Uploaded by Michael Yashin

sefer bhinot BGU

advertisement
‫היחידה הקדם אקדמית‬
‫מכינת מדעי ההנדסה ומדעי הטבע‬
‫אוסף בחינות ותשובות בפיסיקה‬
‫‪ 5‬יח"ל‬
‫מהדורה שלישית‬
‫אוקטובר ‪2004‬‬
‫הקדמה‬
‫חבורת זו היא מהדורה שלישית מורחבת מתוקנת ומאורגנת מחדש‬
‫לחוברת "אוסף בחינות בפיסיקה של המכינה הקדם אקדמית" ‪ .‬בחוברת‬
‫זו קובצו מבחנים שונים בפיסיקה )מבחני ביניים‪ ,‬בחינות מתכונת‬
‫ובחינות בגרות( שנערכו בעשר השנים האחרונות במכינה הקדם אקדמית‬
‫של אוניברסיטת בן גוריון בנגב‪.‬‬
‫בחוברת מופיעות שאלות אשר מקובצות בהתאם לפרקי הלימוד במכינה‬
‫)קינמטיקה‪ ,‬דינמיקה ‪ .(...‬בסוף כל שאלה מופיעים בסוגריים התשובות‬
‫לשאלה‪ .‬כמו כן צורפו רשימות של נוסחאות רלבנטיות בכל אחד מנושאי‬
‫הלימוד‪.‬‬
‫אני מאמין שהחוברת תהיה לעזר רב לתלמידי המכינה הן בלימוד השוטף‬
‫של החומר והן בשלבי החזרות לקראת בחינת המתכונת ובחינת הבגרות‬
‫בפיסיקה ‪ 5‬יח"ל‪.‬‬
‫חוברת זו נערכה במלואה על ידי דר' מארק שלמה‪.‬‬
‫פרופ' שאול מרדכי‬
‫ראש אקדמי – המרכז ללימודים‬
‫קדם אקדמאיים‬
‫אוקטובר ‪2004‬‬
‫אודה לכל מי שיסב את תשומת לבי לטעויות שנפלו בחוברת‪ ,‬או תיקונים‬
‫אחרים כלשהם‪ .‬ניתן להעביר את ההערות למזכירות המכינה או ישירות‬
‫למארק שלמה‪.‬‬
‫תוכן העניינים‬
‫דפי נוסחאות ‪I - IV ..........................................................‬‬
‫קינמטיקה ‪ .............................................................‬פרק א'‬
‫חוקי ניוטון ‪ ............................................................‬פרק ב'‬
‫תנועה מעגלית ‪ ........................................................‬פרק ג'‬
‫עבודה ואנרגיה ‪ .......................................................‬פרק ד'‬
‫מתקף ותנע ‪ ............................................................‬פרק ה'‬
‫תנועה מחזורית והרמונית ‪ ........................................‬פרק ו'‬
‫כבידה ‪ ....................................................................‬פרק ז'‬
‫מכניקה של גוף קשיח ‪ ..............................................‬פרק ח'‬
‫חוק קולון ‪ ..............................................................‬פרק ט'‬
‫השדה החשמלי ‪ .......................................................‬פרק י'‬
‫הפוטנציאל החשמלי ‪ ...............................................‬פרק יא'‬
‫קבלים ‪ ...................................................................‬פרק יב'‬
‫מעגלים חשמליים ‪ ...................................................‬פרק יג'‬
‫שדה וכוחות מגנטיים ‪ ..............................................‬פרק יד'‬
‫פיסיקה מודרנית ‪ .....................................................‬פרק טו'‬
‫דפי נוסחאות פיסיקה ‪ 5‬יח"ל‬
‫החוק השני של ניוטון –‬
‫קינמטיקה‬
‫‪∆x‬‬
‫‪∆t‬‬
‫‪∆x‬‬
‫=‪v‬‬
‫‪∆t‬‬
‫‪∆v‬‬
‫=‪a‬‬
‫‪∆t‬‬
‫=‪v‬‬
‫מהירות ממוצעת ‪:‬‬
‫תנועה במהירות קבועה‪:‬‬
‫תאוצה ממוצעת‪:‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪F‬‬
‫‪∑ y = m⋅ay‬‬
‫‪f s (max ) = µ s ⋅ N‬‬
‫‪fk = µk ⋅ N‬‬
‫כח חיכוך סטטי ‪:‬‬
‫כח חיכוך קינטי ‪:‬‬
‫‪∆v‬‬
‫‪∆t‬‬
‫‪vt = v0 + a ⋅ t‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪F = −k ⋅ x‬‬
‫חוק הוק‪:‬‬
‫חיבור מספר קפיצים בטור‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫=‬
‫‪+‬‬
‫‪+K‬‬
‫‪k eff k 1 k 2‬‬
‫‪v0 + vt‬‬
‫‪⋅t‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪x = x0 + vo ⋅ t + a ⋅ t2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫) ‪v t = v 0 + 2 ⋅ a ⋅ (x − x 0‬‬
‫‪x = x0 +‬‬
‫נפילה חופשית‪:‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪FA → B = − FB→ A‬‬
‫החוק השלישי של ניוטון –‬
‫=‪a‬‬
‫תנועה בתאוצה קבועה‪:‬‬
‫;‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪∑ Fr = m ⋅ a‬‬
‫‪r‬‬
‫‪∑ Fx = m ⋅ a x‬‬
‫חיבור מספר קפיצים זהים במקביל‪:‬‬
‫תאוצה בהשפעת קפיץ‪:‬‬
‫‪r‬‬
‫‪k r‬‬
‫‪a = − ⋅x‬‬
‫‪m‬‬
‫‪v0 = o‬‬
‫תנועה מעגלית‬
‫‪vt = g ⋅ t‬‬
‫‪1‬‬
‫‪g ⋅ t2‬‬
‫‪2‬‬
‫=‪y‬‬
‫‪s= R ⋅θ‬‬
‫‪v2‬‬
‫= ⊥‪a‬‬
‫‪R‬‬
‫‪2πR‬‬
‫=‪T‬‬
‫‪v‬‬
‫‪1‬‬
‫=‪f‬‬
‫‪T‬‬
‫התאוצה הצנטריפטלית‪:‬‬
‫תנועת קליעים‪:‬‬
‫‪vy‬‬
‫‪vx‬‬
‫‪ay‬‬
‫‪ax‬‬
‫זריקה אופקית‪:‬‬
‫= ‪; tgθ‬‬
‫‪2‬‬
‫= ‪; tgϑ‬‬
‫זמן מחזור )תקופה(‪:‬‬
‫‪v = vx + vy‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫תדירות‪:‬‬
‫‪a = ax + ay‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪g ⋅ t2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪vx = v0‬‬
‫מהירות קריטית‪:‬‬
‫= ‪x = v0 ⋅ t ; y‬‬
‫עבודה ואנרגיה‬
‫זריקה משופעת – כלפי מעלה‪:‬‬
‫אנרגיה קינטית‪:‬‬
‫‪x = v 0 cos α ⋅ t ; y = v 0 sin α ⋅ t −‬‬
‫אנרגיה פוטנציאלית כובדית‪:‬‬
‫זריקה משופעת – כלפי מטה‪:‬‬
‫‪v x = v 0 cos α ; v y = v 0 sin α + gt‬‬
‫‪1 2‬‬
‫‪gt‬‬
‫‪2‬‬
‫‪W = F ⋅ cos α ⋅ ∆x‬‬
‫עבודה‪:‬‬
‫‪v x = v 0 cos α ; v y = v 0 sin α − gt‬‬
‫‪1 2‬‬
‫‪gt‬‬
‫‪2‬‬
‫‪v2‬‬
‫‪F = ma ⊥ = m‬‬
‫‪R‬‬
‫‪vc = g ⋅ R‬‬
‫הכח הרדיאלי‪:‬‬
‫‪; vy = g ⋅ t‬‬
‫‪k eff = n ⋅ k‬‬
‫אנרגיה פוטנציאלית אלסטית‪:‬‬
‫‪x = v 0 cos α ⋅ t ; y = v 0 sin α ⋅ t +‬‬
‫‪1‬‬
‫‪E k = mv 2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪E p = mgh‬‬
‫‪1 2‬‬
‫‪kx‬‬
‫‪2‬‬
‫= ‪E el‬‬
‫חוק שימור האנרגיה ‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪mv 1 + E p 1 = mv 2 + E p 2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫חוקי ניוטון‬
‫החוק הראשון של ניוטון –‬
‫‪r‬‬
‫‪∑ Fr x = 0 ⇒ a x = 0‬‬
‫‪∑ Fy = 0 ⇒ a y = 0‬‬
‫הספק‪:‬‬
‫‪I‬‬
‫‪∆W‬‬
‫‪∆t‬‬
‫=‪P‬‬
‫מתקף ותנע‬
‫‪r r‬‬
‫‪J = F ⋅ ∆t‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪p=m⋅v‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫) ‪F ⋅ ∆t = ∆ (m ⋅ v‬‬
‫מתקף‪:‬‬
‫תנע קווי‪:‬‬
‫‪G⋅m‬‬
‫‪r2‬‬
‫שדה כבידה‪:‬‬
‫‪G⋅M‬‬
‫‪r‬‬
‫מהירות לווין‪:‬‬
‫חוק שימור התנע הקווי‪:‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪v‬‬
‫‪m1 v 1 + m 2 v 2 = m1 u1 + m 2 u 2‬‬
‫התאוצה בתנועה הרמונית‪:‬‬
‫‪m‬‬
‫‪k‬‬
‫זמן מחזור‪:‬‬
‫‪1 k‬‬
‫‪2π m‬‬
‫‪2π‬‬
‫‪= 2 πf‬‬
‫‪T‬‬
‫=‪ω‬‬
‫תדירות‪:‬‬
‫תדירות זוויתית‪:‬‬
‫‪G⋅M⋅m‬‬
‫אנרגיה כללית של לווין‪:‬‬
‫‪2R‬‬
‫מכניקה של גוף קשיח‬
‫‪T = 2⋅π‬‬
‫=‪f‬‬
‫‪k‬‬
‫‪m‬‬
‫תדירות זוויתית בתנועה הרמונית‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫האנרגיה הכללית בתנועה הרמונית‪kA 2 :‬‬
‫‪2‬‬
‫‪∆θ‬‬
‫המהירות הזוויתית הרגעית‪:‬‬
‫‪∆t‬‬
‫=‪ω‬‬
‫‪∆ω‬‬
‫התאוצה הזוויתית הרגעית‪:‬‬
‫‪∆t‬‬
‫=‪E‬‬
‫סיבוב בתאוצה זוויתית קבועה‪:‬‬
‫‪ω0 + ω t‬‬
‫‪⋅t‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪θ = θ 0 + ωo ⋅ t + α ⋅ t 2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫) ‪ω t = ω0 + 2 ⋅ α ⋅ (θ − θ 0‬‬
‫‪θ = θ0 +‬‬
‫‪T = 2π‬‬
‫‪R sun = 6.95 ⋅ 108 m‬‬
‫‪R moon = 1.74 ⋅ 106 m‬‬
‫‪2‬‬
‫⎞‬
‫⎞ ‪⎛R‬‬
‫⎟⎟ ‪⎟⎟ = ⎜⎜ 1‬‬
‫⎠‬
‫⎠ ‪⎝ R2‬‬
‫‪⎛ T1‬‬
‫⎜⎜‬
‫‪⎝ T2‬‬
‫‪G ⋅ m1 ⋅ m 2‬‬
‫‪r2‬‬
‫=‪F‬‬
‫‪2‬‬
‫תאוצה רדיאלית‪:‬‬
‫‪G ⋅ ME‬‬
‫‪2‬‬
‫‪RE‬‬
‫‪v‬‬
‫‪= ω2 ⋅ r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪2‬‬
‫‪G = 6.673 ⋅ 10 −11‬‬
‫‪= 9.8 m sec 2‬‬
‫‪R E = 6.38 ⋅ 106 m‬‬
‫‪aT = r ⋅ α‬‬
‫תאוצה משיקית‪:‬‬
‫‪3‬‬
‫‪N ⋅m 2‬‬
‫‪kg 2‬‬
‫‪v = r⋅ω‬‬
‫מהירות קווית‪:‬‬
‫כבידה‬
‫כח הכבידה‪:‬‬
‫‪α = lim ∆t →0‬‬
‫‪ω t = ω0 + α ⋅ t‬‬
‫פונקצית התאוצה‪a = − ω 2 ⋅ A ⋅ cos(ωt + ϕ ) :‬‬
‫זמן מחזור של מטוטלת מתמטית‪:‬‬
‫‪ω = lim ∆t →0‬‬
‫‪∆ω rad‬‬
‫=‪α‬‬
‫תאוצה זוויתית ממוצעת‪= [ sec 2 ] :‬‬
‫‪∆t‬‬
‫פונקצית המהירות‪v = − ω ⋅ A ⋅ sin (ωt + ϕ ) :‬‬
‫‪L‬‬
‫‪g‬‬
‫‪E=−‬‬
‫‪∆θ rad‬‬
‫=‪ω‬‬
‫מהירות זוויתית ממוצעת ‪= [ sec] :‬‬
‫‪∆t‬‬
‫) ‪x = A ⋅ cos(ωt + ϕ‬‬
‫פונקצית העתק‪:‬‬
‫‪2⋅G⋅M‬‬
‫= ‪ve‬‬
‫‪R‬‬
‫מהירות מילוט‪:‬‬
‫‪r‬‬
‫‪k r‬‬
‫‪a =− ⋅x‬‬
‫‪m‬‬
‫=‪v‬‬
‫‪Gm1m 2‬‬
‫‪UG = −‬‬
‫‪r‬‬
‫אנרגיית הכבידה הפוטנציאלית‪:‬‬
‫תנועה הרמונית פשוטה ותנועה מחזורית‬
‫‪v‬‬
‫‪r‬‬
‫הכח ההרמוני המחזיר‪:‬‬
‫‪∑ F = −k ⋅ x‬‬
‫= '‪g‬‬
‫מרכז מסה של גוף קשיח‪:‬‬
‫= ‪aR‬‬
‫‪a = aT + aR‬‬
‫‪2‬‬
‫‪∑m ⋅ r‬‬
‫‪∑m‬‬
‫‪i‬‬
‫‪i‬‬
‫‪r‬‬
‫= ‪rc. m‬‬
‫‪i‬‬
‫=‪g‬‬
‫מומנט ההתמד‪I = ∑ mr :‬‬
‫‪2‬‬
‫‪M E = 5.98 ⋅ 1024 kg‬‬
‫האנרגיה הקינטית הסיבובית‪:‬‬
‫‪M sun = 1.99 ⋅ 1030 kg‬‬
‫‪M moon = 7.36 ⋅ 1022 kg‬‬
‫משפט שטיינר‪:‬‬
‫‪II‬‬
‫‪I = ∫ r dm‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪I ⋅ ω2‬‬
‫‪2‬‬
‫= ‪Ek‬‬
‫‪I = I c. m + m ⋅ s 2‬‬
‫]‪M = [r × F‬‬
‫מומנט‪:‬‬
‫חשמל‬
‫‪M = r ⋅ F ⋅ sin θ‬‬
‫‪= I⋅α‬‬
‫מומנט ותאוצה זוויתית‪:‬‬
‫חוק קולון‬
‫‪∑M‬‬
‫מסת אלקטרון‪:‬‬
‫האנרגיה הקינטית הכללית של גוף קשיח‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪m ⋅ v 2 + I ⋅ ω2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪m e = 9.1 ⋅ 10 −31 kg‬‬
‫מסת פרוטון או נויטרון‪m p = m n = 1.67 ⋅ 10 −27 kg :‬‬
‫= ‪Ek‬‬
‫מטען אלקטרון או פרוטון‪:‬‬
‫) ‪W = M (θ 2 − θ1‬‬
‫עבודה בתנועה סיבובית‪:‬‬
‫‪q p = −q e = 1.6 ⋅ 10 −19 C‬‬
‫‪P= M⋅ω‬‬
‫‪r r‬‬
‫]‪L = [r × p‬‬
‫הספק בתנועה סיבובית‪:‬‬
‫תנע זוויתי‪:‬‬
‫‪1 q1 ⋅ q 2‬‬
‫‪4πε 0 r 2‬‬
‫חוק קולון ‪:‬‬
‫‪L = m ⋅ v ⋅ r ⋅ sin θ‬‬
‫‪C2‬‬
‫‪N ⋅m 2‬‬
‫‪L = I⋅ω‬‬
‫תנע זוויתי של גוף קשיח‪:‬‬
‫‪N⋅m 2‬‬
‫) ‪J θ = M (t 2 − t 1‬‬
‫מתקף זוויתי‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫חוק שימור התנע הזוויתי‪:‬‬
‫‪C‬‬
‫‪=0‬‬
‫‪∑ Fy‬‬
‫; ‪=0‬‬
‫‪∑ Fx‬‬
‫‪Φ E = ∑ E ⊥ ⋅ ∆A‬‬
‫שטף חשמלי‪:‬‬
‫הגוף‬
‫מיקום‬
‫הציר‬
‫מוט דק‬
‫מרכז‬
‫‪1‬‬
‫‪mL2‬‬
‫‪12‬‬
‫מוט דק‬
‫באחד‬
‫הקצוות‬
‫‪1 2‬‬
‫‪mL‬‬
‫‪3‬‬
‫טבלה מלבנית‬
‫במרכז‬
‫‪1‬‬
‫) ‪m(a 2 + b2‬‬
‫‪12‬‬
‫טבלה מלבנית‬
‫לאורך‬
‫אחת‬
‫השפות‬
‫‪1 2‬‬
‫‪ma‬‬
‫‪3‬‬
‫תפרוסת‬
‫המטען‬
‫מטען‬
‫נקודתי‬
‫במרחק ‪r‬‬
‫‪1 q‬‬
‫=‪E‬‬
‫‪4πε 0 r 2‬‬
‫מחוץ לכדור‬
‫‪q‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4πε 0 r 2‬‬
‫בתוך הכדור‬
‫‪E=0‬‬
‫כדור‬
‫מוליך‬
‫שרדיוסו‬
‫‪R‬‬
‫תייל‬
‫ארוך‬
‫)‬
‫(‬
‫גליל‬
‫מוליך‬
‫ארוך‬
‫שרדיוסו‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪m R1 + R 2‬‬
‫‪2‬‬
‫רדיוס חיצוני ‪R 2‬‬
‫‪R‬‬
‫גליל מלא‬
‫במרכז‬
‫‪1‬‬
‫‪mR 2‬‬
‫‪2‬‬
‫גליל חלול בעל דופן‬
‫דקה‬
‫במרכז‬
‫‪mR 2‬‬
‫כדור מלא‬
‫במרכז‬
‫‪2‬‬
‫‪mR 2‬‬
‫‪5‬‬
‫לוח‬
‫אינסופי‬
‫כדור חלול‬
‫במרכז‬
‫‪2‬‬
‫‪mR 2‬‬
‫‪3‬‬
‫שני‬
‫לוחות‬
‫בעלי‬
‫מטענים‬
‫שווים‬
‫ומנוגדים‬
‫בסימן‬
‫כדור‬
‫מבודד‬
‫טעון‬
‫‪r>R‬‬
‫‪r<R‬‬
‫במרחק ‪r‬‬
‫מן התייל‬
‫‪ λ‬מטען‬
‫ליחידת אורך‬
‫מחוץ לגליל‬
‫‪r>R‬‬
‫השדה החשמלי‬
‫=‪E‬‬
‫‪1 λ‬‬
‫=‪E‬‬
‫‪2πε 0 r‬‬
‫‪1 λ‬‬
‫=‪E‬‬
‫‪2πε 0 r‬‬
‫בתוך הגליל‬
‫‪E=0‬‬
‫מחוץ לכדור‬
‫‪1 Q‬‬
‫=‪E‬‬
‫‪4πε 0 r 2‬‬
‫‪r<R‬‬
‫‪r>R‬‬
‫בתוך הכדור‬
‫‪r<R‬‬
‫במרחק ‪r‬‬
‫‪ - σ‬המטען‬
‫ליחידת שטח‬
‫‪III‬‬
‫= ‪⋅ ∆A‬‬
‫⊥‪∑ E‬‬
‫הנקודה‬
‫הנחקרת‬
‫טבעת גלילית‬
‫רדיוס פנימי ‪R 1‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪ε0‬‬
‫חוק גאוס‪:‬‬
‫מומנט ההתמד‬
‫במרכז‬
‫‪1‬‬
‫‪= 9.0 ⋅ 10 9‬‬
‫‪4πε 0‬‬
‫=‪k‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r F‬‬
‫‪1 q‬‬
‫=‪E‬‬
‫=‬
‫‪q' 4πε 0 r 2‬‬
‫שדה החשמלי ‪:‬‬
‫שיווי משקל בגוף קשיח‪:‬‬
‫‪∑M‬‬
‫‪ε 0 = 8.854 ⋅ 10 −12‬‬
‫השדה החשמלי‬
‫' ‪I 1 ω1 + I 2 ω 2 = I 1 ω1 '+ I 2 ω 2‬‬
‫; ‪=0‬‬
‫=‪F‬‬
‫‪1 Q⋅r‬‬
‫‪4πε 0 R 3‬‬
‫‪σ‬‬
‫‪2ε 0‬‬
‫=‪E‬‬
‫=‪E‬‬
‫כל נקודה בין‬
‫הלוחות‬
‫‪σ‬‬
‫=‪E‬‬
‫‪ε0‬‬
‫מחוץ ללוחות‬
‫‪E=0‬‬
‫הפוטנציאל החשמלי‬
‫‪1 q1 ⋅ q 2‬‬
‫‪4πε 0 R‬‬
‫אנרגיה פוטנציאלית חשמלית‪:‬‬
‫‪∆Φ‬‬
‫‪∆A‬‬
‫=‪U‬‬
‫הפוטנציאל החשמלי‪:‬‬
‫‪∆V‬‬
‫‪∆x‬‬
‫=‪B‬‬
‫‪µ I‬‬
‫‪B= 0‬‬
‫‪2 πr‬‬
‫שדה מגנטי הנוצר ע"י מוליך ישר ארוך‪:‬‬
‫‪W1→ 2 = U1 − U 2‬‬
‫‪U‬‬
‫‪1‬‬
‫‪q‬‬
‫=‬
‫‪∑ i‬‬
‫‪q ' 4 πε0 ri‬‬
‫⎤‪⎡N‬‬
‫⎥ ‪µ 0 = 4π ⋅ 10 − 7 ⎢ 2‬‬
‫⎦ ‪⎣A‬‬
‫'‪F µ 0 I ⋅ I‬‬
‫=‬
‫‪L‬‬
‫‪2 πr‬‬
‫הכח ליחידת אורך‪:‬‬
‫=‪V‬‬
‫‪= µ0I‬‬
‫חוק אמפר‪:‬‬
‫‪E=−‬‬
‫‪µ I r‬‬
‫‪B= 0‬‬
‫‪2π R 2‬‬
‫שדה מגנטי במוליך גלילי‪:‬‬
‫קבלים‬
‫‪Q‬‬
‫‪Vab‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪A‬‬
‫‪= ε0‬‬
‫‪Vab‬‬
‫‪d‬‬
‫=‪C‬‬
‫עם תווך דיאלקטרי‪:‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪A‬‬
‫‪= ε0 ⋅ K‬‬
‫‪Vab‬‬
‫‪d‬‬
‫=‪C‬‬
‫חיבור קבלים בטור‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫=‬
‫‪+‬‬
‫‪+K‬‬
‫‪CT C1 C 2‬‬
‫קיבול‪:‬‬
‫קבל לוחות‪:‬‬
‫‪QV CV 2 Q 2‬‬
‫האנרגית הקבל‪:‬‬
‫=‬
‫=‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2C‬‬
‫מעגלים חשמליים‬
‫זרם ‪:‬‬
‫מהירות האור ‪) c‬בריק(‪:‬‬
‫הספק חשמלי‪:‬‬
‫שדה וכוחות מגנטיים‬
‫=‪U‬‬
‫‪∆Q‬‬
‫‪∆t‬‬
‫‪I‬‬
‫‪A‬‬
‫=‪J‬‬
‫אנרגית הפוטון‪:‬‬
‫כח מגנטי ‪:‬‬
‫שטף מגנטי‪:‬‬
‫‪Φ = B ⊥ A = B ⋅ A ⋅ cos θ‬‬
‫‪λ⋅L‬‬
‫‪d‬‬
‫= ‪∆X‬‬
‫קבוע פלנק‪:‬‬
‫=‪E=h⋅ν‬‬
‫≅‪E‬‬
‫‪h ⋅ ν = E k max + B‬‬
‫‪h⋅ν=e⋅U + B‬‬
‫תדירות הסף‪:‬‬
‫[‬
‫אורך הגל המכסימלי‪:‬‬
‫נוסחת דה‪ -‬ברולי‪:‬‬
‫‪mv‬‬
‫תנועת חלקיק בשדה מגנטי ‪: v 0 ⊥ B‬‬
‫‪qB‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r r‬‬
‫כח מגנטי הפועל על תייל‪:‬‬
‫‪F = I L×B‬‬
‫‪r r‬‬
‫המומנט על עניבה‪:‬‬
‫‪M = IBA sin α = I A × B‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫המומנט המגנטי של העניבה‪:‬‬
‫‪M = IA‬‬
‫]‬
‫= ‪sin θ n‬‬
‫‪h = 6.63 ⋅ 10 −34 J ⋅ sec‬‬
‫=‪R‬‬
‫[‬
‫= ‪∆X‬‬
‫‪12431‬‬
‫]‪[eV‬‬
‫‪o‬‬
‫⎟⎞ ‪λ ⎛⎜ A‬‬
‫⎠ ⎝‬
‫נוסחת איינשטיין‪:‬‬
‫‪r r‬‬
‫‪F = q v × B = q ⋅ v ⋅ B ⋅ sin φ‬‬
‫]‬
‫‪n⋅λ‬‬
‫‪w‬‬
‫‪h⋅c‬‬
‫] ‪[J‬‬
‫‪λ‬‬
‫‪1 eV = 1.602 ⋅ 10 −19 J‬‬
‫=‪P‬‬
‫]‬
‫‪λ‬‬
‫‪T‬‬
‫=‪c=λ⋅ν‬‬
‫‪n⋅λ‬‬
‫‪d‬‬
‫עקיפה בסדק‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫=‬
‫‪+‬‬
‫‪+K‬‬
‫‪R R1 R 2‬‬
‫חיבור נגדים במקביל‪:‬‬
‫‪c = 3 ⋅ 10‬‬
‫= ‪sin θ n‬‬
‫‪R = R1 + R 2 + K‬‬
‫חיבור נגדים בטור‪:‬‬
‫‪8 m‬‬
‫התאבכות‪:‬‬
‫‪Vab = ε − I ⋅ r‬‬
‫‪2‬‬
‫‪sec‬‬
‫נוסחת הגלים‪:‬‬
‫=‪I‬‬
‫‪V‬‬
‫‪∆W‬‬
‫‪= Vab I = I 2 R = ab‬‬
‫‪∆t‬‬
‫‪R‬‬
‫=‪B‬‬
‫פיסיקה מודרנית‬
‫‪V=I⋅R‬‬
‫חוק אוהם‪:‬‬
‫‪Nµ 0 I‬‬
‫‪2 πr‬‬
‫בתוך סליל טבעתי בעל ‪ N‬כריכות‪:‬‬
‫‪λ⋅L‬‬
‫‪λ⋅L‬‬
‫⋅ ‪∆X 0 = 2‬‬
‫‪w‬‬
‫‪w‬‬
‫צפיפות הזרם‪:‬‬
‫=‪B‬‬
‫‪B = µ 0 nI‬‬
‫במרכז משרן‪:‬‬
‫‪CT = C1 + C 2 + K‬‬
‫חיבור קבלים במקביל‪:‬‬
‫‪µ0I‬‬
‫‪2R‬‬
‫שדה מגנטי במרכז כריכה מעגלית‪:‬‬
‫=‪C‬‬
‫‪∑ BT ∆s‬‬
‫הרדיוסים המותרים במימן‪:‬‬
‫[‬
‫‪B‬‬
‫= ‪ν0‬‬
‫‪h‬‬
‫‪h⋅c‬‬
‫=‬
‫‪B‬‬
‫‪λ max‬‬
‫‪h‬‬
‫‪mv‬‬
‫=‪λ‬‬
‫‪h 2ε0‬‬
‫= ‪rn‬‬
‫‪⋅ n2‬‬
‫‪πm ⋅ e 2‬‬
‫רמות האנרגיה באטום המימן‪:‬‬
‫‪me4 1‬‬
‫‪E‬‬
‫‪− 13.6‬‬
‫]‪[eV‬‬
‫= ‪= 1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪8ε0 ⋅ h 2 n 2 n 2‬‬
‫‪n2‬‬
‫‪IV‬‬
‫‪En = −‬‬
‫פרק א' ‪ -‬קינמטיקה‬
‫‪r‬‬
‫מהירות ‪ v‬גודל וקטורי המבטא את קצב שינוי ההעתק כפונקציה של הזמן ‪. [m sec ] -‬‬
‫תאוצה ‪ ar‬גודל וקטורי המבטא את קצב שינוי המהירות כפונקציה של הזמן ‪] -‬‬
‫‪∆x‬‬
‫‪∆t‬‬
‫מהירות ממוצעת ‪:‬‬
‫‪∆x‬‬
‫‪∆t‬‬
‫מהירות רגעית‪:‬‬
‫=‪v‬‬
‫‪v = lim ∆t →0‬‬
‫תנועה במהירות קבועה‪:‬‬
‫‪∆x‬‬
‫‪∆t‬‬
‫=‪v‬‬
‫תאוצה ממוצעת‪:‬‬
‫‪∆v‬‬
‫‪∆t‬‬
‫=‪a‬‬
‫‪∆v‬‬
‫‪∆t‬‬
‫תאוצה רגעית‪:‬‬
‫‪a = lim ∆t →0‬‬
‫‪∆v‬‬
‫‪∆t‬‬
‫תנועה בתאוצה קבועה‪:‬‬
‫=‪a‬‬
‫‪vt = v0 + a ⋅ t‬‬
‫‪v0 + vt‬‬
‫‪⋅t‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪x = x0 + vo ⋅ t + a ⋅ t2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫) ‪v t = v 0 + 2 ⋅ a ⋅ (x − x 0‬‬
‫‪x = x0 +‬‬
‫נפילה חופשית‪:‬‬
‫‪v0 = o‬‬
‫‪vt = g ⋅ t‬‬
‫‪1‬‬
‫‪g ⋅ t2‬‬
‫‪2‬‬
‫=‪y‬‬
‫זריקה אנכית כלפי מעלה‪:‬‬
‫‪vt = v0 − g ⋅ t‬‬
‫‪1‬‬
‫‪g ⋅ t2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪y = vo ⋅ t −‬‬
‫זריקה אנכית כלפי מטה‪:‬‬
‫‪vt = v0 + g ⋅ t‬‬
‫‪1‬‬
‫‪g ⋅ t2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪y = vo ⋅ t +‬‬
‫‪sec 2‬‬
‫[‬
‫‪m‬‬
:‫תנועת קליעים‬
v = vx + vy
2
a = ax + ay
2
2
2
;
tgθ =
;
tgϑ =
vy
vx
ay
ax
:‫זריקה אופקית‬
vx = v0
vy = g ⋅ t
;
x = v0 ⋅ t
;
y=
1
g ⋅ t2
2
:‫זריקה משופעת – כלפי מעלה‬
v x = v 0 ⋅ cos α
x = v 0 ⋅ cos α ⋅ t
v y = v 0 ⋅ sin α − g ⋅ t
;
;
y = v 0 ⋅ sin α ⋅ t −
1
g ⋅ t2
2
:‫זריקה משופעת – כלפי מטה‬
v x = v 0 ⋅ cos α
x = v 0 ⋅ cos α ⋅ t
v y = v 0 ⋅ sin α + g ⋅ t
;
;
y = v 0 ⋅ sin α ⋅ t +
1
g ⋅ t2
2
‫פרק א' – קינמטיקה‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫‪ 1.1‬גוף נע לאורך ציר ‪ x‬עם מהירות משתנה כפונקציה של הזמן כפי שמתואר בגרף‪:‬‬
‫מה המהירות הממוצעת של הגוף בחמש השניות הראשונות של התנועה?‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫) ‪( v = 3.2 m sec‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫מהי תאוצת הגוף כפונקציה של הזמן‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫)‪t (sec‬‬
‫‪-2‬‬
‫מתי יגיע הגוף להעתקו המקסימלי ? חשב העתק מקסימלי זה‪.‬‬
‫‪-3‬‬
‫)‪( xmax = 16m ; t = 5 sec‬‬
‫מקץ כמה זמן יחזור הגוף לנקודת ההתחלה? ) ‪; t = 7.83 sec‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪-1‬‬
‫)‪v (m/sec‬‬
‫) ‪(a0 →1 = 4 ; a1− 4 = 0 ; a 4 − 5 = −4 m sec 2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪-4‬‬
‫‪sec 2‬‬
‫‪m‬‬
‫‪-5‬‬
‫‪(a = −4‬‬
‫‪ 1.2‬כדור נופל חופשית ממגדל המתנשא לגובה של ‪ 60‬מ'‪.‬‬
‫מרגע נפילתו פועלת עליו רוח אופקית הגורמת לו לתאוצה אופקית של ‪. 2 m sec 2‬‬
‫‪ 1.3‬מנקודה ‪ A‬על שפת נהר יוצאות שתי סירות שמהירותן‬
‫‪60 m‬‬
‫מהי צורת המסלול שבו ינוע הכדור? הוכח ותאר בצורה גרפית‪(y = 60 − 5x ) .‬‬
‫תוך כמה זמן יפגע הכדור ברצפה? ) ‪(t = 3.46 sec‬‬
‫מהו המרחק האופקי מבסיס המגדל שבו יפגע הכדור ברצפה? ) ‪(x = 12m‬‬
‫חשב את מהירות הכדור )גודל וכיוון( ברגע פגיעתו ברצפה‪(v = 35.28 m sec ; θ = −78.7°) .‬‬
‫‪B‬‬
‫‪ 20‬קמ"ש‪.‬‬
‫סירה אחת נוסעת לכיוון הגדה השניה‬
‫עד נקודה ‪ B‬וחוזרת בחזרה ל – ‪.A‬‬
‫הסירה השניה נוסעת תחילה במורד הנהר לנקודה ‪C‬‬
‫ואחר כך חוזרת בחזרה ל – ‪.A‬‬
‫‪C‬‬
‫‪A‬‬
‫נתון ‪ 1‬ק"מ=‪,AB=AC‬‬
‫וכן כי מהירות המים בנהר היא ‪ 5‬קמ"ש‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫באיזה זווית חייבת הסירה הראשונה לכוון את חרטומה ע"מ להגיע לנקודה ‪(θ = 14.5° ) ? B‬‬
‫כמה זמן יקח לכל סירה לבצע את המסלול? ) ‪ = 6.4 min‬ב ‪ = 6.2 min ; t‬א ‪(t‬‬
‫פרק א' – קינמטיקה‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫‪ 1.4‬שני גופים ‪ A‬ו – ‪ B‬יוצאים מאותה נקודה ונעים לאורך ציר ה‪ .X -‬מהירותם ) ‪ v(t‬מתוארת‬
‫בגרף הבא‪:‬‬
‫‪40‬‬
‫‪B‬‬
‫א‪ .‬מהו המרחק בין ‪ A‬גוף לגוף ‪ B‬לאחר ‪ 20‬שנ'?‬
‫‪35‬‬
‫) ‪(x A − xB = 225m‬‬
‫‪A‬‬
‫‪30‬‬
‫ב‪ .‬מה מהירותו הממוצעת של כל אחד הגופים‬
‫ב‬
‫‪20‬‬
‫‪ 20 -‬השניות הראשונות? ) ‪(v A = 26.25 ; v B = 15 m sec‬‬
‫‪15‬‬
‫)‪v (m/sec‬‬
‫‪25‬‬
‫‪10‬‬
‫ג‪ .‬שרטט גרף המתאר את תאוצתו של כל גוף כפונקציה של הזמן‪.‬‬
‫) ‪= 0 ; a B 0 − 20 = 1.5 m sec 2‬‬
‫ד‪.‬‬
‫‪5 − 20‬‬
‫‪5‬‬
‫‪(a A 0 → 5 = 6 ; a A‬‬
‫‪0‬‬
‫‪20‬‬
‫‪25‬‬
‫‪10‬‬
‫‪15‬‬
‫‪0‬‬
‫‪5‬‬
‫)‪t (sec‬‬
‫לאחר כמה זמן מתחילת התנועה יפגשו שני הגופים? ) ‪(t = 37.32 sec‬‬
‫‪ 1.5‬המהירות כפונקציה של הזמן של שני רכבים החולפים על פני ראשית הצירים באותו הזמן‬
‫)‪ (t=0‬מתוארת בגרף הבא‪:‬‬
‫‪20‬‬
‫‪18‬‬
‫‪16‬‬
‫‪B‬‬
‫‪14‬‬
‫‪12‬‬
‫‪ .1‬תוך כמה זמן יפגשו שני הרכבים? ) ‪; t 2 = 20 sec‬‬
‫‪(t1 = 0‬‬
‫‪8‬‬
‫‪6‬‬
‫‪ .2‬מה תהיה מהירותו של כל רכב ברגע המפגש ביניהן?‬
‫) ‪; v 2 = 12 m sec‬‬
‫)‪v (m/sec‬‬
‫‪10‬‬
‫‪4‬‬
‫‪A‬‬
‫‪(v1 = 3 m sec‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫‪25‬‬
‫‪10‬‬
‫‪15‬‬
‫‪0‬‬
‫‪5‬‬
‫)‪t (sec‬‬
‫‪ 1.6‬גוף נע לאורך ציר ‪ X‬כך שברגע ‪ t = 0‬הוא נמצא ב – ‪. x = 0‬‬
‫תנועת הגוף מתוארת ע"י גרף המהירות כפונקציה של הזמן‪:‬‬
‫‪10‬‬
‫א‪ .‬שרטט גרף המתאר את תאוצת הגוף כפונקציה של הזמן עד ‪. t = 42 sec‬‬
‫‪8‬‬
‫‪6‬‬
‫) ‪(a 0 → 8 = 1.25 ; a 8 −16 = 0 ; a16 − 22 = −2.5 ; a 22 − 42 = 0.25 m sec 2‬‬
‫‪4‬‬
‫ב‪ .‬מהו ההעתק המכסימלי אליו מגיע הגוף? מתי מתקבל העתק זה?‬
‫)‪(x = 140 m ; t = 20 sec‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪48‬‬
‫‪44‬‬
‫‪40‬‬
‫‪36‬‬
‫)‪t (sec‬‬
‫ג‪ .‬באיזו מהירות קבועה צריך הגוף לנוע כדי להגיע תוך ‪42 sec‬‬
‫לעתק הסופי שאליו הגיע בפועל? ) ‪(x(t = 42 sec ) = 85 m ; v 0 = 2.02 m sec‬‬
‫‪32‬‬
‫‪28‬‬
‫‪24‬‬
‫‪20‬‬
‫‪16‬‬
‫‪12‬‬
‫‪8‬‬
‫‪4‬‬
‫‪0‬‬
‫‪-2‬‬
‫‪-4‬‬
‫‪-6‬‬
‫)‪v (m/sec‬‬
‫‪12‬‬
‫פרק א' – קינמטיקה‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫‪ 1.7‬גוף נע לאורך ציר ‪ x‬כך שברגע ‪ t = 0‬הוא נמצא ב – ‪ . x = 0‬תנועת הגוף מתוארת על ידי‬
‫גרף המהירות כפונקציה של הזמן‪:‬‬
‫) ‪(a 0 →10 = 0 ; a10 −19 = −0.6667 ; a19 − 25 = 0.3333 m sec 2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫ב‪ .‬מהו העתק הגוף ביחס לראשית ‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫בזמנים‪ t = 5 sec :‬ו – ‪? t = 25 sec‬‬
‫) ‪(x5 = 20 m ; x 25 = 43 m‬‬
‫‪0‬‬
‫‪26‬‬
‫‪24‬‬
‫‪22‬‬
‫‪18‬‬
‫‪20‬‬
‫‪16‬‬
‫‪14‬‬
‫‪12‬‬
‫‪10‬‬
‫‪8‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫)‪t (sec‬‬
‫‪-1‬‬
‫‪-2‬‬
‫ג‪ .‬מהו ההעתק המכסימלי ‪ x max‬של הגוף ביחס לראשית‪ ,‬ובאיזה זמן מתקבל‬
‫העתק זה? ) ‪x16 = 52 m‬‬
‫ד‪.‬‬
‫‪(t = 16 sec‬‬
‫מהי מהירותו הממוצעת בפרק הזמן שבין ‪ t = 0‬לבין ‪(v = 1.72 m sec ) ? t = 25 sec‬‬
‫‪ 1.8‬מתחתית צוק שגובהו ‪ , h = 25 m‬נזרקת אנכית כלפי מעלה‪ ,‬אבן‬
‫במהירות‬
‫‪sec‬‬
‫‪ , V0 = 30 m‬מהרגע שהאבן עוברת את קצה הצוק ‪,B‬‬
‫‪D‬‬
‫‪B‬‬
‫‪sec 2‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫‪h‬‬
‫היא מושפעת מרוח אופקית הנושבת ימינה ומקנה לה תאוצה קבועה שגודלה‬
‫‪. a = 2.5 m‬‬
‫מהי מהירות האבן ‪VB‬בהגיעה אל הנקודה ‪ B‬בקצה הצוק? ) ‪(v B = 20 m sec‬‬
‫תוך כמה זמן מגיעה האבן אל קצה הצוק? )‪(t = 1 sec‬‬
‫מהו גובה שיא המסלול של האבן ביחס לצוק? ) ‪(y = 20 m‬‬
‫מהו מרחק נקודת הפגיעה ‪ D‬מקצה הצוק? ) ‪(xBD = 20m‬‬
‫באיזו זווית פוגעת האבן בנקודה ‪(θ = −63.4° ) ? D‬‬
‫‪A‬‬
‫‪ 1.9‬גוף מונע אנכית כלפי מעלה בתאוצה קבועה ‪ . a = 3 m sec 2‬ברגע ‪t = 0‬‬
‫מתחיל הכח המניע לפעול על הגוף הנמצא במנוחה על הקרקע‪ .‬כעבור ‪ 15‬שניות מפסיק‬
‫הכח המניע לפעול ‪) .‬ניתן להזניח את התנגדות האוויר לתנועת הגוף(‬
‫א‪ .‬לאיזה גובה מעל הקרקע מגיע הגוף ברגע ‪(y = 337.5m ) ? t = 15 sec‬‬
‫ב‪ .‬לאיזה גובה מכסימלי מעל הקרקע מגיע הגוף? ) ‪(Y = 438.7m‬‬
‫ג‪ .‬כעבור כמה זמן מתחילת התנועה מגיע הגוף לגובה המכסימלי הנ"ל? )‪(t = 19.5 sec‬‬
‫ד‪ .‬תוך כמה זמן מתחילת התנועה חוזר הגוף לקרקע? )‪(t = 28.9 sec‬‬
‫‪3 m/s2‬‬
‫)‪v (m/sec‬‬
‫א‪ .‬שרטט גרף המתאר את תאוצת הגוף כפונקציה של הזמן‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫פרק א' – קינמטיקה‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫‪ 1.10‬שתי אבנים נזרקות בו זמנית מהקרקע באותו מישור אנכי‪ .‬אבן אחת נזרקת‬
‫בזווית ‪ 60°‬מעל האופק במהירות התחלתית ‪ . v 01 = 50 m sec‬האבן השניה‬
‫‪v02‬‬
‫‪v 01‬‬
‫נזרקת אנכית מעלה מנקודה הנמצאת במרחק ‪ 100m‬מנקודת הזריקה של‬
‫‪60°‬‬
‫האבן הראשונה‪ .‬ידוע כי האבנים מתנגשות באוויר‪.‬‬
‫‪100m‬‬
‫א‪ .‬מהי המהירות ההתחלתית של האבן השניה? ) ‪(v 02 = 43.3 m sec‬‬
‫ב‪ .‬מהי המהירות )גודל וכיוון( של כל אבן רגע לפני ההתנגשות?‬
‫) ‪; v 2 = 3.3 m sec‬‬
‫‪(v1 = 25.2 m sec ; θ = 7.5°‬‬
‫‪ 1.11‬שני נוסעים צופים במטוס משתי רכבות הנוסעות בכיוונים מקבילים ומנוגדים‪ ,‬ובמהירות של‬
‫‪ . 100 km h‬לנוסע האחד נראה המטוס חוצה את המסילה בזווית ישרה‪ ,‬ואילו לנוסע השני‬
‫הוא נראה חוצה את המסילה בזווית של ‪. 45°‬‬
‫א‪ .‬באיזו זווית חוצה המטוס את המסילה ביחס לצופה הנמצא במנוחה על הארץ? )‪(θ = 63.4°‬‬
‫ב‪ .‬מהי מהירותו יחסית לארץ? ) ‪(v = 223.6 km h‬‬
‫ג‪ .‬מהי מהירותו ביחס לכל אחד משני הנוסעים? ) ‪(v A1 = 200 ; v A 2 = 282.8 km h‬‬
‫‪ 1.12‬ברגע ‪ t = 0‬גוף מתחיל לנוע ימינה לאורך קו ישר‪ .‬הגרף‬
‫שלפניך מתאר את מהירות הגוף כפונקציה של הזמן‪.‬‬
‫א‪ .‬האם הגוף משנה את כיוון תנועתו? מתי? )‪(t = 16 sec‬‬
‫ב‪ .‬מהי תאוצת הגוף בזמן ‪(a = −1.25) ? t = 15 sec‬‬
‫ג‪ .‬מהי תאוצת הגוף בזמן ‪) ? t = 22 sec‬‬
‫‪sec 2‬‬
‫‪m‬‬
‫‪10‬‬
‫‪8‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫]‪t [sec‬‬
‫‪25‬‬
‫‪20‬‬
‫‪15‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫‪5‬‬
‫‪-2‬‬
‫‪(a = 1‬‬
‫‪-4‬‬
‫‪-6‬‬
‫ד‪ .‬מהו העתק המקסימלי שאליו מגיע הגוף? ) ‪(x t =16 sec = 95m‬‬
‫ה‪ .‬האם במהלך תנועתו הגוף חוזר לנקודת המוצא? )לא(‬
‫ו‪ .‬מהי המהירות הממוצעת של הגוף בפרק הזמן שבין ‪ t = 0‬ל‪-‬‬
‫‪(v = 2.9 m sec ) ? t = 25s‬‬
‫‪ 1.13‬מנוע של טיל פועל בשני שלבים‪ .‬בשלב הראשון מקנה המנוע לטיל )בפיצוץ קצר(‬
‫מהירות התחלתית אנכית ‪ . v 0 = 200 m sec‬לאחר ‪ 10‬שניות מרגע הקניית המהירות‬
‫ההתחלתית‪ ,‬פועל המנוע שנית ‪ ,‬ובפיצוץ קצר הוא מעניק לטיל תוספת מהירות אופקית‬
‫‪ . ∆v = 200 m sec‬ניתן להזניח את התנגדות האוויר ‪ ,‬כך שבכל רגע שהמנוע לא פועל הטיל‬
‫נע בהשפעת תאוצת הכובד בלבד‪.‬‬
‫‪∆v‬‬
‫‪v m/sec‬‬
‫‪12‬‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫פרק א' – קינמטיקה‬
‫מהו הגובה המכסימלי אליו מגיע הטיל? ) ‪(y max = 2000m‬‬
‫כמה זמן נמשכת תנועתו של הטיל עד חזרתו אל הקרקע ? )‪(T = 40 sec‬‬
‫מהו הטווח האופקי אליו מגיע טיל? ) ‪(R = 6000m‬‬
‫ד‪ .‬האם היה הטיל מגיע לאותו טווח אופקי שחושב בסעיף ג' אילו היה המנוע מעניק לו מהירות‬
‫התחלתית השווה למהירות השקולה של שני השלבים? )כלומר מהירות שגודלה ‪200 2 m sec‬‬
‫בזווית ‪ 45°‬לאופק? ) ‪(R' = 8000m‬‬
‫‪m‬‬
‫‪. 3 sec‬‬
‫‪ 1.14‬נהר שרוחבו ‪ 1000m‬זורם מזרחה במהירות‬
‫‪P‬‬
‫משתי נקודות ‪ Q‬ן‪ P -‬על גדות הנהר‪ ,‬הנמצאות זו מול זו‬
‫‪A‬‬
‫‪1000m‬‬
‫יוצאות בו בזמן שתי סירות ‪ A‬ו‪ B -‬במטרה להגיע לגדה הנגדית‪.‬‬
‫‪m‬‬
‫שתי הסירות נעות באותה מהירות של‬
‫‪ 5 sec‬יחסית למים‪.‬‬
‫‪B‬‬
‫הנוסע בסירה ‪ A‬כיוון היטב את סירתו כך שאכן יגיע מנקודה ‪P‬‬
‫לנקודה ‪ .Q‬הנוסע בסירה ‪ B‬כיוון את חרטום סירתו מנקודה ‪ Q‬ישירות לכיוון הנקודה ‪P‬‬
‫)בניצב לזרימת הנהר(‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫באיזה זווית כיוון הנוסע ‪ A‬את סירתו? )‪(θ = 36.8°‬‬
‫כעבור כמה זמן מגיע הנוסע ‪ A‬לגדה ממול? )‪(t = 250 sec‬‬
‫כעבור כמה זמן מגיע הנוסע ‪ B‬לגדה ממול? )‪(t = 200 sec‬‬
‫באיזה מרחק מהנקודה ‪ P‬תגיע הסירה ‪ B‬אל הגדה ממול? ) ‪(x = 600m‬‬
‫‪m‬‬
‫‪= 9.48 sec‬‬
‫מהי המהירות היחסית של סירה ‪ B‬ביחס לסירה ‪; α = 18.4° ) ?A‬‬
‫‪ 1.15‬מהירותו כפונקציה של הזמן של רץ נתונה בגרף הבא‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫מהו המרחק אותו רץ הרץ? ) ‪(100m‬‬
‫ב‪ .‬מהי המהירות הממוצעת של הגוף ב‪-‬‬
‫‪ 10‬השניות הראשונות ? ) ‪(7.2 m s‬‬
‫ג‪ .‬שרטט‪/‬י גרף של )‪ x(t‬כנגד ‪.t‬‬
‫ד‪ .‬שרטט גרף של התאוצה כפונקציה של‬
‫הזמן ?‬
‫‪(v AB‬‬
‫‪Q‬‬
‫פרק א' – קינמטיקה‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫‪ 1.15‬ניידת משטרה נוסעת מערבה במהירות ‪ 20‬קמ"ש‪ ,‬נהג הניידת מבחין ברכב‬
‫הנוסע בפראות‪ ,‬ומדווח לתחנת המשטרה כי לדעתו הרכב הנ"ל נוסע צפונה‪ .‬מניידת‬
‫משטרה שנייה הנעה צפונה גם היא במהירות ‪ 20‬קמ"ש מתקבל דיווח כי הרכב הנ"ל‬
‫ניראה נע בכוון ‪ 030‬דרומית למערב‪ .‬מהי מהירות המכונית ביחס לארץ?‬
‫) ‪( v = 6 m s α = 22.9°‬‬
‫‪ 1.16‬מעלית עולה בתאוצה ‪ , 2 m s 2‬כאשר המעלית נמצאת המהירות ‪ 5 m s‬נזרק‬
‫מרצפת המעלית אנכית כלפי מעלה כדור‪ ,‬העובר ליד שעון עצר הנמצא בגובה ‪ 3‬מטר‬
‫מרצפת המעלית‪ .‬שעון העצר )המחובר למעלית( מופעל ברגע שהכדור חולף לידו בפעם‬
‫הראשונה‪ ,‬ומופסק ברגע שהכדור חולף לידו בפעם השנייה זמן התנועה של הכדור‬
‫ע"פ שעון העצר היה ‪ 0.5‬שניות‪.‬‬
‫א‪ .‬מהו זמן התנועה של הכדור? ) ‪( t = 1.5s‬‬
‫ב‪ .‬מהי הדרך הכוללת יחסית לכה"א שעובר הכדור?) ‪( S = 9.85m‬‬
‫ג‪ .‬מהי מהירות הכדור יחסית לכה"א ברגע הפגיעה ברצפת המעלית?) ‪( v = −1 m s‬‬
‫‪ 1.17‬גוף ‪ A‬נופל חופשית ממנוחה מנקודה הנמצאת בגובה ‪ H‬מעל הקרקע‪ .‬ברגע‬
‫שהגוף מתחיל ליפול נזרק גוף שני ‪ B‬מהקרקע בכיוון זווית הראיה אל הגוף הראשון‪.‬‬
‫המרחק האופקי ההתחלתי בין הגופים הוא ‪.d‬‬
‫‪A‬‬
‫מנוחה‬
‫‪r‬‬
‫‪V0‬‬
‫‪H‬‬
‫‪B‬‬
‫‪d‬‬
‫א‪.‬‬
‫הוכח כי הגופים יתנגשו באוויר‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫⎛‬
‫⎞‬
‫‪gd2‬‬
‫‪⎜ yA = H −‬‬
‫חשב את גובה המפגש מעל לקרקע ‪⎟ .‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫⎜‬
‫⎟‬
‫‪2‬‬
‫‪V‬‬
‫‪cos‬‬
‫‪α‬‬
‫‪0‬‬
‫⎝‬
‫⎠‬
‫ג‪.‬‬
‫האם ההתנגשות תלויה במהירות היציאה של הגוף ‪) ? B‬בכל מהירות(‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫ד‪.‬‬
‫פרק א' – קינמטיקה‬
‫חשב את מהיריות הגוף ‪ B‬גודל וכיוון שבריר שנייה לפני ההתנגשות בין הגופים ) די‬
‫⎛‬
‫⎞‬
‫‪gd‬‬
‫‪⎜ tan φ = tan α −‬‬
‫לתת ביטוי עבור רכיבי המהירות וטנגנס הזווית(‪⎟ .‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫⎜‬
‫⎟‬
‫‪V‬‬
‫‪cos‬‬
‫‪α‬‬
‫‪0‬‬
‫⎝‬
‫⎠‬
‫ה‪.‬‬
‫הסבר מה יקרה אם הניסוי יערך בחלל החיצון היכן ש ‪. g = 0 m / s 2 -‬‬
‫‪ 1.18‬מאניה ‪ A‬השטה מערבה במהירות ‪ 32‬קמ"ש‪ ,‬נראית אוניה ‪ B‬כאילו היא שטה בדיוק צפונה‪.‬‬
‫כאשר אוניה ‪ A‬משנה מהירותה ל‪ 14 -‬קמ"ש מערבה‪ ,‬נראית ממנה האניה ‪ B‬כאילו היא שטה‬
‫בכוון היוצר זווית של ‪ 37°‬מערבה לצפון‪ ,‬מהי מהירות האניה ‪ B‬יחסית לארץ? )‪ 40‬קמ"ש‪( 37° ,‬‬
‫‪ 1.19‬כדורסלן בעל גובה ‪ 2m‬עומד במרחק ‪ 5m‬מעמוד הסל ומנסה להכניס את הכדור שבידו דרך‬
‫החישוק שנמצא בגובה ‪ 3m‬מעל הרצפה‪ .‬הבעיה היא שזהו סוף האימון ועמוד הסל מוסע‬
‫במהירות של ‪ 0.5m / s‬הרחק מהשחקן אל המחסן‪ .‬השחקן זורק את הכדור בזווית של ‪60°‬‬
‫יחסית לרצפה‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫באיזה מהירות על השחקן לזרוק את הכדור כדי שיעבור דרך החישוק ? ) ‪(8.53 m s‬‬
‫מה תהיה מהירות הכדור )גודל וכוון( בעוברו דרך החישוק ? )‪(7.26 m s , − 54°‬‬
‫מה תהיה מהירות הכדור )גודל וכוון( בהגיעו לרצפה ? )‪(10.62 m s , − 66.3°‬‬
‫באיזה מרחק מהשחקן יפגע הכדור ברצפה ? ) ‪(d = 7.3m‬‬
‫‪ 1.20‬כדור משוחרר מגובה ‪ 1m‬ונופל על משטח‬
‫משופע שזוויתו ‪ 40°‬כמוראה בתרשים‪ .‬עם‬
‫הפגיעה במשטח נשאר רכיב המהירות המקביל‬
‫למשטח קבוע בעוד שהרכיב הניצב למשטח‬
‫משנה את כיוונו ושומר על גודלו‪ .‬בהנחה‬
‫שנקודת הפגיעה השנייה נמצאת אף היא על‬
‫המשטח המשופע‪,‬‬
‫א‪ .‬מהי נקודת הפגיעה השנייה במשטח יחסית‬
‫לנקודת הפגיעה הראשונה ?‬
‫‪1m‬‬
‫‪40°‬‬
‫) ‪(x = 3.94, y = −3.3m‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫מהי מהירות הפגיעה השנייה במשטח )גודל וכיוון( ? )‪(v = 9.19 m s ,α = −61.66°‬‬
‫מהו הזמן מרגע שחרור הכדור ועד הפגיעה השנייה ? )‪(1.35 sec‬‬
‫פרק ב' ‪ -‬חוקי ניוטון‬
‫‪r‬‬
‫כח ‪ F‬הוא גודל וקטורי המבטא מבחינה כמותית את פעולת הגומלין בין שני גופים‪.‬‬
‫⎥⎤ ‪[Fr ] = [N ] = ⎡⎢ Nsec⋅ m‬‬
‫⎦‬
‫⎣‬
‫‪2‬‬
‫החוק הראשון של ניוטון – כל עוד ששקול הכוחות הפועל על גוף בעל מסה ‪ m‬שווה‬
‫לאפס‪ .‬הגוף יישאר במצב מנוחה או ימשיך לנוע במהירות קבועה בקו ישר‪.‬‬
‫‪r‬‬
‫‪∑ Fr‬‬
‫‪∑F‬‬
‫‪= 0 ⇒ ax = 0‬‬
‫‪x‬‬
‫‪= 0 ⇒ ay = 0‬‬
‫‪y‬‬
‫החוק השני של ניוטון – כאשר שקול הכוחות הפועל על גוף בעל מסה ‪ m‬שונה‬
‫מאפס‪ .‬הגוף ינוע בתאוצה‪ .‬כך שהיחס בין שקול הכוחות ובין התאוצה שווה למסה‬
‫‪ m‬של הגוף‪.‬‬
‫‪r‬‬
‫‪= m⋅ay‬‬
‫‪r‬‬
‫‪∑F‬‬
‫‪y‬‬
‫;‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪∑ Fr = m ⋅ a‬‬
‫‪r‬‬
‫‪∑ Fx = m ⋅ a x‬‬
‫החוק השלישי של ניוטון – כל כח שמפעיל גוף אחד על גוף שני קיים כח תגובה‬
‫שמפעיל הגוף השני על הגוף הראשון השווה בגודלו והפוך בכיוונו לכח המופעל‪.‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪FA → B = − FB→ A‬‬
‫כח חיכוך – במידה והגוף נמצא בתנועה כח החיכוך פועל בניגוד לכיוון התנועה של‬
‫הגוף‪ .‬במידה והגוף נמצא במנוחה כח החיכוך פועל בניגוד לכיוון הניסיון לתנועה‪.‬‬
‫כח חיכוך סטטי ‪:‬‬
‫‪f s (max ) = µ s ⋅ N‬‬
‫כח חיכוך קינטי ‪:‬‬
‫‪fk = µk ⋅ N‬‬
‫חוק הוק‪:‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪F = −k ⋅ x‬‬
‫‪N‬‬
‫‪ - k‬קבוע הקפיץ – הכח הדרוש למתיחה או כיווץ הקפיץ ליחידת אורך ‪. ⎡⎢ ⎤⎥ -‬‬
‫⎦‪⎣m‬‬
‫חיבור מספר קפיצים בטור‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫=‬
‫‪+‬‬
‫‪+K‬‬
‫‪k eff k 1 k 2‬‬
‫חיבור מספר קפיצים זהים במקביל‪:‬‬
‫‪k eff = n ⋅ k‬‬
‫תאוצה בהשפעת קפיץ‪:‬‬
‫‪r‬‬
‫‪k r‬‬
‫‪a = − ⋅x‬‬
‫‪m‬‬
‫פרק ב' – חוקי ניוטון‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫‪ 2.1‬גוף נזרק במעלה מישור משופע מנקודה הנמצאת במרחק מסוים מעל תחתית המישור‪.‬‬
‫המישור המשופע מתחבר אל משטח אופקי‪ ,‬כמוראה בתרשים ‪.1‬‬
‫תרשים ‪ 2‬מתאר את גודלה של המהירות הרגעית של הגוף כפונקציה של הזמן )הגרף לא‬
‫מתייחס לכיוון התנועה של הגוף(‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫‪20‬‬
‫‪12‬‬
‫)‪V (m/sec‬‬
‫‪16‬‬
‫‪8‬‬
‫‪4‬‬
‫‪0‬‬
‫‪10‬‬
‫‪8‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫)‪t (sec‬‬
‫א‪ .‬באיזו מהירות תחילית נזרק הגוף במעלה המישור המשופע? ) ‪= 16 m sec‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪(v 0‬‬
‫מהי זווית הנטייה של המישור המשופע? ) ‪(θ = 36.86‬‬
‫‪o‬‬
‫ג‪ .‬מהו מקדם החיכוך בין הגוף והמישור המשופע? מהו מקדם החיכוך בין הגוף והמשטח‬
‫האופקי? )‪(µ = 0 ; µ = 0.25‬‬
‫ד‪.‬‬
‫מאיזה מרחק התחלתי מתחתית המישור המשופע ניזרק הגוף? ) ‪(d = x 2 − x1 = 56m‬‬
‫‪ 2.2‬גוף שמסתו ‪ M = 4 kg‬נזרק במהירות ‪v 0 = 5 m sec‬‬
‫מגובה ‪ h = 5 m‬מעל פני הקרקע‪ ,‬בזוית ‪ α = 15°‬מעל האופק‪.‬‬
‫בזמן התנועה נושבת רוח אנכית‪ ,‬מלמעלה כלפי מטה‪,‬‬
‫והיא מפעילה כוח ‪ F = 2 N‬על הגוף‪.‬‬
‫‪v0‬‬
‫‪α‬‬
‫‪h‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫מה המרחק האופקי שעובר הגוף עד לפגיעתו בקרקע? ) ‪(x = 5.31 m‬‬
‫באיזו מהירות )גודל וכיוון( פוגע הגוף בקרקע? )‪(v = 11.3 m sec ; θ = −64.7°‬‬
‫פרק ב' – חוקי ניוטון‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫‪ 2.3‬שתי מסות שוות מונחות זו על גבי זו על מישור אופקי‪ .‬מקדם החיכוך הקינטי בין המסה‬
‫התחתונה והמישור הוא ‪ , µ‬ומקדם החיכוך הסטטי בין שתי המסות הוא ‪3µ‬‬
‫‪m‬‬
‫א‪ .‬מפעילים כוח ‪ F‬על המסה התחתונה ומגדילים אותו בהדרגה עד שהמסה‬
‫‪m‬‬
‫העליונה מתחילה להחליק‪ .‬חשב את הכוח ‪ F‬ואת תאוצת המערכת‬
‫בעזרת הפרמטרים ‪ g, m.‬ו ‪; Fc = 8µ mg ) µ -‬‬
‫‪F‬‬
‫‪(a = 3µ g‬‬
‫ב‪ .‬עתה מפעילים כוח ‪ F‬על המסה העליונה ומגדילים אותו בהדרגה עד שהמסה‬
‫העליונה מתחילה להחליק‪ .‬חשב את הכוח ‪ F‬ואת תאוצת המערכת בעזרת‬
‫הפרמטרים ‪ g, m,‬ו ‪; Fc = 4µ mg ) µ -‬‬
‫‪(a = µ g‬‬
‫‪F‬‬
‫‪m‬‬
‫‪m‬‬
‫‪ 2.4‬כדור שרדיוסו ‪ 0.20‬מ' ומסתו ‪ 4.0‬קג"מ קשור בחוט אל קיר ונשען‬
‫על הקיר כמוראה בציור‪ .‬אורך החוט ‪ 1.8‬מ' ‪,‬‬
‫והמשכו עובר דרך מרכז הכדור‪ .‬הנח כי החיכוך שבין הכדור והקיר זניח‪.‬‬
‫‪A 4 kg‬‬
‫א‪ .‬ערוך תרשים כוחות הפועלים על הכדור‪.‬‬
‫ב‪ .‬רשום את משואות שיווי המשקל‪T cos θ = mg ) .‬‬
‫;‬
‫‪( T sin θ = N‬‬
‫ג‪ .‬מהו הכוח שהקיר מפעיל על הכדור בנקודה ‪ ,A‬ומהי המתיחות בחוט?‬
‫) ‪(N = 4 N ; T = 40N‬‬
‫‪ 2.5‬שני בולים ‪ A‬ו ‪ B‬שמסותיהם ‪ m A = 3m‬ו ‪mB = m -‬‬
‫‪B‬‬
‫מונחים זה על זה על גבי שולחן אופקי‪.‬‬
‫‪A‬‬
‫בול שלישי ‪ C‬מחובר אליהם באמצעות חוט וגלגליה‪.‬‬
‫מקדם החיכוך הסטטי בין הבולים ‪ A‬ו‪ B -‬הוא ‪. µ s = 0.6‬‬
‫מקדם החיכוך הקינטי בין כל המשטחים הוא ‪. µ k = 0.4‬‬
‫א‪.‬‬
‫‪C‬‬
‫מהי התאוצה המכסימלית בה יכול לנוע הבול ‪ A‬מבלי ש ‪ B‬יחליק עליו? ) ‪(a = 0.6g‬‬
‫ב‪ .‬מהי המסה המכסימלית המותרת עבור בול ‪ C‬כך שהבול ‪ B‬לא יחליק על גבי ‪ A‬תוך כדי‬
‫תנועת המערכת?‬
‫) ‪(m c = 10 m‬‬
‫ג‪ .‬הנח שתולים בול ‪ C‬שמסתו כפולה מזו שנמצאת בסעיף ב'‪ .‬מה תהיה תאוצת כל בול?‬
‫) ‪= a A = 7.82 m sec 2 ; a B = 4‬‬
‫‪C‬‬
‫‪(a‬‬
‫פרק ב' – חוקי ניוטון‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫‪ 2.6‬גוף ‪ A‬שמסתו ‪ m‬מונח על שולחן אופקי חלק ומחובר‬
‫‪A‬‬
‫באמצעות חוטים וגלגליות בעלי מסות זניחות לגוף ‪B‬‬
‫שגם מסתו ‪.m‬‬
‫⎞ ‪2‬‬
‫⎛‬
‫א‪ .‬מהי תאוצת הגוף המונח על השולחן החלק? ⎟ ‪⎜ a A = g‬‬
‫⎠ ‪5‬‬
‫⎝‬
‫‪B‬‬
‫⎞ ‪1‬‬
‫⎛‬
‫ב‪ .‬מהי תאוצת הגוף התלוי? ⎟ ‪⎜ a B = g‬‬
‫⎠ ‪5‬‬
‫⎝‬
‫ג‪ .‬מהי המתיחות ‪ T1‬בחבל המחובר לתקרה‪ ,‬ומהי המתיחות ‪ T2‬בחבל שעליו תלוי הגוף ‪?B‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫⎛‬
‫⎞‬
‫⎟ ‪⎜ T1 = mg ; T2 = mg‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫⎝‬
‫⎠‬
‫ד‪ .‬מהו ערכו המינימלי של מקדם החיכוך הסטטי בין גוף ‪ A‬והשולחן‪ ,‬שעבורו המערכת לא‬
‫⎞‪1‬‬
‫⎛‬
‫תתחיל לנוע לאחר שתשתחרר ממנוחה? ⎟ = ‪⎜ µ s‬‬
‫⎠‪2‬‬
‫⎝‬
‫‪ 2.7‬גוף ‪ A‬שמסתו ‪ m‬מונח על מישור משופע חלק הנטוי בזווית ‪ . θ = 37 o‬גוף ‪ B‬שמסתו ‪ 2m‬מונח‬
‫על משטח אופקי ומחובר אל הגוף ‪ A‬באמצעות חבל‪ ,‬כמוראה בתרשים‪.‬‬
‫מקדם החיכוך שבין הגוף ‪ B‬לבין המישור האופקי הוא ‪. µ =0.2‬‬
‫‪B‬‬
‫א‪ .‬מהי תאוצת המערכת?‬
‫ב‪.‬‬
‫)‬
‫‪sec 2‬‬
‫‪m‬‬
‫‪(a = 0.67‬‬
‫מהי המתיחות בחבל? ) ‪(T = 0.53mg‬‬
‫‪A‬‬
‫ג‪ .‬איזה כוח אופקי יש להפעיל על הגוף ‪ B‬כך שהמערכת תנוע‬
‫ימינה במהירות קבועה? ) ‪(F = mg‬‬
‫‪37°‬‬
‫‪ 2.8‬על מדרון חלק שזווית שיפועו ‪ θ‬מונח גוף ‪ A‬שמסתו ‪ . m 1‬על גוף ‪ A‬מונח גוף ‪ B‬שמסתו‬
‫‪ . m 2‬מקדם החיכוך הסטטי בין גוף ‪ A‬לגוף ‪ B‬הוא ‪ . µ s‬גוף ‪ A‬קשור באמצעות חוט‬
‫העובר דרך גלגלת לגוף ‪ . C‬מסת הגוף ‪ C‬היא המסה המרבית האפשרית‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫מצא את גודל התאוצה המשותפת של הגופים‪(a = g(µ cos θ − sin θ)) .‬‬
‫⎞ ) ‪µ cos θ (m A + m B‬‬
‫⎛‬
‫= ‪⎜m‬‬
‫מהי מסת הגוף ‪⎟ ? C‬‬
‫⎠⎟ ‪1 + sin θ − µ cos θ‬‬
‫‪C‬‬
‫⎜‬
‫⎝‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫בכדי שגוף ‪ B‬יעלה יחד עם גוף ‪ A‬במעלה המדרון‪ .‬מסת החוט והגלגלת‬
‫זניחים‪ ,‬וכן החיכוך בגלגלת זניח‪.‬‬
‫‪C‬‬
‫‪θ‬‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫פרק ב' – חוקי ניוטון‬
‫‪0‬‬
‫→⎯⎯‬
‫‪v‬‬
‫‪ 2.9‬מגג בניין שגובהו ‪ h = 5m‬מעל לקרקע ‪ ,‬נזרק בכוון אופקי כדור‬
‫שמסתו ‪ m = 0.1 kg‬במהירות ‪) v 0 = 5 m sec‬ראה תרשים( התנגדות האוויר‬
‫‪5m‬‬
‫זניחה‪ .‬הנח ‪. g = 10 m sec 2‬‬
‫א‪.‬‬
‫באיזה מרחק מבסיס הבניין יפגע הכדור בקרקע? ) ‪(x = 5m‬‬
‫ב‪ .‬מהי המהירות )גודל וכיוון( שבה יפגע הכדור בקרקע?‬
‫) ‪; θ = −63.4°‬‬
‫‪(v = 11.18 m sec‬‬
‫ג‪ .‬באיזה מרחק מבסיס הבניין יפגע הכדור בקרקע‪ ,‬אם בנוסף לכח הכובד ‪ ,‬פועל על הכדור‬
‫כח אופקי קבוע‬
‫‪ F = 0.2 N‬בכיוון מהירותו ההתחלתית? ) ‪(x = 6m‬‬
‫ד‪ .‬במקרה נוסף‪ ,‬הכדור שוחרר ממצב מנוחה מגג הבניין כאשר פועל עליו אותו כח אופקי‬
‫קבוע‪ .‬מהי צורת מסלול הכדור )ישר‪ ,‬פרבולה‪ ,‬היפרבולה‪ ,‬מסלול אחר(? חשב את משוואת‬
‫המסלול‪(y = −5x ) .‬‬
‫‪ 2.10‬גוף ‪ A‬שמסתו ‪ m‬נמצא על מישור משופע הנטוי בזווית ‪ α‬לאופק‪.‬‬
‫בין הגוף ובין המישור קיים חיכוך שמקדמו ‪ . µ‬הגוף ‪ A‬מחובר באמצעות חוט וגלגיליות‬
‫אל הגוף ‪ , B‬כמוראה בתרשים‪ .‬נתונים‪g, µ, α, m :‬‬
‫‪A‬‬
‫א‪ .‬מהי המסה המכסימלית המותרת עבור גוף ‪ B‬אם רוצים שהמערכת לא תנוע?‬
‫‪m‬‬
‫⎛‬
‫⎞‬
‫⎟) ‪⎜ m B (max ) = A (sin α + µ cos α‬‬
‫‪2‬‬
‫⎝‬
‫⎠‬
‫‪B‬‬
‫‪α‬‬
‫ב‪ .‬נתון שמסת הגוף ‪ B‬היא ‪ . mB = m‬מהי תאוצת הגוף ‪ , A‬בהנחה שהמערכת משוחררת‬
‫ממנוחה? )ניתן להתעלם מההבדל בין מקדם החיכוך הסטטי והקינטי(‬
‫‪1‬‬
‫⎛‬
‫⎞‬
‫⎟) ‪⎜ a A = g (2 − sin α − µ cos α‬‬
‫‪5‬‬
‫⎝‬
‫⎠‬
‫‪ 2.11‬גוף ‪ A‬שמסתו ‪ M = 1.4kg‬מונח על שולחן אופקי‪ .‬הגוף קשור‬
‫‪A‬‬
‫באמצעות חבל הכרוך על גלגלת למשקולת ‪ B‬שמסתה ‪. m = 0.6kg‬‬
‫המערכת משוחררת ממנוחה כאשר גובה המשקולת ‪ B‬מעל הרצפה‬
‫הוא ‪) 0.54 m‬ראה תרשים(‪ .‬הזנח את החיכוך בין החבל לבין‬
‫‪0.54 m‬‬
‫הגלגלת‪ ,‬מסת החבל ואת החיכוך בין הגוף ‪ A‬לבין השולחן‪.‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫פרק ב' – חוקי ניוטון‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫הנח בכל שלבי השאלה שהמרחק בין גוף ‪ A‬לבין הגלגלת גדול מאוד‪ ,‬ושהגוף אינו פוגע‬
‫בגלגלת‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫כעבור כמה זמן מגיע הגוף ‪ B‬לרצפה? ) ‪(t = 0.6 sec‬‬
‫ב‪ .‬שרטט גרף )עם ערכים מספריים( של מהירות הגוף ‪ A‬כפונקציה של הזמן‪ ,‬מרגע השחרור‬
‫שיוגדר כ – ‪ , t = 0‬עד הרגע ‪; v 0.6 → 2 = 1.8 m sec ) . t = 2 sec‬‬
‫‪(v 0→ 0.6 = 3t‬‬
‫ג‪ .‬בסעיף זה הנח כי מסת החבל ניתנת להזנחה‪ ,‬אולם יש חיכוך בין הגוף ‪ A‬לבין המשטח‬
‫)למרות זאת‪ ,‬המערכת יוצאת לתנועה ברגע ‪ ( t = 0‬שרטט גרף מקורב של מהירות הגוף ‪A‬‬
‫כפונקציה של הזמן‪ ,‬מרגע ‪ t = 0‬עד הרגע שבו הגוף ‪ A‬נעצר )אינך נדרש לרשום ערכים‬
‫מספריים על הצירים(‪ .‬הסבר את שיקולך‪(a' = −µg ) .‬‬
‫‪ 2.12‬נתונה מערכת של שני גופים המופיעה בתרשים‪ .‬המערכת מונחת על שולחן‬
‫אופקי חלק‪ .‬בין הגוף התחתון לבין הגוף העליון קיים חיכוך שמקדמו‬
‫‪m‬‬
‫‪P‬‬
‫→⎯⎯‬
‫)סטטי וקינטי( הוא ‪ . µ‬על הגוף העליון פועל כח אופקי ‪ . P‬נתונים‪:‬‬
‫‪µ, g, m‬‬
‫‪4m‬‬
‫א‪ .‬מהו הכח ‪ P‬המכסימלי שניתן להפעיל על הגוף העליון כך שהגופים ינועו במשותף?‬
‫) ‪(Pmax = 5 4 µmg‬‬
‫ב‪ .‬מגדילים את הכח ‪ P‬לערך כפול מזה שמצאת בסעיף קודם‪ .‬מהי תאוצת כל גוף?‬
‫) ‪; a 2 = 0.25µg‬‬
‫‪(a1 = 1.5 µg‬‬
‫‪ 2.13‬אדם בעל מסה ‪ m‬מטפס בתאוצה קבועה ‪ , a‬על חבל הקשור דרך גלגלת חסרת מסה‬
‫למסה ‪ M‬המונחת על הקרקע‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫מהי המתיחות בחבל אם המסה לא מתרוממת מהרצפה? )) ‪(T = m (g + a‬‬
‫ב‪ .‬מהי התאוצה המינימלית של האדם שתגרום למסה ‪ M‬לעלות?‬
‫⎞ ) ‪g(M − m‬‬
‫⎛‬
‫= ‪⎜a‬‬
‫⎟‬
‫‪m‬‬
‫⎝‬
‫⎠‬
‫⎞ ‪g (M − m ) + ma‬‬
‫⎛‬
‫= ‪⎜a‬‬
‫ג‪ .‬מהי תאוצת המסה ‪ M‬במקרה שהאדם מטפס בתאומה ‪⎟ ? a‬‬
‫‪M‬‬
‫⎝‬
‫⎠‬
‫⎞ ‪1 g(m − M ) + (m + M )a 2‬‬
‫⎛‬
‫ד‪ .‬מהו אורך החבל שהאדם משלשל כפונקציה של הזמן? ⎟ ‪t‬‬
‫= ‪⎜x‬‬
‫‪2‬‬
‫‪M‬‬
‫⎠‬
‫⎝‬
‫‪M‬‬
‫פרק ב' – חוקי ניוטון‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫‪ 2.14‬שני גופים ‪ A‬ו‪ B -‬מחוברים באמצעות חוט ומערכת גלגלות‬
‫שמסתן זניחה כמוראה בתרשים‪ .‬מסת הגוף ‪ A‬היא ‪ m‬והוא מונח‬
‫על מישור משופע לא חלק הנטוי בזווית ‪ α = 37°‬מעל האופק‪.‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫ידוע שהמסה המכסימלית המותרת עבור הגוף ‪ B‬כך שהמערכת‬
‫‪37°‬‬
‫לא תנוע היא ‪. M B max = 2m‬‬
‫א‪ .‬מהו מקדם החיכוך הסטטי בין הגוף ‪ A‬לבין המישור המשופע? )‪(µ s = 0.5‬‬
‫ב‪ .‬מהי המסה המינימלית המותרת עבור הגוף ‪ B‬שעבורה תוכל המערכת להמצא בשיווי משקל?‬
‫) ‪(MB = 0.4m‬‬
‫ג‪ .‬מהן תאוצת הגופים כאשר מסת הגוף ‪ B‬היא ‪ , M B = 3m‬הנח שמקדם החיכוך הקינטי שווה‬
‫למקדם החיכוך הסטטי? ) ‪g m sec 2‬‬
‫‪7‬‬
‫‪1‬‬
‫= ‪g ; aB‬‬
‫‪7‬‬
‫‪2‬‬
‫=‬
‫‪A‬‬
‫‪(a‬‬
‫‪ 2.15‬שני בולים ‪ A‬ו‪ B-‬שמסותיהם ‪ m A = 10kg ; m B = 30kg‬מחוברים בחוט‬
‫‪F‬‬
‫שמסתו זניחה‪ ,‬כמוראה בתרשים‪ .‬הבול ‪ A‬מונח על שולחן לא חלק‬
‫‪30°‬‬
‫שמקדם החיכוך שלו )סטטי וקינטי( עם הבול הוא ‪. µ = 0.4‬‬
‫‪A‬‬
‫כח חיצוני ‪ F‬פועל על הבול ‪ A‬בכיוון היוצר זווית בת ‪ 30°‬ביחס לאופק‪.‬‬
‫בזמן שהכח ‪ F‬מופעל המערכת נמצאת בשיווי משקל‪.‬‬
‫‪B‬‬
‫א‪ .‬מה גודלו וכיוונו של כח החיכוך הפועל על הבול ‪ A‬כאשר גודלו של‬
‫הכח החיצוני הוא ‪(f = 83.5N ) ? F = 250 N‬‬
‫ב‪ .‬מה גודלו המכסימלי האפשרי של הכח ‪ F‬כך שהמערכת עדיין תשאר במנוחה? ) ‪(F = 510.5N‬‬
‫ג‪ .‬הכח ‪ F‬חדל לפעול‪ ,‬באיזו תאוצה ינוע הבול ‪) ?A‬‬
‫‪sec 2‬‬
‫‪m‬‬
‫‪(a = 6.5‬‬
‫‪ 2.16‬גוף ‪ A‬שמסתו ‪ 3m‬מונח על שולחן אופקי‪ ,‬ומחובר כמוראה בתרשים‪,‬‬
‫‪C‬‬
‫למשקולת ‪ B‬שמסתה ‪ . 2m‬גוף ‪ C‬שמסתו ‪ m‬מונח על הגוף ‪ A‬ומחובר‬
‫באמצעות חבל אל קיר אנכי‪ .‬ניתן להזניח את החיכוך בין ‪ A‬ל‪. C -‬‬
‫הגופים ‪ A‬ו‪ B -‬נעים במהירות קבועה‪.‬‬
‫א‪ .‬מהו מקדם החיכוך הקינטי בין הגוף ‪ A‬והשולחן? )‪= 0.5‬‬
‫‪(µ k‬‬
‫ב‪ .‬מהי המתיחות בחבל המחבר את גוף ‪ C‬אל הקיר? )‪(T = 0‬‬
‫ג‪ .‬לאחר שהגוף ‪ C‬נופל מהגוף ‪ ,A‬מהי תאוצת הגופים ‪ A‬ו‪(a = 0.1g ) ?B-‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫פרק ב' – חוקי ניוטון‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫‪ 2.17‬גוף שמסתו ‪ M‬מונח על מישור משופע חלק הנטוי בזווית ‪. θ‬‬
‫גוף שמסתו ‪ m < M , m‬מונח עליו כשהוא קשור על ידי חוט העובר‬
‫‪L‬‬
‫סביב גלגלת בעלת מסה זניחה כבשרטוט‪ .‬בין הגופים ‪ M‬ו‪ m -‬קיים‬
‫חיכוך )הסטטי והקינטי( שמקדמו ‪ . µ‬משחררים את המערכת ממנוחה‬
‫‪M‬‬
‫‪m‬‬
‫והיא מתחילה להחליק‪.‬‬
‫⎞ ) ‪g(M sin θ − m sin θ − 2µm cos θ‬‬
‫⎛‬
‫= ‪⎜a‬‬
‫א‪ .‬חשב את תאוצת הגוף ‪⎟ ?M‬‬
‫‪M+m‬‬
‫⎝‬
‫⎠‬
‫‪θ‬‬
‫ב‪ .‬כמה זמן יחליק הגוף ‪ m‬על הגוף ‪ M‬עד שקצותיהם הימניים יתלכדו‪ ,‬בהנחה שברגע שחרור‬
‫המערכת הגוף ‪ m‬נמצא במרחק ‪ L‬מקצה הגוף ‪?M‬‬
‫) ‪L(M + m‬‬
‫) ‪g(M sin θ − m sin θ − 2µm cos θ‬‬
‫=‪t‬‬
‫‪ 2.18‬משקלו של גוף ‪ A‬הוא ‪ 50N‬ושל גוף ‪ , 100N B‬מקדם החיכוך הקינטי בין כל המשטחים‬
‫הוא ‪ . µ = 0.3‬מצא את גודלו של הכח האופקי ‪ P‬הדרוש בכדי לגרור את הגוף ‪ B‬שמאלה‬
‫במהירות קבועה‪.‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫א‪ .‬אם‬
‫‪P‬‬
‫א‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪P‬‬
‫ב‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪P‬‬
‫ג‬
‫הגוף ‪A‬‬
‫מונח על גוף ‪ B‬ונע איתו )תרשים א'(‪(P = 45N ) .‬‬
‫ב‪ .‬אם ‪ A‬מוחזק במנוחה )תרשים ב'( )‪(P = 60 ? N‬‬
‫ג‪ .‬אם שני הגופים קשורים בחוט העובר דרך גלגלת קבועה נטולת חיכוך )תרשים ג'(‪(P = 75N ) .‬‬
‫ד‪ .‬מהו הכח ‪ P‬המכסימלי שניתן להפעיל על הגוף ‪ B‬בחלק א' ‪ ,‬כך שהגופים ינועו במשותף?‬
‫) ‪(P = 90N‬‬
‫‪ 2.19‬אדם השוקל ‪ 700N‬מושך את עצמו כלפי מעלה בעזרת‬
‫מערכת גלגלות כמוראה בציור‪ .‬מסת המשטח ‪ .200N‬מסות‬
‫הגלגלות והחבלים זניחות‪ .‬הגלגלות חסרות חיכוך‪.‬‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫א‪.‬‬
‫פרק ב' – חוקי ניוטון‬
‫באיזה כח עליו למשוך את החבל בכדי שיעלה במהירות קבועה? )] ‪(225[N‬‬
‫ב‪ .‬באיזה כח צריך אדם המצוי על הקרקע למשוך את החבל על מנת שיעלה במהירות קבועה?‬
‫)] ‪(300[N‬‬
‫‪ 2.20‬גוף שמסתו ‪ m‬מונח על מישור משופע שזווית נטייתו ‪. α = 37‬‬
‫‪o‬‬
‫בין הגוף והמישור המשופע קיים חיכוך ) סטטי וקינטי (‬
‫שמקדמו‬
‫‪ . µ = 0.5‬הגוף מחובר באמצעות מערכת חוטים וגלגלות לגוף‬
‫שני‬
‫שמסתו ‪ .M‬הגלגלות והחבלים חסרי מסה‪ .‬הגלגלות חסרות‬
‫‪m‬‬
‫‪α‬‬
‫‪M‬‬
‫חיכוך‪.‬‬
‫א‪ .‬מהו הערך המינימלי של המסה התלויה‪ M min ,‬שיאפשר למערכת להישאר במנוחה ?‬
‫ב‪ .‬מהו הערך המכסימלי של המסה התלויה‪ M max ,‬שיאפשר למערכת להישאר במנוחה‬
‫)‪(0.4 ⋅ m‬‬
‫? )‪(2 ⋅ m‬‬
‫ג‪ .‬תולים מסה כפולה מזו שמצאת בסעיף קודם‪ .‬משחררים את המערכת ממנוחה‪ .‬מהי תאוצת כל אחד‬
‫מהגופים ? ) ‪( ,‬‬
‫‪g‬‬
‫‪4‬‬
‫‪g‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ 2.21‬משקלו של גוף ‪ ,44N A‬ומשקלו של גוף ‪ .22N B‬מקדם‬
‫החיכוך הסטטי בין גוף ‪ A‬לשולחן הוא ‪ 0.2‬ומקדם החיכוך‬
‫הקינטי בין גוף ‪ A‬לשולחן הוא ‪.0.15‬‬
‫כמו כן נתון כי לא קיים חיכוך בין גוף ‪ C‬לגוף ‪ ,A‬ובין החבל‬
‫לגלגלת‪.‬‬
‫מהו המשקל המינימלי של ‪ C‬על‪-‬מנת שגוף ‪ A‬לא יזוז?‬
‫ג‪.‬‬
‫)] ‪(66[N‬‬
‫ד‪.‬‬
‫נניח כי בבת אחת מרימים את ‪ .C‬מה תהיה תאוצת ‪(2.33 m s ) ?A‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ 2.22‬שני בולים ‪ A‬ו ‪ B -‬מונחים על מישור משופע חלק שזווית נטייתו‬
‫‪o‬‬
‫‪ , α = 30‬כך שהם צמודים זה לזה )ראה תרשים(‪.‬‬
‫מסות הבולים הם ‪ M A = m‬ו ‪. M B = 3m -‬‬
‫כוח חיצוני ‪ F = 4mg‬הפועל במקביל למישור המשופע‬
‫דוחף את שני הבולים במעלה המישור‪ ,‬כמוראה בתרשים‪.‬‬
‫‪A‬‬
‫‪r‬‬
‫‪F‬‬
‫‪B‬‬
‫‪α‬‬
‫פרק ב' – חוקי ניוטון‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫א‪ .‬ערוך תרשים כוחות נפרד עבור כל בול ‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫חשב את תאוצות הבולים ‪(g 2 ) .‬‬
‫ג‪.‬‬
‫מהו גודל הכוח שהבולים מפעילים זה על זה ? ) ‪(mg‬‬
‫ד‪ .‬כיצד משתנות התשובות לסעיפים ב ו – ג כאשר מחליפים את הסדר בין הבולים ‪ A‬ו ‪)? B -‬התאוצה‬
‫לא משתנה ‪ ,‬הכח בין הגופים משתנה ל‪( 3mg -‬‬
‫‪ 2.23‬מישור משופע בעל מסה ‪ M‬שעליו‬
‫‪T‬‬
‫פועל כוח ‪ F‬מונח על משטח בעל מקדם‬
‫חיכוך סטטי ‪ µ s‬ומקדם חיכוך דינמי‬
‫‪T‬‬
‫‪m2‬‬
‫‪ . µ d‬בול שמסתו ‪ m1‬מחובר דרך גלגלת‬
‫לבול אחר בעל מסה ‪ m2‬המחליק ללא‬
‫חיכוך על המישור המשופע כמוראה‬
‫בתרשים‪.‬‬
‫‪m1‬‬
‫‪M‬‬
‫‪F‬‬
‫‪θ‬‬
‫⎛‬
‫⎟⎞ ‪(m − m2 sin θ )g‬‬
‫‪⎜⎜ a = 1‬‬
‫א‪ .‬מהי תאוצת הבולים כאשר ‪ F = 0‬ובהנחה ש ‪ µ s‬גדול מאד ? ⎟‬
‫‪m1 + m2‬‬
‫⎠‬
‫⎝‬
‫ב‪ .‬מהו ערכו המזערי של ‪ µ s‬כך שהמישור המשופע לא ינוע כאשר ‪? F = 0‬‬
‫⎞‬
‫⎟‬
‫⎟‬
‫⎠‬
‫⎛‬
‫‪m2 cos θ (m1 − m 2 sin θ )g‬‬
‫= ‪⎜µ‬‬
‫‪2‬‬
‫⎜‬
‫) ‪M (m1 + m2 ) + (m1 + m 2 )m 2 cos 2 θ + m1 m2 (1 + sin θ‬‬
‫⎝‬
‫ג‪.‬‬
‫עבור ‪ m1 =1Kg , M = 10 Kg‬ו ‪ θ = 30°‬ידוע שכאשר תאוצת המישור המשופע היא ‪2m/s2‬‬
‫אין תנועה יחסית בין המישור המשופע ושני הבולים‪ .‬חשבו את ‪ F‬הנדרש לתנועה זו ואת‬
‫‪(m2 = 3.12kg , F = 45N ) .( µ d =0.15) m2‬‬
‫‪ 2.24‬שני בולי עץ בעלי מסה ‪ m‬כל אחד מחליקים במורד מישור משופע בעל מסה ‪ M‬והנטוי‬
‫בזווית ‪ θ‬לאופק‪ .‬מקדם החיכוך בין הבול העליון‬
‫למישור הוא ‪ 2 µ‬ואילו מקדם החיכוך בין הבול‬
‫‪m‬‬
‫התחתון והמישור הוא ‪ . µ‬חוט חסר מסה מחבר בין‬
‫הבולים ויוצר זוית ‪ α‬בינו ובין המישור המשופע‬
‫כמתואר בתרשים‪ .‬המישור המשופע לא נע‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫מהי תאוצת שני הבולים ?‬
‫‪gµ cos θ‬‬
‫) ‪(sin α − µ cos α‬‬
‫‪2 cos α − 3µ sin α‬‬
‫‪a = g (sin θ − µ cos θ ) +‬‬
‫‪m‬‬
‫‪α‬‬
‫‪M‬‬
‫‪θ‬‬
‫פרק ב' – חוקי ניוטון‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫⎛‬
‫⎞‬
‫‪mgµ cos θ‬‬
‫= ‪⎜⎜ T‬‬
‫ב‪ .‬מהי המתיחות בחוט ? ⎟‬
‫⎠⎟ ‪2 cos α − 3µ sin α‬‬
‫⎝‬
‫במקרה אחר המישור המשופע הוא חלק לחלוטין‪ .‬עבור מקרה זה‪,‬‬
‫ג‪.‬‬
‫מהי המתיחות בחוט ? )‪(T = 0‬‬
‫ד‪ .‬מהו מקדם החיכוך הסטטי המינימלי בין המישור המשופע והרצפה על מנת שהמישור‬
‫⎞ ‪2m cos θ sin θ‬‬
‫⎛‬
‫= ‪⎜µ‬‬
‫המשופע לא ינוע ? ⎟‬
‫⎠ ‪M + 2m cos 2 θ‬‬
‫⎝‬
‫‪ 2.25‬במערכת המופיעה בתרשים מופעל כוח ‪ F‬על המסה‬
‫‪ . m3‬נתון ‪ m1 > m2‬וכן ניתן להזניח את כוחות החיכוך‬
‫‪F‬‬
‫‪2‬‬
‫‪m3‬‬
‫ואת מסת הגלגילות‪ .‬כמו כן ידוע שהכוח ‪ F‬הוא כזה‬
‫שהגוף ‪ m1‬נשאר במנוחה‪ .‬הביעו את תשובותיכם בעזרת‬
‫‪. m1 , m2 , m3 , g‬‬
‫א‪.‬‬
‫חשבו את המתיחות בחבל מס‪(T = m1 g ) ? 1 .‬‬
‫‪1‬‬
‫‪m1‬‬
‫⎛‬
‫⎞ ‪m − m2‬‬
‫‪⎜⎜ a 2 = 1‬‬
‫ב‪ .‬מהי תאוצת הגוף ‪g ⎟⎟ ? m2‬‬
‫‪m‬‬
‫‪2‬‬
‫⎠‬
‫⎝‬
‫‪m2‬‬
‫⎛‬
‫⎞ ‪m − m2‬‬
‫‪⎜⎜ a3 = 1‬‬
‫ג‪ .‬מהי תאוצת הגוף ‪g ⎟⎟ ? m3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪m‬‬
‫‪2‬‬
‫⎠‬
‫⎝‬
‫ד‪.‬‬
‫מהי המתיחות בחבל מס‪(T2 = 2m1 g ) ? 2 .‬‬
‫⎞‬
‫⎛‬
‫‪m − m2‬‬
‫‪⎜⎜ F = 2m1 g + 1‬‬
‫ה‪ .‬מהו גודלו של הכוח ‪ F‬הפועל על הגוף ‪m3 g ⎟⎟ ? m3‬‬
‫‪2m 2‬‬
‫⎠‬
‫⎝‬
‫‪ 2.26‬שני גופים ‪ m1‬ו ‪ m2‬מחוברים דרך מערכת גלגילות‬
‫וחוטים כמתואר בתרשים‪ .‬החוטים והגלגילות חסרי מסה‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫והמשטח עליו נחה המסה ‪ m1‬חלק‪.‬‬
‫⎞‬
‫‪⎛ 4m 2‬‬
‫⎜⎜‬
‫א‪ .‬מהי תאוצתו של הגוף ‪g ⎟⎟ ? m1‬‬
‫⎠ ‪⎝ m2 + 16m1‬‬
‫⎞‬
‫ב‪ .‬מהי תאוצתו של הגוף ‪g ⎟⎟ ? m2‬‬
‫⎠‬
‫⎛‬
‫‪m2‬‬
‫⎜⎜‬
‫‪⎝ m2 + 16m1‬‬
‫‪m2‬‬
‫‪16m1‬‬
‫⎛‬
‫⎞‬
‫= ‪⎜⎜ T3 = m1 a1 , T‬‬
‫ג‪ .‬מהי המתיחות בחוטים ‪ ,2 ,1‬ו ‪m2 g ⎟⎟ ? 3‬‬
‫‪m2 + 16m1‬‬
‫⎝‬
‫⎠‬
‫‪m1‬‬
‫פרק ג' ‪ -‬תנועה מעגלית‬
‫כאשר חלקיק נע לאורך מסלול מעגלי‪,‬כיוון המהירות משתנה בכל רגע‪ ,‬ולכן לגוף‬
‫חייב להיות רכיב תאוצה בכיוון מאונך למסלול‪ ,‬לקראת מרכז המעגל )תאוצה‬
‫צנטריפטלית(‪.‬‬
‫תנועה מעגלית קצובה‪ :‬תנועה מעגלית במהירות קבועה בערכה המוחלט‪ .‬ולחלקיק‬
‫אין תאוצה משיקית‪.‬‬
‫הקשר בין אורך הקשת והזווית בתנועה מעגלית )ברדיאנים( ‪:‬‬
‫‪s= R ⋅θ‬‬
‫התאוצה הצנטריפטלית‪:‬‬
‫‪v2‬‬
‫= ⊥‪a‬‬
‫‪R‬‬
‫זמן מחזור )תקופה( ‪ -‬הזמן הדרוש להשלים סיבוב שלם‪:‬‬
‫‪2πR‬‬
‫‪v‬‬
‫=‪T‬‬
‫‪1‬‬
‫‪T‬‬
‫=‪f‬‬
‫תדירות – מספר הסיבובים שמבצע גוף בשניה אחת‪:‬‬
‫הכח הרדיאלי הפועל על גוף הנע בתנועה מעגלית‪:‬‬
‫מהירות קריטית‪:‬‬
‫‪v2‬‬
‫‪F = ma ⊥ = m‬‬
‫‪R‬‬
‫‪vc = g ⋅ R‬‬
‫פרק ג' – תנועה מעגלית‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫‪ 3.1‬כדור קטן שמסתו ‪ 50gr‬נמצא בקערה כדורית שרדיוסה ‪.10cm‬‬
‫הקערה מסתובבת בתדירות של ‪ 5‬סיבובים בשניה מסביב לציר אנכי‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫כמה סנטימטרים יעלה הכדור עקב התנועה? )‪(h = 0.09m‬‬
‫מהו הכוח בו לוחץ הכדור על הקערה בזמן הסיבוב? ) ‪(N = 4.92 N‬‬
‫ג‪ .‬האם יתכן שהכדור יגיע עד לזווית של ‪) ? 90 o‬לא(‪.‬‬
‫‪ 3.2‬כדור קטן שמסתו ‪ M=4kg‬קשור בשני חוטים אל מוט אנכי‪ .‬המערכת מסתובבת כך‬
‫שהמוט משמש ציר סיבוב והחוטים נמתחים כמוראה בתרשים‪ .‬נתוני המערכת‬
‫מופיעים בתרשים‪ .‬הזנח את התנגדות האוויר‪.‬‬
‫‪ω‬‬
‫‪1.25‬‬
‫בחוט התחתון תהיה ‪= 0.812 Hz ) ?15N‬‬
‫‪(f‬‬
‫‪1m‬‬
‫א‪ .‬כמה סיבובים לשניה חייבת המערכת לבצע בכדי שהמתיחות‬
‫‪M‬‬
‫ב‪ .‬כשהמערכת מסתובבת כמתואר בסעיף א' ‪ ,‬נקרע החוט התחתון‪.‬‬
‫איזו זווית צריכה להיווצר בין החוט העליון והמוט האנכי על מנת שהכדור יוכל‬
‫‪1.25‬‬
‫להמשיך לבצע תנועה מעגלית‪(α = 71.79°) .‬‬
‫‪ 3.3‬גוף שמסתו ‪ 4 kg‬המצוי על משטח לא חלק קשור בחוט לגוף שני‬
‫‪4 kg‬‬
‫שמסתו ‪ . 6kg‬הגוף הראשון מסתובב במעגל אופקי ברדיוס קבוע‪,‬‬
‫בקצב של שני סיבובים בשניה‪ .‬כאשר מקדם החיכוך הסטטי בין הגוף‬
‫למשטח הוא ‪. µ k = 0.4‬‬
‫א‪.‬‬
‫מהי המתיחות בחוט? ) ‪(T = 60N‬‬
‫‪6 kg‬‬
‫ב‪ .‬מהו תחום הרדיוסים של המעגל בהם יכול הגוף להסתובב?‬
‫) ‪; R max = 0.12 m‬‬
‫‪(R min = 0.069 m‬‬
‫‪ 3.4‬גוף קטן שמסתו ‪ m‬קשור לקצה חוט שאורכו ‪ . L‬קצהו השני של החוט‬
‫‪A‬‬
‫‪α‬‬
‫קשור לנקודה קבועה ‪ . A‬הגוף נע במסלול מעגלי אופקי )ראה תרשים(‬
‫בתדירות ‪ , f‬כאשר הזווית בין החוט לבין הכיוון האנכי היא ‪. α‬‬
‫‪h‬‬
‫‪L‬‬
‫א‪ .‬על פי משוואת הכוחות ‪ ,‬פתח ביטוי של ‪ cos α‬כפונקציה של אורך החוט ‪ L‬ושל‬
‫⎞ ‪g‬‬
‫⎛‬
‫התדירות ‪⎜ cos α = 2 2 ⎟ . f‬‬
‫⎠ ‪4π Lf‬‬
‫⎝‬
‫ב‪ .‬מגדילים את אורך החוט פי ‪ ,2‬והגוף מסתובב באותה תדירות ‪ , f‬הוכח שהגובה ‪ h‬בין‬
‫נקודת התלייה לבין מרכז מעגל התנועה )ראה תרשים( איננו משתנה עם הגדלת החוט‪.‬‬
‫ג‪ .‬האם ייתכן שהגוף ינוע במסלול מעגלי אופקי ‪ ? α = 90°‬נמק‪) .‬לא(‬
‫‪m‬‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫פרק ג' – תנועה מעגלית‬
‫‪ 3.5‬חישוק מעגלי בעל רדיוס של ‪ 0.2 m‬מסתובב סביב ציר אנכי בתדירות‬
‫קבועה של ‪ 4‬סיבובים לשניה‪ .‬חרוז קטן מושחל על החישוק וחופשי להחליק עליו‬
‫ללא חיכוך‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫‪θ‬‬
‫מהי הזווית שבה ימצא החרוז? )‪(θ = 85.45°‬‬
‫‪20 cm‬‬
‫ב‪ .‬האם יוכל החרוז להגיע לזווית ‪) ? θ = 90°‬לא(‬
‫ג‪ .‬מה יקרה לחרוז אם החישוק יסתובב בתדירות של ‪ 1‬סיבוב לשניה? ) יחליק לתחתית‬
‫החישוק(‬
‫‪ 3.6‬גוף שמסתו ‪ M‬מונח על דיסקה אופקית חלקה‬
‫‪R‬‬
‫הסובבת בתדירות ‪ f‬סיבובים לשניה‪.‬‬
‫הגוף קשור בעזרת חוט חסר מסה‪ ,‬למשקולת תלויה‬
‫שמסתה ‪ . m‬החוט עובר דרך חור קטן במרכז הדיסקה‬
‫)כמוראה בתרשים(‪.‬‬
‫הגוף נמצא במנוחה ביחס לדיסקה‪.‬‬
‫‪M‬‬
‫‪m‬‬
‫‪f‬‬
‫⎞ ‪mg‬‬
‫⎛‬
‫‪⎜R = 2‬‬
‫א‪ .‬באיזה מרחק ‪ R‬ממרכז הדיסקה נמצא הגוף ‪⎟ ? A‬‬
‫⎠ ‪4π Mf 2‬‬
‫⎝‬
‫ב‪ .‬מחליפים את הדיסקה בדיסקה אחרת בעלת מקדם חיכוך ‪ µ‬עם הגוף ‪ . M‬עד לאיזה רדיוס‬
‫מקסימלי ‪ R max‬ניתן להרחיק את הגוף ‪ M‬כך שיוכל הסתובב יחד עם הדיסקה מבלי להחליק‬
‫⎞ ‪mg + µMg‬‬
‫⎛‬
‫= ‪⎜ R max‬‬
‫על גביה? ⎟‬
‫⎠ ‪4π 2 Mf 2‬‬
‫⎝‬
‫ג‪ .‬מהו הרדיוס המינימלי האפשרי ‪ R min‬שבו הגוף ‪ M‬יוכל להסתובב יחד עם הדיסקה מבלי‬
‫⎞ ‪mg − µMg‬‬
‫⎛‬
‫= ‪⎜ R min‬‬
‫להחליק עליה? ⎟‬
‫⎠ ‪4π 2 Mf 2‬‬
‫⎝‬
‫‪ 3.7‬גוף שמסתו ומימדיו זניחים‪ ,‬נמצא בתוך חרוט חלול המסתובב סביב ציר הסימטריה שלו‪,‬‬
‫המשמש כציר סיבוב אנכי‪ .‬החרוט מסתובב במהירות זוויתית קבועה ‪ . ω‬זווית הראש של‬
‫‪ω‬‬
‫החרוט היא ‪ . θ‬וניתן להזניח את החיכוך בין הגוף לבין דופן החרוט‪.‬‬
‫)‬
‫‪cot 2 θ‬‬
‫‪g‬‬
‫‪ω2‬‬
‫= ‪(H‬‬
‫⎞ ‪mg‬‬
‫⎛‬
‫= ‪⎜N‬‬
‫ב‪ .‬מהו הכח שמפעילה דופן החרוט על הגוף? ⎟‬
‫⎠ ‪sin θ‬‬
‫⎝‬
‫‪H‬‬
‫א‪ .‬באיזה גובה ‪ H‬מעל קודקוד החרוט ניתן להציב את הגוף כך שיסתובב עם החרוט?‬
‫‪θ‬‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫פרק ג' – תנועה מעגלית‬
‫‪ 3.8‬גוף קטן שמסתו ‪ M‬נמצא על המשטח הפנימי של חרוט שזווית‬
‫הראש שלו היא ‪ . 2α‬ציר החרוט מתלכד עם כיוון האנך כך שקדקוד‬
‫החרוט הוא למטה כמוראה בתרשים‪ .‬הגוף קשור בחוט חסר מסה‪ ,‬העובר‬
‫‪M‬‬
‫דרך חור בקדקוד החרוט‪ ,‬אל גוף שמסתו ‪. m = 0.25M‬‬
‫א‪ .‬נתון כי החרוט אינו מסתובב‪ .‬מהו מקדם החיכוך הסטטי המינימלי‬
‫‪αα d‬‬
‫בין הגוף שמסתו ‪ M‬לבין החרוט כדי שהמערכת תהיה השיווי –‬
‫⎞ ‪1 + 4 cos α‬‬
‫⎛‬
‫= ‪⎜ µs‬‬
‫משקל ? ⎟‬
‫⎠ ‪4 sin α‬‬
‫⎝‬
‫נניח עתה כי אין חיכוך בין החרוט למסה ‪ , M‬אולם החרוט מסתובב‬
‫סביב צירו במהירות זוויתית קבועה ‪. ω‬‬
‫‪m‬‬
‫ב‪ .‬עבור מהירות זוויתית נתונה ‪ ω‬חשב את המרחק ‪ d‬שבו הגוף‬
‫⎞ ‪g 4 cos α + 1‬‬
‫⎛‬
‫‪⎜d = 2‬‬
‫יכול להימצא במנוחה ביחס לחרוט‪⎟ .‬‬
‫⎠ ‪ω 4 sin 2 α‬‬
‫⎝‬
‫ג‪ .‬אם ‪ , α = 60‬מה צריכה להיות המהירות הזוויתית של החרוט כדי‬
‫‪o‬‬
‫שהגוף יישאר במנוחה יחסית לחרוט במרחק ‪d = 0.1m‬‬
‫מהקודקוד ? )‪(w = 10 rad sec‬‬
‫‪ 3.9‬בפרק שעשועים מצויה סחרחרה )קרוסלה( הבנויה כמתואר בתרשים‪ .‬אורך הזרוע המחוברת‬
‫לעמוד האנכי המסוגל להסתובב על צירו היא ‪ b = 1.5m‬ואילו אורך החבל הקשור לזרוע הוא‬
‫‪ . l = 2m‬בקצה החבל קשור כסא בעל מסה ‪. m = 5 Kg‬‬
‫א‪ .‬מהי תדירות הסיבוב המקסימאלית של‬
‫הסחרחרה כך שמרחק הכסא המסתובב מציר‬
‫‪b‬‬
‫‪l‬‬
‫הסיבוב )העמוד האנכי( לא יעלה על ‪? 3m‬‬
‫)‪(1.95 rad sec‬‬
‫כסא‬
‫ב‪ .‬מהי המתיחות בחבל אם בכסא יושב ילד בעל‬
‫מסה ‪ M = 50 Kg‬והסחרחרה מסתובבת‬
‫בתדירות שחושבה בסעיף א' ? ) ‪(T = 831.5N‬‬
‫ג‪ .‬הילד שב ב' מחזיק בידו כדור שמסתו קטנה‪ .‬ברגע מסוים הילד שומט את הכדור‪ .‬אם‬
‫בהעדר סיבוב הכסא נמצא בגובה של ‪ 0.5m‬מעל הקרקע‪ ,‬מצאו את מרחקה של נקודת‬
‫הפגיעה של הכדור בקרקע מציר הסיבוב )העמוד האנכי(‪(d = 12.42m) .‬‬
‫פרק ד' ‪ -‬עבודה ואנרגיה‬
‫עבודה ‪ -‬עבודה זהו גודל סקלרי‪ .‬העבודה שמבצע כח קבוע על גוף שווה למכפלת‬
‫רכיב הכח שבכיוון התנועה בהעתק שלאורכו הכח מושך את הגוף‪.‬‬
‫]‪[W] = [Joule‬‬
‫‪W = F ⋅ cos α ⋅ ∆x‬‬
‫;‬
‫אנרגיה – אנרגיה זהו גודל סקלרי המבטא את היכולת לבצע עבודה‪.‬‬
‫]‪[E] = [Joule‬‬
‫;‬
‫‪1‬‬
‫‪mv 2‬‬
‫‪2‬‬
‫אנרגיה קינטית‪:‬‬
‫אנרגיה פוטנציאלית כובדית‪:‬‬
‫אנרגיה פוטנציאלית אלסטית‪:‬‬
‫‪W = ∆E‬‬
‫= ‪Ek‬‬
‫‪E p = mgh‬‬
‫‪1 2‬‬
‫‪kx‬‬
‫‪2‬‬
‫= ‪E el‬‬
‫חוק שימור האנרגיה ‪ -‬במערכת סגורה סך כל האנרגיה נשאר קבוע‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪mv 1 + E p 1 = mv 2 + E p 2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫הספק‪:‬‬
‫‪∆W‬‬
‫‪∆t‬‬
‫יחידת ההספק וואט‪.‬‬
‫⎥⎤ ‪[Watt] = ⎡⎢ Joul‬‬
‫=‪P‬‬
‫⎦ ‪⎣ sec‬‬
‫פרק ד' – עבודה ואנרגיה‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫‪ 4.1‬כדור שמסתו ‪ 0.2 kg‬נע על כיפה שרדיוסה ‪. 1 m‬‬
‫כאשר הכדור נמצא בזווית ‪ 10°‬יחסית למרכז הכיפה‪,‬‬
‫‪v = 3 m sec‬‬
‫מהירותו היא ‪. 3 m sec‬‬
‫א‪ .‬מה תהיה מהירות הכדור ברגע שהכדור יהיה בגובה‬
‫‪10°‬‬
‫‪10‬‬
‫‪ 0.5 m‬מעל פני הקרקע? )‪(v = 1.57 m sec‬‬
‫ב‪ .‬האם הכדור יעבור לצידה השני של הכיפה? )לא(‬
‫‪ 4.2‬גוף קטן נמצא על כיפה חלקה שרדיוסה ‪2m‬‬
‫א‪ .‬אם הגוף מתחיל לנוע ממנוחה‪,‬‬
‫מהו המרחק לאורך קשת המעגל בו ינוע הגוף עד שהוא יתנתק‬
‫מהכיפה? ) ‪( S = 1.68m‬‬
‫ב‪ .‬אם היה קיים חיכוך‪ ,‬האם נקודת ההתנתקות הייתה נמוכה‬
‫‪m‬‬
‫‪2‬‬
‫או גבוהה יותר? )נקודה נמוכה יותר(‪.‬‬
‫ג‪ .‬איזו מהירות התחלתית מינימלית יש להעניק לגוף‪ ,‬בנקודת השיא‪ ,‬כדי שיתנתק מיד מהכיפה?‬
‫) ‪(v c = 4.47 m sec‬‬
‫‪ 4.3‬מסה נקודתית מתחילה את תנועתה ממצב מנוחה מפסגת‬
‫משטח כדורי בעל רדיוס ‪ .R‬המשטח הוא חלק וקבוע‪.‬‬
‫א‪ .‬חשב את האנרגיה הקינטית כפונקציה של ‪. θ‬‬
‫)) ‪= mgR(1 − cos θ‬‬
‫‪(E k‬‬
‫‪R‬‬
‫‪θ‬‬
‫ב‪ .‬חשב את התאוצה הרדיאלית והמשיקית כפונקציה של ‪. θ‬‬
‫)) ‪; a R = 2g(1 − cos θ‬‬
‫‪(a T = g sin θ‬‬
‫באיזה זווית משתחררת המסה מהמשטח הכדורי? בטא את תשובותיך ‪ . θ , R, g , m‬הזווית‬
‫‪ θ‬נמדדת ביחס לאנך )ראה ציור(‪(θ = 48.19°) .‬‬
‫פרק ד' – עבודה ואנרגיה‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫‪ 4.4‬גוף שמסתו ‪ 2.00‬קג"ם קשור לקצה חוט שאורכו ‪ 1.5‬מ' כמתואר בציור‪ .‬מסיטים את הגוף‬
‫הצידה עד שהחוט המתוח מהווה זווית בת ‪ 53o‬עם האנך‪.‬‬
‫א‪ .‬איזו מהירות התחלתית ‪ v 0‬יש להעניק לגוף בנקודה ‪,A‬‬
‫כדי שיגיע לנקודה ‪ C‬במהירות של ‪ 3‬מ'‪/‬ש'? ) ‪(v 0 = 7.55 m sec‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫באיזו מהירות הוא יעבור את הנקודה ‪(v B = 8.3 m sec) ?B‬‬
‫מה תהיה המתיחות בחוט בנקודה ‪(T = 112 N ) ?B‬‬
‫‪m‬‬
‫‪1. 5‬‬
‫‪233‬‬
‫‪53°‬‬
‫‪v0‬‬
‫ד‪ .‬אם הגוף ינוע מ – ‪ A‬במהירות ‪ v 0‬אולם במגמה הפוכה‪,‬‬
‫מה תהיה מהירותו בנקודה ‪(v C = 3 m sec ) ?C‬‬
‫‪ 4.5‬שני מישורים משופעים צמודים זה לזה ונטויים‬
‫בזווית ‪ θ = 45 o‬לאופק‪ .‬גוף שמסתו ‪ m‬מתחיל להחליק‬
‫ממנוחה‪ ,‬מנקודה שגובהה ‪ H‬על המישור הימני ועולה עד‬
‫‪H‬‬
‫לנקודה שגובהה‬
‫‪2‬‬
‫מקדם החיכוך בין הגוף והמישור הימני הוא ‪ , µ‬ובין הגוף‬
‫‪H‬‬
‫על המישור השמאלי‪.‬‬
‫‪µ‬‬
‫והמישור השמאלי הוא‬
‫‪2‬‬
‫‪H‬‬
‫‪2‬‬
‫‪θ‬‬
‫‪θ‬‬
‫‪ .‬נתונים‪g , H :‬‬
‫א‪ .‬מה גודלו של מקדם החיכוך ‪? µ‬‬
‫)‪(µ = 0.4‬‬
‫⎞ ‪2‬‬
‫⎛‬
‫ב‪ .‬עד לאיזה גובה מכסימלי ‪ h‬יחזור ויעלה הגוף על המישור הימני? ⎟ ‪⎜ h = H‬‬
‫⎠ ‪7‬‬
‫⎝‬
‫‪1m‬‬
‫‪ 4.6‬גוף קטן מקבל מהירות התחלתית ‪ v 0‬על משטח אופקי‪,‬‬
‫במרחק של ‪ 2‬מטר לפני תחילתה של מסילה חצי כדורית‬
‫‪O‬‬
‫שרדיוסה ‪ 1‬מטר‪ .‬המשטח האופקי והמסילה המעגלית חלקים‪.‬‬
‫א‪ .‬מהי המהירות המינימלית שיש להקנות לגוף על מנת שיגיע‬
‫)‬
‫לקצה העליון של המסילה? ‪= 5g‬‬
‫‪0‬‬
‫‪(v‬‬
‫‪v0‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪2m‬‬
‫ב‪ .‬אם המהירות ההתחלתית שווה למהירות המינימלית הנ"ל‪ ,‬היכן יפגע הגוף ברצפה ביחס‬
‫לנקודת ההתחלה )נקודה ‪) ?( A‬הגוף יפול על הנקודה ‪(A‬‬
‫ג‪ .‬אם המהירות ההתחלתית של הגוף קטנה ב‪ 10% -‬מהמהירות המינימלית שחשבת בחלק‬
‫א' ‪ ,‬באיזה זווית ביחס לאנך ‪ OB‬ינתק הגוף מהמסילה? )‪(α = 133°‬‬
‫פרק ד' – עבודה ואנרגיה‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫‪ 4.7‬גוף שמסתו ‪ M=1kg‬משוחרר ממנוחה מהנקודה ‪ A‬הנמצאת‬
‫‪O‬‬
‫‪R‬‬
‫‪A‬‬
‫בקצה מסילה אנכית שצורתה רבע מעגל‪ .‬רדיוס המסילה‬
‫‪B‬‬
‫‪ R=2m‬והיא חסרת חיכוך‪.‬‬
‫‪d‬‬
‫אל תחתית המסילה המעגלית ‪ ,‬בנקודה ‪ , B‬מחובר משטח אופקי‪.‬‬
‫בין הגוף לבין המשטח האופקי לאורך קטע שאורכו ‪ d = lm‬קיים חיכוך שמקדמו הקינטי‬
‫‪ . µ k = 0.2‬בקצה הקטע המחוספס נמצא קפיץ כאשר הקטע עליו מונח הקפיץ חלק‪.‬‬
‫כאשר הקפיץ מחובר אל קיר אנכי‪ ,‬כמוראה בתרשים‪ .‬הגוף המשוחרר מקצה המסילה‬
‫המעגלית פוגע בקפיץ וגורם להתכווצות מכסימלית בשיעור ‪.0.1m‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫מהי מהירות הגוף ברגע הפגיעה בקפיץ? )‬
‫מהו קבוע הכוח של הקפיץ? ) ‪(k = 3600 N m‬‬
‫‪sec‬‬
‫‪m‬‬
‫‪(v = 6‬‬
‫עד לאיזה גובה מעל המשטח האופקי יגיע הגוף‪ ,‬לאחר שישתחרר מהקפיץ? ) ‪(h = 1.6 m‬‬
‫‪ 4.8‬גוף נמצא בין שני קפיצים שאינם מתוחים‪.‬‬
‫‪K2‬‬
‫מסתו של הגוף ‪ . 1 kg‬קבועי הקפיצים‬
‫‪K1‬‬
‫הם ‪. k 1 = 50 N m ; k 2 = 100 N m‬‬
‫‪10 cm‬‬
‫מזיזים את הגוף מרחק של ‪ 10 cm‬ימינה‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫מהו הכח )גודל וכיוון( הפועל על הגוף? ) ‪(F = −15 N‬‬
‫ב‪ .‬מהי האנרגיה הפוטנציאלית הכללית של המערכת? ) ‪= 0.75 J‬‬
‫ג‪.‬‬
‫‪p‬‬
‫‪(E‬‬
‫מה תהיה מהירות הגוף כשיעבור את הנקודה בה הקפיצים רפויים? ) ‪(v = 1.22 m sec‬‬
‫‪ 4.9‬בול קטן שמסתו ‪ m‬מחליק על מסילה המסתיימת במסילה‬
‫‪S‬‬
‫מעגלית אנכית‪ ,‬כמתואר בציור‪ .‬המסילה כולה נטולת חיכוך‪.‬‬
‫‪R‬‬
‫)‬
‫‪8Rg‬‬
‫= ‪(V‬‬
‫‪5R‬‬
‫א‪ .‬מהי המהירות של הבול )גודל וכיוון( בהגיעו לנקודה ‪? T‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪T‬‬
‫ב‪ .‬מהי התאוצה הרדיאלית והמשיקית בנקודה ‪? T‬‬
‫) ‪(aR = 8g ; aT = g‬‬
‫ג‪.‬‬
‫מה גודל הכוח השקול הפועל על הבול בנקודה ‪(F = 8.06 mg ) ? T‬‬
‫ד‪ .‬באיזה גובה מעל תחתית המסילה המעגלית יש לשחרר את הבול‪ ,‬כדי שבהגיעו אל‬
‫הנקודה ‪ Q‬תפעיל עליו המסילה כוח השווה למשקלו‪(h = 3R ) .‬‬
‫פרק ד' – עבודה ואנרגיה‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫‪ 4.10‬כבל מעלית נקרע כאשר המעלית בגובה ‪ 5m‬מעל לקפיץ בטחון שקבוע הקפיץ‬
‫שלו הוא ‪ , 120,000 N m‬מסת המעלית ‪. 2000 kg‬‬
‫מכשיר בטחון גורם לכח חיכוך קבוע של ‪ 4000N‬במהלך כל הנפילה והעליה‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫מהי מהירות המעלית ברגע פגיעתה בקפיץ? ) ‪(v = 8.94 m sec‬‬
‫מהו הכיווץ המכסימלי של הקפיץ? ) ‪(x = 1.32m‬‬
‫ג‪ .‬מהו הגובה מעל הנקודה בה הקפיץ רפוי אליו תעלה חזרה המעלית לאחר שחרור‬
‫הקפיץ? ) ‪(h' = 3.06m‬‬
‫‪v‬‬
‫‪ 4.11‬גוף שמסתו ‪ 5kg‬מחליק במהירות קבועה במורד מישור משופע‬
‫הנטוי בזווית ‪. 37°‬‬
‫א‪ .‬מהו מקדם החיכוך הקינטי בין הגוף והמישור? )‪= 0.75‬‬
‫‪(µ k‬‬
‫‪37°‬‬
‫מטילים את הגוף מתחתית המישור המשופע במהירות התחלתית ‪ 6 m sec‬כלפי מעלה‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫איזה מרחק יעלה הגוף עד עצירתו? ) ‪(d = 1.5 m‬‬
‫ג‪ .‬מהי אנרגית החום שתווצר תוך כדי עליית הגוף? ) ‪= 45 J‬‬
‫‪(Wf‬‬
‫‪c‬‬
‫‪se‬‬
‫‪m/‬‬
‫ד‪ .‬בהנחה שמקדם החיכוך הסטטי בין הגוף והמדרון‬
‫גדול ממקדם החיכוך הקינטי‪ ,‬האם ירד הגוף חזרה לאחר שייעצר?‬
‫נמק‪) .‬הגוף לא ירד חזרה למטה(‬
‫‪ 4.12‬כדור קטן שמסתו ‪ m‬קשור לקצה חוט שאורכו ‪. L‬‬
‫‪37°‬‬
‫‪L‬‬
‫קצהו השני של החוט קבוע בנקודה ‪ . O‬הכדור משוחרר ממצב שבו‬
‫החוט אופקי וישר‪ .‬כאשר החוט מגיע למצב אנכי‪ ,‬הוא נתקל במסמר‬
‫‪L‬‬
‫בנקודה ‪ , C‬שנמצאת במרחק‬
‫‪2‬‬
‫המסמר ניצב למישור התנועה של החוט‪.‬‬
‫א‪ .‬מהו הגודל של מהירות הכדור כאשר החוט יוצר זווית ‪ α‬עם ‪ . OC‬בטא‬
‫)‬
‫‪L/2‬‬
‫‪α‬‬
‫מתחת לנקודה ‪) O‬ראה תרשים(‪.‬‬
‫תשובתך באמצעות ‪gL(1 − cos α ) . α, L‬‬
‫‪O‬‬
‫= ‪(v‬‬
‫‪2‬‬
‫ב‪ .‬הראה כי ברגע שהמטיחות בחוט מתאפסת‪ ,‬מתקיים‪:‬‬
‫‪3‬‬
‫= ‪cos α‬‬
‫ג‪ .‬מה תהיה צורת המסלול של הכדור כל עוד המתיחות בחוט היא אפס? )קו ישר‪ ,‬מעגל‪,‬‬
‫פרבולה‪ ,‬אחר(? נמק‪) .‬פרבולה – זריקה משופעת(‪.‬‬
‫‪C‬‬
‫‪6‬‬
‫=‪v‬‬
‫פרק ד' – עבודה ואנרגיה‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫‪ 4.13‬גוף קטן שמסתו ‪ m‬מונח על כדור חלק שרדיוסו ‪ 2‬מטר‪ .‬הכדור קבוע במקומו‪.‬‬
‫‪m‬‬
‫א‪ .‬אם הגוף מתחיל לנוע ממנוחה‪ ,‬באיזה זווית יתנתק הגוף מכדור? )‪(θ = 48.2°‬‬
‫ב‪ .‬מהו המרחק לאורך קשת המעגל בה ינוע הגוף עד להתנתקותו? )‪(s = 1.68m‬‬
‫‪θ‬‬
‫ג‪ .‬אם היה קיים חיכוך‪ ,‬האם נקודת ההתנתקות הייתה נמוכה יותר או גבוהה‬
‫יותר ? )נמוכה יותר(‬
‫ד‪ .‬איזו מהירות התחלתית מינימלית יש להעניק לגוף‪ ,‬בנקודת השיא‪ ,‬כדי שיתנתק‬
‫מייד מין הכדור? )‪(v = 4.43 m sec‬‬
‫‪ 4.14‬בתרשים שלפניך מתוארת מסילה חסרת חיכוך ‪. ABCDEF‬‬
‫קטע המסילה ‪ AB‬הוא רבע מעגל שרדיוסו ‪ R‬ומרכזו ‪.O‬‬
‫‪A‬‬
‫‪O‬‬
‫קטע המסילה ‪ BCDE‬הוא מעגל שרדיוס ‪ r‬ומרכזו '‪. O‬‬
‫‪R‬‬
‫שתי הנקודות '‪ O , O‬נמצאות על אותו קו אנכי‪.‬‬
‫‪D‬‬
‫גוף קטן משוחרר ממנוחה בנקודה ‪ ,A‬ונע לאורך המסילה‪.‬‬
‫‪F‬‬
‫‪ EC‬הוא קוטר אופקי של המעגל שמרכזו '‪. O‬‬
‫‪C‬‬
‫‪B‬‬
‫א‪ .‬מהו וקטור המהירות בנקודה ‪ v = 2g(R − r ) ) ?C‬כלפי מעלה(‬
‫ב‪ .‬מהי התאוצה הרדיאלית בנקודה ‪) ?C‬‬
‫) ‪2g (R −r‬‬
‫‪r‬‬
‫=‬
‫‪R‬‬
‫'‪O‬‬
‫‪E‬‬
‫‪(a‬‬
‫ג‪ .‬מהי התאוצה המשיקית בנקודה ‪(a T = g ) ?C‬‬
‫ד‪ .‬חשב מה צריך להיות היחס המינימלי‬
‫‪R‬‬
‫‪r‬‬
‫כדי שהגוף לא יתנתק מהמסילה‬
‫המעגלית שמרכזה '‪( Rr = 2.5) ? Q‬‬
‫‪ 4.15‬חרוז שמסתו ‪ m‬משוחרר ממנוחה מנקודה ‪ A‬הנמצאת בגובה ‪ 4R‬מעל הנקודה ‪.B‬‬
‫‪A‬‬
‫החרוז מושחל על תייל המוצב במישור האנכי וניתן להזניח את החיכוך בינו לבין התייל‪.‬‬
‫מחוג הקטע המעגלי הוא ‪.R‬‬
‫)‬
‫א‪ .‬מה מהירות החרוז בעוברו בנקודה ‪5Rg ?C‬‬
‫‪4R‬‬
‫= ‪(v‬‬
‫‪D‬‬
‫‪C‬‬
‫ב‪ .‬מה תאוצת החרוז בנקודה ‪ C‬תאר את כיוון התאוצה בעזרת‬
‫הזווית שבין התאוצה והרדיוס בנקודה ‪; α = 9.8° ) C‬‬
‫‪sec 2‬‬
‫‪60°‬‬
‫‪B‬‬
‫‪m‬‬
‫‪(a = 50.7‬‬
‫ג‪ .‬מה הגובה המינימלי מעל הנקודה ‪ B‬אשר ממנו ניתן לשחרר את החרוז כך שיבצע הקפה‬
‫מעגלית שלמה? ) ‪(h = 2R‬‬
‫פרק ד' – עבודה ואנרגיה‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫‪ 4.16‬קפיץ שקבוע הכוח שלו ‪ 300 N / m‬מחובר‬
‫לקיר אנכי ומונח על מישור אופקי חלק‬
‫כמוראה בתרשים‪.‬‬
‫גוף שמסתו ‪ 250 gr‬נוגע בקצה השמאלי של‬
‫הקפיץ אך אינו מחובר אליו בזמן שהקפיץ מכווץ‬
‫בשיעור ‪ x‬לא ידוע‪ .‬לאחר שחרורו מחליק הגוף‬
‫‪370‬‬
‫ללא חיכוך ונע לאורך הצד הפנימי של מסילה‬
‫מעגלית זקופה שרדיוסה ‪ . 1m‬הגוף ניתק‬
‫מהמסילה בנקודה בה הרדיוס יוצר זווית של‬
‫‪ 37°‬מעל האופק‪.‬‬
‫א‪ .‬מהו הכווץ ההתחלתי ‪x‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫של הקפיץ ? )‪(x = 0.178m‬‬
‫לאיזה גובה מקסימלי מעל החלק האופקי של המסילה יגיע הגוף ? )‪(h = 1.792m‬‬
‫מהו המרחק האופקי שעובר הגוף תוך כדי מעופו באוויר עד פגיעתו ברצפה ? )‪(x = 1.2m‬‬
‫‪ 4.17‬חלקיק בעל מסה ‪ m‬מתחיל להחליק‬
‫‪V‬‬
‫מראש כדור חלק בעל רדיוס ‪ R‬שמונח על‬
‫מישור אופקי כמוראה בתרשים‪.‬‬
‫‪Rθ‬‬
‫א‪ .‬מהי הזווית ‪ θ‬ומהירות החלקיק ברגע‬
‫)‬
‫ניתוקו מהכדור ? ‪0.667 Rg‬‬
‫(‬
‫ב‪ .‬באיזה מרחק מנקודת המגע של הכדור עם המישור ינחת‬
‫החלקיק על המישור ? ) ‪(1.46R‬‬
‫)‬
‫ג‪ .‬מהי מהירותו של החלקיק )גודל וכיוון( ברגע פגיעתו במישור ? ‪Rg ;15.8°‬‬
‫‪(2‬‬
‫‪ 4.18‬גוף מחליק ללא חיכוך במהירות ‪ V0‬על מישור‬
‫אופקי המתחבר בנקודה ‪ A‬למסילה מעגלית‬
‫‪B‬‬
‫אנכית בעלת רדיוס ‪. R = 1m‬‬
‫בנקודה ‪ B‬הנמצאת בגובה ‪ h = 1.707 R‬מתנתק‬
‫‪R‬‬
‫‪O‬‬
‫‪h‬‬
‫‪0‬‬
‫הגוף מהמסילה וממשיך במעופו עד לפגיעתו במישור‬
‫‪A‬‬
‫האופקי בנקודה ‪. C‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫מהי מהירות הגוף בעוברו בנקודה ‪(2.65 m s ) ? B‬‬
‫מהי מהירותו ההתחלתית ‪ V0‬של הגוף ? ) ‪(6.41m s‬‬
‫ג‪ .‬מה המרחק בין הנקודות ‪ C‬ו ‪A -‬‬
‫? )‪(0.8m‬‬
‫‪C‬‬
‫‪V‬‬
‫פרק ה' – מתקף ותנע‬
‫מתקף‪:‬‬
‫תנע קווי‪:‬‬
‫‪r r‬‬
‫‪J = F ⋅ ∆t‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪p=m⋅v‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫המיתקף שווה לשינוי התנע הקווי של הגוף‪F ⋅ ∆t = ∆ (m ⋅ v ) :‬‬
‫חוק שימור התנע הקווי‪ :‬חוק וקטורי האומר כי במערכת בה לא פועלים על הגופים‬
‫כוחות חיצוניים‪ ,‬אזי נשמר הסכום הווקטורי של התנע הקווי של כל הגופים‪.‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪v‬‬
‫‪m1 v 1 + m 2 v 2 = m1 u1 + m 2 u 2‬‬
‫התנגשות אלסטית‪ :‬האנרגיה הקינטית הכללית לפני ההתנגשות שווה לאנרגיה‬
‫הקינטית הכללית לאחר ההתנגשות‪.‬‬
‫התנגשות אי אלסטית‪ :‬האנרגיה הקינטית הכללית לפני ההתנגשות גדולה מאנרגיה‬
‫הקינטית הכללית לאחר ההתנגשות‪.‬‬
‫התנגשות פלסטית‪ :‬התנגשות אי אלסטית שבה שני הגופים נצמדים ונעים יחד‬
‫לאחר ההתנגשות‪.‬‬
‫פרק ה' – מתקף ותנע‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫‪v‬‬
‫‪ 5.1‬גוף מחליק ממצב מנוחה במורד מדרון שזווית שיפועו היא ‪, α‬‬
‫בהגיעו לתחתית המדרון הוא מתנגש אלסטית‬
‫)ללא אבוד אנרגיה( בקיר הנטוי בזווית ‪ 90°‬למדרון‪,‬‬
‫ועולה שוב במדרון‪.‬‬
‫מהו היחס בין זמן הירידה לזמן העלייה‬
‫)מרגע ההתנגשות ועד לעצירה(‬
‫‪α‬‬
‫‪⎛ t1‬‬
‫⎞‬
‫א‪ .‬כאשר המדרון חלק‪⎜⎜ = 1 ⎟⎟ .‬‬
‫‪⎝ t2‬‬
‫⎠‬
‫⎞ ‪⎛ t 1 sin α + µ k cos α‬‬
‫= ⎜⎜‬
‫ב‪ .‬כאשר מקדם החיכוך הקינטי בין הגוף למדרון הוא ‪⎟⎟ . µ k‬‬
‫‪α‬‬
‫‪−‬‬
‫‪µ‬‬
‫‪α‬‬
‫‪t‬‬
‫‪sin‬‬
‫‪cos‬‬
‫‪k‬‬
‫‪⎝ 2‬‬
‫⎠‬
‫ג‪ .‬הראה כי התשובה בסעיף א' של השאלה מתקבלת כמקרה פרטי של התשובה בחלק ב' של‬
‫השאלה‪.‬‬
‫‪ 5.2‬שני כדורים שמסותיהם ‪ m1 = m‬ו ‪ m2 = 2m -‬קשורים‬
‫‪m‬‬
‫לתקרה באמצעות חוטים חסרי מסה‪) .‬אורך כל חוט – ‪.( L‬‬
‫מביאים את הכדור הקל )שמסתו ‪ (m‬למצב בו‬
‫החוט הקשור לכדור מתוח אופקית ומשחררים ממנוחה‪.‬‬
‫לאחר ההתנגשות ממשיכים שני הכדורים לנוע באותו כיוון‬
‫והכדור הכבד מתרומם מעל לנקודת ההתנגשות לגובה גדול פי ‪ 4‬מהכדור הקל‪.‬‬
‫נתונים‪g, m, L :‬‬
‫)‬
‫א‪ .‬מה מהירות הכדור הקל לפני ההתנגשות? ‪= 2gL‬‬
‫‪2‬‬
‫⎞‬
‫ב‪ .‬מה מהירות כל כדור לאחר ההתנגשות? ⎟ ‪2gL‬‬
‫‪5‬‬
‫⎠‬
‫‪1‬‬
‫‪m‬‬
‫‪2m‬‬
‫‪(v‬‬
‫= ‪; v' 2‬‬
‫‪1‬‬
‫⎛‬
‫‪2gL‬‬
‫= ‪⎜ v' 1‬‬
‫‪5‬‬
‫⎝‬
‫⎞ ‪4‬‬
‫‪L‬‬
‫⎛‬
‫ג‪ .‬לאיזה גובה מרבי מתרומם כל כדור לאחר ההתנגשות? ⎟ ‪L‬‬
‫= ‪; h2‬‬
‫= ‪⎜ h1‬‬
‫⎠ ‪25‬‬
‫‪25‬‬
‫⎝‬
‫‪⎛ ∆E‬‬
‫⎞‬
‫ד‪ .‬מה חלק האנרגיה באחוזים שהפך לחום? ⎟ ‪= 64%‬‬
‫⎜‬
‫‪⎝ E‬‬
‫⎠‬
‫‪ 5.3‬שני כדורים ‪ A, B‬שמסותיהם ‪ m A = m‬ו ‪ m B = 2m -‬תלויים מהתקרה‬
‫‪60°‬‬
‫זה לצד זה באמצעות שני חוטים חסרי מסה‪) .‬אורך כל חוט – ‪.( L‬‬
‫מסיטים את הכדור ‪ A‬הצידה כך שהחוט שלו יוצר זווית של ‪ 60°‬עם האנך‪.‬‬
‫משחררים את הכדור ‪ A‬ממנוחה‪ ,‬הוא פוגע בכדור ‪ B‬ונעצר מיד לאחר‬
‫ההתנגשות‪ .‬נתונים‪g, m, L :‬‬
‫‪A‬‬
‫‪m‬‬
‫‪m‬‬
‫‪2m‬‬
‫‪B‬‬
‫פרק ה' – מתקף ותנע‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫)‬
‫א‪ .‬מה מהירות הכדור ‪ A‬רגע לפני ההתנגשות? ‪= gL‬‬
‫‪A‬‬
‫‪(v‬‬
‫‪1‬‬
‫⎛‬
‫⎞‬
‫ב‪ .‬מה מהירות הכדור ‪ B‬מיד לאחר ההתנגשות? ⎟ ‪gL‬‬
‫= ‪⎜ vB‬‬
‫‪2‬‬
‫⎝‬
‫⎠‬
‫ג‪.‬‬
‫מהי המתיחות בחוט הקשור אל הכדור ‪ B‬מיד לאחר ההתנגשות? ) ‪(T = 2.5 mg‬‬
‫⎞‬
‫‪⎛ ∆E‬‬
‫⎜⎜‬
‫ד‪ .‬מהו אובדן האנרגיה המכנית באחוזים בהתנגשות זו? ⎟⎟ ‪= 50%‬‬
‫⎠‬
‫‪⎝ EA‬‬
‫‪ 5.4‬מגלשה חלקה לחלוטין מחוברת לשולחן אופקי שגובהו ביחס לרצפה הוא ‪.H‬‬
‫‪A‬‬
‫גוף קטן ‪ A‬שמסתו ‪ m‬מתחיל להחליק ממנוחה מנקודה הנמצאת‬
‫‪h‬‬
‫בגובה ‪ h‬מעל תחתית המסילה‪ .‬בתחתית המגלשה )ניתן להתייחס‬
‫‪B‬‬
‫אליה כאל משטח אופקי( נמצא במנוחה גוף קטן ‪ B‬שמסתו ‪.3m‬‬
‫ההתנגשות בין הגופים אלסטית לחלוטין וחזיתית‪.‬‬
‫נתונים‪g , m , h , H :‬‬
‫)‬
‫א‪ .‬מהי מהירות הגוף ‪ A‬רגע לפני התנגשותו? ‪2gh‬‬
‫‪H‬‬
‫= ‪(V‬‬
‫⎟⎞ ‪gh‬‬
‫ב‪ .‬מהן מהירויות הגופים מיד לאחר ההתנגשות?‬
‫⎠⎟ ‪2‬‬
‫⎛‬
‫= ‪⎜ V1 = − gh ; V2‬‬
‫⎜‬
‫‪2‬‬
‫⎝‬
‫⎞ ‪⎛ ' 1‬‬
‫ג‪ .‬לאיזה גובה מעל תחתית המסילה יחזור ויעלה הגוף ‪⎜ h = h ⎟ ? A‬‬
‫⎠ ‪4‬‬
‫⎝‬
‫⎞‬
‫⎛‬
‫ד‪ .‬כעבור כמה זמן מרגע ההתנגשות יפגע הגוף ‪ B‬ברצפה? ⎟ ‪⎜ t = 2 H‬‬
‫⎜‬
‫⎠⎟ ‪g‬‬
‫⎝‬
‫‪ 5.5‬כדור שמסתו ‪ M = 100 gr‬קשור לקצהו של חוט שאורכו ‪. L = 0.5 m‬‬
‫‪30°‬‬
‫משחררים את הכדור ממנוחה ממצב שבו החוט יוצר זווית בת ‪ 30°‬עם האנך‪.‬‬
‫‪L‬‬
‫הכדור מתנגש פלסטית בכדור שני שמסתו ‪ 3M‬התלוי בנקודה ‪ . A‬כמוראה‬
‫‪L‬‬
‫בתרשים‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫מהי מהירות הכדור רגע לפני ההתנגשות? ) ‪(v = 1.15 m sec‬‬
‫מהי מהירות שני הגופים הצמודים מיד לאחר ההתנגשות? ) ‪(v' = 0.29 m sec‬‬
‫עד לאיזו זווית עולים הגופים לאחר ההתנגשות? )‪(θ = 7.44°‬‬
‫מהו המתקף שהופעל על הגוף ‪ 3M‬בהתנגשות? )‪(J = 0.086 N ⋅ sec‬‬
‫‪m‬‬
‫‪m‬‬
‫‪3m‬‬
‫‪A‬‬
‫פרק ה' – מתקף ותנע‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫‪ 5.6‬כדור שמסתו ‪ 0.3kg‬נע במהירות של ‪ 10m/sec‬ופוגע בקיר‬
‫בזווית של ‪ 30 o‬לאנך עם הקיר‪ .‬הכדור חוזר באותה זווית‬
‫ובאותה המהירות‪ ,‬לאחר שהיה במגע עם הקיר במשך ‪.0.01sec‬‬
‫‪30°‬‬
‫‪30°‬‬
‫‪Y-Axis‬‬
‫א‪ .‬מהו המיתקף שפעל על הכדור? )‪(J = 5.2 N ⋅ sec‬‬
‫‪X-Axis‬‬
‫ב‪ .‬האם נשמר התנע הקווי בכיוון כלשהו? ‪ ).‬התנע הקווי נשמר בכיוון ‪( y‬‬
‫ג‪ .‬האם ההתנגשות הייתה אלסטית? )כן(‬
‫ד‪.‬‬
‫מהו הכוח הממוצע שפעל על הכדור? ) ‪(F = 520N‬‬
‫‪ 5.7‬קליע שמסתו ‪ m‬ומהירותו ‪ v‬עובר דרך מטוטלת בליסטית שמסתה ‪M‬‬
‫‪v‬‬
‫ויוצא ממנה במהירות‬
‫‪2‬‬
‫בכיוון התנועה המקורית של הקליע‪ .‬המטוטלת‬
‫‪O‬‬
‫תלויה בעזרת חוט שאורכו ‪.L‬‬
‫‪L‬‬
‫א‪ .‬מהו הערך המינימלי של ‪ v‬שעבורו תבצע המטוטלת סיבוב שלם‬
‫‪m‬‬
‫‪M‬‬
‫‪2M‬‬
‫⎛‬
‫⎞‬
‫במעגל זקוף? ⎟ ‪5gl‬‬
‫= ‪⎜v‬‬
‫‪m‬‬
‫⎝‬
‫⎠‬
‫‪v‬‬
‫ב‪ .‬כיצד תשתנה התוצאה אם במקום חוט‪ ,‬קושרים את המטוטלת לנקודה ‪ O‬בעזרת מוט חסר‬
‫‪2M‬‬
‫⎛‬
‫⎞‬
‫משקל בעל אותו אורך ‪4gl ⎟ ? L‬‬
‫= ‪⎜v‬‬
‫‪m‬‬
‫⎝‬
‫⎠‬
‫‪M‬‬
‫‪ 5.8‬קליע שמסתו ‪ m‬נע אופקית במהירות ‪v‬‬
‫וחודר לתוך מטוטלת שמסתה ‪ M‬הנמצאת במנוחה‪.‬‬
‫‪L‬‬
‫‪A‬‬
‫‪L‬‬
‫הקליע יוצא במהירות ‪ v/2‬מצידה השני של המטוטלת‪.‬‬
‫‪m‬‬
‫המטוטלת תלויה בחוט חסר מסה שאורכו ‪,L‬‬
‫המחובר אל ציר סיבוב אופקי ‪.A‬‬
‫‪v/2‬‬
‫‪m‬‬
‫‪M‬‬
‫‪v‬‬
‫‪2M‬‬
‫⎛‬
‫⎞‬
‫א‪ .‬מה מהירות הקליע אם ידוע שהמטוטלת עלתה לזווית מכסימלית בת ‪2gl ⎟ ? 90 o‬‬
‫= ‪⎜v‬‬
‫‪m‬‬
‫⎝‬
‫⎠‬
‫)‬
‫ב‪ .‬מה המיתקף שהקליע הפעיל על המטוטלת? ב‪2gl .‬‬
‫‪(J = M‬‬
‫ג‪ .‬מה המהירות המינימלית הדרושה לקליע על מנת שהמטוטלת תבצע סיבוב שלם מבלי‬
‫‪2M‬‬
‫⎛‬
‫⎞‬
‫שהחוט יתרופף? ⎟ ‪5gl‬‬
‫= ‪⎜v‬‬
‫‪m‬‬
‫⎝‬
‫⎠‬
‫פרק ה' – מתקף ותנע‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫‪ 5.9‬דיסקה שמסתה ‪ 2m‬מחליקה על משטח אופקי חלק‬
‫במהירות ‪ v o‬לאורך ציר ‪ ,X‬ומתנגשת בדיסקה שניה‬
‫שמסתה ‪ m‬הנמצאת במנוחה‪ .‬לאחר ההתנגשות נעה הדיסקה‬
‫הנפגעת במהירות ‪ 0.5v o‬בכיוון היוצר זווית בת ‪ 30o‬עם כיוון‬
‫תנועתה של הדיסקה הפוגעת‪.‬‬
‫א‪ .‬מהי המהירות הדיסקה שמסתה‬
‫‪m‬‬
‫‪30°‬‬
‫‪θ‬‬
‫‪2m‬‬
‫‪m‬‬
‫‪v0‬‬
‫‪2m‬‬
‫‪ 2m‬לאחר ההתנגשות? ) ‪(v' = 0.79 v 0 ; θ = 9.06°‬‬
‫ב‪ .‬האם ההתנגשות הנ"ל בין הדיסקות אלסטית לחלוטין? )לא‪ ,‬מכיוון ‪( ∆E = 0.755mv 0‬‬
‫‪ 5.10‬דיסקת הוקי ‪ A‬מחליקה על משטח קרח חלק במהירות‬
‫של ‪ v A = 20 m sec‬ופוגעת בדיסקה שוות מסה ‪ B‬הנמצאת במנוחה‪.‬‬
‫‪m‬‬
‫הדיסקות חלקות‪ .‬הדיסקה ‪ A‬מוסטת לזווית ‪ 37°‬מכיוון‬
‫תנועתה המקורית‪ .‬הדיסקה ‪ B‬נהדפת במהירות ‪v B = 16 m sec‬‬
‫כבתרשים‪ .‬מסת כל דיסקה ‪. m = 0.5 kg‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫חשב את מהירותה של הדיסקה ‪ A‬לאחר ההתנגשות‪(v'A = 5.42 m sec ) .‬‬
‫מצא את הכיוון אליו נהדפת הדיסקה ‪) . B‬חשב את הזווית ‪(θ = 11.7°) ( θ‬‬
‫‪m 37°‬‬
‫‪θ‬‬
‫‪m‬‬
‫‪m‬‬
‫‪20‬‬
‫‪m/s‬‬
‫‪vb=16‬‬
‫‪⎛ ∆E‬‬
‫⎞‬
‫ג‪ .‬איזה חלק מהאנרגיה הקינטית המקורית אבד במהלך התנגשות זו? ⎟ ‪= 28.6%‬‬
‫⎜‬
‫‪⎝ E‬‬
‫⎠‬
‫ד‪ .‬מה המתקף )גודל וכוון ( שהפעילה הדיסקה ‪ A‬על הדיסקה ‪ B‬בזמן ההתנגשות בין שתי‬
‫‪r‬‬
‫הדיסקות? ‪J B = 8.0 N ⋅ sec ; θ = −11.7°‬‬
‫)‬
‫(‬
‫‪ 5.11‬מגג בניין שגובהו ‪ 5m‬מעל משטח אופקי‪ ,‬נזרק גוף‬
‫‪v 0=8 m/s‬‬
‫פלסטלינה שמסתו ‪ 0.5kg‬בכוון אופקי במהירות ‪. v 0 = 8 m sec‬‬
‫במנוחה לפני ההתנגשות ומסתה ‪ . 1.5kg‬הזנח את גובה‬
‫הקרונית והתנגדות האוויר‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫חשב את המרחק שבין רגלי הבניין לבין נקודת הפגיעה בקרונית‪(x = 8m ) .‬‬
‫חשב את המהירות בה פגע גוש הפלסטלינה בקרונית‪(v = 12.81 m sec ; α = 51.34°) .‬‬
‫חשב את המהירות המשותפת של הפלסטלינה והקרונית לאחר ההתנגשות‪(u = 2 m sec) .‬‬
‫ד‪ .‬חשב את המרחק שעברה הקרונית עד שנעצרה‪ .‬נתון כי מקדם החיכוך בין הקרונית‬
‫והמשטח האופקי הוא ‪(x = 1m ) . 0.2‬‬
‫‪5m‬‬
‫גוש הפלסטלינה פגע בקרונית ונדבק אליה‪ ,‬הקרונית הייתה‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫פרק ה' – מתקף ותנע‬
‫‪ 5.12‬אדם שמסתו ‪ 80kg‬ניצב על משטח קרח חלק במרחק ‪ 1m‬מקיר אנכי‪ ,‬האדם זורק כלפי‬
‫הקיר במהירות ‪ ,3 m/sec‬כדור שמסתו ‪ . 2kg‬ההתנגשות בקיר היא התנגשות אלסטית‪.‬‬
‫האדם תופס את הכדור כשזה חוזר מהקיר‪.‬‬
‫א‪ .‬מהי מהירות האדם לאחר זריקת הכדור? )‪(v = −0.075 m sec‬‬
‫ב‪ .‬מהי מהירות מרכז המסה לאחר זריקת הכדור? )‪(v c.m = 0‬‬
‫ג‪ .‬מהי מהירות האדם לאחר תפישת הכדור? )‪(v = 0.146 m sec‬‬
‫ד‪ .‬מהו המרחק אותו התקדם האדם מרע זריקת הכדור עד לתפישתו? ) ‪(x = 0.0512m‬‬
‫ה‪ .‬האם נשמר התנע של מערכת אדם‪-‬כדור במשך כל התהליך? )לא(‬
‫‪ 5.13‬אדם שמסתו ‪ 80 kg‬עומד בקצה רפסודה שמסתה ‪ 160 kg‬ואורכה ‪ , 6m‬הרפסודה עומדת‬
‫במקום‪ ,‬האדם מתחיל ללכת במהירות קבועה של ‪ 3 m/s‬יחסית לנהר לכיוון הקצה השני של‬
‫הרפסודה‪.‬‬
‫א‪ .‬מהי מהירות מרכז המסה לאחר תחילת צעידת האדם? )‪(v c .m = 0‬‬
‫ב‪ .‬מהי מהירות הרפסודה לאחר תחילת צעידת האדם? )‪(v = −1.5 m sec‬‬
‫ג‪ .‬תוך כמה זמן יגיע האדם לקצה השני של הרפסודה? )‪(t = 1.33 sec‬‬
‫‪ 5.14‬גוף שמסתו ‪ m = 1kg‬מחליק לאורך ציר ‪x‬‬
‫במהירות ‪ . u = 2 m sec‬ברגע מסוים מתפוצץ הגוף‬
‫‪u‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫ומתחלק לשני חלקים‪ ,‬האחד מסתו ‪ m‬והשני מסתו ‪. m‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫השברים ממשיכים גם הם את תנועתם לאורך ציר ‪ . x‬ההתפוצצות משחררת אנרגיה של ‪2 J‬‬
‫המתווספת לאנרגיה הקינטית של המערכת‪.‬‬
‫א‪ .‬אילו חוקי שימור מתקיימים בתהליך שתואר? )תנע קווי‪ ,‬אנרגיה(‬
‫ב‪ .‬מה מהירות השברים לאחר ההתפוצצות? כמה פתרונות לבעיה? )יש להתייחס לכוון תנועת‬
‫השברים(‪; v 2 ' = 3.41 2) v1 ' = 4.83 ; v 2 ' = 0.59 m sec ) .‬‬
‫‪(1) v1 ' = −0.82‬‬
‫‪ 5.15‬פגז שמסתו ‪ m‬נורה במהירות ‪v 0 = 200 m sec‬‬
‫בזווית ‪ α = 37°‬לאופק‪ .‬בהגיעו לשיא המסלול מתפוצץ הפגז‬
‫לשני רסיסים שמסותיהם‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ . m 1 = m ; m 2 = m‬ההתפוצצות קצרה‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪37°‬‬
‫פרק ה' – מתקף ותנע‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫מאוד ובעקבותיה מתחיל הרסיס שמסתו ‪ m 1‬לנוע במהירות ‪ v 1 = 200 m sec‬אנכית מטה‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫מהו הגובה בו מתפוצץ הפגז? ) ‪(y = 720 m‬‬
‫מהו המרחק האופקי של נקודת ההתפוצצות מנקודת הירי? ) ‪(x = 1920 m‬‬
‫מהי מהירות הרסיס שמסתו ‪ m 2‬מיד לאחר ההתפוצצות? )‪(v 2 ' = 259.6 m sec ; θ = 22.6°‬‬
‫‪ 5.16‬שני גופים ‪ A‬ו‪ B -‬שמסותיהם ‪ 5 kg‬ו‪, 2 kg -‬‬
‫‪4 m/s‬‬
‫‪3 m/s‬‬
‫נעים זה לקראת זה על משטח אופקי חלק במהירויות‬
‫‪B‬‬
‫‪ 3 m sec ; 4 m sec‬בהתאמה‪ .‬קפיץ חסר מסה בעל קבוע‬
‫‪A‬‬
‫‪ 1750 N m‬מחובר אל אחד הגופים כמוראה בתרשים‪ .‬הגופים מתנגשים תוך כדי כיווץ הקפיץ‬
‫ונפרדים לאחר מכן‪.‬‬
‫א‪ .‬מהי מהירות כל גוף ברגע בו הקפיץ נמצא בכיווץ מכסימלי? )‪(V = 2 m sec‬‬
‫ב‪ .‬מהו הכיווץ המכסימלי של הקפיץ? ) ‪(x = 0.2m‬‬
‫ג‪ .‬מהי המהירות של כל גוף לאחר שהגופים נפרדים? ) ‪(v 1 ' = 0 ; v 2 ' = 7 m sec‬‬
‫‪ 5.17‬ארגז שמסתו ‪ M‬נע במהירות ‪ v 0‬על גבי עגלה הנמצאת במנוחה‬
‫‪L‬‬
‫על ריצפה אופקית חלקה‪ .‬הארגז מתנגש אלסטית לחלוטין‪ ,‬בדופן‬
‫הימנית של העגלה‪ .‬מסת העגלה ‪ 3M‬ואורכה ‪ .L‬ניתן להזניח את‬
‫‪v0‬‬
‫‪3M‬‬
‫‪M‬‬
‫החיכוך בין הארגז לעגלה‪.‬‬
‫א‪ .‬מהן מהירויות הארגז והעגלה מיד לאחר ההתנגשות ביניהם? )‬
‫‪v0‬‬
‫‪2‬‬
‫= ‪= − v20 ; v' 2‬‬
‫‪1‬‬
‫'‪(v‬‬
‫ב‪ .‬מהו המתקף הפועל על הארגז בהתנגשות? ) ‪ J = 1.5Mv 0‬ימינה(‬
‫ג‪ .‬תוך כמה זמן מרגע ההתנגשות נופל הארגז מהעגלה? ) = ‪(t‬‬
‫‪v0‬‬
‫‪ 5.18‬שני גופים ‪ A‬ו‪ B-‬נעים ימינה לאורך קו ישר על‬
‫‪L‬‬
‫‪10 m/s‬‬
‫‪4 m/s‬‬
‫‪2 kg‬‬
‫‪6 kg‬‬
‫משטח אופקי חסר חיכוך‪ .‬מסתו של הגוף ‪ A‬היא‬
‫‪ 2kg‬ומהירותו ‪ . 10 m sec‬מסתו של גוף ‪ B‬היא‬
‫‪ 6kg‬ומהירותו ‪ . 4 m sec‬אל גוף ‪ B‬צמוד מאחריו קפיץ בעל קבוע ‪ k = 800 N m‬ומסתו ניתנת‬
‫להזנחה‪.‬‬
‫א‪ .‬חשב את מהירותו של כל אחד משני הגופים לאחר ההתנגשות )כאשר שני הגופים כבר נפרדו(‬
‫) ‪(v 1 = 1 ; v 2 = 7 m sec‬‬
‫ב‪ .‬כאשר התכווצות הקפיץ מכסימלית מהירויות הגופים שוות‪ ,‬חשב מהירות זו? ) ‪(V = 5.5 m sec‬‬
‫פרק ה' – מתקף ותנע‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫ג‪ .‬מהי התכווצות מכסימלית של הקפיץ? )‪(x = 0.26m‬‬
‫‪ 5.18‬קליע בעל מסה של ‪ 3.5‬ק"ג נורה אופקית לעבר שתי קוביות הנמצאות במנוחה על‪-‬גבי‬
‫שולחן חסר חיכוך )המרחק בין הקוביות מספיק גדול כך שהקוביה הראשונה לא יכולה לפגוע‬
‫בשנייה(‪ .‬מסת הקוביה הראשונה ‪ 1.20‬ק"ג ומסת הקוביה השניה ‪ 1.80‬ק"ג‪ .‬הקליע עובר דרך‬
‫הקוביה הראשונה ונתקע בשניה‪ .‬בעוברו דרך הקוביה הראשונה הוא מעניק לקוביה מהירות‬
‫של‬
‫‪s‬‬
‫‪ , 0.63 m‬ולאחר שהוא ננעץ בקוביה השניה‪ ,‬מהירותה‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪s‬‬
‫‪. 1.4 m‬‬
‫מהי מהירות הקליע לאחר שחדר דרך הקוביה הראשונה? ) ‪(2.1 m s‬‬
‫מהי המהירות ההתחלתית של הקליע? ) ‪(2.3 m s‬‬
‫‪ 5.19‬כדור קטן שמסתו ‪m‬‬
‫ומהירותו התחילית ‪V0‬‬
‫מתנגש התנגשות אלסטית לחלוטין‬
‫וחזיתית בכדור שני זהה נייח )ראה‬
‫תרשים א'(‬
‫א‪.‬‬
‫‪0‬‬
‫‪m‬‬
‫‪V‬‬
‫‪m‬‬
‫תרשים א'‬
‫‪m‬‬
‫הוכח כי לאחר ההתנגשות‬
‫הכדור הפוגע ייעצר והכדור הנפגע‬
‫יקבל את כל מהירותו התחילית‬
‫של הכדור הפוגע‬
‫‪θ1‬‬
‫‪θ2‬‬
‫‪m‬‬
‫‪0‬‬
‫‪m‬‬
‫‪V‬‬
‫‪m‬‬
‫תרשים ב’‬
‫הנח כעת כי ההתנגשות בין שני‬
‫הכדורים הזהים אינה חזיתית )הכדור השני עדיין נייח וההתנגשות אלסטית כבחלק א(‬
‫ב‪ .‬הוכח כי הזווית בין שני הכדורים לאחר ההתנגשות בתנאים הנ''ל תהיה תמיד ישרה‬
‫)כלומר ‪( θ1 + θ 2 = 90o‬‬
‫‪X‬‬
‫פרק ה' – מתקף ותנע‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫‪ 5.20‬גוף שמסתו ‪ , M‬הנמצא במנוחה על משטח אופקי‬
‫חלק בראשית הצירים‪ ,‬מתבקע לפתע‪ ,‬כתוצאה‬
‫מכוחות פנימיים‪ ,‬לשלושה רסיסים‪ .‬רסיס אחד‬
‫‪Y‬‬
‫‪3‬‬
‫‪v0‬‬
‫‪2‬‬
‫שמסתו ‪ 0.5M‬נע לאחר הפיצוץ בכיוון החיובי של‬
‫ציר ‪ X‬במהירות ‪ . v 0‬רסיס שני שמסתו ‪ 0.25M‬נע‬
‫בכיוון החיובי של ציר ‪ Y‬במהירות ‪) 1.5v 0‬ראה‬
‫‪1‬‬
‫‪M‬‬
‫‪4‬‬
‫‪v0‬‬
‫‪X‬‬
‫שירטוט(‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪M‬‬
‫‪2‬‬
‫א‪ .‬מצא את כיוון תנועתו ואת מהירותו של הרסיס‬
‫השלישי‪(v = 2.5v0 ,θ = 216°) .‬‬
‫ב‪ .‬אם ידוע כי מסת הגוף כולו )לפני הפיצוץ( היא ‪ M = 100 kg‬ושהאנרגיה הקינטית‬
‫שהשתחררה בפיצוץ היא ‪ , E k = 10 J‬חשב מספרית את‬
‫‪5‬‬
‫‪(27.6 m s ) ? v 0‬‬
‫‪ 5.21‬שני כדורים‪ ,‬התחתון בעל רדיוס ‪ 2a‬והעליון בעל רדיוס ‪a‬‬
‫)יחס המסות הוא ‪ (8‬נופלים מגובה ‪) h‬נמדד ממרכז הכדור התחתון(‬
‫‪a‬‬
‫כמוראה בתרשים‪ .‬בהנחה שמרכזי הכדורים נמצאים על קו אנכי‬
‫וכל ההתנגשויות הן אלסטיות‪,‬‬
‫‪2a‬‬
‫א‪ .‬מהי מהירות הכדור התחתון ברגע הגיעו לקרקע ?‬
‫)‬
‫‪2 g ( h − 2a‬‬
‫‪(−‬‬
‫‪h‬‬
‫)‬
‫ב‪ .‬מהי מהירות הכדור התחתון מיד לאחר פגיעתו בקרקע ? ‪2 g (h − 2a‬‬
‫(‬
‫ג‪ .‬האם התנע של הכדור התחתון נשמר בזמן התנגשותו בקרקע? )לא(‬
‫)‬
‫ד‪ .‬מהי מהירות הכדור העליון ברגע שהכדור התחתון הגיע לקרקע ? ‪2 g (h − 2a‬‬
‫ה‪.‬‬
‫‪(2.55‬‬
‫מהו הגובה המרבי אליו יגיע הכדור העליון ? ))‪(3a + 6.53(h − 2a‬‬
‫‪M‬‬
‫‪ 5.22‬כדור שמסתו ‪ M‬נמצא במנוחה על שולחן אופקי חלק‪ .‬כדור שני שמסתו‬
‫‪3‬‬
‫במהירות ‪ v‬לעבר הכדור הראשון ומתנגש בו‪ .‬כתוצאה מהתנגשות זו נע הכדור הפוגע במהירות‬
‫= ‪ m‬נע‬
‫‪v‬‬
‫‪12‬‬
‫כל אחד ‪ ( m‬הנעים כמתואר בתרשים‪ ,‬כאשר מהירותו של רסיס מס' ‪ 3‬נתונה ואילו עבור רסיסים‬
‫בכוון מנוגד לכוון תנועתו המקורי ואילו הכדור הנייח מתפרק לשלושה רסיסים זהים )מסת‬
‫מס' ‪ 2‬ו ‪ 3‬נתון רק כוון המהירות‪.‬‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫א‪.‬‬
‫פרק ה' – מתקף ותנע‬
‫מצאו את גודלן של מהיריות הרסיסים ‪ 2‬ו ‪(0.29v ,0.51v ) .3‬‬
‫ב‪ .‬כדי לפרק את הכדור ‪ M‬לשלושת רסיסיו דרוש להשקיע אנרגית פירוק ‪ . E0‬האם ניתן לחשב‬
‫אנרגיה זו ? אם כן חשבו את ‪ E0‬ואם לא נמקו מדוע‪(E v < 0.2mv ) .‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪v/2‬‬
‫אחרי ההתנגשות‬
‫לפני ההתנגשות‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪300‬‬
‫‪600‬‬
‫‪m‬‬
‫‪v/12‬‬
‫‪v‬‬
‫‪M‬‬
‫‪m‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ 5.23‬גוף שמסתו ‪ 3m‬משוחרר ממנוחה מנקודה‬
‫‪3m‬‬
‫הנמצאת בגובה ‪ 2h‬מעל הקצה התחתון האופקי‬
‫של מסילה אנכית חלקה‪ .‬בהגיעו אל תחתית‬
‫המסילה נדבק הגוף לכדור שמסתו ‪ m‬התלוי בקצה‬
‫‪2h‬‬
‫‪h‬‬
‫‪m‬‬
‫חוט שאורכו ‪ , h‬כמוראה בתרשים‪ .‬נתונים‪:‬‬
‫‪. g , h, m‬‬
‫)‬
‫א‪ .‬מהי מהירות הגופים מיד לאחר ההתנגשות ? ‪gh‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪(1.5‬‬
‫מהי המתיחות בחוט מיד לאחר ההתנגשות ? ) ‪(13mg‬‬
‫)‬
‫ג‪ .‬מהו המתקף הקווי שהפעיל הגוף ‪ 3m‬על הכדור בהתנגשות ? ‪gh‬‬
‫ד‪.‬‬
‫‪(1.5m‬‬
‫כמה אנרגיה מכנית אבדה כתוצאה מההתנגשות ? )‪(1.5mgh‬‬
‫‪ 5.24‬שני חרוזים קטנים שמסותיהם ‪ M‬ו ‪m‬‬
‫‪C‬‬
‫מושחלים על טבעת אנכית חלקה שרדיוסה ‪ . R‬החרוז‬
‫שמסתו ‪ M‬משוחרר ממנוחה מהנקודה ‪ B‬הנמצאת‬
‫‪M‬‬
‫‪B‬‬
‫‪R‬‬
‫בגובה ‪ 1.5R‬מעל תחתית הטבעת )הנקודה ‪,(A‬‬
‫כמוראה בתרשים‪ .‬החרוז שמסתו ‪ m‬נמצא במנוחה‬
‫בתחתית הטבעת‪ .‬ההתנגשות בין החרוזים אלסטית‬
‫לחלוטין‪ .‬נתונים‪. M , m, R, g :‬‬
‫‪1 .5 R‬‬
‫‪m‬‬
‫‪A‬‬
‫פרק ה' – מתקף ותנע‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫⎞ ‪⎛ 2 3gR‬‬
‫⎜‬
‫א‪ .‬מהי מהירותו של החרוז שמסתו ‪ m‬מיד לאחר ההתנגשות ? ⎟‬
‫⎟ ‪⎜ 1+ m‬‬
‫⎠ ‪M‬‬
‫⎝‬
‫ב‪ .‬מהי המסה ‪ M‬הקטנה ביותר )בטאו את תשובתכם באמצעות ‪ ( m‬שתגרום לכך שהחרוז‬
‫שמסתו ‪ m‬יצליח להגיע לפסגת הטבעת )הנקודה ‪(M = 1.366m) .(C‬‬
‫ג‪ .‬עבור המקרה בו המסה ‪ M‬היא המסה המינימאלית שמצאת בסעיף ב'‪ ,‬לאיזה גובה יעלה‬
‫החרוז שמסתו‬
‫‪ M‬לאחר ההתנגשות ? ) ‪(h = 0.036R‬‬
‫ד‪ .‬מהי המסה ‪ M‬הקטנה ביותר )בטאו את תשובתכם באמצעות ‪ ( m‬שתגרום לכך שהחרוז‬
‫שמסתו ‪ m‬לא יעיק על הטבעת בנקודה‬
‫‪(M = 1.82m) ? C‬‬
‫‪ 5.25‬שלושה כדורים שמסותיהם ‪ , m , 2m‬ו‪ 7m -‬מונחים לאורך קו ישר על שולחן אופקי חלק‪,‬‬
‫כמוראה בתרשים‪ .‬הכדור שמסתו ‪ 2m‬נע‬
‫במהירות ‪ V‬ומתנגש אלסטית לחלוטין‬
‫בכדור שמסתו ‪ . m‬שלוש שניות לאחר‬
‫מכן מתנגש הכדור שמסתו ‪ m‬בכדור‬
‫‪V‬‬
‫‪m‬‬
‫‪7m‬‬
‫‪2m‬‬
‫שמסתו ‪ 7m‬התנגשות פלסטית‪ .‬נתונים‪:‬‬
‫‪. m, V‬‬
‫א‪.‬‬
‫מהי מהירות כל כדור מיד לאחר ההתנגשות הראשונה ? ) ‪(v 3 , 4v 3‬‬
‫ב‪.‬‬
‫מהי המהירות המשותפת של הכדורים שמסותיהם ‪ m‬ו‪ 7m -‬לאחר ההתנגשות הפלסטית ) ‪(v 6‬‬
‫ג‪ .‬כמה זמן חולף מרגע ההתנגשות הראשונה ועד ההתנגשות השלישית )של הכדור שמסתו ‪m‬‬
‫בשני הכדורים הדבוקים( ? )‪(t = 21sec‬‬
‫‪ 5.26‬עגלה שמסתה ‪ 4m‬עשויה לנוע ללא חיכוך על משטח אופקי‪ .‬גוף שמסתו ‪ m‬מוטל על הקצה‬
‫האופקי של העגלה במהירות ‪ V0‬בזמן שהעגלה נמצאת במנוחה‪ .‬אין חיכוך בין העגלה והגוף‪.‬‬
‫נתונים‪. g ,V0 ,m :‬‬
‫א‪.‬‬
‫מהו הרכיב האופקי של מהירות מרכז המסה ? ) ‪(0.2v0‬‬
‫ב‪ .‬מהו הגובה המקסימאלי )מעל מקום הטלתו על העגלה (‬
‫אליו מגיע הגוף על העגלה? ) ‪(h = 0.008v‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫ג‪ .‬מהן המהירויות של הגוף והעגלה כאשר הגוף חוזר‬
‫לנקודה ‪A‬‬
‫? ) ‪(0.4v0 , − v0‬‬
‫‪V0‬‬
‫‪4m‬‬
‫‪m‬‬
‫‪A‬‬
‫פרק ו' ‪ -‬תנועה הרמונית פשוטה ותנועה מחזורית‬
‫תנועה הרמונית היא תנועה שבה ה הגוף נע בהשפעת כח שקול מחזיר‪ ,‬שגודלו‬
‫פרופורציונלי למרחק הגוף מנקודת שיווי המשקל‪ .‬בתנועה הרמונית פשוטה‬
‫מזניחים את הריסון של כח החיכוך‪.‬‬
‫הכח ההרמוני המחזיר‪:‬‬
‫התאוצה בתנועה הרמונית‪:‬‬
‫‪v‬‬
‫‪r‬‬
‫‪∑ F = −k ⋅ x‬‬
‫‪r‬‬
‫‪k r‬‬
‫‪a =− ⋅x‬‬
‫‪m‬‬
‫זמן מחזור‪:‬‬
‫‪m‬‬
‫‪k‬‬
‫תדירות‪:‬‬
‫‪1 k‬‬
‫‪2π m‬‬
‫=‪f‬‬
‫‪2π‬‬
‫‪= 2 πf‬‬
‫‪T‬‬
‫=‪ω‬‬
‫תדירות זוויתית‪:‬‬
‫‪k‬‬
‫‪m‬‬
‫=‪ω‬‬
‫‪1‬‬
‫‪kA 2‬‬
‫‪2‬‬
‫=‪E‬‬
‫תדירות זוויתית בתנועה הרמונית‪:‬‬
‫האנרגיה הכללית בתנועה הרמונית‪:‬‬
‫העתק כפונקציה של הזמן‪:‬‬
‫‪T = 2⋅π‬‬
‫) ‪x = A ⋅ cos(ωt + ϕ‬‬
‫המהירות כפונקציה של הזמן‪:‬‬
‫) ‪v = − ω ⋅ A ⋅ sin(ωt + ϕ‬‬
‫התאוצה כפונקציה של הזמן‪:‬‬
‫) ‪a = − ω 2 ⋅ A ⋅ cos(ωt + ϕ‬‬
‫זמן מחזור של מטוטלת מתמטית‪:‬‬
‫‪L‬‬
‫‪g‬‬
‫‪T = 2π‬‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫פרק ו' – תנועה מחזורית והרמונית‬
‫‪ 6.1‬מסה של ‪ 2kg‬קשורה לקפיץ שקבוע הקפיץ שלו ‪. 300 N/m‬‬
‫על המסה הזו מונחת מסה שניה של ‪ .1gk‬מקדם החיכוך‬
‫‪1 kg‬‬
‫הסטטי שבין שתי המסות שווה ל – ‪ .0.2‬המישור חלק‪.‬‬
‫‪2 kg‬‬
‫מסיטים את שתי המסות מנקודת שיווי המשקל‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫מהו זמן המחזור של התנודה? )‪(T = 0.628 sec‬‬
‫ב‪.‬‬
‫מה המשרעת המקסימלית האפשרית כדי ששני גופים ינועו יחד? ) ‪(A = 0.02 m‬‬
‫ג‪ .‬אם המסה העליונה ניתקת בנקודה בה הכוח מקסימלי מה יהיו זמן המחזור והמשרעת‬
‫החדשים של התנודה? ) ‪(T = 0.51sec ; A' = A = 0.02 m‬‬
‫‪ 6.2‬גוף שמסתו ‪ m‬נמצא על משטח אופקי חלק‬
‫‪2m‬‬
‫ומחובר אל קפיץ שקבוע הכוח שלו ‪ .k‬הגוף מבצע תנועה‬
‫הרמונית פשוטה שמשרעתה ‪ .A‬ברגע שהגוף חולף דרך נקודת‬
‫‪m‬‬
‫שיווי המשקל נופל עליו אנכית גוף שני‪ ,‬שמסתו ‪ 2m‬וניצמד‬
‫אליו‪ .‬בטא את תשובותיך בעזרת הנתונים‪g, A, k, m :‬‬
‫⎛‬
‫⎞‬
‫א‪ .‬מהי מהירותם המשותפת של שני הגופים‪ ,‬מיד לאחר שהם נצמדים? ⎟ ‪⎜ υ' = 1 k A‬‬
‫⎜‬
‫⎠⎟ ‪3 m‬‬
‫⎝‬
‫⎛‬
‫‪k‬‬
‫⎟⎞ ‪A‬‬
‫‪⎜f = 1‬‬
‫ב‪ .‬מהי תדירות התנודות והמשרעת של הגופים הצמודים?‬
‫;‬
‫‪A‬‬
‫'‬
‫=‬
‫⎜‬
‫‪2π 3m‬‬
‫⎠⎟ ‪3‬‬
‫⎝‬
‫⎛‬
‫⎞ ‪1 KA‬‬
‫= ‪⎜⎜ a max‬‬
‫ג‪ .‬מהי התאוצה המקסימלית של שני הגופים הצמודים? ⎟⎟‬
‫⎠ ‪3 3 m‬‬
‫⎝‬
‫‪ 6.3‬גוף מחליק הלוך ושוב בין שני מישורים משופעים חלקים שזווית נטייתם ‪ α‬משחררים את‬
‫הגוף מגובה ‪ h‬כמתואר בציור‪.‬‬
‫⎟⎞ ‪2h‬‬
‫א‪ .‬מהו הביטוי לזמן המחזור של התנועה?‬
‫⎠⎟ ‪g‬‬
‫⎛‬
‫‪⎜T = 4‬‬
‫⎜‬
‫‪sin α‬‬
‫⎝‬
‫‪h‬‬
‫ב‪ .‬האם התנועה היא תנועה מחזורית? )כן(‬
‫ג‪ .‬האם התנועה היא תנועה הרמונית? )לא(‬
‫ד‪ .‬כיצד נראה גרף המהירות‪ ,‬כפונקציה של הזמן? ) ‪= g sin αt‬‬
‫‪α‬‬
‫‪(v t‬‬
‫‪α‬‬
‫פרק ו' – תנועה מחזורית והרמונית‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫‪ 6.4‬קליע שמסתו ‪ m=10gr‬נורה במהירות של ‪ 200 m/sec‬לתוך בול עץ שמסתו ‪,M=4.99k‬‬
‫ונתקע בו‪ .‬בול העץ נמצא לפני הפגיעה במנוחה על משטח חלק‪ ,‬כאשר הוא קשור לקפיץ בעל‬
‫קבוע כוח של ‪.100 N/m‬‬
‫א‪ .‬מהי המהירות המכסימלית של‬
‫ב‪.‬‬
‫התנועה ההרמונית? ) ‪(Vmax = 0.4 m sec‬‬
‫מהי משרעת תנועה? ) ‪(A = 0.089m‬‬
‫‪m‬‬
‫‪M‬‬
‫‪v0‬‬
‫ג‪ .‬מהו הביטוי להעתק‪ ,‬כפונקציה של זמן‪ ,‬אם‬
‫תחילת המדידה נעשית מיד לאחר כניסת הקליע? )) ‪(x = 0.089 sin(4.47t‬‬
‫ד‪ .‬מהו הביטוי למהירות כפונקציה של הזמן? )) ‪(v = 0.4 sin(4.47t‬‬
‫‪ 6.5‬גוף שמסתו ‪ 4kg‬מחובר לקפיץ אופקי בעל קבוע כוח של ‪ .100N/m‬הגוף הועתק ‪10cm‬‬
‫ימינה ממצב שיווי המשקל ושוחרר בזמן ‪. t=0‬‬
‫א‪ .‬מה מהירותו ותאוצתו המקסימליים של הגוף?‬
‫) ‪= ±0.5 m sec ; a max = 2.5 m sec 2‬‬
‫‪max‬‬
‫‪(v‬‬
‫‪M‬‬
‫‪M‬‬
‫ב‪ .‬רשום ביטוי למקומו ‪ ,‬מהירותו ותאוצתו של הגוף כפונקציה של זמן‪.‬‬
‫)) ‪(x = 0.1 cos(5t ) ; v = −0.5 sin(5t ) ; a = −2.5 cos(5t‬‬
‫‪10 cm‬‬
‫ג‪ .‬מה מהירותו ותאוצתו של הגוף כאשר ההעתק הוא ‪? x=5cm‬‬
‫) ‪; a = −1.25 m sec 2‬‬
‫‪sec‬‬
‫‪m‬‬
‫‪(v = ±0.433‬‬
‫‪ 6.6‬גוף שמסתו ‪ M=8kg‬תלוי בקצהו של קפיץ שהקבוע שלו הוא ‪ k=200N/M‬ואורכו הרפוי‬
‫‪ . L 0 = 70cm‬מרימים את הגוף ‪ 20cm‬מעל נקודת שווי המשקל שלו ומשחררים אותו‬
‫ממנוחה‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫מהו אורך הקפיץ כשהגוף בשיווי משקל? ) ‪(l 0 = 1.1m‬‬
‫מהו זמן המחזור של תנודות הגוף? )‪(T = 1.25 sec‬‬
‫ג‪ .‬מהי המהירות המכסימלית של הגוף במהלך תנודותיו? ) ‪= 1 m sec‬‬
‫ד‪ .‬תוך כמה זמן מרגע שחרורו יעבור הגוף מרחק של ‪ 8cm‬מנקודת‬
‫השחרור? )‪(t = 0.185 sec‬‬
‫‪(v max‬‬
‫‪M‬‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫פרק ו' – תנועה מחזורית והרמונית‬
‫‪ 6.7‬בול עץ שמסתו ‪ M = 3m‬מחובר אל קפיץ‬
‫בעל קבוע כח ‪ K‬כמתואר בתרשים‪.‬‬
‫‪m‬‬
‫‪M‬‬
‫‪v0‬‬
‫הבול מונח על משטח אופקי חלק‪.‬‬
‫קליע שמסתו ‪ m‬נע אופקית במהירות ‪ v 0‬ופוגע בבול הנמצא במנוחה במצב בו הקפיץ רפוי‪.‬‬
‫הקליע חודר אל תוך הבול תוך זמן קצר מאוד ונשאר תקוע בתוכו‪.‬‬
‫⎞ ‪1‬‬
‫⎛‬
‫א‪ .‬מהי המהירות המשותפת של הבול והקליע מיד לאחר חדירת הקליע לבול? ⎟ ‪⎜ V = v 0‬‬
‫⎠ ‪4‬‬
‫⎝‬
‫⎟⎞ ‪m‬‬
‫ב‪ .‬מהי משרעת התנודות שמבצעים הבול והקליע?‬
‫⎠⎟ ‪k‬‬
‫⎛‬
‫‪v‬‬
‫‪⎜A = 0‬‬
‫⎜‬
‫‪2‬‬
‫⎝‬
‫⎞‬
‫⎛‬
‫ג‪ .‬תוך כמה זמן מרגע פגיעת הקליע מגיעה המערכת למנוחה רגעית? ⎟ ‪⎜ t = π m‬‬
‫⎜‬
‫⎠⎟ ‪k‬‬
‫⎝‬
‫ד‪ .‬רשום ביטוי מפורש עבור ההעתק של הבול ממצבו ההתחלתי כפונקציה של הזמן‪ .‬הנח שרגע‬
‫⎞⎞ ‪⎛ 1 k‬‬
‫‪m‬‬
‫⎜⎜‪sin‬‬
‫ההתנגשות הוא ‪t ⎟⎟ ⎟ . t = 0‬‬
‫⎟‬
‫‪k‬‬
‫‪2‬‬
‫‪m‬‬
‫⎝‬
‫⎠⎠‬
‫⎛‬
‫‪⎜ x = v0‬‬
‫⎜‬
‫‪2‬‬
‫⎝‬
‫⎛‬
‫⎛‬
‫⎞⎞‬
‫ה‪ .‬רשום ביטוי עבור המהירות הרגעית של הבול כפונקציה של הזמן‪⎜ v = v 0 cos⎜ 1 k t ⎟ ⎟ .‬‬
‫⎟⎟ ‪⎜ 2 m‬‬
‫⎜‬
‫‪4‬‬
‫⎝‬
‫⎠⎠‬
‫⎝‬
‫‪ 6.8‬גוף שמסתו ‪ M‬נמצא על משטח אופקי חלק ומחובר‬
‫‪M‬‬
‫אל קפיץ שקבוע הכוח שלו ‪ . K‬הגוף מבצע תנועה הרמונית‬
‫פשוטה שמשרעתה ‪ .A‬ברגע שהגוף חולף דרך נקודת שווי‬
‫המשקל נופל עליו אנכית גוף שני‪ ,‬שמסתו אף היא ‪ , M‬ונצמד‬
‫‪M‬‬
‫אליו‪) .‬הנח שההתנגשות קצרה‪(.‬‬
‫⎞‬
‫⎛‬
‫א‪ .‬מהי מהירותם המשותפת של שני הגופים מיד לאחר שהם נצמדים? ⎟ ‪⎜ v' = 1 k A‬‬
‫⎜‬
‫⎠⎟ ‪2 M‬‬
‫⎝‬
‫⎛‬
‫⎞ ‪A‬‬
‫= '‪⎜⎜ A‬‬
‫ב‪ .‬מהי תדירות התנודות של שני הגופים הצמודים‪ ,‬ומהי המשרעת החדשה? ⎟⎟‬
‫⎠‪2‬‬
‫⎝‬
‫⎛‬
‫⎞ ‪1 kA‬‬
‫= ‪⎜⎜ a max‬‬
‫ג‪ .‬מהי התאוצה המכסימלית של שני הגופים הצמודים? ⎟⎟‬
‫⎠‪2 2 M‬‬
‫⎝‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫פרק ו' – תנועה מחזורית והרמונית‬
‫‪ 6.9‬גוף קטן שמסתו ‪ m = 0.25 kg‬מונח על בול שמסתו זניחה‬
‫‪m‬‬
‫המחובר אל קפיץ ומתנדנד בתנועה הרמונית פשוטה על משטח‬
‫אופקי חלק ‪ .‬משרעת התנועה היא ‪A = 0.1 m‬‬
‫ותדירותה ‪ . f = 1 Hz‬מקדם החיכוך הסטטי בין הגוף ובין הבול הוא ‪µ s = 0.6‬‬
‫א‪ .‬מהו קבוע הקפיץ? ) ‪(k = 9.86 N n‬‬
‫ב‪ .‬מהו הכוח המכסימלי הפועל על הגוף העליון במהלך התנודות? ) ‪= 0.986N‬‬
‫‪(Fmax‬‬
‫ג‪ .‬מהי המשרעת המכסימלית שניתן להעניק למערכת כך שהגוף העליון לא יחליק ממקומו על‬
‫גבי הבול? )‪(A' = 0.15 m‬‬
‫‪ 6.10‬על רצפה אופקית חלקה מונח גוף שמסתו ‪3m‬‬
‫‪m‬‬
‫המחובר אל קצהו של קפיץ אופקי שאורכו הרפוי ‪l 0‬‬
‫והקבוע שלו ‪ . k‬כאשר קצהו השני של הקפיץ מחובר‬
‫אל קיר אנכי‪ .‬הגוף מתנודד בהשפעת הקפיץ בתנועה‬
‫‪3m‬‬
‫הרמונית פשוטה שמשרעתה ‪ . A‬במהלך התנודות מפילים‬
‫על הגוף המתנודד גוף שני שמסתו ‪ m‬וכתוצאה מכך נצמדים הגופים‪ .‬שני הגופים מבצעים‬
‫במשותף תנועה הרמונית פשוטה‪ .‬נתונים‪l 0 , m , k, A :‬‬
‫א‪ .‬מהי המהירות המכסימלית של הגוף התחתון במהלך תנודותיו לפני הפלת הגוף השני?‬
‫⎟⎞ ‪k‬‬
‫‪A‬‬
‫⎠⎟ ‪3m‬‬
‫⎛‬
‫= ‪⎜ v max‬‬
‫⎜‬
‫⎝‬
‫ב‪ .‬בהנחה שהגוף השני נצמד אל הגוף הראשון בקצה נתיב התנודות‪ ,‬מהי תדירות התנודות‬
‫⎞‬
‫המשותפות ומהי משרעתן? ⎟⎟ ‪; A' = A‬‬
‫⎠‬
‫⎛‬
‫‪k‬‬
‫‪⎜f'= 1‬‬
‫⎜‬
‫‪2π 4m‬‬
‫⎝‬
‫ג‪ .‬בהנחה שהגוף השני נצמד אל הגוף הראשון בנקודת שיווי המשקל של המערכת‪ ,‬מהי‬
‫המהירות המקסימלית של התנודות המשותפות ומהי משרעתן?‬
‫⎞‬
‫⎛‬
‫⎟ ‪⎜ v'max = 3 k A ; A' = 3 A‬‬
‫⎜‬
‫‪4 3m‬‬
‫⎠⎟ ‪2‬‬
‫⎝‬
‫ד‪ .‬האם תלויות התשובות לסעיפים ב' ו‪-‬ג' בגובה ממנו הופל הגוף השני? נמק )התשובות‬
‫אינן תלויות בגובה ממנו הופל הגוף השני‪ .‬הגובה משפיע אך ורק על המהירות והמתקף‬
‫בציר ‪( y‬‬
‫‪ 6.11‬מסה של ‪ 4kg‬שגודלה ‪ 5cm‬נקשרת לשני קפיצים שאורכו העצמי של כל אחד מהם הוא‬
‫‪ .40cm‬לקפיצים קבועי כוח ‪ k 1 = 50 N m ; k 2 = 100 N m‬כמתואר בתרשים‪ .‬המרחק בין‬
‫פרק ו' – תנועה מחזורית והרמונית‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫נקודות החיבור של שני הקפיצים לקיר הוא ‪ .1m‬מסיטים את המסה ‪ 5cm‬ימינה מנקודת‬
‫שיווי המשקל ומשחררים‪.‬‬
‫א‪ .‬חשב את ההתארכות של כל קפיץ כשהגוף‬
‫‪5 cm‬‬
‫נמצא במצב שווי משקל‪(x 2 = 5 ; x 1 = 10cm) .‬‬
‫‪K1‬‬
‫‪K2‬‬
‫ב‪ .‬מהו קבוע הכוח האפקטיבי של המערכת?‬
‫)‬
‫‪m‬‬
‫‪= K 1 + K 2 = 150 N‬‬
‫‪eff‬‬
‫‪1m‬‬
‫‪(K‬‬
‫⎞ ‪m‬‬
‫⎛‬
‫‪⎜ Vmax = 0.31‬‬
‫ג‪ .‬מהי מהירותה מכסימלית של המסה? ⎟‬
‫⎠ ‪sec‬‬
‫⎝‬
‫ד‪.‬‬
‫מהו הביטוי להעתק כפונקציה של הזמן‪ ,‬מרגע שחרור המסה? ) ‪(x = 0.05 cos 6.1t‬‬
‫‪ 6.12‬גוף נמצא במנוחה בין שני קפיצים שאינם מתוחים‪.‬‬
‫‪K2‬‬
‫מסתו של הגוף ‪ k 1 = 50 N m ; k 2 = 100 N m . 1 kg‬ץ‬
‫‪K1‬‬
‫‪1 kg‬‬
‫מזיזים את הגוף מרחק של ‪ 10cm‬ימינה מנקודת שיווי‬
‫‪10 cm‬‬
‫משקל‪.‬‬
‫א‪ .‬מהו הכח השקול הפועל על הגוף? ) ‪(F = −15N‬‬
‫ב‪ .‬מהי האנרגיה הפוטנציאלית הכללית של המערכת? ) ‪= 0.75 J‬‬
‫‪p‬‬
‫‪(E‬‬
‫ג‪ .‬מה תהיה מהירות הגוף כשיעברו את הנקודה בה הקפיצים רפויים? )‪(v = 1.22 m sec‬‬
‫ד‪ .‬תוך כמה זמן יגיע הגוף למצב שיווי משקל בפעם הראשונה? )‪(t = 0.125 sec‬‬
‫‪ 6.13‬קליע רובה שמסתו ‪m = 0.01kg‬‬
‫פוגע ונתקע בבול עץ שמסתו ‪M = 0.99kg‬‬
‫המונח על משטח אופקי נטול חיכוך‪,‬‬
‫וצמוד לקפיץ כמתואר בציור‪.‬‬
‫‪m‬‬
‫‪M‬‬
‫‪v0‬‬
‫‪10 cm‬‬
‫הקליע גורם להתכווצות הקפיץ בשיעור של ‪. 10cm‬‬
‫כיול הקפיץ מראה שכוח של ‪ 1.5 N‬מכווץ אותו ‪. 1 cm‬‬
‫א‪ .‬מה גודלה של מהירות הבול מיד לאחר שהקליע נעצר בתוכו? )‪(v = 1.22 m sec‬‬
‫ב‪ .‬מהי המהירות ההתחלתית של הקליע ? )‪(v = 122 m sec‬‬
‫ג‪ .‬חשב את הכח המעכב הפועל על הקליע בזמו חדירתו בהנחה שהוא קבוע‪ ,‬ועומק החדירה בבול‬
‫הוא‬
‫‪ . 5 cm‬החיכוך בין הבול והמשטח ניתן להזנחה‪(f = 1473 N) .‬‬
‫‪ 6.14‬גוף שמסתו ‪ m = 0.4 kg‬מונח על גבי מסילה ישרה‪.‬‬
‫]‪F [N‬‬
‫הגרף שבתרשים מתאר את הכח השקול הפועל על הגוף‬
‫‪8‬‬
‫]‪x [m‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪-0.2‬‬
‫‪-8‬‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫פרק ו' – תנועה מחזורית והרמונית‬
‫כפונקציה של העתק ‪ x‬ממרכז המסילה‪ .‬כיוון הכח הוא לאורך המסילה‪.‬‬
‫ברגע ‪ t = 0‬הגוף נמצא במנוחה בנקודה ‪. x = 0.2 m‬‬
‫א‪ .‬באיזו תנועה נע הגוף ? נמק‪ ).‬הרמונית פשוטה(‬
‫ב‪ .‬כמה זמן חולף מתחילת התנועה ועד לרגע בו מגיע הגוף לראשונה לנקודה ‪? x = 0‬‬
‫)‪(t = 0.16 sec‬‬
‫ג‪ .‬מהי מהירות הגוף )גודל בלבד( בנקודה ‪= 2 m sec ) ? x = 0‬‬
‫מהי תאוצת הגוף בנקודה ‪) ? x = −0.2 m‬‬
‫ד‪.‬‬
‫‪sec 2‬‬
‫‪m‬‬
‫‪(v max‬‬
‫‪(a = 20‬‬
‫ה‪ .‬מהו הגודל הפיסיקלי שמבטא השטח הכלוא בין הגרף לבין ציר ‪ x‬בקטע שבין‬
‫‪ x = 0.2 m‬ל‪)? x = 0 -‬עבודת הכח השקול ‪ .‬כמו כן השטח בערכו המוחלט מציין‬
‫את האנרגיה הפוטנציאלית של הקפיץ עם מתיחה של ‪( x = 0.2 m‬‬
‫‪ 6.15‬גוף מתנודד בתנועה הרמונית פשוטה לאורך ציר ה‪. x -‬‬
‫העתק הגוף כפונקציה של הזמן נתון ע"י הנוסחה‪:‬‬
‫‪k‬‬
‫) ‪ . x(t ) = 4 cos(πt‬כאשר ‪ t‬נמדד בשניות ו‪ x -‬במטרים‪.‬‬
‫א‪ .‬מהו זמן המחזור? )‪(T = 2 sec‬‬
‫ב‪ .‬מהי משרעת התנודות? ) ‪(A = 4m‬‬
‫ג‪ .‬מהי מהירות הגוף בזמן ‪(v = 12.6 m sec ) ? t = 1.5 sec‬‬
‫ד‪ .‬מה התאוצה המכסימלית של הגוף במהלך תנודותיו? ) ‪= 39.5 m sec 2‬‬
‫‪max‬‬
‫‪(a‬‬
‫ה‪ .‬מהי הדרך שעבר הגוף בין ‪ t = 0‬ל‪(x = 4m ) ? t = 0.5 sec -‬‬
‫ו‪ .‬מהי האנרגיה הפוטנציאלית של המערכת כפונקציה של ‪ , x‬בתחום ‪? − 4 ≤ x ≤ 4‬‬
‫)‬
‫‪= 4.9x 2‬‬
‫‪p‬‬
‫‪(E‬‬
‫‪ 6.16‬גוף שמסתו ‪ m = 0.01 kg‬מתנודד לאורך ציר ה‪ x-‬סביב הראשית בתנועה הרמונית‬
‫פשוטה שמשרעתה ‪ A = 0.25 m‬וזמן מחזורה ‪. T = 5 sec‬‬
‫א‪.‬‬
‫מה יהיה העתקו של הגוף בזמן ‪(x = 0.134m) ? t = 0.08 sec‬‬
‫)‬
‫ב‪ .‬מה גודלו ומגמתו של הכח הפועל על הגוף בזמן זה? ‪N‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫‪−3‬‬
‫‪(F = −2.11 ⋅ 10‬‬
‫מה הזמן הדרוש לגוף להגיע ממצבו ההתחלתי להעתק ‪(t = 1.57 sec) ? x = −0.1m‬‬
‫מה מהירותו בהגיעו לנקודה זו? )‪(v = −0.29 m sec‬‬
‫פרק ו' – תנועה מחזורית והרמונית‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫‪ 6.17‬בול עץ שמסתו ‪ 4M‬מחובר אל קפיץ‬
‫בעל קבוע כח ‪ K‬כמתואר בתרשים‪.‬‬
‫‪4M‬‬
‫הבול נמצא במנוחה על משטח אופקי חלק‪.‬‬
‫‪M‬‬
‫‪v0‬‬
‫קליע שמסתו ‪ M‬נורה אופקית במהירות ‪ v 0‬ופוגע בבול הנמצא במנוחה במצב בו הקפיץ‬
‫רפוי‪ .‬הקליע חודר אל תוך הבול תוך זמן קצר מאוד ונשאר תקוע בתוכו‪.‬‬
‫מהי המהירות המשותפת של הבול והקליע מיד לאחר חדירת הקליע לבול? ) ‪(V = 1 5 v 0‬‬
‫א‪.‬‬
‫מהי תדירות התנודות? )‬
‫ב‪.‬‬
‫‪K‬‬
‫‪5M‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2π‬‬
‫= ‪(f‬‬
‫⎞‬
‫ג‪ .‬מהי משרעת התנודות שמבצעים הבול והקליע? ⎟‬
‫⎟‬
‫⎠‬
‫⎛‬
‫‪⎜ A = v0 M‬‬
‫⎜‬
‫‪5K‬‬
‫⎝‬
‫ד‪ .‬תוך כמה זמן מרגע פגיעת הקליע מגיעה המערכת למחצית המשרעת בפעם הראשונה?‬
‫)‬
‫‪5M‬‬
‫‪K‬‬
‫‪π‬‬
‫‪6‬‬
‫= ‪(t‬‬
‫‪ 6.18‬מסה של ‪ 100‬גרם קשורה לחוט באורך ‪ 50‬ס"מ הקשור לתקרה‪ .‬מסיטים את המסה‬
‫ב‪ 100-‬יחסית לאנך ומשחררים )רגע השיחרור הוא ‪.(t=0‬‬
‫א‪ .‬הוכיחו כי עבור זווית קטנה זו התנועה היא בקירוב הרמונית‪ .‬מהו זמן המחזור ?‬
‫)‪(T = 1.42 sec‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫מצאו את )‪ – θ(t‬הזווית )ברדיאנים( בזמן ‪(θ (t ) = 0.174 ⋅ cos(4.43t )) .t‬‬
‫תוך כמה זמן תגיע המשקולת לגובה הנמוך ביותר ? )‪(t = 0.36 sec‬‬
‫מהי מהירותה הזוויתית בנקודה זו ? )‪(w = 0.77 rad sec‬‬
‫‪ 6.19‬כדור באולינג במסה ‪ 3‬ק"ג מונח על ריצפה חלקה וקשור לקפיץ כמוראה‪ .‬קבוע‬
‫הקפיץ ‪ 111‬ניטון\מטר‪ .‬כדור באולינג זהה המגיע במהירות ‪ 10‬מ‪/‬ש מתנגש בו‬
‫אלסטית )זמן ההתנגשות זניח(‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫מהי האמפליטודה של התנועה? )‪( A = 1.64m‬‬
‫מהו זמן מחזור התנועה ? )‪(T = 1.03 sec‬‬
‫ג‪ .‬כתבו את )‪ – x(t‬מיקום הכדור הקשור מרגע הפגיעה ואילך‪.‬‬
‫)) ‪(x(t ) = 1.64 ⋅ sin(6.08t‬‬
‫ד‪ .‬תוך כמה זמן יגיע הכדור למרחק של ‪ A/2‬מנקודת שיווי‬
‫המשקל )בפעם הראשונה( ? )‪(t = 0.086 sec‬‬
‫‪V0‬‬
‫פרק ו' – תנועה מחזורית והרמונית‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫‪ 6.20‬גוף שמסתו ‪ 2 kg‬קשור ע"י חוט דק לגוף שני שמסתו ‪1kg‬‬
‫והמחובר לקפיץ אנכי בעל קבוע קפיץ ‪ .k =100N/m‬המערכת‬
‫נמצאת במנוחה ואז נקרע החוט‪.‬‬
‫א‪ .‬מהו המיקום ההתחלתי של התנועה יחסית למצב הרפוי של‬
‫הקפיץ ? ) ‪= 0.294m‬‬
‫‪m1‬‬
‫‪(x0‬‬
‫‪m2‬‬
‫ב‪ .‬מהו מיקום נקודת שיווי המשקל יחסית למצב הרפוי של הקפיץ‬
‫? מהי האמפליטודה של התנועה ההרמונית ? )‪( A = 0.196m‬‬
‫ג‪ .‬מצאו ביטוי למיקום הגוף כפונקציה של הזמן )מרגע היקרע‬
‫החוט(‪.‬‬
‫‪ 6.21‬קפיץ שאורכו הרפוי ‪ l 0‬תלוי אנכית מהתקרה ובקצהו תלויה במצב שיווי משקל מסה ‪. m‬‬
‫במצב זה התארך הקפיץ ב ‪ 25% -‬מאורכו הרפוי‪ .‬נתונים‪. m , g , l 0 :‬‬
‫⎞ ‪⎛ 4mg‬‬
‫⎜⎜‬
‫א‪ .‬מהו קבוע הקפיץ ‪⎟⎟ ? k‬‬
‫⎠ ‪⎝ l0‬‬
‫נתון כי הגוף התלוי מתנודד סביב נקודת שיווי המשקל שלו במשרעת ‪. 0.25 l 0‬‬
‫⎞‬
‫⎛‬
‫ב‪ .‬מהי התדירות הזוויתית ‪ ω‬של התנודה ? ⎟ ‪⎜ 2 g‬‬
‫⎟ ‪⎜ l‬‬
‫⎠ ‪0‬‬
‫⎝‬
‫ג‪ .‬מהו הזמן של תנועת הגוף מהרגע בו אורך הקפיץ הוא‬
‫‪ 1.1 l 0‬עד לרגע בו אורכו ‪(0.132T ) . 1.3l 0‬‬
‫‪ 6.22‬גוף בעל מסה ‪ M = 0.5 Kg‬מונח על גבי משטח ‪ S‬בעל‬
‫מסה זניחה המחובר לקפיץ ומתנדנד בתנועה הרמונית‬
‫פשוטה על משטח אופקי חלק כמוראה בתרשים‪ .‬משרעת‬
‫התנועה היא ‪ A = 0.2m‬ותדירותה ‪ . f = 0.5 Hz‬מקדם‬
‫‪M‬‬
‫‪S‬‬
‫החיכוך בין הגוף ‪ M‬למשטח ‪ S‬הוא ‪. µ = 0.6‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫מהו קבוע הקפיץ ? ) ‪(4.93 N m‬‬
‫מהו הכוח האופקי המקסימאלי הפועל על הגוף ‪ M‬במהלך התנודות ? ) ‪(0.986N‬‬
‫מהי מהירות המשטח והגוף כאשר הכוח הוא מקסימאלי ? )‪(u = 0‬‬
‫ד‪ .‬מהי המשרעת המקסימאלית שניתן להעניק למערכת כך שהגוף ‪ M‬לא יחליק ממקומו‬
‫על גבי המשטח‬
‫‪( A = 0.95m) ? S‬‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫פרק ו' – תנועה מחזורית והרמונית‬
‫‪ 6.23‬שני גופים שמסותיהם ‪ m1‬ו ‪ m2‬נמצאים על משטח אופקי חלק‪ .‬הגופים מחוברים‬
‫ביניהם ושניהם מחוברים אל קצהו הימני של קפיץ שקבועו ‪ , k‬המחובר אל קיר אנכי‪.‬‬
‫הגופים מבצעים תנועה הרמונית פשוטה שמשרעתה ‪ . A0‬ברגע מסוים כשהגופים נמצאים‬
‫בקצה השמאלי‬
‫של מסלול התנועה שלהם‪ ,‬ניתק החיבור ביניהם‪.‬‬
‫‪k‬‬
‫‪m1 m2‬‬
‫נתונים‪. A0 , k , m1, m2 :‬‬
‫א‪ .‬באיזו נקודה יפסק המגע בין הגופים ? )בנק' בה התאוצה מתאפסת(‬
‫⎞‬
‫‪k‬‬
‫ב‪ .‬מהי מהירות הגוף הימני לאחר ניתוק המגע ? ⎟⎟ ‪A0‬‬
‫⎠ ‪m1 + m2‬‬
‫⎛‬
‫= ‪⎜v‬‬
‫⎜‬
‫⎝‬
‫⎞‬
‫ג‪ .‬מהי תדירות התנודות ומהי משרעתן לאחר ניתוק המגע בין הגופים ? ⎟‬
‫⎟⎟‬
‫⎠‬
‫‪k‬‬
‫‪m1‬‬
‫⎛‬
‫= ‪⎜ A = w A ,w‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫⎜⎜‬
‫‪k‬‬
‫‪m1‬‬
‫⎝‬
‫‪ 6.24‬משטח אופקי מבצע תנודה הרמונית פשוטה אנכית )מתנודד מעלה ומטה( בתדירות של‬
‫‪ . 2 Hz‬גוף קטן מונח על המשטח‪ .‬ניתן להניח שהגוף הקטן לא משפיע על תדירות המשטח‪.‬‬
‫א‪ .‬מהו קבוע הקפיץ אם מסת המשטח היא‬
‫‪(790 N m ) ? 5Kg‬‬
‫ב‪ .‬מהו קבוע הקפיץ המקסימאלי עבורו הגוף הקטן נשאר על המשטח במשך כל זמן‬
‫התנודות אם משרעתן היא ‪(126.6 N m ) ? 1cm‬‬
‫ג‪ .‬משרעת התנודות כעת היא ‪ 40cm‬וקבוע הקפיץ הוא פי שניים מהתוצאה בחלק ב'‪ .‬ברגע‬
‫שהמשטח בתחתית מסלול התנודות מניחים עליו בזריזות את הגוף הקטן הנ"ל‪ .‬תוך כמה‬
‫זמן מרגע זה יתנתק הגוף הקטן מהמשטח ? )‪(0.24 sec‬‬
‫ד‪.‬‬
‫לאיזה גובה מקסימלי מעל נקודת הניתוק הגיע הגוף הקטן? )‪(2.85m‬‬
‫פרק ז'‪ -‬כבידה‬
‫שלושת חוקי קפלר‪:‬‬
‫‪ .1‬חוק המסלולים – מסלולו של כל כוכב לכת הוא אליפסה שבאחד ממוקדיו‬
‫נמצאת השמש‪.‬‬
‫‪ .2‬חוק השטחים – הקו המקשר את כוכב הלכת לשמש חולף על פני שטחים‬
‫שווים בזמנים שווים‪.‬‬
‫‪ .3‬חוק התקופות – היחס בין ריבוע התקופה של סיבוב של כוכב לכת סביב‬
‫השמש‪ ,‬פרופורציוני לחזקה השלישית של המרחק הממוצע של כוכב הלכת‬
‫‪3‬‬
‫מן השמש‪ ,‬ויחס זה קבוע לכל כוכבי הלכת‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪⎛ T1‬‬
‫⎜⎜‬
‫‪⎝ T2‬‬
‫⎞‬
‫⎞ ‪⎛R‬‬
‫⎟⎟ ‪⎟⎟ = ⎜⎜ 1‬‬
‫⎠‬
‫⎠ ‪⎝ R2‬‬
‫חוק הכבידה האוניברסלית‪ :‬בין כל שתי מסות נקודתיות ‪ m 1 , m 2‬הנמצאות‬
‫‪G ⋅ m1 ⋅ m 2‬‬
‫‪r2‬‬
‫במרחק ‪ r‬זו מזו‪ ,‬פועל כח משיכה מרכזי שגודלו‪:‬‬
‫‪N ⋅m 2‬‬
‫‪kg 2‬‬
‫‪ - G‬קבוע אוניברסלי‬
‫‪G = 6.673 ⋅ 10 −11‬‬
‫‪= 9.8 m sec 2‬‬
‫תאוצת הכובד על פני כדור הארץ‪:‬‬
‫=‪F‬‬
‫‪G ⋅ ME‬‬
‫‪2‬‬
‫‪RE‬‬
‫=‪g‬‬
‫; ‪M E = 5.98 ⋅ 10 24 kg ; M sun = 1.99 ⋅ 10 30 kg ; M moon = 7.36 ⋅ 10 22 kg‬‬
‫; ‪; R moon = 1.74 ⋅ 10 6 m‬‬
‫‪; R sun = 6.95 ⋅ 10 8 m‬‬
‫שדה כבידה‪:‬‬
‫מהירות לווין‪:‬‬
‫‪R E = 6.38 ⋅ 10 6 m‬‬
‫‪G⋅m‬‬
‫‪r2‬‬
‫‪G⋅M‬‬
‫‪r‬‬
‫= '‪g‬‬
‫=‪v‬‬
‫‪G ⋅ m1 ⋅ m 2‬‬
‫‪r‬‬
‫‪UG = −‬‬
‫מהירות מילוט מכוכב שמסתו ‪ M‬ורדיוסו ‪: R‬‬
‫‪2⋅G⋅M‬‬
‫‪R‬‬
‫= ‪ve‬‬
‫אנרגיה כללית )קינטית ופוטנציאלית( של לווין‪:‬‬
‫‪G⋅M⋅m‬‬
‫‪2R‬‬
‫‪E=−‬‬
‫אנרגיית הכבידה הפוטנציאלית‪:‬‬
‫פרק ז' ‪ -‬כבידה‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫‪ 7.1‬לווין נע במסלול מעגלי בגובה ‪ 5000km‬מפני כדור הארץ‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫מהו זמן המחזור של הלווין? )‪(T = 12060sec‬‬
‫מהי מהירותו? ) ‪(v = 5936 m sec‬‬
‫ג‪ .‬איזה תוספת מהירות צריך להקנות לו כדי שתהיה לו‬
‫מספיק אנרגיה להיות לווין בגובה ‪. 10,000 km‬‬
‫‪ .1‬כאשר תוספת המהירות ניתנת בכיוון המשיק לתנועה? ) ‪(∆v = 841m sec‬‬
‫‪ .2‬כאשר תוספת המהירות ניתנת בכיוון מאונך לכיוון התנועה? ) ‪(∆v = 3280 m sec‬‬
‫‪ 7.2‬מסה ‪ m=2kg‬משוחררת ממנוחה בנקודה ‪ A‬הנמצאת‬
‫‪m‬‬
‫במרחק שווה משתי מסות ‪ ,M=100kg‬ובמרחק של ‪10m‬‬
‫מנקודה ‪ B‬הנמצאת על הקו המחבר בין המסות‪ .‬המרחק בין‬
‫‪M‬‬
‫‪10 m‬‬
‫המסות הוא ‪ . 15m‬שתי המסות קבועות במקומן‪.‬‬
‫א‪ .‬מהי האנרגיה הכללית של המסה ‪ m‬כאשר היא בנקודה ‪?A‬‬
‫)‬
‫‪= −2.1344 ⋅ 10 −9 J‬‬
‫‪A‬‬
‫‪(E‬‬
‫‪15 m‬‬
‫ב‪.‬‬
‫מהי המהירות בה תגיע המסה ‪ m‬לנקודה ‪) ? B‬‬
‫ג‪.‬‬
‫מהו המרחק בין נקודה ‪ B‬לנקודה בה תיעצר המסה? ) ‪(y = −10m‬‬
‫‪sec‬‬
‫‪−5 m‬‬
‫‪(v = 3.77 ⋅ 10‬‬
‫היכן יש למקם מסה רביעית שגודלה ‪ 8kg‬בכדי שתמנע את תזוזת המסה ‪ m‬מן הנקודה ‪? A‬‬
‫) ‪(y = 2.795m‬‬
‫‪ 7.3‬דרוש להכניס למסלול מסביב לכדור הארץ תחנת חלל שתקיף את כדור הארץ במישור של קו‬
‫המשווה‪ ,‬ובגובה כזה שהיא תישאר תמיד מעל לאותה נקודה על פני הארץ )לווין סינכרוני(‬
‫נתונים‪ :‬רדיוס כדור הארץ ‪R = 6.4 ⋅ 10 6 m‬‬
‫מסת כדור הארץ ‪M e = 6 ⋅ 10 24 kgm‬‬
‫א‪ .‬באיזה גובה מעל פני כדור הארץ תמצא התחנה?‬
‫)‪(r ≈ 42600km‬‬
‫ב‪.‬‬
‫מה תהיה מהירותה המסלולית של התחנה? ) ‪(v ≈ 3099 m sec‬‬
‫‪ 7.4‬שני כדורים שמסותיהם ‪ m‬ו ‪ 2m‬ורדיוס כל אחד מהם ‪ ,R‬מוחזקים במנוחה על שולחן אופקי‬
‫חלק כך שהמרחק בין מרכזיהם הוא ‪ .8R‬משחררים את הכדורים והם נעים זה לקראת זה‬
‫אך ורק בהשפעת כוחות הגרוויטציה הפועלים ביניהם‪ .‬נתונים‪ R, m :‬ו ‪.G‬‬
‫‪M‬‬
‫פרק ז' ‪ -‬כבידה‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫‪M‬‬
‫⎛‬
‫⎞ ‪1 Gm 2‬‬
‫‪⎜⎜ u == −‬‬
‫א‪ .‬מהי האנרגיה ההתחלתית של המערכת? ⎟‬
‫⎠⎟ ‪4 R‬‬
‫⎝‬
‫‪2M‬‬
‫‪8R‬‬
‫⎛‬
‫⎞ ‪3 Gm 2‬‬
‫= ‪⎜⎜ WG‬‬
‫ב‪ .‬מהי עבודת כוחות הגרוויטציה של הכדורים עד לרגע בו הם מתנגשים? ⎟‬
‫⎠⎟ ‪4 R‬‬
‫⎝‬
‫⎟⎞ ‪1 Gm‬‬
‫ג‪ .‬מהן המהירויות הרגעיות של הכדורים רגע לפני ההתנגשות?‬
‫⎠⎟ ‪2 R‬‬
‫= ‪; v 2m‬‬
‫‪Gm‬‬
‫‪R‬‬
‫⎛‬
‫= ‪⎜ vm‬‬
‫⎜‬
‫⎝‬
‫ד‪ .‬אם ידוע שבהתנגשות בין הכדורים אובדת מחצית האנרגיה הקינטית של המערכת – לאיזה מרחק‬
‫מכסימלי )בין המרכזים( יגיעו הכדורים לאחר ההתנגשות? ) ‪(d = 3.2R‬‬
‫‪ 7.5‬חללית מקיפה את כדור הארץ במסלול מעגלי בעל רדיוס ‪r‬‬
‫‪v0‬‬
‫ממרכז כדור הארץ‪.‬‬
‫‪R‬‬
‫נתונים ‪ – R :‬רדיוס כדור הארץ‪ - g .‬תאוצת הנפילה החופשית על פני‬
‫כדור הארץ‪.‬‬
‫‪r‬‬
‫א‪ .‬מהי המהירות המשיקית של החללית? ) ‪(v = R‬‬
‫‪g‬‬
‫‪r‬‬
‫מהחללית משוגר טיל תוך כדי תנועתה המעגלית‪ .‬מהי תוספת המהירות‬
‫המינימלית שיש להקנות לטיל בתהליך השיגור כדי להוציאו מתחום משיכת כדור הארץ בכל‬
‫אחד מהמקרים הבאים‪:‬‬
‫ב‪ .‬כאשר תוספת המהירות מוענקת בכיוון התנועה המקורי? ) ‪(∆v = 0.41R‬‬
‫ג‪ .‬כאשר תוספת המהירות מוענקת בניצב לכיוון התנועה המקורי? ) ‪(∆v = R‬‬
‫‪g‬‬
‫‪r‬‬
‫‪g‬‬
‫‪r‬‬
‫‪ 7.6‬מכוכב שמסתו ‪ M‬ורדיוסו ‪ R‬רוצים לשגר טיל שמסתו ‪ m‬כך שיגיע‬
‫‪m‬‬
‫)במנוחה( למרחק ‪ 10 R‬ממרכז הכוכב‪ .‬נתונים ‪G, R , M , m‬‬
‫א‪.‬‬
‫‪M‬‬
‫מהי המהירות שיש להעניק לטיל על פני הכוכב בכדי שיגיע ליעדו?‬
‫⎟⎞ ⎞ ‪9 ⎛ GM‬‬
‫⎜‬
‫⎟‬
‫⎠⎟ ⎠ ‪5 ⎝ R‬‬
‫‪R‬‬
‫⎛‬
‫= ‪⎜ v0‬‬
‫⎜‬
‫⎝‬
‫‪1‬‬
‫ב‪ .‬בהגיעו למקום המיועד משגרים מהטיל רקטה שמסתה ‪m‬‬
‫‪3‬‬
‫הכוכב‪ .‬מהי המהירות ‪ u‬המינימלית שתגרום לכך שהטיל )ללא הרקטה( ימלט משדה הכובד‬
‫במהירות ‪ u‬חזרה לכיוון‬
‫⎞ ‪4 ⎛ GM‬‬
‫⎞‪u‬‬
‫⎜‬
‫של הכוכב? ⎟⎟ = ‪⎟ ; v‬‬
‫⎠ ‪5⎝ R‬‬
‫⎠‪2‬‬
‫⎛‬
‫= ‪⎜u‬‬
‫⎜‬
‫⎝‬
‫פרק ז' ‪ -‬כבידה‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫‪ 7.7‬מרכזי שני כוכבים זהים שמסת כל אחד מהם ‪M‬‬
‫‪m‬‬
‫ורדיוס כל אחד מהם ‪ , R‬נמצאים במרחק של ‪ 12R‬זה מזה‪.‬‬
‫חללית שמסתה ‪ m‬נעה לאורך האנך המרכזי לקטע המחבר את‬
‫‪M‬‬
‫‪M‬‬
‫‪8R‬‬
‫הכוכבים בהשפעת כוחות הכבידה בלבד‪ .‬הנקודה ‪ B‬המופיעה‬
‫‪B‬‬
‫בתרשים היא אמצע הקטע המחבר את מרכזי הכוכבים‪ .‬הנח‬
‫כי הכוכבים קבועים במקומם ולא זזים תוך כדי תנועת החללית‪.‬‬
‫‪12R‬‬
‫נתונים‪G , m , R , M :‬‬
‫א‪ .‬החללית מתחילה לנוע ממנוחה מהנקודה ‪ A‬הנמצאת במרחק ‪ 8R‬מהנקודה ‪ .B‬באיזו מהירות‬
‫⎛‬
‫⎞‬
‫תחלוף החללית את הנקודה ‪⎜ v = 4 GM ⎟ ? B‬‬
‫⎜‬
‫⎠⎟ ‪15 R‬‬
‫⎝‬
‫⎛‬
‫⎞ ‪1.6 GM‬‬
‫ב‪ .‬מהי תאוצת החללית ברגע בו היא מתחילה את תנועתה בנקודה ‪⎟ ? A‬‬
‫= ‪⎜⎜ a‬‬
‫⎠⎟ ‪100 R 2‬‬
‫⎝‬
‫ג‪ .‬מהי תאוצת הנפילה החופשית ’‪ g‬שימדוד אסטרונאוט בתוך החללית ברגע בו מתחילה‬
‫החללית לנוע? )‪(g' = 0‬‬
‫באיזו מהירות מינימלית צריכה החללית להתחיל את תנועתה בנקודה ‪ A‬כדי להימלט ממשיכת‬
‫⎟⎞ ‪2 GM‬‬
‫שני הכוכבים ולא לשוב לסיבתם שנית?‬
‫⎠⎟ ‪5 R‬‬
‫⎛‬
‫= ‪⎜ vc‬‬
‫⎜‬
‫⎝‬
‫‪ 7.8‬תחנת חלל שמסתה ‪ m‬משוגרת במהירות ‪ V0‬מפני כדור הארץ בכיוון‬
‫רדיאלי‪ ,‬והיא מגיעה למרחק מכסימלי ‪ rmax = 4 R‬ממרכז כדור הארץ‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫בהגיעה למרחק המכסימלי‪ ,‬נורה מתחנת החלל טיל משני שמסתו ‪m‬‬
‫‪3‬‬
‫במהירות ‪ u‬בכיוון מאונך לכיוון תנועתה המקורית של תחנת החלל‪ .‬כתוצאה‬
‫‪u‬‬
‫‪v0‬‬
‫מהשיגור‪ ,‬נעה תחנת החלל )ללא הטיל המשני( במסלול מעגלי סביב כדור הארץ‪.‬‬
‫נתונים‪ -R :‬רדיוס כדור הארץ‪ -M .‬מסת כדור הארץ‪ − g 0 ,‬תאוצת הנפילה החופשית ע"פ כ"הא‪.‬‬
‫א‪ .‬מהי מהירות השיגור ‪(v = Rg )? V‬‬
‫ב‪ .‬באיזו מהירות ‪ u‬נורה הטיל המשני? ) ‪Rg‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫= ‪(u‬‬
‫ג‪ .‬כמה זמן אורכת הקפה של תחנת החלל סביב כדור הארץ?‬
‫‪g‬‬
‫‪R‬‬
‫‪T = 16π‬‬
‫ד‪ .‬מהי תאוצת הנפילה החופשית שתימדד על ידי אסטרונאוט הנמצא בתוך תחנת החלל‬
‫המקיפה את כדור הארץ? )‪(g' = 0‬‬
‫פרק ז' ‪ -‬כבידה‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫‪ 7.9‬לווין סובב במסלול מעגלי סביב כוכב שמחוגו ‪ , R‬קרוב לפני הכוכב‪,‬‬
‫)כך שניתן להניח כי ‪ r = R‬לווין ‪ .‬זמן מחזור הסיבוב של הלווין הוא ‪. T‬‬
‫נתונים‪ :‬רדיוס כדור הארץ הוא ‪. R E = 6400 km‬‬
‫‪N ⋅ m2‬‬
‫‪kg 2‬‬
‫‪. G = 6.67 ⋅ 10 −11‬‬
‫⎞ ‪3π‬‬
‫⎛‬
‫= ‪⎜ρ‬‬
‫א‪ .‬חשב את צפיפות המסה של הכוכב )כמות המסה ליחידת נפח( בעזרת ‪⎟ . G, R , T‬‬
‫⎠ ‪GT 2‬‬
‫⎝‬
‫ב‪ .‬ידוע שלווין שמסתו ‪ m = 1000 kg‬החג בקרבת פני כדור הארץ משלים סיבוב כל ‪ 90‬דקות‪.‬‬
‫מנתונים אלו קבע את צפיפות המסה של כדור הארץ‪) .‬‬
‫ג‪.‬‬
‫‪gr‬‬
‫‪cm 3‬‬
‫‪(ρ = 4.84‬‬
‫מהי מהירותו של הלווין המתואר בסעיף ב'? ) ‪(v = 7442 m sec‬‬
‫ד‪ .‬איזו עבודה יש לבצע על הלווין‪ ,‬שמתואר בסעיף ב'‪ ,‬כדי להעבירו למסלול הקפה מעגלי שמחוגו‬
‫‪ 2R‬ממרכז כדור הארץ? ) ‪(W = 1.57 ⋅ 10 J‬‬
‫‪10‬‬
‫‪E‬‬
‫‪ 7.10‬שני לווינים כל אחד בעל מסה של ‪ 300 kg‬מקיפים את כדור הארץ‬
‫במסלולים מעגליים‪ .‬לווין א' נמצא במרחק ‪ R‬מעל פני כדור הארץ‬
‫)כאשר ‪ R‬הוא רדיוס כדור הארץ( ולווין ב' נמצא במרחק‬
‫‪ 3R‬מעל פני כדור הארץ‪.‬‬
‫⎞‬
‫‪⎛ v1‬‬
‫⎜⎜‬
‫א‪ .‬מהו יחס בין מהירותו של לווין א' למהירותו של לווין ב'? ⎟⎟ ‪= 2‬‬
‫⎠‬
‫‪⎝ v2‬‬
‫⎞‬
‫‪⎛ T1‬‬
‫⎜⎜‬
‫ב‪ .‬מהו היחס בין זמני ההקפה של לווין א' ולווין ב'? ⎟⎟ ‪= 0.35‬‬
‫⎠‬
‫‪⎝ T2‬‬
‫ג‪ .‬לאיזה לווין אנרגיה כוללת גדולה יותר‪ ,‬ובכמה היא גדולה מזו של הלווין השני?‬
‫)‬
‫‪− E 1 = 2.35 ⋅ 10 9 J‬‬
‫‪2‬‬
‫‪(∆E = E‬‬
‫‪ 7.11‬חללית שמסתה ‪ 2m‬מחוברת אל טיל שמסתו ‪. m‬‬
‫ושניהם מקיפים את כדור הארץ במסלול מעגלי העובר בגובה ‪ R‬מעל פני כדור‬
‫‪v0‬‬
‫ובין הטיל על ידי פיצוץ קצר‪ .‬הפיצוץ יוצר על הטיל והחללית מתקפים בכיוון‬
‫המשיק למסלול המעגלי בלבד‪.‬‬
‫נתונים‪) M , R , m :‬מסת כדור הארץ( ‪G ,‬‬
‫‪R‬‬
‫הארץ )כאשר ‪ R‬הוא רדיוס כדור הארץ(‪ .‬ברגע מסוים מפרידים בין החללית‬
‫‪3m‬‬
‫‪RE‬‬
‫פרק ז' ‪ -‬כבידה‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫א‪ .‬מהי המהירות המשיקית של הטיל והחללית כאשר הם מקיפים את כדור הארץ‬
‫⎞‬
‫במסלול מעגלי? ⎟‬
‫⎟‬
‫⎠‬
‫‪GM‬‬
‫‪2R‬‬
‫⎛‬
‫= ‪⎜V‬‬
‫⎜‬
‫⎝‬
‫ב‪ .‬מהי המהירות המינימלית הדרושה לחללית בגובה ‪ R‬מעל פני כדור הארץ כדי‬
‫⎞‬
‫להימלט מכוח המשיכה של כדור הארץ? ⎟‬
‫⎟‬
‫⎠‬
‫‪GM‬‬
‫‪R‬‬
‫⎛‬
‫= ‪⎜V‬‬
‫⎜‬
‫⎝‬
‫ג‪ .‬בהנחה שבעקבות הפיצוץ מגיעה החללית למהירות המילוט שחושבה בסעיף ב' ‪ ,‬מה תהיה‬
‫⎞‬
‫⎛‬
‫מהירות הטיל מיד לאחר הפיצוץ? ⎟ ‪⎜ U = −1.13 GM‬‬
‫⎜‬
‫⎠⎟ ‪R‬‬
‫⎝‬
‫‪ 7.12‬חללית מקיפה את כדור הארץ במסלול מעגלי העובר בגובה ‪ R‬מעל פניו‪.‬‬
‫‪v‬‬
‫‪RE‬‬
‫את התשובות יש לבטא בעזרת‪ - R :‬רדיוס כדור הארץ‪.‬‬
‫‪ - g 0‬תאוצת‬
‫‪RE‬‬
‫הנפילה החופשית על פני כדור הארץ‪.‬‬
‫⎞ ‪1‬‬
‫⎛‬
‫א‪ .‬מהי תאוצת הנפילה החופשית בגובה ‪ R‬מעל פני כדור הארץ? ⎟ ‪⎜ g = g 0‬‬
‫⎠ ‪4‬‬
‫⎝‬
‫⎞‬
‫ב‪ .‬מהי המהירות המשיקית של החללית? ⎟‬
‫⎟‬
‫⎠‬
‫‪1‬‬
‫‪Rg 0‬‬
‫‪2‬‬
‫⎛‬
‫= ‪⎜v‬‬
‫⎜‬
‫⎝‬
‫⎞‬
‫⎛‬
‫ג‪ .‬כמה זמן אורכת הקפה אחת של החללית סביב כדור הארץ? ⎟ ‪⎜ T = 4π 2R‬‬
‫⎜‬
‫⎠⎟ ‪g 0‬‬
‫⎝‬
‫ד‪ .‬מעניקים לחללית תוספת מינימלית של מהירות כך שהיא נמלטת ממשיכת כה"א‪ .‬מהי‬
‫⎞‬
‫מהירותה בעוברה בנקודה הנמצאת במרחק ‪ 6R‬ממרכז כדור הארץ? ⎟‬
‫⎟‬
‫⎠‬
‫‪1‬‬
‫‪Rg 0‬‬
‫‪3‬‬
‫⎛‬
‫= ‪⎜v‬‬
‫⎜‬
‫⎝‬
‫‪ 7.13‬לווין נע סביב כוכב במסלול מעגלי במהירות ‪ . v‬לווין שני נע סביב אותו כוכב במסלול מעגלי‬
‫אחר‪,‬במהירות ‪. 2 v‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫לאיזה מן הלוויינים רדיוס סיבוב גדול יותר? פי כמה? ) ‪(R 1 = 4R 2‬‬
‫לאיזה מן הלוויינים זמן מחזור גדול יותר? פי כמה? ) ‪(T1 = 8T2‬‬
‫‪ .3‬מטאוריט פגע בלווין הראשון בכיוון משיק לתנועתו‪ ,‬וגרם להכפלת מהירות הלווין‪ .‬האם‬
‫יינתק הלווין מן הכוכב? הסבר ‪> v e ).‬‬
‫של הכוכב‪(.‬‬
‫‪R1‬‬
‫‪GM‬‬
‫‪ 2 v 1 = 2‬לכן הלווין יינתק מכח המשיכה‬
‫פרק ז' ‪ -‬כבידה‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫‪ 7.14‬תחנת חלל שמסתה ‪ 2000 kg‬מקיפה את כדור הארץ במישור קו המשווה‪ ,‬ובגובה כזה שהיא‬
‫תמצא תמיד מעל לאותה נקודה של כדור הארץ‪ .‬מסלול כזה נקרא בשם מסלול גיאו‬
‫סינכרוני‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫באיזה גובה מעל פני כדור הארץ תמצא התחנה? )‪(h = 35859 km‬‬
‫מהי מהירותה המסלולית של התחנה? ) ‪(v 0 = 3067 m sec‬‬
‫מהי מהירות המילוט מן התחנה? ) ‪(v e = 4370 m sec‬‬
‫ד‪ .‬באיזה מהירות יחסית אל התחנה יש לשגר ממנה טיל בכיוון תנועת התחנה כדי שימלט‬
‫מכח המשיכה של כדור הארץ? )‪(∆v = 1303 m sec‬‬
‫‪ 7.15‬גוף שמסתו ‪ m‬נופל ממנוחה מגובה רב ‪ h‬אל כוכב שמסתו ‪ M‬ורדיוסו ‪.R‬‬
‫על הכוכב(‬
‫)‬
‫א‪ .‬מהי מהירות הפגיעה של הגוף בפני הכוכב? ) ‪2g ( R1 − r +1h‬‬
‫‪(v = R‬‬
‫ב‪ .‬הראה כי כאשר ‪ , h << R‬ניתנת הנוסחה שפיתחת בסעיף א' להיכתב בקירוב הבא‪v = 2gh :‬‬
‫ג‪ .‬מהו סוג התנועה של הגוף‪:‬‬
‫‪ .1‬כאשר ‪) ? h >> R‬תאוצה הולכת וגדלה לכיוון מרכז הכוכב(‬
‫‪ .2‬כאשר ‪) ? h << R‬נפילה עם תאוצה קבועה ‪(g‬‬
‫‪ 7.16‬שלושה כוכבים זהים שמסת כל אחד מהם ‪ M‬ורדיוס כל אחד מהם ‪,R‬‬
‫נעים בהשפעת כוחות כבידה הדדיים בלבד‪ ,‬על גבי מסלול מעגלי שמחוגו ‪. 5R‬‬
‫הכוכבים נעים במהירות קבוע בגודלה כך שהמרחקים ביניהם לא משתנים‬
‫ומרכזיהם יוצרים בכל רגע ורגע משולש שווה צלעות‪.‬‬
‫א‪ .‬מה גודלו וכיוונו של כח המשיכה הפועל על כוכב עקב קיומם של שני הכוכבים‬
‫האחרים? )‬
‫‪GM 2‬‬
‫‪25 3R 2‬‬
‫= ‪ F‬בכיוון מרכז המעגל(‬
‫ב‪ .‬מה המהירות המשיקית בה סובב כל כוכב? )‬
‫‪GM‬‬
‫‪5 3R‬‬
‫ג‪ .‬מה משך ההקפה של כל כוכב? ) ‪(T = 92.4‬‬
‫‪R3‬‬
‫‪GM‬‬
‫= ‪(v‬‬
‫‪h‬‬
‫לכוכב אין אטמוספרה )‪ h‬הוא הגובה של הגוף מעל פני הכוכב‪ – g ,‬תאוצת הנפילה החופשית‬
‫‪m‬‬
‫פרק ב' – חוקי ניוטון‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫‪ 7.17‬שני חלקיקים שמסותיהם ‪ m1 , m 2‬מוחזקים במנוחה במרחק ‪ x 1‬זה מזה‪.‬‬
‫‪x1‬‬
‫א‪ .‬משחררים את החלקיק שמסתו ‪ m 2‬בעוד החלקיק שמסתו ‪ m 1‬מוחזק במקומו‪ .‬בהנחה‬
‫שהתנועה מושפעת מכח המשיכה הכובדית שבין החלקיקים בלבד‪ ,‬מהי מהירותו של‬
‫החלקיק הנע בהגיעו למרחק ‪ x 2‬מהחלקיק המוחזק במנוחה?‬
‫⎛‬
‫⎞‬
‫⎟ ⎟⎞ ‪⎜ v = 2Gm ⎛⎜ 1 − 1‬‬
‫‪2‬‬
‫⎜‪1‬‬
‫⎟‬
‫⎜‬
‫⎠⎟ ⎠ ‪⎝ x 2 x 1‬‬
‫⎝‬
‫ב‪ .‬משחררים את שני החלקיקים בו זמנית והם נעים זה לקראת זה בהשפעת כוחות הכבידה‬
‫ההדדיים בלבד‪ ,‬מהי מהירותו של כל חלקיק ברגע בו המרחק ביניהם הוא ‪? x 2‬‬
‫‪⎛ 1‬‬
‫⎞⎞ ‪1‬‬
‫⎜⎜‬
‫⎟ ⎟⎟ ‪−‬‬
‫⎠⎟ ⎠ ‪⎝ x 2 x 1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2Gm 2‬‬
‫‪m1 + m 2‬‬
‫‪⎛ 1‬‬
‫⎞ ‪1‬‬
‫⎜⎜‬
‫= ‪− ⎟⎟ ; v 1‬‬
‫⎠ ‪⎝ x 2 x1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2Gm 1‬‬
‫‪m1 + m 2‬‬
‫⎛‬
‫= ‪⎜v‬‬
‫‪⎜ 2‬‬
‫⎝‬
‫ג‪ .‬מה גודלה של המהירות היחסית בין שני החלקיקים שנעים כמתואר בחלק ב'?‬
‫⎛‬
‫⎞‬
‫⎟ ⎟⎞ ‪⎜ v = 2G (m + m )⎛⎜ 1 − 1‬‬
‫‪1‬‬
‫⎜ ‪2‬‬
‫⎟‬
‫‪⎜ 2‬‬
‫⎠⎟ ⎠ ‪⎝ x 2 x1‬‬
‫⎝‬
‫‪ 7.18‬מערכת כוכבים "בינאריים" מורכבת משני כוכבים בעלי מסות ‪m 1 = m‬‬
‫‪2m‬‬
‫ו‪ m 2 = 2m -‬הנמצאים במסלולים מעגליים ‪ r1‬ו‪ r2 -‬ונעים מסביב למרכז‬
‫המסה המשותף‪ .‬המרחק בין הכוכבים ‪ d‬גדול מאוד בהשוואה לממדי‬
‫‪C.M‬‬
‫הכוכבים עצמם‪.‬‬
‫א‪ .‬מהם חוקי השימור שקיימים במערכת זו? )תנע קווי‪ ,‬תנע זוויתי ושימור אנרגיה(‬
‫‪d‬‬
‫⎞ ‪2d‬‬
‫⎛‬
‫= ‪⎜ r1 = ; r2‬‬
‫ב‪ .‬היכן נמצא מרכז המסה של שני הכוכבים? ⎟‬
‫‪3‬‬
‫⎠ ‪3‬‬
‫⎝‬
‫⎛‬
‫⎞‬
‫‪2‬‬
‫ג‪ .‬מהו זמן המחזור של הכוכבים? ⎟ ‪⎜ T = T = 2πd‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫⎜‬
‫⎠⎟ ‪3Gm‬‬
‫⎝‬
‫‪3‬‬
‫⎞ ‪⎛ L2 1‬‬
‫⎜⎜‬
‫ד‪ .‬מהו היחס בין התנע הזוויתי של שני הכוכבים? ⎟⎟ =‬
‫⎠ ‪⎝ L1 2‬‬
‫‪m‬‬
‫פרק ב' – חוקי ניוטון‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫‪ 7.19‬רוצים להכניס טיל שמסתו ‪ 1000kg‬למסלול מעגלי קבוע סביב כדוה"א כך שיקיף אותו אחת‬
‫ל‪ 12-‬שעות‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪⎞3‬‬
‫א‪ .‬מהו רדיוס המסלול ? ⎟⎟‬
‫⎠‬
‫‪⎛ GMT 2‬‬
‫⎜⎜‬
‫‪2‬‬
‫‪⎝ 4π‬‬
‫⎞ ‪⎛ 2πGM‬‬
‫⎜‬
‫ב‪ .‬מהי מהירות הטיל ? ⎟‬
‫⎠ ‪⎝ T‬‬
‫‪⎛ 2‬‬
‫⎞‬
‫ג‪ .‬באיזו מהירות ‪ v0‬יש לשגר את הטיל מפני כדוה"א? ⎟ ⎟⎞ ‪⎜ v + 2GM ⎛⎜ r − R‬‬
‫⎜‬
‫⎠⎟ ⎠ ‪⎝ Rr‬‬
‫⎝‬
‫‪ 7.20‬חללית שמסתה ‪ 10000‬ק"ג נעה סביב כדוה"א במסלול מעגלי שרדיוסו ‪r = 3R‬‬
‫א‪ .‬מהי תאוצת הכובד במרחק ‪⎛⎜ g ⎞⎟ ? r = 3 R‬‬
‫⎠‪⎝ 9‬‬
‫⎞ ‪⎛ gR‬‬
‫⎜‬
‫⎟‬
‫ב‪ .‬מהי מהירות החללית ? ⎟ ‪⎜ 3‬‬
‫⎝‬
‫⎠‬
‫⎞ ‪⎛ Rgm‬‬
‫⎜‬
‫ג‪ .‬מהי תוספת האנרגיה שיש לתת לחללית הנ"ל ע"מ שתימלט ממקומה ? ⎟‬
‫⎠ ‪⎝ 6‬‬
‫‪ 7.21‬לווין שמסתו ‪ 400‬ק"ג סובב סביב כדוה"א במרחק ‪ R‬מפני כדוה"א‪ .‬בעזרת‬
‫רקטה משנים את מהירות הלווין ומעבירים אותו למסלול מעגלי חדש שרדיוסו ‪.8R‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫מהי האנרגיה שהושקעה ע"י הרקטה לשינוי מסלול הלווין ? )‪(0.1875 ⋅ mgR‬‬
‫מהי מהירות הלווין בשני המסלולים ? )‬
‫‪gR‬‬
‫‪8‬‬
‫‪,‬‬
‫‪gR‬‬
‫‪2‬‬
‫(‬
‫‪ 7.22‬שני גופים שמסתם ‪ 20‬ק"ג מונחים בטעות בו זמנית כלווינים סביב כדוה"א ברדיוס‬
‫סיבוב של ‪ 710‬מטרים כאשר המרחק בינהם הוא ‪ 2 107‬מטרים‪ .‬המהירות ניתנת ללויינים‬
‫בכיוונים מנוגדים‪ .‬אם ההתנגשות בין הגופים היא אלסטית ‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫מהו הזמן עד להתנגשות הראשונה ? )‬
‫ב‪.‬‬
‫מהו הזמן בין כל ‪ 2‬התנגשויות סמוכות ? ) ‪(πvr‬‬
‫‪π 2r 3‬‬
‫‪4 GM‬‬
‫(‬
‫אם ההתנגשות בין הגופים היא פלסטית ‪:‬‬
‫ג‪.‬‬
‫מהי האנרגיה האובדת בהתנגשות ? ) ‪(mv‬‬
‫‪2‬‬
‫⎛‬
‫⎞‬
‫ד‪ .‬מהי המהירות בה פוגעים הגופים בארץ ? ⎟ ⎟⎞ ‪⎜ 2GM ⎛⎜ r − R‬‬
‫⎜‬
‫⎠⎟ ⎠ ‪⎝ Rr‬‬
‫⎝‬
‫‪vt‬‬
‫‪vt‬‬
‫פרק ב' – חוקי ניוטון‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫‪ 7.23‬כאשר ספינת החלל "אפולו" סבבה סביב הירח במסלול מעגלי שרדיוסו ‪R = 2000 km‬‬
‫הייתה מסתה ‪ 4000 Kg‬וזמן המחזור של ההקפה היה שעתיים‪.‬‬
‫)‬
‫א‪ .‬לפי הנתונים הנזכרים לעיל ‪ ,‬חשב את מסת הירח‪kg .‬‬
‫ב‪ .‬מה מהירותה של ספינת החלל "אפולו"‬
‫‪22‬‬
‫‪(9 ⋅10‬‬
‫? ) ‪(1745 m s‬‬
‫ג‪ .‬מה תהיה הוריית מאזני – קפיץ בספינת החלל‪ ,‬כאשר הטייס עומד עליהם‪ ,‬אם ידוע‬
‫כי משקלו על פני כדור הארץ היה‬
‫‪(0) ? 850 N‬‬
‫‪ 7.24‬מסלול גיאוסינכרוני הינו מסלול שבו הלווין " שתול" מעל לאותה נקודה מפני כדור הארץ‪.‬‬
‫לווין הוכנס למסלול גיאוסינכרוני מעל קו המשווה‪.‬‬
‫בטא תשובותיך בעזרת הנתונים‪:‬‬
‫רדיוס כדור הארץ ‪ , RE = 6.4× 10 6 m‬תאוצת הנפילה החופשית על פני כדור הארץ היא ‪, g = 10 m / s 2‬‬
‫אורך יממת כדור הארץ ‪ , T = 24 h‬מסת הלווין ‪. m = 1000 Kg‬‬
‫א‪.‬‬
‫באיזה גובה מעל פני כדור הארץ נע הלווין ? )‪(h = 36,226 km‬‬
‫ב‪.‬‬
‫מהי האנרגיה הכוללת של הלווין ? ) ‪(− 4.8 × 10 J‬‬
‫‪9‬‬
‫ג‪ .‬הלווין מאבד ‪ 10%‬מהאנרגיה הקינטית שלו עקב מעבר דרך ענן קוסמי‪ .‬בהנחה שהוא מתייצב מחדש‬
‫במסלול מעגלי מסביב לקו המשווה כך שהוא נע עם האנרגיה הקינטית שנותרה לו בעקבות המעבר דרך‬
‫הענן‪ ,‬באיזה גובה מעל לקו המשווה ינוע הלווין כעת ? )‪(h'= 41,007 km‬‬
‫האם הלווין יישאר גיאוסינכרוני ? )לא(‬
‫‪ 7.25‬מכוכב שמסתו ‪ M‬ורדיוסו ‪ R‬רוצים לשגר טיל שמסתו ‪ m‬כך שהוא יגיע )במצב מנוחה(‬
‫למרחק ‪ 10R‬ממרכז הכוכב‪.‬‬
‫⎞‬
‫א‪ .‬מהי המהירות שיש להעניק לטיל על פני הכוכב בכדי שיגיע ליעדו ? ⎟‬
‫⎟‬
‫⎠‬
‫‪⎛ 9GM‬‬
‫⎜‬
‫‪⎜ 5R‬‬
‫⎝‬
‫ב‪ .‬בהגיעו למקום המיועד משגרים מהטיל רקטה שמסתה ‪ m/3‬במהירות ‪ u‬חזרה לכוון הכוכב‪.‬‬
‫מהי המהירות ‪ u‬המינימלית שתגרום לטיל )ללא הרקטה( להימלט משדה הכובד של הכוכב ?‬
‫⎞‬
‫⎟‬
‫⎟‬
‫⎠‬
‫‪⎛ 4GM‬‬
‫⎜‬
‫‪⎜ 5R‬‬
‫⎝‬
‫פרק ח' – מכניקה של גוף קשיח‬
‫‪∆θ rad‬‬
‫]‪= [ sec‬‬
‫‪∆t‬‬
‫מהירות זוויתית ממוצעת ‪:‬‬
‫‪∆θ‬‬
‫‪∆t‬‬
‫המהירות הזוויתית הרגעית‪:‬‬
‫‪ω = lim ∆t →0‬‬
‫‪∆ω rad‬‬
‫] ‪= [ sec 2‬‬
‫‪∆t‬‬
‫תאוצה זוויתית ממוצעת‪:‬‬
‫‪∆ω‬‬
‫‪∆t‬‬
‫התאוצה הזוויתית הרגעית‪:‬‬
‫=‪ω‬‬
‫=‪α‬‬
‫‪α = lim ∆t →0‬‬
‫סיבוב בתאוצה זוויתית קבועה‪:‬‬
‫‪ω t = ω0 + α ⋅ t‬‬
‫‪ω0 + ω t‬‬
‫‪⋅t‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪θ = θ 0 + ωo ⋅ t + α ⋅ t 2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫) ‪ω t = ω0 + 2 ⋅ α ⋅ (θ − θ 0‬‬
‫‪θ = θ0 +‬‬
‫הקשר בין מהירות קווית למהירות זוויתית‪:‬‬
‫‪v = r⋅ω‬‬
‫תאוצה משיקית‪:‬‬
‫‪aT = r ⋅ α‬‬
‫תאוצה רדיאלית‪:‬‬
‫‪v2‬‬
‫= ‪aR‬‬
‫‪= ω2 ⋅ r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪a = aT + aR‬‬
‫‪2‬‬
‫מרכז מסה של גוף קשיח‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪∑m ⋅ r‬‬
‫‪∑m‬‬
‫‪i‬‬
‫‪i‬‬
‫‪r‬‬
‫= ‪rc. m‬‬
‫‪i‬‬
‫מומנט ההתמד‪:‬‬
‫‪I = ∑ mr 2‬‬
‫‪I = ∫ r 2 dm‬‬
‫האנרגיה הקינטית הסיבובית של גוף קשיח‪:‬‬
‫משפט שטיינר‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪I ⋅ ω2‬‬
‫‪2‬‬
‫= ‪Ek‬‬
‫‪I = I c. m + m ⋅ s 2‬‬
‫הגוף‬
‫מיקום הציר‬
‫מומנט ההתמד‬
‫מוט דק‬
‫מרכז‬
‫‪1‬‬
‫‪m ⋅ L2‬‬
‫‪12‬‬
‫מוט דק‬
‫באחד הקצוות‬
‫‪1‬‬
‫‪m ⋅ L2‬‬
‫‪3‬‬
‫טבלה מלבנית‬
‫במרכז‬
‫‪1‬‬
‫) ‪m ⋅ (a 2 + b 2‬‬
‫‪12‬‬
‫טבלה מלבנית‬
‫לאורך אחת השפות‬
‫‪1‬‬
‫‪m ⋅a2‬‬
‫‪3‬‬
‫טבעת גלילית‬
‫שרדיוסה הפנימי ‪R 1‬‬
‫במרכז‬
‫)‬
‫(‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪m ⋅ R1 + R 2‬‬
‫‪2‬‬
‫ורדיוסה החיצוני ‪R 2‬‬
‫גליל מלא‬
‫במרכז‬
‫‪1‬‬
‫‪m ⋅ R2‬‬
‫‪2‬‬
‫גליל חלול בעל דופן דקה‬
‫במרכז‬
‫‪m⋅ R2‬‬
‫כדור מלא‬
‫במרכז‬
‫‪2‬‬
‫‪m ⋅ R2‬‬
‫‪5‬‬
‫כדור חלול‬
‫במרכז‬
‫‪2‬‬
‫‪m ⋅ R2‬‬
‫‪3‬‬
‫מומנט‪ :‬כאשר ‪ r‬זהו זרוע המומנט‬
‫כאשר ‪ θ‬הזווית שבין הכיוון של ‪ r‬לבין הכח ‪F‬‬
‫]‪M = [r × F‬‬
‫‪M = r ⋅ F ⋅ sin θ‬‬
‫מומנט הגורם לסיבוב כנגד מגמת השעון הוא מומנט חיובי‪ ,‬ומומנט הגורם לסיבוב‬
‫עם מגמת השעון הוא מומנט שלילי‪.‬‬
‫מומנט ותאוצה זוויתית‪:‬‬
‫‪∑M = I⋅α‬‬
‫האנרגיה הקינטית הכללית של גוף קשיח שיש לו בו זמנית גם תנועת העתקה וגם‬
‫תנועה סיבובית‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪m ⋅ v 2 + I ⋅ ω2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫= ‪Ek‬‬
‫) ‪W = M (θ 2 − θ1‬‬
‫עבודה בתנועה סיבובית‪:‬‬
‫‪P= M⋅ω‬‬
‫הספק בתנועה סיבובית‪:‬‬
‫תנע זוויתי‪:‬‬
‫תנע זוויתי של חלקיק נקודתי ‪ ,‬כאשר ‪ θ‬היא הזווית בין כיוון וקטור המיקום ‪r‬‬
‫‪r r‬‬
‫]‪L = [r × p‬‬
‫וכיוון וקטור המהירות ‪. v‬‬
‫‪L = m ⋅ v ⋅ r ⋅ sin θ‬‬
‫‪L = I⋅ω‬‬
‫תנע זוויתי של גוף קשיח‪:‬‬
‫) ‪J θ = M (t 2 − t 1‬‬
‫מתקף זוויתי‪:‬‬
‫חוק שימור התנע הזוויתי‪ :‬כאשר שקול המומנטים החיצוניים הפועלים על מערכת‬
‫שווה לאפס‪ ,‬התנע הזוויתי של המערכת קבוע‪.‬‬
‫' ‪I 1 ω1 + I 2 ω 2 = I 1 ω1 '+ I 2 ω 2‬‬
‫שיווי משקל בגוף קשיח‪:‬‬
‫בכדי שגוף קשיח יימצא בשיווי משקל עליו לקיים את התנאים הבאים‪:‬‬
‫‪= 0 .1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪∑F‬‬
‫‪y‬‬
‫‪∑M = 0‬‬
‫; ‪=0‬‬
‫‪∑F‬‬
‫‪x‬‬
‫סביב כל ציר שהוא‪.‬‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫פרק ח' – מכניקה של גוף קשיח‬
‫‪ 8.1‬קורה שאורכה ‪ 3‬מטר ומסתה ‪ 200‬קג"מ נשענת על קיר בזווית של ‪. 20°‬‬
‫נתון כי אין חיכוך בין הקורה והקיר‪ ,‬ומקדם החיכוך הסטטי בין הקורה‬
‫לרצפה הוא ‪. µ s = 0.5‬‬
‫‪20°‬‬
‫א‪ .‬חשב את הכוחות שמפעילים הקיר והרצפה על קצות הקורה‪.‬‬
‫) ‪(N1 = 364N ; P = 2032.85N‬‬
‫ב‪.‬‬
‫מהי הזווית המקסימלית שבה ניתן להשעין את הקורה מבלי שתחליק? ) ‪(θmax = 45°‬‬
‫‪ 8.2‬מסה של ‪ 2kg‬הקשורה לדיסקה שרדיוסה ‪ 20cm‬משוחררת ממנוחה ויורדת עד‬
‫‪0.2 m‬‬
‫לרצפה‪ ,‬מרחק של ‪ 1m‬תוך ‪.0.5sec‬‬
‫א‪ .‬מהי תאוצת המסה? )‬
‫‪sec 2‬‬
‫‪m‬‬
‫‪(a = 8‬‬
‫ב‪ .‬חשב את מתיחות החוט‪(T = 3.6 N ) .‬‬
‫ג‪ .‬מהי מסת הדיסקה? )‪(m = 0.9 kg‬‬
‫‪2 kg‬‬
‫ד‪ .‬מהי המהירות הזוויתית של הדיסקה ברגע פגיעת המסה בקרקע? )‪(ω = 20 rad sec‬‬
‫‪ 8.3‬כדור שרדיוסו ‪ R‬וטבעת שרדיוסה ‪ , R ' = 2 R‬מתגלגלים ללא החלקה על מישור משופע‬
‫כמוראה בציור‪ .‬שני גופים מתחילים ממנוחה‪.‬‬
‫מומנט ההתמד של הכדור מסביב לנקודת המגע בינו‬
‫‪7‬‬
‫ובין המישור הוא ‪mR 2‬‬
‫‪5‬‬
‫ושל הטבעת ‪. 2mR ' 2‬‬
‫מסת הכדור והטבעת שווה ל – ‪. m‬‬
‫‪α‬‬
‫‪α‬‬
‫⎞‬
‫‪⎛ α1‬‬
‫⎜⎜‬
‫א‪ .‬מהו יחס התאוצות הזוויתיות של הכדור והטבעת? ⎟⎟ ‪= 2.86‬‬
‫⎠‬
‫‪⎝ α2‬‬
‫⎞‬
‫‪⎛ t1‬‬
‫ב‪ .‬מהו יחס הזמנים שלוקח לשני הגופים לרדת לתחתית המישור? ⎟⎟ ‪⎜⎜ = 0.84‬‬
‫⎠‬
‫‪⎝ t2‬‬
‫‪⎛ E k1‬‬
‫⎞‬
‫⎜‬
‫ג‪ .‬מהו יחס האנרגיה הקינטית הסיבובית של הגופים בהגיעם לתחתית המישור? ⎟ ‪= 1‬‬
‫‪⎜ Ek‬‬
‫⎟‬
‫‪⎝ 2‬‬
‫⎠‬
‫‪ 8.4‬מוט עץ שאורכו ‪ 2m‬ומסתו ‪ 5kg‬ניצב אנכית כשהוא מחובר לציר סיבוב בקצהו‪.‬‬
‫‪0.1 m‬‬
‫פרק ח' – מכניקה של גוף קשיח‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫יורים לתוך המוט קליע שמסתו ‪10gr‬במהירות של‬
‫‪sec‬‬
‫‪ . 400 m‬הקליע נתקע במוט ‪10cm‬‬
‫מעל קצה המוט‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫מהי המהירות הזוויתית של המוט מיד לאחר כניסת הקליע? ) ‪(ω = 1.13 rad sec‬‬
‫מהי הזווית המכסימלית אליה יגיע המוט‪(θ = 24.07°) .‬‬
‫‪ 8.5‬כדור שמסתו ‪ 10kg‬ורדיוסו ‪ 40 cm‬יכול לנוע על ציר אנכי לרצפה‬
‫‪10 kg‬‬
‫בהשפעת חבל הכרוך אליו‪ .‬החבל קשור דרך גלגלת )בעלת צורה של גליל‬
‫‪2 kg‬‬
‫מקשי(‪ ,‬שמסתה ‪ 2kg‬ורדיוסה ‪10cm‬לתיבה שמסתה ‪ .8kg‬החבל אינו‬
‫מחליק על הכדור ועל הגלגלת‪.‬‬
‫נתון‪) I = 2 / 5mR 2 :‬כדור(‬
‫‪8 kg‬‬
‫‪) I = 1 / 2mR 2‬גליל מקשי(‬
‫א‪ .‬מהי תאוצתו הזוויתית של הכדור? ) ‪= 16.2 rad sec 2‬‬
‫ב‪ .‬מהי תאוצתו הזוויתית של הגלגלת? ) ‪= 64.7 rad sec 2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪(α‬‬
‫‪(α‬‬
‫‪1‬‬
‫ג‪.‬‬
‫מהי תאוצת המסה? )‬
‫ד‪.‬‬
‫מהי המתיחות בחבל המושך את המסה? ) ‪(T1 = 26.6N‬‬
‫‪sec 2‬‬
‫‪m‬‬
‫‪(a = 6.47‬‬
‫‪ 8.6‬על שני קפיצים בעלי אורך טבעי זהה ‪ a‬כל אחד‪ ,‬אך בעלי קבועי‬
‫‪L‬‬
‫‪m‬‬
‫קפיץ שונים ‪ K1 , K 2‬מונח לוח בעל מסה זניחה כמתואר בציור‪.‬‬
‫על הלוח מניחים משקולת בעלת מסה ‪ .m‬המרחק בין הקפיצים‬
‫‪K2‬‬
‫הוא ‪.L‬‬
‫א‪ .‬היכן יש להניח את המשקולת בכדי שהלוח יישאר אופקי תוך כדי התכווצות הקפיצים?‬
‫⎞‬
‫⎛‬
‫‪k2‬‬
‫‪k1‬‬
‫= ‪⎜⎜ d 2‬‬
‫⎟⎟ ‪l‬‬
‫= ‪l ; d1‬‬
‫⎠ ‪k1 + k 2‬‬
‫‪k1 + k 2‬‬
‫⎝‬
‫⎛‬
‫⎞ ‪Mg‬‬
‫ב‪ .‬מניחים את המשקולת במקום הנ"ל‪ .‬חשב את התכווצות הקפיצים‪⎟⎟ .‬‬
‫= ‪⎜⎜ x‬‬
‫‪k‬‬
‫‪k‬‬
‫‪+‬‬
‫‪1‬‬
‫⎠ ‪2‬‬
‫⎝‬
‫ג‪ .‬דוחפים את המשקולת כלפי מטה ומכווצים את שני הקפיצים מרחק כפול מזה שחשבת בחלק‬
‫ב' של השאלה‪ .‬מה תהיה צורת התנועה של המערכת עם שחרורה‪ .‬האם התנועה היא‬
‫‪K1‬‬
‫פרק ח' – מכניקה של גוף קשיח‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫הרמונית? אם כן‪ ,‬חשב את אמפליטודת התנודות ואת תדירותן‪) .‬תנועה הרמונית פשוטה‪,‬‬
‫‪k1 + k 2‬‬
‫‪M‬‬
‫‪; f = 2π‬‬
‫‪Mg‬‬
‫‪k1 + k 2‬‬
‫= ‪(A‬‬
‫‪ 8.7‬נתונים שני גלילים בעלי אותו הרדיוס ‪ , r‬ואותה המסה ‪ , m‬אחד הגלילים מלא )בצורה‬
‫אחידה( והשני חלול ובעל דפנות דקים‪ .‬שני הגלילים מתגלגלים ממצב מנוחה )בלי‬
‫‪m‬‬
‫‪h‬‬
‫החלקה( לאורך מדרון אשר שיפועו ‪ , θ‬וגובהו ‪) h‬ראה תרשים(‬
‫‪θ‬‬
‫א‪ .‬חשב את המהירות של שני הגלילים בתחתית המדרון‪.‬‬
‫⎟⎞ ‪4‬‬
‫‪gh‬‬
‫⎠⎟ ‪3‬‬
‫⎛‬
‫= ‪⎜ v1 = gh ; v 2‬‬
‫⎜‬
‫⎝‬
‫⎛‬
‫‪h‬‬
‫‪1‬‬
‫⎟⎞ ‪3h‬‬
‫‪⎜ t1 = 2‬‬
‫ב‪ .‬חשב את זמני הירידה של שני הגלילים‪.‬‬
‫;‬
‫‪t‬‬
‫=‬
‫‪2‬‬
‫⎜‬
‫‪sin θ g‬‬
‫⎠⎟ ‪sin θ g‬‬
‫⎝‬
‫‪ 8.8‬נתונה המערכת המתוארת בציור‪:‬‬
‫מסת כל אחת משתי הדיסקות היא ‪ m = 2kg‬ורדיוסן‬
‫‪R = 12cm‬‬
‫רדיוס החלק הגלילי המחבר אותן הוא ‪ r = 4cm‬ומומנט ההתמד שלו זניח‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫חשב את תאוצת המשקולת ‪) M = 4kgm‬‬
‫ב‪.‬‬
‫חשב את המתיחות בחוט‪(T = 32.1N ) .‬‬
‫‪sec 2‬‬
‫‪m‬‬
‫‪(a = 1.78‬‬
‫‪M‬‬
‫‪ 8.9‬שלושה גלילים זהים‪ ,‬לא חלקים ‪ A,B,C‬שרדיוס כל אחד מהם ‪R‬‬
‫‪A‬‬
‫ומשקל כל אחד מהם ‪ ,W‬מונחים על משטח מחוספס כמתואר בציור‪ ,‬כשצירי‬
‫האורך שלהם מקבילים‪.‬‬
‫‪C‬‬
‫א‪ .‬מה חייב להיות ערכו המינימלי של מקדם החיכוך הסטטי שבין‬
‫הגלילים והמשטח‪ ,‬כדי שכל השלושה יישארו במגע כבציור? )שני הגלילים התחתונים‬
‫כמעט צמודים אך אינם נוגעים זה בזה( ) ‪= 0.089‬‬
‫‪s min‬‬
‫‪(µ‬‬
‫ב‪ .‬מהו הכוח השקול )גודל וכיוון( שהגליל ‪ A‬מפעיל על כל אחד מהגלילים ‪ B‬ו– ‪? C‬‬
‫) ‪; α = 15°‬‬
‫‪(F = 0.52W‬‬
‫‪BB‬‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫פרק ח' – מכניקה של גוף קשיח‬
‫‪ 8.10‬כדור אחיד בעל רדיוס ‪ R=20‬ומסה ‪ m = 1 kg‬חובר לתקרה ‪,‬‬
‫‪O‬‬
‫כך שהכדור חופשי להתנדנד סביב ציר אופקי העובר דרך נקודה ‪) O‬ראה ציור(‬
‫א‪.‬‬
‫חשב את זמן המחזור של התנודה‪(T = 1.06 sec) .‬‬
‫ב‪.‬‬
‫מהו האורך של מטוטלת פשוטה בעלת אותו זמן מחזור? )‪(L = 0.28cm‬‬
‫‪ 8.11‬כרוכים חוט פעמים אחדות סביב גליל מקשי שמסתו ‪ m=5kg‬ורדיוסו‬
‫‪ .R=10cm‬את קצה החוט מחזיקים קבוע‪ ,‬ומשחררים את גליל ללא מהירות‬
‫התחלתית‪ .‬החוט נשלף ללא החלקה והגליל נופל תוך כדי סיבוב‪.‬‬
‫⎞ ‪2‬‬
‫⎛‬
‫א‪ .‬מהי תאוצת הגליל כלפי מטה? ⎟ ‪⎜ a = g‬‬
‫⎠ ‪3‬‬
‫⎝‬
‫‪5 kg‬‬
‫‪1‬‬
‫⎛‬
‫⎞‬
‫ב‪ .‬מהי המתיחות ‪ T‬בחוט? ⎟ ‪⎜ T = mg‬‬
‫‪3‬‬
‫⎝‬
‫⎠‬
‫‪ 8.12‬קורה אחידה שמסתה ‪ m = 100 kg‬מונחת על ריצפה אופקית לא חלקה‪ ,‬וקשורה‬
‫בקצה העליון אל חוט אופקי המחובר אל קיר אנכי‪ .‬החוט יוצר זווית‬
‫‪60°‬‬
‫‪ α = 60°‬עם הקורה‪ .‬המערכת נמצאת בשיווי משקל‪.‬‬
‫א‪ .‬ערוך תרשים כוחות עבור הקורה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מהו התנאי שצריך לקיים מקדם החיכוך הסטטי בין הקורה לבין הרצפה כך‬
‫שהמערכת תוכל להמצא בשווי משקל המתואר‪(µ s ≥ 0.288 ) .‬‬
‫ג‪ .‬מהו הכח השקול )גודל וכוון( שהרצפה מפעילה על הקורה בקצה התחתון?‬
‫)‪; ϑ = 73.9°‬‬
‫‪(F = 1020 N‬‬
‫‪ .8.13‬גליל מקשי מתגלגל ללא החלקה במורדו של מדרון בעל זווית שיפוע ‪ . θ‬מסת הגליל ‪M‬‬
‫ורדיוסו ‪.R‬‬
‫‪m‬‬
‫‪h‬‬
‫‪2‬‬
‫⎛‬
‫⎞‬
‫א‪ .‬מהי תאוצת הגליל על המדרון? ⎟ ‪⎜ a = g sin θ‬‬
‫‪3‬‬
‫⎝‬
‫⎠‬
‫ב‪ .‬מהו התנאי ש ‪ µ s -‬חייב לקיים כדי שהגליל לא יחליק על פני המדרון?‬
‫‪θ‬‬
‫‪1‬‬
‫⎛‬
‫⎞‬
‫⎟ ‪⎜ µ s ≥ tan θ‬‬
‫‪3‬‬
‫⎝‬
‫⎠‬
‫פרק ח' –מכניקה של גוף קשיח‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫‪ 8.14‬דיסקה אחידה ואופקית‪ ,‬שמסתה ‪ M‬ורדיוסה ‪ , R‬יכולה להסתובב באופן חופשי‬
‫סביב ציר מאונך העובר במרכז הדיסקה ‪) O‬ראה תרשים(‪ .‬כאשר הדיסקה במצב‬
‫מנוחה‪ ,‬יורים קליע שמסתו ‪ m‬במהירות ‪ v‬בכיוון המשיק לדיסקה ‪ .‬הקליע נתקע‬
‫בדיסקה )נעצר על ידי בליטה קטנה שמסתה זניחה(‬
‫‪R‬‬
‫‪M‬‬
‫א‪ .‬בטא את המהירות הזוויתית של הדיסקה והקליע מיד לאחר ההתנגשות‪.‬‬
‫⎞‬
‫‪mv‬‬
‫⎟‬
‫⎠⎟ ‪(1 2 M + m )R‬‬
‫‪m‬‬
‫⎛‬
‫= ‪⎜⎜ ω‬‬
‫⎝‬
‫ב‪ .‬חשב את האנרגיה הקינטית של המערכת )הקליע והדיסקה( לפני ואחרי‬
‫⎞‬
‫⎛‬
‫⎛‬
‫‪⎞1‬‬
‫‪m‬‬
‫ההתנגשות ⎟⎟ ‪⎟⎟ mv 2‬‬
‫⎜⎜ = ‪. ⎜⎜ Ek 2‬‬
‫‪⎝ 12 M + m ⎠ 2‬‬
‫⎠‬
‫⎝‬
‫ג‪ .‬האם התנע הקווי של המערכת נשמר? )לא(‬
‫‪ 8.15‬שני סולמות אחידים וזהים‪ ,‬כל אחד בעל משקל של ‪ 200‬ניוטון ואורך ‪,L‬‬
‫‪L‬‬
‫מחוברים זה לזה בציר העובר בנקודה ‪ .A‬הסולמות עומדים על רצפה‬
‫חלקה כמתואר בציור‪ .‬חבל בעל משקל זניח מחבר את שני הסולמות‬
‫‪45°‬‬
‫בגובה ‪ 0.3 L‬מעל לרצפה על מנת למנוע את נפילת‬
‫‪L‬‬
‫‪L/3‬‬
‫‪45°‬‬
‫הסולמות‪.‬‬
‫א‪ .‬מהו הכוח הפועל כלפי מעלה בתחתית כל סולם? ) ‪(N1 = 200 N‬‬
‫ב‪ .‬מהי המתיחות בחבל? ) ‪(T = 177.5 N‬‬
‫ג‪ .‬מהו הכוח )גודל וכיוון( שהציר מפעיל על כל סולם? ) ‪(P = T = 177.5 N‬‬
‫‪ 8.16‬כורכים חוט פעמים אחדות סביב גליל שמסתו ‪ m‬ורדיוסו ‪ . r‬את קצה החוט‬
‫מחזיקים קבוע‪ ,‬ומשחררים את הגליל ללא מהירות התחלתית‪ .‬החוט נשלף אך איננו‬
‫מחליק כאשר הגליל נופל ומסתובב כצעצוע יו–יו פשוט‪.‬‬
‫חשב את תאוצת הגליל מטה ואת המתיחות בחוט עבור המקרים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬הגליל הנו גליל מקשי‪mg ) .‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫=‪; T‬‬
‫‪(a = 2 3 g‬‬
‫ב‪ .‬הגליל הנו גליל חלול דק דפנות‪; T = 1 2 mg ) .‬‬
‫‪m‬‬
‫‪(a = 1 2 g‬‬
‫פרק ח' –מכניקה של גוף קשיח‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫‪ 8.17‬עמוד שמשקלו ‪ 1000N‬וגובהו ‪ h‬ניצב על משטח אופקי מחוספס‪,‬‬
‫‪37°‬‬
‫בעל מקדם חיכוך סטטי ‪ . µ s = 0.40‬הקצה העליון של העמוד‬
‫קשור אל חבל המעוגן בקרקע ונטוי בזווית של ‪ 37°‬לעמוד‪ ,‬כמתואר‬
‫‪F‬‬
‫בציור‪ .‬כח אופקי ‪ F‬מופעל על העמוד כבציור‪.‬‬
‫א‪ .‬אם הכח ‪ F‬מופעל מאמצע העמוד‪ ,‬מה יכול להיות ערכו המקסימלי מבלי‬
‫לגרום להחלקת העמוד? ) ‪(Fmax = 1714 N‬‬
‫ב‪ .‬עד כמה אפשר להגדיל את הכח ‪ F‬מבלי שהעמוד יחליק‪ ,‬אם נקודת אחיזתו תהייה‬
‫בגובה‬
‫‪ 3 5‬מאורך העמוד החל מקצהו התחתי? ) ‪(Fmax = 5000 N‬‬
‫ג‪ .‬הראה שאם נקודת האחיזה של הכח גבוהה מגובה קריטי מסוים‪ ,‬לא תהיה החלקה של‬
‫העמוד גם אם הכח‬
‫‪ F‬יהיה גדול ככל שנרצה‪ .‬חשב גובה קריטי זה‪(hcr = 0.65h ) .‬‬
‫‪ 8.18‬גליל מקשי שאורכו ‪ , L‬רדיוסו ‪ R‬ומסתו ‪ , m‬תלוי בשני חוטים הכרוכים‬
‫סביבו בני קצותיו כמתואר בציור‪ .‬את קצה החוטים מחזיקים קבוע‪,‬‬
‫ומשחררים את הגליל ממנוחה במצב אופקי כאשר החוטים אנכיים‪.‬‬
‫החוטים נשלפים‪ ,‬אך אינם מחליקים כאשר הגליל נופל ומסתובב‪.‬‬
‫‪L‬‬
‫א‪.‬‬
‫חשב את תאוצת הגליל מטה‪(a = 2 3 g ) .‬‬
‫ב‪ .‬מהי המתיחות בכל אחד מהחוטים? ‪mg‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫=‪T‬‬
‫ג‪ .‬אם משחררים גליל מקשי וגליל חלול דק דפנות בעלי אותה מסה ואותו רדיוס כמתואר‬
‫בשאלה‪ .‬מי מהגלילים יגיע ראשון מטה? נמק‪) .‬הגליל המלא יגיע ראשון(‬
‫‪ 8.19‬דיסקה אחידה ואופקית‪ ,‬שמסתה ‪ M‬ורדיוסה ‪ , R‬סובבת ללא חיכוך סביב ציר אנכי העובר‬
‫במרכזה‪ .‬בקצה הדיסקה ‪ ,‬במרחק ‪ R‬ממרכזה‪ ,‬עומד אדם שמסתו ‪ . m = 0.5 M‬הדיסקה‬
‫עם האדם סובבת במהירות זוויתית קבועה ‪) ω‬ראה תרשים(‪ .‬האדם מתחיל לנוע באיטיות‬
‫‪m‬‬
‫לאורך רדיוס הדיסקה לעבר מרכזה‪ ,‬והא נעצר במרחק ‪ 0.5 R‬מהמרכז‪.‬‬
‫א‪ .‬מהי עתה המהירות הזוויתית‬
‫'‪ ω‬של הדיסקה? )‪(ω' = 8 5 ω‬‬
‫‪R‬‬
‫‪M‬‬
‫‪ω‬‬
‫ב‪ .‬האם השתנתה האנרגיה הקינטית של המערכת )דיסקה ואדם( בעקבות צעידת האדם?‬
‫אם כן‪ ,‬בטא את השינוי באנרגיה הקינטית של המערכת‪ ,‬והסבר‪.‬‬
‫) ‪MR 2ω2‬‬
‫‪10‬‬
‫‪3‬‬
‫= ‪. ∆Ek‬תוספת האנרגיה הקינטית נובעת מהעבודה שהושקעה על ידי האדם‬
‫בהליכתו כנגד הכח הצנטריפוגלי‪(.‬‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫פרק ח' –מכניקה של גוף קשיח‬
‫‪ 8.20‬בתרשים שלפניך מתוארות שתי משקולות שמסותיהן ‪ M 1 , M 2‬כאשר נתון כי‬
‫‪ . M 1 < M 2‬המשקולות קשורות לחוט המלופף סביב גלגלת‪ ,‬מסת הגלגלת ‪ m‬ורדיוסה ‪. R‬‬
‫המערכת נעה בתאוצה ‪ ,‬כך שהגלגלת מסתובבת והחוט נעה עמה ללא החלקה‪ .‬הנח כי‬
‫הגלגלת היא גליל מלא‪ ,‬החוט חסר מסה והחיכוך בין הגלגלת לציר הוא זניח‪.‬‬
‫‪m‬‬
‫⎛‬
‫א‪ .‬בטא באמצעות ‪ M , M , m , g‬את תאוצת המערכת‪(M 2 − M1 )g ⎞⎟ .‬‬
‫= ‪⎜⎜ a‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫⎠⎟ ) ‪(M 2 + M1 + 1 2 m‬‬
‫⎝‬
‫‪M1‬‬
‫‪M2‬‬
‫נתון כי המערכת החלה לנוע ממנוחה‪ ,‬וכן נתונים‪:‬‬
‫‪m = 0.2 kg ; M 1 = 0.9 kg ; M 2 = 1 kg ; R = 0.03 m‬‬
‫ב‪.‬‬
‫חשב את המהירות הזוויתי של הגלגלת ‪ 3‬שניות לאחר תחילת התנועה‪(ω = 50 rad sec ) .‬‬
‫ג‪ .‬חשב על סמך שיקולי אנרגיה בלבד‪ ,‬את המהירות הזוויתית של הגלגלת לאחר שהמשקולת‬
‫‪ M 2‬ירדה‬
‫‪ 2.25 m‬מתחת לגובהה ההתחלתי‪(ω = 50 rad sec ) .‬‬
‫‪ 8.21‬דיסקה אחידה ואופקית‪ ,‬שמסתה ‪ M‬ורדיוסה ‪ , R‬יכולה להסתובב באופן חופשי סביב ציר‬
‫מאונך העובר במרכז ‪) O‬ראה תרשים א(‪ .‬כאשר הדיסקה במצב מנוחה ‪ ,‬יורים קליע שמסתו‬
‫‪ m‬במהירות ‪ v‬בכיוון המשיק לדיסקה‪ .‬הקליע נתקע בדיסקה )נעצר על ידי בליטה קטנה‬
‫שמסתה זניחה(‪.‬‬
‫⎛‬
‫⎞‬
‫‪2mv‬‬
‫= ‪⎜⎜ ω‬‬
‫א‪ .‬מהי המהירות הזוויתית של המערכת מיד לאחר ההתנגשות? ⎟‬
‫⎠⎟ ‪(M + 2m )R‬‬
‫⎝‬
‫‪M‬‬
‫‪R‬‬
‫ב‪ .‬חשב את האנרגיה הקינטית של המערכת )בקליע והדיסקה( לפני ההתנגשות ולאחריה‪.‬‬
‫⎞ ‪m2v2‬‬
‫⎟‬
‫⎠⎟ ‪M + 2m‬‬
‫= ‪; Ek 2‬‬
‫⎛‬
‫‪mv 2‬‬
‫= ‪⎜⎜ Ek 1‬‬
‫‪2‬‬
‫⎝‬
‫‪m‬‬
‫חוזרים על אותו ניסוי‪ ,‬אך הפעם נורה הקליע בכיוון ציר הסיבוב‪ ,‬ונתקע בהיקף הדיסקה‪.‬‬
‫ג‪ .‬מהי המהירות הזוויתית של המערכת במקרה זה? הסבר!‬
‫) ‪(ω = 0‬‬
‫ד‪ .‬האם התנע הקווי של המערכת נשמר? נמק את תשובתך! )התנע הקווי לא נשמר ‪ ,‬כיוון‬
‫‪M‬‬
‫‪R‬‬
‫שהציר מפעיל כח חיצוני על המערכת‪(.‬‬
‫‪m‬‬
‫‪ 8.22‬שני סולמות שאורכיהם ‪ 4 m, 3 m‬מחוברים זה אל זה‬
‫בציר בנקודה ‪) . A‬הזווית בין הסולמות ‪ ( 90°‬וקשורים יחד בחבל‬
‫אופקי העובר בגובה ‪ 0.60 m‬מעל לרצפה‪.‬‬
‫משקלי הסולמות הם ‪ 600 N , 450 N‬בהתאמה‪ ,‬ומרכז‬
‫הכובד של כל אחד במרכזו‪.‬‬
‫‪A‬‬
‫‪4m‬‬
‫‪3m‬‬
‫‪0.6 m‬‬
‫פרק ח' –מכניקה של גוף קשיח‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫אם הריצפה נטולת חיכוך‪ ,‬מצא‪:‬‬
‫א‪ .‬את הכח הפועל כלפי מעלה בתחתית כל סולם‪; N 2 = 489 N ) .‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪(N1 = 561 N‬‬
‫את המתיחות בחבל‪(T = 336 N ) .‬‬
‫ג‪ .‬את הכח השקול שסולם אחד מפעיל על משנהו בנקודה‬
‫‪(P = 354 N ) . A‬‬
‫‪ 8.23‬דיסקה אחידה בעלת מסה ‪ M = 2.5 kg‬ורדיוס ‪ R = 20 cm‬נמצאת על ציר אופקי חלק‬
‫‪M‬‬
‫וקבוע‪ .‬גוף שמסתו ‪ m = 1.2 kg‬תלוי בעזרת חבל ‪,‬בעל מסה זניחה‪ ,‬אל חוט הכרוך‬
‫‪M‬‬
‫סביב היקפה של הדיסקה‪ .‬הגוף משוחרר ממצב מנוחה‪ .‬החבל משתחרר מהדיסקה ללא‬
‫החלקה‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫מהי התאוצה של הגוף ‪(a = 4.8 ) ? m‬‬
‫מהי התאוצה הזוויתית של הדיסקה? )‬
‫‪sec 2‬‬
‫‪m‬‬
‫‪sec 2‬‬
‫‪m‬‬
‫‪rad‬‬
‫‪(α = 24‬‬
‫מהי המתיחות בחבל? ) ‪(T = 6 N‬‬
‫‪m‬‬
‫‪ 8.24‬כדור שמסתו ‪ m = 20 gr‬נע במהירות של ‪ 10 m sec‬ומתנגש בהיקפה של‬
‫דיסקה קשיחה הנמצאת במנוחה‪ .‬הדיסקה חופשית לנוע סביב ציר אופקי‬
‫חלק התקוע במרכזה‪ .‬לאחר ההתנגשות הכדור נדבק להיקפה של הדיסקה‪.‬‬
‫‪M‬‬
‫מסת הדיסקה ‪ M = 0.5 kg‬ורדיוסה ‪. R = 10 cm‬‬
‫א‪.‬‬
‫מהי המהירות הזוויתית של המערכת לאחר ההתנגשות? )‪(ω = 7.4 rad sec‬‬
‫⎞‬
‫‪⎛ ∆E‬‬
‫⎜⎜‬
‫ב‪ .‬מהו אובדן האנרגיה הקינטית באחוזים בהתנגשות זו? ⎟⎟ ‪= 92.7%‬‬
‫⎠‬
‫‪⎝ Ei‬‬
‫ג‪.‬‬
‫מהו המתקף הזוויתי שהכדור הפעיל על הדיסקה בזמן ההתנגשות? ) ‪(L = 0.0185‬‬
‫‪kg⋅m 2‬‬
‫‪sec‬‬
‫‪ 8.25‬כדור שמסתו ‪ 10 gr‬ומהירותו ‪ 400 m sec‬עובר דרך דיסקה שרדיוסה‬
‫‪ 20 cm‬ומסתה ‪ 2 kg‬ויוצא מצידה השני במהירות ‪ . 200 m sec‬קו התנועה‬
‫של הקליע עובר במרחק ‪ 15 cm‬ממרכז הדיסקה‪.‬‬
‫א‪ .‬איזה חוק או חוקי שימור מתקיימים בבעיה זו? )שימור התנע הזוויתי(‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫מהי המהירות הזוויתית הסופית של הדיסקה? )‪(ω'2 = 7.5 rad sec‬‬
‫כמה אנרגיה אבדה בהתנגשות? ) ‪(∆E = 598.9 J‬‬
‫‪m‬‬
‫‪M‬‬
‫פרק ח' – מכניקה של גוף קשיח‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫‪F1‬‬
‫‪ F1 = F2 = 5N‬פועלים על מוט כמתואר בציור‪:‬‬
‫‪F2‬‬
‫‪ 8.26‬שני כוחות שווים ומקבילים שגודלם‬
‫‪o‬‬
‫‪L‬‬
‫‪L0‬‬
‫א‪ .‬מה צריך להיות הרוחק ‪ L‬בין הכוחות כדי שיתקבל מומנט שקול של ‪ 10 N ⋅ m‬ביחס‬
‫לציר שעובר בנקודה ‪(L = 2m) ? O‬‬
‫ב‪ .‬האם ישתנה המומנט השקול אם ציר הסיבוב יועתק לנקודה אחרת? )לא(‬
‫ג‪ .‬הגופים שבציור עשויים מתייל אחיד שכופף בצורת האות "ח" הפוכה‬
‫וכן בצורת משולש שווה צלעות אורך כל צלע היא ‪ . L‬חשב את מרכז‬
‫הכובד של כל אחת מהצורות הנ"ל‪.‬‬
‫⎟⎟⎞) ‪(xc.m , y c.m ) = (0,0.288L‬‬
‫⎠‬
‫‪L‬‬
‫‪L‬‬
‫‪L‬‬
‫‪L‬‬
‫‪L‬‬
‫‪L‬‬
‫⎛‬
‫⎞‪⎛L L‬‬
‫; ⎟ ‪⎜⎜ (xc .m , y c .m ) = ⎜ ,‬‬
‫⎠‪⎝2 3‬‬
‫⎝‬
‫‪ 8.27‬סביב דיסקה עגולה שמסתה ‪ m‬ורדיוסה ‪ ,R‬כרוך חוט דק שמסתו זניחה‪,‬‬
‫וקצהו האחד קשור לתקרה‪ .‬ברגע מסוים משחררים את הדיסקה ממצב מנוחה‬
‫)כשחלק החוט שאינו כרוך סביבה מוחזק במצב אנכי(‪.‬‬
‫א‪ .‬מהי תאוצת מרכז המסה של הדיסקה? ) ‪(a = 2 3 g‬‬
‫ב‪ .‬מהי המתיחות בחוט? ) ‪(T = 1 3 Mg‬‬
‫‪m‬‬
‫)‬
‫ג‪ .‬בטא את מהירות מרכז המסה כפונקציה של המרחק האנכי ‪ h‬שעברה הדיסקה‪gh .‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪(v = 2‬‬
‫‪ 8.28‬מהנדס מתכנן מסוע להטענת חבילות שחת אל תוך קרון‪.‬‬
‫‪m‬‬
‫‪25‬‬
‫‪0.‬‬
‫מסת כל חבילה ‪ ,50kg‬אורכה ‪ ,0.75m‬גובהה ‪,0.5m‬‬
‫‪m‬‬
‫א‪ .‬מגדילים באיטיות את הזווית של המסוע ‪. θ‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0.‬‬
‫ומרכז הכובד של כל חבילה הוא במרכזה הגיאומטרי‪.‬‬
‫מקדם החיכוך הסטטי שבין החבילה לבין המסוע הוא ‪,0.3‬‬
‫והמסוע נע במהירות קבועה‪.‬‬
‫‪50 kg‬‬
‫‪θ‬‬
‫בזווית קריטית מסוימת תתהפך החבילה )אם לא החליקה קודם(‪ ,‬ובזווית קריטית אחרת‬
‫תחליק החבילה )אם לא התהפכה קודם(‪ .‬מצא את שתי הזוויות הקריטיות הנ"ל‪ ,‬וקבע איזו‬
‫מהן תקרה ראשונה‪ ) .‬התהפכות ‪ , θ cr = 26.6° -‬החלקה ‪( θ cr = 16.7°‬‬
‫ב‪ .‬התשתנה התשובה ל‪-‬א' אם מקדם החיכוך יהיה ‪ ) ?0.75‬התשובה תשתנה שכן‪ ,‬התהפכות ‪-‬‬
‫‪ , θ cr = 26.6°‬החלקה ‪( θ cr = 36.86°‬‬
‫פרק ח' – מכניקה של גוף קשיח‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫‪ 8.29‬מוט אחיד שאורכו ‪ 1 m‬ומסתו ‪ M = 55kg‬מונח בשיווי משקל בניצב‬
‫‪37°‬‬
‫למשטח אופקי ‪.‬הקצה העליון של המוט קשור אל חבל המעוגן בקרקע ונטוי‬
‫בזווית של ‪ 37°‬למוט כמתואר בציור‪ .‬מקדם החיכוך הסטטי בין המוט‬
‫‪F‬‬
‫למשטח האופקי הוא ‪. µ = 0.2‬‬
‫כח אופקי ‪ F‬מופעל על המוט במרכזו‪.‬‬
‫א‪ .‬ערוך תרשים כוחות עבור המוט‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫מהו גודלו של הכח ‪ F‬שעבורו נמצא המוט על סף החלקה? ) ‪(F = 300 N‬‬
‫ג‪ .‬מהו מקדם החיכוך הסטטי המינימלי בין המוט למשטח האופקי‪ ,‬שימנע את החלקת‬
‫המוט על גבי המשטח‪ ,‬אפילו עבור כח ‪ F‬גדול עד אינסוף‪) .‬‬
‫‪4‬‬
‫=‬
‫‪3‬‬
‫) ‪s (min‬‬
‫‪(µ‬‬
‫‪ 8.30‬גליל מלא שמסתו ‪ 200gr‬ורדיוסו ‪ , 1cm‬מתגלגל ללא החלקה ממצב מנוחה‬
‫על פני מישור משופע שזווית שיפועו ‪ . 30°‬הגליל מתחיל את תנועתו‬
‫‪m‬‬
‫מהנקודה ‪ A‬הנמצאת בגובה ‪ h = 10 cm‬מעל בסיס המישור המשופע‪.‬‬
‫‪h‬‬
‫א‪ .‬שרטט תרשים וציין את הכוחות הפועלים על הגליל בשעת תנועתו‪.‬‬
‫‪A‬‬
‫ב‪ .‬מה תהיה מהירות הגליל כשיגיע לנקודה ‪ B‬הנמצאת בתחתית‬
‫המישור המשופע? ) ‪(v = 1.154 m sec‬‬
‫‪30°‬‬
‫‪B‬‬
‫ג‪ .‬כמה זמן לאחר התחלת תנועתו יגיע הגליל לנקודה ‪(t = 0.34 sec) ?B‬‬
‫ד‪ .‬גליל אחר‪ ,‬חלול ‪ ,‬שמסתו ורדיוס זהים לאלה של הגליל המלא‪ ,‬מתגלגל ממנוחה וללא החלקה‬
‫מהנקודה ‪ A‬עד לנקודה ‪ ,B‬האם מהירות הגליל החלול בהגיעו לנקודה ‪ ,B‬תהיה קטנה‪ ,‬שווה‪,‬‬
‫או גדולה מזו של הגליל המלא בהגיע לנקודה ‪) ?B‬לגליל החלול תהיה תאוצה קטנה יותר –‬
‫מנתוני ממונט התמד ומשיקולי אנרגיות‪ ,‬לכן יגיע לנקודה ‪ B‬במהירות קטנה יותר(‬
‫‪ 8.31‬כדור שרדיוסו ‪ R‬ומשקלו ‪ W1‬תלוי בקצהו של מוט אחיד שאורכו ‪) 2R‬ללא הכדור(‬
‫‪A‬‬
‫ומשקלו ‪ , W2‬כמוראה בתרשים‪ .‬המוט מחובר אל הכדור בצורה קשיחה כהמשך לרדיוס‪.‬‬
‫המוט תלוי על הקיר באמצעות ציר אופקי‪ .‬הקיר אנכי וחלק‪.‬‬
‫א‪ .‬ערוך תרשים כוחות ורשום את משוואות שיווי המשקל עבור המערכת "כדור ‪ +‬מוט"‪.‬‬
‫ב‪ .‬מהו הכח שמפעיל הקיר על הכדור בנקודה ‪⎞ ?B‬‬
‫⎟‬
‫⎠‬
‫‪+ w1‬‬
‫‪8‬‬
‫‪w2‬‬
‫‪3‬‬
‫= ‪⎛N‬‬
‫⎜‬
‫⎝‬
‫ג‪ .‬מהו הכח האופקי והאנכי שמפעיל הציר עליו תלוי המוט בנקודה ‪?A‬‬
‫⎟⎞ ‪; F = w 1 + w 2‬‬
‫⎠‬
‫‪+ w1‬‬
‫‪8‬‬
‫‪w2‬‬
‫‪3‬‬
‫= ‪⎛p‬‬
‫⎜‬
‫⎝‬
‫‪2R‬‬
‫‪R‬‬
‫‪B‬‬
‫פרק ח' – מכניקה של גוף קשיח‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫‪ 8.32‬נתונה המערכת המתוארת בתרשים‪ .‬רדיוס הגלגלת הוא ‪ 0.2m‬ומומנט ההתמד שלה‬
‫הוא ‪ . 0.48 kg ⋅ m 2‬החבל אינו מחליק על הגלגלת‪.‬‬
‫א‪ .‬השתמש בשיטות אנרגיה לחישוב מהירותו של הבול בן ה‪ 4kg -‬מיד לפני פגיעתו‬
‫ברצפה‪(v = 3.33 m sec) .‬‬
‫‪4 kg‬‬
‫ב‪ .‬מהי תאוצתם של הבולים במשך תנועתם? ) ‪(a = 1.11‬‬
‫ג‪ .‬מהי התאוצה הזוויתית של הגלגלת? ) ‪(α = 5.56‬‬
‫‪sec 2‬‬
‫‪5m‬‬
‫‪sec 2‬‬
‫‪m‬‬
‫‪2 kg‬‬
‫‪rad‬‬
‫‪A‬‬
‫‪ 8.33‬מוט אחיד שאורכו ‪ L‬ומסתו ‪ , m‬יכול להסתובב באופן חופשי סביב‬
‫ציר אופקי הניצב למוט בקצהו הימני‪ ,‬משחררים את המוט‪ ,‬כאשר הוא‬
‫נמצא במנוחה במצב אופקי‪.‬‬
‫א‪ .‬מהי התאוצה הזוויתית הרגעית של המוט ברגע השחרור? ) = ‪(α‬‬
‫ב‪ .‬מהי התאוצה הקווית של מרכז המסה ברגע השחרור? ) = ‪(a‬‬
‫‪B‬‬
‫‪3g‬‬
‫‪2L‬‬
‫‪3g‬‬
‫‪4‬‬
‫‪C‬‬
‫ג‪ .‬חשב את המהירות הזוויתית הרגעית של המוט ברגע שהוא מגיע למצב אנכי ‪(ω = ) .‬‬
‫‪3g‬‬
‫‪L‬‬
‫‪ 8.34‬חללית בצורת כדור אחיד שרדיוס ‪ R = 0.6m‬נעה בחלל‪ .‬לפתע פוגע בה‬
‫‪m‬‬
‫מטאוריט קטן‪ ,‬חודר לתוכה‪ ,‬חולף דרכה בקו ישר המקביל לכיוון מהירותה‪,‬‬
‫במרחק ‪ b = 0.3m‬ממרכזה ויוצא מעברה השני‪) .‬מסת החללית ומומנט ההתמד‬
‫‪M‬‬
‫שלה אינם משתנים בעקבות ההתנגשות(‪.‬‬
‫כתוצאה מההתנגשות גדלה מהירות המטאוריט ב‪ 2000 m sec -‬בלי שכיוונה השתנה‪,‬‬
‫והחללית גם החלה להסתובב סביב צירה‪.‬‬
‫א‪ .‬חשב בכמה פחתה מהירות המטאוריט כתוצאה מההתנגשות‪ ,‬אם מסתו קטנה פי ‪10‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ממסת החללית? )‪(v 1 − v 1 ' = 20,000 m sec‬‬
‫חשב את תדירות הסיבוב של החללית‪(f = 663.1Hz ) .‬‬
‫ג‪.‬‬
‫מה היתה תדירות הסיבוב של החללית‪ ,‬אילו המטאוריט היה חולף דרך מרכזה ‪(f = 0) ? b = 0‬‬
‫ד‪ .‬נסמן ב‪ E1 -‬את סכום האנרגיה הקינטית של המטאוריט ושל החללית לפני ההתנגשות‪,‬‬
‫וב‪ E 2 -‬את סכום אנרגיה הקינטית של המטאוריט ושל החללית )כולל האנרגיה‬
‫הקינטית הסיבובית( אחרי ההתנגשות‪ .‬קבע מבלי לחשב אם ‪ E 2‬קטן‪ ,‬גדול או שווה ל‪-‬‬
‫‪ , E1‬הסבר‪(E 2 < E1 ) .‬‬
‫פרק ח' – מכניקה של גוף קשיח‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫‪ 8.35‬חבל כרוך מספר פעמים על גליל אחיד שרדיוסו ‪ R‬ומסתו ‪.M‬‬
‫‪M‬‬
‫החבל קשור דרך גלגלת בעלת מסה זניחה חסרת חיכוך למסה ‪. m‬‬
‫הגליל מתגלגל ללא החלקה‪.‬‬
‫⎞ ‪mg‬‬
‫א‪ .‬מהי תאוצת המסה ‪⎟⎟ ? m‬‬
‫⎠ )‪2 + m‬‬
‫(‬
‫‪M‬‬
‫⎛‬
‫= ‪⎜⎜ a‬‬
‫⎝‬
‫‪m‬‬
‫⎛‬
‫⎞‬
‫‪mg‬‬
‫= ‪⎜⎜ α‬‬
‫ב‪ .‬מהי התאוצה הזוויתית של המסה ‪⎟ ?M‬‬
‫⎠⎟ ) ‪R(M 2 + m‬‬
‫⎝‬
‫⎛‬
‫⎞ ‪Mmg‬‬
‫= ‪⎜⎜ T‬‬
‫ג‪ .‬מהי המתיחות בחבל? ⎟‬
‫⎠⎟ ) ‪(M + 2m‬‬
‫⎝‬
‫‪ 8.36‬צידו האחד של מוט אופקי שמסתו ‪ m‬ואורכו ‪ d‬נשען על קיר אנכי‪ ,‬צידו השני קשור‬
‫לקיר על ידי חוט היוצר זווית ‪ θ‬עם המוט כמתואר בציור‪ .‬מקדם החיכוך בין הקיר למוט‬
‫הוא ‪. µ‬‬
‫א‪ .‬צייר דיאגרמה של הכוחות הפועלים על המוט‪.‬‬
‫‪θ‬‬
‫ב‪ .‬רשום את המשוואות לשיווי משקל סטטי של המוט‪.‬‬
‫‪d‬‬
‫ג‪ .‬מהי הזווית המקסימלית ‪ θ max‬שהמוט ישאר בשיווי משקל? ) ‪= µ‬‬
‫‪(tgθ max‬‬
‫‪ 8.37‬ילד שמסתו ‪ 40kg‬צועד על גבי קורה שאורכה ‪ 2‬מטר ומסתה ‪ .20kg‬הקורה‬
‫תלויה בשני חבלים שונים‪ ,‬כאשר החבל הימני יכול לעמוד במתיחות מקסימלית של‬
‫‪ ,350N‬והשמאלי ב‪ .400N -‬מצא מהו התחום בו יכול הילד לשהות מבלי שהחוט‬
‫יקרע ? ) ‪ 0.7 − 1.54m‬מהחבל הימני(‬
‫‪ 8.38‬קורה שמסתה ‪ m=10kg‬ואורכה ‪ L = 0.5 m‬מוחזקת לקיר בנקודה ‪ O‬ע"י ציר‪.‬‬
‫משחררים את הקורה ממנוחה‪.‬‬
‫א‪ .‬מצאו ביטוי לתאוצה הזוויתית כפונקציה של הזווית‬
‫‪(13.63 ⋅ cosθ ) .θ‬‬
‫ב‪ .‬מהן התאוצות המשיקיות בנקודות ‪ A‬ו‪ B-‬יחסית‬
‫לנקודה ‪ O‬כאשר נתון כי‪,OA = 0.15m β = 500 :‬‬
‫‪= 2.83, a B = 7.53 m s 2 ) ? OB = 0.4m‬‬
‫‪A‬‬
‫‪(a‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪θ‬‬
‫‪.‬‬
‫‪O‬‬
‫פרק ח' – מכניקה של גוף קשיח‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫‪ 8.39‬גובהו של מגדל פיזה הוא ‪ 55‬מטר וקוטרו ‪ 7‬מטר‪ .‬ידוע כי ראש המגדל נמצא‬
‫במרחק של ‪ 4.5‬מטר מהאנך לקרקע‪ .‬נניח כי המגדל לא נופל מכיוון שמרכז המסה‬
‫שלו הוא מעל בסיס המגדל‪ ,‬בהנחה שניתן לתאר את המגדל כגליל‪.‬‬
‫א‪ .‬מהו המרחק הנוסף שיש להזיז את ראש המגדל מהאנך בכדי‬
‫שייפול? )‪(2.5m‬‬
‫ב‪.‬‬
‫מה תהיה זווית הנטייה של המגדל במקרה זה? )‪(7.31°‬‬
‫‪ 8.40‬ילד שמסתו ‪ 30‬ק"ג עומד בקצה קרוסלה נייחת‬
‫שמסתה ‪ 100‬ק"ג ורדיוסה ‪ 2‬מטר‪ .‬מומנט ההתמד של ‪12m/s‬‬
‫]‬
‫[‬
‫הקרוסלה סביב ציר העובר במרכזה הוא ‪. 150 kg ⋅ m 2‬‬
‫כדור שמסתו ‪ 1‬ק"ג ומהירותו ‪ 12 m s‬נזרק אל הילד בזווית‬
‫של ‪ 37‬מעלות למשיק לקרוסלה‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫‪0‬‬
‫מה המהירות הזוויתית של הקרוסלה לאחר תפיסת הכדור? ) ‪(0.03 rad sec‬‬
‫מה המהירות המשיקית של הילד לאחר תפיסת הכדור? ) ‪(0.06 m s‬‬
‫‪ 8.41‬כורכים חוט פעמים אחדות סביב גליל שמסתו ‪ m‬ורדיוסו ‪ . R‬את קצה החוט‬
‫מחזיקים קבוע‪ ,‬ומשחררים את הגליל ללא מהיריות תחילית‪ .‬החוט נשלף אך איננו‬
‫מחליק כאשר הגליל נופל ומסתובב כצעצוע יו – יו פשוט‪.‬‬
‫חשב את תאוצת הגליל כלפי מטה ואת המתיחות בחוט עבור המקרים הבאים‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫הגליל הינו גליל מקשי ) ‪(a = 2 3 g‬‬
‫הגליל הינו גליל חלול דק דפנות ) ‪(a = 1 2 g‬‬
‫הסבר איכותית את ההבדל שקיבלת בין התאוצות עבור שני המקרים הנ''ל‬
‫‪ 8.42‬סולם אחיד שאורכו ‪ 2l‬ומשקלו ‪ W‬ניצב על רצפה אופקית ונשען בקצהו השני על קיר‪.‬‬
‫מקדם החיכוך בין הסולם והרצפה ובין הסולם והקיר הוא ‪ . µ‬הסולם יוצר זווית ‪ θ‬עם‬
‫הרצפה‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫שרטט בתרשים את מערך הכוחות הפועלים על הסולם‬
‫ב‪.‬‬
‫חשב את הזווית הקטנה ביותר ‪ , θ min‬שעבורה עדיין יישאר הסולם במצב של שיווי‬
‫⎛‬
‫⎞ ‪2µ‬‬
‫= ‪⎜⎜ tan θ‬‬
‫משקל‪⎟ .‬‬
‫⎠⎟ ‪1 − µ 2‬‬
‫⎝‬
‫פרק ח' – מכניקה של גוף קשיח‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫‪ 8.43‬מתקן להעלאת מים מתוך באר מורכב מגליל מלא‬
‫‪R‬‬
‫‪M‬‬
‫שמסתו ‪ M‬ורדיוסו ‪ , R‬המסתובב על ציר אופקי‬
‫חסר חיכוך‪ .‬חבל שמסתו זניחה כרוך על הגליל ודלי‬
‫‪M‬‬
‫שמסתו‬
‫‪2‬‬
‫= ‪ m‬תלוי בקצהו )ראה תרשים(‪.‬‬
‫‪m‬‬
‫משחררים את הדלי ממצב מנוחה בגובה ‪ h‬מעל פני‬
‫‪1‬‬
‫המים בבאר‪ .‬כאשר הדלי מגיע לגובה ‪h‬‬
‫‪2‬‬
‫‪h‬‬
‫‪ ,‬נקרע החבל‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫כמה זמן לאחר שחרור הדלי נקרע החבל ? )‬
‫ב‪.‬‬
‫לאחר שהדלי ניתק מהחבל בולמים את הגליל המסתובב מהי כמות החום המשתחררת‬
‫‪g‬‬
‫‪2h‬‬
‫= ‪(t‬‬
‫כתוצאה מכך ? ) ‪(mgh 4‬‬
‫‪ 8.44‬מוט אחיד שאורכו ‪ 2L‬ומסתו ‪ 2m‬כפוף במרכזו‬
‫בזווית ישרה‪ .‬המוט תלוי מהתקרה בחוט כך שחלקו‬
‫האחד ‪ AB‬אופקי וחלקו השני ‪ BC‬אנכי‪.‬‬
‫מה מרחק נקודת התלייה ‪ D‬מקצה המוט ‪? A‬‬
‫א‪.‬‬
‫‪x‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪D‬‬
‫) ‪(0.75L‬‬
‫‪L‬‬
‫ב‪.‬באם יתלה המוט הכפוף בנקודת הקצה ‪, A‬‬
‫מה תהיה הזווית שבין הקטע ‪ AB‬והאנך ? )‪(18.43°‬‬
‫‪ 8.45‬לכדור ביליארד בעל מסה ‪ m‬ורדיוס ‪ R‬הנמצא‬
‫‪C‬‬
‫במנוחה מוענק מתקף קווי בשיעור ‪ J‬בגובה ‪ h‬מעל‬
‫שולחן הביליארד כמוראה בתרשים‪ .‬נתונים‪m, J , h, R :‬‬
‫‪J‬‬
‫‪R‬‬
‫א‪ .‬מהי מהירותו הקווית של כדור הביליארד לאחר‬
‫שהוענק המתקף הקווי? )‪(P / m‬‬
‫⎞ ) ‪⎛ P(h − R‬‬
‫⎜‬
‫ב‪ .‬מהי מהירותו הזוויתית של כדור הביליארד לאחר שהוענק לו המתקף ? ⎟‬
‫‪I‬‬
‫⎝‬
‫⎠‬
‫ג‪.‬‬
‫עבור איזה ערך של ‪ h‬יתחיל כדור הביליארד להתגלגל ללא החלקה ? ) ‪(h = 1.4R‬‬
‫‪h‬‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫פרק ח' – מכניקה של גוף קשיח‬
‫‪ 8.46‬סולם שאורכו ‪ 5m‬ומשקלו ‪ 50 Kg‬נשען על קיר‬
‫חלק בגובה ‪ 4m‬מהרצפה כמוראה בתרשים‪ .‬בגובה‬
‫‪ 1.5m‬מהרצפה פועל על הסולם כוח ‪ F‬בניצב לסולם‪.‬‬
‫מקדם החיכוך הסטטי בין הסולם והרצפה הוא ‪. 0.4‬‬
‫א‪ .‬מהו הכוח המינימאלי ‪ F‬שיגרום לסולם לנוע‬
‫‪F‬‬
‫‪4m‬‬
‫בכוון הקיר ? ) ‪(F = 2095N‬‬
‫‪1.5m‬‬
‫ב‪ .‬מהו הכוח שמפעיל הקיר על הסולם בתחילת‬
‫התנועה אם ערכו של ‪ F‬הוא כמו שחושב‬
‫בסעיף א' ? ) ‪(P = 974N‬‬
‫‪ 8.47‬קורה אחידה שמסתה ‪ m = 20 Kg‬ואורכה ‪L = 3m‬‬
‫מונחת על רצפה אופקית לא חלקה וקשורה בחוט לתקרה‬
‫כמוראה בתרשים‪ .‬הזווית בין הקורה לרצפה היא ‪ 45°‬ואילו‬
‫החוט ניצב לקורה‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫מהי המתיחות בחוט ? ) ‪(T = 69.3N‬‬
‫‪45‬‬
‫ב‪ .‬מהו גודלו וכיוונו של הכוח השקול שהרצפה מפעילה על‬
‫הקורה ? )'‪(F = 154.95N , α = 71°34‬‬
‫ג‪.‬‬
‫בהתחשב בתוצאות של א' ו ב'‪ ,‬מהו מקדם החיכוך המינימלי האפשרי בין המוט לרצפה ? )‪(0.3676‬‬
‫‪ 8.48‬מוט דק וארוך בעל מסה ‪ m‬ואורך ‪ L‬תלוי על ציר קבוע וחסר חיכוך ‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫כמוראה בתרשים‪ .‬למוט מוענק מתקף קווי בשיעור ‪ P‬במרחק ‪ a‬מהתקרה‪.‬‬
‫⎞ ‪⎛ 3Pa‬‬
‫א‪ .‬מהי המהירות הזוויתית של המוט מיד לאחר הענקת המתקף ?‬
‫⎜‬
‫⎟ ‪2‬‬
‫⎠ ‪⎝ ML‬‬
‫ב‪ .‬מהו המתקף הקווי ‪ P ′‬שמוענק למוט בנקודה ‪) A‬ע"י הציר( כתוצאה‬
‫⎛‬
‫‪⎛ 3a‬‬
‫⎞⎞‬
‫⎜‪⎜⎜ P' = P‬‬
‫מהמתקף הקווי ‪− 1⎟ ⎟⎟ ? P‬‬
‫⎠ ⎠ ‪⎝ 2L‬‬
‫⎝‬
‫ג‪ .‬באיזה מרחק מהציר צריך להעניק את המתקף ‪ P‬על מנת ש‬
‫⎞ ‪2L‬‬
‫⎛‬
‫= ‪⎜a‬‬
‫‪ P ′‬יתאפס ? ⎟‬
‫⎠ ‪3‬‬
‫⎝‬
‫‪ 8.49‬גלגילה בעלת רדיוס ‪ 0.2m‬ומסה ‪ 5 Kg‬תלויה מהתקרה‬
‫כמוראה בתרשים‪ .‬החבל הכרוך עליה אינו מחליק וצידו האחר‬
‫‪2m‬‬
‫‪L‬‬
‫‪a‬‬
‫‪P‬‬
‫פרק ח' – מכניקה של גוף קשיח‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫כרוך סביב גלגילה קטנה יותר בעלת רדיוס ‪ 0.1m‬ומסה ‪ 1Kg‬שמרכזה נמצא בגובה ‪ 2m‬מעל‬
‫הרצפה‪ .‬גם על גלגילה זו החבל אינו מחליק‪ .‬משחררים את הגלגילה הקטנה ללא מהירות‬
‫התחלתית‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫מהי התאוצה הזוויתית של הגלגילה הקטנה ? )‪(58.8‬‬
‫ב‪.‬‬
‫מהי התאוצה הקווית של הגלגילה הקטנה ? ) ‪(7.058‬‬
‫‪s2‬‬
‫‪m‬‬
‫ד‪.‬‬
‫כעבור כמה זמן מרגע שחרורה תגיע הגלגילה הקטנה לרצפה ? )‪(0.7338 sec‬‬
‫מהי המהירות הזוויתית של הגלגילה הקטנה ברגע פגיעתה ברצפה ? ) ‪(43 rad s‬‬
‫ה‪.‬‬
‫מהי המהירות הזוויתית של הגלגילה הקבועה ברגע פגיעתה של הגלגילה הקטנה ברצפה ? ) ‪(4.3 rad s‬‬
‫ג‪.‬‬
‫‪ 8.50‬גלגל בעל רדיוס ‪ r‬ומומנט‬
‫‪F‬‬
‫אינרציה ‪ ( r > R ) I = mR 2‬נמשך ע"י‬
‫‪b‬‬
‫כוח ‪ F‬המופעל על חוט אופקי הכרוך‬
‫‪r‬‬
‫על ציר בעל ברדיוס ‪ b‬שמרכזו מתלכד‬
‫עם מרכז הגלגל‪ ,‬כמוראה בתרשים‪ .‬כוח‬
‫‪f‬‬
‫החיכוך שמפעילה הרצפה על הגלגל‪, f ,‬‬
‫הוא כזה שהגלגל מתגלגל ללא החלקה‪ .‬נתונים‪. F , b, r , R, m :‬‬
‫⎞‬
‫א‪ .‬מהי התאוצה הקווית של הגלגל ? ⎟⎟‬
‫⎠‬
‫)‬
‫⎛‬
‫) ‪Fr (r − b‬‬
‫= ‪⎜⎜ a‬‬
‫‪m r 2 − R2‬‬
‫⎝‬
‫⎞‬
‫ב‪ .‬מהו כוח החיכוך ‪ f‬שפועל על הגלגל ? ⎟⎟‬
‫⎠‬
‫(‬
‫)‬
‫⎛‬
‫‪Frb‬‬
‫‪⎜⎜ f = 2‬‬
‫‪r − b2‬‬
‫⎝‬
‫(‬
‫‪ 8.51‬מוט אחיד ‪ AB‬שאורכו ‪ L = 1m‬ומסתו ‪ M = 55 Kg‬מונח‬
‫‪A‬‬
‫בשיווי משקל בניצב למשטח אופקי‪ .‬קצהו העליון של המוט מחובר‬
‫אל המשטח האופקי בנקודה ‪ C‬ע"י חוט היוצר זווית של ‪ 37°‬עם‬
‫המוט‪ .‬מקדם החיכוך הסטטי בין המוט והמשטח האופקי הוא‬
‫‪37°‬‬
‫‪F‬‬
‫‪ . µ = 0.2‬כוח אופקי חיצוני ‪ F‬פועל על המוט במרכזו כמוראה‬
‫בתרשים‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫מהו הכוח ‪ F‬שעבורו נמצא המוט על סף החלקה ? ) ‪(300N‬‬
‫מהי המתיחות בחוט כאשר המוט נמצא על סף החלקה ? ) ‪(250N‬‬
‫‪B‬‬
‫ג‪ .‬מהי הזווית המקסימאלית בין החוט והמוט שתמנע החלקת המוט אפילו כאשר הכוח ‪ F‬גדל‬
‫לאינסוף ? )‪(11.3°‬‬
‫‪C‬‬
‫פרק ט' ‪-‬חוק קולון‬
‫‪m e = 9.1 ⋅ 10 −31 kg‬‬
‫מסת אלקטרון‪:‬‬
‫‪m p = m n = 1.67 ⋅ 10 −27 kg‬‬
‫מסת פרוטון או נויטרון‪:‬‬
‫‪q p = −q e = 1.6 ⋅ 10 −19 C‬‬
‫מטען אלקטרון או פרוטון‪:‬‬
‫חוק קולון – בין כל שני מטענים חשמליים פועל כח חשמלי‪ .‬הכח תלוי ביחס ישיר‬
‫למכפלת המטענים וביחס הפוך לריבוע המרחק ביניהם‪.‬‬
‫‪1 q1 ⋅ q 2‬‬
‫‪4πε 0 r 2‬‬
‫‪C2‬‬
‫‪N ⋅m 2‬‬
‫‪N ⋅m 2‬‬
‫‪C2‬‬
‫=‪F‬‬
‫‪ε 0 = 8.854 ⋅ 10 −12‬‬
‫‪1‬‬
‫‪= 9.0 ⋅ 10 9‬‬
‫‪4πε 0‬‬
‫=‪k‬‬
‫הכח החשמלי פועל לאורך הקו המקשר ביו שני המטענים‪ ,‬והוא כח דחייה במידה‬
‫ושני המטענים שווי‪-‬סימן‪ ,‬וכח משיכה במידה והמטענים שוני סימן‪.‬‬
‫‪ 9.1‬בקודקודיו של ריבוע בעל צלע ‪ a‬מצויים ארבעה מטענים נקודתיים חיוביים‬
‫ושווים‪ ,‬בגודל ‪ q‬כל אחד‪.‬‬
‫‪q‬‬
‫‪q‬‬
‫‪a‬‬
‫א‪ .‬מה גודלו וסימנו של מטען חמישי ' ‪ q‬שיש להציב במרכז הריבוע כדי שכל המערכת‬
‫‪a‬‬
‫תימצא בשיווי משקל? ) ‪(q' = −0.96q‬‬
‫'‪q‬‬
‫ב‪ .‬האם שיווי המשקל יהיה יציב או רופף? )רופף(‬
‫‪q‬‬
‫‪q‬‬
‫‪ 9.2‬שני מטענים נקודתיים זהים ‪ Q1 = Q 2 = +Q‬נמצאים בנקודות )‪ (a,0‬ו‪ (− a,0) -‬שעל ציר‬
‫ה – ‪ , X‬כמוראה בתרשים‪ .‬בכדי להחזיק את שני המטענים הנ"ל בשווי משקל‪ ,‬מניחים מטען נוסף‬
‫‪ q‬בראשית‪.‬‬
‫‪Q2‬‬
‫‪x‬‬
‫א‪ .‬מהו גודלו וסימנו‬
‫‪x=a‬‬
‫‪q‬‬
‫‪x=0‬‬
‫‪Q1‬‬
‫‪x=-a‬‬
‫של המטען ‪q‬‬
‫שיחזיק את שני המטענים הנ"ל בשווי משקל? )בהשפעת כוחות אלקטרוסטטיים בלבד(‪.‬‬
‫)‪(q = − Q/ 4‬‬
‫ב‪ .‬מהי העבודה החיצונית הדרושה לצורך הבאת שלושת המטענים למצבם הסופי המתואר‬
‫בשאלה‪ ,‬ממצב בו המרחקים ביניהם אינסופיים?‬
‫)‪(W = 0‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪ 9.3‬שלושה מטענים ‪ q 1 , q 1 , − q 2‬נמצאים בשלושה קדקודיו של מעוין בעל‬
‫‪q1‬‬
‫זווית קהה של ‪) 120°‬ראה ציור(‪.‬‬
‫מה צריך להיות היחס בין ‪ q 2‬ל‪ q 1 -‬כדי שמטען נוסף שיושם בקודקוד‬
‫הרביעי לא ירגיש‬
‫‪120°‬‬
‫שום כוח? ) ‪(q 1 = q 2‬‬
‫‪q1‬‬
‫‪-q2‬‬
‫‪ 9.4‬שני כדורים קטנים זהים מוליכים שמסתם ‪ , 4 gr‬קשורים אל חוטים‬
‫מבדדים באורך ‪ 0.5 m‬ותלויים מנקודה משותפת‪ .‬לכדור אחד ניתן‬
‫מטען ‪ q 1‬ולשני מטען שונה ‪ . q 2‬הכדורים נדחים והחוטים פורשים‬
‫בזווית של ‪ 30°‬מן האנך‬
‫‪0.5m‬‬
‫‪30°‬‬
‫‪q2‬‬
‫‪0.5m‬‬
‫‪q1‬‬
‫א‪ .‬מהו הכח האלקטרוסטטי‬
‫‪ F‬הפועל בין הכדורים במצב שיווי משקל? ) ‪(F = 0.023 N‬‬
‫)‬
‫ב‪ .‬חשב את המכפלה ‪ q 1 ⋅ q 2‬של המטענים‪⋅ q 2 = 6.3 ⋅ 10 −13 C 2 .‬‬
‫‪1‬‬
‫‪(q‬‬
‫ג‪ .‬עתה מחברים תייל קטן בין הכדורים ומאפשרים למטען לעבור מכדור אחד אל השני‪ ,‬עד‬
‫שלשני הכדורים יש מטען שווה‪ .‬מסלקים את התייל‪ ,‬והחוטים פורשים עתה בזווית של ‪40°‬‬
‫מן האנך‪ .‬מהו הכח האלקטרוסטטי '‪ F‬שבין הכדורים לאחר השתוות המטענים‪.‬‬
‫) ‪(F' = 0.033 N‬‬
‫ד‪ .‬מהם המטענים המקוריים ‪) q 1 , q 2‬רמז‪ :‬המטען הכולל על זוג הכדורים נשמר(‬
‫)‪; q 2 = 2.16 µC‬‬
‫‪(q 1 = 0.29 µC‬‬
‫‪ 9.5‬שני כדורים מוליכים קטנים זהים שמסת כל אחד מהם ‪ 5gr‬תלויים מנקודה‬
‫משותפת באמצעות חוטי משי שאורך כל אחד מהם ‪ . l = 0.5m‬טוענים את‬
‫הכדורים במטענים שווי סימן ‪ q 1 , q 2‬וכתוצאה מכך נפרשים החוטים כך‬
‫‪0.5m‬‬
‫‪30°‬‬
‫שבמצב שיווי משקל יוצר כל אחד מהם זווית של ‪ 30°‬עם האנך‪ .‬ניתן להניח‬
‫‪0.5m‬‬
‫שבמצב זה המרחק בין הכדורים גדול מאוד ביחס למימדיהם‪.‬‬
‫א‪ .‬מהו הכח החשמלי‬
‫‪ F‬הפועל בין הכדורים? ) ‪(F = 0.0288 N‬‬
‫)‬
‫ב‪ .‬מצא את מכפלת המטענים ‪⋅ q 2 = 8 ⋅ 10 −13 C 2 . q 1 ⋅ q 2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪(q‬‬
‫‪q2‬‬
‫‪q1‬‬
‫ג‪ .‬יוצרים קצר בין הכדורים באמצעות תייל מוליך וממתינים עד שמפסיק לעבור בו זרם‪.‬‬
‫מסלקים את התייל המקצר ומביאים את הכדורים למצב שווי משקל חדש‪ .‬מתברר‬
‫שבמצב זה יוצר כל חוט זווית של ‪ 40°‬עם האנך‪ .‬מהו הכח בחשמלי הפועל בין הכדורים‬
‫ד‪.‬‬
‫במצב שיווי המשקל החדש‪(F' = 0.0419N ) .‬‬
‫מהם המטענים המקוריים ‪q 2 = 2.16 µC) q 1 , q 2‬‬
‫;‬
‫‪(q 1 = 0.29 µC‬‬
‫‪-q‬‬
‫‪ 9.6‬ארבעה מטענים קבועים בפינותיו של ריבוע בעל צלע ‪ a‬כמתואר בציור‪.‬‬
‫‪+Q‬‬
‫‪a‬‬
‫א‪ .‬אם הכח השקול הפועל על ‪ Q‬שווה לאפס‪ ,‬מה חייב להיות היחס בין‬
‫)‬
‫המטענים ‪= −2 2 ? Q q‬‬
‫‪q‬‬
‫(‬
‫‪Q‬‬
‫‪a‬‬
‫ב‪ .‬האם ניתן לבחור את המטען ‪q‬כך ששקול הכוחות יהיה אפס בו זמנית על כל‬
‫אחד מארבעת המטענים? )לא(‬
‫‪-q‬‬
‫‪+Q‬‬
‫‪ 9.7‬שני כדורים מוליכים זהים וקטנים בעלי מסה ‪ m‬תלויים מנקודה משותפת‬
‫‪θ θ‬‬
‫בעזרת חוט משי דק ביותר באורך ‪ . L‬הכדורים נושאים מטען חשמלי‬
‫‪ + q1‬ו ‪ + q2 -‬ופורשים בזווית ‪ θ‬לאנך ‪ ,‬כמוראה בציור‪.‬‬
‫‪L‬‬
‫‪L‬‬
‫הנח כי הזווית ‪ θ‬היא קטנה כך שניתן להשתמש בקירוב ‪. tanθ ≈ sinθ‬‬
‫‪+ q1‬‬
‫‪x‬‬
‫נתונים‪q1 , q2 , m, g , k , :‬‬
‫א‪ .‬שרטט את דיאגראמת הכוחות הפועלים על כל כדור‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫הוכח כי בקירוב של זוויות קטנות המרחק בין הכדורים במצב‬
‫‪1/ 3‬‬
‫של שיווי – משקל נתון בביטוי‪:‬‬
‫ג‪.‬‬
‫⎞ ‪⎛ 2 L k q1 q2‬‬
‫⎟⎟‬
‫⎜⎜ = ‪. x‬‬
‫⎠ ‪⎝ mg‬‬
‫עתה מחברים את הכדורים בעזרת תיל מוליך המאפשר מעבר מטען מכדור אחד אל השני‬
‫עד שלשני הכדורים מטען שווה ‪ . Q‬מסלקים את התייל והמרחק בין התיילים גדל פי ‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫בהשוואה למרחק ההתחלתי‪.‬חשב את המטענים המקוריים של הכדורים לפני חיבור התייל המוליך‪.‬‬
‫הבע את תשובתך בעזרת ‪. Q‬‬
‫⎞‬
‫⎟‬
‫⎟‬
‫⎠‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪) , q 2 = Q (1 −‬‬
‫)‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪q1 = Q (1 +‬‬
‫⎛‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪⎜ q1 = Q(1 −‬‬
‫‪) , q 2 = Q (1 +‬‬
‫‪) or‬‬
‫⎜‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫⎝‬
‫‪-Q/10‬‬
‫‪ 9.8‬שני מטענים נקודתיים בעלי מטען ‪ Q‬קבועים בחלל במרחק ‪2A‬‬
‫‪M‬‬
‫אחד מהשני‪ .‬מסה נקודתית שמטענה ‪ q=-Q/10‬ומסתה ‪ M‬ממוקמת ב‬
‫‪Y‬‬
‫– ‪ t=0‬במרחק ‪ Y‬מהראשית על ציר הסימטרייה‪.‬‬
‫א‪ .‬מצא‪/‬י ביטוי לתאוצת המסה ב – ‪.t=0‬‬
‫⎞‬
‫⎟‬
‫⎟‬
‫⎠‬
‫‪Q‬‬
‫⎛‬
‫‪− KQ 2Y‬‬
‫= ‪⎜a = 0 a‬‬
‫‪3‬‬
‫‪y‬‬
‫‪⎜ x‬‬
‫‪5M ( A 2 + Y 2 ) 2‬‬
‫⎝‬
‫‪Q‬‬
‫‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫ב‪ .‬איזה סוג של תנועה תבצע המסה? )מחזורית(‬
‫‪ 9.9‬שני כדורים קטנים שמסת כל אחד מהם ‪ M‬תלויים מנקודה משותפת בשני חוטים חסרי‬
‫מסה שאורכם ‪ .L‬כאשר טוענים כל אחד מהם במטען ‪ q0‬הם מתרחקים כך שכל חוט נמצא‬
‫בזווית ‪ θ‬לאנך‪.‬‬
‫עבור סעיפים א‪ ,‬ב ידוע כי ‪ θ‬זווית קטנה!!!‬
‫⎞‬
‫א‪ .‬כתוב ביטוי כללי עבור הזווית ‪⎟ .θ‬‬
‫⎟‬
‫⎠‬
‫ב‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫⎛‬
‫‪⎜θ = 3 Kq 0‬‬
‫⎜‬
‫‪4 L2 mg‬‬
‫⎝‬
‫מה גודלה של הזווית ‪ θ‬כאשר‪(0.087rad ) ? q=1.8µC , L=15m , M=5gr :‬‬
‫ג‪ .‬מה תהיה ‪ θ‬כאשר‪(θ→0) ? M→∞ :‬‬
‫ד‪ .‬מה תהיה ‪ θ‬כאשר‪(θ→π/2) ?L→0 :‬‬
‫פרק י' – השדה החשמלי‬
‫⎤‪⎡N‬‬
‫שדה חשמלי – גודל וקטורי המבטא את הכח החשמלי ליחידת מטען ⎦⎥ ‪⎢⎣ C‬‬
‫שדה החשמלי ‪:‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r F‬‬
‫‪1 q‬‬
‫=‪E‬‬
‫=‬
‫‪q ' 4πε 0 r 2‬‬
‫כיוון השדה החשמלי הוא הכיוון אליו ינוע מטען חיובי שיונח בנקודה הנחקרת‪.‬‬
‫תפרוסת המטען‬
‫הנקודה הנחקרת‬
‫מטען נקודתי‬
‫במרחק ‪r‬‬
‫‪1 q‬‬
‫‪4πε 0 r 2‬‬
‫=‪E‬‬
‫מחוץ לכדור ‪r > R‬‬
‫‪1 q‬‬
‫‪4πε 0 r 2‬‬
‫=‪E‬‬
‫בתוך הכדור ‪r < R‬‬
‫‪E=0‬‬
‫כדור מוליך שרדיוסו ‪R‬‬
‫תייל ארוך‬
‫‪ - λ‬המטען ליחידת אורך‬
‫גליל מוליך ארוך‬
‫שרדיוסו ‪R‬‬
‫במרחק ‪ r‬מן התייל‬
‫‪1 λ‬‬
‫‪2πε 0 r‬‬
‫=‪E‬‬
‫מחוץ לגליל ‪r > R‬‬
‫‪1 λ‬‬
‫‪2πε 0 r‬‬
‫=‪E‬‬
‫בתוך הגליל ‪r < R‬‬
‫‪E=0‬‬
‫מחוץ לכדור ‪r > R‬‬
‫‪1 Q‬‬
‫‪4πε 0 r 2‬‬
‫כדור מבודד טעון‬
‫בתוך הכדור ‪r < R‬‬
‫לוח אינסופי‬
‫‪ - σ‬המטען ליחידת שטח‬
‫שני לוחות בעלי מטענים‬
‫השדה החשמלי‬
‫=‪E‬‬
‫‪1 Q⋅r‬‬
‫=‪E‬‬
‫‪4πε 0 R 3‬‬
‫במרחק ‪r‬‬
‫‪σ‬‬
‫‪2ε 0‬‬
‫=‪E‬‬
‫כל נקודה בין הלוחות‬
‫‪σ‬‬
‫‪ε0‬‬
‫=‪E‬‬
‫שווים ומנוגדים בסימן‬
‫מחוץ ללוחות‬
‫‪E=0‬‬
‫שטף חשמלי‪ :‬השטף החשמלי הכולל היוצא ממשטח סגור‪ ,‬פרופורציוני למספר‬
‫הכללי של קווי השדה היוצאים מהמשטח פחות מספר הקווים הנכנסים פנימה‪.‬‬
‫‪Φ E = ∑ E ⊥ ⋅ ∆A‬‬
‫חוק גאוס‪ :‬חוק גאוס קובע כי השטף החשמלי היוצא מתוך משטח סגור‪,‬‬
‫פרופורציוני למטען הכללי המוקף על ידי המשטח‪.‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪ε0‬‬
‫= ‪⋅ ∆A‬‬
‫⊥‬
‫‪∑E‬‬
‫במידה וגוף מוליך טעון במטען ‪ , Q‬אזי המטען נמצא במלואו על פני המוליך‪ ,‬והשדה‬
‫החשמלי בתוך המוליך שווה לאפס‪.‬‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫‪10.1‬‬
‫פרק י' –השדה החשמלי‬
‫חלקיק שמסתו ‪ m‬ומטענו ‪ − q‬משוחרר ממנוחה מנקודה‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫הנמצאת במרחק אנכי ‪ d‬מלוח אינסופי הטעון במטען חיובי‪,‬‬
‫בצפיפות שטחית אחידה ‪ . σ‬החלקיק עשוי לעבור דרך הלוח מבעד‬
‫לפתח קטן‪ .‬הנח כי החלקיק נע רק בהשפעת הכוח החשמלי שמפעיל‬
‫עליו הלוח‪.‬‬
‫א‪ .‬תאר את סוג התנועה שמבצע החלקיק‪) .‬לקראת המישור‬
‫‪m‬‬
‫החלקיק ינוע בתאוצה קבועה ולאחר המישור הוא ינוע ‪-q‬‬
‫בתאוטה קבועה‪ .‬התנועה היא תנועה מחזורית(‪.‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪d‬‬
‫‪+ +‬‬
‫‪+σ‬‬
‫⎞‬
‫⎛‬
‫ב‪ .‬מהו זמן המחזור של תנועת החלקיק? ⎟ ‪⎜ T = 8 dε 0 m‬‬
‫⎜‬
‫⎠⎟ ‪qσ‬‬
‫⎝‬
‫⎟⎞ ‪qσd‬‬
‫ג‪ .‬מהי המהירות המקסימלית אליה מגיע החלקיק בתנועתו?‬
‫⎠⎟ ‪ε 0 m‬‬
‫‪10.2‬‬
‫⎛‬
‫= ‪⎜ v max‬‬
‫⎜‬
‫⎝‬
‫שני לוחות אינסופיים‪ ,‬האחד טעון במטען חיובי והשני‬
‫‪+ + + + + + + +‬‬
‫בשלילי‪ ,‬נמצאים במרחק ‪ 1 cm‬זה מזה‪ ,‬וביניהם שדה חשמלי‬
‫א‪.‬‬
‫‪1 cm‬‬
‫אחיד של ‪ .1000 N/C‬אלקטרון משוחרר מן הטבלה השלילית ‪E‬‬
‫ופרוטון מן הטבלה החיובית באותו הזמן‪.‬‬
‫ ‪- - - - - - - - -‬‬‫באיזה מרחק מן הטבלה החיובית יעברו זה על פני זה? ‪Y = 5.46 10 −6 m‬‬
‫(‬
‫)‬
‫ב‪.‬‬
‫⎞‬
‫‪⎛ t2‬‬
‫מהו יחס הזמנים של הגעתם לטבלה הנגדית? ⎟⎟ ‪⎜⎜ = 42.78‬‬
‫⎠‬
‫‪⎝ t1‬‬
‫ג‪.‬‬
‫⎞‬
‫‪⎛ v1‬‬
‫⎜⎜‬
‫מהו יחס המהירויות שבהן יפגעו בטבלה הנגדית? ⎟⎟ ‪= 42.78‬‬
‫⎠‬
‫‪⎝ v2‬‬
‫ד‪.‬‬
‫‪⎛ Εp‬‬
‫⎞‬
‫⎜‬
‫⎟‬
‫מהו יחס האנרגיות הקינטיות בעת הפגיעה בטבלה הנגדית? ⎟ ‪⎜ E = 1‬‬
‫‪⎝ e‬‬
‫⎠‬
‫‪ 10.3‬במרכזה של קליפה כדורית מוליכה שרדיוסה הפנימי ‪ a‬ורדיוסה החיצוני ‪ ,b‬נמצא‬
‫מטען נקודתי חיובי ‪ . Q‬המטען הכולל שעל הקליפה ‪ ,–4Q‬והיא מבודדת מן הסביבה‪.‬‬
‫‪a‬‬
‫‪b‬‬
‫‪+Q‬‬
‫א‪ .‬פתח ביטויים לגודל השדה החשמלי כפונקציה של מרחק ‪ r‬מן המרכז ‪ ,‬לגבי כל‬
‫⎞ ‪3Q‬‬
‫המרחב‪⎟ .‬‬
‫⎠ ‪r2‬‬
‫‪; a < r < b Ε = Ο ; b < r Ε = −K‬‬
‫‪Q‬‬
‫⎛‬
‫‪⎜r < a Ε = K 2‬‬
‫‪r‬‬
‫⎝‬
‫‪-4Q‬‬
‫פרק י' –השדה החשמלי‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫⎞‬
‫ב‪ .‬מהי צפיפות המטען השטחי על המשטח הפנימי של הקליפה המוליכה? ⎟⎟‬
‫⎠‬
‫⎛‬
‫‪Q‬‬
‫‪⎜⎜ σ 1 = −‬‬
‫‪4π a 2‬‬
‫⎝‬
‫⎛‬
‫⎞ ‪3Q‬‬
‫ג‪ .‬מהי צפיפות המטען השטחי על המשטח החיצוני של הקליפה? ⎟‬
‫‪⎜⎜ σ 2 = −‬‬
‫⎠⎟ ‪4π b 2‬‬
‫⎝‬
‫ד‪ .‬שרטט תרשים המראה את קווי ‪ -‬השדה החשמלי ‪ ,‬ואת מיקום כל המטענים‪.‬‬
‫ה‪ .‬שרטט גרף של השדה החשמלי כפונקציה של ‪. r‬‬
‫‪ 10.4‬אלקטרון נכנס במהירות ‪ 4 × 10 6 m / sec‬ובזווית ‪37 o‬‬
‫לשדה חשמלי אחיד שעוצמתו ‪. 5 × 10 3 N / C‬‬
‫א‪ .‬מהי צורת המסלול של האלקטרון ?‬
‫‪E‬‬
‫‪v0‬‬
‫‪37°‬‬
‫‪e ⋅E‬‬
‫⎛‬
‫⎞‬
‫⎟‪2‬‬
‫‪m‬‬
‫‪? ⎜ y = x tgθ −‬‬
‫‪x‬‬
‫‪2‬‬
‫⎜‬
‫⎟‬
‫) ‪2(v 0 cos θ‬‬
‫⎝‬
‫⎠‬
‫ב‪ .‬מהי התאוצה )גודל וכיוון( שמרגיש האלקטרון? )‬
‫‪e-‬‬
‫‪sec 2‬‬
‫‪14 m‬‬
‫‪(a = 8.79 ⋅ 10‬‬
‫‪⎛a‬‬
‫⎞‬
‫ג‪ .‬מה היחס בין תאוצה זו לתאוצת הכובד ‪⎜⎜ = 8.97 ⋅ 1013 ⎟⎟ ?g‬‬
‫‪⎝g‬‬
‫⎠‬
‫)‬
‫ד‪.‬תוך כמה זמן יחזור האלקטרון לגובה ממנו נכנס לשדה? ‪sec‬‬
‫‪−9‬‬
‫‪(t = 5.47 ⋅ 10‬‬
‫ה‪ .‬מהו המרחק האופקי שיעבור האלקטרון בזמן זה? ) ‪(x = 0.017 m‬‬
‫‪- - - - - - - - - -‬‬
‫‪ 10.5‬אלקטרון נכנס אל תוך שדה חשמלי הנמצא בין שני לוחות מקבילים‬
‫שגודלו ‪ 600 N C‬וכיוונו אנכית מעלה‪ .‬המהירות ההתחלתית של‬
‫האלקטרון היא‬
‫‪sec‬‬
‫‪m‬‬
‫‪ 8 ⋅ 10 6‬וכיוונה בזווית ‪ 30°‬מעל לאופק‪.‬‬
‫‪E‬‬
‫‪30 °‬‬
‫‪e-‬‬
‫א‪ .‬מהו המרחק המקסימלי שהאלקטרון עולה אנכית מעל‬
‫לרמתו ההתחלתית? )‪(y = 7.6 cm‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪+ + + + + + + +‬‬
‫לאחר איזה מרחק אופקי חוזר האלקטרון לרמתו המקורית? )‪(x = 52.6 cm‬‬
‫⎛‬
‫⎛‬
‫⎞‪⎞ 2‬‬
‫‪eE‬‬
‫⎜ ‪⎜ y = (tan ϑ)x −‬‬
‫ג‪ .‬חשב את משוואת המסלול של האלקטרון‪⎟ x ⎟ .‬‬
‫⎟ ⎟ ‪⎜ 2mv 2 cos 2 ϑ‬‬
‫⎜‬
‫‪0‬‬
‫⎝‬
‫⎠ ⎠‬
‫⎝‬
‫ד‪ .‬מגדילים את השדה החשמלי פי שניים ל‪ . 1200 N C -‬באיזה מידה ישתנו תשובותיך‬
‫‪y‬‬
‫‪x‬‬
‫⎛‬
‫⎞‬
‫בחלקים א‪ .‬ו‪ -‬ב‪ .‬של השאלה? ⎟ ‪⎜ y' = = 3.8 cm ; x' = = 26.3 cm‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫⎝‬
‫⎠‬
‫פרק י' –השדה החשמלי‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫‪ 10.6‬נתון כדור מבודד בעל רדיוס ‪ , R‬הטעון בצפיפות מטען אחידה ‪ . ρ‬הנח שהמטען הכולל של‬
‫הכדור הוא ‪ . q‬נתונים‪. k, q,ρ, R :‬‬
‫א‪ .‬מהי עוצמת השדה החשמלי בכל מקום במרחב כפונקציה של המרחק ‪ r‬ממרכז הכדור‪ .‬הבחן‬
‫⎞‬
‫בין שני תחומים ‪⎟⎟ . r ≥ R ; r ≤ R‬‬
‫⎠‬
‫⎛‬
‫‪ρ‬‬
‫‪q‬‬
‫= ‪⎜⎜ r ≤ R : E‬‬
‫‪r ; r≥R: E=K 2‬‬
‫‪3ε 0‬‬
‫‪r‬‬
‫⎝‬
‫⎛‬
‫⎞ ‪ρR‬‬
‫= ‪⎜⎜ E‬‬
‫ב‪ .‬מהו השדה החשמלי על פני הכדור? ⎟⎟‬
‫‪ε‬‬
‫‪3‬‬
‫⎠ ‪0‬‬
‫⎝‬
‫ג‪ .‬שרטט גרף המתאר את השדה החשמלי שהכדור יוצר כפונקציה של ‪) . r‬בתוך ומחוץ לכדור(‬
‫ד‪ .‬מה תהייה תשובתך בחלק א' של השאלה אם הכדור הנ"ל היה עשוי מחומר מוליך הטעון‬
‫⎞‪q‬‬
‫⎛‬
‫באותו מטען כללי ‪⎜ r < R : E = 0 ; r ≥ R : E = K 2 ⎟ ? q‬‬
‫⎠ ‪r‬‬
‫⎝‬
‫‪ 10.7‬שני כדורים קטנים הטעונים במטען שלילי ‪) − Q‬כל אחד( מוחזקים‬
‫‪Y‬‬
‫במקומם על ציר ‪ Y‬בנקודות ) ‪. (0, d ) ; (0,−d‬‬
‫‪-Q‬‬
‫‪+d‬‬
‫חלקיק שלישי שמטענו ‪ + q‬נמצא על ציר ‪. X‬‬
‫‪+q‬‬
‫א‪ .‬מהו השדה החשמלי )גודל וכוון( הפועל על המטען ‪ + q‬כאשר הוא‬
‫⎞‬
‫נמצא במרחק ‪ x‬מהראשית‪⎟ .‬‬
‫⎟‬
‫⎠‬
‫‪2‬‬
‫)‬
‫‪3‬‬
‫)‪(0,0‬‬
‫‪X‬‬
‫‪x‬‬
‫⎛‬
‫‪x‬‬
‫‪⎜ E = 2KQ‬‬
‫⎜‬
‫‪x2 + d2‬‬
‫⎝‬
‫(‬
‫‪-Q‬‬
‫ב‪ .‬מהי העבודה החיצונית הדרושה על מנת להעביר את המטען ‪ + q‬מהנקודה ‪x = 0‬‬
‫⎞ ‪Qq‬‬
‫⎛‬
‫‪⎜ W = 1.52 K‬‬
‫לנקודה ‪⎟ ? x = 4d‬‬
‫⎠ ‪d‬‬
‫⎝‬
‫‪ 10.8‬שני כדורים מבודדים זהים‪ ,‬בעלי רדיוס ‪ R‬טעונים כל אחד במטען ‪ . Q‬המטען מפולג בצורה‬
‫‪Y‬‬
‫אחידה בנפחו של כל כדור‪ .‬מרכזו של כדור אחד נמצא בראשית‪ ,‬ומרכזו של כדור שני‬
‫נמצא ב‪ . x = 2 R -‬מצא את גודלו וכיוונו של השדה החשמלי השקול בנקודות הבאות‪:‬‬
‫⎠‬
‫‪R‬‬
‫א‪(− x̂ )⎞⎟ . x = 0 .‬‬
‫‪Q‬‬
‫⎛‬
‫‪⎜E = k‬‬
‫‪4R 2‬‬
‫⎝‬
‫‪R‬‬
‫‪X‬‬
‫‪Q‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪(+ x̂ )⎞⎟ . x = R‬‬
‫ג‪.‬‬
‫‪(E = 0) . x = R‬‬
‫ד‪.‬‬
‫‪(+ x̂ )⎞⎟ . x = 3R‬‬
‫‪2‬‬
‫⎠‬
‫⎠‬
‫‪1 Q‬‬
‫⎛‬
‫‪⎜E = k 2‬‬
‫‪18 R‬‬
‫⎝‬
‫‪10 Q‬‬
‫⎛‬
‫‪⎜E = k 2‬‬
‫‪9 R‬‬
‫⎝‬
‫‪Q‬‬
‫‪-d‬‬
‫פרק י' –השדה החשמלי‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫‪ 10.9‬נתונה טבעת דקה בעלת רדיוס ‪ a‬הטעונה במטען ‪q‬‬
‫‪x‬‬
‫א‪ .‬חשב את השדה החשמלי שהטבעת יוצרת בנקודה ‪ p‬הנמצאת במרחק ‪ x‬ממרכז הטבעת‪,‬‬
‫⎞‬
‫על הציר הניצב העובר במרכזה‪⎟ .‬‬
‫⎟‬
‫⎠‬
‫‪2‬‬
‫)‬
‫‪3‬‬
‫⎛‬
‫‪qx‬‬
‫‪⎜E = k‬‬
‫⎜‬
‫‪x2 + a2‬‬
‫⎝‬
‫(‬
‫ב‪ .‬מהו השדה החשמלי כאשר ‪ x = 0‬ו‪E = 0 ; x >> a : E = k q x 2 ) x >> a -‬‬
‫‪(x = 0 :‬‬
‫ג‪ .‬מהי העבודה הדרושה להעתקת מטען ' ‪ q‬מהנקודה ‪ p‬לנקודה ‪ o‬הנמצאת במרכז‬
‫הטבעת? ))‬
‫‪x2 +a2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪−‬‬
‫‪a‬‬
‫( '‪(W = kqq‬‬
‫‪1‬‬
‫⎤‪⎡C‬‬
‫‪ 10.10‬חוט דק אינסופי טעון באופן אחיד במטען שצפיפותו האורכית ⎥ ⎢ ‪ + λ‬החוט משמש‬
‫⎦ ‪⎣m‬‬
‫כציר סיבוב עבור חלקיק נקודתי‪ ,‬שמסתו ‪ m‬ומטענו ‪ , − q‬המבצע תנועה מעגלית בהשפעת‬
‫הכח החשמלי בלבד‪.‬‬
‫א‪ .‬מהו השדה החשמלי הנוצר במרחב ע"י החוט הטעון כפונקציה של המרחק‬
‫⎞‬
‫מהחוט? ⎟⎟‬
‫⎠‬
‫⎛‬
‫‪λ‬‬
‫= ‪⎜⎜ E‬‬
‫‪2πrε 0‬‬
‫⎝‬
‫‪-q‬‬
‫⎞‬
‫ב‪ .‬בהנחה שהחלקיק נע על גבי מעגל שמחוגו ‪ , r‬מה מהירותו המשיקית? ⎟‬
‫⎟‬
‫⎠‬
‫⎞‬
‫ג‪ .‬מה זמן המחזור של החלקיק כפונקציה של מחוג המעגל ‪⎟ ? r‬‬
‫⎟‬
‫⎠‬
‫‪ 10.11‬למולקולה מסוימת קיים קיטוב קבוע )דיפול( הנתון ע"י‬
‫הגדלים הבאים‪ a=3Å , q=3*10-19C :‬הדיפול נמצא בזווית ‪θ‬‬
‫לשדה חשמלי קבוע‪. E=1011 N/C :‬‬
‫א‪ .‬מהו מומנט הכוח הפועל על המולקולה כאשר ‪? θ=450‬‬
‫)‬
‫‪Nm‬‬
‫‪−18‬‬
‫‪r‬‬
‫‪qλ‬‬
‫‪2 πm ε 0‬‬
‫⎛‬
‫= ‪⎜v‬‬
‫⎜‬
‫⎝‬
‫⎛‬
‫‪⎜ T = 2 πr 2 πm ε 0‬‬
‫⎜‬
‫‪qλ‬‬
‫⎝‬
‫‪q+‬‬
‫‪a‬‬
‫‪E‬‬
‫‪θ‬‬
‫‪q-‬‬
‫‪(6.4 *10‬‬
‫ב‪ .‬מהי האנרגיה החשמלית של המולקולה )כתלות בזווית(? מהי האנרגיה כאשר ‪? θ=450‬‬
‫)‬
‫‪j‬‬
‫‪−18‬‬
‫‪(U = 6.4 *10‬‬
‫ג‪ .‬שרטט‪/‬י את מצב שווי המשקל‪ .‬מה תהיה האנרגיה במצב זה? מה מאפיין את האנרגיה במצב‬
‫שווי המשקל לעומת האנרגיה בזוויות אחרות?‬
‫פרק י' –השדה החשמלי‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫‪ 10.12‬קליפה כדורית בעלת רדיוסים ‪ R1=0.5m‬ו – ‪ , R2=1m‬בנויה מחומר‬
‫‪1‬‬
‫מבודד וטעונה במטען שצפיפותו הנפחית ‪) ρ=+3 Cl/m3‬ראה‪/‬י שרטוט(‪.‬‬
‫⎞ ‪⎛ 9.9 * 1010‬‬
‫מהו השדה החשמלי באזורים ‪⎟⎟ ? 1,2‬‬
‫⎜⎜‬
‫‪r2‬‬
‫⎠‬
‫⎝‬
‫‪2‬‬
‫‪R2‬‬
‫‪ρ‬‬
‫‪R1‬‬
‫מהי העבודה הדרושה בכדי להעביר מטען ‪ q=+1µCl‬מפני הכדור למרחק‬
‫של ‪ 10‬מטר ממרכזו? ) ‪(− 89100 j‬‬
‫‪ 10.13‬קוביה בעלת צלע ‪ 0.1m‬בניה מחומר לא מוליך וטעונה בצפיפות מטען נפחית ‪. ρ=+1000 cl/m3‬‬
‫הקוביה נמצאת בשדה אחיד שעוצמתו ‪ . Ex=100N/Cl‬מצא את השטף הכולל דרך דפנות הקוביה‪.‬‬
‫)] [ ‪(Φ = 11.3 *10‬‬
‫‪10 Nm 2‬‬
‫‪Cl‬‬
‫‪0.1m‬‬
‫‪Ex‬‬
‫‪0.1m‬‬
‫‪ρ=1000 cl/m3‬‬
‫‪x‬‬
‫‪ 10.14‬מערכת מטענים בנויה מתיל אינסופי טעון אחיד הנמצא במרכזו של גליל אינסופי חלול בעל‬
‫דופן דקה וטעון בצורה אחידה‪ .‬מצא‪/‬י את השדה חשמלי בתוך הגליל ומחוץ לו‪.‬‬
‫נתון‪R=0.1m , σ=-0.1Cl/m2 , λ=0.02π ≈ 0.0628Cl/m :‬‬
‫⎞‬
‫⎛‬
‫‪λ‬‬
‫= ‪⎜⎜ E‬‬
‫⎟⎟ ‪; Eout = 0‬‬
‫‪2πε 0 r‬‬
‫⎠‬
‫⎝‬
‫‪λ‬‬
‫‪R‬‬
‫‪σ‬‬
‫מהלוח השלילי‪.‬‬
‫נתון‪:‬‬
‫‪ε0=8.85*10-12 C2/Nm2 , σ=1 C/m2 , d=10cm‬‬
‫‪+++++‬‬
‫ע"י הנוסחה‪ . E= σ/ε0:‬משחררים בו זמנית פרוטון מהלוח הטעון חיובית ואלקטרון‬
‫‪e‬‬
‫‪p‬‬
‫‪d‬‬
‫| | | | | | | |‬
‫‪ 10.15‬שני לוחות בעלי צפיפות מטען ‪ σ‬ו – )‪ (-σ‬יוצרים קבל‪ .‬השדה בין הלוחות נתון‬
‫פרק י' –השדה החשמלי‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫א‪ .‬מהי נקודת המפגש של האלקטרון והפרוטון )אפשר להזניח את השדה שנוצר כתוצאה‬
‫מהאלקטרון והפרוטון עצמם(‪(x = 5.43 *10 m) .‬‬
‫‪−5‬‬
‫⎛‬
‫⎞‬
‫ב‪ .‬מה תהיה מהירותם? ⎟ ‪⎜ ve = 6.3 *1010 m s , v p = 3.4 *10 7 m s‬‬
‫⎝‬
‫⎠‬
‫)‬
‫ג‪ .‬לאחר כמה זמן הם יפגשו? ‪sec‬‬
‫‪−12‬‬
‫‪(t = 3.2 *10‬‬
‫‪- - - - - - - - -- - -‬‬
‫‪1‬‬
‫‪d‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ 10.16‬חלקיק שמטענו ‪ + q‬מרחף בשיווי משקל‬
‫במרכז החלל שבין שני לוחות קבל אופקיים‪.‬‬
‫הרווח בין לוחות הקבל הוא ‪, d‬‬
‫שטח הלוחות הוא ‪ A‬והם טעונים במטען ‪+ Q‬‬
‫ו ‪) − Q -‬ראה תרשים א'(‪.‬‬
‫נתונים‪. A , d , ε 0 , Q , g :‬‬
‫‪+q‬‬
‫‪−Q‬‬
‫תרשים א'‬
‫ב‪.‬‬
‫באיזה מרחק אנכי מתחת לנקודת המוצא פוגע החלקיק בלוח‬
‫⎞ ‪1‬‬
‫⎛‬
‫הקבל ? ⎟ ‪⎜ y = d‬‬
‫⎠ ‪2‬‬
‫⎝‬
‫באיזו מהיריות )גודל וכיוון( פוגע החלקיק בלוח הקבל ? ‪v = 2 gd‬‬
‫ד‪.‬‬
‫מהי צורת המסלול של‬
‫)‬
‫תנועת החלקיק ? שרטט‪ .‬נמק! ) ‪( y = x‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+ +q‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫בזמן שהחלקיק מרחף במרכז הקבל מסובבים במהירות‬
‫את לוחות הקבל ומציבים אותם במצב אנכי )ראה תרשים ב'( ‪.‬‬
‫)ניתן להזניח את תזוזת החלקיק תוך כדי סיבוב הקבל(‪.‬‬
‫‪+Q‬‬
‫‪−Q‬‬
‫תרשים ב'‬
‫(‬
‫‪ 10.17‬מערכת מוליכים משותפי מרכז מורכבת מכדור שרדיוסו‬
‫‪B‬‬
‫‪ a‬ומקליפה שרדיוסה הפנימי ‪ 3a‬ורדיוסה החיצוני ‪. 4a‬‬
‫ידוע כי השדה החשמלי בנקודה ‪ A‬הנמצאת במרחק ‪2a‬‬
‫ממרכז המערכת הוא ‪ 3E 0‬והוא מכוון רדיאלית פנימה‪.‬‬
‫השדה החשמלי בנקודה ‪ B‬הנמצאת במרחק ‪ 6a‬ממרכז‬
‫המערכת הוא ‪ E 0‬והוא מכוון רדיאלית החוצה‪.‬‬
‫‪d‬‬
‫‪++++++++++++‬‬
‫‪q‬‬
‫⎞ ‪⎛ q Aε 0 g‬‬
‫= ⎜⎜‬
‫בין מטען החלקיק ובין מסתו‪⎟⎟ .‬‬
‫א‪ .‬חשב את היחס‬
‫⎠ ‪Q‬‬
‫‪m‬‬
‫‪⎝m‬‬
‫ג‪.‬‬
‫‪+Q‬‬
‫‪A‬‬
‫‪a‬‬
‫‪3a‬‬
‫‪4a‬‬
‫‪r‬‬
‫‪g‬‬
‫‪r‬‬
‫‪g‬‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫⎞‬
‫א‪ .‬מה המטען החשמלי על הכדור המוליך ⎟‬
‫⎟‬
‫⎠‬
‫פרק י' –השדה החשמלי‬
‫‪⎛ 12 E 0 a 2‬‬
‫‪⎜−‬‬
‫⎜‬
‫‪k‬‬
‫⎝‬
‫⎞‬
‫ב‪ .‬מה המטען על השפה הפנימית של הקליפה ? ⎟‬
‫⎟‬
‫⎠‬
‫⎛‬
‫‪12 E 0 a 2‬‬
‫=‪⎜q‬‬
‫⎜‬
‫‪k‬‬
‫⎝‬
‫⎞‬
‫ג‪ .‬מה המטען על השפה החיצונית של הקליפה ? ⎟‬
‫⎟‬
‫⎠‬
‫⎛‬
‫‪36 E 0 a 2‬‬
‫=‪⎜ Q‬‬
‫⎜‬
‫‪k‬‬
‫⎝‬
‫ד‪ .‬מה הפוטנציאל החשמלי בנקודה פנימית בתוך הקליפה‬
‫? ) ‪(V = 9 E 0 a‬‬
‫ה‪ .‬מאריקים את הקליפה המוליכה‪ .‬מה המטען החולף דרך הארקה מרגע חיבורה ועד‬
‫להתייצבות המערכת ? )‪(Q‬‬
‫פרק יא' – הפוטנציאל החשמלי‬
‫אנרגיה פוטנציאלית חשמלית‪ :‬זוהי העבודה הדרושה בכדי להביא את מערכת‬
‫המטענים מאינסוף למצבה הנוכחי‪.‬‬
‫‪1 q1 ⋅ q 2‬‬
‫‪4πε 0 R‬‬
‫=‪U‬‬
‫העבודה הדרושה בכדי להעביר מטען חשמלי המצוי בשדה חשמלי מנקודה ‪1‬‬
‫‪W1→ 2 = U 1 − U 2‬‬
‫לנקודה ‪ 2‬מוגדרת על ידי‪:‬‬
‫הפוטנציאל החשמלי‪ -‬זהו גודל סקלרי המבטא את העבודה הדרושה בכדי להביא‬
‫יחידת מטען מאינסוף לנקודה הסופית‪.‬‬
‫‪qi‬‬
‫‪∑r‬‬
‫‪i‬‬
‫‪U‬‬
‫‪1‬‬
‫=‬
‫‪q' 4 πε 0‬‬
‫=‪V‬‬
‫יחידת הפוטנציאל החשמלי היא וולט ⎥⎤ ‪[V] = ⎡⎢ J‬‬
‫⎦‪⎣C‬‬
‫הפרש הפוטנציאלים – הפרש הפוטנציאלים ‪ Va − Vb‬הוא הפוטנציאל של הנקודה‬
‫‪ a‬יחסית לנקודה ‪ b‬ויסומן ‪. Vab -‬‬
‫הפרש הפוטנציאלים מכונה גם מתח‪.‬‬
‫הקשר בין שדה חשמלי לשינוי פוטנציאל‪:‬‬
‫אלקטרון וולט‪:‬‬
‫‪∆V‬‬
‫‪∆x‬‬
‫‪E=−‬‬
‫‪1 eV = 1.602 ⋅ 10 −19 J‬‬
‫פרק יא' – הפוטנציאל החשמלי‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫‪ 11.1‬כדור מוליך שרדיוסו ‪ 4cm‬נטען מטען של ‪ . 4 ⋅ 10 −8 C‬מסביב לו‪,‬‬
‫במרכז משותף ‪ ,‬יש כדור מוליך שני שרדיוסו ‪ .6cm‬הכדור השני‬
‫‪4 cm‬‬
‫מוארק‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫מהו המטען על הכדור המוארק? )‪(− 4 ⋅ 10 C‬‬
‫‪−8‬‬
‫מהו הפוטנציאל של שפת הכדור הפנימי? ) ‪(V = 3000V‬‬
‫מהו הפוטנציאל במרחק ‪ 5cm‬ממרכז הכדורים? ) ‪(V = 1200V‬‬
‫מהו הפוטנציאל במרחק ‪ 10cm‬ממרכז הכדורים? )‪(V = 0‬‬
‫‪6 cm‬‬
‫ה‪ .‬מהי העבודה הדרושה להעתקת מטען של ‪ 1.0 ⋅ 10 −9 C‬מנקודה ‪ a‬הנמצאת על הכדור‬
‫הפנימי‪ ,‬לנקודה ‪ b‬הנמצאת על הכדור החיצוני? ) ‪(W = 3 ⋅ 10 J‬‬
‫‪−6‬‬
‫‪ 11.2‬שני מטענים ‪ + q ;− 3q‬קבועים במקומם ונמצאים במרחק ‪ d‬זה מזה‪ .‬כאשר המטען ‪+ q‬‬
‫נמצא בנקודה )‪. (0,0‬‬
‫‪-3q‬‬
‫‪+q‬‬
‫‪x‬‬
‫)‪(d,0‬‬
‫)‪(0,0‬‬
‫א‪ .‬מצא את הנקודה או הנקודות בהן הפוטנציאל החשמלי שווה לאפס )בין שני המטענים או‬
‫מחוצה להם(‪(( 34d ,0) ; (− d2 ,0)) .‬‬
‫ב‪.‬‬
‫מצא את הנקודה או הנקודות בהן השדה החשמלי שווה לאפס‪((− 1.37d,0)) .‬‬
‫‪ 11.3‬אל שלושה מקודקודיו של ריבוע שאורך צלעו ‪ a‬מחוברים מטענים זהים‬
‫‪+Q‬‬
‫‪ . Q1 = Q 2 = Q 3 = +Q‬אל הקודקוד הרביעי מחובר מטען נקודתי ‪. Q 4 = −Q‬‬
‫נתונים‪a, Q :‬‬
‫⎛‬
‫⎛ ‪Q2‬‬
‫⎞⎞ ‪1‬‬
‫א‪ .‬מהו הכוח החשמלי השקול הפועל על המטען ‪⎜⎜ F = K 2 ⎜ 2 + ⎟ ⎟⎟ ? Q4‬‬
‫⎠⎠ ‪2‬‬
‫⎝ ‪a‬‬
‫⎝‬
‫ב‪.‬‬
‫מהי האנרגיה האלקטרוסטטית האצורה במערכת? )‪(U = 0‬‬
‫‪a‬‬
‫‪+Q‬‬
‫⎞ ‪KQ‬‬
‫⎛‬
‫‪⎜V = 2 2‬‬
‫ג‪ .‬מהו הפוטנציאל החשמלי במרכז הריבוע? ⎟‬
‫⎠ ‪a‬‬
‫⎝‬
‫ד‪ .‬מהי העובדה החיצונית שיש להשקיע על מנת להביא מטען נקודתי ‪ q‬מאינסוף אל מרכז‬
‫⎞ ‪Qq‬‬
‫⎛‬
‫‪⎜ U = 2 2K‬‬
‫הריבוע? ⎟‬
‫⎠ ‪a‬‬
‫⎝‬
‫‪a‬‬
‫‪-Q‬‬
‫‪+Q‬‬
‫פרק יא' – הפוטנציאל החשמלי‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫‪ 11.4‬כדור מוליך שרדיוסו ‪ 6 cm‬נטען במטען של ‪ . 4 ⋅ 10 −8 C‬כדור מוליך שרדיוסו‬
‫‪ 4 cm‬נמצא בתוך הכדור הראשון‪ .‬הכדור הפנימי מוארק‪.‬‬
‫‪4 cm‬‬
‫‪8‬‬
‫⎛‬
‫⎞‬
‫‪−8‬‬
‫א‪ .‬מהו המטען על הכדור הפנימי? ⎟ ‪⎜ q' = − ⋅ 10 C‬‬
‫‪3‬‬
‫⎝‬
‫⎠‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫מהו הפוטנציאל בנקודה ‪ 2 cm‬ממרכז הכדורים? )‪(V = 0‬‬
‫מהו הפוטנציאל על שפת הכדור החיצוני? ) ‪(V = 2000 V‬‬
‫ד‪ .‬מהו הפוטנציאל בנקודה המרוחקת‬
‫‪6 cm‬‬
‫‪ 10 cm‬ממרכז הכדורים? ) ‪(V = 1200 V‬‬
‫ה‪ .‬כמה עבודה צריך להשקיע בכדי להביא מטען של ‪ − 1.0 ⋅ 10 −8 C‬משפת הכדור החיצוני לשפת‬
‫הכדור הפנימי? ) ‪(W = 2 ⋅ 10 J‬‬
‫‪−3‬‬
‫‪ 11.5‬נתונה מערכת קונצנטרית המורכבת משתי קליפות כדוריות דקות העשויות‬
‫מחומר מוליך שרדיוסיהן ‪ a‬ו‪ . b -‬הקליפה הפנימית טעונה במטען ‪+ Q‬‬
‫‪+Q‬‬
‫‪a‬‬
‫והקליפה החיצונית אינה טעונה‪ .‬נתונים ‪K , Q, b, a‬‬
‫‪b‬‬
‫‪Q‬‬
‫⎞‪Q‬‬
‫⎛‬
‫א‪ .‬מהו הפוטנציאל החשמלי על כל הקליפות? ⎟ ‪; Vb = K‬‬
‫‪⎜ Va = K‬‬
‫‪a‬‬
‫⎠‪b‬‬
‫⎝‬
‫ב‪ .‬מקצרים בין הקליפות באמצעות תייל מוליך ומחכים עד להתייצבות המערכת‪ .‬מהו‬
‫⎞‪Q‬‬
‫⎛‬
‫הפוטנציאל החשמלי על כל אחת מהקליפות כעת? ⎟ ‪⎜ Va = Vb = K‬‬
‫⎠‪b‬‬
‫⎝‬
‫ג‪ .‬מנתקים את הקצר בין הקליפות ולאחר מכן מאריקים את הקליפה הפנימית‪ .‬מהו הפוטנציאל‬
‫החשמלי על הקליפה החיצונית לאחר שהמערכת מתייצבת‪ .‬ומהו המטען )גודל וסימן( על‬
‫⎛‬
‫⎞⎞ ‪Q ⎛ b − a‬‬
‫⎜ ‪⎜⎜ Vb = K‬‬
‫הקליפה הפנימית? ⎟ ⎟‬
‫⎠⎟ ⎠ ‪b ⎝ b‬‬
‫⎝‬
‫‪ 11.6‬כדור מוליך שרדיוס ‪ R‬מוקף על ידי קליפה כדורית מוליכה עבה )קונצנטרית לכדור(‬
‫‪R‬‬
‫שרדיוסה הפנימי ‪ 2 R‬ורדיוסה החיצוני ‪. 3R‬‬
‫‪+Q‬‬
‫‪2R‬‬
‫‪3R‬‬
‫טוענים את הכדור במטען ‪ + Q‬ואת הקליפה העבה טוענים במטען ‪. − 2Q‬‬
‫‪1 Q‬‬
‫⎞‪1 Q‬‬
‫⎛‬
‫א‪ .‬מהו הפוטנציאל על הכדור הפנימי ועל הקליפה העבה? ⎟ ‪; V = − K‬‬
‫‪⎜ VR = K‬‬
‫‪6 R‬‬
‫⎠‪3 R‬‬
‫⎝‬
‫⎞‪1 Q‬‬
‫⎛‬
‫ב‪ .‬מהו הפוטנציאל בנקודה ‪ A‬הנמצאת במרחק ‪ 1.5R‬ממרכז המערכת? ⎟ ‪⎜ V = − K‬‬
‫⎠‪6 R‬‬
‫⎝‬
‫⎞ ‪4‬‬
‫⎛‬
‫ג‪ .‬מאריקים את הכדור הפנימי‪ ,‬מה יהיה המטען הסופי על הכדור? ⎟ ‪⎜ Q' = Q‬‬
‫⎠ ‪5‬‬
‫⎝‬
‫פרק יא' – הפוטנציאל החשמלי‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫‪q‬‬
‫‪ 11.7‬נתון משולש שווה צלעות שאורך צלעו ‪ L = 0.1 m‬ובקדקודיו שלושה מטענים‬
‫זהים ‪ q = +1µC‬כל אחד‪.‬‬
‫א‪ .‬חשב את העבודה הדרושה בכדי להביא את המטענים מאינסוף למקומם‪.‬‬
‫‪L‬‬
‫) ‪(W = 0.27J‬‬
‫ב‪.‬‬
‫מהו הפוטנציאל החשמלי במרכז המשולש? ) ‪(V = 4.67 ⋅ 10 V‬‬
‫ג‪.‬‬
‫מה השדה החשמלי במרכז המשולש? )‪(E = 0‬‬
‫‪L‬‬
‫‪5‬‬
‫‪q‬‬
‫‪q‬‬
‫‪L‬‬
‫ד‪ .‬מהי האנרגיה הדרושה כדי להזיז את אחד המטענים מהקדקוד אל מרכז המשולש כאשר‬
‫שני המטענים האחרים נותרים קבועים במקומם? ) ‪(∆U = 0.13 J‬‬
‫‪ 11.8‬שני מטענים נקודתיים זהים ‪ Q1 = Q 2 = Q‬נמצאים בנקודות )‪ ( a ,0‬ו – )‪(-a , 0‬‬
‫שעל ציר ‪ X‬כמוראה בתרשים‪.‬‬
‫‪Q2‬‬
‫‪q‬‬
‫‪Q1‬‬
‫‪x‬‬
‫)‪(a,0‬‬
‫)‪(0,0‬‬
‫)‪(-a,0‬‬
‫כדי להחזיק את שני המטענים הנ"ל בשווי משקל‪ ,‬מניחים מטען נוסף ‪ q‬בראשית‪.‬‬
‫א‪ .‬מהו גודלו וסימנו של המטען ‪ q‬שיחזיק את שני המטענים הנ"ל בשווי משקל? בהשפעת‬
‫⎞‪Q‬‬
‫⎛‬
‫כוחות אלקטרוסטטיים בלבד(‪⎜ q = − ⎟ .‬‬
‫⎠‪4‬‬
‫⎝‬
‫ב‪ .‬מהי העבודה החיצונית הדרושה לצורך הבאת המטענים למצבם הסופי המתואר‬
‫בתרשים‪ ,‬ממצב בו המרחקים ביניהם אינסופיים? )‪(W = 0‬‬
‫‪ 11.9‬נתונות שלוש קליפות כדוריות מוליכות דקות ‪ A, B, C‬שמחוגיהן ‪ R ,2 R , R‬בהתאמה‪,‬‬
‫הטעונות במטען ‪ + Q‬כל אחת‪ .‬הקליפה ‪ C‬נמצאת במרחק גדול מאוד מהקליפות ‪ A‬ו‪B -‬‬
‫המוצבות כך שמרכזיהן מתלכדים‪.‬‬
‫‪+Q‬‬
‫‪+Q‬‬
‫‪+Q‬‬
‫‪R‬‬
‫‪C‬‬
‫‪2R‬‬
‫‪R‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫פרק יא' – הפוטנציאל החשמלי‬
‫א‪ .‬מהו הפוטנציאל החשמלי על כל אחת מהקליפות המוליכות‪ ,‬כאשר המפסק )ראה תרשים(‬
‫⎞‬
‫פתוח? ⎟‬
‫⎠‬
‫‪3 Q‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪Q‬‬
‫⎛‬
‫‪; VB = K‬‬
‫‪; VC = K‬‬
‫‪⎜ VA = K‬‬
‫‪2 R‬‬
‫‪R‬‬
‫‪R‬‬
‫⎝‬
‫ב‪ .‬סוגרים את המפסק אשר מחבר את הקליפה ‪ A‬לקליפה ‪) C‬הקליפה ‪ B‬לא נוגעת‬
‫בחיבור המוליך שבין ‪ A‬ל‪ ( C -‬מהו המטען על כל אחת מהקליפות זמן רב לאחר סגירת‬
‫⎞‬
‫המפסק? ⎟‬
‫⎠‬
‫‪3‬‬
‫‪5‬‬
‫⎛‬
‫‪⎜ Q A = Q ;Q B = Q ;Q C = Q‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫⎝‬
‫ג‪ .‬מהו הפוטנציאל על כל קליפה זמן רב לאחר סגירת המפסק?‬
‫⎞‬
‫⎟‬
‫⎠‬
‫‪5 Q‬‬
‫‪7 Q‬‬
‫‪5 Q‬‬
‫⎛‬
‫‪; VB = K‬‬
‫‪; VC = K‬‬
‫‪⎜ VA = K‬‬
‫‪4 R‬‬
‫‪8 R‬‬
‫‪4 R‬‬
‫⎝‬
‫‪ 11.10‬מערכת קונצנטרית מורכבת מזוג קליפות כדוריות דקות מוליכות ‪ A‬ו – ‪ B‬שרדיוסיהן ‪ R‬ו –‬
‫‪ 2R‬בהתאמה‪ .‬שתי הקליפות נמצאות במרחק גדול מאוד מכדור מוליך ‪ C‬שרדיוסו ‪.2R‬‬
‫בתחילה טעון כל אחד מהכדורים המוליכים במטען זהה ‪. + Q‬‬
‫נתונים‪k, R, Q :‬‬
‫‪+Q‬‬
‫‪+Q‬‬
‫‪+Q‬‬
‫‪2R‬‬
‫‪2R‬‬
‫‪R‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪C‬‬
‫מחברים את כדור ‪ C‬אל הקליפה המוליכה ‪ A‬באמצעות חוט מוליך ארוך )מבלי ליצור מגע‬
‫חשמלי עם הקליפה ‪.( B‬‬
‫‪1‬‬
‫⎞ ‪5‬‬
‫⎛‬
‫א‪ .‬מהו המטען על כל כדור זמן רב לאחר החיבור? ⎟ ‪⎜ Q A = Q ; Q B = Q ; Q C = Q‬‬
‫‪3‬‬
‫⎠ ‪3‬‬
‫⎝‬
‫‪5 Q‬‬
‫‪4 Q‬‬
‫⎞‪5 Q‬‬
‫⎛‬
‫‪; VB = K‬‬
‫ב‪ .‬מהו הפוטנציאל החשמלי על כל מוליך? ⎟ ‪; VC = K‬‬
‫‪⎜ VA = K‬‬
‫‪6 R‬‬
‫‪6 R‬‬
‫⎠‪6 R‬‬
‫⎝‬
‫ג‪.‬‬
‫מאריקים את הקליפה ‪) B‬בזמן ש – ‪ A‬ו – ‪ C‬מחוברים(‪ .‬מהו המטען על כל אחד מהכדורים‬
‫זמן רב לאחר חיבור ההארקה? ) ‪; Q B ' = −Q ; Q C ' = Q‬‬
‫‪(Q A ' = Q‬‬
‫פרק יא' – הפוטנציאל החשמלי‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫‪ 11.11‬מערכת מורכבת משתי קליפות כדוריות מוליכות דקות קונצנטריות‪ ,‬כמפורט להלן‪:‬‬
‫‪Y‬‬
‫קליפה כדורית שרדיוסה ‪ R‬הטעונה במטען כולל ‪. − 2Q‬‬
‫‪+Q‬‬
‫‪-2Q‬‬
‫קליפה כדורית שרדיוסה ‪ 3R‬הטעונה במטען כולל ‪. + Q‬‬
‫מרכז המערכת מוצב מטען נקודתי ‪. + Q‬‬
‫‪+Q‬‬
‫‪3R‬‬
‫‪X‬‬
‫‪R‬‬
‫א‪ .‬מהו השדה החשמלי בכל מקום במרחב כפונקציה של המרחק ‪ r‬ממרכז‬
‫המערכת?‬
‫⎞‬
‫⎟ ‪; r > 3R Ε = 0‬‬
‫⎠‬
‫‪Q‬‬
‫‪r2‬‬
‫‪; a < r < b Ε = −K‬‬
‫‪Q‬‬
‫⎛‬
‫‪⎜r < a Ε = K 2‬‬
‫‪r‬‬
‫⎝‬
‫ב‪ .‬מהו הפוטנציאל החשמלי על הקליפה הפנימית ועל הקליפה החיצונית?‬
‫⎞ ‪2KQ‬‬
‫⎛‬
‫‪⎜ Vr = 3 R = 0 ; Vr = R = −‬‬
‫⎟‬
‫⎠ ‪3R‬‬
‫⎝‬
‫‪Q‬‬
‫ג‪ .‬מהי העבודה החיצונית שיש להשקיע על מנת להעביר מטען נקודתי‬
‫‪10‬‬
‫⎞‬
‫)‪ A (3R,0‬אל הנקודה ) ‪⎟⎟ ? B (0, R‬‬
‫⎠‬
‫= ‪ q‬מהנקודה‬
‫⎛‬
‫‪KQ 2‬‬
‫‪. ⎜⎜ W = −‬‬
‫‪15R‬‬
‫⎝‬
‫‪ 11.12‬שני כדורים מוליכים שמחוגיהם ‪ a, b‬נמצאים במרחק גדול זה מזה ומחוברים בינהם‬
‫‪b‬‬
‫‪a‬‬
‫באמצעות תייל מוליך ארוך ודק‪ .‬המטען הכולל על שני הכדורים הוא ‪. + Q‬‬
‫‪b‬‬
‫‪a‬‬
‫⎛‬
‫⎞‬
‫א‪ .‬מהו המטען על כל כדור? ⎟ ‪Q‬‬
‫= ‪Q ; Qb‬‬
‫= ‪⎜ Qa‬‬
‫⎠ ‪a+b‬‬
‫‪a+b‬‬
‫⎝‬
‫את הכדור שמחוגו ‪ a‬עוטפים בקליפה דקה מוליכה קונצנטרית מוארקת שמחוגה ‪3a‬‬
‫וממתינים עד שהמערכת מתייצבת‪ .‬החיבור המקורי בין הכדורים נותר בעינו‪ ,‬והוא עובר דרך‬
‫חור קטן בקליפה מבלי ליצור מגע חשמלי עם הקליפה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מהו המטען הסופי שיהיה על הקליפה המוארקת‪ ,‬הכדור ‪ a‬ועל הכדור ‪? b‬‬
‫⎞ ‪3aQ‬‬
‫‪2bQ‬‬
‫‪3aQ‬‬
‫⎛‬
‫‪; Q'c = −‬‬
‫= ‪; Q'b‬‬
‫= ‪⎜ Q'a‬‬
‫⎟‬
‫⎠ ‪3a + 2b‬‬
‫‪3a + 2b‬‬
‫‪3a + 2b‬‬
‫⎝‬
‫⎞ ‪2KQ‬‬
‫⎛‬
‫= ‪⎜ V' a = V' b‬‬
‫ג‪ .‬מהו הפוטנציאל החשמלי על הכדורים ‪⎟ ? a, b‬‬
‫⎠ ‪3a + 2b‬‬
‫⎝‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫פרק יא' – הפוטנציאל החשמלי‬
‫‪+3Q‬‬
‫‪ 11.13‬שני לוחות מוליכים ששטח כל אחד מהם ‪ ,A‬טעונים במטענים ‪. + Q , + 3q‬‬
‫‪+Q‬‬
‫המרחק בין הלוחות הוא ‪ d‬וניתן להניח כי הוא קטן מאוד ביחס למימדי הלוחות‪.‬‬
‫א‪ .‬מהו השדה החשמלי הנוצר בכל מקום במרחב ?‬
‫⎛‬
‫⎞‬
‫‪2Q‬‬
‫= ‪⎜⎜ E I‬‬
‫⎟⎟)→( ‪(←) ; E II = Q (←) ; E I = 2Q‬‬
‫‪ε0A‬‬
‫‪ε0A‬‬
‫‪ε0A‬‬
‫⎝‬
‫⎠‬
‫‪III‬‬
‫‪I‬‬
‫‪II‬‬
‫‪d‬‬
‫⎛‬
‫⎞ ‪Qd‬‬
‫= ‪⎜⎜ Vab‬‬
‫ב‪ .‬מהו הפרש הפוטנציאלים בין הלוחות? ⎟‬
‫⎠⎟ ‪ε 0 A‬‬
‫⎝‬
‫ג‪ .‬אלקטרון )מסתו ‪ m‬ומטענו ‪ e −‬משתחרר ממנוחה מנקודה הנמצאת מימין ללוח הימני‪,‬‬
‫במרחק מסוים ממנו‪ .‬מה צריך להיות המרחק ההתחלתי המינימלי של האלקטרון מהלוח‬
‫הימני‪ ,‬על מנת שיצליח להגיע אל הלוח השמאלי? )הנח שהאלקטרון עובר ללא הפרעה‬
‫דרך נקב קטן בלוח הימני( ) ‪(x = d 2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ 11.14‬נתונים שני לוחות ריבועיים מוליכים ומקבילים ששטח כל אחד מהם ‪, 2 m 2‬‬
‫המרחק בין הלוחות הוא ‪ . 1 cm‬טוענים את לוח מס' ‪ 1‬במטען ‪ , + 10µC‬ואת לוח‬
‫‪1‬‬
‫‪d‬‬
‫‪e‬‬
‫‪.‬‬
‫‪b‬‬
‫‪c‬‬
‫‪a‬‬
‫‪. . . .‬‬
‫מס' ‪ 2‬במטען ‪ . + 6µC‬נתון ‪ε 0 = 8.85 ⋅ 10 −12‬‬
‫א‪ .‬מהו השדה החשמלי בכל אחת מהנקודות ‪? a, b, c, d, e‬‬
‫‪Q4‬‬
‫)‬
‫) →( ‪= 4.5 ⋅ 10 5 (← ) ; E b = 0 ; E c = E d = 1.13 ⋅ 10 5 (→ ) ; E e = 4.52 ⋅ 10 5‬‬
‫‪Q3‬‬
‫‪a‬‬
‫‪Q2‬‬
‫‪(E‬‬
‫‪Q1‬‬
‫ב‪ .‬מהו הפרש הפוטנציאלים בין הלוחות? ) ‪(Vab = 1130V‬‬
‫ג‪ .‬במצב שיווי משקל מהו המטען שיהיה על כל שפה? )‪(Q 1 = 8 µC ; Q 2 = 2 µC ; Q 3 = −2 µC ; Q 4 = 8 µC‬‬
‫‪ 11.15‬מטען נקודתי ‪ + q‬נמצא בנקודה ‪ . O‬נקודות ‪ A‬ו‪ B-‬נמצאות במרחקים ‪r1 , r2‬‬
‫מהנקודה ‪ .O‬מקיפים את המטען הנקודתי בקליפה כדורית מוליכה בלתי טעונה‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫‪B‬‬
‫שמרכזה ‪ O‬ורדיוסיה ‪. R 1 , R 2‬‬
‫‪r2‬‬
‫‪+q‬‬
‫‪R1‬‬
‫א‪ .‬כתוצאה מהוספת הקליפה הכדורית האם ישתנו הפוטנציאל והשדה החשמלי‬
‫‪1‬‬
‫‪A‬‬
‫‪.‬‬
‫‪Kq Kq‬‬
‫ב‪ .‬ענה על סעיף א' לגבי הנקודה ‪) ?B‬השדה לא ישתנה‪ ,‬והפוטנציאל ישתנה ל‪-‬‬
‫‪−‬‬
‫‪R 2 R1‬‬
‫ג‪ .‬מאריקים את הקליפה הכדורית‪ ,‬האם ישפיע הדבר על עוצמת השדה בנקודה ‪?A‬‬
‫⎟⎞‬
‫⎠‬
‫‪Kq‬‬
‫‪r 21‬‬
‫‪⎛⎜ ∆E = −‬‬
‫‪A‬‬
‫⎝‬
‫‪ 11.16‬שתי קליפות כדוריות מוליכות וקונצנטריות ‪ ,‬נמצאות במרחק ‪ 2d‬זו מזו ) ראה שרטוט(‪.‬‬
‫‪R2‬‬
‫בנקודה ‪) ? A‬לא(‬
‫‪r‬‬
‫= ‪( Vb‬‬
‫פרק יא' – הפוטנציאל החשמלי‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫הקליפות זהות וכל אחת מהן מורכבת מכדור פנימי דק ברדיוס ‪ r‬ומכדור חיצוני דק ברדיוס ‪. R‬‬
‫המרחק בין הקליפות גדול כך שניתן להניח ‪ d >> R‬ולכן ניתן להזניח את השפעת המטען הנקודתי‬
‫על הקליפות הכדוריות‪.‬‬
‫מטען ‪ + Q‬נמצא על הכדור החיצוני בקליפה ‪ , A‬ומטען ‪ + Q‬נמצא על הכדור הפנימי בקליפה ‪. B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪+Q‬‬
‫‪B‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+Q‬‬
‫‪+ +‬‬
‫‪r+‬‬
‫‪+ +‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+q‬‬
‫‪r‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪R‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪R‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪2d‬‬
‫א‪ .‬מהו הכוח החשמלי השקול הפועל על מטען נקודתי ‪ + q‬הנמצא בנקודת האמצע בין שתי הקליפות ? )‪(0‬‬
‫מאריקים את הכדור הפנימי במערכת ‪ A‬ואת הכדור החיצוני במערכת ‪. B‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪r‬‬
‫⎛‬
‫⎞‬
‫מה יהיה המטען הסופי על כל אחד מהכדורים המוארקים ? ⎟ ‪⎜ q x = − Q ; q y = −Q‬‬
‫‪R‬‬
‫⎝‬
‫⎠‬
‫ג‪.‬‬
‫מהו הכוח החשמלי השקול שיפעל כעת על המטען ‪ + q‬הנמצא בנקודת האמצע בין שתי המערכות ?‬
‫⎞ ) ‪k Q( R − r‬‬
‫⎛‬
‫= ‪⎜F‬‬
‫⎟‬
‫⎠ ‪d 2R‬‬
‫⎝‬
‫‪ 11.17‬שני כדורים מוליכים טעונים מרוחקים מאוד זה מזה‪ .‬הכדורים בעלי רדיוסים ‪ R1‬ו‪R2 -‬‬
‫ומטען ‪ Q1‬ו‪ Q2 -‬בהתאמה‪ .‬מחברים את הכדורים בחוט מוליך דק‪ .‬כמה מטען יעבור בחוט‬
‫⎞‬
‫ומאיזה כדור‪⎟⎟ .‬‬
‫⎠‬
‫⎛‬
‫‪R Q − R1Q2‬‬
‫‪⎜⎜ x = 2 1‬‬
‫‪R1 + R2‬‬
‫⎝‬
‫‪R1‬‬
‫‪R2‬‬
‫‪Q2‬‬
‫‪Q1‬‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫פרק יא' – הפוטנציאל החשמלי‬
‫‪ 11.18‬מערכת מורכבת מכדור מוליך ומקליפה מוליכה‬
‫קונצנטריים כמוראה בתרשים‪ .‬רדיוס הכדור ‪ R‬ומטענו‬
‫‪ . + Q‬רדיוסה הפנימי של הקליפה הוא ‪ , 2 R‬רדיוסה‬
‫‪2R‬‬
‫החיצוני ‪ 4 R‬ומטענה הכולל הוא ‪. + Q‬‬
‫א‪ .‬מהי חלוקת המטען על שפות הקליפה ?‬
‫‪R‬‬
‫) ‪(− Q,+2Q‬‬
‫ב‪ .‬מהו השדה החשמלי בכל נקודה במרחב כפונקציה‬
‫‪4R‬‬
‫של המרחק ‪ r‬ממרכז המערכת‬
‫⎞ ‪2 KQ‬‬
‫‪⎛ KQ‬‬
‫? ⎟ ‪⎜ 0, 2 , 0, 2‬‬
‫⎠ ‪r‬‬
‫‪⎝ r‬‬
‫⎞ ‪⎛ KQ‬‬
‫⎜‬
‫ג‪ .‬מהו הפרש הפוטנציאלים בין הכדור לקליפה ? ⎟‬
‫⎠ ‪⎝ 2R‬‬
‫ד‪ .‬מאריקים את הכדור המוליך מבלי לשנות את המטען על הקליפה‪ .‬מהו הפוטנציאל על‬
‫⎞ ‪⎛ KQ‬‬
‫⎜‬
‫הקליפה ? ⎟‬
‫⎠ ‪⎝ 6R‬‬
‫ה‪ .‬התייל שמאריק את הכדור מוסט בטעות ונוגע בקליפה )ולא מאריק(‪ .‬מהי כעת חלוקת‬
‫⎞ ‪2Q‬‬
‫⎛‬
‫‪⎜ 0, 0,‬‬
‫המטען על הכדור ושפות הקליפה ? ⎟‬
‫⎠ ‪3‬‬
‫⎝‬
‫פרק יב' – קבלים‬
‫קבל ‪ -‬התקן המורכב משני מוליכים המופרדים על ידי אוויר או חומר מבדד‪.‬‬
‫קיבול – היחס בין המטען והמתח על הקבל‪ ,‬יחידת הקיבול פאראד ‪[F] -‬‬
‫⎢⎡ = ]‪[F‬‬
‫⎤ ‪C2 ⎤ ⎡C2‬‬
‫⎥ ⎢=⎥‬
‫⎦ ‪⎣N ⋅ m⎦ ⎣ J‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪Vab‬‬
‫=‪C‬‬
‫קבל לוחות ‪ -‬מורכב משתי טבלות מקבילות ששטח כל אחת מהן ‪ A‬הנמצאות‬
‫במרחק ‪ d‬זו מזו‪.‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪A‬‬
‫‪= ε0‬‬
‫‪Vab‬‬
‫‪d‬‬
‫במידה ובין הלוחות מצוי ריק‪:‬‬
‫=‪C‬‬
‫במידה ובין הלוחות מצוי תווך דיאלקטרי ‪ ,‬הקיבול גדל פי ‪ K‬הקבוע הדיאלקטרי‪:‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪A‬‬
‫‪= ε0 ⋅ K‬‬
‫‪Vab‬‬
‫‪d‬‬
‫=‪C‬‬
‫חיבור קבלים בטור‪:‬‬
‫‪Q = Q1 = Q 2 = K‬‬
‫‪V = V1 + V2 + K‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫=‬
‫‪+‬‬
‫‪+K‬‬
‫‪C T C1 C 2‬‬
‫חיבור קבלים במקביל‪:‬‬
‫‪Q = Q1 + Q 2 + K‬‬
‫‪V = V1 = V2 = K‬‬
‫‪C T = C1 + C 2 + K‬‬
‫האנרגיה של קבל‪ :‬האנרגיה הדרושה בכדי לטעון קבל ‪ C‬להפרש פוטנציאלים ‪. V‬‬
‫‪QV CV 2 Q 2‬‬
‫=‬
‫=‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2C‬‬
‫=‪U‬‬
‫פרק יב' ‪ -‬קבלים‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫‪24V‬‬
‫‪ 12.1‬נתון המעגל הבא‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫מהו המתח על הקבל מיד עם סגירת המעגל? ) ‪(Vc = Ο‬‬
‫מהו המתח על הנגד מיד עם סגירת המעגל? ) ‪(VR = 24V‬‬
‫מהו המתח על הקבל לאחר זמן אינסופי? ) ‪(Vc = 24V‬‬
‫מהו המתח על הנגד לאחר זמן אינסופי? ) ‪(VR = Ο‬‬
‫)‬
‫ה‪ .‬לאחר כמה זמן יטען הקבל ל – ‪ 63%‬מערכו הסופי? ‪sec‬‬
‫‪−5‬‬
‫‪5µF‬‬
‫‪10Ω‬‬
‫‪(t = 4.97 ⋅ 10‬‬
‫‪3µF‬‬
‫‪4µF‬‬
‫‪ 12.2‬מקור מתח מחובר אל מערכת של שלושה קבלים‪ ,‬כמוראה בתרשים‪.‬‬
‫⎞ ‪8‬‬
‫⎛‬
‫א‪ .‬מהו הקיבול השקול של מערכת הקבלים ?‪⎜ Ct = µF ⎟ .‬‬
‫⎠ ‪3‬‬
‫⎝‬
‫‪5µF‬‬
‫ב‪ .‬מהו המתח ומהו המטען על כל קבל?‬
‫) ‪V1 = 8V ; q 2 = 12 µC V2 = 4V ; q 3 = 20 µC V3 = 4V‬‬
‫‪(q1 = 32 µC‬‬
‫‪12V‬‬
‫ג‪ .‬הקבל שקבולו ‪ 5 µF‬נפרץ לפתע עקב תקלה ומהווה קצר במערכת‪ .‬מהו המתח על כל אחד‬
‫משני הקבלים הנותרים זמן רב לאחר פריצת הקבל?‬
‫) ‪V '2 = 0‬‬
‫‪V'1 = 12V ; q'2 = 0‬‬
‫‪(q'1 = 48 µC‬‬
‫‪ 12.3‬קבל שקיבולו ‪ C1‬טעון במטען ‪ .Q‬מחברים את הקבל הטעון אל קבל שני‪ ,‬לא טעון‬
‫שקיבולו ‪ C 2 = 2C 1‬על ידי סירת שני המתגים‪ ,‬כמוראה בתרשים‪.‬‬
‫א‪ .‬מהו המתח על הקבל ‪ C1‬ומהי האנרגיה האצורה בו לפני סגירת‬
‫⎞ ‪Q2‬‬
‫המתגים? ⎟‬
‫⎠⎟ ‪2C1‬‬
‫=‪; U‬‬
‫‪C2 =2C1‬‬
‫⎛‬
‫‪Q‬‬
‫= ‪⎜⎜ V‬‬
‫‪C1‬‬
‫⎝‬
‫ב‪ .‬מהו המתח‪ ,‬מהו המטען מהי האנרגיה של כל קבל לאחר סגירת המתגים?‬
‫‪Q2‬‬
‫‪18C1‬‬
‫= ‪; U'1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪Q‬‬
‫= ‪Q ; V11‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3C1‬‬
‫= ‪Q1‬‬
‫‪Q2‬‬
‫‪9C1‬‬
‫= ‪; U'2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪Q‬‬
‫= ‪Q ; V21‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3C1‬‬
‫= ‪Q2‬‬
‫ג‪ .‬חשב את ההבדל בין האנרגיה האלקטרוסטטית האצורה במערכת לפני סגירת המתגים לבין‬
‫⎛‬
‫⎞ ‪Q2‬‬
‫= ‪⎜⎜ ∆U‬‬
‫האנרגיה האצורה במערת לאחר סגירתם‪ .‬הסבר את ההבדל בין האנרגיות‪⎟ .‬‬
‫⎠⎟ ‪3C1‬‬
‫⎝‬
‫‪C1‬‬
‫פרק יב' ‪ -‬קבלים‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫‪ 12.4‬נתונה מערכת הקבלים המופיעים בתרשים‪ .‬לכל הקבלים יש אותו קיבול בריק‪:‬‬
‫‪C3‬‬
‫‪ C1 = C 2 = C 3 = 6µF‬הכא"מ של מקור המתח הוא ‪ε = 60 V‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪C1‬‬
‫‪C2‬‬
‫מהו הקיבול השקול של מערכת הקבלים? ) ‪(Ct = 4 µF‬‬
‫מהו המטען על הקבל ‪(q = 240 µc ) C1‬‬
‫‪ε‬‬
‫ג‪ .‬אל תוך הקבל ‪ C 2‬הוכנס דיאלקטרן בעל קבוע דיאלקטרי ‪ , K=2‬בזמן שמקור‬
‫המתח מחובר‪ .‬מהו המתח על הקבל ‪ C1‬לאחר פעולה זו? ) ‪(V = 45V‬‬
‫‪ 12.5‬נתון קבל כדורי‪ .‬טוענים את הקבל תחת מתח של ‪ 10‬וולט‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫מהו המטען של הקבל? )‬
‫ב‪.‬‬
‫מכניסים חומר דיאלקטרי בין לוחות הקבל‪ .‬המקדם‬
‫‪Cl‬‬
‫‪−11‬‬
‫‪(1.39 × 10‬‬
‫‪R1‬‬
‫הדיאלקטרי שלו=‪ .1.5‬בכמה ישתנה המטען?‬
‫)‬
‫ג‪.‬‬
‫‪Cl‬‬
‫‪−11‬‬
‫‪10V‬‬
‫‪(Q' = 2.08 × 10‬‬
‫בכמה היה משתנה המתח על הקבל אם היו מנתקים את מקור המתח לפני הכנסת‬
‫הדיאלקטרן‪) .R1=1cm, R2=5cm .‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3 Volt‬‬
‫‪(V ' = 6‬‬
‫‪σ−‬‬
‫‪ 12.6‬נתונה מערכת של שני קבלים אחד בתוך‬
‫השני )ראה‪/‬י שרטוט(‪.‬‬
‫נתון‪a=0.1m , b=0.2m , |σ|=0.2Cl/m2 , :‬‬
‫‪|σ*|=0.1Cl/m2‬‬
‫‪5‬‬
‫‪x‬‬
‫∗‪σ +‬‬
‫‪σ+‬‬
‫∗‪σ −‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪a‬‬
‫‪b‬‬
‫‪p‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪a‬‬
‫⎞ ‪⎛ 0 .2 0 .1‬‬
‫‪⎜⎜ 0,‬‬
‫א‪ .‬מהו השדה החשמלי בכל אחד מחמשת האזורים? ⎟⎟‬
‫‪,‬‬
‫⎠ ‪⎝ ε0 ε0‬‬
‫‪ .1‬ב‪.‬תאר את תנועתו של פרוטון שמשוחרר מהלוח *‪. σ-‬‬
‫ב‪ .‬מצא‪/‬י משיקולי עבודה כמה אנרגיה ירוויח הפרוטון מהמערכת? ) ‪j‬‬
‫ג‪.‬‬
‫‪−10‬‬
‫‪(7.23 *10‬‬
‫ומה תהיה מהירותו כאשר יצא מהמערכת‪) .‬הפרוטון מסוגל לעבור דרך הלוחות(‪(9.3 *10 ) .‬‬
‫‪8 m‬‬
‫‪sec‬‬
‫‪ 12.7‬הפרש הפוטנציאלים בין לוחות קבל )שממדיהם מקיימים‬
‫‪ (l>>d‬הנו ‪ .ν0‬באמצע‪ ,‬בין הלוחות‪ ,‬מצוי כדור קטן שמטענו ‪q‬‬
‫ומסתו ‪ .m‬נתון כי הכדור מרחף ) ‪.( ∑ Fy = 0‬‬
‫‪-σ‬‬
‫‪V‬‬
‫‪m ,q‬‬
‫‪d‬‬
‫‪+σ‬‬
‫פרק יב' ‪ -‬קבלים‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫‪mgε 0‬‬
‫⎛‬
‫⎞ ‪mg‬‬
‫א‪ .‬מצא את צפיפות המטען על הלוחות ואת השדה החשמלי‪⎟ .‬‬
‫= ‪⎜⎜ σ‬‬
‫= ‪;E‬‬
‫⎠⎟ ‪q‬‬
‫‪q‬‬
‫⎝‬
‫ב‪ .‬מקטינים את המרווח בין הלוחות ל – ‪ ½ d‬כאשר הפוטנציאל נשאר קבוע )‪ .(ν0‬חשב את‬
‫תאוצת הכדור‪.‬‬
‫)‪ g‬כלפי מעלה(‬
‫‪ 12.18‬נתונים שלושה לוחות מוליכים מקבילים כמתואר בציור‪ .‬שטח כל לוח הוא – ‪ .A‬הלוח‬
‫האמצעי טעון במטען ‪.Q‬‬
‫א‪.‬‬
‫מה ההשפעה של הארקת הלוחות על‬
‫‪d1‬‬
‫מהו השדה החשמלי בין כל זוג לוחות?‬
‫‪d2‬‬
‫הפוטנציאל של כל אחד מהם?‬
‫ב‪.‬‬
‫⎞‬
‫⎟⎟‬
‫⎠‬
‫ג‪.‬‬
‫⎛‬
‫‪d2‬‬
‫‪d1‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪Q‬‬
‫= ‪⎜⎜ E1‬‬
‫= ‪; E2‬‬
‫‪Aε 0 d 1 + d 2‬‬
‫‪Aε 0 d 1 + d 2‬‬
‫⎝‬
‫מהו הפוטנציאל החשמלי בלוח המרכזי? רמז‪ :‬לא חשוב אם מגיעים ללוח המרכזי מהלוח‬
‫⎞‬
‫העליון או התחתון )מתקבל אותו ערך(‪⎟⎟ .‬‬
‫⎠‬
‫‪⎛ Q d1 d 2‬‬
‫⎜⎜‬
‫‪⎝ Aε 0 d 1 + d 2‬‬
‫ד‪.‬‬
‫⎞ ⎞ ‪⎛ d1 − d 2‬‬
‫⎜⎜‬
‫מהו הכוח הפועל על הלוח האמצעי? ⎟ ⎟⎟‬
‫⎟‬
‫‪+‬‬
‫‪d‬‬
‫‪d‬‬
‫⎠⎠ ‪2‬‬
‫‪⎝ 1‬‬
‫ה‪.‬‬
‫⎞‬
‫⎛‬
‫‪d1d 2 Q 2‬‬
‫⎟‬
‫⎜‬
‫מהי האנרגיה של המערכת? ⎟ ) ‪⎜ 2 Aε (d + d‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫⎠ ‪2‬‬
‫⎝‬
‫ו‪.‬‬
‫⎞ ) ‪⎛ Aε 0 (d 1 + d 2‬‬
‫⎜⎜‬
‫מהו הקיבול של המערכת? ⎟⎟‬
‫‪d1d 2‬‬
‫⎝‬
‫⎠‬
‫‪⎛ Q2‬‬
‫⎜‬
‫‪⎜ 2 Aε‬‬
‫‪0‬‬
‫⎝‬
‫פרק יג' – מעגלים חשמליים‬
‫‪∆Q‬‬
‫‪∆t‬‬
‫זרם – כמות המטען הזורמת דרך שטח נתון ביחידת זמן‪.‬‬
‫‪C‬‬
‫‪sec‬‬
‫יחידת הזרם היא האמפר‬
‫=‪I‬‬
‫= ]‪[A‬‬
‫זרם מתואר בדרך כלל כזרימת מטענים חיוביים‪ ,‬גם אם למעשה החלקיקים הנעים‬
‫הם שליליים‪.‬‬
‫‪I‬‬
‫‪A‬‬
‫צפיפות הזרם – עוצמת הזרם ליחידת שטח של חתך רוחב המוליך‪.‬‬
‫התנגדות ] ‪ – [R‬ההתנגדות של מוליך למעבר זרם דרכו‬
‫=‪J‬‬
‫⎥⎤ ‪[R ] = [Ω] = ⎡⎢ V‬‬
‫⎦‪⎣A‬‬
‫חוק אוהם‪ -‬הפרש הפוטנציאלים ‪ V‬על פני רכיב מסוים‪ ,‬פרופורציוני לזרם העובר‬
‫‪V=I⋅R‬‬
‫דרכו‪.‬‬
‫מעגל חשמלי – מעגל שלם הוא מוליך בצורת עניבה המהווה מסלול רצוף של נושא‬
‫זרם‪ .‬מעגל שלם חייב לכלול מקור של כח אלקטרומוטורי )כא"מ( ‪. ε -‬‬
‫מקור אידיאלי של כא"מ מקיים הפרש פוטנציאלים קבוע‪ ,‬שאינו תלוי בזרם העובר‬
‫במעגל‪ .‬למעשה לכל מקור ממשי של כא"מ יש התנגדות פנימית מסוימת ‪ , r‬כך‬
‫שהפרש הפוטנציאלים שבין ההדקים ‪ Vab‬תלוי בזרם‪.‬‬
‫‪Vab = ε − I ⋅ r‬‬
‫הספק חשמלי‪ :‬כמות האנרגיה הנצרכת בשניה אחת‪.‬‬
‫‪∆W‬‬
‫]‪= Vab ⋅ I [Watt‬‬
‫‪∆t‬‬
‫=‪P‬‬
‫נגד תמיד צורך אנרגיה מן המעגל שהופכת לחום בקצב הנתון על ידי‪:‬‬
‫]‪[Watt‬‬
‫‪2‬‬
‫‪Vab‬‬
‫‪R‬‬
‫= ‪P = Vab ⋅ I = I 2 ⋅ R‬‬
‫חיבור נגדים בטור‪:‬‬
‫‪Vad = Vab + Vbc + Vcd‬‬
‫‪I ad = I ab = I bc = I cd‬‬
‫‪R = R1 + R 2 + K‬‬
‫חיבור נגדים במקביל‪:‬‬
‫‪Vad = Vab = Vbc = Vcd‬‬
‫‪I ad = I ab + I bc + I cd‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫=‬
‫‪+‬‬
‫‪+K‬‬
‫‪R R1 R 2‬‬
‫כלל הצומת של קירכהוף‪ :‬הסכום האלגברי של זרמים הנכנסים לצומת שווה‬
‫לסכום האלגברי של הזרמים היוצאים מהצומת‪.‬‬
‫כלל העניבה של קירכהוף‪ :‬הסכום האלגברי של הפרשי הפוטנציאלים בכל עניבה‬
‫סגורה שווה לאפס‪.‬‬
‫פרק יג' – מעגלים חשמליים‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫‪R1‬‬
‫‪ 13.1‬נתון המעגל החשמלי שבציור‪:‬‬
‫‪R 1 = 200 Ω‬‬
‫‪R 2 = R 3 = 100 Ω‬‬
‫‪R4‬‬
‫‪R 4 = 50 Ω‬‬
‫‪R3‬‬
‫‪ε = 12 V‬‬
‫א‪ .‬חשב את ההתנגדות השקולה‪= 225 Ω ) .‬‬
‫‪ε‬‬
‫‪R2‬‬
‫‪(R t‬‬
‫ב‪ .‬חשב את הזרם שיעבור דרך כל נגד במעגל‪.‬‬
‫) ‪; i 3 = 0.026 A‬‬
‫‪(i = 0.053 A ; i1 = i 2 = 0.013 A‬‬
‫‪ 13.2‬נתון המעגל החשמלי שבציור‪:‬‬
‫‪36V‬‬
‫א‪ .‬מהו הפוטנציאל בנקודה ‪ a‬ובנקודה ‪ b‬יחסית להארקה‪ ,‬כאשר‬
‫המפסק ‪ S‬פתוח? ) ‪; Va = 36 V‬‬
‫‪(Vb = 0‬‬
‫‪6µF‬‬
‫ב‪ .‬מהו הפוטנציאל הסופי של הנקודות ‪ a‬ו ‪ b‬יחסית להארקה כאשר‬
‫המפסק ‪ S‬סגור? ) ‪; Vb = 12V ; Va = 12 V‬‬
‫‪(i = 4 A‬‬
‫‪b‬‬
‫‪6Ω‬‬
‫‪a‬‬
‫‪s‬‬
‫‪3µF‬‬
‫‪3Ω‬‬
‫ג‪ .‬מה יהיה המטען על כל קבל כאשר המפסק ‪ S‬סגור?‬
‫)‪; q 2 = 144 µC‬‬
‫‪(q1 = 36 µC‬‬
‫‪ 13.3‬לפניך מעגל חשמלי המופיע בתרשים‪.‬‬
‫‪36V‬‬
‫א‪ .‬מהו המטען על כל קבל ומהו המתח ‪ VAB‬כשהמפסק פתוח?‬
‫)‪: q1 = 432 µC ; q 2 = 216 µC‬‬
‫‪(VAB = 36 V‬‬
‫ב‪ .‬לאחר פרק זמן ארוך סוגרים את המפסק‪ .‬מה הפוטנציאל בנקודה ‪B‬‬
‫‪12µF‬‬
‫ומהו הזרם העובר דרך הנגדים כשהמפסק סגור? ) ‪(VB = 12V ; i = 2A‬‬
‫ג‪ .‬מה כמות המטען שחלפה דרך הנקודה ‪ E‬בעקבות סגירת המפסק?‬
‫)‪(∆Q = 144µC‬‬
‫‪a‬‬
‫‪b‬‬
‫‪6Ω‬‬
‫‪12Ω‬‬
‫‪.‬‬
‫‪6µF‬‬
‫‪E‬‬
‫פרק יג' – מעגלים חשמליים‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫‪ 13.4‬נתון המעגל החשמלי המתואר בשרטוט‪:‬‬
‫‪18V‬‬
‫א‪ .‬מהו הפוטנציאל בנקודה ‪ a‬ובנקודה ‪ b‬יחסית להארקה‪,‬‬
‫‪6µF‬‬
‫ב‪ .‬מהו הפוטנציאל הסופי של הנקודה ‪ b‬יחסית להארקה‬
‫‪b‬‬
‫‪3µF‬‬
‫כאשר המפסק ‪ S‬פתוח? ) ‪; Va = 6 V‬‬
‫‪(Vb = 12 V‬‬
‫כאשר המפסק ‪ S‬סגור? ) ‪(Vb = 6V‬‬
‫‪6Ω‬‬
‫‪a‬‬
‫‪s‬‬
‫‪3Ω‬‬
‫ד‪ .‬מהו המטען שזורם דרך המפסק ‪ S‬עם סגירתו‪ ,‬ובאיזו מגמה?‬
‫) ‪ ∆q = 54 µC‬במגמה מ‪ b -‬ל‪( a -‬‬
‫‪ 13.5‬נתון תרשים של מעגל חשמלי שבו הנקודה העליונה מחוברת אל‬
‫‪60V‬‬
‫ההדק החיובי של סוללה בת ‪ 60V‬שהתנגדותה הפנימית זניחה‪,‬‬
‫והנקודה התחתונה במעגל מוארקת לאדמה‪.‬‬
‫‪2Ω‬‬
‫‪b‬‬
‫א‪ .‬מהו הפרש הפוטנציאלים ‪ , Vab‬הפוטנציאל של נקודה ‪ a‬יחסית‬
‫‪8Ω‬‬
‫לנקודה ‪ , b‬כאשר המפסק ‪ S‬פתוח? איזה נקודה נמצאת בפוטנציאל גבוה‬
‫‪8Ω‬‬
‫‪s‬‬
‫‪6Ω‬‬
‫‪a‬‬
‫‪2Ω‬‬
‫יותר? ) ‪(Vab = −36V‬‬
‫ב‪.‬‬
‫מהו הזרם העובר במפסק ‪ S‬כשהוא סגור? ) ‪(i1 = 5.2 ; i 2 = 9.1 ; i 3 = 4A‬‬
‫ג‪.‬‬
‫מהי ההתנגדות השקולה של המעגל כאשר המפסק ‪ S‬פתוח? ) ‪(R = 5 Ω‬‬
‫ד‪.‬‬
‫מהי ההתנגדות השקולה של המעגל כאשר המפסק ‪ S‬סגור? ) ‪(R = 4 Ω‬‬
‫‪ 13.6‬נתון תרשים של מעגל חשמלי שבו הנקודה העליונה מחוברת אל ההדק החיובי של‬
‫‪9V‬‬
‫הסוללה בת ‪ 9V‬שהתנגדותה הפנימית זניחה‪ ,‬והנקודה התחתונה במעגל מוארקת‬
‫לאדמה‪.‬‬
‫‪3Ω‬‬
‫א‪ .‬מהו הפרש הפוטנציאלים‪ ,‬הפוטנציאל של נקודה ‪ a‬יחסית לנקודה ‪,b‬‬
‫כאשר המפסק ‪ S‬פתוח? ) ‪(Vab = −3V‬‬
‫‪6Ω‬‬
‫ב‪ .‬מהו הזרם העובר במפסק ‪ S‬כשהוא סגור?‬
‫) ‪(i1 = 0.86 ; i 2 = 1.29 ; i 3 = 0.43A‬‬
‫ג‪.‬‬
‫מהי ההתנגדות השקולה של המעגל כאשר המפסק ‪ S‬פתוח? ) ‪(R = 4.5 Ω‬‬
‫ד‪ .‬מהי ההתנגדות השקולה של המעגל כאשר‬
‫‪b‬‬
‫המפסק ‪ S‬סגור? ) ‪(R = 4.2 Ω‬‬
‫‪6Ω‬‬
‫‪s‬‬
‫‪3Ω‬‬
‫‪a‬‬
‫‪3Ω‬‬
‫פרק יג' – מעגלים חשמליים‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫‪ 13.7‬במעגל החשמלי המופיע בתרשים‪ ,‬ההתנגדות הפנימית של‬
‫מקור המתח זניח‪ .‬כאשר המפסק ‪ S‬פתוח‪,‬‬
‫‪5µF‬‬
‫ומחכים עד שהמערכת תתיצב‪.‬‬
‫א‪ .‬מהו הזרם העובר דרך מקור המתח? ) ‪(i = 0.5A‬‬
‫)‬
‫ב‪ .‬מהם המתחים על הקבלים ? ‪= 3V Vc2 = 7.5V‬‬
‫‪(V‬‬
‫‪3Ω‬‬
‫‪15Ω‬‬
‫‪s‬‬
‫‪2µF‬‬
‫‪12V‬‬
‫‪6Ω‬‬
‫‪c1‬‬
‫סוגרים את המפסק ‪ S‬ומחכים עד אשר המערכת תתיצב‬
‫ג‪ .‬מהו הזרם דרך מקור המתח? ) ‪(i = 0.5A‬‬
‫)‬
‫ב‪ .‬מהם המתחים על הקבלים ? ‪= 7.5V Vc 2 = 3V‬‬
‫‪(V‬‬
‫‪c1‬‬
‫‪10Ω‬‬
‫‪ 13.8‬במעגל המופיע בתרשים ההתנגדות הפנימית של מקור המתח‬
‫זניחה‪ .‬לאחר שהזרם במעגל התייצב חשב‪:‬‬
‫‪3µF‬‬
‫א‪ .‬מהו הזרם החשמלי העובר במקור המתח? ) ‪(i = 0.8A‬‬
‫‪15Ω‬‬
‫‪2µF‬‬
‫‪4µF‬‬
‫‪20V‬‬
‫ב‪ .‬מהו המתח ומהו המטען על כל קבל?‬
‫) ‪V1 = 8V ; q 2 = 8µC V2 = 4V ; q 3 = 16µC V3 = 4V‬‬
‫‪(q1 = 24µC‬‬
‫ג‪ .‬בזמן שהמעגל פעיל והזרם בו יציב‪ ,‬מנתקים את הקבל שקיבולו ‪ 4µF‬מהו המטען על הקבל‬
‫שקיבולו ‪) ? 3µF‬המטענים לא ישתנו כלל כלומר ‪( q 1 = 24µC ; q 2 = 8µC‬‬
‫‪ 13.9‬נתון המעגל החשמלי המופיע בתרשים‪.‬‬
‫‪a‬‬
‫כאשר המפסק ‪ S‬סגור‪:‬‬
‫א‪ .‬מהם הזרמים )גודל וכיוון( העוברים בנגדים ‪R 1‬‬
‫ו‪-‬‬
‫‪C = 20µF‬‬
‫‪S‬‬
‫‪(I 1 = 2 Amp , I 2 = 1Amp ) ? R 2‬‬
‫ב‪ .‬מהו המתח‬
‫‪(Vab = I 1 R1 = 6V ) ? v ab‬‬
‫‪ε 1 = 18V‬‬
‫‪R 1 = 3Ω‬‬
‫‪R 2 = 6Ω‬‬
‫עתה פותחים את המפסק ‪: S‬‬
‫ג‪ .‬מהם הזרמים )גודל וכיוון( העוברים בנגדים ‪R 1‬‬
‫ו‪-‬‬
‫ד‪.‬‬
‫‪) R 2‬אחרי זמן ארוך( ? ) ‪(2.4 Amp‬‬
‫מהו המטען על לוחות הקבל ) אחרי פרק זמן ארוך( ? ) ‪(Q = 144 µc‬‬
‫‪b‬‬
‫‪ε 2 = 6V‬‬
‫‪r = 1Ω‬‬
‫‪r1 = 1Ω‬‬
‫פרק יג' – מעגלים חשמליים‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫‪ 13.10‬מקור מתח ישר של ‪ ε = 3 V‬מחובר לחמישה נגדים כמתואר בציור‪.‬‬
‫‪ε‬‬
‫נתון‪. R 1 = 8Ω , R 2 = 4Ω , R 3 = 2Ω :‬‬
‫‪R2‬‬
‫א‪ .‬מה צריכה להיות התנגדותו של הנגד ‪ R 4‬כדי שבנגד המרכזי ‪R‬‬
‫לא יזרום זרם ? ) ‪(R4 = 1Ω‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪R1‬‬
‫‪R‬‬
‫‪R4‬‬
‫מה ההספק הכללי המתפתח במעגל ? ) ‪(P = 3.75W‬‬
‫‪R3‬‬
‫‪a‬‬
‫‪ 13.11‬נתון המעגל החשמלי המופיע בתרשים‪.‬‬
‫כאשר המפסק ‪ S‬סגור‪:‬‬
‫א‪ .‬מהם הזרמים )גודל וכיוון( העוברים בנגדים ‪R1‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ו ‪) R2 -‬אחרי זמן ארוך( ? ) ‪(I 1 = 6 Amp , I 2 = 3 Amp‬‬
‫מהו המתח ‪) Vab‬אחרי זמן ארוך ( ? ) ‪(Vab = 18V‬‬
‫עתה פותחים את המפסק ‪: S‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫‪ε = 18V‬‬
‫‪R 2 = 6Ω‬‬
‫‪S‬‬
‫‪C = 20 µF‬‬
‫מהם הזרמים )גודל וכיוון( העוברים בנגדים ‪R1‬‬
‫ו ‪R2 -‬‬
‫ד‪.‬‬
‫‪R1 = 3Ω‬‬
‫‪b‬‬
‫)אחרי זמן ארוך( ? ) ‪(I 2 = 3 Amp‬‬
‫מהו המטען על לוחות הקבל ) אחרי פרק זמן ארוך( ? ) ‪(Q = 360 µc‬‬
‫מהי האנרגיה החשמלית האצורה בקבל ? ) ‪(u = 3240 µJ‬‬
‫‪ 13.12‬נתון המעגל הבא‪:‬‬
‫א‪ .‬מהו הפרש הפוטנציאלים בין ‪ a‬ו‪(Vab= ε2-) ?b -‬‬
‫‪R2I2‬‬
‫ב‪.‬‬
‫חשב‪/‬י את הזרם בכל ענף‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫מהו ההספק על הנגד ‪(P1 =I1 R1) ?R1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪R3‬‬
‫‪R2‬‬
‫‪b‬‬
‫‪ε1‬‬
‫‪ε2‬‬
‫‪R1‬‬
‫‪a‬‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫‪ 13.13‬נתון המעגל החשמלי המתואר בתרשים‪ .‬מצאו‬
‫את המטען והמתח על כל אחד מהקבלים במקרים‬
‫הבאים בזמן ארוך לאחר בצוע הפעולות המתוארות‪:‬‬
‫א‪ .‬פותחים את שני המפסקים‪.‬‬
‫) ‪(8V , 4V , 24 µC , 24 µC‬‬
‫פרק יג' – מעגלים חשמליים‬
‫‪C1 = 3µF‬‬
‫‪C 2 = 6 µF‬‬
‫‪S‬‬
‫‪1‬‬
‫‪R2 = 20Ω‬‬
‫ב‪ .‬סוגרים את המפסק ‪ S1‬ופותחים את המפסק‬
‫‪R1 = 10Ω‬‬
‫‪2‬‬
‫‪(0V , 12V , 0 µC , 72 µC ) . S 2‬‬
‫‪S‬‬
‫‪R3 = 10Ω‬‬
‫ג‪ .‬פותחים את המפסק ‪ S1‬וסוגרים את המפסק‪.‬‬
‫‪12V‬‬
‫) ‪(9V .9V‬‬
‫ד‪.‬‬
‫סוגרים את שני המפסקים‪(3V , 6V , 9 µC , 36 µC ) .‬‬
‫‪ 13.14‬עבור המעגל החשמלי המופיע בתרשים נתון‪:‬‬
‫‪ε1 = ε3 = 6V , ε2 = 2V , R1 = R2 = R3 = R4 = R5 = R6 = 4Ω ,‬‬
‫‪C1 = 10µF , C2 = 5µF‬‬
‫‪R1‬‬
‫בהנחה שהמעגל התייצב‪:‬‬
‫‪C2‬‬
‫א‪ .‬מהו הזרם החשמלי העובר דרך כל נגד במעגל‬
‫כאשר המפסק ‪S‬‬
‫‪R2‬‬
‫פתוח ? )‪(0.33 A‬‬
‫ב‪ .‬מהם מטעני הקבלים כאשר המפסק ‪ S‬פתוח ?‬
‫‪R3‬‬
‫‪R4‬‬
‫) ‪(33.33µC , 16.67 µC‬‬
‫‪ε1‬‬
‫ג‪ .‬מהו הזרם החשמלי העובר דרך כל נגד במעגל‬
‫כאשר המפסק‬
‫‪ S‬סגור ? )‪(0.3125 A, 0.125 A, 0.4375 A‬‬
‫‪S‬‬
‫‪C1‬‬
‫‪ε2‬‬
‫‪R5‬‬
‫‪ε3‬‬
‫‪R6‬‬
‫פרק יד' – שדה וכוחות מגנטיים‬
‫‪r‬‬
‫⎤ ‪N‬‬
‫טסלה‬
‫היא‬
‫המגנטי‬
‫השדה‬
‫יחידת‬
‫‪.‬‬
‫וקטורי‬
‫שדה‬
‫זהו‬
‫‬‫שדה מגנטי‬
‫‪B‬‬
‫⎦⎥ ‪⎣ A ⋅ m‬‬
‫⎢⎡ = ] ‪[T‬‬
‫כח מגנטי – על חלקיק שמטענו ‪ q‬הנע במהירות ‪ v‬בתוך שדה מגנטי ‪ B‬פועל כח‬
‫‪F = q ⋅ v ⋅ B ⋅ sin φ‬‬
‫מגנטי ‪ F‬הנתון על ידי הנוסחה‪:‬‬
‫כאשר הזווית ‪ φ‬היא הזווית בין המהירות ‪ v‬לשדה המגנטי ‪. B‬‬
‫כיוון הכח המגנטי נקבע על ידי כלל "יד ימין" כאשר הכח המגנטי תמיד ניצב הן‬
‫למהירות ‪ v‬והן לשדה המגנטי ‪. B‬‬
‫]‬
‫[‬
‫‪v‬‬
‫‪r r‬‬
‫‪F=q v×B‬‬
‫שטף מגנטי‪ :‬השטף המגנטי ‪ Φ‬העובר דרך שטח ‪ A‬בשדה מגנטי אחיד ‪ B‬נתון על‬
‫‪Φ = B ⊥ A = B ⋅ A ⋅ cos θ‬‬
‫ידי הנוסחה‪:‬‬
‫כאשר ‪ θ‬היא הזווית שבין השדה המגנטי ‪ B‬לבין הניצב לשטח ‪. A‬‬
‫⎥⎤ ‪[Wb] = [T ⋅ m 2 ] = ⎡⎢ N ⋅ m‬‬
‫יחידת השטף המגנטי היא הובר )‪:(Weber‬‬
‫‪∆Φ‬‬
‫‪∆A‬‬
‫⎦ ‪⎣ A‬‬
‫=‪B‬‬
‫חלקיק הנע בשדה מגנטי אחיד‪ ,‬כשמהירותו התחילית ניצבת לשדה המגנטי‪ ,‬ינוע‬
‫‪mv‬‬
‫‪qB‬‬
‫במעגל שרדיוסו ‪ R‬נתון על ידי‪:‬‬
‫=‪R‬‬
‫על קטע תייל מוליך שאורכו ‪ L‬הנושא זרם ‪ I‬הנמצא בתוך שדה מגנטי אחיד ‪B‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r r‬‬
‫‪F=I L×B‬‬
‫פועל כח מגנטי הנתון על ידי‪:‬‬
‫]‬
‫[‬
‫על עניבה הנושאת זרם‪ ,‬המצויה בשדה מגנטי אחיד לא פועל שום כח נקי‪ ,‬אלא רק‬
‫מומנט‪ .‬אם שטח העניבה הוא ‪ A‬והזרם הוא ‪ , I‬אזי המומנט הפועל על העניבה נתון‬
‫על ידי‪:‬‬
‫]‬
‫[‬
‫‪r r‬‬
‫‪M = IBA sin α = I A × B‬‬
‫כאשר ‪ α‬היא הזווית שבין כיוון השדה המגנטי לבין הניצב למשטח העניבה‪.‬‬
‫המומנט המגנטי של העניבה‪:‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪M = IA‬‬
‫השדה המגנטי במרחק ‪ r‬ממוליך ישר וארוך הנושא זרם ‪: I‬‬
‫‪µ0I‬‬
‫‪2 πr‬‬
‫=‪B‬‬
‫⎤‪⎡N‬‬
‫⎥ ‪µ 0 = 4π ⋅ 10 −7 ⎢ 2‬‬
‫⎦ ‪⎣A‬‬
‫כיוון השדה המגנטי נקבע על ידי כלל יד ימין‪.‬‬
‫הכח ליחידת אורך הפועל בין שני מוליכים ארוכים ומקבילים הנושאים זרמים '‪, I, I‬‬
‫'‪F µ 0 I ⋅ I‬‬
‫=‬
‫‪L‬‬
‫‪2 πr‬‬
‫והנמצאים במרחק ‪ r‬זה מזה‪:‬‬
‫חוק אמפר‪:‬‬
‫‪= µ0I‬‬
‫‪∑ BT ∆s‬‬
‫השדה המגנטי בתוך מוליך גלילי שרדיוסו ‪ R‬והנושא זרם ‪ I‬במרחק ‪ r‬מציר‬
‫‪µ0I r‬‬
‫‪2π R 2‬‬
‫המוליך‪:‬‬
‫=‪B‬‬
‫השדה המגנטי במרכזה של כריכה מעגלית שרדיוסה ‪ R‬והנושאת זרם ‪: I‬‬
‫‪µ0I‬‬
‫‪2R‬‬
‫=‪B‬‬
‫השדה המגנטי במרכז של ‪ N‬כריכות מעגליות ‪:‬‬
‫‪Nµ 0 I‬‬
‫‪2R‬‬
‫=‪B‬‬
‫השדה המגנטי במרכזו של סליל ארוך )משרן( בעל ‪ n‬כריכות ליחידת אורך‪ ,‬הנושא‬
‫‪B = µ 0 nI‬‬
‫זרם ‪. I‬‬
‫השדה המגנטי בתוך סליל טבעתי בעל ‪ N‬כריכות והנושא זרם ‪ I‬במרחק ‪ r‬מהציר‪:‬‬
‫‪Nµ 0 I‬‬
‫‪2πr‬‬
‫=‪B‬‬
‫פרק יד' – שדה וכוחות מגנטיים‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫‪ 14.1‬במסגרת בעלת התנגדות ‪ 2Ω‬יש חלק באורך ‪ 1m‬שניתן לתזוזה‪ .‬המסגרת נמצאת בשדה‬
‫‪A‬‬
‫מגנטי אחיד שעוצמתו ‪.0.2T‬‬
‫) ‪(ε = 0.2 V‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪2Ω‬‬
‫‪1m‬‬
‫א‪ .‬מהו הכ‪.‬א‪.‬מ‪ .‬שנוצר במסגרת במקרה זה? הנח ש ‪v = 1 m sec -‬‬
‫‪x x‬‬
‫‪x x‬‬
‫‪x vx‬‬
‫‪x x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫ב‪ .‬מהו הכוח שצריך להפעיל על החלק שניתן לתזוזה כדי שינוע‬
‫במהירות קבוע של ‪ v = 1 m sec‬ימינה? ) ‪(F = 0.02N‬‬
‫‪B‬‬
‫ג‪ .‬מהו הזרם )גודל וכיוון(? ) ‪ i = 0.1A‬כיוון הזרם מ‪ B -‬ל‪(A -‬‬
‫‪ 14.2‬כריכה מלבנית הנושאת זרם של ‪ 20‬אמפר‬
‫‪b‬‬
‫נמצאת ליד תייל ארוך הנושא זרם של ‪ 30‬אמפר‪.‬‬
‫הנח‪a=1 , b=8cm , L=30 cm :‬‬
‫‪i2=30A‬‬
‫‪L‬‬
‫)‬
‫חשב את הכוח השקול הפועל על כריכה‪N .‬‬
‫‪−3‬‬
‫‪(∑ F = 3.2 ⋅ 10‬‬
‫‪a‬‬
‫‪ 14.3‬כריכה מלבנית בעלת אורך ‪ a‬ורוחב ‪ b‬נמשכת לתוך‬
‫תחום של שדה מגנטי שאורכו ‪ d‬כאשר ‪) a < d‬ראה‬
‫ציור(‪ .‬התנגדות הכריכה ‪.R‬‬
‫א‪ .‬חשב את הביטוי לשטף המגנטי העובר דרך הכריכה כפונקציה‬
‫של ‪) . X‬כאשר הכריכה חודרת לתחום השדה המגנטי‪ ,‬נעה‬
‫‪d‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪xv‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫בתוך השדה‪ ,‬ויוצאת מהתחום המגנטי( תאר גם באופן גרפי את השטף כפונקציה של ‪.X‬‬
‫כאשר ‪ x‬זהו מרחק הכריכה מהדופן השמאלית של השדה‪) .‬בחדירה לתחום השדה ‪-‬‬
‫‪ , φ B (x ) = Blx‬בתוך השדה המגנטי ‪ , φ B = Bla -‬ביציאה מהשדה המגנטי ‪-‬‬
‫‪( φ B (x ) = Bl(a + d ) − Blx‬‬
‫ב‪.‬‬
‫חשב את הכא"מ המושרה כפונקציה של ‪ , X‬ותאר בגרף‪(ε = −Blv ) .‬‬
‫⎛‬
‫⎞ ‪B2l 2 v 2‬‬
‫= ‪⎜⎜ p‬‬
‫ג‪ .‬מהו ההספק התרמי שנוצר בכריכה? תאר גרפית‪⎟ .‬‬
‫⎠⎟ ‪R‬‬
‫⎝‬
‫‪x‬‬
‫‪ax‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪b‬‬
‫פרק יד' – שדה וכוחות מגנטיים‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫‪ 14.4‬שני תיילים ישרים מקבילים וארוכים מאוד נמצאים במרחק ‪ 2a‬זה מזה‪.‬‬
‫‪Y‬‬
‫בתיילים עוברים זרמים שווים )‪ I‬בכל תייל( במגמות מנוגדות‪ ,‬כמתואר בתרשים‪.‬‬
‫‪I‬‬
‫‪a‬‬
‫נתונים‪a = 0.3m ; x = 0.4m ; I = 15 A :‬‬
‫‪.‬‬
‫‪p‬‬
‫‪X‬‬
‫‪x‬‬
‫א‪ .‬מהו השדה המגנטי )גודל וכיוון( שנוצר על ידי שני תיילים בנקודה ‪P‬‬
‫הנמצאת על ציר ‪ X‬במרחק ‪ x‬מהראשית? ) ‪= 7.2 µT‬‬
‫‪(B t‬‬
‫‪I‬‬
‫‪-a‬‬
‫ב‪ .‬נתון שהתייל העליון "מרחף" מעל התייל התחתון בהשפעת הכוח המגנטי וכוח הכובד בלבד‪.‬‬
‫מה משקלו של התייל העליון ליחידת אורך?‬
‫)‬
‫‪m‬‬
‫‪−4 N‬‬
‫‪(λ = 0.75 ⋅ 10‬‬
‫‪ 14.5‬מוט מוליך ‪ AB‬נמצא במגע עם פסי המתכת ‪ CA‬ו ‪ .DB‬המערכת נמצאת בתוך‬
‫‪A‬‬
‫‪D‬‬
‫שדה מגנטי קבוע ניצב של ‪ 0.5 T‬המוט ‪ AB‬נע ימינה במהירות‬
‫א‪ .‬מהו הכא"מ המושרה במוט? איזה נקודה )‪ A‬או ‪ ( B‬נמצאת‬
‫‪x x‬‬
‫‪x x‬‬
‫‪x vx‬‬
‫‪x x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫בפוטנציאל גבוה יותר? ]‪[ε = 1.25 V‬‬
‫‪B‬‬
‫ב‪ .‬אם התנגדות המעגל ‪ ABCD‬היא ‪ . 0.1‬מהו הכוח החיצוני )גודל וכיוון( הדרוש כדי לקיים את‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫‪0.5 m‬‬
‫של ‪. 5 m sec‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪C‬‬
‫תנועת המוט ימינה במהירות קבועה של ‪ 5 m\sec‬וללא חיכוך‪(F = 3.125 N ) .‬‬
‫מהו הספק החום המתפתח במעגל? ) ‪(Pel = 15.625 Watt‬‬
‫מהו ההפסק של העבודה המכנית הנעשית על ידי הכוח החיצוני? ) ‪(Pme = 15.625 Watt‬‬
‫‪ 14.6‬תיל מוליך שהתנגדותו ‪ , R‬אורכו ‪ L‬ומסתו ‪ ,m‬עשוי להחליק ללא חיכוך על‬
‫‪L‬‬
‫שני פסים מוליכים ישרים וארוכים מאוד‪ ,‬תוך יצירת מגע חשמלי איתם‪.‬‬
‫התנגדות הפסים זניחה והם מחוברים באמצעות נגד שהתנגדותו ‪.R‬‬
‫המערכת מוצבת במישור האנכי ושדה מגנטי אופקי אחיד ‪ B‬פועל בניצב‬
‫למישור זה‪ ,‬כמוראה בתרשים‪.‬‬
‫משחררים את התיל ממנוחה והוא מתחיל להחליק למטה‪.‬‬
‫נתונים‪g, B, m, L, R :‬‬
‫‪g‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪xR‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫א‪.‬‬
‫פרק יד' – שדה וכוחות מגנטיים‬
‫מהו המתח המושרה ‪ ε‬בין קצות התיל המחליק ברגע בו מהירותו הרגעית היא ‪(ε = BLv ) ?v‬‬
‫ב‪ .‬מהו הזרם הרגעי העובר בתיל הנע )גודל וכיוון( ברגע בו מהירותו הרגעית היא ‪ ?v‬בטא‬
‫‪ε‬‬
‫⎞ ‪BLv‬‬
‫⎛‬
‫=‬
‫= ‪⎜i‬‬
‫תשובתך כפונקציה של ‪⎟ .v‬‬
‫‪2R‬‬
‫⎠ ‪2R‬‬
‫⎝‬
‫⎞ ‪2mgR‬‬
‫⎛‬
‫ג‪ .‬לאיזו מהירות מכסימלית יגיע התיל בתנועתו? הנח שהפסים ארוכים מאוד‪⎜ v max = 2 2 ⎟ .‬‬
‫⎠ ‪B L‬‬
‫⎝‬
‫ד‪ .‬כשהתיל נע במהירותו המכסימלית ‪ ,‬מהו ההספק בו הוא מאבד אנרגיה פוטנציאלית כובדית?‬
‫⎛‬
‫⎞ ‪2m 2 g 2 R‬‬
‫= ‪⎜⎜ P‬‬
‫⎟‬
‫⎠⎟ ‪B 2 L2‬‬
‫⎝‬
‫⎛‬
‫⎞ ‪B 2 L2 v‬‬
‫‪⎜⎜ F = mg −‬‬
‫ה‪ .‬מהו הכח השקול הפועל על המוט ברגע המתואר בסעיף א'? ⎟‬
‫⎠⎟ ‪2R‬‬
‫⎝‬
‫‪ 14.7‬שני תיילים ישרים מקבילים וארוכים מאוד נמצאים במרחק ‪ 2a‬זה מזה‪ .‬בתיילים עוברים‬
‫זרמים שווים )‪ I‬בכל תיל( במגמות מנוגדות‪,‬כמוראה בתרשים‪.‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪I‬‬
‫א‪ .‬מהו השדה המגנטי שיוצר הזרם העובר בתיל התחתון על התיל העליון?‬
‫⎞‪µ I‬‬
‫⎛‬
‫⎟ ‪⎜B = 0‬‬
‫⎠ ‪4 πa‬‬
‫⎝‬
‫‪.‬‬
‫‪p‬‬
‫‪X‬‬
‫ב‪ .‬מהו השדה המגנטי הנוצר על ידי שני תיילים בנקודה ‪ P‬הנמצאת על ציר ה – ‪ x‬במרחק ‪X‬‬
‫⎛‬
‫⎞ ‪µ 0 Ia‬‬
‫= ‪⎜⎜ B‬‬
‫מהראשית? ⎟‬
‫⎠⎟ ) ‪π(a 2 + x 2‬‬
‫⎝‬
‫ג‪ .‬נתון שהתיל העליון "מרחף" מעל התיל התחתון בהשפעת הכוח המגנטי וכוח הכובד בלבד‪.‬‬
‫⎛‬
‫⎞ ‪µ I2 N‬‬
‫‪⎜λ = 0‬‬
‫מהו משקלו של התיל העליון ליחידת אורך? ⎟‬
‫⎜‬
‫⎠⎟ ‪4πag m‬‬
‫⎝‬
‫‪a‬‬
‫‪x‬‬
‫‪I‬‬
‫‪-a‬‬
‫פרק יד' – שדה וכוחות מגנטיים‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫וחובר אל משטח אופקי‪ .‬על‬
‫‪ 14.8‬תייל נחושת שהתנגדותו זניחה‪ ,‬כופף בצורת‬
‫התייל המכופף הונח מוט מוליך ‪ KL‬שמסתו ‪ m‬והתנגדותו ליחידת אורך ‪ . r‬המוט סוגר יחד עם‬
‫תייל הנחושת כריכה חשמלית מלבנית שאורך צלעותיה ‪ . a , b‬רגע ‪ t = 0‬מתחיל לפעול במרחב‬
‫שדה מגנטי אחיד ‪ B‬המכוון אנכית כלפי מעלה )בתרשים נראה מבט על של המערכת(‪ .‬עוצמת‬
‫השדה המגנטי משתנה לינארית בזמן לפי הפונקציה ‪ , B(t ) = kt‬כאשר ‪ k‬הוא קבוע חיובי נתון‪.‬‬
‫בין תייל הנחושת לבין המוט המונח עליו קיים חיכוך שמקדמו הסטטי ‪ µ s‬נתונים‪:‬‬
‫‪µ s , g, k, r , b, a , m‬‬
‫‪k‬‬
‫‪a‬‬
‫‪b‬‬
‫‪L‬‬
‫א‪ .‬מהו השטף המגנטי דרך הכריכה המלבנית כפונקציה של הזמן‪ ,‬בהנחה שהמוט עדיין מונח‬
‫במקומו על גבי התייל המכופף? )‪(φ(t ) = abkt‬‬
‫ב‪ .‬מהו הכא"מ המושרה בכריכה המלבנית כפונקציה של הזמן‪ ,‬בהנחה שהמוט עדיין מונח‬
‫במקומו על התייל המכופף? ) ‪(ε = −abk‬‬
‫ג‪ .‬מהו הזרם המושרה )גודל ומגמה( בכריכה המלבנית‪ ,‬בהנחה שהמוט עדיין מונח במקומו‬
‫⎞ ‪ak‬‬
‫⎛‬
‫= ‪ ⎜ i‬בכיוון השעון‬
‫על התייל המכופף? ⎟‬
‫⎠ ‪r‬‬
‫⎝‬
‫ד‪ .‬כעבור כמה זמן מהרגע ‪ t = 0‬מתחיל המוט להחליק על גבי תייל הנחושת? ובאיזה כיוון?‬
‫⎞ ‪µ mgr‬‬
‫⎛‬
‫⎟ ‪ ⎜ t = s 2‬בכיוון שמאלה‬
‫⎠ ‪abk‬‬
‫⎝‬
‫‪L‬‬
‫‪ 14.9‬מסגרת מלבנית מוליכה שאורך צלעותיה ‪ L,2 L‬נושאת זרם ‪, I 2‬‬
‫כמוראה בתרשים‪ .‬במישור המסגרת‪ ,‬ובמרחק ‪ 2 L‬מימינה‪ ,‬נמצא תייל‬
‫אינסופי הנושא זרם ‪ I 1‬כמוראה בתרשים‪ .‬נתונים ‪µ 0 , I 2 , I 1 , L‬‬
‫‪L‬‬
‫‪i1‬‬
‫‪2L‬‬
‫‪I2‬‬
‫‪2L‬‬
‫א‪ .‬מהו הכח המגנטי השקול )גודל וכיוון( שמפעיל התייל האינסופי על‬
‫⎞ ‪µII‬‬
‫⎛‬
‫המסגרת המלבנית? ⎟ ‪ ⎜ ∑ F = 0 1 2‬משיכה ימינה‪.‬‬
‫⎠ ‪6π‬‬
‫⎝‬
‫פרק יד' – שדה וכוחות מגנטיים‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫ב‪ .‬במישור המסגרת ובמרחק ‪ L‬משמאלה‪ ,‬מציבים תייל אינסופי נוסף‪ .‬מהו הזרם ‪ I 3‬שיש‬
‫להעביר בתייל הנוסף על מנת שהכח המגנטי השקול הפועל על המסגרת מצד שני התיילים‬
‫‪1‬‬
‫האינסופיים יתאפס? ) ‪I1‬‬
‫‪3‬‬
‫= ‪ I 3‬בכיוון הפוך ‪( I 1‬‬
‫‪ 14.10‬מתייל מוליך שהתנגדותו ‪ R‬בנו ריבוע שאורך צלעו ‪. L‬‬
‫הריבוע נמשך בכיוון אופקי במהירות קבועה ‪ . v‬בזמן‬
‫‪ t = 0‬נכנס הריבוע לתוך שדה מגנטי אחיד ‪ B‬הניצב‬
‫למישור הריבוע‪ .‬השדה המגנטי משתרע לאורך אזור‬
‫שרוחבו ‪ , w‬כאשר ‪) . w < L‬ראה תרשים( נתון כי ‪:‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪L x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪v‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪L‬‬
‫‪w‬‬
‫‪B = 2.0 T ; R = 5.0 Ω ; v = 0.25 m sec ; w = 0.75 m ; L = 0.5 m‬‬
‫א‪ .‬חשב את הביטוי לשטף המגנטי העובר דרך הכריכה כפונקציה של ‪) X‬עומק החדירה( ‪.‬‬
‫כאשר הכריכה חודרת לתחום השדה המגנטי‪ ,‬נעה בתוך השדה‪ ,‬ויוצאת מחוצה לו‪.‬‬
‫שרטט גרף מדויק )עם סקלה( ‪ .‬בחדירה לתחום השדה ‪ , φB (x ) = x (Wb ) -‬בתוך השדה‬
‫המגנטי ‪ , φB = 1 2 (Wb ) -‬ביציאה מהשדה המגנטי ‪( φB (x ) = 1.25 − x (Wb) -‬‬
‫ב‪.‬‬
‫מהו הכא"מ המושרה כפונקציה של ‪(ε = 0.25 V ) . X‬‬
‫ג‪ .‬מהי עוצמת הזרם ‪ I‬בתייל? )בחר זרם בכיוון הסיבוב של מחוגי השעון כזרם חיובי(‪.‬‬
‫) ‪(i = 0.05 A‬‬
‫ד‪ .‬מהו הכח שיש להפעיל על התיל בכדי שינוע במהירות קבועה ‪) ? v‬כח הפועל ימינה‬
‫ייחשב חיובי( ) ‪(F = 0.05 N‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪ 14.11‬שלושה תיילים אינסופיים מקבילים נושאים זרמים ‪ . I , I , 2 I‬התיילים עוברים דרך‬
‫‪2I‬‬
‫קודקודיו של משולש שווה צלעות שאורך צלעו ‪ - a‬ראה‬
‫תרשים‪) .‬התרשים ממבט על(‪.‬‬
‫‪P‬‬
‫‪X‬‬
‫נתונים ‪e , v 0 , µ 0 , a , I‬‬
‫‪I‬‬
‫א‪ .‬מהו השדה המגנטי )גודל וכיוון( הנוצר על ידי התיילים בנקודה ‪ ? P‬חשב את השדה‬
‫‪µI‬‬
‫⎛‬
‫⎞‬
‫השקול‪⎜ B P = 3.05 0 ; θ = 10.9° ⎟ .‬‬
‫‪πa‬‬
‫⎝‬
‫⎠‬
‫ב‪ .‬מהו הכח המגנטי )גודל וכיוון( הפועל על אלקטרון הנע במהירות נתונה ‪ V0‬פנימה בניצב‬
‫‪e ⋅ v0 µ0 I‬‬
‫⎛‬
‫⎞‬
‫למישור התרשים בנקודה ‪; α = 79.1° ⎟ ? P‬‬
‫‪⎜ F = 3.05‬‬
‫‪πa‬‬
‫⎝‬
‫⎠‬
‫‪30°‬‬
‫‪30°‬‬
‫‪I‬‬
‫פרק יד' – שדה וכוחות מגנטיים‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫‪ 14.12‬שלושה תיילים ארוכים מאוד ומקבילים זה לזה מוחזקים אופקית בניצב למישור‬
‫‪Q‬‬
‫התרשים כך שהם עוברים דרך קודקודיו של משולש שווה צלעות ‪ QOP‬שאורך‬
‫צלעותיו ‪ .a‬בכל תיל עובר זרם ‪ I‬המכוון פנימה את תוך מישור התרשים‪ .‬נתונים‪:‬‬
‫‪µ 0 , I, a‬‬
‫‪a‬‬
‫‪a‬‬
‫א‪ .‬מהו השדה המגנטי השקול )גודל וכיוון( הנוצר על ידי שלושת הזרמים‬
‫⎞ ‪µI‬‬
‫⎛‬
‫בנקודה ‪ S‬הנמצאת באמצע הצלע ‪⎜ B t = B 3 = 0 ⎟ ?OP‬‬
‫⎠ ‪3πa‬‬
‫⎝‬
‫‪P‬‬
‫‪a‬‬
‫‪O‬‬
‫‪S‬‬
‫לכיוון הנקודה ‪O‬‬
‫ב‪ .‬מהו הכח המגנטי הפועל על יחידת אורך של התייל העובר בנקודה ‪?Q‬‬
‫‪⎛F‬‬
‫⎟⎞ ‪3 µ 0 I 2‬‬
‫= ⎜⎜ לכיוון הנקודה ‪S‬‬
‫⎠⎟ ‪2 πa‬‬
‫‪⎝l‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪ 14.13‬הציור מתאר את הקצוות של שני תיילים ארוכים ומקבילים‪,‬‬
‫‪a‬‬
‫‪I‬‬
‫הניצבים למישור ‪ .xy‬כל תייל נושא זרם ‪ , I‬אך במגמות מנוגדות כמוראה בתרשים‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪p‬‬
‫א‪ .‬חשב את השדה המגנטי השקול ששני התיילים יוצרים בנקודה‬
‫‪µ 0Ia‬‬
‫‪) .P‬‬
‫) ‪π(a 2 + x 2‬‬
‫‪X‬‬
‫‪x‬‬
‫= ‪ B‬בכיוון ציר ה‪ x-‬החיובי(‬
‫‪-a‬‬
‫‪I‬‬
‫ב‪ .‬אם בנקודה ‪ P‬עובר תייל שלישי ארוך מקביל לשניים האחרים‪ ,‬ונושא זרם ‪ I‬המכוון אל‬
‫תוך מישור הציור‪ ,‬מה גודלו וכיוונו של הכוח ליחידת אורך הפועל על תייל זה?‬
‫‪F‬‬
‫‪µ 0aI 2‬‬
‫)‬
‫=‬
‫) ‪l π( a 2 + x 2‬‬
‫בכיוון ציר ה‪ y -‬השלילי(‬
‫ג‪ .‬מהו השדה בנקודה ‪) P‬גודל וכיוון( אם מגמות הזרמים בשני התיילים המופיעים בתרשים‬
‫‪µ 0IX‬‬
‫הן אל תוך מישור הציור? )‬
‫) ‪π(a 2 + x 2‬‬
‫בכיוון ציר ה‪ y -‬השלילי(‬
‫‪A‬‬
‫‪ 14.14‬מוט מוליך ‪ AB‬שהתנגדותו ‪ R = 10 Ω‬עשוי לנוע‬
‫ללא חיכוך על שני פסים אופקיים מוליכים שהתנגדותם‬
‫נמצאת בשדה מגנטי אחיד שעוצמתו ‪ B = 3T‬המכוון אנכית‬
‫בניצב למישור הפסים‪ ,‬כמוראה בתרשים‪.‬‬
‫‪B‬‬
‫‪L‬‬
‫זניחה‪ .‬המרחק בין הפסים הוא ‪ . L = 2 m‬המערכת‬
‫‪x x‬‬
‫‪x x‬‬
‫‪x vx‬‬
‫‪x x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫פרק יד' – שדה וכוחות מגנטיים‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫א‪ .‬לאיזה כיוון ובאיזו מהירות יש להניע את המוט כדי שבמעגל יעבור זרם חשמלי שעוצמתו‬
‫‪1m‬‬
‫‪ 2A‬נגד כיוון השעון? ) ‪sec‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ v = 3‬ימינה(‬
‫ב‪ .‬איזה כוח חיצוני אופקי יש להפעיל על המוט כדי להניעו במהירות זו? ) ‪ F = 12 N‬ימינה(‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫מהו ההספק המכני המושקע בהזזת המוט? ) ‪(p = 40 Watt‬‬
‫מהו ההספק התרמי שנוצר במוט? ) ‪(p = 40 Watt‬‬
‫‪ 14.15‬שני תיילים ארוכים ומקבילים הנמצאים במרחק ‪ d‬זה מזה‪ ,‬נושאים זרמים ‪ I‬ו‪ I2 -‬באותה‬
‫מגמה‪.‬‬
‫‪x‬‬
‫‪d‬‬
‫א‪ .‬באיזו נקודה לאורך הישר המחבר את שני התיילים‪ ,‬השדה המגנטי השקול מתאפס?‬
‫⎞‪d‬‬
‫⎛‬
‫⎟ = ‪⎜x‬‬
‫⎠‪3‬‬
‫⎝‬
‫ב‪ .‬מניחים תייל שלישי במקביל לתיילים וביניהם‪ .‬היכן בין שני התיילים יש למקם את התייל‬
‫השלישי ואיזה זרם יש להזרים בו על מנת שהמערכת תהיה בשיווי משקל?‬
‫‪d‬‬
‫⎞ ‪2‬‬
‫⎛‬
‫= ‪ ⎜ x‬כיוון הזרם מחוץ לדף‬
‫⎟ ‪; I3 = I‬‬
‫‪3‬‬
‫⎠ ‪3‬‬
‫⎝‬
‫‪ 14.16‬שני תיילים ארוכים‪ ,‬ישרים ומקבילים‪ ,‬מרוחקים ‪ 1‬מ' זה מזה‪ .‬התייל העליון נושא זרם‬
‫‪0.5 m‬‬
‫‪ I 1 = 6A‬במגמה אל תוך מישור הציור‪.‬‬
‫‪Q‬‬
‫א‪ .‬מה חייב להיות גודל הזרם ‪ I 2‬ומגמתו כדי שהשדה השקול בנקודה ‪ P‬יהיה אפס?‬
‫‪I=6A‬‬
‫‪0.6 m‬‬
‫) ‪ I 2 = 2A‬וכיוונו מחוץ לדף(‬
‫ב‪ .‬מה יהיה אז גודלו וכיוונו של השדה השקול ב‪(B = 21.3 ⋅ 10 T (→ )) ?Q-‬‬
‫ג‪ .‬מה יהיה אז גודלו של השדה השקול ב‪(B = 2.06 ⋅ 10 T ) ?S-‬‬
‫‪S‬‬
‫‪1m‬‬
‫‪−7‬‬
‫‪−6‬‬
‫‪0.8 m‬‬
‫‪0.5 m‬‬
‫‪P‬‬
‫פרק יד' – שדה וכוחות מגנטיים‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫‪ 14.17‬פרוטון )מטענו ‪ e +‬ומסתו ‪ ( m p‬ודאוטרון )מטענו ‪ e +‬ומסתו‬
‫‪ ( 2m p‬בעלי אותה אנרגיה קינטית ‪ , Ek‬נכנסים אל שדה מגנטי‬
‫אחיד ‪ B‬בניצב לקווי השדה‪.‬‬
‫⎞‬
‫⎛‬
‫א‪ .‬מה מהירות הפרוטון? ⎟ ‪⎜ v = 2Ek‬‬
‫‪⎜ p‬‬
‫⎠⎟ ‪m p‬‬
‫⎝‬
‫⎛‬
‫⎞‬
‫ב‪ .‬מה רדיוס מסלול הפרוטון? ⎟ ‪⎜ R = 2Ek m p‬‬
‫⎜‬
‫⎟ ‪eB‬‬
‫⎝‬
‫⎠‬
‫ג‪ .‬חשב את היחס בין מהירות הדאוטרון למהירות הפרוטון?‬
‫‪⎛ vd‬‬
‫⎟⎞ ‪1‬‬
‫⎜‬
‫=‬
‫‪⎜v‬‬
‫⎠⎟ ‪2‬‬
‫‪⎝ p‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪⎛ Rd‬‬
‫⎞‬
‫⎜‬
‫ד‪ .‬חשב את היחס בין רדיוס מסלול הדאוטרון לרדיוס הפרוטון? ⎟ ‪= 2‬‬
‫‪⎜R‬‬
‫⎟‬
‫‪⎝ p‬‬
‫⎠‬
‫‪ 14.18‬טבעת מוליכה שרדיוסה ‪ 10cm‬והתנגדותה החשמלית‬
‫‪ 100Ω‬נמצאת בשדה מגנטי אחיד המכוון בניצב‬
‫למישורה‪ .‬עוצמת השדה המגנטי ‪ 5T‬והחל מרגע מסוים‬
‫‪T‬‬
‫‪. 0.2 sec‬‬
‫מתחילה עוצמה זו לקטון בקצב קבוע של‬
‫א‪ .‬מה כיוון הזרם המושרה בטבעת? )נגד כיוון השעון(‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫מהו הכא"מ המושרה בטבעת? ) ‪(ε = 6.28mV‬‬
‫מהו הזרם המושרה בטבעת? )‪(i = 62.8µA‬‬
‫ד‪ .‬כמה מטען כללי עובר דרך חתך רוחב כלשהו של הטבעת במשך כל זמן דעיכת השדה‪ ,‬עד‬
‫התאפסותו? )‪(q = 1.57mC‬‬
‫‪ 14.19‬שני מוטות מוליכים מקבילים ואופקיים‪ ,‬שהמרחק ביניהם ‪ , d‬נמצאים בשדה מגנטי אחיד‬
‫‪ , B‬המאונך למישור הדף‪ .‬המוטות מחוברים למקור מתח ‪ , ε‬לנגד ‪ R‬ולמד זרם ‪.A‬‬
‫מניחים על גבי שני המוטות ובמאונך להם מוט שלישי ‪ . KL‬ההתנגדויות החשמליות של מד‬
‫הזרם‪ ,‬מקור המתח ושלושת המוטות זניחות‪ ,‬וכן ניתן להזניח את החיכוך בין המוט ‪KL‬‬
‫לבין המוטות המקבילים‪K .‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪d‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪A‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪L‬‬
‫פרק יד' – שדה וכוחות מגנטיים‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫על המוט ‪ KL‬מפעילים כח חיצוני אופקי ‪ F‬כדי להחזיקו במנוחה‪.‬‬
‫א‪ .‬מה גודלו וכיוונו של הכח החיצוני ‪ ,F‬הדרוש כדי להחזיק את המוט ‪ KL‬במצב מנוחה?‬
‫‪εLB‬‬
‫⎛‬
‫⎟⎞) →(‬
‫= ‪⎜F‬‬
‫‪R‬‬
‫⎝‬
‫⎠‬
‫ב‪ .‬מפסיקים את פעולת הכח החיצוני ‪ ,F‬לאן ינוע המוט ‪) ? KL‬שמאלה(‬
‫ג‪ .‬כיצד תשתנה עוצמת הזרם ‪) ?I‬עוצמת הזרם תקטן(‬
‫ד‪ .‬עתה מסיעים את המוט ‪ KL‬ימינה במהירות קבועה ‪ . v‬האם עוצמת הזרם דרך המוט‬
‫תהיה גדולה או קטנה מזו שזרמה דרכו כאשר הוחזק במנוחה על ידי הכח ‪) ?F‬עוצמת‬
‫הזרם תגדל(‬
‫‪ 14.20‬שני תיילים אינסופיים מקבילים שהמרחק ביניהם ‪ d‬נושאים זרמים ‪ I‬ו ‪ 2I -‬באותה מגמה‪.‬‬
‫במישור התיילים‪ ,‬באמצע המרחק ביניהם‪ ,‬מתוח חוט מבודד )מקביל לשני התיילים( שעליו מושחל חרוז‬
‫שמסתו ‪ m‬ומטענו ‪ . + q‬החרוז נע במהירות ‪ V0‬במגמה הפוכה לכיוון הזרמים‪.‬‬
‫נתונים‪. µ 0 , V0 , I , d , q, m :‬‬
‫‪I‬‬
‫‪d‬‬
‫‪2‬‬
‫‪d‬‬
‫‪2‬‬
‫‪m‬‬
‫‪V0‬‬
‫‪+q‬‬
‫‪2I‬‬
‫⎞‪µ I‬‬
‫⎛‬
‫א‪ .‬מה השדה המגנטי השקול לאורך קו התנועה של החרוז ? ⎟ ‪⎜ B = 0‬‬
‫⎠ ‪πd‬‬
‫⎝‬
‫⎞ ‪µ v qI‬‬
‫⎛‬
‫ב‪ .‬מה הכוח המגנטי )גודל וכיוון( הפועל על החרוז ? ⎟ ‪⎜ F = 0 0‬‬
‫⎠ ‪πd‬‬
‫⎝‬
‫⎞‬
‫ג‪ .‬מה הכוח ליחידת אורך שהתיילים מפעילים זה על זה? ⎟‬
‫⎟‬
‫⎠‬
‫‪⎛ F µ0 I 2‬‬
‫= ⎜‬
‫‪⎜L‬‬
‫‪πd‬‬
‫⎝‬
‫פרק יד' – שדה וכוחות מגנטיים‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫‪o‬‬
‫‪ 14.21‬מוט נחושת ארוך הכפוף בזווית בת ‪ 60‬נמצא‬
‫במישור אופקי‪ .‬שדה מגנטי אחיד שעצמתו ‪B = 1T‬‬
‫×××××××××××××××××××××‬
‫מאונך למישור המוט‪ .‬מוט נחושת ארוך נע על פני‬
‫המוט הכפוף כך שהמוטות יוצרים בכל רגע משולש‬
‫×××××××××××××××××××××‬
‫שווה צלעות‪ .‬ברגע ‪ t = 0‬נמצא המוט הנע בפינה‪.‬‬
‫××××××××××‬
‫מהירות המוט ‪ AB‬קבועה בגדלה ושווה‬
‫‪ . V = 0.3m / s‬ההתנגדות ליחידת אורך של מוטות‬
‫×××××‬
‫×××××××××‬
‫א‪ .‬חשב את השטף המגנטי העובר דרך המשולש כפונקציה‬
‫××××××××‬
‫⎛‬
‫‪BV 2 t 2‬‬
‫= ‪⎜⎜ φ B‬‬
‫‪3‬‬
‫⎝‬
‫ג‪ .‬מה הכא''מ המושרה ברגע‬
‫××××‬
‫‪× ×××××××× A‬‬
‫××‬
‫ב‪ .‬האם הכא''מ המושרה במוט הנע קבוע בזמן ? נמק‬
‫‪B‬‬
‫××××××××‬
‫‪60o‬‬
‫‪V‬‬
‫הנחושת היא ‪. λ = 0.1 Ω / m‬‬
‫⎞‬
‫של הזמן ⎟⎟‬
‫⎠‬
‫×‬
‫××××××××××‬
‫×××××××××××××××××× × × ×‬
‫‪(ε (5) = 0.51V ) ? t = 5 s‬‬
‫ד‪ .‬מהי עצמת הזרם במוט ברגע‬
‫‪(I = 1Amp) ? t = 5 s‬‬
‫ה‪ .‬מה המתח ‪ VAB‬בין נקודות המגע‬
‫‪(Vab = −0.34V ) ? t = 5 s‬‬
‫‪ 14.22‬שני חוטי תייל ארוכים מאוד בעלי מסה ‪ m‬ואורך ‪ L‬כל אחד‪ ,‬תלויים מהתקרה בחוטים מבודדים‬
‫קלים שאורכם ‪. d‬‬
‫בתיילים זורמים זרמים ‪ I 1‬ו ‪ ) I 2 -‬כיוונו של ‪ I 1‬מופיע בתרשים( שכתוצאה מהם התיילים דוחים אחד את‬
‫השני ולכן פורשים בזווית ‪ α‬לאנך‪.‬‬
‫נתונים‪. µ 0 , m , I 1 , I 2 , d , L :‬‬
‫א‪ .‬מהי מגמת הזרם ‪? I 2‬‬
‫ב‪.‬‬
‫חשב את הזווית ‪ α‬בין כל תייל והאנך כאשר‬
‫המערכת נמצאת במצב שיווי – משקל‪.‬‬
‫⎛‬
‫⎞‪µ I I L‬‬
‫⎟⎟ ‪⎜⎜ sin α tan α = 0 1 2‬‬
‫⎠ ‪4πd mg‬‬
‫⎝‬
‫ג‪.‬‬
‫‪d‬‬
‫‪d‬‬
‫חשב את השדה המגנטי )גודל וכיוון ( הנוצר‬
‫בנקודה ‪ , P‬הנמצאת באמצע בין שני התיילים‪.‬‬
‫‪µ0‬‬
‫‪⎛r‬‬
‫⎞‬
‫= ‪⎜⎜ B‬‬
‫⎟⎟ ) ‪( I 1 + I 2‬‬
‫‪2π d sin α‬‬
‫⎝‬
‫⎠‬
‫‪I2‬‬
‫‪I1‬‬
‫‪p‬‬
‫‪L‬‬
‫‪α α‬‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫פרק יד' – שדה וכוחות מגנטיים‬
‫‪ 14.23‬שדה מגנטי אחיד משתנה עם הזמן כמתואר בגרף הבא‪.‬‬
‫השדה מכוון בניצב למישורה של כריכה מעגלית מוליכה שרדיוסה ‪, a‬‬
‫העשויה מתיל שהתנגדותו ליחידת אורך היא ‪. r‬‬
‫‪B‬‬
‫נתונים‪. r , a, T0 , B 0 :‬‬
‫‪B0‬‬
‫א‪ .‬מהו השטף המגנטי העובר דרך הכריכה‬
‫כפונקציה של הזמן ? שרטט שטף זה‬
‫⎞‬
‫⎟‬
‫⎟‬
‫⎟‬
‫⎟ ‪T0 ≤ t ≤ 2T 0‬‬
‫⎟‬
‫⎟ ‪2 T0 ≤ t ≤ 3T 0‬‬
‫⎟‬
‫⎠‬
‫‪0 ≤ t ≤ T0‬‬
‫⎞‬
‫⎟⎟‬
‫⎠‬
‫⎛‬
‫‪⎧πa 2 B0‬‬
‫⎜‬
‫‪t‬‬
‫⎪‬
‫⎜‬
‫‪T‬‬
‫‪⎪ 0‬‬
‫⎜‬
‫‪⎪ 2‬‬
‫‪⎜ φ B (t ) = ⎨πa B0‬‬
‫⎪‬
‫⎜‬
‫‪⎪πa 2 B ⎛⎜1 − t − 2T0‬‬
‫⎜‬
‫⎜‪0‬‬
‫⎜‬
‫⎩⎪‬
‫‪T0‬‬
‫⎝‬
‫⎝‬
‫‪t‬‬
‫ב‪ .‬חשב את הזרם המושרה בכריכה כפונקציה‬
‫של הזמן‪.‬‬
‫⎞‬
‫⎟‬
‫⎟‬
‫⎟ ‪T0 ≤ t ≤ 2T 0‬‬
‫⎟‬
‫⎟‬
‫⎟ ‪2 T0 ≤ t ≤ 3T 0‬‬
‫⎠‬
‫‪0 ≤ t ≤ T0‬‬
‫⎛‬
‫‪⎧ a B0‬‬
‫⎜‬
‫‪⎪− 2rT‬‬
‫⎜‬
‫‪0‬‬
‫⎪‬
‫‪⎜ I (t ) == ⎪ 0‬‬
‫⎨‬
‫⎜‬
‫‪⎪ aB‬‬
‫⎜‬
‫‪⎪ 0‬‬
‫⎜‬
‫‪⎪⎩ 2rT0‬‬
‫⎝‬
‫‪3T0‬‬
‫‪2T0‬‬
‫‪T0‬‬
‫×××××××××××××‬
‫× ××× × × × × × × × × ×‬
‫×××××××××××××‬
‫×××××××××××××‬
‫× × × × × × ‪× × × × × × ×a‬‬
‫×××××××××××××‬
‫×××××××××××××‬
‫×××××××××××××‬
‫ג‪.‬‬
‫מה כיוון הזרם המושרה בכריכה בכל אחד מפרקי הזמן ‪. 2T0 − 3T0 , T0 − 2T0 , 0 − T0‬‬
‫ד‪.‬‬
‫הסבר ותאר בשרטוט‪.‬‬
‫מהי כמות המטען הכללית שעברה דרך חתך כלשהו של התייל בכל אחד מפרקי הזמן המצוינים‬
‫בגרף‬
‫‪ 14.24‬בתיל האינסופי שבציור זורם זרם ‪ .I‬מסתו ליחידת אורך הינה ‪ . µ‬השדה המגנטי מאונך‬
‫למישור הדף‪ .‬ידוע שעבור המצב הנ"ל התיל מרחף‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫מהו כיוון השדה המגנטי )פנימה או החוצה(? )פנימה(‬
‫ב‪.‬‬
‫⎞ ‪µg‬‬
‫⎛‬
‫= ‪⎜B‬‬
‫מהו גודל השדה? ⎟‬
‫⎠ ‪I‬‬
‫⎝‬
‫ג‪.‬‬
‫מסובבים את התיל סביב הציר המקווקו )הניצב לו( בזווית ‪ . α‬מהי תאוצת התיל כתלות‬
‫בזווית? ))‪(a = g (sin θ − 1‬‬
‫‪g‬‬
‫‪I‬‬
‫‪r‬‬
‫? ⊗ או ‪B = Ο‬‬
‫‪r‬‬
‫‪B‬‬
‫פרק יד' – שדה וכוחות מגנטיים‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫‪ 14.25‬מסגרת אנכית המורכבת ממוליך בצורת ‪ U‬בעל שתי‬
‫צלעות באורך איסופי המרוחקות מרחק של ‪ 1m‬אחת מהשנייה‪,‬‬
‫וממוליך נוסף המסוגל להחליק לאורך שתי הצלעות האינסופיות‬
‫‪1m‬‬
‫נמצאת בשדה מגנטי אחיד של ‪ 0.5T‬המאונך למסגרת‪ ,‬כמתואר‬
‫בתרשים‪ .‬החלק העליון משוחרר ממנוחה והוא חופשי לנוע‪.‬‬
‫‪B = 0.5T‬‬
‫מסתו היא ‪. 300 gr‬‬
‫א‪ .‬תארו את תנועת החלק העליון וחשבו את המהירות‬
‫הסופית הקבועה אליה יגיע‪(2.4 M S ) .‬‬
‫‪R = 0 .2 Ω‬‬
‫ב‪ .‬מהו הכ‪.‬א‪.‬מ המושרה במסגרת כאשר החלק העליון נע‬
‫במהירותו הסופית ? ) ‪(1.2v‬‬
‫ג‪.‬‬
‫מהו הזרם החשמלי המושרה במסגרת כאשר החלק העליון נע במהירותו הסופית ? )‪(6 A‬‬
‫‪ 14.26‬שני תיילים מקבילים‪,‬‬
‫אופקיים וארוכים מאד נמצאים‬
‫‪0 .5 d‬‬
‫במרחק ‪ d‬אחד מהשני במישור‬
‫אנכי‪ .‬התיילים נושאים זרמים‬
‫חשמליים ‪ I‬ו ‪ 2 I‬באותו כוון‬
‫כמוראה בתרשים‪ .‬בנוסף לכך‪,‬‬
‫מסגרת ריבועית מוליכה שאורך‬
‫צלעה ‪ 0.5d‬ומסתה ‪ m‬נמצאת‬
‫באותו מישור אנכי בו נמצאים‬
‫התיילים כך שצלעה התחתונה‬
‫‪2d‬‬
‫‪2I‬‬
‫‪d‬‬
‫‪I‬‬
‫מקבילה לתיילים ונמצאת במרחק ‪ 2d‬מהתייל העליון כמתואר בתרשים‪ .‬המסגרת נושאת זרם‬
‫כך שהיא במצב שיווי‪-‬משקל תחת השפעת הכוחות המגנטיים וכוח הכבידה‪ .‬נתונים‪:‬‬
‫‪I , d , m, g , µ 0‬‬
‫א‪.‬‬
‫היכן מתאפס השדה המגנטי השקול הנוצר ע"י שני התיילים ? ) ‪(2 3 d‬‬
‫⎞‬
‫ב‪ .‬מהו הכוח המגנטי שמפעילים התיילים אחד על השני? ⎟⎟‬
‫⎠‬
‫‪⎛ 2µ 0 I 2‬‬
‫⎜⎜‬
‫‪⎝ 2πd‬‬
‫⎛‬
‫⎞ ‪π‬‬
‫ג‪ .‬מהו הזרם החשמלי הזורם במסגרת ומהו כוונו ? ⎟⎟‬
‫‪⎜⎜16.15‬‬
‫‪µ‬‬
‫‪I‬‬
‫⎠ ‪0‬‬
‫⎝‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫פרק יד' – שדה וכוחות מגנטיים‬
‫‪ 14.26‬מוט מוליך שאורכו ‪ , l‬מסתו ‪ m‬והתנגדותו החשמלית ‪ , R‬מונח על מסילה אופקית חלקה‬
‫המורכבת משני פסים מקבילים שהמרחק ביניהם ‪ l‬ושהתנגדותם החשמלית זניחה‪ .‬הפסים‬
‫מחוברים אל מקור מתח שהתנגדותו החשמלית זניחה‪ .‬במרחב קיים שדה מגנטי אחיד המכוון‬
‫כלפי מטה כמוראה בתרשים‪ .‬המוט המוליך מחובר לקפיץ בעל קבוע קפיץ ‪ k‬כמתואר בתרשים‬
‫ונמצא בשיווי משקל כאשר הקפיץ מכווץ בשיעור ‪ d‬ממצבו במצב רפוי‪ .‬נתונים‪l , m, R, k , d :‬‬
‫⎞ ‪⎛ Rkd‬‬
‫א‪ .‬מהו הכא"מ ‪ V‬של מקור המתח ? ⎟‬
‫⎜‬
‫⎠ ‪⎝ lB‬‬
‫ב‪ .‬מנתקים את הקפיץ מהמוט וכתוצאה מכך מתחיל המוט לנוע ימינה‪ .‬מהי תאוצתו‬
‫⎞ ‪⎛ kd‬‬
‫ההתחלתית של המוט ? ⎟ ⎜‬
‫⎠‪⎝m‬‬
‫ג‪ .‬תארו בגרף את מהירות המוט בתלות בזמן כאשר הקפיץ מנותק‪ .‬חשבו את מהירותו‬
‫הסופית הקבועה של המוט )הניחו שהמסילה ארוכה מאד ושהקיר אליו מחובר הקפיץ‬
‫⎞ ‪⎛ Rkd‬‬
‫רחוק מאד מהמוט( ⎟ ‪⎜ 2 2‬‬
‫⎠ ‪⎝l B‬‬
‫ד‪ .‬מהו הזרם החשמלי במוט כאשר הוא נע במהירותו הסופית ? )‪(0‬‬
‫‪l‬‬
‫‪V‬‬
‫פרק טו' – פיסיקה מודרנית‬
‫אורך גל ‪ λ -‬המרחק בין שתי נקודות זהות בגל‪.‬‬
‫זמן מחזור ‪ - T‬הזמן שחולף בין שני מצבים זהים של הגל‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫] ‪[Hz‬‬
‫‪T‬‬
‫תדירות ‪ - ν‬מספר מחזורים בשניה‪.‬‬
‫=‪ν‬‬
‫מהירות האור ‪) c‬בריק(‪:‬‬
‫‪c = 3 ⋅ 10 8 m sec‬‬
‫נוסחת הגלים‪:‬‬
‫‪λ‬‬
‫‪T‬‬
‫התחום הנראה ‪-‬‬
‫=‪c=λ⋅ν‬‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪3800 A − 7800 A‬‬
‫התאבכות‪:‬‬
‫‪λ⋅L‬‬
‫‪d‬‬
‫המרחק בין שני אזורי אור בהתאבכות‪:‬‬
‫הזווית של הפס ה‪ n -‬בהתאבכות‪:‬‬
‫‪n⋅λ‬‬
‫‪d‬‬
‫= ‪∆X‬‬
‫= ‪sin θ n‬‬
‫עקיפה בסדק‪:‬‬
‫גודל כתם האור המרכזי‪:‬‬
‫‪λ⋅L‬‬
‫‪w‬‬
‫‪λ⋅L‬‬
‫‪w‬‬
‫גודל כל כתם אור אחר‪:‬‬
‫הזווית לפס החושך ה‪: n -‬‬
‫‪n⋅λ‬‬
‫‪w‬‬
‫אנרגית הפוטון‪:‬‬
‫‪h⋅c‬‬
‫] ‪[J‬‬
‫‪λ‬‬
‫קבוע פלנק‪:‬‬
‫אנרגיית הפוטון באלקטרון וולט‪:‬‬
‫נוסחת איינשטיין‪:‬‬
‫⋅ ‪∆X 0 = 2‬‬
‫= ‪∆X‬‬
‫= ‪sin θ n‬‬
‫=‪E=h⋅ν‬‬
‫‪h = 6.63 ⋅ 10 −34 J ⋅ sec‬‬
‫‪12431‬‬
‫]‪[eV‬‬
‫‪o‬‬
‫⎛‬
‫⎞‬
‫⎟‪λ ⎜A‬‬
‫⎠ ⎝‬
‫≅‪E‬‬
‫‪h ⋅ ν = E k max + B‬‬
‫‪h⋅ν=e⋅U + B‬‬
‫‪B‬‬
‫‪h‬‬
‫תדירות הסף‪:‬‬
‫‪h⋅c‬‬
‫‪B‬‬
‫אורך הגל המכסימלי‪:‬‬
‫רמות האנרגיה באטום המימן‪:‬‬
‫=‪λ‬‬
‫‪mvr = nh‬‬
‫קוונטיזציה של התנע הזוויתי של האלקטרון‪:‬‬
‫הרדיוסים המותרים באטום המימן‪:‬‬
‫= ‪λ max‬‬
‫‪h‬‬
‫‪mv‬‬
‫נוסחת דה‪ -‬ברולי‪:‬‬
‫= ‪ν0‬‬
‫‪h 2ε0‬‬
‫= ‪rn‬‬
‫‪⋅ n2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪πm ⋅ e‬‬
‫‪me 4‬‬
‫‪1 E1‬‬
‫‪= 2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪n‬‬
‫‪⋅h n‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪8ε 0‬‬
‫‪En = −‬‬
‫‪− 13.6‬‬
‫]‪[eV‬‬
‫‪n2‬‬
‫= ‪En‬‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫פרק טו' – פיסיקה מודרנית‬
‫‪o‬‬
‫‪ 15.1‬הזרם בתא פוטואלקטרי מתאפס עבור מתח נגדי של ‪ , 3V‬באור שאורך הגל שלו ‪. 2500 A‬‬
‫‪o‬‬
‫א‪ .‬מה המתח הנגדי הדרוש לאיפוס הזרם באותו התא באור סגול בעל אורך גל ‪? 4000 A‬‬
‫) ‪; V = −1.13V‬‬
‫‪(B = 1.97 eV‬‬
‫⎛‬
‫⎞‬
‫ב‪ .‬מה תדירות הסף של מתכת זו? ⎟⎟ ‪⎜⎜ λ c = 6309 A ; ν c = 4.76 ⋅ 1014 Hz‬‬
‫⎝‬
‫⎠‬
‫‪13.6‬‬
‫‪ 15.2‬רמות האנרגיה באטום המימן נתונות בביטוי ] ‪[eV‬‬
‫‪n2‬‬
‫‪ E n = −‬כאשר ‪n = 1,2,3, L‬‬
‫א‪ .‬כמה קווים ספקטרליים יפלטו אם אטומי המימן עוררו לרמה הרביעית? מי מהם נמצא‬
‫בתחום הנראה?‬
‫ב‪ .‬אלומת אלקטרונים באנרגיה של ‪ 11 eV‬עוברת דרך גאז דליל של מימן‪ .‬מהן האנרגיות‬
‫האפשריות של האלקטרונים לאחר מעברם דרך הגז?‬
‫ג‪ .‬אלומת פוטונים באנרגיה של ‪11 eV‬פוגעת בגז מימן‪ .‬מהן רמות האנרגיה שיתעוררו כתוצאה‬
‫ממעברם של הפוטונים דרך הגז? הסבר!‬
‫‪12400‬‬
‫נתון‬
‫⎤‪⎡o‬‬
‫⎥‪λ ⎢ A‬‬
‫⎦ ⎣‬
‫= ] ‪E p [eV‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫א‪ .‬ייווצרו ‪ 6‬קווים ספקטרליים ‪ ,‬כאשר אורכי הגל המסומנים בקו תחתון הן אלו שבתחום‬
‫הנראה‪.‬‬
‫‪o‬‬
‫‪∆E 4→1 = 12.8 eV λ = 968 A‬‬
‫‪o‬‬
‫‪∆E 4→2 = 2.55 eV λ = 4862 A‬‬
‫‪o‬‬
‫‪∆E 4→3 = 0.66 eV λ = 1878 A‬‬
‫‪o‬‬
‫‪∆E 3→1 = 12.09 eV λ = 1025 A‬‬
‫‪o‬‬
‫‪∆E 3→ 2 = 1.89 eV λ = 6560 A‬‬
‫‪o‬‬
‫‪∆E 2→1 = 10.2 eV λ = 1216 A‬‬
‫ב‪ .‬רק הרמה הראשונה באנרגיה של ‪ 10.2eV‬תעורר ‪E k (e ) = 11eV ,0.8eV‬‬
‫ג‪ .‬שום רמת אנרגיה לא תעורר מכיוון ש‪∆E i → j ≠ 11eV -‬‬
‫פרק טו' – פיסיקה מודרנית‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫‪o‬‬
‫‪ 15.3‬כאשר אור באורך גל של ‪ 6500 A‬פוגע בשפופרת פוטואלקטרית הוא משחרר אלקטרונים‬
‫באנרגיה קינטית מכסימלית של ‪.1.6ev‬‬
‫א‪ .‬באיזה אנרגיה קינטית מכסימלית ישתחררו האלקטרונים אם האור הפוגע הוא באורך גל‬
‫של ‪; E k = 1.3ev ) ? 7750 A‬‬
‫‪o‬‬
‫)‬
‫‪(B = 0.31 eV‬‬
‫ב‪ .‬מהי תדירות הסף? ‪= 7.54 10 13 H 3‬‬
‫‪c‬‬
‫‪(ν‬‬
‫‪o‬‬
‫⎛‬
‫⎞‬
‫מהו אורך גל הסף? ⎟ ‪⎜ λ c = 39780 A‬‬
‫⎝‬
‫⎠‬
‫‪ 15.4‬ארבע רמות האנרגיה הראשונות של כספית מתוארות בתרשים הבא‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫‪-1.6 eV‬‬
‫‪4‬‬
‫‪-3.7 eV‬‬
‫‪3‬‬
‫‪-5.5 eV‬‬
‫‪2‬‬
‫‪-10.4 eV‬‬
‫‪1‬‬
‫מהי אנרגית הקשר של החומר? ) ‪(B = 10.4eV‬‬
‫ב‪ .‬מהם הקווים הספקטרליים שיתקבלו אם אטומי הכספית מעוררים לרצה הרביעית?‬
‫‪o‬‬
‫⎞‬
‫⎛‬
‫⎟ ‪⎜ λ = 1412, 1855, 2537 , 3187 , 6906 , 5919 A‬‬
‫⎠‬
‫⎝‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫ג‪ .‬מי מהם נמצא בתחום הנראה? )‪ 2‬קווים בתחום הנראה‪ 5919 A :‬ו ‪( 6906 A -‬‬
‫ד‪ .‬אלקטרונים באנרגיה של ‪ 8ev‬עוברים דרך גז דליל של כספית‪ .‬מהן האנרגיות‬
‫האפשריות לאלקטרונים לאחר המעבר דרך בגז? )‪(E(e)=8eV ,3.1eV, 1.3 eV‬‬
‫‪o‬‬
‫‪ 15.5‬כאשר אור באורך גל של ‪ 7000 A‬פוגע בפולט של שפופרת פוטואלקטרית הוא‬
‫משחרר אלקטרונים באנרגיה קינטית מכסימלית של ‪. 1.4 eV‬‬
‫‪ .1‬באיזה אנרגיה קינטית מכסימלית ישתחררו האלקטרונים אם האור הפוגע הוא‬
‫באורך גל של ‪; E k = 1.24 ev ) ? 7750 A‬‬
‫‪o‬‬
‫‪(B = 0.257 eV‬‬
‫)‬
‫‪ .2‬מהי תדירות הסף של שפופרת זו? ‪= 6.2 ⋅ 1013 H 3‬‬
‫‪c‬‬
‫‪(ν‬‬
‫שרטט גרף של האנרגיה הקינטית המכסימלית של האלקטרונים כפונקציה של‬
‫התדירות עבור השפופרת הנ"ל‪ .‬ציין בגרף את ערכי נקודות החיתוך עם הצירים‪ .‬מהו‬
‫שיפוע הגרף? )שיפוע הגרף הוא קבוע פלנק ‪( tgθ = h‬‬
‫פרק טו' – פיסיקה מודרנית‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫‪ 15.6‬אלקטרונים פוגעים באטומי מימן הנמצאים ברמת היסוד ‪ , n = 1‬וכתוצאה מכך חלק‬
‫מהאטומים האלה מעוררים לרמה השלישית ‪. n = 3‬‬
‫התרשים מתאר סכמה של רמות אנרגיה אחדות של אטום המימן‪.‬‬
‫‪-0.85 eV‬‬
‫‪4‬‬
‫‪-1.51eV‬‬
‫‪3‬‬
‫‪-3.4 eV‬‬
‫‪2‬‬
‫‪-13.6 eV‬‬
‫‪1‬‬
‫א‪ .‬כמה קווים ספקטרליים מהווים את הספקטרום המתקבל מהאטומים המעוררים האלה?‬
‫‪o‬‬
‫‪∆E 3→1 = 12.09 eV λ = 1025 A‬‬
‫‪o‬‬
‫‪∆E 3→ 2 = 1.89 eV λ = 6560 A‬‬
‫‪o‬‬
‫‪∆E 2→1 = 10.2 eV λ = 1216 A‬‬
‫ב‪ .‬לאיזה מעבר מתאים אורך הגל הקצר ביותר? )אורך הגל הקצר ביותר מתאים‬
‫למעבר מ‪ n = 3 -‬ל‪( n = 1 -‬‬
‫ג‪ .‬חשב את האנרגיה הדרושה על מנת לסלק את האלקטרון של אטום המימן‪ ,‬כאשר האטום‬
‫נמצא במצב המעורר ‪(E = 0.21 eV ) . n = 8‬‬
‫‪o‬‬
‫‪ 15.7‬כאשר מתכת מסוימת מוארת באור בעל אורך גל של ‪ , (625nm) 6250 A‬נפלטים‬
‫אלקטרונים מפני המתכת במהירות עד ‪4.6 ⋅ 10 5 m sec‬‬
‫א‪ .‬מהי האנרגיה המקסימלית של האלקטרונים הנפלטים ביחידות ‪ ? eV‬מדוע אין לכל‬
‫האלקטרונים אותה אנרגיה? ) ‪= 0.60 eV‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪(E k‬‬
‫מה "פונקצית העבודה" של המתכת? ) ‪(B = 1.4 eV‬‬
‫ג‪ .‬מה תדירות הסף של האור שמתחתה לא יתרחש כלל תהליך פוטואלקטרי עם המתכת‬
‫)‬
‫הנ"ל? ‪Hz‬‬
‫‪14‬‬
‫‪(ν = 3.4 10‬‬
‫הספק הקרינה הפוגעת בקתודה הוא ‪ . 10 −6 W‬כמה פוטונים פוגעים בקתודה בשניה? ) ‪3.1 ⋅ 10 12‬‬
‫פוטונים לשניה(‪.‬‬
‫פרק טו' – פיסיקה מודרנית‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪ 15.8‬אנרגית השמש מורכבת ברובה על ידי אור באורכי גל בתחום הנראה ‪ . 4000 A − 7000 A‬בין‬
‫השמש והארץ נמצא גז קר )בטמפרטורה הקרובה לאפס מוחלט( שרמות האנרגיה שלו נתונות‬
‫בסכימה המשורטטת‪.‬‬
‫‪1.7eV‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1 eV‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3.3 eV‬‬
‫‪3 eV‬‬
‫‪2.5 eV‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0 eV‬‬
‫א‪ .‬אילו אורכי גל הנפלטים מן השמש יבלעו על ידי הגז שבדרך?‬
‫⎞‬
‫⎟ ‪E = 3 eV , λ = 4144A‬‬
‫⎠‬
‫⎛‬
‫; ‪⎜ E = 2.5 eV , λ = 4972 A‬‬
‫⎝‬
‫ב‪ .‬אילו אורכי גל בתחום הנראה יפלוט הגז שעורר על ידי קרינת השמש? תאר על ידי‬
‫דיאגרמה את המעברים הללו בין רמות האנרגיה‪.‬‬
‫‪°‬‬
‫‪°‬‬
‫⎞‬
‫⎛‬
‫⎟ ‪⎜ λ 1 = 6216 A ; λ 2 = 4144 A ; λ 3 = 4972 A‬‬
‫⎠‬
‫⎝‬
‫‪°‬‬
‫⎛‬
‫⎞‬
‫ג‪ .‬לאיזה מעבר מתאים אורך הגל הקצר ביותר? ⎟ ‪⎜ λ 2 = 4144 A‬‬
‫⎝‬
‫⎠‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫‪ 15.9‬קרינה מסוימת המכילה את כל אורכי הגל בין ‪ 1000 A− 1500 A‬מועברת דרך גז של אטומי‬
‫מימן הנמצאים במצב יסוד‪.‬‬
‫בתרשים הבא מתוארות ארבע רמות האנרגיה הראשונות של אטום המימן‪.‬‬
‫‪-1.51eV‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪-3.4 eV‬‬
‫‪2‬‬
‫‪-13.6 eV‬‬
‫‪1‬‬
‫‪-0.85 eV‬‬
‫פרק טו' – פיסיקה מודרנית‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫א‪ .‬אילו רמות אנרגיה של אטומי המימן עוררו כתוצאה ממעבר הקרינה דרך דגימת‬
‫המימן? )רמות האנרגיה שנעורר הם ‪ 2‬ו‪(3 -‬‬
‫ב‪ .‬מהם אורכי הגל שיופיעו בספקטרום הבליעה? ) ‪; λ = 1028A‬‬
‫‪(λ = 1218‬‬
‫ג‪ .‬מהם הקווים הספקטרליים שיתקבלו בספקטרום הפליטה של אטומי המימן המעוררים?‬
‫) ‪1028 , 18835A‬‬
‫‪(λ 1 = 1218 ,‬‬
‫ד‪ .‬מהי אנרגית היינון שהייתה מתקבלת אילו במקום האלקטרון באטום המימן‪ ,‬היה‬
‫חלקיק שמטענו זהה למטען האלקטרון ‪ ,‬אך מסתו גדולה פי ‪ 200‬ממסת האלקטרון‬
‫)חלקיק זה נקרא מיואון(? )אנרגיית היינון של אטום המימן הוא ‪, E 0 = 13.6 eV‬‬
‫אנרגיית היינון של אטום מימן מיואוני הוא ‪( E = E 0 ⋅ 200 = 2720 eV‬‬
‫‪ 15.10‬בתרשים מופיעות אחדות מרמות האנרגיה של אאטום המימן‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪-13.58 eV‬‬
‫א‪.‬‬
‫מהן רמות האנרגיה עבור ‪(E 2 = −3.4eV ; E 3 = −1.51eV ; E 3 = −848eV ;) ? n = 2,3,4‬‬
‫ב‪ .‬סדרת בלמר היא סדרת קווים ספקטרליים הנפלטים מאטום המימן כתוצאה ממעברים‬
‫אטומיים לרמה ‪ . n = 2‬מה אורך הגל הגדול ביותר בסדרה זו? ) ‪= 6577 A‬‬
‫ג‪.‬‬
‫‪(λ max‬‬
‫מה אורך הגל הקצר ביותר בסדרת בלמר? ) ‪(λ min = 3656A‬‬
‫ד‪ .‬אלומת אלקטרונים שהואצו על פני מתח של ‪ 12.2V‬חודרת לאזור בו נמצאים אטומי מימן‬
‫במצב היסוד שלהם‪ .‬אילו אורכי גל יופיעו בספקטרום הקרינה הנפלטת מהמימן?‬
‫) ‪(λ 1 = 1221.1 ; λ 2 = 6577 ; λ 3 = 1030A‬‬
‫‪ 15.11‬משטח אשלגן מואר ע"י מקור אור מונו כרומטי שאורך הגל שלו ‪ , 3600A‬והספקו ‪. 100w‬‬
‫פונקצית העבודה של האשלגן היא ‪. 2eV‬‬
‫א‪ .‬כמה פוטונים נפלטים ממקור האור בשניה אחת? )‬
‫‪#‬‬
‫‪sec‬‬
‫‪20‬‬
‫‪(n = 1.81 ⋅ 10‬‬
‫ב‪ .‬מהו המתח הדרוש על מנת לעצור את הפוטואלקטרונים הנפלטים מהאשלגן? ) ‪(V = 1.45V‬‬
‫)‬
‫ג‪ .‬מהי תדירות הסף לתהליך פוטואלקטרי למשטח זה? ‪= 4.82 ⋅ 10 14 Hz‬‬
‫‪cr‬‬
‫‪(ν‬‬
‫פרק טו' – פיסיקה מודרנית‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫‪ 15.12‬בתרשים המצורף מופיעות אחדות מרמות האנרגיה דל יסוד מסוים‪ ,‬כאשר הרמה ‪ E 3‬לא‬
‫נתונה‪ .‬מעבירים אלומת אלקטרונים שהואצה על פני הפרש פוטנציאלים של ‪ 9V‬דרך גז דליל‬
‫של היסוד הנ"ל‪ .‬בקרינה האלקטרומגנטית הנפלטת מהגז מתגלים בין השאר אורכי הגל‬
‫הבאים‪λ 1 = 2531 ; λ 2 = 1851 ; λ 2 = 1409A :‬‬
‫א‪ .‬חשב את אנרגיות הפוטונים בעלי אורכי הגל הנ"ל? ) ‪(E1 = 4.91 ; E 2 = 6.72 ; E 2 = 8.82eV‬‬
‫ב‪ .‬חשב את הרמה ‪(E 3 = −3.7eV ) . E 3‬‬
‫ג‪ .‬אילו אורכי גל יפלטו מהגז אם תואץ אלומת האלקטרונים על פני הפרש פוטנציאלים של ‪? 7V‬‬
‫) ‪(λ 1 = 2531 ; λ 2 = 1851 ; λ 2 = 6830A‬‬
‫ד‪ .‬מהו מתח האצה המינימלי עבור האלקטרונים‪ ,‬כך שתיפלט קרינה כלשהי מהגז? ) ‪(V = 4.9V‬‬
‫‪ 15.13‬מערכת לניסוי פוטואלקטרי מורכבת מקתודה מתכתית בעלת פונקצית עבודה ‪, B = 2 eV‬‬
‫אנודה מתכתית‪ ,‬מקור כא"מ ‪ V‬הניתן לשינוי‪ ,‬מד זרם ומוליכים אידיאליים‪.‬‬
‫אור בעל אורך גל ‪ λ = 4200A‬פוגע בקתודה‪ ,‬בהספק ‪. P = 0.5w‬‬
‫א‪ .‬האם יפלטו אלקטרונים מן הקתודה? )כן(‬
‫ב‪ .‬ידוע כי שליש מן הפוטונים הפוגעים בקתודה גורמים ליציאת אלקטרונים ממנה‪ ,‬ומחצית‬
‫ג‪.‬‬
‫מן האלקטרונים היוצאים מן הקתודה מגיעים לאנודה‪ .‬מהי עוצמת הזרם? ) ‪(I = 28mA‬‬
‫מהו מתח העצירה של המערכת? ) ‪(V = −0.96V‬‬
‫‪ 15.14‬פונקצית העבודה של הקתודה בתא פוטואלקטרי מסוים היא ‪. 3 eV‬‬
‫מתברר שמתח מינימלי של ‪ 3 V‬מספיק כדי לעצור את האלקטרונים הנפלטים מהקתודה‬
‫כאשר מאירים אותה באור מונוכרומאטי בעל אורך גל ‪. λ‬‬
‫א‪.‬‬
‫מה אורך הגל ‪ λ‬של האור המונוכרומטי‪(λ = 2071.7 A ) .‬‬
‫‪o‬‬
‫ב‪ .‬כאשר מופעל מתח האטה של ‪ 2.5V‬מגיע חלק מהאלקטרונים הנפלטים מהקתודה אל האנודה‪.‬‬
‫)‬
‫מה המהירות הגדולה ביותר של האלקטרונים המגיעים אל האנודה ? ‪m / s‬‬
‫‪5‬‬
‫‪( v = 4.5 ⋅10‬‬
‫ג‪ .‬הספק האור הפוגע בקתודה בניסוי הוא ‪ . 4.8 W‬מה קצב פגיעת הפוטונים בקתודה ?‬
‫)‬
‫‪photons / s‬‬
‫‪18‬‬
‫‪( n = 5 ⋅ 10‬‬
‫ד‪ .‬מחליפים את האור הפוגע בקתודה באור בעל אורך גל של ‪ . 1.5λ‬כמו כן מגדילים את הספק האור‬
‫הפוגע במתכת פי ‪ 6‬לעומת ההספק של סעיף ג'‪ .‬מה מתח העצירה שיש להפעיל בתא הפוטואלקטרי כדי‬
‫לעצור את האלקטרונים בתנאים אלה ? ) ‪(U ' = 1V‬‬
‫אוסף בחינות בפיסיקה‬
‫פרק טו' – פיסיקה מודרנית‬
‫‪ 15.15‬קרינה מסוימת המכילה את כל אורכי הגל בתחום‪:‬‬
‫‪1000 A o ≤ λ ≤ 1500A o‬‬
‫רמות הרצף‬
‫מועברת דרך גאז של אטומי מימן הנמצאים ברמת היסוד‪.‬‬
‫ארבע רמות האנרגיה הראשונות של אטום המימן מתוארות‬
‫בתרשים הבא‪:‬‬
‫‪-0.85 eV‬‬
‫‪-1.51 eV‬‬
‫∞=‪n‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫א‪ .‬אילו רמות אנרגיה של אטום המימן עוררו‬
‫כתוצאה ממעבר הקרינה דרך דגם של גאז המימן ?‬
‫)רמות ‪ 2‬ו‪(3 -‬‬
‫ב‪ .‬לאחר שהקרינה עברה דרך גאז המימן היא נבדקת‪.‬‬
‫‪-3.40 eV‬‬
‫‪2‬‬
‫כיצד נראה ספקטרום אורכי הגל של הקרינה ?‬
‫)‬
‫ג‪( 1 .‬‬
‫‪= 1218 A o , λ13 = 1028 A o‬‬
‫‪(λ‬‬
‫‪12‬‬
‫מהי אנרגית היינון של אטום המימן ? ) ‪(13.6eV‬‬
‫‪ (2‬איזו אנרגית יינון הייתה מתקבלת אם במקום‬
‫האלקטרון היה באטום המימן חלקיק שמטענו כמטען‬
‫האלקטרון‪ ,‬אך מסתו גדולה פי ‪ ) 200‬חלקיק זה נקרא‬
‫מיואון ( ) ‪(E = 2720eV‬‬
‫‪-13.6 eV‬‬
‫‪1‬‬
Download