Uploaded by chasefisherman32

קיץ 2022 פתרונותר 220420 171540

advertisement
‫‪1‬‬
‫שאלון ‪35581‬‬
‫קיץ ‪ - 2022‬פתרונות‬
‫א‪.‬מ‪ .‬ספרי מתמטיקה‬
‫מבחן מס' ‪1‬‬
‫פתרון שאלה מס' ‪1‬‬
‫א‪.‬‬
‫מהירות‬
‫מרחק‬
‫זמן‬
‫(מטר‪/‬דקה) (דקות) (מטר)‬
‫‪5‬‬
‫‪v1‬‬
‫‪4‬‬
‫הילה‬
‫‪v1‬‬
‫‪15‬‬
‫‪15v1‬‬
‫רונית‬
‫‪v2‬‬
‫‪12‬‬
‫‪12v 2‬‬
‫דקלה‬
‫‪v3‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10v3‬‬
‫= ‪15v1 = 12v 2 = 10v3  v3 = 1.5v1 , v 2‬‬
‫דקלה חלפה על פניה של הילה בפעם השנייה כאשר המרחק ביניהן היה סיבוב שלם‪:‬‬
‫מהירות‬
‫מרחק‬
‫זמן‬
‫(מטר)‬
‫(מטר‪/‬דקה) (דקות)‬
‫הילה‬
‫‪v1‬‬
‫‪7200‬‬
‫‪v1‬‬
‫‪9900 − 2700 = 7200‬‬
‫דקלה‬
‫‪1.5v1‬‬
‫‪9900 6600‬‬
‫=‬
‫‪1.5v1‬‬
‫‪v1‬‬
‫‪9900‬‬
‫מקבלים‪:‬‬
‫‪7200 6600‬‬
‫‪600‬‬
‫‪5‬‬
‫=‬
‫‪+5‬‬
‫‪= 5  v1 = 120  v 2 = 120 = 150, v3 = 1.5 120 = 180‬‬
‫‪v1‬‬
‫‪v1‬‬
‫‪v1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ ‬מהירויות הריצה הן ‪:‬‬
‫הילה‪ 120 :‬מ'‪/‬דקה ‪ ,‬רונית ‪ 150 :‬מ'‪/‬דקה ‪ ,‬דקלה‪ 180 :‬מ'‪/‬דקה‬
‫ב‪.‬‬
‫מהירות‬
‫מרחק‬
‫זמן‬
‫(מטר‪/‬דקה) (דקות)‬
‫(מטר)‬
‫רונית‬
‫‪150‬‬
‫‪x - 2700‬‬
‫‪150‬‬
‫‪x - 2700‬‬
‫דקלה‬
‫‪180‬‬
‫‪x‬‬
‫‪180‬‬
‫‪x‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לאדית כהן ומריאן רוזנפלד‬
‫‪2‬‬
‫שאלון ‪35581‬‬
‫קיץ ‪ - 2022‬פתרונות‬
‫א‪.‬מ‪ .‬ספרי מתמטיקה‬
‫‪x‬‬
‫‪x - 2700‬‬
‫=‪+2‬‬
‫מקבלים‪ 5x + 1800 = 6(x - 2700)  x = 18000  :‬‬
‫‪180‬‬
‫‪150‬‬
‫דקלה עברה מרחק של ‪ 18000‬מ' = ‪ 18‬ק"מ עד שחלפה על פניה של רונית בפעם השנייה‬
‫ג‪ .‬הילה ודקלה הגיעו יחד לנקודה ‪ A‬כאשר כל אחת השלימה מספר שלם של סיבובים‪ .‬נסמן ב‪ n -‬את‬
‫מספר הסיבובים שרצה הילה ונסמן ב‪ k -‬את מספר הסיבובים שרצה דקלה‪ .‬מקבלים ‪:‬‬
‫‪2700n 2700k‬‬
‫‪n‬‬
‫‪k‬‬
‫=‬
‫‪‬‬
‫=‬
‫‪ 3n = 2k ‬‬
‫‪120‬‬
‫‪180‬‬
‫‪120 180‬‬
‫הילה משלימה שני סיבובים שלמים בזמן שדקלה משלימה שלושה סיבובים שלמים לכן‪:‬‬
‫הילה עוברת מרחק של ‪ , 2700∙2 = 5400 m‬דקלה עוברת מרחק של ‪2700∙3 = 8100 m‬‬
‫פתרון שאלה מס' ‪2‬‬
‫א‪. a1 , a 2 , a 3 ,....., a n −1 , a n , a n +1 ,.......a 2n −1 .‬‬
‫סכום ‪ n - 1‬האיברים הראשונים של הסדרה הוא הסכום‪:‬‬
‫)‪a (q n -1 − 1‬‬
‫‪a1 + a 2 + a 3 + ..... + a n −1 = 1‬‬
‫‪q −1‬‬
‫)‪a n+1 (q n -1 − 1‬‬
‫= ‪. a n+1 + a n+2 + a 2n −1‬‬
‫וסכום ‪ n – 1‬האיברים האחרונים של הסדרה הוא הסכום‪:‬‬
‫‪q −1‬‬
‫)‪a n+1 (q n -1 − 1) a1 (q n -1 − 1) a n+1 (q n -1 − 1‬‬
‫‪q −1‬‬
‫‪:‬‬
‫=‬
‫‪‬‬
‫היחס שמתקבל‪= :‬‬
‫‪q −1‬‬
‫‪q −1‬‬
‫‪q −1‬‬
‫)‪a1 (q n -1 − 1‬‬
‫‪a n+1 a1q n‬‬
‫=‬
‫‪= qn‬‬
‫‪a1‬‬
‫‪a1‬‬
‫ב‪ )1 .‬נתון‪ . q n = 64 :‬האיבר האמצעי של הסדרה הוא ‪ . a n‬סכום ‪ n‬האיברים האחרונים בסדרה הוא‬
‫)‪a n (q n − 1‬‬
‫הסכום‪ . a n + a n +1 + a n + 2 + ..... + a 2n −1 :‬מקבלים‪= 63  a n :‬‬
‫‪q-1‬‬
‫)‪a (64 − 1‬‬
‫‪ n‬‬
‫‪= 63a n  63a n = 63  a n (q - 1)  q - 1 = 1  q = 2‬‬
‫‪q-1‬‬
‫‪q n = 64  2n = 26  n = 2  2n − 1 = 11 )2‬‬
‫ג‪ .‬הסדרת האיברים העומדים במקומות האי‪-‬זוגיים בסדרה ‪ a1 , a 3 , a 5 ...a11 :‬האיבר הראשון הוא ‪, a 1‬‬
‫המנה היא ‪ q 2 = 4‬ומספר האיברים הוא ‪. 6‬‬
‫)‪a1 (46 − 1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4095‬‬
‫‪1‬‬
‫= ‪= 170  4095a1‬‬
‫מקבלים‪ a1 = :‬‬
‫‪4 −1‬‬
‫‪8‬‬
‫‪8‬‬
‫‪8‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לאדית כהן ומריאן רוזנפלד‬
‫‪3‬‬
‫שאלון ‪35581‬‬
‫קיץ ‪ - 2022‬פתרונות‬
‫‪n −1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ . b n = −‬ידוע‪:‬‬
‫ד‪ )1 .‬נתון‪:‬‬
‫= ‪=  2n −1‬‬
‫‪8‬‬
‫‪8‬‬
‫‪an‬‬
‫א‪.‬מ‪ .‬ספרי מתמטיקה‬
‫‪a n = a1  q n - 1‬‬
‫‪b‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4  an ‬‬
‫‪ b n+1 = −‬‬
‫‪ n+1 = −‬‬
‫‪−  ‬‬
‫‪an‬‬
‫‪a n+1‬‬
‫‪bn‬‬
‫‪a n+1  4 ‬‬
‫‪b n+1 a n‬‬
‫‪1 1‬‬
‫‪1‬‬
‫הסדרה הנדסית ומנתה‬
‫=‬
‫‪= = ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪bn‬‬
‫‪a n+1 q 2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ . b1 = − = −4 : = −32 , q = , N =11 )2‬מקבלים‪:‬‬
‫‪a1‬‬
‫‪8‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ bn = −‬‬
‫)‪−32(0.511 − 1‬‬
‫‪31‬‬
‫= ‪S11‬‬
‫‪= -63‬‬
‫‪0.5 − 1‬‬
‫‪32‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫ה‪ .‬בסדרה ‪ b1 , −b3 , b5 , −b 7 ,.....‬מתקיים ‪A1 = b1 = −32 , Q = -   = - :‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪−32‬‬
‫לכן‪ ,‬סכום הסדרה האינסופית הוא ‪= - 25.6‬‬
‫‪1‬‬
‫) ‪1 − (−‬‬
‫‪4‬‬
‫=‪S‬‬
‫פתרון שאלה מס' ‪3‬‬
‫א‪ )1 .‬ההסתברות שליאת וליהי קיבלו לפחות חטיף שוקולד אחד היא המשלים של המקרה ששתיהן קיבלו‬
‫חטיף אגוזים‪ :‬בקופסא ‪ n‬חטיפים בסה"כ ‪ 5 ,‬מהם חטיפי שוקולד ו‪ n – 5 -‬חטיפי אגוזים‪.‬‬
‫ההסתברות שגם ליאת וגם ליהי הוציאו חטיף אגוזים היא ‪:‬‬
‫‪n - 5 n - 6 n 2 − 11n + 30‬‬
‫‪‬‬
‫=‬
‫‪n n-1‬‬
‫‪n2 − n‬‬
‫‪ .‬מקבלים‪:‬‬
‫‪n 2 − 11n + 30 15‬‬
‫‪n 2 − 11n + 30 7‬‬
‫=‬
‫‪‬‬
‫=‬
‫‪ 22n 2 − 242n + 660 = 7n 2 − 7n ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪n −n‬‬
‫‪22‬‬
‫‪n −n‬‬
‫‪22‬‬
‫‪2‬‬
‫‪15n 2 − 235n + 660 = 0  n = 12, n = 3  n = 12‬‬
‫‪3‬‬
‫‪5 4 3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫= ‪ ‬‬
‫‪)2‬‬
‫‪12‬‬
‫‪11‬‬
‫‪10‬‬
‫‪22‬‬
‫‪12‬‬
‫‪5 4 3 5 4 7 5 7 4 7 5 4‬‬
‫‪  +   +   +   = )3‬‬
‫‪12 11 10 12 11 10 12 11 10 12 11 10‬‬
‫‪480‬‬
‫‪4‬‬
‫שוקולד‬
‫=‬
‫‪4‬‬
‫‪1320 11‬‬
‫‪7‬‬
‫‪11‬‬
‫‪ )4‬הסתברות מותנית‪:‬‬
‫‪11‬‬
‫התנאי‪ :‬לפחות שני ילדים קיבלו חטיף שוקולד‬
‫אגוזים‬
‫שוקולד‬
‫הדרישה‪ :‬ילד מסוים לא קיבל‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪7‬‬
‫‪7 5 4‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫חישוב‪12 11 10 = 7 :‬‬
‫‪4‬‬
‫‪24‬‬
‫שוקולד‬
‫אגוזים‬
‫שוקולד‬
‫‪11‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לאדית כהן ומריאן רוזנפלד‬
‫‪1−‬‬
‫‪7‬‬
‫‪12‬‬
‫אגוזים‬
‫‪5‬‬
‫‪11‬‬
‫שוקולד‬
‫‪4‬‬
‫‪10‬‬
‫שוקולד‬
‫‪4‬‬
‫שאלון ‪35581‬‬
‫קיץ ‪ - 2022‬פתרונות‬
‫א‪.‬מ‪ .‬ספרי מתמטיקה‬
‫ב‪ .‬במקרה הקודם ‪ ,‬עבור ‪ 5‬חטיפי שוקולד‬
‫מבין ‪ 12‬החטיפים ‪ ,‬ההסתברות ששלושת הזוכים‬
‫‪5 4 3‬‬
‫‪1‬‬
‫= ‪.  ‬‬
‫קיבלו חטיף שוקולד היא‬
‫‪12 11 10 22‬‬
‫‪6 5 4 1‬‬
‫כעת‪ ,‬כאשר ‪ 6‬מבין החטיפים בקופסא הם חטיפי שוקולד ‪ ,‬מתקבלת ההסתברות‪:‬‬
‫= ‪ ‬‬
‫‪12 11 10 11‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫ההסתברות גדלה פי ‪= 2   2‬‬
‫‪11‬‬
‫‪22‬‬
‫פתרון שאלה מס' ‪4‬‬
‫א‪.‬‬
‫‪)1‬‬
‫טענה‬
‫‪AF BD‬‬
‫‪EBD‬‬
‫נימוק‬
‫נתון‬
‫= ‪AFE‬‬
‫‪ABF = EDB‬‬
‫‪ BFA DBE‬‬
‫‪BF FA BA‬‬
‫‪‬‬
‫=‬
‫=‬
‫‪DB BE DE‬‬
‫‪ AF  DB = BF  BE‬‬
‫‪ )2‬נסמן ‪ FE = x‬ונקבל ‪FB = 2.5x , EB = 1.5x‬‬
‫‪FAE = EDB‬‬
‫‪EDB = ABF‬‬
‫‪ FAE = ABF‬‬
‫‪AFE = AFB‬‬
‫‪ AFE BFA‬‬
‫‪AF AE FE‬‬
‫‪‬‬
‫=‬
‫=‬
‫‪BF BA FA‬‬
‫ישרים מקבילים יוצרים זוויות מתחלפות‬
‫שוות‬
‫זווית בין משיק למיתר‬
‫משפט דמיון ז‪.‬ז‪.‬‬
‫יחס צלעות מתאימות במשולשים דומים‬
‫מ‪.‬ש‪.‬ל‪.‬‬
‫סימון‬
‫ישרים מקבילים יוצרים זוויות מתחלפות‬
‫שוות‬
‫הוכח‬
‫כלל המעבר‬
‫זווית משותפת‬
‫משפט דמיון ז‪.‬ז‪.‬‬
‫יחס צלעות מתאימות במשולשים דומים‬
‫‪ AF2 = BF  FE‬‬
‫‪ AF2 = 2.5x  x = 2.5x 2  AF = x 2.5‬‬
‫‪AF x 2.5‬‬
‫=‬
‫‪= 2.5‬‬
‫‪FE‬‬
‫‪x‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪SAEF  AF   x 2.5 ‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪=‬‬
‫=‬
‫= ‪‬‬
‫‪ = ‬‬
‫‪SAFB  BF   2.5x ‬‬
‫‪2.5 5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ SΔAFB = 2.5S‬‬
‫‪5‬‬
‫=‬
‫חישוב‬
‫‪S‬‬
‫‪SAFB‬‬
‫‪‬‬
‫יחס השטחים של משולשים דומים‬
‫שווה לריבוע יחס הצלעות המתאימות‬
‫משפט דמיון ז‪.‬ז‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לאדית כהן ומריאן רוזנפלד‬
5
‫ ספרי מתמטיקה‬.‫מ‬.‫א‬
‫חישוב‬
)1-‫הוכח בסעיף א‬
35581 ‫שאלון‬
‫ פתרונות‬- 2022 ‫קיץ‬
.‫ג‬
10
AF = 10  x 2.5= 10  x =
=2
2.5
FA BA
=
BE DE
‫יחס השטחים של משולשים דומים שווה‬
‫לריבוע יחס הדמיון‬

‫שני משיקים היוצאים מאותה נקודה‬
‫למעגל שווים זה לזה‬
10 AB
6.4 10
=
 AB =
 6.75
1.5  2 6.4
3
 AC = AB  6.75
5 '‫פתרון שאלה מס‬
: BMC ‫שוקיים‬-‫ במשולש שווה‬,‫ לכן‬, ‫ אלכסוני המלבן שווים זה לזה וחוצים זה את זה‬.‫א‬
BMC = 2α  BCM = CBM = 90 − α  ACD = α
AD = BC = k  sinα =
k
k
k
: CAD ‫במשולש ישר הזווית‬
 AC=
 MC=
AC
sinα
2sinα
:MCP ‫במשולש‬
cosα=
MC
MC
k
k
k
 CP=
=
=
 CP =
CP
cosα 2sinαcosα sin2α
sin2α
1
1 k
k
k2
SΔCMP =  CM  CP  sinα = 

 sinα =
2
2 2sinα sin2α
4sin2α
)1 .‫ב‬
1
1  k 
k 2  2sinα  cosα k 2cosα
SΔBMC =  CM 2  sin2α =  

sin2α
=
=

2
2  2sinα 
8sin 2α
4sinα
2
SΔCMP
k2
4sinα
sinα
1
=
 2
=
=
2
SΔBMC 4sin2α k cosα 2sinα  cos α 2cos 2α
SΔBMP = 2SΔCMP 
1
1
=  cos 2 α = 1  cos α = 1  α = 360 k ‫) אם‬2
2
2 cos α 2
.0 < α < 90 ‫לא יתכן עבור‬
sin(180 - α) = sinα  SBMC = SΔBMA  SABCD = 4  SΔBMC =
SΔCMP = 0.213  SABCD 
k 2cosα
sinα
SΔCMP
S
= 0.213  ΔCMP = 0.852  ‫ץ‬
4  SΔBMA
SΔBMA
1
= 0.852  cos 2α = 0.5868  cosα = 0.766  α = 40o
2
2cos α
‫© כל הזכויות שמורות לאדית כהן ומריאן רוזנפלד‬
)3
‫‪6‬‬
‫שאלון ‪35581‬‬
‫קיץ ‪ - 2022‬פתרונות‬
‫ג‪ .‬במשולש ‪:CMP‬‬
‫א‪.‬מ‪ .‬ספרי מתמטיקה‬
‫‪k‬‬
‫‪MP‬‬
‫= ‪= 0.778k  tan40‬‬
‫‪ MP = 0.653k‬‬
‫‪2sin40‬‬
‫‪0.778k‬‬
‫= ‪MC‬‬
‫במשולש ‪: BMP‬‬
‫‪BMP = 90 + 80 = 170 ‬‬
‫‪MB = MC = 0.778k , MP = 0.653k ,‬‬
‫‪BP 2 = ( 0.778k ) + ( 0.653k ) - 2  0.778k  0.653k  cos170 = 2.032k 2 ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪BP = 1.426k = 14.26  k = 10‬‬
‫פתרון שאלה מס' ‪6‬‬
‫א‪ x = 1 )1 .‬אסימפטוטה מאונכת לציר ה‪ x -‬לכן מתקיים‪. 1 - b  1 = 0  b = 1 :‬‬
‫‪ y = 2‬אסימפטוטה מאונכת לציר ה‪ y -‬וגם ‪ x ≥ 0‬לכן‪:‬‬
‫‪ax‬‬
‫→‪x → y‬‬
‫‪=aa=2‬‬
‫‪x‬‬
‫‪2x‬‬
‫= )‪ . f(x‬תחום ההגדרה‪ x ≥ 0 :‬וגם ‪ x - x  0‬‬
‫‪ )2‬מקבלים‪:‬‬
‫‪x- x‬‬
‫‪x ‬‬
‫‪x  x 2  x  x(x − 1)  0  x  0,x  1‬‬
‫מתקבל התחום‪. 0 < x < 1 , x > 1 :‬‬
‫‪ )3‬נבדוק האם ‪ x = 0‬אסימפטוטה מאונכת לציר ה‪: x -‬‬
‫כאשר ‪ , x → 0 +‬גם המונה של הפונקציה שואף לאפס ‪ ,‬לכן‪:‬‬
‫= ) ‪( x ) = 2( x‬‬
‫= )‪→ f(x‬‬
‫)‪( x ) - x x ( x − 1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2 x‬‬
‫‪‬‬
‫‪x −1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪x → 0+‬‬
‫‪0‬‬
‫)‪" (0;0‬נקודה ריקה" ‪= 0 ‬‬
‫‪−1‬‬
‫מסקנה‪ :‬אין אסימפטוטות נוספות המאונכות לצירים‬
‫→ )‪. x → 0+  f(x‬‬
‫‪2x‬‬
‫‪2 x‬‬
‫=‬
‫ב‪ )1 .‬על פי סעיף א‪ )3-‬מתקיים ‪:‬‬
‫‪x- x‬‬
‫‪x -1‬‬
‫תחום ההגדרה של הפונקציה )‪ h(x‬הוא ‪ x ≥ 0‬וגם ‪ , x ≠ 1‬כלומר‪:‬‬
‫‪ .0 ≤ x < 1 , x > 1‬תחומי ההגדרה אינם שווים ‪ ,‬לכן )‪.h(x) ≠ f(x‬‬
‫לכל ‪. x ≠ 0‬‬
‫‪2x‬‬
‫‪2 x‬‬
‫‪ )2‬בתחום ההגדרה של )‪ f(x‬מתקיים‬
‫=‬
‫‪x- x‬‬
‫‪x -1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪( x - 1) −‬‬
‫‪ 2 x 1−‬‬
‫‪−1‬‬
‫‪−1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪x‬‬
‫‪2‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫= )‪f '(x‬‬
‫=‬
‫= )‪ f '( x‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪x -1‬‬
‫‪x -1‬‬
‫‪x x -1‬‬
‫לכן‪:‬‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫© כל הזכויות שמורות לאדית כהן ומריאן רוזנפלד‬
‫‪7‬‬
‫שאלון ‪35581‬‬
‫קיץ ‪ - 2022‬פתרונות‬
‫‪−1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪x x -1‬‬
‫א‪.‬מ‪ .‬ספרי מתמטיקה‬
‫לכל ‪ x‬בתחום ההגדרה של הפונקציה ‪ ,‬לכן ‪ ,‬הפונקציה )‪f(x‬‬
‫(‬
‫)‬
‫יורדת בכל תחום הגדרתה‪.‬‬
‫ג‪ )1 .‬על פי הנתונים‪:‬‬
‫)‪f '(x‬‬
‫‪<x< 1 <x‬‬
‫‪1‬‬
‫‪9‬‬
‫‪max‬‬
‫‪0‬‬
‫‬‫‪+‬‬
‫פיתול‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪1‬‬
‫‪9 = −1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪−1‬‬
‫‪9‬‬
‫‪2‬‬
‫<‪0 <x‬‬
‫‪+‬‬
‫‪‬‬
‫‪x‬‬
‫)‪f '(x‬‬
‫)‪f ''(x‬‬
‫)‪f(x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ )2‬תחום הקעירות כלפי מעלה‪; 0 < x < , x > 1 :‬‬
‫‪9‬‬
‫‪1‬‬
‫תחום הקעירות כלפי מטה‪< x < 1 :‬‬
‫‪9‬‬
‫ד‪ )1 .‬נסרטט תחילה את גרף הפונקציה )‪: g(x‬‬
‫) ‪; - 6.75‬‬
‫‪)3‬‬
‫‪x‬‬
‫ונקבל‪ ,‬על פי תחומי העלייה והירידה‬
‫של )‪: g(x‬‬
‫)‪g '(x‬‬
‫)‪y g(x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪y‬‬
‫‪x‬‬
‫‪y‬‬
‫)‪g '(x‬‬
‫‪9‬‬
‫‪S =  ( 0 − g'(x) )dx =  −g(x)4 )2‬‬
‫‪9‬‬
‫‪4‬‬
‫בתחום ‪ x > 1‬הפונקציה )‪f(x‬‬
‫חיובית ‪ ,‬לכן )‪ , g(x) = f(x‬לכן‪:‬‬
‫= )‪ −g(x)4 =  −f(x)4 = −f (9) + f (4‬‬
‫‪2 9‬‬
‫‪2 4‬‬
‫‪+‬‬
‫‪=1‬‬
‫‪9 −1‬‬
‫‪4 −1‬‬
‫‪9‬‬
‫‪x‬‬
‫(‬
‫‪9‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1 ‬‬
‫= ) ( ‪ f‬לכן ‪ :‬הנקודה ‪  ;-1 ‬היא נקודת פיתול של הפונקציה )‪. f(x‬‬
‫‪9‬‬
‫‪9 ‬‬
‫‪9‬‬
‫‪y‬‬
‫‪9‬‬
‫‪4‬‬
‫‪=−‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לאדית כהן ומריאן רוזנפלד‬
‫)‪y f(x‬‬
8
35581 ‫שאלון‬
‫ פתרונות‬- 2022 ‫קיץ‬
‫ ספרי מתמטיקה‬.‫מ‬.‫א‬
7 '‫פתרון שאלה מס‬
f(x) = sin 2 x - 2.5sinx + 1
: f(x) ‫) הפונקציה‬1 .‫א‬
sinx = 0.5 , sinx = 2  0 = sin x - 2.5sinx + 1 , f(0) = 1  (0;1)
1
π
5π
sinx  1  sinx =  x = + 2πk , x =
+ 2πk
2
6
6
π
5π  π   5π 
x= ,x=
  ;0  ,  ;0  : 0  x  π ‫הפתרונות בתחום‬
6
6
6   6 
g(x) = sinx + cosx : g(x) ‫הפונקציה‬
cosx  0, 0 = tanx + 1  0 = sinx + cosx , g(0) = 1  (0;1)
2
π
3π  3π 
+ πk  x =   ;0 
4
4
 4 
: f(x) ‫) הפונקציה‬2
f '(x) = 2sinxcosx - 2.5cosx = 0  cosx(2sinx − 2.5) = 0 
π
π
cosx = 0  x = + 2πk  x =  y = −0.5
2
2
2sinx − 2.5 = 0  sinx = 1.25  1  ‫אין פתרון‬
f '(x) = 2sinxcosx - 2.5cosx = sin2x - 2.5cosx  f ''(x) = 2cos2x + 2.5sinx 
π
π 1
f ''( ) = 0.5  ( ;- ) ‫נקודת מינימום‬
2
2 2
‫( מקסימום‬π;1) , ‫( מקסימום‬0;1) :‫נקודות הקצה‬
:g(x) ‫הפונקציה‬
π
g'(x) = cosx - sinx = 0  cosx = sinx  tanx = 1  x = + πk
4
π
x= y= 2
4
π
π

g''(x) = - sinx - cosx = 0  g''( ) = - 2 < 0   ; 2  ‫נקודת מקסימום‬
4
4

f(x)
‫( מינימום‬π;-1) , ‫( מינימום‬0;1) :‫נקודות הקצה‬
:‫ הוא‬f(x) ‫ הגרף של‬,‫) על פי הממצאים‬3
π 5π
0<x< ,
< x < π :‫תחומי החיוביות‬
x
π
6 6
5π π
π
π
5π
6
6
<x<
:‫תחום השליליות‬
6
6
: g(x) ‫גרף הפונקציה‬
g(x)
3π
,0 < x <
:‫תחום החיוביות‬
4
3π
x
π
π
3π
< x < π :‫תחום השליליות‬
π
4
4
4
sin 2 x - 2.5sinx + 1
. h(x) =
.‫ב‬
sinx + cosx
 tanx = - 1  x = −
‫© כל הזכויות שמורות לאדית כהן ומריאן רוזנפלד‬
‫‪9‬‬
‫שאלון ‪35581‬‬
‫קיץ ‪ - 2022‬פתרונות‬
‫א‪.‬מ‪ .‬ספרי מתמטיקה‬
‫‪3π‬‬
‫‪ )1‬אסימפטוטה מאונכת לציר ה‪ x -‬מתקבלת בנקודה בה ‪: g(x) = 0‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪π‬‬
‫‪5π  π   5π ‬‬
‫= ‪,x‬‬
‫‪  ;0  ,  ;0  ; h(0) = = 1  (0;1) )2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6   6 ‬‬
‫= ‪.x‬‬
‫= ‪h(x) = 0  f(x) = 0  x‬‬
‫‪ )3‬על פי תחומי החיוביות והשליליות של )‪ f(x‬ו‪: g(x) -‬‬
‫‪π‬‬
‫<‪<x‬‬
‫‪1‬‬
‫‪-1‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪5π‬‬
‫‪6‬‬
‫‪0‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-1‬‬
‫‪-‬‬
‫‪0‬‬
‫<‪<x‬‬
‫‪3π‬‬
‫‪4‬‬
‫<‪<x‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‬‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪−‬‬
‫‪π 3π‬‬
‫‪5π‬‬
‫תחומי החיוביות‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫<‪<x‬‬
‫‪6 4‬‬
‫‪6‬‬
‫‪π‬‬
‫‪6‬‬
‫‪0‬‬
‫‪+‬‬
‫‪0‬‬
‫<‪0 <x‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪x‬‬
‫‪f(x) 1‬‬
‫‪g(x) 1‬‬
‫‪h(x) 1‬‬
‫<‪, 0<x‬‬
‫‪π‬‬
‫‪3π 5π‬‬
‫<‪<x‬‬
‫‪,‬‬
‫תחומי השליליות‪< x < π :‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4 6‬‬
‫ג‪ )1 .‬נתון‪ h'(x) < 0 :‬לכל ‪ x‬בתחום ההגדרה של הפונקציה )‪ , h(x‬לכן‪ ,‬הפונקציה יורדת‬
‫בכל תחום‬
‫הגדרתה‪ .‬אם כן‪ ,‬נקודות הקיצון היחידות מתקבלות בנקודות הקצה של הפונקציה ‪:‬‬
‫)‪ (0;1‬נקודת מקסימום ‪ (π;-1) ,‬מינימום‬
‫‪)3‬‬
‫‪)2‬‬
‫)‪h(x‬‬
‫)‪h'(x‬‬
‫‪3π‬‬
‫ד‪ .‬לא ‪-‬‬
‫‪x‬‬
‫‪h'(x) ≠ 0‬‬
‫‪π‬‬
‫‪π‬‬
‫‪4‬‬
‫‪x‬‬
‫‪π‬‬
‫‪π‬‬
‫‪3π‬‬
‫‪4‬‬
‫לכל ‪ x‬בתחום ההגדרה‬
‫של הפונקציה )‪ , h'(x‬לכן ‪ ,‬אין לפונקציה )‪ k(x‬אסימפטוטה מאונכת לציר ה‪. x -‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לאדית כהן ומריאן רוזנפלד‬
‫‪10‬‬
‫שאלון ‪35581‬‬
‫קיץ ‪ - 2022‬פתרונות‬
‫א‪.‬מ‪ .‬ספרי מתמטיקה‬
‫פתרון שאלה מס' ‪8‬‬
‫א‪ .‬קוטר חצי המעגל הוא ‪ . 2x‬רוחב המלבן גדול ב‪20%-‬‬
‫‪2.4x‬‬
‫מקוטר חצי העיגול ‪ ,‬לכן ‪ ,‬רוחב המלבן הוא ‪. 1.2∙2x = 2.4x:‬‬
‫נסמן ב‪ y -‬את גובה המלבן‪ .‬מקבלים‪:‬‬
‫‪y‬‬
‫היקף המלבן הוא )‪ , 2(2.4x + y‬היקף חצי המעגל הוא ‪πx‬‬
‫וקוטר המעגל הוא ‪ .2x‬לכן‪:‬‬
‫‪π‬‬
‫‪x+x =a‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2(2.4x + y) + πx + 2x = 2a  2.4x + y +‬‬
‫‪π‬‬
‫‪y = a - (3.4 + )x  y = a - 4.97x , y  0 ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2x‬‬
‫‪a > 4.97x  x  0.2a  0 < x < 0.2a‬‬
‫ב‪ .‬הפונקציה המתארת את סכום שטחי המלבן וחצי העיגול‪:‬‬
‫‪πx 2‬‬
‫‪πx 2‬‬
‫= )‪+ 2.4x(a - 4.97x‬‬
‫‪+ 2.4ax - 11.928x 2 =1.571x 2 + 2.4ax - 11.928x 2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫= )‪f(x‬‬
‫‪ f(x) = 2.4ax - 10.357x 2  f '(x) = 2.4a - 20.714x = 0  x = 0.116a‬‬
‫עבור ‪ x = 0.116a‬סכום השטחים מקסימלי ‪f ''(x) = - 20.714 < 0 ‬‬
‫ג‪ .‬גובה התמונה הוא ‪h = x + y = x + a – 4.97x  h = a - 3.97x‬‬
‫‪2.4x‬‬
‫אם ‪ h = 0.6a‬מקבלים ‪. x = 0.1a  0.6a = a - 3.97x :‬‬
‫השטח המקסימלי מתקבל עבור ‪ , x = 0.116a‬לכן ‪ ,‬בתחום בו‬
‫‪ 0 < x < 0.2a‬ערכי הפונקציה )‪ f(x‬קטנים מן הערך המקסימלי‪.‬‬
‫‪y‬‬
‫‪y‬‬
‫‪x‬‬
‫‪2x‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לאדית כהן ומריאן רוזנפלד‬
‫‪11‬‬
‫שאלון ‪35581‬‬
‫קיץ ‪ - 2022‬פתרונות‬
‫א‪.‬מ‪ .‬ספרי מתמטיקה‬
‫מבחן מס' ‪2‬‬
‫פתרון שאלה מס' ‪1‬‬
‫חיפה‬
‫א‪.‬‬
‫עד הפגישה ארז‬
‫דקל‬
‫כל הדרך ארז‬
‫דקל‬
‫‪5y‬‬
‫‪5x‬‬
‫רחובות‬
‫דקל‬
‫ארז‬
‫מהירות (קמ"ש) זמן (שעות) דרך (ק"מ)‬
‫‪5x‬‬
‫‪5‬‬
‫‪x‬‬
‫‪5y‬‬
‫‪5‬‬
‫‪y‬‬
‫‪5x + 5y‬‬
‫‪x‬‬
‫‪5x + 5y‬‬
‫‪x‬‬
‫‪5x + 5y‬‬
‫‪y‬‬
‫‪5x + 5y‬‬
‫‪y‬‬
‫‪5x + 5y 175 5x + 5y‬‬
‫‪5y 35 5x‬‬
‫‪+‬‬
‫=‬
‫= ‪ 5+ +‬‬
‫מקבלים‪+ 5  :‬‬
‫‪x‬‬
‫‪60‬‬
‫‪y‬‬
‫‪x 12 y‬‬
‫‪35 5‬‬
‫‪y‬‬
‫‪7 1‬‬
‫ונקבל ‪=  t + =  12t 2 + 7t − 12 = 0  :‬‬
‫נסמן‪= t :‬‬
‫‪12 t‬‬
‫‪12 t‬‬
‫‪x‬‬
‫‪5t +‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪y 3‬‬
‫= ‪t1 = , t 2 = - ‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪x 4‬‬
‫ב‪ .‬נסמן ‪ y = 0.75x :‬ונקבל‪:‬‬
‫מהירות (קמ"ש) זמן (שעות)‬
‫‪x‬‬
‫כל הדרך ארז‬
‫‪8.75x‬‬
‫‪3‬‬
‫‪=8‬‬
‫‪x‬‬
‫‪4‬‬
‫‪0.75x‬‬
‫דקל‬
‫‪8.75x‬‬
‫‪2‬‬
‫‪= 11‬‬
‫‪0.75x‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫קיבלנו‪ :‬ארז‪ 8 :‬שעות ‪ ,‬דקל‪ 11 :‬שעות‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫דרך (ק"מ)‬
‫= ‪5∙0.75x + 5x‬‬
‫‪8.75x‬‬
‫‪8.75x‬‬
‫ג‪)1 .‬‬
‫מהירות (קמ"ש) זמן (שעות)‬
‫‪0‬‬
‫אחרי הפגישה ארז‬
‫‪1‬‬
‫‪x-1‬‬
‫‪3.75x‬‬
‫‪x-1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫דקל‬
‫‪0.75x‬‬
‫‪5x‬‬
‫‪2‬‬
‫‪=6‬‬
‫‪0.75x‬‬
‫‪3‬‬
‫דרך (ק"מ)‬
‫‪0‬‬
‫‪5y = 3.75x‬‬
‫‪0‬‬
‫‪5x‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לאדית כהן ומריאן רוזנפלד‬
‫‪12‬‬
‫שאלון ‪35581‬‬
‫א‪.‬מ‪ .‬ספרי מתמטיקה‬
‫קיץ ‪ - 2022‬פתרונות‬
‫‪3.75x‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3.75x‬‬
‫‪2‬‬
‫‪x = 16  3.75x = 4x − 4 ‬‬
‫= ‪= 4  6 +1‬‬
‫מקבלים‪+ 1 + 2 :‬‬
‫‪x-1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪x-1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ y = 0.75 16 = 12 ‬‬
‫מהירות הרכיבה של ארז‪ 16 :‬קמ"ש ‪ ,‬מהירות הרכיבה של דקל‪ 12 :‬קמ"ש‬
‫‪ )2‬ארז ודקל נפגשו בשעה ‪ . 1200‬זמן הרכיבה של ארז אחרי הפגישה ‪:‬‬
‫‪3.75 16‬‬
‫‪ 1 +‬לכן ‪ ,‬ארז הגיע לרחובות בשעה ‪. 17 00‬‬
‫‪=5‬‬
‫‪15‬‬
‫ד‪ .‬המרחק מנקודת המפגש הראשונה עד רחובות הוא ‪:‬‬
‫היא ק"מ ‪5∙12 = 60‬‬
‫‪ 60‬ק"מ‬
‫‪00‬‬
‫‪00‬‬
‫נקודת‬
‫ארז ודקל נפגשו בשעה ‪ 12‬והמשיכו בדרכם בשעה ‪. 13‬‬
‫המפגש‬
‫‪60 - a‬‬
‫ארז עבר מרחק של ‪ 60‬ק"מ במהירות של ‪ 15‬קמ"ש‬
‫הפגישה‬
‫‪60‬‬
‫‪ ,‬כלומר‪ ,‬הוא הגיע לרחובות בשעה ‪. 17 00‬‬
‫במשך שעות ‪= 4‬‬
‫‪15‬‬
‫ארז התעכב ברחובות במשך ‪ 25‬דקות ואז החל לרכב במהירות ‪ 16‬קמ"ש לכיוון חיפה ‪:‬‬
‫מהירות (קמ"ש) זמן (שעות) דרך (ק"מ)‬
‫‪a‬‬
‫‪16‬‬
‫ארז‬
‫מרחובות‬
‫‪a‬‬
‫למפגש השני‬
‫‪16‬‬
‫‪60 – a‬‬
‫‪12‬‬
‫מהמפגש הראשון דקל‬
‫‪60 - a‬‬
‫עד המפגש השני‬
‫‪12‬‬
‫‪a 53 60 - a‬‬
‫‪a‬‬
‫‪25 60 - a‬‬
‫מקבלים‪:‬‬
‫= ‪+‬‬
‫= ‪ +4‬‬
‫‪16 12‬‬
‫‪12‬‬
‫‪16‬‬
‫‪60‬‬
‫‪12‬‬
‫המפגש השני עם דקל היה במרחק ‪ 4‬ק"מ מרחובות ‪7a = 28  a = 4 ‬‬
‫‪ 3a + 212 = 4(60-a) ‬‬
‫פתרון שאלה מס' ‪2‬‬
‫א‪.‬‬
‫‪An + 1‬‬
‫‪N‬‬
‫‪81b1  q n‬‬
‫‪q n+1‬‬
‫‪b1  q 2n‬‬
‫‪q‬‬
‫‪n+1‬‬
‫‪q2‬‬
‫‪A1‬‬
‫הסדרה‬
‫‪a1 = 81b1‬‬
‫‪an‬‬
‫‪b1‬‬
‫‪bn‬‬
‫נתון‪qn = 243  q 2n = 243q n  b1  q 2n = 3  81b1  q n  b n+1 = 3a n+1 :‬‬
‫ב‪)1 .‬‬
‫‪S‬‬
‫‪q N‬‬
‫‪A1‬‬
‫הסדרה‬
‫)‪81b1 (q n − 1‬‬
‫‪q −1‬‬
‫‪q n‬‬
‫‪a1 = 81b1‬‬
‫‪an‬‬
‫‪b1‬‬
‫‪bn‬‬
‫)‪b1 (q 2n − 1‬‬
‫‪q2 −1‬‬
‫‪n‬‬
‫‪q2‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לאדית כהן ומריאן רוזנפלד‬
‫רחובות‬
‫‪a‬‬
‫‪13‬‬
‫שאלון ‪35581‬‬
‫קיץ ‪ - 2022‬פתרונות‬
‫א‪.‬מ‪ .‬ספרי מתמטיקה‬
‫‪q 2n = ( q n ) = 2432 = 59049  q n = 243‬‬
‫‪2‬‬
‫‪81b1 (q n − 1) 81b1 (243 − 1) 81 242  b1‬‬
‫=‬
‫=‬
‫‪q −1‬‬
‫‪q −1‬‬
‫‪q −1‬‬
‫= ‪, Sn‬‬
‫‪b1 (q 2n − 1) b1 (59049 − 1) 59048b1‬‬
‫=‬
‫‪= 2‬‬
‫‪q2 −1‬‬
‫‪q2 −1‬‬
‫‪q −1‬‬
‫‪81 59048  b1 61 81 242  b1‬‬
‫‪59048‬‬
‫‪61 242‬‬
‫=‬
‫‪‬‬
‫=‬
‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫‪q −1‬‬
‫‪q −1‬‬
‫‪( q + 1)( q − 1) q − 1‬‬
‫= ‪ 81 Tn = 61 Sn , Tn‬‬
‫‪59048 = 14762(q + 1)  4 = q + 1  q = 3‬‬
‫‪q n = 243  3n = 35  n = 5 )2‬‬
‫‪an‬‬
‫‪a‬‬
‫‪c‬‬
‫‪a‬‬
‫‪b‬‬
‫‪a‬‬
‫‪b‬‬
‫ג‪ cn+1 = - n+1  n+1 = − n+1  n = − n+1  n = )1 .‬‬
‫‪bn‬‬
‫‪bn+1‬‬
‫‪cn‬‬
‫‪bn+1 a n‬‬
‫‪a n b n+1‬‬
‫‪3a n b n‬‬
‫‪c‬‬
‫‪1‬‬
‫הסדרה ‪ c n‬היא סדרה הנדסית ‪ 2  n+1 = − ‬‬
‫‪an 3  b‬‬
‫‪cn‬‬
‫‪3‬‬
‫= ‪cn‬‬
‫‪=−‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫מנת סדרה היא ‪ 1 . −‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪a 81b1‬‬
‫= ‪ . c1 = 1‬מקבלים‪:‬‬
‫‪= 81 )2‬‬
‫‪b1‬‬
‫‪b1‬‬
‫‪ , 0  −‬לכן הסדרה מתכנסת‬
‫‪2‬‬
‫‪1 1‬‬
‫‪ 1‬‬
‫‪ 1‬‬
‫‪c1 + c2 + c3 = 81 + 81  −  + 81  −  = 81 (1 − + ) = 63‬‬
‫‪3 9‬‬
‫‪ 3‬‬
‫‪ 3‬‬
‫סכום הסדרה האינסופית ‪ c1 + c 2 + c3 + c 4 + .....‬הוא‪:‬‬
‫‪81‬‬
‫‪60.75 27‬‬
‫‪= 60.75 ‬‬
‫=‬
‫‪1‬‬
‫‪63‬‬
‫‪28‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫=‬
‫‪c1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1+‬‬
‫פתרון שאלה מס' ‪3‬‬
‫נסמן ‪ – A :‬קבוצת הנבחנים שבחרו בגיאומטריה ‪ - A ,‬קבוצת הנבחנים שבחרו בטריגונומטריה‬
‫‪ – B‬הנבחנים שהצליחו יפה בפרק השני ‪ - B ,‬הנבחנים שלא הצליחו יפה בפרק השני ‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫נתון‪P(A) = 2 P(A)  1- P(A)= 2 P(A)  3 P(A) =1  P(A) = 0.3 :‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪9‬‬
‫‪P(A  B) 9‬‬
‫=‬
‫‪. P(A  B) = 0.45 , P(A/B) = ‬‬
‫‪13‬‬
‫)‪P(B‬‬
‫‪13‬‬
‫‪0.45‬‬
‫‪9‬‬
‫=‬
‫מקבלים‪:‬‬
‫‪P(B) 13‬‬
‫‪ 65%  P(B) = 0.65 ‬הצליחו יפה בפרק השני ‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לאדית כהן ומריאן רוזנפלד‬
‫‪14‬‬
‫שאלון ‪35581‬‬
‫קיץ ‪ - 2022‬פתרונות‬
‫ב‪.‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪0.65 0.2 0.45 B‬‬
‫‪0.35 0.1 0.25 B‬‬
‫‪1 0.3 0.7‬‬
‫א‪.‬מ‪ .‬ספרי מתמטיקה‬
‫‪p = 0.7 , n = 6 , k = 0,1,2,3,4,5 )1‬‬
‫מקבלים‪:‬‬
‫‪P =1 - P6 (6) = 1 − 0.76 = 0.882351‬‬
‫‪ )2‬הסתברות מותנית‪ :‬התנאי‪ -‬לא כל ‪ 6‬הנבחרים בחרו בגיאומטריה ‪ ,‬כלומר‪ ,‬לכל היותר ‪ 5‬מהם‬
‫בחרו בגיאומטריה‪ .‬הדרישה‪ :‬לפחות ‪ 4‬מהם בחרו בגיאומטריה ‪ ,‬כלומר ‪ 4 ,‬או ‪: 5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪P6 (4) + P6 (5) ( 4 )  0.7  0.3 + ( 5 )  0.7  0.3 0.626661‬‬
‫=‪P‬‬
‫=‬
‫=‬
‫‪= 0.71‬‬
‫‪0.882351‬‬
‫‪0.882351‬‬
‫‪0.882351‬‬
‫ג‪ .‬בדיוק ‪ 3‬מבין ‪ 6‬הנבחנים בחר בגיאומטריה והנבחר הראשון בחר בטריגונומטריה ‪ ,‬לכן ‪ 2‬הנבחנים‬
‫הנוספים מבין ה‪ 5 -‬בחרו בטריגונומטריה‪ .‬מקבלים‪:‬‬
‫‪P = 0.3  P5 (2) = 0.3  ( 52 )  0.32  0.73 = 0.09261‬‬
‫פתרון שאלה מס' ‪4‬‬
‫‪α‬‬
‫‪7x‬‬
‫‪E 2x‬‬
‫‪C‬‬
‫א‪ ABDE .‬בר חסימה‬
‫‪BDE =180‬‬
‫‪α‬‬
‫‪D‬‬
‫‪B‬‬
‫נתון‬
‫סכום זוויות נגדיות במרובע חסום במעגל‬
‫‪ BAE +‬‬
‫הוא ‪180‬‬
‫נסמן‪BDE =180 - α  BAE = α :‬‬
‫‪EDC = α‬‬
‫‪C‬‬
‫‪‬‬
‫זווית משותפת‬
‫=‪C‬‬
‫‪CAB‬‬
‫זוויות צמודות סכומן ‪180‬‬
‫‪ CDE‬‬
‫‪CD DE CE‬‬
‫=‬
‫=‬
‫‪CA AB CB‬‬
‫משפט דמיון ז‪.‬ז‪.‬‬
‫יחס צלעות מתאימות במשולשים דומים‬
‫© כל הזכויות שמורות לאדית כהן ומריאן רוזנפלד‬
‫‪A‬‬
‫‪15‬‬
‫שאלון ‪35581‬‬
‫קיץ ‪ - 2022‬פתרונות‬
‫‪AE 7‬‬
‫=‬
‫‪EC 2‬‬
‫א‪.‬מ‪ .‬ספרי מתמטיקה‬
‫נתון‬
‫נסמן‪EC = 2x , AE = 7x :‬‬
‫‪CD 2x‬‬
‫=‬
‫‪9x CB‬‬
‫סימון‬
‫הצבה‬
‫‪‬‬
‫נתון‪ AD :‬תיכון לצלע ‪BC‬‬
‫‪BD = DC‬‬
‫‪ CB = 2CD‬‬
‫‪CD‬‬
‫‪2x‬‬
‫‪CD‬‬
‫‪x‬‬
‫=‬
‫‪‬‬
‫=‬
‫‪9x 2CD‬‬
‫‪9x CD‬‬
‫הצבה וחישוב‬
‫‪‬‬
‫‪ CD 2 = 9x 2  CD = 3x‬‬
‫‪BC 6x 2‬‬
‫‪2‬‬
‫=‬
‫‪=  BC = AC‬‬
‫‪AC 9x 3‬‬
‫‪3‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪ BC = 6x ‬‬
‫‪SBEC = 16‬‬
‫נתון‬
‫‪SBED = SCED = 8‬‬
‫‪ ED‬תיכון במשולש ‪ BEC‬ולכן הוא‬
‫מחלק את המשולש לשני משולשים‬
‫שווי שטח‬
‫יחס השטחים של משולשים דומים‬
‫שווה לריבוע יחס הצלעות המתאימות‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪SΔCDE  CD   3x  1‬‬
‫‪=‬‬
‫= ‪ = ‬‬
‫‪SCAB  CA   9x  9‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ SCAB = 72‬‬
‫‪9‬‬
‫=‬
‫‪8‬‬
‫‪SCAB‬‬
‫ג‪ .‬נסמן‪DAE = β :‬‬
‫‪EBD = β‬‬
‫סימון‬
‫‪‬‬
‫אם ‪BED = 90‬‬
‫‪BED = 90‬‬
‫חישוב‬
‫‪DAE +‬‬
‫זוויות היקפיות‬
‫הנשענות על אותה‬
‫קשת שוות זו לזו‬
‫הצבה‬
‫‪A‬‬
‫‪α‬‬
‫‪7x‬‬
‫‪EBD +‬‬
‫‪BDE = 90‬‬
‫‪ EDC = 90‬‬
‫‪ EC  DC‬‬
‫‪ 2x  3x  2  3‬‬
‫סכום זוויות‬
‫במשולש ‪BED‬‬
‫זוויות צמודות‬
‫סכומן ‪180‬‬
‫היתר במשולש ישר‬
‫זווית גדול מן הניצב‬
‫מתקבלת סתירה‬
‫‪β‬‬
‫‪2x‬‬
‫‪E‬‬
‫‪γ‬‬
‫‪C‬‬
‫‪α‬‬
‫‪3x‬‬
‫‪D‬‬
‫לא יתכן ‪‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לאדית כהן ומריאן רוזנפלד‬
‫‪β‬‬
‫‪B‬‬
16
35581 ‫שאלון‬
‫ פתרונות‬- 2022 ‫קיץ‬
‫ ספרי מתמטיקה‬.‫מ‬.‫א‬
5 '‫פתרון שאלה מס‬
A
‫(זוויות מרכזיות‬
α
BOD =
COD  BD = DC )1 .‫א‬
‫ (זווית‬BOC = 2α .)‫הנשענות על קשתות שוות‬
‫ מן הזווית ההיקפית הנשענת על‬2 ‫מרכזית גדולה פי‬
O

α α
BOD =
COD = α  )‫אותה קשת‬
R
. S ΔODC =
B
C
D
R 2sinα
2
 ABC = 60 , O ‫ חסום במעגל‬ABC ‫משולש‬
ACB = 120 − α 
BC
AB
=
= 2R 
sin ( α ) sin (120 − α )
BC = 2R sin ( α ) , AB = 2R sin (120 − α ) 
SΔABC =
2R sin ( α )  2R sin (120 − α )  sin 60
2

S ΔABC = 3R 2sin ( α ) sin (120o - α )
3R 2sin ( α ) sin(120o -α)
SABC
= 5.31sin α 
= 5.31sin α  )2
R 2sin ( α )
SODC
2
2 3R 2sin ( α ) sin(120o -α) = 5.31R 2 sin 2 α  2 3sin(120o - α) = 5.31sin α 
sin(120o - α) = 1.532sin α  sin(120o ) cos α − cos(120o )sinα = 1.532sin α 
3
1
3
cos α + sinα = 1.532sin α 
cos α = 1.032sin α 
2
2
2
tan α = 0.839  α = 40o
AC = 2Rsin60o = 3R
A
o
40 60
: ABC ‫) במשולש‬1 .‫ב‬
‫ (זווית בין‬EAC =
o
ABC = 60o
ACB = 80o ).‫משיק למיתר‬
) ‫(סכום זוויות במשולש‬
O
o
40 40
60
o
E
o
R
BCD =
80
B
o
C

1
BOD = 20o
2
ACD = 80o + 20o = 100o
D
‫© כל הזכויות שמורות לאדית כהן ומריאן רוזנפלד‬
‫‪17‬‬
‫שאלון ‪35581‬‬
‫קיץ ‪ - 2022‬פתרונות‬
‫‪o‬‬
‫‪ ACE = 80  AEC = 40o‬‬
‫א‪.‬מ‪ .‬ספרי מתמטיקה‬
‫‪3R‬‬
‫במשולש ‪= 2  6.736  R = 5 : AEC‬‬
‫‪sin 40‬‬
‫‪A‬‬
‫‪ )2‬במשולש ‪AB = 2Rsin80o = 9.848 : ABE‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪40 60‬‬
‫במשולש ‪AE = 2  6.736  sin80o = 13.267 : ACE‬‬
‫מקבלים‪ :‬במשולש ‪: ABE‬‬
‫= ‪BE 2 = AB2 + AE 2 − 2  AB  AC  cos100o‬‬
‫‪O‬‬
‫‪E‬‬
‫‪= 9.8482 + 13.267 2 − 2  9.848 13.267  cos100o‬‬
‫‪C‬‬
‫‪BE 2 = 318.37  BE = 17.84‬‬
‫א‪ )1 .‬אין – נקודות הפיתול של )‪ f(x‬הן נקודות קיצון של )‪. f '(x‬‬
‫לפונקציה המתוארת בציור אין נקודות קיצון‪.‬‬
‫‪)2‬‬
‫‪x‬‬
‫‪-π < x < a < x < b < x < π‬‬
‫)‪f '(x‬‬
‫‪.‬‬
‫)‪f ''(x‬‬
‫‬‫‪+‬‬
‫‬‫)‪f(x‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫תחומי הקעירות כלפי מעלה ‪, a < x < b :‬‬
‫תחומי הקעירות כלפי מטה‪-π < x < a , b < x < π :‬‬
‫‪ )3‬כן – הנקודות )‪ (c;0‬ו‪ , c < d , (d;0) -‬הן נקודות פיתול של הפונקציה )‪ , f '(x‬לכן ‪ ,‬על פי‬
‫גרף הפונקציה )‪:f '(x‬‬
‫‪π‬‬
‫‪x‬‬
‫< ‪-π < x < a < x < c < x < b < x‬‬
‫‪d‬‬
‫<‪<x‬‬
‫)‪f '(x‬‬
‫‪.‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫)‪f ''(x‬‬
‫‪min‬‬
‫‪Max‬‬
‫‪)4‬‬
‫‪π‬‬
‫‪x‬‬
‫< ‪-π < x < a < x < c < x < b < x‬‬
‫‪d‬‬
‫<‪<x‬‬
‫‬‫‬‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‬‫)‪f '(x‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫)‪f (x‬‬
‫‪min‬‬
‫‪Max‬‬
‫תחומי העלייה‪, x < b , b < x < d > c :‬‬
‫תחומי הירידה‪x < a , a < x < c , d < x < π > π :‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ 0.293 )5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪B‬‬
‫‪D‬‬
‫פתרון שאלה מס' ‪6‬‬
‫‪0‬‬
‫‪. S =  f '(x)dx =  f(x)c = f (0) − f(c) =1‬‬‫‪0‬‬
‫‪c‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לאדית כהן ומריאן רוזנפלד‬
‫‪9.84‬‬
‫‪8‬‬
‫‪18‬‬
‫שאלון ‪35581‬‬
‫א‪.‬מ‪ .‬ספרי מתמטיקה‬
‫קיץ ‪ - 2022‬פתרונות‬
‫‪k‬‬
‫= )‪ . f(x‬תחום ההגדרה של הפונקציה‪:‬‬
‫ב‪+ p )1 .‬‬
‫‪cosx - sinx‬‬
‫‪π‬‬
‫‪cosx - sinx  0  cosx  sinx  tanx  1, (cosx  0)  x  + πk‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3π‬‬
‫‪π‬‬
‫‪3π‬‬
‫‪π‬‬
‫בתחום ‪ – π ≤ x ≤ π‬מקבלים‪:‬‬
‫‪a = - ,b =  x  - , x ‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪k‬‬
‫)‪- k(- sinx − cosx) k(sinx + cosx‬‬
‫= )‪f(x‬‬
‫= )‪+ p  f '(x‬‬
‫=‬
‫‪=0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪cosx - sinx‬‬
‫) ‪( cosx - sinx‬‬
‫) ‪( cosx - sinx‬‬
‫‪π‬‬
‫‪sinx + cosx = 0  sinx = - cosx  tanx = -1  x = − + πk‬‬
‫‪4‬‬
‫‪π‬‬
‫‪3π‬‬
‫‪π‬‬
‫‪3π‬‬
‫הפתרונות בתחום ההגדרה של הפונקציה‪:‬‬
‫= ‪c = - ,d‬‬
‫=‪x=− ,x‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪k‬‬
‫‪1‬‬
‫‪π‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫= ‪+p‬‬
‫= ) ‪ f(-‬‬
‫= )‪ f(c‬‬
‫‪ )2‬נתון‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪k‬‬
‫=‬
‫‪+1‬‬‫‪= 1  f(0) =1  + p = 1  p = 1 − k‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫מקבלים‪:‬‬
‫‪k‬‬
‫‪1‬‬
‫‪k‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫= ‪+1− k‬‬
‫‪‬‬
‫= ‪−k‬‬
‫(‪− 1  k‬‬
‫= )‪− 1‬‬
‫‪−1  k = 1  p = 0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪f(0) = f(c) +1-‬‬
‫‪1‬‬
‫‪π‬‬
‫‪2 3π‬‬
‫‪2‬‬
‫= ) ‪ f(-‬‬
‫ = ) (‪, f‬‬‫ג‪ )1 .‬‬
‫‪cosx - sinx‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫= )‪. f(x‬‬
‫‪ π 2‬‬
‫; ‪  -‬נקודת מינימום של הפונקציה‪,‬‬
‫‪ 4 2 ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 3π‬‬
‫‪2‬‬
‫ ; ‪ ‬נקודת מקסימום‬‫‪‬‬
‫‪ 4‬‬
‫‪2 ‬‬
‫‪‬‬
‫‪ )2‬בתחום ‪– 0.5π < x ≤ – 0.25π‬‬
‫הפונקציה )‪ f(x‬חיובית וככל‬
‫ש‪ t -‬גדל ‪ ,‬ערך האינטגרל גדל‬
‫(מצטברים יותר ערכים חיוביים)‬
‫לכן ‪ ,‬הפונקציה )‪ g(t‬עולה‬
‫בתחום ‪– 0.5π < x ≤ – 0.25π‬‬
‫‪x‬‬
‫)‪f(x‬‬
‫‪x‬‬
‫)‪f(x‬‬
‫‪y‬‬
‫‪– 0.5π – 0.25π‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לאדית כהן ומריאן רוזנפלד‬
‫‪y‬‬
‫‪19‬‬
‫שאלון ‪35581‬‬
‫קיץ ‪ - 2022‬פתרונות‬
‫א‪.‬מ‪ .‬ספרי מתמטיקה‬
‫פתרון שאלה מס' ‪7‬‬
‫א‪ )1 .‬תחום ההגדרה‪ x > 1  x 2 - 1 > 0 :‬או ‪x < - 1‬‬
‫‪ )2‬אסימפטוטות מאונכות לציר ה‪ : x -‬אסימפטוטה ‪x → 1+  y →   x = 1‬‬
‫‪x → −1−  y → −  x = -1‬‬
‫אסימפטוטות מאונכות לציר ה‪x →   y → 2 + 4 = 6  y = 6 : y -‬‬
‫‪x → −  y → 2 − 4 = −2  y = -2‬‬
‫‪ )3‬נתון‪ f '(x) :‬שלילית בכל תחום הגדרתה ‪ ,‬לכן ‪ f(x) ,‬יורדת בכל תחום הגדרתה‪.‬‬
‫מתקבל הגרף‪:‬‬
‫ב‪ )1 .‬תחום ההגדרה‪ x ≥ 1  x 2 - 1  0 :‬או ‪x ≤ - 1‬‬
‫‪y‬‬
‫)‪f(x‬‬
‫‪6‬‬
‫‪ )2‬הפונקציה לא מוגדרת עבור ‪ x = 0‬לכן אין חיתוך עם ציר ‪. y‬‬
‫חיתוך עם ציר ‪: x‬‬
‫‪0 = 2x + 4 x 2 - 1  4 x 2 - 1 = −2x ‬‬
‫‪1‬‬
‫‪x‬‬
‫‪2 x 2 - 1 = − x  4(x 2 - 1) = x 2 ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ . 3x 2 = 4  x = ‬בדיקת הפתרונות‪:‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪8 3‬‬
‫עבור‬
‫‪+4‬‬
‫=‪-1‬‬
‫= ‪ 0 :x‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪-1‬‬
‫‪-2‬‬
‫‪  2 ‬לא פתרון‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫עבור‬
‫‪ −2 ‬‬
‫‪+4‬‬
‫ = ‪- 1=0 :x‬‬‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ 2‬‬
‫‪‬‬
‫‪. ‬‬‫מתקבלת הנקודה ‪;0 ‬‬
‫‪ 3 ‬‬
‫‪2x‬‬
‫‪4x‬‬
‫‪g(x) = 2x + 4 x 2 - 1  g'(x) = 2 + 4 ‬‬
‫‪=2+‬‬
‫‪= f(x) )3‬‬
‫‪2 x2 - 1‬‬
‫‪x2 - 1‬‬
‫‪ x = -‬פתרון‪.‬‬
‫‪ )4‬על פי הגרף של )‪ : g'(x‬נקודות הקצה‪g(-1) = - 2 , g(1) = 2 :‬‬
‫‪x‬‬
‫‪< x < -1 < x < 1 < x‬‬
‫‪+‬‬
‫‬‫)‪g '(x‬‬
‫)‪g (x‬‬
‫‪-2‬‬
‫‪2‬‬
‫תחום העלייה‪ , x > 1 :‬תחום הירידה ‪x < - 1 :‬‬
‫נקודות הקיצון מתקבלות רק בקצות תחום ההגדרה ‪ (-1;-2) :‬מינימום ‪ (1;2) ,‬מינימום‬
‫‪ )5‬נתון‪ f '(x) < 0 :‬בכל תחום ההגדרה ‪ ,‬לכן ‪ g''(x) < 0 ,‬בכל תחום ההגדרה ולכן הפונקציה‬
‫‪y‬‬
‫)‪ g(x‬קעורה כלפי מטה בכל תחום הגדרתה‬
‫ג‪ .‬‬
‫‪4x‬‬
‫‪x2 - 1‬‬
‫‪)6‬‬
‫‪h(x) = ax + 4 x 2 - 1  h'(x) = a +‬‬
‫)‪g(x‬‬
‫)‪(1;2‬‬
‫‪x‬‬
‫)‪(-1;-2‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לאדית כהן ומריאן רוזנפלד‬
‫‪20‬‬
‫שאלון ‪35581‬‬
‫קיץ ‪ - 2022‬פתרונות‬
‫עבור ‪ x → ‬מתקבלת האסימפטוטה ‪y = a + 4‬‬
‫א‪.‬מ‪ .‬ספרי מתמטיקה‬
‫עבור ‪ x → −‬מתקבלת האסימפטוטה ‪y = a - 4‬‬
‫לכן ‪ a + 4 = 1  a = - 3 :‬או‪.a = 5  a – 4 = 1 :‬‬
‫פתרון שאלה מס' ‪8‬‬
‫א‪ )1 .‬אסימפטוטה מאונכת לציר ה‪: x -‬‬
‫‪ x = 0‬אסימפטוטה ‪x → 0−  y → , x → 0+  y → − ‬‬
‫אסימפטוטה מאונכת לציר ה‪: y -‬‬
‫אין אסימפטוטה מאונכת לציר ה‪x →   y → , x → −  y → −  y -‬‬
‫‪20 60‬‬
‫‬‫‪+ x  x 4 + 20x 2 − 60 = 0  x 2 = 2.649, x 2 = −22.649  )2‬‬
‫‪x x3‬‬
‫)‪x = 1.63  (1.63;0),(-1.63;0‬‬
‫‪20 60‬‬
‫‪20 180x 2‬‬
‫‪20 180‬‬
‫‪- 3 + x  f '(x) = - 2 +‬‬
‫‪+ 1 = - 2 + 4 + 1  )3‬‬
‫‪6‬‬
‫‪x x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫=‪0‬‬
‫= )‪f(x‬‬
‫‪x 4 − 20x 2 + 180‬‬
‫אין פתרון ממשי ‪ ,‬לכן ‪ ,‬אין לפונקציה נקודות קיצון ‪= 0 ‬‬
‫‪x4‬‬
‫‪x‬‬
‫<‪<x< 0 <x‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫)‪f '(x‬‬
‫)‪f (x‬‬
‫= )‪f '(x‬‬
‫הפונקציה עולה בכל תחום הגדרתה ‪.‬‬
‫‪x 4 − 20x 2 + 180‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪x4‬‬
‫‪ )1‬אסימפטוטה מאונכת לציר ה‪: x -‬‬
‫‪−‬‬
‫‪+‬‬
‫‪ x = 0‬אסימפטוטה ‪x → 0  g(x) → −, x → 0  g(x) →  ‬‬
‫= )‪g(x‬‬
‫אסימפטוטה מאונכת לציר ה‪: y -‬‬
‫‪ y = 1‬אסימפטוטה ‪x →   g(x) → 1 ‬‬
‫‪(-x)4 − 20(-x)2 + 180 x 4 − 20x 2 + 180‬‬
‫= )‪g(-x‬‬
‫=‬
‫‪ )2‬הפונקציה זוגית ‪= g(x) ‬‬
‫‪(-x)4‬‬
‫‪x4‬‬
‫‪ g(x) )3‬פונקציה זוגית ‪ ,‬לכן‪ ,‬אם הנקודה )‪ (4.24;0.44‬היא נקודת מינימום של הפונקציה )‪g(x‬‬
‫אז גם הנקודה )‪ (-4.24;0.44‬היא נקודת מינימום של הפונקציה )‪.g(x‬‬
‫מקבלים‪:‬‬
‫‪x < - 4.24 < x < 0 < x < 4.24 < x‬‬
‫‪min‬‬
‫‪min‬‬
‫‪+‬‬
‫‬‫‪+‬‬
‫‬‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪ ‬פיתול‬
‫פיתול ‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫)‪f '(x‬‬
‫)‪f ''(x‬‬
‫)‪f (x‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לאדית כהן ומריאן רוזנפלד‬
‫‪21‬‬
‫שאלון ‪35581‬‬
‫קיץ ‪ - 2022‬פתרונות‬
‫א‪.‬מ‪ .‬ספרי מתמטיקה‬
‫תחומי הקעירות כלפי מעלה‪,– 4.24 < x < 0 , x > 4.24 :‬‬
‫)‪f(x‬‬
‫‪)4‬‬
‫תחומי הקעירות כלפי מטה‪x < - 4.24 , 0 < x < 4.24 :‬‬
‫‪20 60‬‬
‫‪20 60‬‬
‫ג‪- 3 + x = x  - 3 = 0  20x 2 − 60 = 0  )1 .‬‬
‫‪x x‬‬
‫‪x x‬‬
‫‪x‬‬
‫)‪x 2 = 3  ( 3; 3) , (- 3;- 3‬‬
‫‪20 60‬‬
‫‬‫‪ )2‬נסמן ‪+ x) :‬‬
‫‪x x3‬‬
‫)‪f(x‬‬
‫;‪ A(x‬ו‪.B(t;t) -‬‬
‫שתי הנקודות נמצאות על הישר ‪ y = t‬לכן‬
‫‪20 60‬‬
‫‬‫‪+x‬‬
‫‪x x3‬‬
‫‪B‬‬
‫= ‪ . t‬אורך הקטע ‪ AB‬הוא‪:‬‬
‫‪20 60‬‬
‫‪20 60‬‬
‫‪- 3 +x-x= - 3‬‬
‫‪x x‬‬
‫‪x x‬‬
‫‪A‬‬
‫‪y=t‬‬
‫‪x‬‬
‫= ‪.t - x‬‬
‫נסמן ב‪ h(x) -‬את הפונקציה המתארת את אורך הקטע ‪ AB‬המתקבל באופן זה ונקבל‪:‬‬
‫‪20 60‬‬
‫‬‫‪x x3‬‬
‫= )‪ . h(x‬המטרה‪ :‬למצוא נקודת מקסימום של הפונקציה‪:‬‬
‫‪20 180x 2‬‬
‫‪20 180 −20x 2 + 180‬‬
‫‪h'(x) = − 2 +‬‬
‫= ‪=− 2 + 4‬‬
‫‪= 0  x2 = 9 ‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫)‪x = 3 , (x > 0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪x‬‬
‫<‪0 <x‬‬
‫‪<x‬‬
‫‪+‬‬
‫‬‫)‪h '(x‬‬
‫‪0‬‬
‫)‪h (x‬‬
‫‪Max‬‬
‫‪20 60‬‬
‫‬‫עבור ‪ x = 3‬אורך הקטע ‪ AB‬מקסימלי‪ .‬עבור ‪ x = 3‬מקבלים‪+ 3 >2 :‬‬
‫‪3 27‬‬
‫=‪t‬‬
‫מתקיים‪.t > 2 :‬‬
‫‪34 − 20  32 + 180‬‬
‫‪= 1 )3‬‬
‫= )‪  f '(3‬שיפוע המשיק לגרף הפונקציה )‪ f(x‬בנקודה ‪ A‬שווה‬
‫‪34‬‬
‫לשיפוע הישר ‪ y = x‬ולכן ‪ ,‬המשיק מקביל לישר‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לאדית כהן ומריאן רוזנפלד‬
Download