Uploaded by Jerry Elias

course90904-year2019-semester1-moed2

advertisement
‫שאלון למועד ‪X‬‬
‫שאלה ‪ 34( 1‬נקודות)‬
‫נתון כי השדה החשמלי הבא הינו בקואורדינטות כדוריות והוא בכיוון הרדיאלי‪ r .‬הינו המרחק‬
‫מראשית הצירים‪ .‬נתון כי אין מטענים בתחום ‪:r > R‬‬
‫‪3‬‬
‫𝑅𝐵‬
‫𝑅 < 𝑟 ‪+ 𝐵𝑟 ,‬‬
‫‪2‬‬
‫‪E= 𝑟 3‬‬
‫𝑅𝐵‬
‫𝑅>𝑟‬
‫‪{ 𝑟2 ,‬‬
‫כאשר ‪ B‬הוא קבוע חיובי‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫(‪ 9‬נק')‬
‫מהן היחידות של ‪?B‬‬
‫‪.i‬‬
‫מהו סך המטען במערכת ?‬
‫‪.ii‬‬
‫‪.iii‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫מהו המטען הכלוא בתחום ? 𝑅 ‪𝑟 < 2‬‬
‫(‪ 9‬נק') מניחים במישור ‪ xy‬תיל חסר עובי שצורתו‬
‫‪y‬‬
‫חצי מעגל בעל רדיוס 𝑅‪ 2‬וצפיפות מטען אורכית ‪λ‬‬
‫אחידה‪ .‬מרכז הקשת בראשית הצירים (ראו שרטוט)‪.‬‬
‫מהו וקטור הכוח החשמלי הפועל על חצי המעגל?‬
‫הראו במפורש כי לתשובה שקיבלתם יחידות של‬
‫כוח‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪2R‬‬
‫‪x‬‬
‫‪R‬‬
‫(‪ 8‬נק') מחליפים את חצי המעגל בקליפה כדורית‬
‫‪z‬‬
‫שלמה בעלת רדיוס 𝑅‪ 2‬שמרכזה בראשית‪.‬‬
‫‪.i‬‬
‫‪‬‬
‫מה יהיה וקטור הכוח על הקליפה במידה‬
‫‪‬‬
‫ולקליפה צפיפות מטען אחידה ‪?σ‬‬
‫‪.ii‬‬
‫‪2R‬‬
‫מה יהיה כיוון הכוח על הקליפה במידה‬
‫ולקליפה צפיפות מטען 𝜑 ‪?σ = σ0 cos‬‬
‫‪R‬‬
‫‪y‬‬
‫‪x‬‬
‫(𝜑 היא הזווית היחס לציר ‪ – z‬ראו שרטוט ושימו‬
‫לב לכיווני הצירים‪ ,‬שהם שונים מהשרטוט בסעיף הקודם‪).‬‬
‫ד‪.‬‬
‫(‪ 8‬נק') לגבי השדה שנתון בסעיף א (ללא התיל והקליפה של סעיפים ב ו ג)‪ ,‬מהם סוגי המטען‬
‫במערכת? על כל אחת מהשאלות הבאות יש לנמק את התשובה (תשובה ללא נימוק תיפסל)‪:‬‬
‫‪.i‬‬
‫‪.ii‬‬
‫‪.iii‬‬
‫‪.iv‬‬
‫האם יש בבעיה מטען נקודתי ‪?q‬‬
‫האם יש צפיפות מטען קווית (אורכית) ‪?λ‬‬
‫האם יש צפיפות מטען משטחית ‪?σ‬‬
‫האם יש צפיפות מטען נפחית ‪?ρ‬‬
‫לגבי כל סוג מטען שקיים במערכת ‪ -‬ציינו את מיקומו וחשבו את ערכו (במידה וקיים 𝛒‬
‫אין צורך לחשבו)‪.‬‬
‫שאלה ‪ 33( 2‬נקודות)‬
‫מעגל בעל רדיוס 𝑅 נמצא במישור 𝑦𝑥 ומרכזו בראשית ‪ -‬הנקודה 𝑂‪ .‬שני ריבועים בעלי אורך צלע‬
‫𝑅‪ 2‬הוצמדו אל מרכז המעגל עם פינותיהם‪ ,‬כך שהריבוע האחד נמצא במלואו ברביע הראשון‬
‫והריבוע האחר נמצא במלואו ברביע השלישי‪ .‬לאורך היקפה של הצורה שהתקבלה כופף תיל חסר‬
‫עובי מוליך‪ ,‬כך שהוא יוצר לולאה סגורה‪ ,‬ראו ציור‪ .‬מזרימים בלולאה זרם 𝐼 נגד מגמת השעון‪ .‬בכל‬
‫השאלה התעלמו מכוח הכובד‪.‬‬
‫𝑦‬
‫𝐶‬
‫𝐵‬
‫𝐷‬
‫𝐸‬
‫𝐴‬
‫𝑥‬
‫𝑂‬
‫𝐻‬
‫𝐹‬
‫𝐺‬
‫א‪ 10( .‬נק') מהו ווקטור השדה המגנטי שיוצר הזרם שבלולאה בנקודה 𝑂 ?‬
‫ב‪ 8( .‬נק') פרוטון עובר במהירות ̂‬
‫𝒙𝒗 בנקודה 𝑂‪ .‬מה גודלו וכיוונו של השדה החשמלי שיש‬
‫להפעיל בנקודה 𝑂 כדי שהכוח השקול על הפרוטון בנקודה זאת יהיה שווה לאפס?‬
‫ג‪ 6( .‬נק') מזיזים מטען חיובי ‪ q‬מ‪ +∞ -‬אל ראשית הצירים לאורך ציר ה‪ z -‬במהירות כלשהי‪.‬‬
‫האם גודל הכוח המגנטי שיפעל עליו במהלך התקדמותו‪:‬‬
‫‪ .1‬ילך ויגדל?‬
‫‪ .2‬ילך ויקטן?‬
‫‪ .3‬יהיה שווה לאפס בכל נקודה?‬
‫‪ .4‬לא ניתן לדעת כי אין מספיק נתונים!‬
‫נמקו את תשובותיכם! תשובה ללא נימוק לא תתקבל‬
‫ד‪ 9( .‬נק') מפעילים שדה מגנטי חיצוני אחיד ̂𝒛 𝟎𝑩 במרחב בו נמצאת לולאת הזרם המתוארת‪.‬‬
‫מהו הכוח המגנטי השקול שמפעיל השדה המגנטי החיצוני על חלק הלולאה שמתחיל‬
‫בקדקוד 𝑨 ומסתיים בקדקוד 𝑯 לאורך המסלול → 𝑮 → 𝑭 → 𝑬 → 𝑫 → 𝑪 → 𝑩 → 𝑨‬
‫𝑯‪ ,‬ראו ציור‪.‬‬
‫שאלה ‪ 33( 3‬נקודות)‬
‫בשמינית המרחב המוגדרת על ידי התחום ∞ < 𝑧 ≤ ‪, 0 ≤ 𝑥 < ∞ , 0 ≤ 𝑦 < ∞ , 0‬‬
‫שורר פוטנציאל חשמלי‪ .𝜑(𝑥, 𝑦, 𝑧) = 1248𝑒 (−𝑥−𝑦−𝑧) :‬כל היחידות הן בשיטת ‪.(MKS) SI‬‬
‫א‪.‬‬
‫(‪ 9‬נק') קבלו את וקטור השדה החשמלי בתחום המרחבי שבו מוגדר הפוטנציאל‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫(‪ 9‬נק') חשבו את המטען הכולל הנמצא בתחום הקובייה שמוגדרת על ידי הגבולות‪:‬‬
‫𝑚 ‪0 ≤𝑧≤1‬‬
‫‪,‬‬
‫𝑚 ‪.0 ≤𝑥 ≤1 𝑚 , 0 ≤𝑦 ≤1‬‬
‫‪z‬‬
‫‪1‬‬
‫‪y‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪x‬‬
‫ג‪.‬‬
‫(‪ 9‬נק') חשבו את האנרגיה החשמלית הכוללת האגורה בתוך נפח הקובייה שהוגדרה‬
‫בסעיף ב’‬
‫ד‪.‬‬
‫(‪ 6‬נק') במיקום ‪ 𝑥 = 𝑦 = 𝑧 = 0‬משחררים ממנוחה חלקיק אבק שמסתו היא‬
‫𝑔𝑘 ‪ 𝑚 = 10−11‬ומטענו 𝑙𝑢𝑜𝐶 ‪ .𝑞 = 10−8‬כוח הכובד זניח‪.‬‬
‫‪.i‬‬
‫לאיזה כוון ינוע החלקיק?‬
‫‪.ii‬‬
‫האם יגיע למרחק אינסופי מראשית הצירים? אם תשובתכם חיובית‪ ,‬חשבו מה‬
‫תהיה מהירותו במרחק זה? נמקו! תשובה ללא נימוק לא תתקבל‬
‫פתרון מבחן בקורס פיזיקה חשמל ומגנטיות תשע"ט ‪ -‬מועד ‪X‬‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫א‪.‬‬
‫היחידות של ‪:B‬‬
‫𝐸‬
‫𝑁‬
‫= ] [ = ]𝐵[ ⟹ ]𝑟𝐵[ = ]𝐸[‬
‫𝑟‬
‫𝑚∙𝐶‬
‫המטען הכולל‪ :‬ניתן להשוות בין הביטוי לשדה מחוץ למערכת לשדה של מטען נקודתי –‬
‫‪𝐵𝑅 3‬‬
‫𝑡𝑜𝑡𝑄𝑘‬
‫=‬
‫‪𝑟2‬‬
‫‪𝑟2‬‬
‫‪𝐵𝑅 3‬‬
‫‪= 4𝜋𝜀0 𝐵𝑅 3‬‬
‫𝑘‬
‫‪1‬‬
‫= 𝑡𝑜𝑡𝑄‬
‫‪1‬‬
‫המטען בתחום 𝑅 ‪ : 𝑟 < 2‬כדי לחשב מטען זה ניצור מעטפת גאוס ברדיוס 𝑅 ‪.𝑟 = 2‬‬
‫‪𝐵𝑅 3‬‬
‫‪+ 𝐵𝑟) = 4𝜋𝜀0 (𝐵𝑅 3 + 𝐵𝑟 3 ) = 4.5𝜋𝜀0 𝐵𝑅 3‬‬
‫‪𝑟2‬‬
‫( ‪𝑄𝑖𝑛 = 𝜀0 𝜙 = 𝜀0 4𝜋𝑟 2 𝐸 = 𝜀0 4𝜋𝑟 2‬‬
‫שימו לב כי מטען זה גדול מסך המטען של המערכת שכן‪ ,‬כפי שנראה בהמשך יש בבעיה גם מטענים שליליים‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫נחלק את חצי הטבעת לפיסות מטען אינפיניטסימליות‪ ,dq ,‬נחשב את הכוח על כל פיסת מטען ונסכום את כולן‬
‫ע"י אינטגרל‪:‬‬
‫‪dq = λdl = λ2Rdφ‬‬
‫‪𝐵𝑅 3‬‬
‫‪𝐵𝑅 3‬‬
‫)‪𝑟̂ = λ2Rdφ 2 (cos φ, 𝑠𝑖𝑛 φ‬‬
‫‪4𝑅 2‬‬
‫𝑅‪4‬‬
‫⃗⃗⃗⃗⃗‬
‫‪𝑑𝐹 = dq𝐸⃗ = λ2Rdφ‬‬
‫⃗⃗⃗⃗⃗‬
‫‪𝑑𝐹 = 0.5λB𝑅 2 (cos φ, 𝑠𝑖𝑛 φ)dφ‬‬
‫𝜋‬
‫̂𝑦 ‪𝐹 = 0.5λB𝑅 2 ∫ (cos φ, 𝑠𝑖𝑛 φ)dφ = 0.5λB𝑅 2 (0,2) = λB𝑅 2‬‬
‫‪0‬‬
‫בדיקת יחידות‪:‬‬
‫𝑁 𝐶‬
‫𝑁 = ‪𝑚2‬‬
‫𝑚∙ 𝐶𝑚‬
‫= ] ‪[𝐹] = [λB𝑅 2‬‬
‫ג‪.‬‬
‫‪.i‬‬
‫במידה ולקליפה צפיפות מטען אחידה ‪ σ‬הכוח השקול יהיה אפס‪ ,‬מטעמי סימטריה‪.‬‬
‫‪.ii‬‬
‫כיוון הכוח על הקליפה במידה ולקליפה צפיפות מטען 𝜃 ‪ σ = σ0 cos‬הוא בכיוון ‪ z‬החיובי‪ ,‬שוב‬
‫‪1‬‬
‫מטעמי סימטריה‪ :‬נתבונן בנקודה בזווית 𝜋 ‪ 𝜃 < 2‬ביחס לציר ‪( z‬למשל הנקודה ‪ A‬בשרטוט)‪ .‬על‬
‫נקודה זו פועל כוח בכיוון הרדיאלי (החוצה)‪ .‬בנקודה בזווית 𝜃 ‪( 𝜋 −‬נקודה ‪ )B‬יש מטען שלילי הזה‬
‫בגודלו למטן החיובי שבנקודה ‪ A‬ולכן פועל עליה כוח זהה בגודלו לכוח על הנקודה ‪ A‬אבל כלפי‬
‫הראשית‪ .‬הכוח השקול על שתי הנקודות הוא בכיוון ‪( z‬כלפי מעלה בשרטוט)‪ .‬מאחר ועל כל שתי‬
‫נקודות כאלו הכוח השקול הוא בכיוון ‪ ,z‬הכוח השקול על כול הקליפה הוא גם בכיוון ‪ z‬החיובי‪.‬‬
‫‪z‬‬
‫‪A‬‬
‫‪x, y‬‬
‫‪R‬‬
‫‪2R‬‬
‫‪B‬‬
‫ד‪.‬‬
‫‪ :q‬לפי ההתבדרות של השדה בראשית‪ ,‬ניתן להסיק כי יש שם מטען נקודתי‪ .‬השוואה בין האיבר המתבדר‬
‫לשדה של מטען נקודתי נותנת כי‬
‫‪𝐵𝑅 3‬‬
‫‪= 4𝜋𝜀0 𝐵𝑅 3‬‬
‫𝑘‬
‫=𝑞‬
‫‪ λ:‬לא יתכן כי מטען המפוזר על פני תחום חד ממדי יצור את הסימטריה שבשאלה‪.‬‬
‫‪ :σ‬ניתן לראות כי השדה אינו רציף ב ‪ R‬ולכן יש צפיפות מטען משטחית על שפת הכדור‪:‬‬
‫𝑅𝐵 ‪σ = 𝜀0 Δ𝐸 = 𝜀0 (𝐵𝑅 − 2𝐵𝑅) = −𝜀0‬‬
‫‪ :ρ‬השדה בתוך הכדור‪ ,‬שלא נובע מהמטען הנקודתי (𝑟𝐵 = 𝐸( גם לא נובע מהמטען המשטחי (שיוצר שדה‬
‫רק מחוץ לכדור) ולא ממטען אורכי (שלא קיים בבעיה)‪ ,‬ולכן חייבת להיות צפיפות מטען נפחית בתחום‬
‫𝑅 < 𝑟‪.‬‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫א‪.‬‬
‫מהסתכלות על הציור ניתן לראות שהשדה המגנטי נתרם בחלקו מארבע קטעים של תיל נושא זרם באורך 𝑹𝟐‪,‬‬
‫כאשר השדה המגנטי של קטע בודד מחושב מהנוסחה‬
‫𝐼 𝜇‬
‫‪0‬‬
‫)) ‪(cos(𝜃1 ) + cos(𝜃2‬‬
‫𝑟𝜋‪ = 4‬תיל𝐵‬
‫‪450‬‬
‫כאן 𝑅‪𝜃2 = 450 ,𝜃1 = 900 ,𝑟 = 2‬‬
‫כיוון השדה המגנטי בכיוון ציר ה‪ 𝑧 -‬החיובי‪.‬‬
‫‪900‬‬
‫החלק השני של השדה המגנטי מגיע מתרומתן של שתי קשתות הנשענות‪ ,‬כל אחת‪ ,‬על זווית ‪ .900‬ניתן לאחד‬
‫את תרומתן לשדה המגנטי כאילו השדה נוצר מקשת אחת בעלת זווית של ‪ ,1800‬או ברדיאנים‪ 𝜋 ,‬רדיאן‪.‬‬
‫𝐼 ‪𝜇0‬‬
‫𝜃‬
‫𝑅𝜋‪4‬‬
‫= קשת‪𝑩𝑧,‬‬
‫לכן השדה הכולל שווה‪:‬‬
‫̂𝑧)‪⃗ 𝑇𝑂𝑇 = [4 ⋅ 𝜇0 𝐼 (cos(90) + cos(45)) + 𝜇0 𝐼 𝜋] 𝑧̂ = 𝜇0 𝐼 (𝜋 + √2‬‬
‫𝐵‬
‫𝑅‪4𝜋2‬‬
‫𝑅𝜋‪4‬‬
‫𝑅𝜋‪4‬‬
‫ב‪.‬‬
‫𝐼 ‪𝜇0‬‬
‫𝐼 ‪𝑣𝜇0‬‬
‫= ̂𝑧)‪(𝜋 + √2‬‬
‫̂𝑦)‪(𝜋 + √2‬‬
‫𝑅𝜋‪4‬‬
‫𝑅𝜋‪4‬‬
‫𝐵 × 𝑣‪⃗ + 𝐸⃗ ) = 0 ⟹ 𝐸⃗ = −‬‬
‫× ̂𝑥𝑣‪⃗ = −‬‬
‫𝐵 × 𝑣(𝑞 = 𝐹 ∑‬
‫ג‪ .‬הכוח על המטען המוזז לאורך ציר ה‪ 𝑧-‬שווה לאפס מכיוון שהתנועה מתבצעת במקביל לשדה המגנטי‬
‫𝐵 × 𝑣𝑞 = ⃗‬
‫‪⃗ =0‬‬
‫𝑭‬
‫ד‪ .‬מכוון שהשדה מגנטי חיצוני הינו אחיד‪ ,‬הכוח השקול על כל הלולאה שווה לאפס‪ .‬לכן‪ ,‬הכוח על הצלעות‬
‫המבוקשות בשאלה שווה בגודלו והפוך בכיוונו לכוח הפועל על הצלעות המשלימות של הלולאה‪ ,‬ראו ציור‪ .‬את‬
‫הקשת שבציור למטה ניתן גם להשלים ללולאה סגורה העוברת דרך הראשית (סומן בצבע אדום בציור) כך‬
‫שלמעשה נשאר לחשב רק את הכוח שפעל על שתי צלעות ישרות באורך 𝐑𝟐 = 𝑳‪ ,‬האחת שנמצאת על ציר ה‪𝒚 -‬‬
‫השלילי והשנייה הנמצאת על ה‪ 𝒙 -‬החיובי‪.‬‬
‫𝒚‪̂−‬‬
‫𝒙( 𝟎𝑩𝑅‪̂) = 𝐼2‬‬
‫𝒚‪̂−‬‬
‫)̂‬
‫𝒙( 𝟎𝑩𝐿𝐼 = ̂𝒛 𝟎𝑩 × ̂𝑥𝐿𝐼 ‪∑ 𝐹 = 𝐼𝐿𝑦̂ × 𝑩𝟎 𝒛̂ +‬‬
‫הכוח שפועל על הלולאה שבשאלה שווה ל‪-‬‬
‫𝒚‪̂−‬‬
‫)̂‬
‫𝒙( 𝟎𝑩𝑅‪𝐹𝑨→𝑩→𝑪→𝑫→𝑬→𝑭→𝑮→𝑯 = − ∑ 𝐹 = −𝐼2‬‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫א‪𝐸⃗ = −𝛻⃗𝛷 = 1248 × 𝑒 (−𝑥−𝑦−𝑧) (1,1,1) .‬‬
‫ב‪ .‬נפתור בהסתמך על חוק גאוס כאשר המעטפת הגאוסית היא הקובייה המוגדרת בסעיף‪.‬‬
‫𝑧𝑑𝑥𝑑 ])𝑧 ‪𝑄 = 𝜖0 ∫ ∫[𝐸𝑥 (1, 𝑦, 𝑧) − 𝐸𝑥 (0, 𝑦, 𝑧)] 𝑑𝑦𝑑𝑧 + 𝜖0 ∫ ∫[𝐸𝑦 (𝑥, 1, 𝑧) − 𝐸𝑦 (𝑥, 0,‬‬
‫𝑙𝑢𝑜𝐶 ‪+𝜖0 ∫ ∫[𝐸𝑦 (𝑥, 𝑦, 1) − 𝐸𝑦 (𝑥, 𝑦, 0)] 𝑑𝑥𝑑𝑦 = −8.37 × 10−9‬‬
‫ג‪ .‬צפיפות האנרגיה החשמלית הנפחית היא‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫| ⃗𝐸| ‪𝜖0‬‬
‫‪2‬‬
‫= 𝑦𝑔𝑟𝑒𝑛𝑒𝜌‬
‫ולכן האנרגיה הכלולה בתחום המבוקש היא‬
‫‪1‬‬
‫𝑙𝑢𝑜𝐽 ‪𝑈 = 12482 𝜖0 ∫ ∫ ∫ 3𝑒 (−2𝑥−2𝑦−2𝑧) 𝑑𝑥𝑑𝑦𝑑𝑧 = 1.67 × 10−6‬‬
‫‪2‬‬
‫ד‪ .‬וקטור התאוצה של החלקיק הוא‬
‫𝑞‬
‫⃗𝐸‬
‫𝑚‬
‫‪ .1‬במיקום בו משוחרר החלקיק‬
‫‪ .𝑎𝑥 = 𝑎𝑦 = 𝑎𝑧 > 0‬לכן החלקיק ינוע בכוון )‪(1,1,1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪√3‬‬
‫=𝑎‬
‫‪ .‬מכיוון שכך וקטור‬
‫התאוצה ימשיך להיות בכוון זה וכך גם התנועה‪.‬‬
‫‪ .2‬החלקיק יגיע לאינסוף‪ .‬הפוטנציאל שם מתאפס בעוד שבנקודת המוצא הוא חיובי‪ .‬המטען החיובי של החלקיק‬
‫מבטיח שגם האנרגיה הפוטנציאלית החשמלית מתאפסת באינסוף וחיובית בנקודת המוצא‪ .‬שימור אנרגיה מוביל‬
‫למשוואה‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫∞𝑣𝑚 ‪𝑞𝛷(0,0,0) = 2‬‬
‫ולכן מהירותו באינסוף היא‬
‫𝑞‬
‫𝑠‪𝛷(0,00) = 1575 𝑚⁄‬‬
‫𝑚‬
‫‪𝑣∞ = √2‬‬
Download