על כחיתבו לש גרשון שרפמן דפ וסי הנחי נ ה של גרשון ש ופ מן - - אמנ רח הסי פור ה קצרצר ,ה ר ישרס ,הקירר pרר , א י נם מ pרב לי ם בירתו הי ום .לכאוד ה ,יש בכך מש ום חמ י הה :ש הדי הדומאן עב הכרם י צ א מן האופנה אף הוא ,ו אפ שר היה אם כן להנ יח ,כי הר י שום הקצר ירכוש ל ו שרב מ הל כים .ל מעשה ,אין כ אן כ ל סחירה .את הדומאן עב הכרם א ין מרכים לקו רא בשל ק צב ה ח יי ם המודרני , הסבל נות .הכ רכים ה דנ יס והכב ד ים של סרלסטוי , על ה נר עד , חר סך הנשימה וחוסר בלז , p די pנם ,עדיין מקובלי ם אר ל ס כ מ ה מג ר גרים מוכנים ל pרוא בהם ח ו ן החע מ pות ו די כ רז? הכר וכה ,כמובן ,לרומ אן ה pל אסי; ש כ ן קיימים כ מה רבי-מכר .מרדדני י ם , הנ חט פ ים בש וק , שער כם האמנו ת י מ פוקפק א ולם ערכם המילולי נ מ דד בכמ ה pילרמסרי ם .ממילא מו ב ן , כ י יש גם יוצאים מן הכלל לק נוע ב ביט ח ה ,פחרח או יותר , מ א ש ר במאה ה• 19- - ארלם בס ינרם אפשר שה רו מאן עב ה כ רס מקובל ני רם הר ב ה פתרת ל מר ות ס ל ידת הקורא ה מ וד ר ני ב פני מאמץ הקריאה של ס פר אדרך - ,אין הוא נמשך ל ר שימה ה קצרה ; וזאת מ אותה ס י ב ה עצמ ה • עי pרה של ה ר ש ימ ה הוא בצמצום הביט וי , בר י כוז המחשבה .הקרי אה ב ש רר ה של ושימרת ק צרו ת מייגעת יותר מ אשר הקריאה ב סי פור אחד בע ל אודך בינוני • שהדי על ק ורא הר שי מות להתאמץ כל פעם מח דש ,להתעמק , נוסף • הר ומאן הקצר ,הנובלה - , לקל וט רעיון הם הצרדות ה.מתאי מו ח ביותר לקצב הקו ר א המודר ני • שאלח לגמ רי אחרת היא ,האם הע ו בדה שצררה םפ דרחית מ סויימת היא ב לת י אופנתי ת - קובעת גם א ת ערכ ה הא מ נותי ש ל הי ציר ה הנדו נ ה .כ אן עלינו להש תמש בקנה מידה . גדו ל ה זכותו ש ל שרפמן ,שהרא יוצ ר צררה ספרותית מסויימת בספרות הע בר י ת • קשה יהיה לה צביע על עו ד מיש ה ו ' א ש ד כב ש צ ררה ספרותית במידה כזר , ש נ pנע זיה ו י מו ח לט ב ינו ל ב ינה • יש נם סופר י ם גדו ל ים , עד שהספרות הע ברית החד שה לא ת ת ראו בלעדי יצירותיהם , ועם זאת אין ה ס בעל י חז קה על סרג ספררתי ' כי וצרים וכמעצב י ם • כמו בן , אין ש ר פמן יו צ רה של הר שימ ה הק צ רה בספורת הער למיח • הרא ה עביד צר רת ב יט וי קיימת רמ קרב לת לםפדרח העברית • למעשה ,י דו עה השפעחר של פטר א לטנ בדג ,הי הו ד י הווינאי ,על שרפמן . 80 על כתיבתו של גרשון שופמן 81 הסיפ ו ר הקצרצר ,הרשימה המרפרפת ,הם מסימני ההיכר של אלטנברג .יחד עם זאת ,הרי בספרות העברי ח אין לו לשופמן מתחר י ם רצ י נ יים באוחו שטח ביטוי מיוחד בו בחר • בספ רות )כבכל אמנות אחרח( אי ן לה פר יד א ת החוץ מן הפני ם ,את הצורה מן התוכן ,את הסגנון מן הר עיון .ע ל כ ן יש ל ה לרשימ ה הקצר ה ח ו ק ים פנימיים , הנקבעים ב הת אם לצור תה ה חיצונית Iקוצר היריעה מחייב בהכרח אח צמצ ום הביטוי .יש חשיבות כהבעה מרו כ זת .ה רשימה ל רוב כנ ריה סב יב ציר מ ח שבתי אחד • כמ ק ום נו שא מסת עף Jבעל משמעוי ו ת שונות Iבאה ה פואנטה ה קצרה f החיי נח ל היות המסקנה הה ג יו נית של מה שנאמר עד כ ה I וע ם ז את יש בה לעיתים מי ס ו ד ההפתעה .יש לה עיר כא ן Iכ י הקו המת ו ח בין הפואנטה המב ר י ק ה לבין חו ס ר המשמעות ה ו א קר דקיק ביותר • ב רו מאן ר חב-יריעה קיימת האפשרות של חי pו ן מילה או רע י ון ; אם היאור מ ס ויים לא על ה יפ ה I אין בכך אמנם מע ל ה יתרה ,אך אין ע ו ב דה זו דייה כדי לח רוץ את דינ ה של כל היצ ירה כולה לשבט • ואילו ה ר שימה הקצ רה מאבדת את ערכה ע ם הפג ם הקטן ב יות ר • הצורך ב ה וצאת מסקנה ,בגיבוש רעיון ,בבגין פואנט ה ,מ ח ייב גיוון רב .שהרי כל ר ש ימ ה צריכה להעלו ת משהו חדש - או להאי ר משה ו ישן באור חד ש .יש וה מסקנ ה הקצרה ,הפסקנית ,מסבכת את הס ו פר בס תי ר ה ג לויה .הנה רע יון חו זר הוא בכמה מרש ימו ת יו של ש ופמן ,כ י או תו יהודי שסבל דיכוי והשפלה בג ו לה ,בניכר ,סובל השפלות גם כמו ל דת ו ,א ליה הגיע אחר תלא ות ו ייסורים, המוכה ש ם ,מרכה גם כא ן • כך ברשימה " ל מה חכה א חי ך ? ! ! 11 )בטרם ארגעה , הוצאת "עם ע וב ד" ,תש" (,ב כתוב : • • • בא ניית מעפילים נמלט צל-קורה ,ובלב ד שלא ברירן משלנו ו מכ ה או חו I מ ו כן לסבול כאן מחסור fרעב ,העדר להיות גם או ניקח ,למש ל ,את ה רש ימה " שוב ? ! כ אן , ••• מוכה גם - וה נה קפץ עליו כ אן ! ! • 11כא ן מסו פר על א ל מנה י הוד יה , אשר סבלה בראותה את בנה יחידה חוזר מי ד י פעם מו כה מב ית הספר באוסטר י ה האנטישמי ת • אול ס סב ל ה גדל עוד יוחד ,כשהב חינ ה בסימני א ל י מות בפנ י ו של הבן f בחוזר ו הניחה מלימו ד ו בנ יה ספר עברי באר ץ -י ש ראל • ל ערמת זאת ,הרש י מה IIבינ ינ ו ל בין עצמנו" ממחישה רעיון שונה ל גמרי • כאן מ סופר בהתלהבות על האווי ר ה ה מיוחדת ש בארץ-י שראל החפשית מערל זרים • )ל ארד הגיש ה המפוק ח ת שלנר כיום ,אפשר אף ל ומ ר -בהחלה ברח נאי בית( . על כתיבתו של רגשון שופמן 82 אין פר y ואין צוו ח ה ,כ ל המ ר י ב ות נפ תרות בד רכי שלום .אם קורה המקרה הרע ששביים מסתבכים בריב ,חרי גם אז אי ן לחשוש : הב ה פרצה קטטה ב ין מצחצחי-נעל י ם ,ו הח זק הרים יד על החלש ממנו . עוברים ושב ים מפ רידים כ ר ג ע בין הניצים , לכאן ואח ז ה לכ א ן ד וחקים אח זה -וחמ ל • הכל ,איפ רא ,מתייש ב מא לי ו , ב י נינ ו לבין עצמנו ו ללא אי נ ט ר בנצ יה של שוט ר ים ומג ל ב יהם ,ללא די ן ודיין' ובמקרה אחר של אלימ ו ת ,התגובה המיי ד י ח של הקה ל מםביב ה יא - אסור ! אכן , ! "ל ה כרח 11 אם אנו עורכים ה pבלה בי ן של ר שת הרשימות ב ה כרח למס קנה Iשאין הרעיון ה מרכזי ש ב הם מלאים תופעות שונות ו ס ו ח ררת ; שהז כ רנ ו , ח ו פף . אנו מגיעים ברור שהחיים עצמם לעיחים אגר מקבלים התרשמות מםריימת ואילו בפעם אחרת נתקלים אנו בתמ רנ ה שרנה מקודמתה; עם זאת ,יש להודות , שה קר יאה בר שימרח ה שונו ת הסות ר ו ת גורמת ל נר לתמיהה כלשהי . בכחיבתו של גד!ו\רן שרפמן אפשר להבחי ן בכמה קורים יסודיים .דח.חנרח השונות ב דר כו )הן חדרך ה גיארגדפית והן הדרך הנ פ שית ( ניכרות היט ב בג ר ף יצי רתו • דרמה כי התקופה המ כ רעת ה ית ה התקופה הארוכה בה שה ה הסופר באוסטריה ,תחיל ה ב ווינה וא ח ר כך בסב• בה כפרית בשטייא רמארק . ווינה ה יתה ב או ת ם ימים עירם של יוצ רים יהודיים pוסמרפוליטי ים .למרוח האנט י - שמיות הגו ב רת ,פרחו חיי הדוח היה ו דיים .מדובר כאן , יה ו דיים אשר כת ב ו בשפה הג רמ נ י ת • אך שופמן , הג ם לרוב ,בי ו צ רים שה ו א יצ ר בשפה הע ברית' הושפע מ סופרים אלה) .מרבן שלא ה יו אלה המשפיעים הי ח ידים על יצירתו; הוא ה ושפע מ י וצרים עבריים שקדמו לו , כשם שהוא השפיע על יוצרים ע ב ריים ש באו אחריו ( .פטר אל טנברג הוז כר לא פ עם בהקשר ל כך .י הו ד י ווינאי אחר ,אשר פ ית ח את אמנות הסי פ ור הקצרצר , הוא יוסף פרפר-ל י נקארס , ב על ה"פנטזיו ת ש ל ריאליס ט" .שלא בצדק ,נשכח פרפר -לינקארם מלב .מן הראוי ה יה לעמוד פעם בהרחבה על תחוס השפעתו של שר פמן .השפעות אלו , יש להו סיף כא ן ,הן השפעות בתחו ם ה צ ורה י ו תר מ אשר בתחום התוכן • ש ל שו פ מן הם נוש א יו של סופר עברי ; התקופה , שחולל ה תמ ו רות כ ה קיצוניות בקי ומו של העם ,ניכרת ברוב כ ת ב יו • נושא היהודי והנכר י , של היהודי בסבי ב ה ע וינ ת ,או ל פח ות זרה , ·נושאי ו גורל ו המיוחד -זכו ל טיפול נ רח ב ביציר תו של שרפמן .ישי בת ו בכ פר pר ב ה את ש ופ מן ל בעיה יותר מאשד יושבי כרכים • על נתיתנו של גרשון שופ מן 83 ש כן בכר ך יכול אד ם לחיו ח חיי ח ברה ב חו ג מצומצם משל ו ,ו לש כו ח במידת -מה אח האחרי ם עמהם הוא אינו בא ב מגע ישיר • או לם בכפר האפשר וי ות מצומצמות , רא י-א פשר להתעלם מ י חס ה סבי ב ה .הע י סו ק בנ ו שא ים ב על י משמע ו ת ל גבי הכ לל , היא עצמ ה ממימנ י התק ופה .כיום מ ר ב י ם רו ב הסופרים של נ ו לה שתקע בע ולמם הפ ר סי והמס ו גר • והרי דר ך מחש ב תו של שר פמן ורגישותו המיוח ד ת מן הד י ן הי ה שי כרוג רהר בד רך זא ח .יש בכח יבתו יס ודות ר ג שניים ,אפילו סנ ט י מנטליים . ההתרשמות ל עולם ה יא סו ב י יק טי בית מו דגשת • ה סופד אינו חו שש מה זדהו ת של מה עם ר גשותי ו • למר ו ת הסו ב י יקטי ב ירח וה בל טח ה ערל ם הפר טי ,הר י המר מנס ו ז הו , הלאומ י חופש מקר ם ניכר ב גו ף היצ יר ה . כפי שאמרנו ,מ סי מנ י רוח הת קופה .שר פמן נו טל חוויו ת ו רשמים מן ה מת רחש סביבו ,ו מו סד אח א ל ה בר שימות י ו וסיפ ו ריו .הערל ם הוא עו ל ם ה מ עשה • ממי ל א מו ב ן ,שהרשימות הקצ רו ת היכן פרי התרשמות מיידיח יוחד מ אשר הסי פור י ם ,ב ה ם יש מקום אף ליסו ד הדמ יוני • ד ר ך כ ח י ב ת ו של שופמן ,המת בססת על עו ל ם ה ר י א ל י ה שמ סביב, משקפ ח את התח נות הש ו ג ו ת בד רך חייו ונ ד וד יו של הסו פר ; ודרך זר חינ ה מגוונה ב יו תר • הא ר וכות • מעניין ה ו א לעק וב אח ר הפנורמה המש ת נה כ שנוח היצ יר ה ב שנ ים הראשו נ ות יש א ף שי נויי ס גנו ן וצר ר ה; אח ה דפוס המיוח ד לו מצא שר פמן למעשה כ שנוח מלחמת העו לם הר אשונה ,בעח ש ב חר בו וי נ ה . הכרך הראט1רן של ה כתבים שלו עו מ ד ע ד י ין במי מן המספ ר י ם ה ג ד ו לים שקדמו לו ,כגו ן בדדיצ ' בס קי • ני תז גם למ צוא בס י פורים ר א ש ונ ים אל ה נ ושאים המופ יע י ם אצל אחרים מ ב ני ה ת קופה - ברבר ,גגם ין ,ועוד . הצעיר השח פן יונה , מן הסי פו ר ה נ ושא שם זה ,מ ז כיר לנו בדרך י יס ו ר יו צע י רים א ו מללים אחרי ם ה דו מים לו , מן ה ספרות הע בר י ת וה ם פ רות ה רומית כא חת • השי ממון הנורא ש בע יירה ה צ'כוב י ח ניבט א לי נו מ תי אור ים שו נים .העולם המד כא ,של מח לה, חו סר תבל יח ,ש עמו ם וריקגוח ,המוכ ר לגו כל כך ,ש רב מופיע לפג ינו בכל גוו נ י ו האפורים • דרך ארו כ ה הד ר ך מן הסיפ ורים הראשונים ל ר ש ימו ת המא ו ח ד ות היא אכן מאוד , מ ב ח י בת צורה וחרכ ן , מחשבה ו ר עיו ן מעטים מ א ו ד ה סופ רי ם אש ד ,כ מו ש ופ מן ,הצליחו למזג יס וד ות ר ב ים כ ל כ ך ו לשק ף ת מונה עולם מגוונת כל כך • למ רות ריב ו י הר ש י מ ו ת והנושאים ,הרי נ יתן להבחין בכמ ה וכמה נו ש אים, החוזרים בלבוש י ם שו ג ים ו ב תי אורים שו ב י ם .לה ת נ ג ש ו ת בין ה עולם ה י הודי והגב ר י נ ועד משקל מכריע .רב ות ה ר ש ימו ת המת ארות התנ ג שות ז ר על רק ע הסביבה ה כפר ית -האוס ט רית ,רקע שאינו מופי ע בת יאו רי סו פרים עבר יי ם על כתיבתו של גרשו ן שופמן 84 א חדים .ממק ו ם שבחו בכפר עקב שופמז אח ר ההתפתחויות שהו ב ילו לקראת השתלטו ת ה נא ציזם .יט, לה ד גיש , כי ה וא צופה מראש י ת אחרית .סימני ה א נטישמיות הבודדים מקבלים משקל ומוסיפ י ם איום כשל הדגשת העתי ד , שעדייו א ינו צפוי אמנם בכל נוראות יו , אולם הוא עומד כבד מרחשי מאוד אחו די הסף • משום מה א צ לנו איז מעריכ ים כ לל את תפקי ד ה המכד>ע ש ל האומ ה האוסטרית כעיצוב הנא צי ז ם וב ה שמדת העם ה יה ודי • השרץ ואיננו זוכרים את הע בר ה היסט ורי הקרו ב כי ותר • אנו טיהרנ ו אח כדאי הי ה לרכו ס ל רענן אח זכרונס ולעיי ן ב רשימות יו של גרשון שופמז משנות השל ר שים המאוח ד ות .לערמת מה ש קר ה ל א ח ד מכ ך ,כשנוח המל ח מה ,אמנם מטשטשים ה זכרים ומ ח ווי רים; אולם כיחס לאטימות הלב ולאדישות ה מ ופרזת שהש ת לטה עלי נ ו ב שנים האח רו נות ,ה ר י הרשימות שו ב חוז רו ת להיות אקטואליות .למר ו ת שמספר הרשימות ,שכתב שופמן בתקו פ ה זר כ גליל שטייארמארק ש בא ו ס טר י ה , ה ו א גז ול ,הרי הרוח המפעמת בה ן היא אחיד ה .העיק ר כאן הוא לא במאו ר עות המתוארים ,שא חד הכל א ינ ם אלא הק ד מ ה תלוש ה למה שבא אח ר כך ,אלא בצפ'יה הוודאית לקר א ת האס ו ז המתרקב .ב"בטד ם ארגעה" א נ ו מוצאים ככמה ו כמה רש ימות ת יאורים של אנש י ם בוזזים ,מצדיק י אומות העולם ,אש ר לא נצטרפו ל ג ל המתפשט של ה אנ טישמיות והנאציזם .אולם כאשר מגיעה שעת המיבח ן ,גס ב ו דד ים אל ה פו נים ליהודים \,ורף , ולבסוף נשאר הי ה ודי מבודד לגמדי מס ב י ב תו • הנה ה סיפו ר ע ל האיכר הזקן ,ב על ה זר ת הפנים , המר ב ה לדבר כנגד ה צ ע י רי ם פורקי העול והמס ור ת .אחד מן הסימנים ל ה ת ר ופפות המידות הטובות ה וא בעיני האי כר העובדה ,ש סד ים לשדה ה קמה ,רומסי ם אח ה תב ואה ,ומזלזלי ם בצ ורה זו כ עמל כ פ יס • אך כאשר מגיע יום ה"אנשלום" , מתחמק אף איכר זה מפגיש ה ע ם ה יהודי ; ו כשמזדמנים שניהם לש ביל צד , ס וטה ה ר אשון מדרכו וצ ו ע ד לתו ך השדה הז רוע -ר ומס כרגליו אח כל המ י לים ה י פות ש היו שגוררת תמ יד ע ל פ יו • בבוא יום הדי ן ,שוכח י ם כול ס אח הא י דיאלים היפים שנ שחבחו ב הם משכבר הימים • ברש ימה אחרת מת וא רת משפחה ח ב יבה ,המג ל ה יחם ט ו ב ל יהודים ,לשמחתם של אלה האח ר ונים; ו הנה עם השח לטוח היטל ר על אוסטר יה מתברר ,כי אנ שים טוב י ם אלה -א י נם אריס טהורים ,ועתה הס מ נ וד ים בדיוק כמו היה ו דים שלפני כ ן נט ו להם חסד מג ב וה. ב י חסי ם ה מסובכים ש בין יהו ד ים לגויים ל א תמי ד רק האחרונים מופ יעי ם באור שלילי .הנה ,למשל ,הסיפור "לב" .ה ר ופא הי הו ד י ה ישיש מחלונן בפני על כתיחבר של גר שון שרפמן ה פציאנס ,הבא לחפ .'!i רפ ו אה אצ ל ו. 85 הא יש הזקן הוא ממ ו רמר ו מאו כזב .הזייpנה ; p ;,פצה עלון מכ בידה על'ו אח עבודחו .נוסדה קופח -החול ים ,והרופ א הפרטי נ מצא מקופח ' .כ ,ספר ה ר ופאים ב סדינה הולך ומחרכה ,וההת חרות קשה .ר ק לאחד כל אלה מגיע הרופא ':נו שא האנטיי;;.מיוח . ו הנה הדבר המכאיב ניו חד : ל א דק בנ י הארץ הנכרים נמנעים עחה מלפנות לרו פא עצמם מעדיפים ל ·JJא nאח מכאוביהם ל ר ופא נוצרי ; יהודי . גס היהודים וו דאי כ ל אח ד ו אח ד מהס עושה זאת ,בקוותו להוציא עצמו נדרך זו מהזדהות ב ולטת מדי עם בנ י עמו; כ ל אח ד ;כבק ; .למ צוא חן בעיני הגרי'ם ' ואינו מ בין שהת נהגות ז ר דק תשפי ל א ותו בעיני הנכ רי . למומנט ז ה ,מ ו מ נ ט ההשפלה בעיני ז די ם ,רגיש '.Vר פמן מארד ; ה נ ושא צץ ועו לה גס בר שימות שבכחבר כבר על ר ק ע ארץ-ישראל , ארץ זו שש ו פמן מתגאה בה כפי ש רק יה ודי שעלה ארצה מן ה גול ה יכו ל לה תגאות בה .כן למשל הוא מקדיש ר שימה נרגשת )ומוגזמת בוודאי( ב"ב טרס ארבעה" לקריקטו רה א חח שהופיע בע יתון ארצישראלי , קריקטורה המ שק פח אח היהודי כאילו כ ר אי הע pרם של ה תפישה האנט ישמית - אף מע וק ם ,ו כ י וצא באלה סימ ני הכד דראסטייס .מה תה א דעתם של אחרים - על ינו , שואל הסופר ברוב פאתוס , אם כך אנו רואים אח ע צ מנ ו ? התסביך המיוחד של "בני ישראל ערכים דה ל זה" מתואר בבהירות ברשי מ ה "סערת • 11הסופר מת אר יה וד י אחד ,המעור ר בקרבו רגש בחי לה ו דחייה ) .כאן הרקע הו א העיר ו ו ינ ה (.ה ופעתו של א ד ם זה והתנהג ו תו מע בי דים צמרמ ו רת של ר תיעה אצ ל המס פר • הפרטים מעור בנים ,עיקר וטפ ל כאחד • הידיס הצפודות רהררעדרח י יריקת הנ יח על הרצפה ,המיש ו ש בכל העוגות המרגשות י העיסקות האפלות וה חש רד ר ח .וה נ ה - אפחעה! יום אחד מ זדנןן ל ו למ ספר ל ר אות אדם ב זוי זה ' כ שהו א יוצא מן התפילה בכנסיה נוצר יח ! הסיוט נגמר • שו ב אינ ו דוחה א ח המספר , ה איש הנוצרי כשם שעש ה ז אח ה יהודי המדומה לפני ה וא נוצ ר י י על כ ן מעשיר אינם נוגעים לו למספר . נכמה מש פסיס כן • 9 האיש ב חיאררים חסכוניי ם ,בסיטואציה קולע ת ,מצליח שופמן ל צייד באו פן מ ר חשי pומפלכס יהודי מעיק ניו חד • יש לה זכיר ב ה pש ר לכך אח הרשימה "צ ר" • כאן יחס הםר פר ל בני עמו גוב ל בעיוות הדין • האם כל בעלי חנו יו ת הבגדים ה ר מ אי ם הם באמח ד p " ז יל בדשט ייניס" ו "ליכםנשטי ינ ים ? 11 היחה כו ללת שמוח אריים , יש להניח J כי ר שימ ה ארביי pטי ביח ב מספר גדול יותר מאש ר שמות יהודיי ם . כמ ו בן את השמות האריים אין הסופ ר ר ו אה -שכ ן כא ן אינו מרגיש כל קשר נ פשי , , על כת יבתו לש ג ר ש ו ן שופמן 86 כל רגש של אחריות והתחי י בות .מעשיהם של בע לי הש מות היהודיים פוגעים בר ומכאיבים לו ; נפשם - בעל י השמות האר י ים יכו לי ם ל ר מ ות את לקרח ותיה ם כאוות כאן הסופר יכו ל ל היות אובייקטיבי , ל ראות את הדברים מרת ו ק ומגבוה. כל המעיין בכ ח בי ש ופ מז , אינו יכ ו ל של א להתרשם מיח סו המי ו חד של הסופר א ן' האש ה • זהו י חס רומאנטי-אבירי ,אש ר בזמננו כמעט וח לף מן הערל ם • המשיכה העז ה ב יז גבר ל א ש ה קיימת בי מי נו כשם שהי חה קיימה בעבר; או לם האבירו ת ,שיש בה מן הסנטימנט לי ,שוב איננה .לל א ספק , זוהי תופעה הק ש ורה בתה ליך שיו וי הזכויות של הא ש ה ,ובכניסת ה לחיים ה ציבו ריים .היחס האבירי היה מכוסס על הגנת הגבר החזק ע ל יצור ח לש ממנו ות ל וי בו . כדברי הפתגם ,א י אפשר לאכול את העוגה ולשמרה בע ת ובעונה אח ת .הא שה בע לת העמדה ,הפעילה והמעש ית אינה עוד בעיני שות פה יצד ד ש מ ימי מעולם האחר , הז pו p לה ערצה ,ה גנה ורח מי ם .ו אולי אנו בכ ל ל כיום ציניים יותר ,וכופרים בכ ל השתפ כות רגשני ת שאין בה מן התועלת ומן mכליתי ות .מכל מק ום ,הר י התיאורים שהקדיש שופ מ ן ל אשה נודף מהם בושם דק של הווי רחו p ,ש כוח למחצה .יחס ההערצה לאשה הוא אחיד כמעס .אפי ל ו אמה של הנערה הא ה וב ה היא יצור מופלא ,מרעיף רחמ ים ודרך - א ל ו הן הנע ר ות מי מי הי ל דות והנוע ר , שו ם זכר ל pרמפלכם החוח נת ,בין אס מ ן הכרכים שמע בר ל ים ,ובי ן אס א ל ו הן הנע רות מן המציאות הארצישראלית החרשה - כו ל ן זוכו ת למ נה ג דושה של אידיא לי זצ י ה .ה נערה מן הנוער העולה מצ'כיה ,בק י בוץ ש בע מ ק , מ זכ ירה לו למספר ב הופעתה האצילית אח דבורה מספר השופטים ) ''דבורה"( .נערה צ עי ר ה , העובדת בקיבוץ בבית המלאכה ,בעבודה הנחש בת למל אכת גברים ,מע וררת אח התפע ל ותו של המופר דווקא בשל הניג ו ד שבין היותה אשה לבין מלבושי העבודה הכבדים שעליה והעכורה הגברית בה בחרה; בביקור ח וזר כאותו קיב ו ץ ,כאשר ה ס ופר רואה את הנערה ,והנה היא לב ו שה סינר ועובדת במסבת , כ אילו ניטל קסמה המיוחד בעיניו • אופייני הסי פור הקצר על ש ני ו יעים שהתחרו בנ עוריהם על אהבתה של נערה אחת • אחר שנים ר כוח של פ ר ידה נפגשים השני ים ומעל ים זכרו נוח • כמו בן , צף ועולה גם שמה של או ת ה נערה ,א ש ר בינתיים גחבגרה ,אף זקנ ה .וכאשר מת ברר עתה ,מע ב ר לכ ל ס פק ' כי באוחם ימים בי קרה את האח ד על ר עהו - חש המקופח צע ר ואכזבה ,כאי ל ו כ ל אוחן שנים אינן חומה ח וצצת בפני חרות הזכר ונוח • העובדה ' שאוחה נערה שוב אינה נערה ואינה עוד יפה , אינה על כתיתבו של גרשו ן שר פמן 87 משנח כלל א ח י ח סר של המ ספר .בהתאם למס ו ר ת הרו מ אנטית ,מ א מ י ז הסרפד ביצ י ב רח a של הרגש ו ת .ותמונה אחרת :גבר ראשה ,ש ב יחס אנ שים קשישים , נפגשים ב מ ו לד ת החד ש ה ל א ח ר שלא דאו זה אח זו ש נים כיצר לפנ י ם ס ר בה ל ו האשה - , כ שהי א עומ ד ת על סף הז pנח • ר ב ות • הג בר נזכר ו מה דב חמהונו כאשר היא מסדנת ל ו גס ע ת ה , אצ ל סופד אחד ח יתה אפי זודה ממין זה ו ו דאי מתו א ר ת כפא ר ס ה .ואי לו אצל ש ר פ מן א בר מו צאים מלנכ ו ל יה ,מל ו וה באי רונ י ה ד קה . מש הו מג י ש ה זר אבד מוצאים כבר בסיפוריו המוקדמ ים של ש דפ מן • הסיפור "אהבה" ס ו ב ב ע ל אהב ת ש ני י ד ידים לאשה אחת .י וליה היא א שתו של אחד מז הדיע' ם ; הי א י .ש א רח ~:רקע , וחשו בו ת ה למעש ה ב השפעה שיש לה ע ל ה ש ניים .כ אן ,א ו לי ,התפ ישה ה יא "רומאנ ט י ח" פחות מ א ש ד בר ש ימות ה מא וחדוח יוחד .ש כ ן י דליה א ינ ה טה ו ר ה מע ב ד ל כ ל ספק .משך ח pדפ ה מסויימח היא משחקת ביודעין ברג ש וח>ה ם של ה ש נ יים .דק לאח ר פר שה של הי סוס י ם היא מתמ ס רת נשלמות ל בעלה .י ו לי ה מתה ב ל ד תה - והאווז ב של א זכה ,חש ב עת ה לו ויה רג ש של הקלה ,או לי ש מחה ל איד; ע ד שלמרוח הסינה ה א ישית מ תגבר ת עלי ו הכ ר ח ה טד אג י ו ח ש במעמד . הנשים או ו ר י ריות ' מ ר חפ ו ת ,נוגעות ו ל א נוג ע ו ת ביד ק ל ה ב י קיריהן . המרדיי ק ים ל ר סיס ב ע ר פל ; הן שליחוח ח דעו ח מע ו לם הי ו פו של הסופר לנ שים ק שו ר pש ר אמי ץ לי ח סו ל י ו פ י • וה שלמו ת . עיס וקיהן יחסו היפה כמעט זהה בעי נ יו עם הסו ג .שדב ,תפישה ש כ י ו ם אי נה מק וב לת ביותר . כפ י ש אמדנו ' נת ייחד ל ו לשופמן מק ו ם מי ו חד ב ספרותנ ו ' שאין עליה ע ו רר י ן . ה ן בצו ר ה והן בח ר כן ,הוא ידע לטב ו ע דפוס י ם מי ו חדים משל ד. אפריל . 1965 ,