‫שיעור פילפול‬
‫בגמ' ב"מ דף ח'‪ .‬מובאת מחלוקת בין רמי בר חמא לרבא שרב"ח סבר המגביה מציאה לחבירו קנה‬‫חבירו ואילו רבא סבר שלא קנה חבירו ומה שרואים מהמשנה ששנים אוחזים בטלית בזמן שהם מודים‬
‫יחלוקו אין זה משום דאמרינן המגביה מציאה לחבירו קנה חבירו אלא הוי משום דאמרינן מיגו דזכי‬
‫לנפשיה זכי נמי לחבריה ותדע שכך הדין שהרי אילו אמר לשליח צא וגנוב וגנב השליח חייב ואין המשלח‬
‫חייב אך כשהשותפין גנבו שניהם חייבים וא"כ על כורחך אתה אומר מיגו דזכי לנפשיה זכי נמי לחבריה‪.‬‬
‫בגדר מיגו דזכי לנפשיה זכי נמי לחבריה הראש ישיבה רב הענך ליבוויטש זצ"ל הסביר בכלליות גדולה‬‫שהכוונה שיש כח לאדם כשהוא מפעיל חלות לעצמו להמשיך את החלות לחברו‪.‬‬
‫ רש‪,‬י בד‪,‬ה ואילו שותפין שגנבו פירש שאם אחד הוציא (ע"מ לגנוב) את החפץ מרשות בעליו‪ ,‬בשבילו‬‫ובשביל חבירו שניהם מתחייבים בגניבה כדמוכח גבי‪.--------‬‬
‫תוס' הקשו על רש"י ששם בב"ק מדובר על טביחה ואי אפשר להוכיח משם שהרי בטביחה איתא גזרת‬
‫הכתוב "תחת" לרבות שליח לד"ע בטביחה וודאי שבכי האי גוונא בטביחה יתחייבו שניהם‪ .‬לכן מפרש‬
‫התוס' שמדובר בגמ' ששני השותפין הגביהו את הגניבה ביחד ולכן מעצם העובדה שחייבם שניהם רואים‬
‫את דין מיגו דזכי לנפשיה‬