מכתבי לגברת טל מרום. / Yahooתיבת דואר 8 אסף בנימיני יום ד׳, 10במרץ ב64:51- > Tal < tal@marompr.co.il אל :אסף בנימיני יום ד׳, 10במרץ ב40:61- שלום רב, נראה לי שהגיע אלי בטעות... בברכה טל מרום-מלובץ משרד02-5612914 : פקס072-2765793 : נייד053-7769609 : www.marompr.co.il הסתר הודעה מקורית > <assaf197254@yahoo.co.ilאסף בנימיני From: Sent: Wednesday, March 10, 2021 3:46:18 PM >To: Tal <tal@marompr.co.il מכתבי לגברת טל מרוםSubject: . אסף בנימיני המייל לא נשלח בטעות .ביום רביעי 10 ,במרץ Talשלום רב ,לא מבינה מדוע מפנה אלי את המכתב נראה אסף בנימיני אז אציין(שוב) כי טעות יום ד׳, 10במרץ ב72:02- יום ד׳, 10במרץ ב30:12- לי הפנייה לא נשלחה בטעות .ביום Talאנחנו מכירים? לא מבינה מדוע שלחת אל 2021, יום ד׳, 10במרץ ב63:61- לי. מוכן להסביר? טל 11במרץ יום ה׳, ב64:7- עותק/עותק מוסתר Tal הצג הודעה מקורית שלח אסף בנימיני לא .אנחנו לא מכירים .את עומדת בראש חברה ליחסי > Tal < tal@marompr.co.il אל :אסף בנימיני יום ה׳, 11במרץ ב53:01- יום ה׳, 11במרץ ב93:01- קשר לענין .לא עוסקת בתחום האלה .מבקשת שתפסיק להוריד אותי .תודה אין לי טל מרום-מלובץ משרד02-5612914 : פקס072-2765793 : נייד053-7769609 : www.marompr.co.il הסתר הודעה מקורית > <assaf197254@yahoo.co.ilאסף בנימיני From: Sent: Thursday, March 11, 2021 10:35:07 AM >To: Tal <tal@marompr.co.il מכתבי לגברת טל מרוםSubject: Re: . לא .אנחנו לא מכירים .את עומדת בראש חברה ליחסי ציבור-ואני בקשתי להפנות אלייך שאלה בתחום הזה. זו סיבת פנייתי. בברכה, אסף בנימיני. ביום חמישי 11 ,במרץ 2021, אנחנו מכירים? לא מבינה מדוע שלחת מוכן להסביר? 07:46:09 >Tal<tal@marompr.co.il GMT+2, כתב/ה: לי. טל מרום-מלובץ משרד02-5612914 : פקס072-2765793 : נייד053-7769609 : www.marompr.co.il > <assaf197254@yahoo.co.ilאסף בנימיני From: Sent: Wednesday, March 10, 2021 9:03:50 PM >To: Tal <tal@marompr.co.il מכתבי לגברת טל מרוםSubject: Re: . אז אציין(שוב) כי הפנייה לא נשלחה בטעות. ביום רביעי 10 ,במרץ 2021, 20:27:10 >Tal<tal@marompr.co.il GMT+2, שלום רב, לא מבינה מדוע מפנה אלי את המכתב נראה לי טעות בברכה טל מרום-מלובץ משרד02-5612914 : פקס072-2765793 : נייד053-7769609 : www.marompr.co.il אסף בנימיני From: Sent: Wednesday, March 10, 2021 3:46 PM To: Tal מכתבי לגברת טל מרום . ><assaf197254@yahoo.co.il ><tal@marompr.co.il Subject: השב השב לכולם או העבר , שלח כתב/ה: להלן 26דפים ,אותם שלחתי אל: כבוד השופטת דליה דורנר, שדרות הרצל ,90 ירושלים ,מיקוד.9634704 : 10.3.2021 לכבוד השופטת דליה דורנר שלום רב: הנדון :פנייתי. ג.נ. לפני מספר חודשים פניתי לעיתון דה מרקר בעניין מסוים(פירוט השתלשלות העניינים מופיע בהמשך מכתב זה) .לאחר יצירת קשר עם העיתון הללו התחילו לטפל בו-אולם בחודשים האחרונים אני לא מצליח לקבל מהם תשובה באשר למצב הטיפול בפנייתי אליהם. לאחר פניות רבות שלי אליהם שלא נענו כתבתי בעניין זה למועצת העיתונות אותה את מנהלת-אולם מתשובת המועצה המצ"ב אני מבין כי גם אתם אינכם מוכנים לסייע או לטפל בעניין. אז מה עושים? כל מי שאני פונה אליו עונה לי כי העניין "לא קשור אליו"-אז למי העניין כן קשור? אני נפגעתי מיחס לא ראוי של כלי תקשורת כלפיי-אז מדוע אתם לא הכתובת? אציין כי אני אזרח ואדם פשוט ולא עיתונאי או משפטן-ולכן אני לא יודע מהם כללי האתיקה של העיתונאים. האם אי ידיעת תקנון האתיקה של העיתונאים עשוי להיות כאן מנוצל לרעה כלפי אזרח פשוט כמוני ,שגם לא יכול להגיש תביעה משפטית(הסיבה לכך היא הכנסתי הנמוכה מאוד ,וכמי שמתקיים מקצבת נכות של המוסד לביטוח לאומי אני לא יכול לשלם שכר-טרחה לעורך דין או את האגרות השונות שכידוע לך בלעדיהן לא ניתן כיום להגיש תביעה משפטית- ואם אני טועה או לא מדייק בעניין זה את יכולה לתקן אותי)? אחכה לתשובתך בעניין זה. בברכה, אסף בנימיני. נ.ב .אציין כי גם האופציה של הסתייעות בלשכה לסיוע משפטי של משרד המשפטים חסומה כיום בפניי-וזאת משום שאלו האחרונים אינם מוכנים לסייע לי בבעיות בהן אני נתקל מעת לעת ,וזאת חרף העובדה שידועה להם היטב בדבר השתייכותי לאוכלוסייה נזקקת. ל"מועצת העיתונות בישראל": להלן 15דפים של מסמכים אודות הנושא עליו מדובר. אל: הנדון :עיתון "דה מרקר"-היעדר מענה. א.ג.נ. בימים אלו אני שולח את הפנייה המצ"ב אל מערכת העיתון "דה מרקר"-אלא שהללו בוחרים להתעלם מפניותיי ולא להשיב-וזאת למרות תזכורות חוזרות ונשנות שאני שולח אליהם-מה עושים? בברכה, אסף בנימיני. 5.2.2021 למערכת העיתון "דה מרקר" שלום רב: הנדון :פנייתי לכתבת עיתונכם המצ"ב. א.ג.נ. הפנייה המצ"ב נשלחה על-ידי לכתבת עיתונכם בשם רפאלה גויכמן .אלא שמסיבות לא ברורות זו האחרונה אינה משיבה לפנייתי זו. אודה לכם באם תוכלו להסב את תשומת ליבה לפנייתי זו. בברכה, אסף בנימיני. 27.1.2021 לגברת רפאלה גויכמן שלום רב: הנדון :מכתבי אלייך המצ"ב. ג.נ. המכתב המצ"ב נשלח על-ידי אלייך ביום .10.1.2021אודה לך באם תוכלי לעדכן אותי באשר לפנייתי זו. בברכה, אסף בנימיני. נ.ב .מכתב זה שלחתי לכתובת: גברת רפאלה גויכמן, מערכת העיתון "דה מרקר", רחוב שביל המרץ ,2 ת.ד,35029 . תל אביב ,מיקוד.61350 : להלן 45דפים ,אותם שלחתי לכתובת: "אגם הוצאה לאור", ת.ד,571 . הוד-השרון ,מיקוד.4510601 : 10.3.2021 ל"אגם הוצאה לאור" שלום רב: הנדון :ספר שירים. א.ג.נ. בשבועיים האחרונים(אני כותב דבריי אלו ביום חמישי ,ה )4.3.2021-כתבתי את השירים המצ"ב-ואני מעוניין לבדוק את האפשרות של הוצאת ספר שירים .עם זאת יש לקחת בחשבון כי יש כאן 2קשיים עיקריים: )1השקעה כלכלית בתהליך מצדי ,ככל שהדבר יידרש אינו אפשרי :אני אדם שמתקיים מקצבת נכות של המוסד לביטוח לאומי ושייך לאוכלוסייה נזקקת. )2ישנה בעיית ניידות :בשל נכותי הגופנית אני לא יכול להגיע פיסית להוצאות ספרים שמרוחקות באופן משמעותי מאזור מגוריי(אני מתגורר בשכונת קרית מנחם שבירושלים). כמו כן אין לי רישיון נהיגה או רכב-ובגלל מצבי הרפואי והתרופות אותן אני נוטל כחולה כרוני אני גם לעולם לא אוכל להוציא רישיון ולנהוג .כמו-כן בשל מצבי הכלכלי ,וגם הרפואי היכולת שלי להגיע צלהוצאת ספרים שנמצאת בעיר אחרת אינה אפשרית גם באמצעות התחבורה הציבורית. אלא שלמרות הקשיים הללו אני מעוניין לבדוק באם ביצוע תהליך ההוצאה לאור יתאפשר בכל זאת באופן כזה או אחר. בברכה, אסף בנימיני. נ.ב .מהו שיעור התמלוגים שניתן לדעתכם לקבל עבור פרויקט כזה? שיר מספר -1המטופל הנודד. עובר בין מרפאות-כי לא עושים לי הנחות, והפרוצדורות תמיד קשות. הליכים פשוטים-במרפאות תמיד בכח מסבכים, וגורמים תמיד למטופלים להיות עצבניים. בסך הכל טיפול אנחנו רוצים, ולשירות גרוע ,שמשאיר אותנו לא מרוצים אנחנו "זוכים". אז כיצד ייתכן שאנשים אקדמאים ומשכילים, וכולל הרופאים ,לעולם לא מקשיבים להסברים הכי פשוטים. אולי גאוותם היא המכשלה, ואם כן אולי כאלו צריכים לשקול, החלפת מקצועם שנהפך לעול ובטלה. בסך הכל מבקש מהפקידה במרפאה להדפיס מרשם או אישור, ומופנה מבית המרקחת ואליה הלוך-ושוב, כך סתם ,תוך טירטור מיותר ועצוב. שיר מספר -2משרדים ממשלתיים. כותב מכתבים למשרדי ממשלה, ומנסה למחות כנגד העוולה , אבל ככל הנראה המכתבים אינם נראים ,או בעצם אולי נקרעים או מוזנחים. והפקידים ,הו הפקידים!! הם תמיד הרי הכי חכמים וצודקים, וגם בעוולות החברתיות הקשות ביותר תומכים. ומדוע שלא תהיה יותר אחריות, ובלי כל כך הרבה רשלנות או טפשות. פגועי נפש ונכים-אסור שיהיו מושלכים ומופקרים, לשדות הקרב הכלכליים, וזאת בשם ערכי השוק החופשי "הנאורים". להרבה מאיתנו ההתמודדות היא בלתי אפשרית וגם לא אנושית, וחוסר אחריות של משרדי ממשלה, והתנהלות מופקרת הם אף פעם לא תירוץ ראוי להפקרות, חוסר המוסר וחוסר הצדק-שמביאים לאיוולת . שיר מספר -3קופת חולים. הפקידים בקופת חולים ,למה הם מבולבלים, למה הודעות של מטופלים לא מעבירים, ולאנדרלמוסיה גורמים. שלחתי פקס-חזר ,לא הועבר, אין אופציה לפנות במייל-למרות שזה יכול להקל על החיים, שלכם ושל המטופלים. אז למה תמיד כל כך מסובך לשלוח אליהם הודעה או מכתב, אנו הריע אומת סטארט-אפ מתקדמת בה לא אמורה להיות בעיה בכזה מצב. הויכוחים הרי מיותרים ,מזיקים וגם מאוד לא בריאים, אז למה להמשיך בהם אתם מתעקשים, הרי אין כאן כל היגיון או תוחלת, וכולם מפסידים-מטופלים וגם אנשי הצוות . שיר מספר -4מעמד הנכה. נכים באים ,נכים לא הולכים-ובעיני הממסד לא קיימים, הרי למה אתם רוצים ומתעקשים, לנהל חיים ככל הניתן רגילים ונורמליים. רובנו באמת רוצים להשתלב בחברה, אז למה היא מתעקשת להדיר אותנו מתוכה, וכך לפגוע בנו ובה. בבקשה לא להתבלבל, אנחנו לא רוצים מראש להיכשל, ומתאמצים ,משתדלים עוד ועוד, אבל עולם אכזר סיכוי לא יייתן-ולאחר מכן הטפות מוסר ממנו נקבל, הטפות ללא שמץ של מוסר ומצפון-ומייצגות משחק כפול ,מכוער ומלא צביעות, של המשך ההתעללות-ואי מתן כל סיכוי לשיפור אמיתי או תיקון. לא הוגן ,לא צודק-אבל למי איכפת הכל הרי פוליטיקאלי-קורקט, מבחינה משפטית כולם מכוסים, והפגיעות בזכויותינו הן תמיד "חלק מהפרוצדורה", " על-פי הנהלים"-וכמובן שתמיד חוקית למהדרין. שיר מספר -5כדורים פסיכיאטריים. האם הכדורים עוזרים, את אישיותנו הם הרי לא מרפאים, ולתופעות לוואי קשות גורמים. מעייפים ,מטשטשים-ואת המציאות לא משנים, ולמחלות גופניות לפעמים גורמים, אז למה כל-כך הרבה רופאים, בכדורים הפסיכיאטריים מאמינים. אולי יש דברים שעוזרים יותר, ומצבי חיים ללא שינוי ימשיכו להיוותר, ואני חושב כי יש דברים ומצבים, שבהם לעולם לא יוכלו לעזור הכדורים הפסיכיאטריים. אני יודע שהם לפעמים חשובים, אבל אולי מגזימים ,וללחצי חברות התרופות יש רופאים שלעתים נכנעים-במקום לחשוב רק על בריאות המטופלים. ולסיום אגיד שאני לא מתנגד ולא תומך, ורק להציב סימן שאלה אני מבקש. שיר מספר -6נכים פוליטיים. נכים צריכים עזרה במימון-כדי לקבל כיוון, צריכים משאבים ותמיכה-כדי להתגבר על המכה. הסעד והתרופה יינתנו רק לפי גחמות השלטון והממשלה, ויש לקחת זאת בחשבון ולפעול בהתאמה, ובלי "פקה פקה"" ,נהנהנה" או "שאשאשא"-למה מזלזל בנו אדון ראש הממשלה? מר בנימין נתניהו-המשבר רציני, חמור-וגם אתה מודה בכך, אז לא לזלזל בבקשה בעיתונאים ומגישים, שבמקרה הזה אותנו-הציבור מייצגים!!! התנהגותך זו בלתי נסבלת-אתה אחראי על ניהול מדינתנו, אז אנא הטה אוזן לתחושותינו, ואתה יודע שאנשים מתים-אז למה אתה ממשיך לזלזל בכולם בלא רחמים, ומלה אחת נוספת אליך נפנה-מ-ס-פ-י-ק כבר עם זה !!! שיר מספר -7לחכות בתור. לא מחכים בתור, ומאחרים לפגישות בכמויות בלתי נסבלות, אין אחריות-וכתוצאה מכך אנחנו נמות. תחכה לתור שלך אני אומר, וחוטף איומים וקללות במקום לאשר, צריך להודות במחדל , במקום לתקוף את מי שמנסה להיטיב ולתקן לטובת כולם, לדעת לקבל את הביקורת כמו אנשים מבוגרים ואחראים-וחסל, ואם לא-הרי כולם יפסידו בסופו של דבר. תרבות ההבלים וה"כאילו" הם לא תירוץ ראוי, ונורמת העילגות ,מביאה לריחוק ונידוי, של המתריעים בשער שרוצים רק תיקון וריפוי. והעילגים הם הרי אנשים חכמים , בוגרי אוניברסיטאות ומשכילים ,ולא סתם אנשים, אז למה הם לא מתעוררים, ומשפרים כמו שהם יכולים. הבוגרים דבקים-בעילגות ובחוסר משמעות, ביודעם שיביאו לתוצאה של חורבן והרס התרבות, חורבן רוחני-שעלול לגרור חורבן הרבה יותר כואב ,מעשי וממשי. שיר מספר -8שמחת הציבור. למה לא שומרים-אולי לחלות בקורונה רוצים? אנשים מונשמים-אותנו לא מפחידים, ואת המוות אנחנו מנצחים. מתנהגים בהפקרות, ואין דוגמא אישית ,בטחון או ציות, בכוחות על ניחנים-ובכל האחרים פוגעים. גאווה מקוללת-לאסון היא גורמת, לאנשים לא איכפת-מחבריהם ומי ימות, ולמי ייגרם נזק חמור ולא יוכל להשתקם, ורק בגלל התנהגות אווילית ומטופשת של מי שניסה להתחכם. בפורים נדפוק את הראש, אבל רגע :לא לשמחה הזו התכוון כותב מגילת אסתר החכם והקדוש, אלא לשמחה אחראית ולא מזיקה-הרי זו מהות התורה הקדושה. אז בבקשה לחשוב ולהפעיל שיקול דעת -לקבל בקורת בונה ולשנות הרגלים-הרי זה יוכל לעזור לנו להישאר בחיים !!! שיר מספר -9הרוקחים. רוקחים מתעמרים, למכור תרופות לא מוכנים, תחדש מרשם-הם אומרים. אבל אני לוקח את אותן התרופות הרבה שנים אני אומר, אך שום דבר לא עוזר , כי כתוב להם במחשב. מתרגז-נמאס מויכוח מטופש, הרי הדבר חוזר על עצמו שוב ושוב ואני לא מהוסס. אבל קופת החולים בשלה, לא מעניין אותם בריאות שנפגעת, ומטופלים שלא מוצאים מענה סביר לחולי ומצוקה. ובמציאות מייאשת ולא הוגנת, אדישות הקופה אותנו גומרת ,מכריעה ומכניעה . שיר מספר -10שירי הנכים. אני כותב שירים-על נושא הנכים, ממציאות מייאשת לא מצליח לברוח-ולא יכול לשכוח. מאבקנו תקוע כולו, הנפש ,החומריות ,המחשבה ובעצם מה לא. תשובות שליליות תמיד נקבל, מכל מי ומי עליו לא נסתכל, וללא פתרון תמיד נישאר-ומי יפתור את המצב לעזאזל? שיר מספר -11הכאילו. הכל אצלנו בכאילו, לא יכול להמשיך לשמוע אפילו, תרבות ההבלים מנצחת בגדול, וכולם נפגעים-היום ,מחר וגם אתמול. איך הפכה למלכת השפה, כן-המילה שמשמעה הרחקה, של שיקול דעת ,היגיון בריא ,תיכנון לטווח ארוך וגם אחריות רבה. אבל חייב תמיד לקבל את המוסכמה, אם אתקומם תמיד אפסיד במלחמה, וכנראה המלחמה אבודה, תרבות ההבלים-זוכרים ? היא תמיד המנצחת הגדולה. האם הדיגיטציה אשמה, מה קשור ,ישאלו האנשים, וימשיכו להיות מכורים למסכים. שיר מספר -12תיירות בירוקרטיה. תיירות בירוקרטיה-האם משרתת היא את הדמוקרטיה, תיירים לבקר נלקחים, במשרד הפנים-וגם במשרדי ממשלה אחרים. הייתכן כי יש כאן פוטנציאל, כלכלי בתקופת משבר אולי יהיה כדאי. אבל פגוע-נפש כותב השיר העלה את הרעיון , אז אולי הוא נגוע באופן אוטומטי בחוסר היגיון, אז אולי קל להתעלם-ולא להתמודד עם הביזיון. האם זו יוזמה מטופשת, או מנוע צמיחה בתקופת הקורונה ובעלת סיכוי להיות מבורכת, וכסף המדינה אולי תרוויח, אז אולי כדאי לא לפסול ,לחשוב ,ואולי גם להצליח. שיר מספר -13בתי משפט ונכים. אנחנו לא יכולים להוכיח, אבל בהחלט מופקרים לכל שיג ושיח, שופטים לא מתחשבים, ובאופן אנושי לעולם לא מתנהגים. בתי-ספר למשפטים-לא מלמדים להיות אנשים, רק אנשי חוק גסי רוח, שמתחשבים רק בפושעים-ולא בנכים שזקוקים לחסדים. "תתמודדו" ,תתאמצו"-לנו אומרים, ובאין כל אפשרות להגשים את מטרות המאמצים. הרי המציאות לא מאפשרת, וכל הרצונות והשאיפות יישארו ללא כל תקווה או תוחלת. שיר מספר -14ההזנחה. הזנחה רפואית-מחשיבה עצמה למקצועית , דורשת שיתוף פעולה ,ומתחזית לביצועית. אבל הביצוע פגוע, ומטופל תמיד אמור להיות כנוע, שיתוף פעולה הרופא דורש-לא מוכן לקבל בקורת-ועל קביעתו תמיד יתעקש. ולמה לעולם לא מוכנים, להקשיב גם למטופלים, הרי גם לפגוע-נפש יש דעה-וגם אם הוא בדרך כלל לא בעל המאה, כי בנוגע לבריאותו ההכרעה. אז רופאים-בבקשה תנסו להקשיב, מדובר בגורלנו-ולכן תמיד יהיה לנו מה להגיד, ואל תראו זאת בשלילה, מדובר בחלק מן ההחלמה וההבראה. מטופל צריך להיות אחראי לגורלו-ויש לעודדו לעשות כן ולא להכשילו. שיר מספר -15עובדי ציבור. עובדי ציבור נעלבים-ואותנו תובעים, ומדוע לא מבטלים את החוק אנחנו שואלים. הצביעות חוגגת ,זו דמוקרטיה הממשלה אומרת , אך רק כלפי אויבים מבחוץ על כבודה מוחלת. עובד ציבור שנעלב-שילך לטיפול ולא יגרור אותנו אחריו, לבתי משפט עסוקים-שלא עומדים בעומסים, ובשטויות מתעסקים. אז אולי כותב השיר יקבל תביעה, הרי אני אזרח שבעובד ציבור עלב ופגע, הרי קראתי לו ללכת לטיפול, במקום לסתום פיות על שום דבר וכלום. שיר מספר -16נכים בעבודה. נכים עובדים-להתקדם בעבודה לא מצליחים, כי את הדיסריגרד לא מעדכנים, ושינויי חקיקה לא נעשים. עובדים סוציאלים שמנסים לעזור בחזית, וללא שום יכולת מעשית , לעבודתם החיונית אין תקנים ותקציבים, וכולם תמיד אותנו ואותם שוכחים. פקידי האוצר ממשיכים להתעלל, ובגללם לא יכולים להשתקם, שלובים יד ביד מצוקותינו ומצוקתם מונצחות, ולעולם לא נפתרות. תמיד יש נושאים חשובים הרבה יותר, והממשלה על תקציב לא יעיל ובזבזני לעולם לא תוותר. דיכוי הנכים והעובדים הסוציאלים גם יחד, ימשיכו לדהור לתהום עם הרבה מאוד פחד, נשכחים ,עזובים-בלי זכויות אדם ואזרח שנשללות , ללא כל היגיון וכלאחר-יד. האם זו המציאות בה אנו רוצים לחיות, או שאפשר וצריך לשנות ? שיר מספר -17נכות שקופה. נכות שקופה ,לא נראית ,לא מטופלת, אך נחבית ובהחלט קיימת ובועטת, מנוחה ומזור לעולם אינה נותנת . מדוע לא מאמינים-למה שקיים אך לא רואים, בנשמות שרק רוצות לחיות מתעללים, וזכויות בסיסיות לא נותנים. ואנחנו סובלים-אך לא מוכרים כיתר הנכים. נראות חיצונית את האמת והעובדות מנצחת, וברחוב מתים נכים רק בגלל התייחסות שטחית ,שרירותית אבל למרות הכל בוטחת, חברי הכנסת אותנו לא סופרים , וגם הם פופוליסטיים ,לא רציניים ולא מקצועיים, ואת הקטסטרופה שיכולים למנוע לא עוצרים . שיר מספר -18שיר הפסיכיאטריה. פסיכיאטריה מזלזלת ,על אנשים לא מסתכלת, על-פי הספר עובדת ובחוסר הקשבה ,דורסנות וכפייה נוהגת. פגועי נפש לשיטתה תמיד מפגרים, ולמעשיהם לא אחראים, וכך מטופלים כבני אדם לא קיימים, אלא רק בתור נתונים סטטיסטיים. עד מתי פסיכיאטרים לא ילמדו בגאוותם והתנשאותם, את הדיאגנוזה יקבעו ולעולם לא יקשיבו, ימשיכו למשטר רגשות המטופלים , וחלילה לא יקשיבו לפגוע-נפש-ששאלה פשוטה להעלות מבקש. מטופל מרגיש את שמרגיש-ולא בהכרח את מה שהפסיכיאטר יחליט עבורו שהוא צריך להרגיש, ולמה לעולם נותר אטום-לנשמה אנושית וחולה שמבקשת עזרה. שיר מספר -19המיואש. נכה במבוי סתום ,לא מצליח לעשות כלום, אין עתיד ,אין עבר אין הווה ,ורק לקיום לא ברור מתאווה, ומטרות ויעדים זה כבר פסה. ממשיך כמו רובוט ,מכונה כאילו אין אנשים בתמונה ובלי חלום ראוי לשאיפה ,תקווה הצלחה או אכזבה. עבודה ,הישרדות אישית ,גופנית או רגשית-בלי תוחלת אמיתית, הכל תקוע ,סתום ואטום-המציאות לא מאפשרת שום כיוון, חיים שמחכים-ולא יודעים. על העולם כועס ,ולא יצליח לפייס, בלי חיוכים או טעם החיים ,ולא מאמין בטיפולים, וללא תוחלת-מחשבות נועל בכספת, בתוהו ובוהו-הכל נגמר וזהו . שיר מספר -20שיר הקצבאות. הנכים ,לגמור את החודש רוצים, מזון ותרופות לא משיגים-ומאיתנו מתעלמים. אנחנו תקועים ואותנו לא מקבלים. כולם עלינו עובדים, ובינתיים מיואשים אבל ממשיכים-קורת גג ומוצרים בסיסיים בשביל לחיות אנחנו חייבים. מוכרחים להיות נחושים , ולחפש פתרונות אנחנו מוכרחים-ולכן לא מוותרים. שיר מספר -21עידן הקורונה. המשבר של המוזיקאים ,שקידם את היוטיוברים ולכן אנחנו מצפים ,מייחלים ומקווים, על הקורונה מתגברים. מחבקים כעת את ההורים ,הרי אנחנו כבר מחוסנים ולמרות שלא סומכים-על התקשורת והדיווחים . מיגור המגיפה אנחנו רוצים ובשום אופן לא מיואשים, כלכלית אנחנו מרוסקים-סגרו לנו את כל העסקים, ולמרות הכל לחזור לחיים אנחנו רוצים. ולמרות כל הקשיים-הנחיות אנחנו שומרים, ולבסוף את מחלת הקורונה מדבירים. להלן 5דפים ,אותם שלחתי לכתובת: מר חזי קוגלר, רחוב בר-כוכבא ,21 בני-ברק ,מיקוד.5126001 : 10.3.2021 למר חזי קוגלר שלום רב: הנדון :ייצור חשמל. א.נ. בימים אלה אני מחפש עבודה .אני מבקש לשאול אם קיימת היום טכנולוגיה ,באמצעותה אדם יכול לייצר חשמל מבית פרטי ,וללא צורך במתקנים גדולים או מסורבלים ,וגם באופן שלא גורם לנזק סביבתי ניכר-ולאחר מכן למכור את החשמל לחברת חשמל ולהרוויח כסף מפעילות זו? ועד כמה קשה לדעתך הבירוקרטיה בתחום זה? אציין כי יש כמה קשיים/חסמים שעומדים בדרכי: )1הדירה בה אני גר היא בקומה ראשונה של בית משותף ולא בית חד קומתי-כך ששימוש בפאנלים סולריים שמוצבים על הגג אינו רלוונטי .בנוסף לכך מדובר בבניין שנמצא בשכונת מצוקה-ואין אצלנו ועד בית אליו ניתן לפנות בעניין. 1 )2אני מתקיים מהכנסה נמוכה מאוד-מקצבת נכות של המוסד לביטוח לאומי .מסיבה זו השקעה ראשונית בתשתית אינה אפשרית. )3הדירה בה אני מתגורר אינה בבעלותי, ובחוזה השכירות מול בעלת הדירה ישנו סעיף שאומר כי מטרת שהייתי בדירה היא לצורך מגורים בלבד ,ולא לשום מטרה אחרת .לפיכך מתעוררת כאן השאלה אם פעילות מסחרית של ייצור חשמל במצב כזה היא מותרת ,ואם כן באילו תנאים. בכל מקרה ,ולמרות החסמים הללו אהיה מעוניין לדעת אם קיימות טכנולוגיות שבכל זאת יכולות לשמש אותי לצורך ייצור חשמל ומכירתו לחברת חשמל. אודה לך באם תוכל לפרט ולהסביר ככל הניתן בעניין זה. בברכה, אסף בנימיני, רחוב קוסטה ריקה ,115 כניסה א'-דירה ,4 קרית מנחם, 2 ירושלים ,מיקוד.9662592 : מספרי טלפון :בבית.02-6427757- נייד .058-6784040-פקס.077-2700076- נ.ב)1 .מספר הזהות שלי.029547403 : )2מספר החוזה ,שמופיע בחשבונות החשמל שמגיעים לכתובתי.340907677 : )3כתובות האי.מייל שלי: 029547403@walla.co.il או asb783a@gmail.com :או: assaf197254@yahoo.co.ilאו: ass.benyamini@yandex.comאו: a32assaf@outlook.com אוassaf002@mail2world.com : )4קורות חיים-אסף בנימיני: פרטים אישיים :אסף בנימיני ,ת.ז. .029547403 תאריך לידה.11.11.1972 : 3 כתובת :רחוב קוסטה ריקה ,115קרית מנחם ,ירושלים. מספרי טלפון :בבית.02-6427757- נייד .058-6784040-פקס.077-2700076- השכלה 10 :שנות לימוד ובגרות חלקית. שירות צבאי :פטור מסיבות רפואיות. נסיון תעסוקתי: -1991עבודה בנגריית ר.ש.ת(.דרום תל אביב) -1998-2005עבודה בספרייה הלאומית, סיוע לצוות המקצועי של הספרנים במגוון רחב של משימות. -2009-2010עבודה ברשת "אבגד" לתכשיטים-במיון סחורה. 4 פברואר-מאי -2019עבודה בחברת המחשבים HMSOFT התנדבות: פעיל במטה המאבק של הנכים. התנדבות במרכז למיצוי זכויות של עיריית ירושלים בסיוע לאוכלוסייה נזקקת. מידע כללי :בעל מוטיבציה גבוהה ,יכולת התנסחות גבוהה בעל-פה ובכתב ,יכולת אילתור ופתרון בעיות. בעל היכרות ארוכת שנים עם אירגוני החברה האזרחית. סובל מנכות פיסית המונעת ממני להרים משאות כבדים ולעמוד זמן ממושך על הרגליים. 5
