫‪x2 y 2 z 2‬‬
‫‪p‬‬
‫‪3‬‬
‫נסמן ‪ ,A = x2 , B = y 2 , C = z 2‬ונקבל‪:‬‬
‫‪A+B+C‬‬
‫‪3‬‬
‫= ‪ABC‬‬
‫√‬
‫‪3‬‬
‫וזהו מקרה פרטי של אי שיוויון הממוצעים‪.‬‬
‫‪ 44.2.2‬שיטת כופלי לגרנז' ־ הכללה‬
‫תהי ‪ ,f (x, y, z) ∈ C 1‬ותהי ) ‪ (x0 , y0 , z0‬נקודת קיצון של ‪ f‬בכפוף לאילוצים ‪ g (x, y, z) = 0‬ו־‪.h (x, y, z) = 0‬‬
‫→‬
‫→ ‪−‬‬
‫‪−‬‬
‫נניח כי ‪ g, h ∈ C 1‬ו־‪ ∇g, ∇h‬ב־) ‪ (x0 , y0 , z0‬בת"ל )באופן כללי‪ ,‬עבור אילוצים ‪ g1 , g2 , · · · , gk‬צריך לדרוש‬
‫→‬
‫‪−‬‬
‫→‬
‫‪−‬‬
‫→‬
‫‪−‬‬
‫‪ ∇g1 , ∇g2 , · · · , ∇gk‬בת"ל ב־ ‪.(~x0‬‬
‫אזי קיימים ‪ λ, µ‬כך ש־‬
‫→‬
‫‪−‬‬
‫‪∇ (f + λg + µh) (x0 , y0 , z0 ) = ~0‬‬
‫‪148‬‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 44‬נקודות קיצון‬
‫דוגמה‬
‫‪ 44.2‬אקסטרמום תחת אילוצים‬
‫‪ f (x, y, z) = x + y + z‬פונקצית מטרה‪ .‬נמצא נקודות קיצון בכפוף לאילוצים‬
‫‪x2 + y 2 − 2 = 0‬‬
‫‪x+z−1=0‬‬
‫=‬
‫)‪g (x, y, z‬‬
‫=‬
‫)‪h (x, y, z‬‬
‫)‪(2x, 2y, 0‬‬
‫=‬
‫)‪(1, 0, 1‬‬
‫=‬
‫→‬
‫‪−‬‬
‫‪∇g‬‬
‫→‬
‫‪−‬‬
‫‪∇h‬‬
‫→‬
‫→ ‪−‬‬
‫‪−‬‬
‫‪ ∇g, ∇h‬בת"ל‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪fx + λgx + µhx = 0‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪fy + λgy + µhy = 0‬‬
‫‪fz + λgz + µhz = 0‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪g (x, y, z) = 0‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪h (x, y, z) = 0‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫)‪1 + λ2x + µ = 0 (i‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫)‪(ii‬‬
‫‪1 + λ2y = 0‬‬
‫‪1+µ=0‬‬
‫)‪(iii‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬
‫)‪x + y − 2 = 0 (iv‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪x + z − 1 = 0‬‬
‫)‪(v‬‬
‫‪.(λ‬‬
‫מ־)‪ (iii‬נקבל ‪ .µ = −1‬נציב ב־)‪.2λx = 0 :(i‬‬
‫√‬
‫‪ λ 6= 0‬כי זה סותר את )‪ (ii‬ולכן ‪ .x = 0‬לפי )‪ (v‬נקבל ‪ z = 1‬ולפי )‪) y = ± 2 (iv‬לא צריך להמשיך למציאת‬
‫הנקודות הקריטיות הן‪:‬‬
‫ √ ‬
‫‪0, 2, 1‬‬
‫‬
‫ √‬
‫‪0, − 2, 1‬‬
‫=‬
‫‪P1‬‬
‫=‬
‫‪P2‬‬
‫התחום שמכתיבים האילוצים הוא עקום חיתוך של גליל ומישור ולכן חסום וסגור‪ ,‬ולכן לפי ויירשטראס ‪ f‬מקבלת‬
‫עליו מינימום ומקסימום כי היא רציפה‪.‬‬
‫על־ידי הצבת ‪ P1‬ו־ ‪ P2‬ב־ ‪ f‬מקבלים ש־‬
‫√‬
‫①❛♠ ‪2 + 1‬‬
‫= ) ‪f (P1‬‬
‫√‬
‫♥✐♠ ‪f (P2 ) = − 2 + 1‬‬
‫הערות‬
‫‪ .1‬פענוח האילוצים ו‪/‬או החיתוך שלהם לא תמיד קל‪.‬‬
‫‪ .2‬באופן כללי‪ ,‬שיטת כופלי לגרנז' דורשת אילוץ ‪.C 1‬‬
‫✾✹✶‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 44‬נקודות קיצון‬
‫‪ 44.2‬אקסטרמום תחת אילוצים‬
‫דוגמה נמצא נקודות הכי קרובות‪/‬רחוקות ל‪/‬מהראשית על העקום הנוצר מחיתוך החרוט ‪ z 2 = x2 + y 2‬והמישור‬
‫‪.x + y − z = −2‬‬
‫נגדיר את פונקצית המטרה ‪.f (x, y, z) = x2 + y 2 + z 2‬‬
‫האילוצים‪.h (x, y, z) = x + y − z + 2 ,g (x, y, z) = x2 + y 2 − z 2 = :‬‬
‫נשים לב כי‪:‬‬
‫→‬
‫‪−‬‬
‫)‪∇g = (2x, 2y, −2z‬‬
‫→‬
‫‪−‬‬
‫)‪∇h = (1, 1, −1‬‬
‫תלוים לינארית עבור ‪ .x = y = z‬נקודה מהצורה )‪ (x, x, x‬מקיימת ‪ g = 0‬אמ"מ ‪ x = 0‬ואז היא לא מקיימת‬
‫‪.h = 0‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪2x + λ2x + µ = 0‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪2y + λ2y + µ = 0‬‬
‫‪2z − λ2z − µ = 0‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪x2 + y 2 − z 2 = 0‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪x + y − z + 2 = 0‬‬
‫)‪(i‬‬
‫)‪(ii‬‬
‫)‪(iii‬‬
‫)‪(iv‬‬
‫)‪(v‬‬
‫ממשוואות )‪ (i) , (ii‬נקבל‪:‬‬
‫=‬
‫=‬
‫‪W‬‬
‫‪2y + λ2y‬‬
‫‪0‬‬
‫‪x=y‬‬
‫‪2x + λ2x‬‬
‫)‪2 (1 + λ) (x − y‬‬
‫‪λ = −1‬‬
‫אם ‪ ,λ = −1‬לפי )‪ ,µ = 0 (i‬לפי )‪ ,z = 0 (iii‬ולפי )‪ ,x = y = 0 (iv‬אבל )‪ (0, 0, 0‬לא מקיימת את )‪.(iv‬‬
‫אם ‪ x = y‬לפי )‪ (iv‬ו־)‪:(v‬‬
‫(‬
‫‪2x2 − z = 0‬‬
‫‪2x − z + 2 = 0 ⇒ z = 2x + 2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2x2 − (2x + 2) = 0‬‬
‫‪2x2 + 8x + 4 = 0‬‬
‫√‬
‫‪x1,2 = −2 ± 2‬‬
‫נקודות חשודות‪:‬‬
‫‬
‫ √‬
‫‪2, −2 + 2 2‬‬
‫‬
‫√‬
‫ √‬
‫√‬
‫‪−2 − 2, −2 − 2, −2 − 2 2‬‬
‫√‬
‫‪2, −2 +‬‬
‫√‬
‫‪−2 +‬‬
‫=‬
‫‪P1‬‬
‫=‬
‫‪P2‬‬
‫‬
‫ ‪√ 2‬‬
‫ ‪√ 2‬‬
‫‪√ 2‬‬
‫√‬
‫‪2 + −2 + 2 + −2 + 2 2 = 24 − 16 2‬‬
‫‬
‫ ‪√ 2‬‬
‫‪√ 2‬‬
‫√‬
‫ ‪√ 2‬‬
‫‪−2 − 2 + −2 − 2 + −2 − 2 2 = 24 + 16 2‬‬
‫‪−2 +‬‬
‫‪150‬‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
‫=‬
‫) ‪f (P1‬‬
‫=‬
‫) ‪f (P2‬‬
‫‪lOMoARcPSD|23687637‬‬
‫‪ 44‬נקודות קיצון‬
‫‪ 44.2‬אקסטרמום תחת אילוצים‬
‫קיבלנו ) ‪ ,f (P1 ) < f (P2‬ולכן ‪ P2‬מקסימום ו־ ‪ P1‬מינימום‪.‬‬
‫אבל זה לא נכון! אז למה ההצבה לא עבדה?‬
‫ניסינו להסתמך בעקיפין על ויירשטראס‪ ,‬שקובע שאם התחום הוא סגור וחסום‪ ,‬אז הפונקציה מקבלת מינימום‬
‫ומקסימום בתחום‪ .‬אבל‪ ,‬בעצם‪ ,‬תנאי המשפט לא מתקיימים‪.‬‬
‫האילוצים הם חיתוך כלשהו של חרוט עם מישור‪ .‬אם חתך החרוט הוא פרבולה או היפרבולה‪ ,‬אז אין נקודה‬
‫שמרחקה מהראשית מקסימלי‪ .‬נשים לב של־ ‪ P1‬יש רכיב ‪ z‬חיובי ול־ ‪ P2‬יש רכיב ‪ z‬שלילי‪ .‬לפיכך‪ ,‬מדובר בהיפרבולה‪,‬‬
‫שהיא עקום לא סגור ולא חסום‪ ,‬ולכן אי אפשר להניח מראש שמתקבלים גם מינימום וגם מקסימום לפונקציה‪.‬‬
‫לסיכום‪ P1 ,‬היא באמת הנקודה שמרחקה מהראשית מינימלי‪ ,‬ו־ ‪ P2‬היא מינימום מקומי )ובוודאי לא מקסימום(‪.‬‬
‫‪151‬‬
‫)‪Downloaded by Shiri Simons (shiri.simons@mail.huji.ac.il‬‬
Download