Uploaded by Erez Hillel

נוסחאון תורת חשמל ואלקטרוניקה

advertisement
‫נוסחאון מה"ט לבחינה‬
‫תורת החשמל ואלקטרוניקה‬
‫לטכנאי והנדסאי אלקטרוניקה‬
‫מגמות הנדסת אלקטרוניקה‬
‫מקצועות‪ :‬תורת החשמל ומבוא לאלקטרוניקה‬
‫תאריך‬
‫‪10/19‬‬
‫מהדורה מספר‬
‫‪1‬‬
‫מספר מקצוע‬
‫*‬
‫נוסחאון תורת החשמל ואלקטרוניקה‬
‫ראשי פרקים‬
‫תורת החשמל‬
‫עמוד‬
‫‪ .1‬ערכים פיזיקליים ‪ -‬סימונים ויחידות ‪3 .................... Physical Variables‬‬
‫‪ .2‬אלקטרוסטטיקה – ‪6 ...................................................... Electrostatics‬‬
‫‪ .3‬יחסים בסיסיים במעגל חשמלי ‪7 ...........................................................‬‬
‫‪ .4‬משפטים בתורת החשמל – ‪13 .......................... Theorems in Electricity‬‬
‫‪ .5‬ערכים בסיסיים בזרם חילופין – ‪16 ......................... Alternating Current‬‬
‫‪ .6‬זרם חילופין סינוסוידלי – ‪17 ......................... )AC) Alternating Current‬‬
‫‪ .7‬מעגלי תהודה – ‪21 .................................................... Resonant Circuits‬‬
‫‪ .8‬גלים מחזוריים לא סינוסוידליים ‪23 .......................................................‬‬
‫‪ .9‬שונות ‪26 ..............................................................................................‬‬
‫מבוא לאלקטרוניקה‬
‫‪ .10‬צורות גל במעגלים ספרתיים ואנלוגיים ‪27 ..............................................‬‬
‫‪ .11‬מעגלי ‪ RC‬ו‪ – RL -‬תגובה לאות ‪32 .................................................. DC‬‬
‫‪ .12‬דיודה – ‪37 ............................................................................... Diode‬‬
‫‪ .13‬דיודת זנר – ‪44 ................................................................ Zener Diode‬‬
‫‪ .14‬טרנזיסטור ביפולרי – ‪46 .............................. )BJT( Bipolar Transistor‬‬
‫‪ .15‬טרנזיסטור ‪49 ..................................................................... MOSFET‬‬
‫‪ .16‬מתמטיקה ‪54 .......................................................................................‬‬
‫עמוד ‪ 2‬מתוך ‪54‬‬
‫נוסחאון תורת החשמל ואלקטרוניקה‬
‫‪ .1‬ערכים פיזיקליים ‪ -‬סימונים ויחידות ‪Physical Variables‬‬
‫מס‬
‫כינוי‬
‫סימון‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫מרחק‪ ,‬רדיוס‪ ,‬אורך‬
‫זווית‬
‫שטח חתך‪ ,‬שטח‬
‫זרם חשמלי‬
‫צפיפות זרם חשמלי‬
‫‪l, r, d‬‬
‫‪,‬‬
‫‪S, A‬‬
‫‪I,i‬‬
‫‪J‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫מטען חשמלי‬
‫פוטנציאל חשמלי‬
‫מתח‪ ,‬כוח אלקטרומניע‬
‫הספק פעיל‬
‫הספק מדומה‬
‫הספק היגבי‬
‫‪Q‬‬
‫‪C‬‬
‫‪V‬‬
‫‪E,V,U‬‬
‫‪V‬‬
‫‪V‬‬
‫‪W‬‬
‫‪VA‬‬
‫‪VAR‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫עבודה‪ ,‬אנרגיה‬
‫התנגדות‬
‫היגב‬
‫עכבה‬
‫‪W‬‬
‫‪J ,Wh‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫מוליכות‬
‫מוליכות הגבית ‪ -‬מניחות‬
‫מתירות‬
‫טמפרטורה‬
‫‪R, r‬‬
‫‪X,x‬‬
‫‪Z, z‬‬
‫‪G, g‬‬
‫‪b‬‬
‫‪Y, y‬‬
‫‪T‬‬
‫‪Ω‬‬
‫‪Ω‬‬
‫‪Ω‬‬
‫‪K , C‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫זמן‬
‫זמן מחזור‬
‫תדירות‬
‫‪t‬‬
‫‪T‬‬
‫‪f‬‬
‫‪sec‬‬
‫‪sec‬‬
‫‪Hz‬‬
‫‪P‬‬
‫‪S‬‬
‫‪Q‬‬
‫יחידות‬
‫במערכת ‪SI‬‬
‫‪m‬‬
‫‪rad‬‬
‫‪m2‬‬
‫‪A‬‬
‫יחידות במערכת‬
‫‪ - SI‬עברית‬
‫מטר‬
‫רדיאן‪ ,‬מעלה‬
‫מטר מרובע‬
‫אמפר‬
‫אמפר למטר‬
‫מרובע או‬
‫לממ"ר‬
‫קולון‬
‫וולט‬
‫וולט‬
‫ווט‬
‫וולט‪-‬אמפר‬
‫וולט‪-‬אמפר‬
‫ראקטיבי‬
‫ווט שעה‪ ,‬גאול‬
‫אוהם‬
‫אוהם‬
‫אוהם‬
‫‪S, mho‬‬
‫‪S, mho‬‬
‫‪S, mho‬‬
‫מוא‪ ,‬סימנס‬
‫מוא‪ ,‬סימנס‬
‫מוא‪ ,‬סימנס‬
‫מעלות קלוין‪,‬‬
‫צלזיוס‬
‫שנייה‬
‫שנייה‬
‫הרץ‬
‫‪A A‬‬
‫‪,‬‬
‫‪m2 mm2‬‬
‫עמוד ‪ 3‬מתוך ‪54‬‬
‫נוסחאון תורת החשמל ואלקטרוניקה‬
‫מס‬
‫כינוי‬
‫סימון‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫תדירות זוויתית‬
‫כוח‬
‫מומנט‬
‫קיבול‬
‫עוצמת שדה חשמלי‬
‫קבוע דיאלקטרי‬
‫עוצמת שדה מגנטי‬
‫‪‬‬
‫‪H‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫מספר כריכות‬
‫כוח מגנטומניע (כמ"מ)‬
‫‪N‬‬
‫‪IN‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫שטף מגנטי‬
‫השראה מגנטית (צפיפות שטף מגנטי)‬
‫‪‬‬
‫‪B‬‬
‫‪34‬‬
‫מיאון‪ ,‬התנגדות מגנטית‬
‫‪Rm‬‬
‫‪35‬‬
‫‪36‬‬
‫‪37‬‬
‫‪38‬‬
‫השראות עצמית‬
‫השראות הדדית‬
‫חדירות מגנטית‬
‫מתח מגנטי‬
‫‪L‬‬
‫‪M‬‬
‫‪F‬‬
‫‪M‬‬
‫‪C‬‬
‫‪E‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪H  l, U m‬‬
‫יחידות‬
‫במערכת ‪SI‬‬
‫‪rad/sec‬‬
‫‪N‬‬
‫‪Nm‬‬
‫‪F‬‬
‫‪V/m‬‬
‫‪F/m‬‬
‫‪m‬‬
‫‪;A‬‬
‫‪m‬‬
‫‪AT‬‬
‫‪T‬‬
‫‪AT ; A‬‬
‫‪Wb‬‬
‫‪Wb‬‬
‫‪m2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪H‬‬
‫‪T,‬‬
‫‪H‬‬
‫‪H‬‬
‫‪H/m‬‬
‫‪A, AT‬‬
‫יחידות במערכת‬
‫‪ - SI‬עברית‬
‫רדיאן לשנייה‬
‫ניוטון‬
‫ניוטון מטר‬
‫פארד‬
‫וולט למטר‬
‫פארד למטר‬
‫אמפר כריכות‬
‫למטר ;‬
‫אמפר למטר‬
‫כריכות‬
‫אמפר כריכות ;‬
‫אמפר‬
‫וובר‬
‫טסלה (וובר‬
‫למטר מרובע)‬
‫אחד חלקי הנרי‬
‫הנרי‬
‫הנרי‬
‫הנרי למטר‬
‫אמפרכריכות‪,‬‬
‫אמפר‬
‫עמוד ‪ 4‬מתוך ‪54‬‬
‫נוסחאון תורת החשמל ואלקטרוניקה‬
‫כופלי יחידות‬
‫כינוי‬
‫סימון‬
‫ערך‬
‫‪106‬‬
‫עברית‬
‫אנגלית‬
‫מגה‬
‫‪Mega‬‬
‫‪M‬‬
‫קילו‬
‫‪kilo‬‬
‫‪k‬‬
‫‪103‬‬
‫סנטי‬
‫‪centi‬‬
‫‪c‬‬
‫‪10-2‬‬
‫מילי‬
‫‪milli‬‬
‫‪m‬‬
‫‪10-3‬‬
‫מיקרו‬
‫‪micro‬‬
‫‪μ‬‬
‫‪10-6‬‬
‫ננו‬
‫‪nano‬‬
‫‪n‬‬
‫‪10-9‬‬
‫פיקו‬
‫‪pico‬‬
‫‪p‬‬
‫‪10-12‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫‪1  F 10 F‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1 kg 1000 gr‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1 mm 10 m‬‬
‫‪1 MW 106 W‬‬
‫תוצאות מספריות רושמים עד שלוש ספרות משמעותיות (ללא התייחסות למקום הנקודה העשרונית)‬
‫ובתוספת סימן הכופל (אם יש צורך בכך) ויחידות המציינות את הגודל הפיזיקלי‪ ,‬לדוגמא‪:‬‬
‫תוצאות המתקבלות ע"י חישוב‪I= 342.3779 A :‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫‪I=342 A‬‬
‫או בצורה‪:‬‬
‫‪I=0.342 kA‬‬
‫קבועים פיזיקליים ‪Physical Constants -‬‬
‫תאור‬
‫מטען אלקטרון‬
‫מסת מנוחה של אלקטרון‬
‫סימון‬
‫‪e, q‬‬
‫‪me‬‬
‫יחידות‬
‫‪C‬‬
‫‪kg‬‬
‫‪1.602 10‬‬
‫‪9.1066 1031‬‬
‫חדירות מגנטית של חלל ריק‬
‫‪0‬‬
‫‪H/m‬‬
‫‪0  4 107 ‬‬
‫קבוע דיאלקטרי של חלל ריק‬
‫‪0‬‬
‫‪F/m‬‬
‫יחידות אורך‪:‬‬
‫יחידות טמפרטורה‪:‬‬
‫ערך‬
‫‪19‬‬
‫‪ 12.56 107‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ 0  109‬‬
‫‪36‬‬
‫‪ 8.85 1012‬‬
‫‪1inch  2.54 cm , 1cm  0.3937 inch‬‬
‫‪1 feet  0.3048 m , 1 m  3.28 ft‬‬
‫‪C  K  273.15‬‬
‫עמוד ‪ 5‬מתוך ‪54‬‬
‫נוסחאון תורת החשמל ואלקטרוניקה‬
‫‪ .2‬אלקטרוסטטיקה ‪Electrostatics -‬‬
‫תיאור‬
‫עוצמת שדה חשמלי ‪(Intensity of E‬‬
‫)‪Electric Field‬‬
‫עוצמת שדה חשמלי של מטען‬
‫נקודתי‪:‬‬
‫חוק קולון ‪Coulomb -‬‬
‫כוח חשמלי בין שני מטענים‪:‬‬
‫יחידות‬
‫נוסחה‬
‫‪F‬‬
‫‪E‬‬
‫‪q‬‬
‫‪V N‬‬
‫‪,‬‬
‫‪m C‬‬
‫‪V N‬‬
‫‪,‬‬
‫‪m C‬‬
‫‪N‬‬
‫‪ F‬שלילי ‪ -‬פירושו כוח משיכה‬
‫‪ F‬חיובי ‪ -‬פירושו כוח דחיה‬
‫‪ - r‬מרחק בין שני מטענים ‪ q1‬ו‪q2 -‬‬
‫פוטנציאל של מטען נקודתי‪:‬‬
‫‪V‬‬
‫עבודה בשדה חשמלי‪:‬‬
‫‪J‬‬
‫‪q‬‬
‫‪4    r 2‬‬
‫‪q1  q2‬‬
‫‪q q‬‬
‫‪ 9 109  1 2 2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4  0  r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪E r  ‬‬
‫‪F r  ‬‬
‫‪m‬‬
‫‪q‬‬
‫‪, V   0‬‬
‫‪4    r‬‬
‫‪W  q  Va  Vb   q Vab‬‬
‫‪V r  ‬‬
‫קיבוליות‪( ,‬קבל טהור)‬
‫הגדרת קיבול‪:‬‬
‫‪+q‬‬
‫‪-q‬‬
‫‪F‬‬
‫‪q‬‬
‫‪Vc‬‬
‫‪F‬‬
‫‪A‬‬
‫‪+ Vc -‬‬
‫קיבול של קבל לוחות‪:‬‬
‫‪d‬‬
‫‪ - A‬שטח הלוחות‬
‫‪ - d‬המרחק בין הלוחות‬
‫עוצמת שדה חשמלי בין לוחות קבל‪:‬‬
‫מקדם דיאלקטרי של חומר‬
‫)‪:(Dielectric constant‬‬
‫קיבול של קבל כדורי חלול‪:‬‬
‫‪m2‬‬
‫‪m‬‬
‫‪V‬‬
‫‪m‬‬
‫‪F‬‬
‫‪m‬‬
‫‪F‬‬
‫‪ - R‬רדיוס חיצוני‬
‫‪ - r‬רדיוס פנימי‬
‫קיבול של קבל גלילי‪:‬‬
‫‪m‬‬
‫‪m‬‬
‫‪F‬‬
‫‪ - l‬אורך הגליל‬
‫אנרגיה האגורה בקבל‪:‬‬
‫‪m‬‬
‫‪J‬‬
‫‪V‬‬
‫‪d‬‬
‫‪C‬‬
‫‪C‬‬
‫‪E‬‬
‫‪  0 r‬‬
‫‪ Rr ‬‬
‫‪C  4    ‬‬
‫‪‬‬
‫‪ Rr ‬‬
‫‪2    l‬‬
‫‪R‬‬
‫‪ln  ‬‬
‫‪r‬‬
‫‪C‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪1‬‬
‫‪WC   C V 2 ‬‬
‫‪  Q V‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2C 2‬‬
‫עמוד ‪ 6‬מתוך ‪54‬‬
‫נוסחאון תורת החשמל ואלקטרוניקה‬
‫‪ .3‬יחסים בסיסיים במעגל חשמלי‬
‫חוק אוהם‪ ,‬מקור מתח ומקור זרם – ‪Ohms Law, Voltage & Current Sources‬‬
‫חוק אוהם‬
‫זרם ישר (בזרם חילופין המתח וזרם הם וקטורים)‪:‬‬
‫מקור מתח ‪:Voltage Source‬‬
‫‪V  I Z V  I R‬‬
‫‪V  VS  I  Z S‬‬
‫‪V  VS  I  RS‬‬
‫‪RS , Z S‬‬
‫‪‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪V‬‬
‫‪VS‬‬
‫‪‬‬
‫מקור מתח ‪ Voltage Source‬אידיאלי‪:‬‬
‫במקור מתח אידיאלי מתקיים‪:‬‬
‫‪I‬‬
‫‪‬‬
‫‪V‬‬
‫‪‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪V  VS‬‬
‫ללא תלות בגודלו של זרם ‪( . I‬אין נגד בטור‬
‫‪VS‬‬
‫למקור)‪.‬‬
‫‪ - Ro , Z o‬התנגדות‪/‬עכבה פנימית של מקור מתח‪.‬‬
‫‪I  I S  V  GS‬‬
‫מקור זרם – ‪:Current Source‬‬
‫‪‬‬
‫‪I  I S  V  YS‬‬
‫‪I‬‬
‫‪GS‬‬
‫‪V‬‬
‫‪IS‬‬
‫‪YS‬‬
‫‪ - YS , GS‬מוליכות‪/‬מתירות פנימית של מקור‬
‫זרם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מקור זרם ‪ Current Source‬אידיאלי‬
‫במקור זרם אידיאלי מתקיים‪:‬‬
‫‪I‬‬
‫‪I=I S‬‬
‫‪‬‬
‫‪V‬‬
‫‪‬‬
‫‪IS‬‬
‫הפיכת מקור מתח למקור זרם (ולהיפך)‪:‬‬
‫ללא תלות בגודלו של מתח ‪( V‬אין נגד‬
‫במקביל למקור)‪.‬‬
‫‪P  V  IS‬‬
‫‪1‬‬
‫‪; Go ‬‬
‫‪Ro‬‬
‫‪VS‬‬
‫‪RS‬‬
‫‪IS ‬‬
‫הספק של מקור מתח‬
‫‪P  VS  I‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪IS‬‬
‫‪VS‬‬
‫אם הזרם נכנס להדק (‪ )+‬של המקור אזי‬
‫המקור בטעינה (כמו בשרטוט)‪.‬‬
‫אם הזרם יוצא מהדק (‪ )+‬של המקור אזי‬
‫המקור בפריקה‪.‬‬
‫עמוד ‪ 7‬מתוך ‪54‬‬
‫נוסחאון תורת החשמל ואלקטרוניקה‬
‫התנגדות חשמלית ‪Resistance‬‬
‫חוק אוהם‪:‬‬
‫‪V  I R‬‬
‫‪V‬‬
‫‪iR  t ‬‬
‫‪R‬‬
‫‪ vR  t  ‬‬
‫ערך רגעי של זרם חילופין‪:‬‬
‫‪PR  VR  I R , pR  t   vR  t   iR  t ‬‬
‫חישוב הספק המתפתח על הדקי הנגד‪:‬‬
‫הספק בזרם ישר‪:‬‬
‫‪V2‬‬
‫‪P=I  R ‬‬
‫‪R‬‬
‫‪2‬‬
‫הספק בזרם חילופין‪:‬‬
‫‪VR RMS  2‬‬
‫‪R‬‬
‫חישוב אנרגיה (עבודה) בנגד‪:‬‬
‫‪PR  I R RMS   R ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪WR  t   pR  t   t‬‬
‫‪WR  t   P  t  cons tant power ‬‬
‫כמות חום‪:‬‬
‫‪Q  m  c  T  0.24  P  t   0.24  R  I 2  t ‬‬
‫‪ - Q‬כמות חום‬
‫‪ - M‬מסה‬
‫‪ - T‬הפרש טמפרטורות‬
‫חישוב התנגדות כתלות במימדים‬
‫הגיאומטריים ובחומר‪:‬‬
‫‪cal‬‬
‫‪kg‬‬
‫‪C‬‬
‫‪l‬‬
‫‪A‬‬
‫‪  mm2‬‬
‫)‬
‫‪ - ‬התנגדות סגולית‪) ,‬‬
‫‪m‬‬
‫‪ – A‬שטח חתך ‪ mm2 ‬‬
‫‪R‬‬
‫‪ – l‬אורך המוליך ‪ m ‬‬
‫‪RT 2  RT 1  1  T  T2  T1 ‬‬
‫חישוב התנגדות בתלות בטמפרטורה‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ -  T‬מקדם טמפרטורה (נמדד ב‪-‬‬
‫‪C‬‬
‫‪ – T1‬טמפרטורה התחלתית‬
‫‪ – T2‬טמפרטורה סופית‬
‫צפיפות הזרם‪:‬‬
‫חיבור רכיבים ‪ ,‬ערכים שקולים‬
‫א‪ .‬חיבור בטור‬
‫– ‪Series Connection‬‬
‫התנגדות‪:‬‬
‫עכבות (העכבות הן וקטורים)‪:‬‬
‫)‬
‫‪i t ‬‬
‫‪I‬‬
‫‪; J‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪j t  ‬‬
‫‪Req  R1  R2  ........  Rn‬‬
‫‪Zeq  Z1  Z2  ......  Z n‬‬
‫עמוד ‪ 8‬מתוך ‪54‬‬
‫נוסחאון תורת החשמל ואלקטרוניקה‬
VR1  VS 
R1
R1  R2  R3  .......  RN
VR 2  VS 
R2
R1  R2  R3  .......  RN
VR 3  VS 
R3
R1  R2  R3  .......  RN
VRi  VS 
:)‫חיבור נגדים בטור (כלל מחלק מתח‬

R1
VR1

VS
+
-

VR 3

R2 VR 2

R3


RN VRN
Ri
R1  R2  R3  .......  RN

:)‫שני נגדים בטור (כלל מחלק מתח‬
R1
R1  R2
R2
VR 2  VS 
R1  R2
VR1  VS 
VS
+
-

VR1
R1


VR 2
R2

Leq  L1  L2  ....  Ln
Ceq 
1
1
1
1

 ...... 
C1 C2
Cn
C C
Ceq  1 2
C1  C2
C
Ceq 
n
R
Req 
n
1
 mho
R
Geq  G1  G2  ....  Gn
G
Req 
1
1
1
1

 ....... 
R1 R2
Rn
1
Z eq 
1
1
1

 ....... 
Z1 Z 2
Zn
54 ‫ מתוך‬9 ‫עמוד‬
:‫סלילים ללא צימוד ביניהם‬
:‫קבלים בטור‬
:‫שני קבלים בטור‬
:‫ קבלים שווים בטור‬n
‫חיבור במקביל‬
Parallel Connection –
:‫ נגדים שווים במקביל‬n
:‫מוליכות‬
:‫התנגדויות‬
:)‫עכבות מרוכבות (העכבות הן וקטורים‬
‫נוסחאון תורת החשמל ואלקטרוניקה‬
:)‫נגדים במקביל (כלל מחלק זרם‬
I R2
1
G1 
R1
I R1
IS
R1  R2
R1  R2
R2
I1  I S 
R1  R2
I R3
1
G2 
R2
I R1  I S 
I RN
G3 
1
R3
GN 
1
G2
I  IS 
RN R 2
G1  G2  G3  .....  GN
I R3  I S 
G3
G1  G2  G3  .....  GN
I RN  I S 
GN
G1  G2  G3  .....  GN
:)‫שני נגדים במקביל (כלל מחלק זרם‬
Req 
I R1
IS
R1
; I2  IS 
R1  R2
‫נוסחה‬
Leq 
G1
G1  G2  G3  .....  GN
1
‫יחידות‬
I R2
1
G1 
R1
G2 
1
R2
H
‫תיאור‬
:‫סלילים‬
F
:‫קבלים במקביל‬
A
:‫משוואות קבל‬
:‫זרם דרך קבל‬
V
:‫מתח על פני קבל‬
A
:‫משוואות סליל‬
:‫זרם דרך סליל‬
V
‫מתח על פני סליל‬
1 1
1

 .... 
L1 L2
Ln
Ceq  C1  C2  ...  Cn
ic  t   C
vc  t  
dvc  t 
dt
t
1
ic  t  dt  VC (0)
C 0
1
vL  t  dt  I L  0 
L 0
di  t 
vL  t   L L
dt
iL  t  
t
54 ‫ מתוך‬10 ‫עמוד‬
‫נוסחאון תורת החשמל ואלקטרוניקה‬
‫מקורות תלויים‪:‬‬
‫‪ .1‬מקור מתח תלוי מתח‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪V0  AV  Vi‬‬
‫‪AV  Vi‬‬
‫‪‬‬
‫‪ .2‬מקור מתח תלוי זרם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪Vi‬‬
‫‪V0  RM  I i‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ .3‬מקור זרם תלוי זרם‪:‬‬
‫‪RM  I i‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪Ii‬‬
‫‪ .4‬מקור זרם תלוי מתח‪:‬‬
‫‪I o  AI  I i‬‬
‫‪I o  GM  Vi‬‬
‫‪‬‬
‫‪AI  I i‬‬
‫‪Ii‬‬
‫‪GM  Vi‬‬
‫‪Vi‬‬
‫‪‬‬
‫שיטת מתחי צמתים‬
‫מערכת המשוואות הכללית (מתוך הסתכלות ) ברישום מטריצוני‪:‬‬
‫‪......... G1n   V1    I s1 ‬‬
‫‪   ‬‬
‫‪‬‬
‫‪......... G2 n   V2    I s 2 ‬‬
‫‪......... G3n   V3    I s 3 ‬‬
‫‪   ‬‬
‫‪‬‬
‫‪.........‬‬
‫‪.   .   . ‬‬
‫‪.........‬‬
‫‪.   .   . ‬‬
‫‪   ‬‬
‫‪‬‬
‫‪......... Gnn   Vn    I sn ‬‬
‫‪G13‬‬
‫‪G23‬‬
‫‪G33‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪Gn 3‬‬
‫‪G12‬‬
‫‪G22‬‬
‫‪G32‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪Gn 2‬‬
‫‪ G11‬‬
‫‪‬‬
‫‪ G21‬‬
‫‪ G31‬‬
‫‪‬‬
‫‪ .‬‬
‫‪ .‬‬
‫‪‬‬
‫‪ Gn1‬‬
‫מטריצת המוליכויות (מתאים גם למתירויות)‬
‫‪ - Gii‬מקדם שבאלכסון הראשי שווה לסכום המוליכויות המחוברים לצומת מספר ‪.i‬‬
‫כל מקדמים האלה הם חיוביים‪.‬‬
‫‪ - Gij‬מקדמים מחוץ לאלכסון הראשי שווים לסכום המוליכויות המשותפות בין צומת מספר ‪i‬‬
‫לצומת מספר ‪. j‬‬
‫‪ - Vi‬מתח בצומת ‪.i‬‬
‫וקטור מקורות הזרם‬
‫‪ -  I si‬סה"כ מקורות זרם נכנסים ויוצאים מצומת מספר ‪. i‬‬
‫כאשר מקור הזרם נכנס לצומת נלקח בסימן חיובי ‪.‬‬
‫כאשר מקור הזרם יוצא מצומת נלקח בסימן שלילי ‪.‬‬
‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪54‬‬
‫נוסחאון תורת החשמל ואלקטרוניקה‬
‫שיטת זרמי חוגים‬
‫מערכת המשוואות הכללית (מתוך הסתכלות) ברישום מטריציוני‪:‬‬
‫‪.........  R1n   I1    E1 ‬‬
‫‪   ‬‬
‫‪‬‬
‫‪.........  R2 n   I 2    E2 ‬‬
‫‪.........  R3n   I 3    E3 ‬‬
‫‪    ‬‬
‫‪‬‬
‫‪.........‬‬
‫‪.   .  . ‬‬
‫‪.........‬‬
‫‪.   .  . ‬‬
‫‪   ‬‬
‫‪‬‬
‫‪......... Rnn   I n    En ‬‬
‫‪ R13‬‬
‫‪ R23‬‬
‫‪R33‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪ Rn 3‬‬
‫‪ R12‬‬
‫‪R22‬‬
‫‪ R32‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪ Rn 2‬‬
‫‪ R11‬‬
‫‪‬‬
‫‪  R21‬‬
‫‪  R31‬‬
‫‪‬‬
‫‪ .‬‬
‫‪ .‬‬
‫‪‬‬
‫‪  Rn1‬‬
‫מטריצת ההתנגדויות (מתאים גם לעכבות)‬
‫‪ - R ii‬אבר באלכסון הראשי שווה לסכום ההתנגדויות בחוג מספר ‪.i‬‬
‫‪ -  Rij‬אברים שמחוץ לאלכסון הראשי שווה לסכום ההתנגדויות הנמצאות בענף שבין חוג ‪ i‬לחוג ‪.j‬‬
‫הסימן (‪ )+‬כאשר שני זרמי החוג מתלכדים בענף המשותף‪.‬‬
‫הסימן (‪ )-‬כאשר שני זרמי החוג מנוגדים בענף המשותף‪.‬‬
‫‪ – Ii‬זרם החוג‬
‫וקטור מקורות המתח‬
‫‪ -  Ei‬סה"כ מקורות מתח בחוג מס' ‪.i‬‬
‫כאשר קוטביות המקור מתלכדת עם כיוון זרם החוג המקור נלקח בסימן חיובי‪.‬‬
‫כאשר קוטביות המקור מתנגדת לכיוון זרם החוג המקור נלקח בסימן שלילי‪.‬‬
‫הערה‪ :‬אם מסמנים את כל זרמי החוגים בכיוון אחד (בד"כ עם כיוון השעון) אז‪:‬‬
‫באלכסון הראשי ‪ -‬סכום ההתנגדויות בחוג הוא חיובי‬
‫ביתר אברי המטריצה – סכום התנגדויות המשותפות בענף בין חוג ‪ i‬לחוג ‪ j‬בסימן שלילי‪.‬‬
‫עמוד ‪ 12‬מתוך ‪54‬‬
‫נוסחאון תורת החשמל ואלקטרוניקה‬
‫‪ .4‬משפטים בתורת החשמל – ‪Theorems in Electricity‬‬
‫חוקי קירכהוף – ‪Kirchoff’s Laws‬‬
‫חוק הזרמים )‪:(KCL‬‬
‫בדוגמאות‪:‬‬
‫זרם יוצא מצומת – חיובי‬
‫זרם נכנס לצומת – שלילי‬
‫(אפשר גם להפך)‬
‫‪I1‬‬
‫‪I3‬‬
‫‪I2‬‬
‫‪ I1  I 2  I3  0 ; I1  I 2  I3‬‬
‫סכום אלגברי של כל הזרמים הנכנסים לצומת שווה‬
‫לאפס‪:‬‬
‫שווה‬
‫מצומת‬
‫היוצאים‬
‫הזרמים‬
‫כל‬
‫של‬
‫אלגברי‬
‫סכום‬
‫‪ I1  I 2  I3  0‬‬
‫לאפס‪:‬‬
‫סכום הזרמים הנכנסים לצומת שווה לסכום הזרמים‬
‫‪ Iin   I out‬‬
‫שיוצאים ממנה‪.‬‬
‫חוק המתחים )‪ :(KVL‬סכום אלגברי של כל המתחים בחוג סגור שווה לאפס‪:‬‬
‫‪R1‬‬
‫‪+‬‬
‫‪V2‬‬
‫‪-‬‬
‫‪I‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪V1‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪R2‬‬
‫‪E‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪E  V1  V2  0‬‬
‫‪I  R1  I  R2  E‬‬
‫משפט תבנין – ‪:Thevenin’s Theorem‬‬
‫‪a‬‬
‫‪RTH‬‬
‫‪a‬‬
‫‪a‬‬
‫‪VTH‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪V‬‬
‫‪b‬‬
‫‪b‬‬
‫‪VTH‬‬
‫‪b‬‬
‫‪RTH‬‬
‫מתח ‪ VTH‬הוא מתח הנמדד על הדקי העומס כאשר העומס מנותק (לא זורם דרכו זרם)‪.‬‬
‫התנגדות ‪ RTH‬היא התנגדות שרואים מהדקי העומס (ללא העומס) כאשר כל המקורות מבוטלים‪:‬‬
‫מקורות מתח מקוצרים‪ ,‬מקורות זרם מנותקים‪.‬‬
‫משפט נורטון – ‪:Norton Theorem‬‬
‫‪a‬‬
‫‪a‬‬
‫‪a‬‬
‫‪IN‬‬
‫‪b‬‬
‫‪1‬‬
‫‪RN‬‬
‫‪A‬‬
‫‪b‬‬
‫‪GN ‬‬
‫‪IN‬‬
‫‪b‬‬
‫‪RN‬‬
‫זרם ‪ I N‬הוא זרם הזורם דרך הדקי העומס כאשר העומס מקוצר‪.‬‬
‫התנגדות ‪ RN‬היא התנגדות שרואים מהדקי העומס (ללא העומס) כאשר כל המקורות מבוטלים‪:‬‬
‫מקורות מתח מקוצרים‪ ,‬מקורות זרם מנותקים‪.‬‬
‫עמוד ‪ 13‬מתוך ‪54‬‬
‫נוסחאון תורת החשמל ואלקטרוניקה‬
‫הקשר בין מעגל תבנין ומעגל נורטון‪:‬‬
‫‪VTH  RTH  I N , RTH  RN‬‬
‫רשת סבילה – מקורות מתח מוחלפים בקצר ומקורות זרם בנתק‪.‬‬
‫משפט ההרכבה – ‪:Superposition Theorem‬‬
‫הזרם (מתח) בכל ענף של מעגל חשמלי שווה לסכום האלגברי של הזרמים (המתחים) החלקיים‪ ,‬כאשר‬
‫כל אחד מהם נוצ ע"י ממקור מתח או זרם אחר הפועלים בנפרד ויתר המקורות מנוטרלים (מקור מתח‬
‫מקוצר‪ ,‬מקור זרם מנותק)‪.‬‬
‫‪n‬‬
‫‪ V ',V '',V ''',...V n‬מתחים חלקיים‪.‬‬
‫‪V  V '  V ''  ...  V‬‬
‫‪ I ',I '',I ''', .....,I n‬זרמים חלקיים‪.‬‬
‫נוסחת מילמן – ‪:Milman’s Theorem‬‬
‫ברשת בעלת שני צמתים בלבד ‪a, b‬‬
‫‪ – R‬התנגדות ענפים מקבילים‬
‫‪ - I S , VS‬מקורות מתח‪/‬זרם בענפים (אם יש)‬
‫‪I  I '  I ''  ....  I n‬‬
‫‪VS‬‬
‫‪S‬‬
‫‪ R  I‬‬
‫‪1‬‬
‫‪R‬‬
‫תאום עכבות (העברת הספק מכסימלי לעומס) – ‪:Impedance Matching‬‬
‫‪RS , Z S‬‬
‫העכבות מרוכבות )‪(AC‬‬
‫‪a‬‬
‫‪‬‬
‫‪Vab ‬‬
‫‪ZL  ZS‬‬
‫או‪:‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪RL , Z L‬‬
‫‪RL  RS‬‬
‫)‪(DC‬‬
‫‪VS‬‬
‫‪b‬‬
‫הספק מכסימלי בעומס‪:‬‬
‫‪PL W ‬‬
‫‪RL‬‬
‫‪2‬‬
‫‪VS‬‬
‫‪4  RL‬‬
‫‪Pmax ‬‬
‫‪RL  RS‬‬
‫עמוד ‪ 14‬מתוך ‪54‬‬
‫נוסחאון תורת החשמל ואלקטרוניקה‬
‫התמרת כוכב ‪ -‬משולש‬
‫‪1‬‬
‫‪Z1‬‬
‫‪Z2‬‬
‫‪Z3‬‬
‫‪Z12  Z 31‬‬
‫‪Z12  Z 23  Z 31‬‬
‫‪Z1 ‬‬
‫‪Z12  Z 23‬‬
‫‪Z12  Z 23  Z 31‬‬
‫‪Z2 ‬‬
‫‪Z 23  Z 31‬‬
‫‪Z12  Z 23  Z 31‬‬
‫‪Z3 ‬‬
‫העכבות מרוכבות (וקטורים)‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪Z12‬‬
‫‪Z31‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪Z23‬‬
‫‪Z1  Z 2  Z 2  Z 3  Z 3  Z1‬‬
‫‪Z3‬‬
‫‪Z12 ‬‬
‫‪Z1  Z 2  Z 2  Z 3  Z 3  Z1‬‬
‫‪Z1‬‬
‫‪Z 23 ‬‬
‫‪Z  Z  Z 2  Z 3  Z 3  Z1‬‬
‫‪Z 31  1 2‬‬
‫‪Z2‬‬
‫העכבות מרוכבות (וקטורים)‬
‫חיבור תאים בסוללה‪:‬‬
‫‪ - n‬מס' תאים מחוברים בטור כענף אחד‬
‫‪ - m‬מס' הענפים המקבילים‬
‫‪ - E‬כא"מ של תא אחד‬
‫במקביל‪:‬‬
‫בטור‪:‬‬
‫במעורב‪:‬‬
‫התנאי לאספקת זרם מירבי בסוללה‪:‬‬
‫קיבול הסוללה‪:‬‬
‫‪ – Q‬קיבול הסוללה (ביחידות אמפר שעה ‪A  h‬‬
‫‪ - t‬זמן (בשעות ‪)h‬‬
‫נצילות הסוללה‪:‬‬
‫‪ - r‬ההתנגדות הפנימית של תא אחד‬
‫‪ - RL‬התנגדות הצרכן‬
‫‪ - I‬הזרם בצרכן‬
‫‪E‬‬
‫‪I‬‬
‫‪, Qeq  m  Q‬‬
‫‪r‬‬
‫‪R‬‬
‫‪m‬‬
‫‪n E‬‬
‫‪I‬‬
‫‪, Qeq  Q‬‬
‫‪nr  R‬‬
‫‪n E‬‬
‫‪I‬‬
‫‪, Qeq  m  Q‬‬
‫‪n‬‬
‫‪r  R‬‬
‫‪m‬‬
‫‪n‬‬
‫‪r  R‬‬
‫‪m‬‬
‫‪Q  I t‬‬
‫‪RL‬‬
‫‪n‬‬
‫‪RL   r‬‬
‫‪m‬‬
‫‪‬‬
‫עמוד ‪ 15‬מתוך ‪54‬‬
‫נוסחאון תורת החשמל ואלקטרוניקה‬
‫‪ .5‬ערכים בסיסיים בזרם חילופין – ‪Alternating Current‬‬
‫ערך ממוצע )‪ (Average‬של פונקציות‬
‫פונקציה מחזורית כללית )‪ v(t‬עם מחזור ‪:T‬‬
‫‪1‬‬
‫‪v  t  dt‬‬
‫‪T 0‬‬
‫‪1 T‬‬
‫‪iav   i  t  dt‬‬
‫‪T 0‬‬
‫‪T‬‬
‫‪Vav ‬‬
‫ערך יעיל או שורש של ממוצע הריבועים )‪:(Root Mean Square‬‬
‫זרם ‪ i  t ‬הזורם דרך נגד טהור ‪ R‬ויוצר הספק ‪ p  t ‬בעל ערך ממוצע ‪ .P‬אותו ‪ P‬יכול להתקבל באותו‬
‫נגד ‪ R‬על ידי זרם קבוע ‪ .I‬אזי אומרים כי ‪ i  t ‬הוא בעל ערך יעיל ‪ I RMS‬השקול לזרם הקבוע ‪:I‬‬
‫באותו אופן מגדירים עבור פונקצית מתח ערך‬
‫יעיל ‪Vrms‬‬
‫בגל סינוסי הערך היעיל שווה ל‪:‬‬
‫‪Vmax‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1 T 2‬‬
‫‪i  t  dt‬‬
‫‪T 0‬‬
‫‪I RMS ‬‬
‫‪1 T 2‬‬
‫‪v  t  dt‬‬
‫‪T 0‬‬
‫‪VRMS ‬‬
‫‪; VRMS ‬‬
‫‪I max‬‬
‫‪2‬‬
‫‪I RMS ‬‬
‫גורם צורה )‪:(Form Factor‬‬
‫היחס בין הערך היעיל לערך הממוצע נקרא גורם הצורה ‪ FF‬של צורת הגל‪ .‬לגודל זה ישנם שימושים‬
‫בקביעת גורמי תיקון של מכשירים וביצירת מתחים‪:‬‬
‫‪1 T 2‬‬
‫‪0 v  t  dt VRMS‬‬
‫‪T‬‬
‫‪FF  Form Factor  ‬‬
‫‪‬‬
‫‪1 T‬‬
‫‪Vavg‬‬
‫‪v‬‬
‫‪t‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪0‬‬
‫‪T‬‬
‫מקדם האדווה )‪(Ripple Factor‬‬
‫‪RF= FF 2  1‬‬
‫עמוד ‪ 16‬מתוך ‪54‬‬
‫נוסחאון תורת החשמל ואלקטרוניקה‬
‫‪ .6‬זרם חילופין סינוסוידלי – ‪(AC) Alternating Current‬‬
‫‪v t  , i t ‬‬
‫‪t‬‬
‫‪T‬‬
‫ערך רגעי של גל מחזורי של מתח (זרם)‪:‬‬
‫‪ - X m‬ערך מירבי )‪(Amplitude‬‬
‫‪ X‬יכול להיות זרם ‪ ,‬מתח או כא"מ‬
‫‪ - ω‬תדירות זוויתית [‪]rad/Sec‬‬
‫‪ – t‬זמן בשניות‬
‫‪ - ‬זווית מופע התחלתית ברדיאנים‬
‫זמן מחזור )‪T (Period‬‬
‫‪ - f‬תדירות )‪[ (Frequency‬הרץ]‬
‫תדירות זוויתית (מעגלית)‪:‬‬
‫‪x  t   X m  sin t   ‬‬
‫‪1‬‬
‫‪f‬‬
‫‪  2   f‬‬
‫‪T‬‬
‫עמוד ‪ 17‬מתוך ‪54‬‬
‫נוסחאון תורת החשמל ואלקטרוניקה‬
‫גל סינוס לא סימטרי‪:‬‬
‫‪p p‬‬
‫‪X  X‬‬
‫‪X max‬‬
‫‪X DC‬‬
‫‪t‬‬
‫‪X min‬‬
‫‪T‬‬
‫זמן מחזור של גל סינוסי‪:‬‬
‫תדר של גל סינוסי‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪1‬‬
‫‪T‬‬
‫‪X  X max  X min‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X AMP ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪X avg  X DC‬‬
‫‪f ‬‬
‫ערך שיא לשיא של גל סינוסי‪:‬‬
‫ערך האמפליטודה של הגל‪:‬‬
‫ערך ממוצע של גל סינוסי‪:‬‬
‫ערך אפקטיבי (יעיל) של גל סינוסי‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪X‬‬
‫‪‬‬
‫‪  AMP ‬‬
‫‪ 2 ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪X RMS  X DC‬‬
‫גל סינוסוידלי עם הזזת מופע‪:‬‬
‫‪360  ‬‬
‫‪360‬‬
‫‬
‫‪360  ‬‬
‫‬
‫‪‬‬
‫‬
‫ביטוי לגל סינוסוידלי עם זווית מופע שלילית‪:‬‬
‫‪x  t   X m  sin   t   ‬‬
‫ביטוי לגל סינוסוידלי עם זווית מופע חיובית‪:‬‬
‫‪x  t   X m  sin   t   ‬‬
‫עמוד ‪ 18‬מתוך ‪54‬‬
‫נוסחאון תורת החשמל ואלקטרוניקה‬
‫מעגל זרם חילופין‪:‬‬
‫מתח רגעי‪:‬‬
‫) ‪v(t )  2 Vmax sin(t  u‬‬
‫זרם רגעי‪:‬‬
‫) ‪i(t )  2  I max sin(t  i‬‬
‫עכבות‪:‬‬
‫היגב השראי )‪:(Inductive Reactance‬‬
‫עכבת הסליל‪:‬‬
‫‪XL    L‬‬
‫‪Z L  jX L  j L  X L90   L90‬‬
‫היגב קיבולי )‪:(Capacitive Reactance‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ C‬‬
‫עכבת הקבל‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫) ‪ XC = XC ( 90‬‬
‫‪jC j‬‬
‫‪XC ‬‬
‫‪ZC   jXC ‬‬
‫‪X  X L  XC‬‬
‫היגב כללי‪:‬‬
‫‪X‬‬
‫‪Z  R  jX  Z   Z tg 1  ‬‬
‫‪R‬‬
‫‪X‬‬
‫‪Z  R 2  X 2 ;   tan 1‬‬
‫‪R‬‬
‫‪R  Z cos  X  Z sin ‬‬
‫עכבה )‪:(Impedance‬‬
‫ערך מוחלט וזווית‪:‬‬
‫‪  V  I‬‬
‫משולש העכבות וזווית הפרש מופע בין מתח‬
‫וזרם עבור עכבה טורית‪:‬‬
‫‪V‬‬
‫‪Z‬‬
‫‪X‬‬
‫‪‬‬
‫‪I‬‬
‫‪‬‬
‫‪V  I‬‬
‫‪R‬‬
‫משולש המתחים עבור עכבה טורית‪:‬‬
‫‪ – VR‬הרכיב ההתנגדותי של המתח‬
‫‪ – VX‬הרכיב ההגבי של המתח‬
‫‪VS‬‬
‫‪VX‬‬
‫‪‬‬
‫‪VR‬‬
‫הפיכת חיבור טורי ‪ R, X‬לחיבור מקבילי ‪:B,G‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪‬‬
‫‪Z R  jX‬‬
‫‪Y  G  jB‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪X‬‬
‫‪B‬‬
‫‪G‬‬
‫‪X‬‬
‫‪R  X2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪; B‬‬
‫‪R‬‬
‫‪R  X2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪G‬‬
‫‪R‬‬
‫עמוד ‪ 19‬מתוך ‪54‬‬
‫נוסחאון תורת החשמל ואלקטרוניקה‬
‫הספקים‪:‬‬
‫הספק רגעי‪:‬‬
‫‪p t   v t   i t ‬‬
‫אנרגיה חשמלית‪:‬‬
‫‪J‬‬
‫‪W   p  t  dt‬‬
‫‪W‬‬
‫‪VAR‬‬
‫‪VA‬‬
‫‪P  V  I  cos‬‬
‫‪Q  V  I  sin ‬‬
‫‪t2‬‬
‫‪t1‬‬
‫הספק יעיל (ממשי)‪:‬‬
‫הספק הגבי (עיוור)‪:‬‬
‫הספק כללי (מרוכב)‪:‬‬
‫הספק מרוכב (משולש ההספקים)‪:‬‬
‫‪S V  I‬‬
‫‪S‬‬
‫‪S  V  I  cos   jV  I  sin   P  jQ‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪‬‬
‫‪P‬‬
‫‪‬‬
‫‪S  V  I  P  jQ‬‬
‫‪S  P2  Q2‬‬
‫‪P  S cos Q  S sin ‬‬
‫הספק בעכבה ‪:Z‬‬
‫‪2‬‬
‫‪; Q  I  X ; P  I R‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫גורם הספק‪:‬‬
‫שיפור גורם הספק ‪: cos  -‬‬
‫‪V‬‬
‫‪S  I Z ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪Z‬‬
‫‪P‬‬
‫‪cos   PF ‬‬
‫‪S‬‬
‫‪QC‬‬
‫‪QL‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪P‬‬
‫ההספק ההיגבי הקיבולי הדרוש כדי להגדיל את‬
‫מקדם ההספק של עומס חשמלי בעל אופי‬
‫השראי‪:‬‬
‫‪QC  P   tan 1  tan 2 ‬‬
‫‪P‬‬
‫‪  tan 1  tan 2 ‬‬
‫‪ V 2‬‬
‫‪P‬‬
‫‪P‬‬
‫‪= out %  1 ‬‬
‫‪Pin‬‬
‫‪Pin‬‬
‫‪C‬‬
‫נצילות‪:‬‬
‫ההספק הפעיל במבוא של המכשיר‪:‬‬
‫‪Pin  P1‬‬
‫ההספק הפעיל במוצא של המכשיר‪:‬‬
‫‪Pout  P2‬‬
‫הספק כל איבודי האנרגיה במכשיר‪:‬‬
‫‪P  Pin  Pout  P1  P2‬‬
‫עמוד ‪ 20‬מתוך ‪54‬‬
‫נוסחאון תורת החשמל ואלקטרוניקה‬
Resonant Circuits – ‫ מעגלי תהודה‬.7
:(Series Resonance ) – ‫תהודה טורית – תהודת מתחים‬
+
Vr
-
+
VL
-
+
V
I0 
Vc
-
o 
R = ‫ ועכבת המעגל‬XC = XL ; V  Vr ‫בתהודה‬
+
-
:‫תדר תהודה‬
1
1
; fo 
LC
2   L  C
:‫התנגדות אופיינית‬
1
L
  o  L 

o  C
C
V
V
  L
1
Q L  c   o

VR VR R
R
o RC
f 1
BW  f  f 2  f1 ; d 

fo Q
Q
I

Io
f0
; f 0  f1  f 2
BW
1
  o 
1  Q2  
 


o

V
R
:(Quality Factor) ‫מקדם טיב‬
:(BandWidth) ‫רוחב סרט‬
1
I/Io
:‫זרם בתלות בתדר‬
2
0.707
.‫ תדרי מחצית ההספק‬- 1 ,2
f1 
1

, f2  2
2 
2 
54 ‫ מתוך‬21 ‫עמוד‬
w
f1
f0
f2
‫נוסחאון תורת החשמל ואלקטרוניקה‬
‫תהודה מקבילית – תהודה זרמים )‪:(Parallel Resonance‬‬
‫‪j‬‬
‫‪IC‬‬
‫‪I‬‬
‫בתהודה‪I c, r  I L, r :‬‬
‫‪rL‬‬
‫‪rC‬‬
‫‪IC‬‬
‫‪IL‬‬
‫‪Ic,r‬‬
‫‪I‬‬
‫‪C‬‬
‫‪V‬‬
‫‪L‬‬
‫‪IL,r‬‬
‫‪IL‬‬
‫תדר זוויתי בתהודה‪:‬‬
‫מקדם טיב‪:‬‬
‫במעגל תהודה עם קבל טהור ‪:  rc  0 ‬‬
‫מקדם טיב‪:‬‬
‫התנגדות כניסה בתהודה‪:‬‬
‫תנאי כללי לתהודה‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ 2  rL 2‬‬
‫‪L‬‬
‫‪o ‬‬
‫‪‬‬
‫‪; ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪  rC‬‬
‫‪C‬‬
‫‪LC‬‬
‫‪o  L‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪rL  rc  o 2  L  C‬‬
‫‪1‬‬
‫‪r2‬‬
‫‪ L2‬‬
‫‪LC L‬‬
‫‪ L‬‬
‫‪Q o‬‬
‫‪rL‬‬
‫‪o ‬‬
‫‪rin  rL   Q 2  1‬‬
‫‪XC‬‬
‫‪X‬‬
‫‪ 2 L 2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪rc  XC‬‬
‫‪rL  X L‬‬
‫עמוד ‪ 22‬מתוך ‪54‬‬
‫נוסחאון תורת החשמל ואלקטרוניקה‬
‫‪ .8‬גלים מחזוריים לא סינוסוידליים‬
‫אות משולש‪ /‬שן משור מחזורי‪:‬‬
‫‪x t ‬‬
‫‪X  X p  p‬‬
‫‪X max‬‬
‫‪t‬‬
‫‪X min‬‬
‫‪T‬‬
‫‪x t ‬‬
‫‪t‬‬
‫‪X  X p  p‬‬
‫‪X max‬‬
‫‪a‬‬
‫‪a‬‬
‫‪tr‬‬
‫‪tf‬‬
‫‪X min‬‬
‫‪T‬‬
‫זמן מחזור של גל שן משור‪/‬משולש‪:‬‬
‫תדר של גל שן משור‪/‬משולש‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪1‬‬
‫‪T‬‬
‫‪f ‬‬
‫ערכו המינימלי של גל שן משור‪/‬משולש‪:‬‬
‫‪X min‬‬
‫ערכו המכסימלי של גל שן משור‪/‬משולש‪:‬‬
‫‪X max‬‬
‫ערך שיא לשיא של גל שן משור‪/‬משולש‪:‬‬
‫קצב עלייה של גל שן משור‪:‬‬
‫קצב עלייה של גל משולש‪:‬‬
‫קצב ירידה של גל משולש (שלילי)‪:‬‬
‫ערכו הממוצע של אות משולש או שן משור‬
‫סימטרי ‪  X max  X min ‬לאורך מחזור אחד‪:‬‬
‫ערכו היעיל (אפקטיבי) של אות משולש סימטרי‬
‫או שן משור סימטרי לאורך מחזור אחד‪:‬‬
‫ערכו היעיל של אות משולש לא סימטרי או שן‬
‫משור לא סימטרי לאורך מחזור אחד‪:‬‬
‫‪X ptp  X  X max  X min‬‬
‫‪X max  X min X‬‬
‫‪‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪X  X min‬‬
‫‪a  max‬‬
‫‪tr‬‬
‫‪X  X max‬‬
‫‪a  min‬‬
‫‪tf‬‬
‫=‪a‬‬
‫‪0‬‬
‫‪X max‬‬
‫‪3‬‬
‫‪X RMS  X eff ‬‬
‫‪X min  X max 2  X min  X max‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪X RMS ‬‬
‫עמוד ‪ 23‬מתוך ‪54‬‬
‫נוסחאון תורת החשמל ואלקטרוניקה‬
‫אות ריבועי מחזורי‪:‬‬
‫‪x t ‬‬
‫‪X max  X  '1'‬‬
‫‪X  X p  p‬‬
‫‪ton‬‬
‫‪t  '1'‬‬
‫‪t‬‬
‫‪toff‬‬
‫‪t  '0'‬‬
‫‪X min  X  '0'‬‬
‫‪T‬‬
‫זמן מחזור של גל ריבועי מחזורי‪:‬‬
‫תדר של גל שן ריבועי מחזורי‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪1‬‬
‫‪T‬‬
‫‪X min  X ' 0' ‬‬
‫‪f ‬‬
‫ערכו המינימלי של גל ריבועי מחזורי‪:‬‬
‫‪X max  X ' 1' ‬‬
‫ערכו המכסימלי של גל ריבועי מחזורי‪:‬‬
‫ערך שיא לשיא של גל ריבועי מחזורי‪:‬‬
‫גורם מחזור של גל ריבועי מחזורי‪:‬‬
‫‪Duty Cycle - D‬‬
‫ערכו הממוצע של גל ריבועי מחזורי‪:‬‬
‫ערכו הממוצע של גל ריבועי מחזורי סימטרי‪:‬‬
‫ערכו האפקטיבי (יעיל) של גל ריבועי מחזורי‪:‬‬
‫‪X ptp  X  X max  X min  X ' 1'   X ' 0' ‬‬
‫‪ton‬‬
‫‪100 % ‬‬
‫‪T‬‬
‫‪t‬‬
‫‪t‬‬
‫‪D  on , 1  D   off‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪X avg  X max  D  X min  1  D ‬‬
‫=‪D‬‬
‫‪0‬‬
‫‪X RMS  D  X max 2  1  D   X min 2‬‬
‫‪X RMS  X max‬‬
‫ערכו האפקטיבי (יעיל) של גל ריבועי מחזורי‬
‫סימטרי‪:‬‬
‫אות סינוסואידי מיושר חצי גל‪:‬‬
‫‪x t ‬‬
‫‪X max‬‬
‫‪t sec‬‬
‫‪T‬‬
‫זמן מחזור של שן סינוס מחזורי‪:‬‬
‫תדר של גל שן סינוס מחזורי‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫‪1‬‬
‫‪T‬‬
‫ערך ממוצע של אות סינוסואידי מיושר חצי גל‪:‬‬
‫‪X max‬‬
‫ערך אפקטיבי (יעיל) של אות סינוסואידי מיושר‬
‫חצי גל‪:‬‬
‫‪X‬‬
‫‪ max‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬
‫‪f ‬‬
‫‪X avg ‬‬
‫‪X RMS‬‬
‫עמוד ‪ 24‬מתוך ‪54‬‬
‫נוסחאון תורת החשמל ואלקטרוניקה‬
‫אות סינוסואידי מיושר גל שלם‪:‬‬
‫‪x t ‬‬
‫‪X max‬‬
‫‪t sec‬‬
‫‪T‬‬
‫זמן מחזור של גל סינוסואידי מיושר שלם‬
‫מחזורי‪:‬‬
‫תדר של גל סינוסואידי מיושר שלם מחזורי‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫ערך ממוצע של אות סינוסואידי מיושר גל שלם‪:‬‬
‫‪2  X max‬‬
‫ערך אפקטיבי (יעיל) של אות סינוסואידי מיושר‬
‫גל שלם‪:‬‬
‫‪X max‬‬
‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪T‬‬
‫‪f ‬‬
‫‪X avg ‬‬
‫‪X RMS ‬‬
‫אות המורכב ממספר סופי של אותות מחזוריים‬
‫‪x  t   x1  t   x2  t   .....  xn  t ‬‬
‫אות המורכב מ‪ n -‬אותות‪:‬‬
‫‪X avg  X1 avg   X1 avg   .....X n avg ‬‬
‫ערך ממוצע של אות המורכב מ‪ n -‬אותות‪:‬‬
‫ערך אפקטיבי (יעיל) של אות המורכב מ‪n -‬‬
‫אותות‪:‬‬
‫הערה‪ :‬כאשר יש אותות לא אורטוגונליים (בעלי אותו תדר אך אמפליטודה וזווית שונה)‪ ,‬יש קודם כל‬
‫לחשב את התרומה של האותות בתדר זהה ולאחר מכן ניתן להפעיל את הנוסחה‪.‬‬
‫‪X RMS  X1 RMS  2  X 2 RMS  2  .....X n RMS  2‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫‪x  t   4  3  sin  4t   2  sin  5  t   6  sin  5  t  60 ‬‬
‫‪20  660  7.21146.102‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ 3   7.211 ‬‬
‫‪X RMS  42  ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪  6.819‬‬
‫‪ 2  2 ‬‬
‫עמוד ‪ 25‬מתוך ‪54‬‬
‫נוסחאון תורת החשמל ואלקטרוניקה‬
‫‪ .9‬שונות‬
‫גשר ויסטון ‪Wheaston’s Bridge‬‬
‫במצב מאוזן מתקיים‪Rx R2  RS R1 :‬‬
‫‪RX‬‬
‫‪R1‬‬
‫‪ - R1 , R2‬התנגדות שהיחס שלהן ידוע‪.‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪ - RX , RS‬התנגדות משתנה והתנגדות נעלמת‪.‬‬
‫‪R2‬‬
‫שנאי ‪Transformer‬‬
‫יחסי זרם‪/‬מתח – מספר כריכות‪:‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪RS‬‬
‫‪N1‬‬
‫‪N2 I‬‬
‫‪2‬‬
‫‪I1‬‬
‫‪‬‬
‫‪V2‬‬
‫‪‬‬
‫‪V1‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪I1 N 2‬‬
‫‪‬‬
‫‪I 2 N1‬‬
‫‪E‬‬
‫‪N1‬‬
‫‪N2‬‬
‫‪‬‬
‫‪V1‬‬
‫‪V2‬‬
‫עמוד ‪ 26‬מתוך ‪54‬‬
‫נוסחאון תורת החשמל ואלקטרוניקה‬
‫מבוא לאלקטרוניקה‬
‫ צורות גל במעגלים ספרתיים ואנלוגיים‬.10
: u  t  ‫ גל מדרגה‬.1
x t 
A
0 t  0
x t   A  u t   
A t 0
t
:‫ דופק יחיד‬.2
x t 
A
t
0

x t    A
0

t0
0t  T
T t
T
:‫ גל שיפוע‬.3
x t 
y2
a
y1
b  X0
a  tg

x2
x1
t
x  0  X 0  b
a=
‫ ערך התחלתי‬X 0 ,b
‫ שיפוע של הגל‬a
x x2  x1

t t2  t1
x t   a  t  b
‫משוואת גל שיפוע‬
:   t  ‫ גל הלם‬.4
x t 

0
0
A
0 0
T
54 ‫ מתוך‬27 ‫עמוד‬
t
 t   1
A
T  0
A  T  1
‫נוסחאון תורת החשמל ואלקטרוניקה‬
‫‪ .5‬גל ריבועי מחזורי‪:‬‬
‫‪x t ‬‬
‫‪X max  X  '1'‬‬
‫‪X  X p  p‬‬
‫‪ton‬‬
‫‪t  '1'‬‬
‫‪t‬‬
‫‪td‬‬
‫‪toff‬‬
‫‪t  '0'‬‬
‫‪X min  X  '0'‬‬
‫‪T‬‬
‫‪ X min‬ערך מינימלי (מתח או זרם)‬
‫‪ X max‬ערך מכסימלי (מתח או זרם)‬
‫‪ X avg‬ערך ממוצע (ערך זה נקרא גם ערך‬
‫‪X max  ton  X min  tof‬‬
‫היסט ‪)Offset‬‬
‫‪ X avg‬ערך ממוצע לריבועי סימטרי בזמן‬
‫‪T‬‬
‫‪X  X min‬‬
‫‪ max‬‬
‫‪2‬‬
‫‪X avg ‬‬
‫‪X avg‬‬
‫מקרים פרטיים‪:‬‬
‫‪ .1‬גל סימטרי בזמן וכלפי ציר אופקי‬
‫‪X avg  0‬‬
‫‪ .2‬גל בעל ערך חיובי בלבד סימטרי בזמן‬
‫‪X max‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ X  X max  X min‬‬
‫‪ x‬ערך שיא לשיא‬
‫‪X min  0 X avg ‬‬
‫‪ T‬זמן מחזור‬
‫‪ f‬תדירות‬
‫‪X p p‬‬
‫‪1‬‬
‫‪f‬‬
‫=‪T‬‬
‫‪1‬‬
‫‪T‬‬
‫=‪f‬‬
‫‪ ton‬זמן בו האות נמצא במצב '‪'1‬‬
‫‪ - toff‬זמן בו האות נמצא במצב '‪'0‬‬
‫‪toff  T  ton‬‬
‫‪ t d‬הזמן עד לעלייה הראשונה‬
‫‪ D.C.‬גורם מחזור ‪Duty Cycle‬‬
‫‪ton‬‬
‫‪100 % ‬‬
‫‪T‬‬
‫‪t‬‬
‫‪d  on‬‬
‫‪T‬‬
‫‪D.C. ‬‬
‫עמוד ‪ 28‬מתוך ‪54‬‬
‫נוסחאון תורת החשמל ואלקטרוניקה‬
‫‪ .6‬גל שן משור מחזורי‪:‬‬
‫‪x t ‬‬
‫‪X  X p  p‬‬
‫‪X max‬‬
‫‪t‬‬
‫‪X min‬‬
‫‪T‬‬
‫‪ X min‬ערך מינימלי (מתח או זרם)‬
‫‪ X max‬ערך מכסימלי (מתח או זרם)‬
‫‪ x‬ערך שיא לשיא‬
‫‪X p  p  X  X max  X min‬‬
‫‪ T‬זמן מחזור‬
‫‪ f‬תדירות‬
‫‪ a‬שיפוע של הגל‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫=‪T‬‬
‫‪f‬‬
‫‪T‬‬
‫‪x x‬‬
‫=‪a‬‬
‫‪‬‬
‫‪t T‬‬
‫=‪f‬‬
‫‪ .7‬גל משולש מחזורי‪:‬‬
‫‪x t ‬‬
‫‪t‬‬
‫‪X  X p  p‬‬
‫‪X max‬‬
‫‪a‬‬
‫‪a‬‬
‫‪tr‬‬
‫‪tf‬‬
‫‪X min‬‬
‫‪T‬‬
‫‪ X min‬ערך מינימלי (מתח או זרם)‬
‫‪ X max‬ערך מכסימלי (מתח או זרם)‬
‫‪ x‬ערך שיא לשיא‬
‫‪X p  p  X  X max  X min‬‬
‫‪ T‬זמן מחזור‬
‫‪ f‬תדירות‬
‫‪1‬‬
‫זמן מחזור‬
‫‪f‬‬
‫=‪T‬‬
‫‪1‬‬
‫‪T‬‬
‫=‪f‬‬
‫‪ - t r‬זמן עלית האות‬
‫‪ - t f‬זמן ירידת האות‬
‫‪ - a‬קצב (שיפוע) העלייה‬
‫‪ - a‬קצב (שיפוע) הירידה‬
‫‪tr  t f  T‬‬
‫‪X‬‬
‫‪tr‬‬
‫‪X‬‬
‫‪a ‬‬
‫‪tf‬‬
‫‪a ‬‬
‫עמוד ‪ 29‬מתוך ‪54‬‬
‫נוסחאון תורת החשמל ואלקטרוניקה‬
‫‪ .8‬פרמטרים של דופק‪:‬‬
‫‪x t ‬‬
‫‪X  X p  p‬‬
‫‪X max‬‬
‫‪90 %‬‬
‫‪a‬‬
‫‪t‬‬
‫‪t3‬‬
‫‪t4‬‬
‫‪a‬‬
‫‪t1‬‬
‫‪t2‬‬
‫‪tf‬‬
‫‪tr‬‬
‫‪ X min‬ערך מינימלי (מתח או זרם)‬
‫‪ X min‬ערך מינימלי (מתח או זרם)‬
‫‪ X max‬ערך מכסימלי (מתח או זרם)‬
‫‪ X max‬ערך מכסימלי (מתח או זרם)‬
‫‪ x‬ערך שיא לשיא‬
‫‪X p  p  X  X max  X min‬‬
‫‪10 %‬‬
‫‪X min‬‬
‫‪ - t r‬זמן עליה (מוגדר בין ‪ 10%‬לבין ‪90%‬‬
‫מהתנופה שיא לשיא)‬
‫‪ - t f‬זמן ירידה (מוגדר בין ‪ 90%‬לבין ‪10%‬‬
‫מהתנופה שיא לשיא)‬
‫‪ - t1‬הזמן בו המתח מגיע לערך ‪ X min  0.1  X max  X min ‬בעליה‬
‫‪tr  t2  t1‬‬
‫‪ - t 2‬הזמן בו המתח מגיע לערך ‪ X min  0.9   X max  X min ‬בעליה‬
‫‪ - t 4‬הזמן בו המתח מגיע לערך ‪ X min  0.1  X max  X min ‬בירידה‬
‫‪ - t3‬הזמן בו המתח מגיע לערך ‪ X min  0.9   X max  X min ‬בירידה‬
‫‪ - a‬קצב העלייה‬
‫‪ - a‬קצב הירידה‬
‫‪X 90%  X 10%‬‬
‫‪tr‬‬
‫‪X  X 90%‬‬
‫‪a  10%‬‬
‫‪tf‬‬
‫‪a ‬‬
‫עמוד ‪ 30‬מתוך ‪54‬‬
‫נוסחאון תורת החשמל ואלקטרוניקה‬
‫‪ .9‬פרמטרים של גל מעריכי‪:‬‬
‫‪x t ‬‬
‫‪X max‬‬
‫‪90 %‬‬
‫‪2‬‬
‫‪f‬‬
‫‪X  X p  p‬‬
‫‪1‬‬
‫‪‬‬
‫‪t‬‬
‫‪10 %‬‬
‫‪X min‬‬
‫‪tr‬‬
‫‪t‬‬
‫‪ X min‬ערך מינימלי (מתח או זרם)‬
‫‪ X min‬ערך מינימלי (מתח או זרם)‬
‫‪ X max‬ערך מכסימלי (מתח או זרם)‬
‫‪ X max‬ערך מכסימלי (מתח או זרם)‬
‫‪ x‬ערך שיא לשיא‬
‫‪X p  p  X  X max  X min‬‬
‫‪ - t r‬זמן עליה (מוגדר בין ‪ 10%‬לבין ‪90%‬‬
‫מהתנופה שיא לשיא)‬
‫‪ - t f‬זמן ירידה (מוגדר בין ‪ 90%‬לבין ‪10%‬‬
‫מהתנופה שיא לשיא)‬
‫‪ -  1‬קבוע זמן בעליה‬
‫‪tr  1  ln 9‬‬
‫‪t f   2  ln 9‬‬
‫‪ -  2‬קבוע זמן בירידה‬
‫עמוד ‪ 31‬מתוך ‪54‬‬
‫נוסחאון תורת החשמל ואלקטרוניקה‬
‫‪ .11‬מעגלי ‪ RC‬ו‪ – RL -‬תגובה לאותות‬
‫‪i t ‬‬
‫‪L‬‬
‫‪‬‬
‫‪ vL  t  ‬‬
‫‪vR  t ‬‬
‫‪R‬‬
‫קבוע הזמן ‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪‬‬
‫‪ sec ‬‬
‫‪i t ‬‬
‫‪L‬‬
‫‪R‬‬
‫‪VS‬‬
‫‪C‬‬
‫‪vc  t ‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪VS‬‬
‫‪  R C‬‬
‫‪t‬‬
‫‪‬‬
‫משוואה שנכונה עבור כל מתח או זרם במעגלי ‪RC‬‬
‫ו‪RL-‬‬
‫חישוב הזמן הדרוש למתח‪/‬זרם להגיע לערך‬
‫מסוים‪:‬‬
‫‪ vR  t  ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫משוואת דפקים‪:‬‬
‫‪R‬‬
‫‪‬‬
‫‪x  t   X      X     X  0   e‬‬
‫‪X     X  0 ‬‬
‫‪X    X t ‬‬
‫‪t=  ln‬‬
‫מעגלי ‪ RC‬ו‪ – RL -‬תגובה לאותות מחזוריים – מצב מתמיד‬
‫צורת מתח מבוא ומתח על הדקי הקבל במעגל ‪ RC‬או נגד במעגל ‪ RL‬או זרם במעגל ‪ RL‬במצב מתמיד‪:‬‬
‫‪x t ‬‬
‫‪ton‬‬
‫‪2‬‬
‫‪V  '1'‬‬
‫‪X max‬‬
‫‪1‬‬
‫‪X min‬‬
‫‪V  '0'‬‬
‫‪t‬‬
‫‪toff‬‬
‫במצב מתמיד כל תחילת מחזור הגל מתחיל באותו ערך‪.‬‬
‫מציאת ערכי ‪ X min‬ו ‪ X max -‬מתבצע בעזרת פתרון ‪ 2‬משואות‪:‬‬
‫‪ton‬‬
‫בעליה‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪toff‬‬
‫בירידה‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬
‫‪X max  V ' 1'   V ' 1'   X min   e‬‬
‫‪‬‬
‫‪X min  V ' 0'   V ' 0'   X max   e‬‬
‫עמוד ‪ 32‬מתוך ‪54‬‬
‫נוסחאון תורת החשמל ואלקטרוניקה‬
‫צורת מתח מבוא ומתח על הדקי הנגד במעגל ‪ RC‬או זרם במעגל ‪ RC‬או מתח הסליל במעגל ‪ RL‬במצב‬
‫מתמיד‪:‬‬
‫‪V  '1'‬‬
‫‪ton‬‬
‫‪x t ‬‬
‫‪X max‬‬
‫‪1‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X min‬‬
‫‪V  '0'‬‬
‫‪X max  X‬‬
‫‪2‬‬
‫‪X min  X‬‬
‫‪t‬‬
‫‪toff‬‬
‫במצב מתמיד כל תחילת מחזור הגל מתחיל באותו ערך‪.‬‬
‫מציאת ערכי ‪ X min‬ו ‪ X max -‬מתבצע בעזרת פתרון ‪ 2‬משואות‪:‬‬
‫‪ton‬‬
‫‪‬‬
‫‪toff‬‬
‫‪‬‬
‫‪1‬‬
‫בזמן בו מתח מבוא נמצא במצב '‪:'1‬‬
‫‪2‬‬
‫בזמן בו מתח מבוא נמצא במצב '‪:'0‬‬
‫‪X min  X max  e‬‬
‫‪X max  X   X min  X   e‬‬
‫תגובת מעגל ‪ RC‬ו‪ RL -‬לגל שיפוע ‪: vi  t   a  t  b‬‬
‫‬
‫‪a  R C‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‪b‬‬
‫‪t  a t‬‬
‫‬
‫‪/RC‬‬
‫‪x t ‬‬
‫‪RL‬‬
‫‪VC  0   b‬‬
‫‪v‬‬
‫‪a‬‬
‫‪b‬‬
‫‪VC  0   0‬‬
‫‪t‬‬
‫‪VC  0   0‬‬
‫‬
‫‪a  R C‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‪ t b‬‬
‫‪t  a‬‬
‫‪/RC‬‬
‫‬
‫‪RL‬‬
‫‪x t ‬‬
‫‪v‬‬
‫‪a‬‬
‫‪b‬‬
‫‪a  R C‬‬
‫‪t‬‬
‫עמוד ‪ 33‬מתוך ‪54‬‬
‫נוסחאון תורת החשמל ואלקטרוניקה‬
:RC ‫משוואת מתח על הדקי הקבל במעגל‬
vC  t   VC  0   a  R  C  b   e
t

RC
 a t  b  a  R C
:RC ‫משוואת מתח על הדקי הנגד במעגל‬
vR  t    VC  0   a  R  C  b   e
t

RC
 a  R C
:RL ‫משוואת מתח על הדקי הנגד במעגל‬
L


vR  t    R  I L  0   a   b   e
R 

t

 L / R
 a t  b  a 
L
R
:RL ‫משוואת מתח על הדקי הסליל במעגל‬
L


vL  t     R  I L  0   a   b   e
R 


t
 L / R
 a
L
R
:‫ לגל שן משור מחזורי‬RL -‫ ו‬RC ‫תגובת מעגל‬
RL
/RC
RC
vi  t 
a
X  V
V
b
X
t
T
T
 V
   V
X  V   
  X   e 

T
 T

RL
/RL
: X ‫משוואה למציאת ערך‬
/ RC
vi  t 
a
b X
b
t
T
V 
 V
 
b-X  
  X   e   V  b 
T
 T

T
54 ‫ מתוך‬34 ‫עמוד‬
: X ‫משוואה למציאת ערך‬
‫נוסחאון תורת החשמל ואלקטרוניקה‬
‫ – ניתוח במישור התדר‬RL -‫ ו‬RC ‫מעגלי‬
Low Pass Filter ‫מסנן מעביר נמוכים‬
RC ‫מעגל‬
L
R

VS  j 
1
+
-
RL ‫מעגל‬
j  C
j   L
C Vo  j 
VS  j 

R Vo  j 
+
-


:‫תגובת המסנן‬
A
1
Vo  jf 
Vi  jf 
1
 0.707
2
0
f  Hz 
fc
‫ תדר מחצית ההספק‬- f c
fc 
1
2   R  C
c 
R
2   L
‫ מהירות זוויתית מחצית ההספק‬- c
1
R C
Vo  j 
1

tg 1   R  C   
2
2
2
VS  j 
1 R  C 
54 ‫ מתוך‬35 ‫עמוד‬
fc 
c 
Vo  j 

VS  j 
R
L
: ‫תגובת תדר‬
 L  
tg 1 

 R 
R 2  L2   2
R
‫נוסחאון תורת החשמל ואלקטרוניקה‬
High Pass Filter ‫מסנן מעביר גבוהים‬
RC ‫מעגל‬
RL ‫מעגל‬
C
R


VS  j 
1
+
-
Vo  j 
j  C R
VS  j 
Vo  j 
j   L
+
-


:‫תגובת המסנן‬
A
Vo  jf 
Vi  jf 
1
 0.707
2
f  Hz 
fc
‫ תדר מחצית ההספק‬- f c
fc 
1
2   R  C
c 
fc 
R
2   L
‫ מהירות זוויתית מחצית ההספק‬- c
1
R C
c 
Vo  j 
R  C 
 1 

tg 1 

VS  j 
 R  C  
1  R2  C 2   2
Vo  j 

VS  j 
R
L
: ‫תגובת תדר‬
L
 R 
tg 1 

L
R 2  L2   2
‫ טעינת קבל בזרם קבוע‬/ ‫טעינת סליל במתח קבוע‬
:‫ מחובר למקור זרם קבוע‬RC ‫מעגל‬
:‫ מחובר למקור מתח קבוע‬RL ‫מעגל‬
iL  t 
I

I
vc  t 
C

:‫מתח על הדקי הקבל יעלה ליניארית‬
vC  t   VC  0  
54 ‫ מתוך‬36 ‫עמוד‬
1
 I t
C
V
+
-

V

L
: ‫זרם דרך הסליל יעלה ליניארית‬
iL  t   I L  0  
1
V  t
L
‫נוסחאון תורת החשמל ואלקטרוניקה‬
‫‪ .12‬דיודה ‪Diode -‬‬
‫סימון דיודה רגילה‪:‬‬
‫‪ VD ‬‬
‫‪ID‬‬
‫משוואת דיודה (משוואת שוקלי)‪:‬‬
‫‪K T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪VT ‬‬
‫‪‬‬
‫‪q‬‬
‫‪11600‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 1‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪VD‬‬
‫‪ VT‬‬
‫‪‬‬
‫‪ID  IS   e‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫כאשר‪:‬‬
‫‪ - I D‬זרם הזורם דרך הדיודה (הכיוון החיובי של זרם מוגדר מאנודה לקטודה)‪.‬‬
‫‪ - I S‬זרם רוויה אחורי (זרם שזורם דרך הדיודה המורכב מנושאי מיעוט הזורם בממתח אחורי)‪.‬‬
‫‪ - e‬מספר טבעי ‪. e  2.71..‬‬
‫‪ - q‬מטען אלקטרון‪. q  1.6 10 C  .‬‬
‫‪19‬‬
‫‪ - K‬קבוע בולצמן‪K  1.38 1023  J / K  .‬‬
‫‪ - T‬טמפרטורה במעלות קלווין ‪.  K ‬‬
‫‪ - ‬מקדם‪ :‬מקובל להניח עבור דיודת גרמניום ‪ Ge  1‬ועבור דיודת סיליקון ‪.Si  2‬‬
‫בטמפרטורת החדר ניתן להניח‪:‬‬
‫‪273  25‬‬
‫‪ 25.6 mV  26 mV‬‬
‫‪11600‬‬
‫‪‬‬
‫‪T  25C‬‬
‫‪VT‬‬
‫הקשר בין מתח ‪ VD‬וזרם ‪ I D‬בממתח קדמי‪:‬‬
‫‪ID‬‬
‫‪I‬‬
‫‪ VT  ln D‬‬
‫‪IS‬‬
‫‪IS‬‬
‫‪ ln‬‬
‫‪  K T‬‬
‫‪q‬‬
‫‪VD ‬‬
‫אופיין דיודה‪:‬‬
‫עמוד ‪ 37‬מתוך ‪54‬‬
‫נוסחאון תורת החשמל ואלקטרוניקה‬
‫תלות זרם רוויה אחורי ‪ I S‬בטמפרטורת סביבה‪:‬‬
‫תלות מפל מתח קדמי על הדקי הדיודה בטמפרטורה‪:‬‬
‫‪T2 T1‬‬
‫‪I S T2 ‬‬
‫‪ 2 10‬‬
‫‪I S T1 ‬‬
‫‪dVD‬‬
‫‪mV‬‬
‫‪ 2‬‬
‫‪dT‬‬
‫‪C‬‬
‫מודלים ליניאריים לדיודה‪:‬‬
‫אופיין‪:‬‬
‫‪ .1‬דיודה אידיאלית‪:‬‬
‫מעגל תמורה‪:‬‬
‫‪ON‬‬
‫‪OF‬‬
‫‪F‬‬
‫‪I D  mA‬‬
‫‪ .2‬דיודה בממתח קדמי מהווה התנגדות ‪: RD‬‬
‫‪Model Diode‬‬
‫‪slope‬‬
‫‪1‬‬
‫‪RD‬‬
‫‪Re al Diode‬‬
‫‪VD V ‬‬
‫‪VD‬‬
‫מעגל תמורה‪:‬‬
‫‬
‫‬
‫‪RD‬‬
‫‪RD‬‬
‫‪ON‬‬
‫‪OF‬‬
‫‪F‬‬
‫עמוד ‪ 38‬מתוך ‪54‬‬
‫נוסחאון תורת החשמל ואלקטרוניקה‬
I D  mA
VD ‫ דיודה בממתח קדמי מהווה מקור מתח‬.3
:‫המתנגד לזרם הדיודה‬
Re al Diode
Model Diode
VD V 
VD
:‫מעגל תמורה‬
+
-
VD
ON
+
-
VD
OF
F
I D  mA
VD  V ‫ דיודה בממתח קדמי מהווה מקור מתח‬.4
RD ‫בטור לנגד‬
Re al Diode
slope
1
RD
Model Diode
VD V 
V
+
-
RD
ON
RD
+
-
V
V
OF
F
PIV – Peak Inverse Voltage
:‫מתח פריצה אחורי‬
:‫הספק פיזור בד יודה‬
PD  VD  I D
Rth
I D  mA
ID

Vth
+
-
VD
:‫קו עבודה ונקודת עבודה‬
Vth
Rth
I DQ
VD V 

VDQ
54 ‫ מתוך‬39 ‫עמוד‬
Vth
‫נוסחאון תורת החשמל ואלקטרוניקה‬
‫‪ VT‬‬
‫התנגדות דינמית‪:‬‬
‫‪I DQ‬‬
‫‪‬‬
‫‪  K T‬‬
‫‪q  I DQ‬‬
‫‪rd ‬‬
‫זמני התאוששות‪:‬‬
‫‪td‬‬
‫‪tt‬‬
‫‪trr‬‬
‫‪trr  td  tt‬‬
‫‪ - t d‬זמן אחסנה ‪ -‬זמן השהייה ‪Storage Time‬‬
‫‪ - tt‬זמן מעבר ‪Transision Time -‬‬
‫‪ - trr‬זמן התאוששות ‪Recovery Time -‬‬
‫מיישר חצי גל‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪RL Vo‬‬
‫‪‬‬
‫‪ac‬‬
‫‪Vi‬‬
‫‪‬‬
‫ערכו המכסימלי של מתח המוצא‪:‬‬
‫‪Vo max   Vi max   VD‬‬
‫ערכו הממוצע של מתח המוצא‪:‬‬
‫‪Vo max ‬‬
‫‪‬‬
‫ערכו היעיל (האפקטיבי) של מתח המוצא‪:‬‬
‫‪Vo max ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪Vo avg  ‬‬
‫‪Vo RMS  ‬‬
‫עמוד ‪ 40‬מתוך ‪54‬‬
‫נוסחאון תורת החשמל ואלקטרוניקה‬
‫מיישר גל שלם עם שנאי בעל סנף מרכזי‪:‬‬
‫‪iD1‬‬
‫‪D1‬‬
‫‪a‬‬
‫‪‬‬
‫‪iL‬‬
‫‪Vi‬‬
‫‪RL‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ Vo ‬‬
‫‪230V rms‬‬
‫‪50 Hz‬‬
‫‪Vi‬‬
‫‪iD1‬‬
‫‪‬‬
‫‪D2‬‬
‫‪b‬‬
‫ערכו המכסימלי של מתח המוצא‪:‬‬
‫‪Vo max   Vi max   VD‬‬
‫ערכו הממוצע של מתח המוצא‪:‬‬
‫‪2 Vo max ‬‬
‫‪‬‬
‫‪Vo avg  ‬‬
‫ערכו היעיל (האפקטיבי) של מתח המוצא‪:‬‬
‫‪Vo max ‬‬
‫מתח הפוך מכסימלי על הדקי דיודה‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ 2 Vi max  VD‬‬
‫‪Vo RMS  ‬‬
‫‪VD revmax ‬‬
‫מיישר גל שלם עם ‪ 4‬דיודות (גשר)‪:‬‬
‫‪a‬‬
‫‪‬‬
‫‪D1‬‬
‫‪RL‬‬
‫‪D1‬‬
‫‪D4‬‬
‫‪y‬‬
‫‪x‬‬
‫‪‬‬
‫‪Vo‬‬
‫‪‬‬
‫‪Vi‬‬
‫‪‬‬
‫‪VS‬‬
‫‪D4‬‬
‫‪RL‬‬
‫‪x‬‬
‫‪ Vo ‬‬
‫‪‬‬
‫‪D2‬‬
‫‪D3‬‬
‫‪‬‬
‫‪y‬‬
‫‪Vi‬‬
‫‪‬‬
‫‪VS‬‬
‫‪‬‬
‫‪D3‬‬
‫‪D2‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪b‬‬
‫ערכו המכסימלי של מתח המוצא‪:‬‬
‫‪Vo max  Vi max  2 VD‬‬
‫ערכו הממוצע של מתח המוצא‪:‬‬
‫‪2 Vo max ‬‬
‫‪‬‬
‫‪Vo avg  ‬‬
‫ערכו היעיל (האפקטיבי) של מתח המוצא‪:‬‬
‫‪Vo max ‬‬
‫מתח הפוך מכסימלי על הדקי דיודה‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ Vi max   VD‬‬
‫‪Vo RMS  ‬‬
‫‪VD revmax ‬‬
‫עמוד ‪ 41‬מתוך ‪54‬‬
‫נוסחאון תורת החשמל ואלקטרוניקה‬
: ‫מיישר חצי גל עם קבל‬

ac
Vi

ac

CL
RL
Vo

:‫צורות גלים במוצא‬
Vo max 
V 
Vo min   Vo max   V  Vo max  
Vo avg   Vo max  
54 ‫ מתוך‬42 ‫עמוד‬
:‫מתח שיא‬
Vo max 
‫שינוי מתח המוצא‬
R C  f
Vo max 
:‫מתח מינימלי‬
R C  f
Vo max 
:‫מתח מוצא ממוצע‬
2 R C  f
‫נוסחאון תורת החשמל ואלקטרוניקה‬
: ‫מיישר גל שלם עם קבל‬
Vo max 
V 
Vo min  Vo max   V  Vo max  
Vo avg   Vo max  
54 ‫ מתוך‬43 ‫עמוד‬
Vo max 
:‫מתח שיא‬
‫שינוי המתח המוצא‬
2 R C  f
Vo max 
:‫מתח מינימלי‬
2 R C  f
Vo max 
:‫מתח מוצא ממוצע‬
4 R C  f
‫נוסחאון תורת החשמל ואלקטרוניקה‬
‫‪ .13‬דיודת זנר ‪Zener Diode -‬‬
‫סימון דיודת זנר‪:‬‬
‫‪Anode‬‬
‫‪Cathode‬‬
‫אופיין של דיודת זנר‪:‬‬
‫‪I Z  mA‬‬
‫‪VZ  mA‬‬
‫‪VZTVZK‬‬
‫‪I ZK  I Z  min ‬‬
‫‪I ZT‬‬
‫‪PZ  max ‬‬
‫פרמטרים אופייניים של דיודת זנר‪:‬‬
‫‪ - I ZK , I Z  min ‬זרם ברך)‪. (Knee‬‬
‫נקודת ברך מוגדרת כנקודת גבול בין אזור הקטעון ואזור הפריצה‪ .‬זהו זרם מינימלי הדרוש לפריצת‬
‫הדיודה‪.‬‬
‫‪ - VZK‬מתח הברך‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ - I ZT‬זרם בנקודת עבודה אופיינית )‪ .(Test‬נקודה זו מוגדרת כנקודה בה הדיודה מפזרת‬
‫‪4‬‬
‫המרבי ‪. PZ  max ‬‬
‫מההספק‬
‫‪ - VZT‬מתח בנקודת עבודה אופיינית‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪VZT  I ZT   PZ  max ‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ - PZ  max ‬הספק מרבי של דיודת זנר‪ :‬מוגדר כ‪ VZ  max   I Z  max  :‬‬
‫‪. PZ  max ‬‬
‫‪ - rz‬התנגדות הדיודה בתחום הפריצה‪ .‬התנגדות זו נמדדת בנקודה האופיינית‪:‬‬
‫‪TEST‬‬
‫‪dVZ‬‬
‫‪dI Z‬‬
‫‪rz ‬‬
‫‪ - T .C.‬מקדם טמפרטורה‪ .‬קיימות שתי הגדרות למקדם טמפרטורה‪:‬‬
‫‪VZ‬‬
‫‪100 %‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T .C. ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 100 %‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ VZ‬‬
‫‪‬‬
‫‪V‬‬
‫‪T .C.   Z‬‬
‫‪T‬‬
‫עמוד ‪ 44‬מתוך ‪54‬‬
‫נוסחאון תורת החשמל ואלקטרוניקה‬
‫מודלים ליניאריים לדיודת זנר בתחום הפריצה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪IZ‬‬
‫‪IZ‬‬
‫‪rZ‬‬
‫‪‬‬
‫‪VZ‬‬
‫‪VZ‬‬
‫‪VZ ‬‬
‫‪IZ‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪VZ‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מודל של דיודת זנר‬
‫עם התנגדות פנימית‬
‫מייצב מתח עם דיודת זנר‪:‬‬
‫עומס התנגדותי‪:‬‬
‫‪IL‬‬
‫מודל של דיודת זנר‬
‫ללא התנגדות פנימית‬
‫עומס עם מקור זרם‪:‬‬
‫‪IL‬‬
‫‪r‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪IZ‬‬
‫‪RL‬‬
‫‪r‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪Vo‬‬
‫חישוב תחום ערכי הנגד ‪: r‬‬
‫‪I Z  max   I L min ‬‬
‫‪Vi‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪Vo‬‬
‫‪Vi‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪Vi max   VZ  max ‬‬
‫‪IL‬‬
‫‪IZ‬‬
‫‪rmin ‬‬
‫‪Vi min   VZ  min ‬‬
‫‪I Z  min   I L max ‬‬
‫‪rmax ‬‬
‫עמוד ‪ 45‬מתוך ‪54‬‬
‫נוסחאון תורת החשמל ואלקטרוניקה‬
‫‪ .14‬טרנזיסטור ביפולרי – ‪)BJT( Bipolar Transistor‬‬
‫סוגים של טרנזיסטור ביפולרי‪:‬‬
‫‪C‬‬
‫‪E‬‬
‫‪B‬‬
‫‪B‬‬
‫‪C‬‬
‫‪pnp‬‬
‫‪E‬‬
‫‪npn‬‬
‫ההדקים של טרנזיסטור ביפולרי‪:‬‬
‫‪ – C‬קולקטור (קולט)‬
‫‪ - B‬בסיס‬
‫‪ – E‬אמיטר (פולט)‬
‫סימון מתחים וזרמים בטרנזיסטור ביפולרי‪:‬‬
‫‪IE‬‬
‫‪IC‬‬
‫‪V‬‬
‫‪EB‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪B‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪V CB‬‬
‫‪E‬‬
‫‪C‬‬
‫‪VCE‬‬
‫‪VEC‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪IB‬‬
‫‪IC‬‬
‫‪‬‬
‫‪IB‬‬
‫‪‬‬
‫‪V BC‬‬
‫‪B‬‬
‫‪V BE‬‬
‫‪IE‬‬
‫‪ E‬‬
‫‪‬‬
‫‪C‬‬
‫‪npn‬‬
‫‪pnp‬‬
‫‪PNP‬‬
‫‪NPN‬‬
‫‪I E  IC  I B‬‬
‫‪I E  IC  I B‬‬
‫קשר בין מתחים בטרנזיסטור ‪:NPN‬‬
‫קשר בין מתחים בטרנזיסטור ‪:PNP‬‬
‫‪VEC  VBC  VEB‬‬
‫‪VCE  VBE  VCB‬‬
‫מצב פעיל‬
‫במצב פעיל מתקיים‪:‬‬
‫‪  I B  IC .1‬‬
‫במצב פעיל מתקיים‪:‬‬
‫‪  I B  IC .1‬‬
‫‪VEC  VEB VBC  0  .2‬‬
‫‪VCE  VBE VCB  0  .2‬‬
‫קשרים בין הזרמים במצב פעיל‪:‬‬
‫‪ IE‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 1‬‬
‫‪IC    I B ‬‬
‫‪IE‬‬
‫‪ 1‬‬
‫‪ 1‬‬
‫‪ IC‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪IC‬‬
‫‪‬‬
‫‪IB ‬‬
‫‪I E     1  I B ‬‬
‫עמוד ‪ 46‬מתוך ‪54‬‬
‫נוסחאון תורת החשמל ואלקטרוניקה‬
‫מצב רוויה‬
‫תנאים למצב רוויה‪:‬‬
‫תנאים למצב רוויה‪:‬‬
‫‪  I B  IC .1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪  I B  IC .1‬‬
‫‪VEC VEB , VCB  0‬‬
‫‪VCB  0‬‬
‫‪.2‬‬
‫ברוויה‪:‬‬
‫‪VCE VBE‬‬
‫‪VEC  VECS‬‬
‫‪VCE  VCES‬‬
‫‪VEB  VEBS‬‬
‫‪VBE  VBES‬‬
‫מצב קטעון ‪Cutoff‬‬
‫במצב קטעון‪I B  0 :‬‬
‫במצב קטעון‪I B  0 :‬‬
‫בקטעון ‪VBE  VEB  VBE ; IC  ICEO  0‬‬
‫אופיין מוצא של טרנזיסטור ביפולרי‬
‫‪250mA‬‬
‫‪200mA‬‬
‫‬
‫‬
‫‪100mA‬‬
‫‬
‫‪0.8V‬‬
‫‪1.2V‬‬
‫‪-0.4V‬‬
‫‪0V‬‬
‫‪0.4V‬‬
‫‪0A‬‬
‫‪-0.8V‬‬
‫)‪IC(Q1‬‬
‫)‪VC(Q1)- VB(Q1‬‬
‫‪PQ  VBE  I B  VCE  IC‬‬
‫הספק של טרנזיסטור ביפולרי‪:‬‬
‫טרנזיסטור ביפולרי כמתג לעומס קיבולי‪:‬‬
‫‪VCC‬‬
‫‪RC‬‬
‫‪Vo‬‬
‫‪RB‬‬
‫‪RL‬‬
‫‪CL‬‬
‫‪Vi‬‬
‫‪Vi‬‬
‫מתח המוצא בזמן ‪: t  0‬‬
‫‪RL‬‬
‫‪RL  RC‬‬
‫‪Vo  VCC ‬‬
‫מעגל תמורה כאשר הטרנזיסטור מקבל מתח חיובי בבסיס‪:‬‬
‫‪RL‬‬
‫‪VCEsat  Vo  VCC ‬‬
‫‪RL  RC‬‬
‫‪VCC‬‬
‫‪RC‬‬
‫‪Vo‬‬
‫‪RL‬‬
‫‪CL‬‬
‫‪  IB‬‬
‫עמוד ‪ 47‬מתוך ‪54‬‬
‫נוסחאון תורת החשמל ואלקטרוניקה‬
‫תנאי לרווית הטרנזיסטור‪:‬‬
‫‪VCC  VCEsat VCEsat‬‬
‫‪‬‬
‫‪RC‬‬
‫‪RL‬‬
‫‪Vi ' 1'   VBE‬‬
‫‪RB‬‬
‫‪  IB ‬‬
‫‪IB ‬‬
‫טרנזיסטור ביפולרי כמתג לעומס השראי (חיבור ממסר)‪:‬‬
‫מימוש עם טרנזיסטור ‪NPN‬‬
‫מימוש עם טרנזיסטור ‪PNP‬‬
‫‪VCC‬‬
‫‪VCC‬‬
‫‪RB‬‬
‫‪Relay‬‬
‫‪Vi‬‬
‫‪LR‬‬
‫‪Relay‬‬
‫‪RR‬‬
‫‪LR‬‬
‫‪V ph‬‬
‫‪230V‬‬
‫‪RR‬‬
‫‪RB‬‬
‫‪Vi‬‬
‫‪Load‬‬
‫פרמטרים של ממסר‪:‬‬
‫‪ - I on‬זרם תפיסה‬
‫זרם תפיסה הוא זרם מינימלי הגורם לסגירת‬
‫המגע החשמלי‪.‬‬
‫זרם שחרור הוא זרם בו המגע של הממסר נפתח‬
‫‪ - I off‬זרם שחרור‬
‫בממסר מתקיים תמיד‪I on  I off :‬‬
‫אופיין של ממסר מתואר באיור‪:‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‪I  A‬‬
‫‬
‫‪I on‬‬
‫תנאי לרוויה במצב מתמיד‪:‬‬
‫זרם בסיס במצב הולכה של הטרנזיסטור‪:‬‬
‫‬
‫‬
‫‪I off‬‬
‫‪VCC  VCEsat‬‬
‫‪r‬‬
‫‪V  VBE‬‬
‫‪IB ‬‬
‫‪RB‬‬
‫‪  IB ‬‬
‫עמוד ‪ 48‬מתוך ‪54‬‬
‫נוסחאון תורת החשמל ואלקטרוניקה‬
MOSFET ‫ טרנזיסטור‬.15
D-MOSFET )‫ (מחסור‬depletion ‫ מסוג‬MOSFET ‫טרנזיסטור‬
N-Channel
P-Channel
:‫סימון‬
:‫הדקי הטרנזיסטור‬
‫ – שפך‬Drain – D
‫ – מקור‬Source - S
‫ – שער‬Gate – G
Substrate ‫ – מצע‬B (SS)
:D-MOSFET ‫מתחים וזרמים בטרנזיסטור‬
S





IG  0
VDS
VSD

B
ID
S



GD
IG  0

V GS
V
G
ID 
V SG
V DG
D
ID
ID 
D
:N-Channel D-MOSFET ‫אופיין מוצא של טרנזיסטור‬
I D mA
600mA
VGS   0.5V
400mA
VGS   0.25V
VGS  0V
200mA
VGS   0.25V
VGS   0.5V
0A
0V
1.0V
2.0V
3.0V
ID(m1)
V(2)
54 ‫ מתוך‬49 ‫עמוד‬
4.0V
5.0V
VDS V 
‫נוסחאון תורת החשמל ואלקטרוניקה‬
:N-Channel D-MOSFET ‫אופיין דינמי של טרנזיסטור‬
I D  mA
600mA
400mA
I DSS
200mA
0A
-1.0V
ID(m1)
-0.5V
0V
0.5V
VGS V 
V1
:‫משוואת הטרנזיסטור במצב רוויה ותנאי לרוויה‬
VDS  VP  VGS
 V
I D  I DSS  1  GS
 V
p




2
S-‫ ו‬D ‫ זרם הזורם בהדקי‬- I D
VGS  0V ‫ כאשר‬S-‫ ו‬D ‫ זרם הזורם במצב רוויה בהדקי‬- I DSS
pinch off voltage ‫ מתח צביטה‬- Vp  VGS  off 
S ‫ ומקור‬G ‫ מתח בין שער‬- VGS
E-MOSFET )‫ (העשרה‬enhancement ‫ מסוג‬MOSFET ‫טרנזיסטור‬
N-Channel
P -Channel
:‫סימון‬
:‫סימונים חילופיים‬
S
S
G
D
Enhancement MOSFET
n  channel
G
D
Enhancement MOSFET
p  channel
:‫הדקי הטרנזיסטור‬
‫ – שפך‬Drain – D
‫ – מקור‬Source - S
‫ – שער‬Gate – G
Substrate ‫ – מצע‬B (SS)
54 ‫ מתוך‬50 ‫עמוד‬
‫נוסחאון תורת החשמל ואלקטרוניקה‬
:E-MOSFET ‫מתחים וזרמים בטרנזיסטור‬
S


D
ID


IG  0
VDS
VSD
ID
S



GD
B

IG  0

V GS
V
G
ID 
V SG
V DG

ID 
D
:N-Channel E-MOSFET ‫אופיין מוצא של טרנזיסטור‬
I D mA
300mA
VGS  2 V
200mA
VGS  1.75 V
VGS  1.5 V
100mA
VGS  1.25 V
VGS  VT  1V
0A
0V
1.0V
2.0V
3.0V
4.0V
5.0V
VDS V 
ID(m1)
V2
N-Channel E-MOSFET ‫אופיין דינמי של טרנזיסטור‬
I D  mA
300mA
200mA
100mA
0A
0V
0.5V
1.0V
ID(m1)
V1
54 ‫ מתוך‬51 ‫עמוד‬
1.5V
2.0V
VGS V 
‫נוסחאון תורת החשמל ואלקטרוניקה‬
:P-Channel E-MOSFET ‫אופיין מוצא של טרנזיסטור‬
I D mA
0mA
VGS  VT  1.75V
VGS  2V
-40mA
VGS  2.25V
-80mA
VGS  2.5V
-120mA
-5.0V
ID(m1)
-4.0V
-3.0V
-2.0V
-1.0V
0V
VDS V 
V(2)
:P-Channel E-MOSFET ‫אופיין דינמי של טרנזיסטור‬
I D  mA
-0mA
-40mA
-80mA
-120mA
-2.5V
ID(m1)
VGS V 
-2.0V
-1.5V
-1.0V
-0.5V
0.0V
V1
:‫משוואת הטרנזיסטור במצב רוויה ותנאי לרוויה‬
VDS  VGS  VT
I D  k  VGS  VT 
2
S-‫ ו‬D ‫ זרם הזורם בהדקי‬- I D
Threshold Voltage ‫ מתח סף‬- VT
k  k' 
W
L
‫ קבוע הטרנזיסטור‬- k
‫ רוחב התעלה‬- W
‫ אורך התעלה‬- L
:‫משוואת הטרנזיסטור במצב אוהמי ותנאי למצב אוהמי‬
VDS  VGS  VT
RD 
54 ‫ מתוך‬52 ‫עמוד‬
I D  K  2  VGS  VT  VDS  VDS 2 
VDS 0V
:‫התנגדות הטרנזיסטור במצב אוהמי‬
1
1

2  k  VGS  VT 
k   2  VGS  VT   2 VDS 
‫נוסחאון תורת החשמל ואלקטרוניקה‬
‫חיבורים שונים של טרנזיסטור ‪ E-MOSFET‬כדוחף‪:‬‬
‫חיבור עומס אוהמי‪:‬‬
‫חיבור דיודת ‪:LED‬‬
‫חיבור ממסר‪:‬‬
‫‪VDD‬‬
‫‪VDD‬‬
‫‪VDD‬‬
‫‪RLED‬‬
‫‪RD‬‬
‫‪Vo‬‬
‫‪I LED‬‬
‫‪‬‬
‫‪LED‬‬
‫‪Vi‬‬
‫‪VLED‬‬
‫‪‬‬
‫‪Vo‬‬
‫‪Vo‬‬
‫‪Vi‬‬
‫‪Vi‬‬
‫לפעולה תקינה של המעגלים יש להבטיח שהטרזיסטור יהיה במצב אוהמי ולא מצב רוויה‪.‬‬
‫גשר ‪ H-Bridge‬להפיכת כוון הזרם הזורם דרך העומס‪:‬‬
‫‪VDD‬‬
‫‪IN  '0' : M 1 , M 3 OFF , M 2 , M 4 ON ‬‬
‫‪IN  '1' : M 1 , M 3 ON , M 2 , M 4 OFF ‬‬
‫‪M2‬‬
‫‪M1‬‬
‫‪RL‬‬
‫‪M3‬‬
‫‪M4‬‬
‫‪IN  DIRECTION CONTROL ‬‬
‫צורות גלים במעגל‪ :‬זרם בעומס התנגדותי טהור‪:‬‬
‫צורות גלים במעגל‪ :‬זרם בעומס המורכב מסליל ונגד (עומס ‪:)RL‬‬
‫עמוד ‪ 53‬מתוך ‪54‬‬
‫נוסחאון תורת החשמל ואלקטרוניקה‬
‫ מתמטיקה‬.16
A=  r 2   
D2
4
: r ‫ או רדיוס‬D ‫שטח חתך של מוליך בעל קוטר‬
j
x  a  jb

1 ‫רישום קרטזי של מספר מרוכב‬
:‫רישום פולרי‬
:‫ערך מוחלט‬
x  A  A  j
x  A  a 2  b2
b
 
a  A  cos
  tan 1  
a
:‫זווית מופע במישור המרוכב ומרכיביו של מספר מרוכב‬
b  A  sin 
X   a  jb  A  e j
:‫מספר מרוכב צמוד‬
:‫תאור גיאומטרי של מספר מרוכב‬
Im
A
b
a
Re
x  a  jb
y  c  jd
x  y   a  c   j b  d 
x  y   a  c  j b  d 
x  y   a  jb    c  jd    a  c  b  d   j  a  d  b  c 
x  y   A11    A22   A1  A2 1  2 
x a  jb  a  jb    c  jd   a  c  b  d   j  b  c  a  d 



y c  jd  c  jd    c  jd 
c2  d 2
x A11 A1


 1   2 
y A2 2 A2
54 ‫ מתוך‬54 ‫עמוד‬
:‫כפל קרטזי‬
:‫כפל פולרי‬
:‫חילוק קרטזי‬
:‫חילוק פולרי‬
Download