‫המכללה האקדמית ספיר‬
‫המחלקה למנהל ומדיניות ציבורית‬
‫סדנת קריאה וכתיבה אקדמית ב'‬
‫שנה"ל תשע"ד‪ ,‬סמסטר ב'‬
‫עבודה מסכמת‬
‫האינטרנט כאמצעי להקטנת השפעתה של הדרה חברתית בישראל‬
‫המרצה‪ :‬גב' אזואלוס אסתר‬
‫מגיש‪ :‬מרקוס מרק‪ ,‬ת‪.‬ז‪620708610 .‬‬
‫תאריך‪26.60.26 :‬‬
‫תוכן העניינים‬
‫עמוד‬
‫מבוא ‪2 ......................................................................................................................................‬‬
‫פרק א' ‪ -‬הדרה חברתית ונגישות לצדק חברתי ‪1 ............................................................................‬‬
‫א‪ - 2‬הדרה חברתית ונגישות בישראל ‪1 ...................................................................................‬‬
‫א‪ - 1‬תוצאות ההדרה החברתית ‪3 ..........................................................................................‬‬
‫פרק ב' ‪ -‬התפתחות האינטרנט והפער הדיגיטלי ‪6 ...........................................................................‬‬
‫ב‪ - 2‬תיאוריית הפצת החידושים של רוג'רס והפער הדיגיטלי‪6 ...................................................‬‬
‫ב‪ - 1‬פערים חברתיים הקשורים לפער הדיגיטלי בין וותיקים ועולים בישראל ‪5 ............................‬‬
‫ב‪ - 3‬פערים חברתיים הקשורים לפער הדיגיטלי בין יהודים לערבים בישראל ‪5 ............................‬‬
‫ב‪ - 6‬הפער הדיגיטלי בין הקבוצות השונות ‪0 ............................................................................‬‬
‫פרק ג' ‪ -‬האינטרנט‪ :‬כלי להקטנת השפעות הדרה חברתית או גורם להחרפתה? ‪8 ...............................‬‬
‫סיכום ‪7 ....................................................................................................................................‬‬
‫ביבליוגרפיה ‪9 ............................................................................................................................‬‬
‫נספח א'‪ -‬סימוכין במחקר להשערות ביחס לקשר בין משתנים שונים לאימוץ חידושים טכנולוגיים ‪I ...‬‬
‫נספח ב' – הכנסה ממוצעת ברוטו לשעת עבודה לפי מין ומשלוח יד‪II .......................................1621 ,‬‬
‫נספח ג'‪ -‬הכנסה ממוצעת ברוטו לשעת עבודה לפי שנות לימוד‪ ,‬יהודים ‪ /‬ערבים‪III ..................... 1621 ,‬‬
‫נספח ד'‪ -‬נגישות ושימוש באינטרנט בקרב ערבים ויהודים בישראל ‪IV ................................................‬‬
‫מבוא‬
‫בהיותי נער‪ ,‬בשנות ה‪ 06-‬של המאה הקודמת‪ ,‬מאד התעניינתי במדע‪ .‬באחד הימים היה לי וויכוח‬
‫סוער עם חבר טוב שלי בקשר למספר היסודות הקיימים בטבלה המחזורית (לאחר ששמעתי שגילו את‬
‫היסוד ה‪ 266-‬והחבר שלי התעקש שיש רק ‪ .)263‬מכיוון שהספרים שהיו ברשותי נכתבו מספר שנים קודם‬
‫לכן והספרייה הקרובה נמצאה במרחק שעה נסיעה‪ ,‬התקשרתי בטלפון ל"קו החם" של הספרייה‬
‫המרכזית‪ .‬הקו החם היה המילה האחרונה בתקשורת מודרנית בימים ההם ‪ -‬תתקשר‪ ,‬תשאל ותקבל‬
‫תשובה מוסמכת (הספרנית התורנית היתה‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬רצה ממדף למדף למצוא את הספר הנכון כדי‬
‫לענות על כל שאלה)‪ .‬התשובה שקבלתי‪ ,‬תוך דקות ספורות‪ ,‬היתה שיש בדיוק ‪ 91‬יסודות בטבלה‪ .‬כל‬
‫ניסיונותיי להסביר לספרנית שאמנם יש ‪ 91‬יסודות טבעיים אבל יש לפחות עוד ‪( 22‬אם לא ‪ )21‬יסודות‬
‫שנוצרו בידי אדם לא צלחו‪ .‬בספר שלה היו רק ‪ 91‬יסודות!‬
‫בשנת ‪ 1626‬ספק רב אם מישהו היה חושב על האפשרות לגשת לספרייה לחפש תשובה בספר לשאלה‬
‫כלשהי‪ ,‬גם אם הספרייה במרחק דקה ממנו‪ .‬כל המידע הנחוץ לנו היום נמצא באינטרנט במרחק מספר‬
‫הקלדות במחשב‪ .‬עדיין יש סכנה ליפול על מקור מידע שגוי‪ ,‬אבל גם את זה אפשר לתקן על ידי שליחת מכתב‬
‫בדואר אלקטרוני‪ ,‬המועבר באופן מיידי לבעל סמכות שיתקן את הנחוץ אף הוא בקליק או שניים במקלדת‪.‬‬
‫לעומת השינוי המדהים שעבר על התקשורת האלקטרונית ב‪ 56-‬השנים האחרונות‪ ,‬בעיות חברתיות לא‬
‫השתנו בהרבה‪ .‬אחת הבעיות היותר קשות לפתרון בחברה כלשהי‪ ,‬אז כהיום‪ ,‬היא הדרה חברתית (ובעיה‬
‫נלוות לה‪ ,‬חוסר נגישות לצדק חברתי)‪ .‬הקושי לטפל בהדרה חברתית מתחיל בהיעדר הגדרה מדויקת של‬
‫התופעה וממשיך במגוון רחב מאד של מקורות וגורמים לקיומה אשר יש לקחת בחשבון בכל ניסיון להתגבר‬
‫עליה‪ .‬הבעיה נשארה כמעט כפי שהיתה‪ ,‬אבל יש חדש בארסנל הפתרונות האפשריים‪ :‬האינטרנט‪.‬‬
‫אכן‪ ,‬לא מעט מהחוקרים מציגים את האינטרנט ככלי יעיל להקטנת ההשפעות של הדרה חברתית‬
‫וכמסלול מהיר‪ ,‬יחסית‪ ,‬של האדם המודר לתוך הזרם המרכזי של החברה‪ .‬באופן פרדוקסאלי‪ ,‬חלק‬
‫מאותם החוקרים רואים באינטרנט גם גורם להדרה‪ .‬הסיבה לכך היא היווצרות "פער דיגיטלי" כתוצאה‬
‫מכך שקצב ההנגשה של האינטרנט לכלל האוכלוסייה מפגר אחרי התקדמות האינטרנט והשימוש הנרחב‬
‫בו לצרכים שלטוניים וחברתיים‪ .‬כשחלק גדול מהתקשורת הבין‪-‬אישית והקשר ההכרחי עם מוסדות‬
‫השלטון עובר למסלול כמעט בלעדי של האינטרנט‪ ,‬מי שלא מחובר עלול להישאר ללא מענה לצרכיו וללא‬
‫כתובת להידברות‪.‬‬
‫בעבודה זו אבדוק את הרקע שעומד מאחרי הדרתן של קבוצות שונות באוכלוסייה בישראל ואת יכולתם‬
‫של חברי הקבוצות הנ" ל לנצל את האינטרנט ככלי להקטין את ההשפעות השליליות של ההדרה עליהם‬
‫ולהגיע לצדק חברתי‪ .‬תוך כדי כך‪ ,‬אסמן מספר כשלי מערכת המקשים על אנשים מודרים לצאת ממצבם‪ ,‬אם‬
‫בעזרת האינטרנט ואם בדרכים אחרות‪ .‬העבודה מתייחסת למספר קבוצות של עולים יהודיים ושל ערבים‬
‫ישראלים‪ .‬היא מבוססת בעיקר על מחקר של סבינה ליסיצה וסבטלנה צ'אצ'אשוילי‪-‬בולוטין בקשר לעולים‬
‫ומחקרים של גנאים (‪ ,)Asmaa Ganayem, 2010‬מאש (‪ )Gustavo Mesch, 2012‬ואריק רודניצקי בקשר‬
‫לערבים ישראלים‪ .‬חוץ מהמקורות הנ"ל נעשה שימוש במקורות נוספים רבים‪ .‬הטענה המרכזית שלי היא‬
‫שלמרות הפוטנציאל הגלום באינטרנט‪ ,‬אי אפשר להסתמך עליו ככלי עיקרי להקטנת ההשפעות של הדרה‬
‫חברתית מבלי לייזום פעולות שיהפכו אותו לנגיש וידידותי למשתמש עבור כלל האזרחים במדינה‪.‬‬
‫אפתח את העבודה בתיאור תופעת ההדרה החברתית‪ ,‬כולל התייחסות למקורות ותוצאות ההדרה‪,‬‬
‫ובהגדרת נגישות לצדק חברתי באופן כללי ובישראל בפרט‪ .‬לאחר מכן אסקור את ההתפתחות של‬
‫התקשורת האלקטרונית‪ ,‬את מהות הפער הדיגיטלי והקשר בינו לבין הקבוצות השונות שבבסיס העבודה‪.‬‬
‫בפרק השלישי אתייחס לשאלת הזהות של האינטרנט כמושיע מפני ההדרה או כגורם נוסף לקיומה‪.‬‬
‫אסכם בהתייחסות לטענה המרכזית שלי‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫פרק א' – הדרה חברתית ונגישות לצדק חברתי‬
‫הדרה חברתית ונגישות לצדק חברתי קשורים אחד בשני‪ ,‬אבל אין זהות ביניהם‪ .‬קשה למצוא הגדרה‬
‫מוסכמת למושג הדרה חברתית‪ .‬הוא קשור ללכידות‪ ,‬לאינטגרציה חברתית‪ ,‬ולמימוש זכויות אזרח‪.‬‬
‫מקובל להגדיר הדרה חברתית כתהליך שבו חברי קבוצות מסוימות באוכלוסיה נדחקים לשוליים ומנועים‬
‫מהשתתפות מלאה בפעילות חברתית‪ ,‬כלכלית ופוליטית בחברה בה הם חיים (דורון‪ ,1660 ,‬עמ' ‪ .)3‬נגישות‪,‬‬
‫במובנה החברתי‪ ,‬היא הזכות של כל חבר בקהילה לגישה חופשית ושווה אל יעד או אל שירות‪ .‬המושג‬
‫נגישות לצדק חברתי מבוסס על ההנחה שחברה צודקת מושתתת על ערכי צדק ושוויון ועל ראייה של‬
‫מערכות השלטון כאחראיות להבטחת חלוקת משאבים ועשיית צדק בצורה הוגנת ושווה לכל פרט ופרט‬
‫בחברה‪ .‬מכאן הקשר ההדדי בין הנגישות לבין ההדרה – אם‪ ,‬למשל‪ ,‬אין לאדם גישה למידע חשוב בקשר‬
‫לזכויותיו כאזרח הוא לא יוכל לממש זכויות אלו והוא עלול להידחק לשולי החברה‪ .‬באותה המידה‪ ,‬אדם‬
‫שנמצא בשולי החברה‪ ,‬בהיותו חבר בקבוצה מודרת‪ ,‬עלול להתקשות בהשגת האמצעים הדרושים כדי‬
‫למצוא מידע בקשר לזכויותיו (גל ואייזנשטדט‪ ,1669 ,‬עמ' ‪.)26 – 23‬‬
‫יש להדרה חברתית מקורות רבים‪ ,‬חלקם‪ ,‬כפי שצוין לעיל‪ ,‬קשורים לבעיות נגישות‪ .‬חוסר במשאבים‬
‫חומריים‪ ,‬אי‪-‬ידיעת שפה‪ ,‬אי‪-‬הכרה ואי‪-‬ידיעה של זכויות והסדרים בחברה ‪ -‬כל הגורמים הנ"ל יכולים‬
‫לגרום להדרה חברתית ולהחרפתה‪ .‬הבעיה היא לאו דווקא משפטית או חקיקתית בלבד‪ .‬פערים תרבותיים‬
‫יכולים לשחק תפקיד חשוב ביצירת הדרה ובאי יכולתם של המודרים לצאת ממנה‪ .‬אנשים החווים אי‪-‬‬
‫הצלחה פעם אחר פעם בניסיונם להתמודד עם מוסדות עלולים לפתח חוסר אמון במערכת שמרחיק אותם‬
‫עוד יותר ממסלולי חיים נורמטיביים בחברה (שם‪ ,‬עמ' ‪.)28 - 26‬‬
‫א‪ 2‬הדרה חברתית ונגישות בישראל‬
‫אחד המקורות היותר רלוונטיים להדרה חברתית בישראל הוא היותה חברת מהגרים‪ .‬בחברת‬
‫מהגרים יש נטייה רווחת לייחס תכונות מסוימות לאנשים ואף לקבוצות שלמות באוכלוסיה‪ ,‬ובכך‬
‫להדביק להם תוויות דימוי שלילי‪ .‬מעבר לכך שסטריאוטיפים אלה עלולים להשפיע על היחס שחברי‬
‫הקבוצות המודרות מקבלים מאנשים בודדים בחברה‪ ,‬גם מוסדות חברתיים נוטים לאמץ גישה שלילית‬
‫המבוססת עליהם‪ .‬התוצאה מכך עלולה להיות אפליה בטיפול בהם שתחריף את מצבם הירוד (לעומת כלל‬
‫האוכלוסייה בארץ) ובכך תתחזק הנטייה לראות בהם בעלי תכונות שליליות (דורון‪ ,1660 ,‬עמ' ‪.)26‬‬
‫תופעות אחרות‪ ,‬הנפוצות במדינות המערב‪ ,‬אשר משפיעות על הגברת ההדרה החברתית קיימות גם‬
‫בישראל‪ .‬חלוקה בלתי שוויונית של פירות הצמיחה הכלכלית של העשורים האחרונים הביאה להגדלה‬
‫משמעותית בפערי שכר העבודה בעולם וגם בישראל‪ .‬בשנת ‪ 2977‬ההכנסה הממוצעת באחוזון העליון‬
‫בישראל היתה גדולה קצת יותר מפי ‪ 26‬מהשכר הממוצע (‪ 29,066‬ש"ח לחודש לעומת ‪ 2,966‬ש"ח‬
‫בהתאמה)‪ .‬בשנת ‪ 1622‬הפער גדל לשיעור של פי ‪( 21.7‬כ‪ 269,806-‬ש"ח לחודש לעומת כ‪ 7,556-‬ש"ח‬
‫בהתאמה) (ארלוזורוב‪.)1622 ,‬‬
‫גורם מרכזי נוסף לקיום הדרה חברתית הקשור לפרנסה‪ ,‬הוא חוסר ביטחון תעסוקתי‪ .‬אבטלה תמיד‬
‫היתה קיימת‪ ,‬אבל שינויים כלכליים מהירים העוברים על החברה בארץ ובעולם והמעבר למשק פוסט‪-‬‬
‫תעשייתי הביאו לערעור נוסף בביטחון התעסוקתי ואף לשוני באופי האיומים בתחום זה‪ .‬ענפי ייצור‬
‫מסורתיים מועברים ממדינות המערב למדינות המתפתחות (שם‪ ,‬עמ' ‪ .)9‬בישראל מספר העובדים‬
‫בתעשייה המסורתית ירד ב‪ 9%-‬בין השנים ‪( 1663 – 2996‬סיקרון‪ ,‬עמ' ‪ .)57‬העובדים הנפלטים מתעשיות‬
‫אלו הם לרוב בעלי כישורי עבודה שאינם מתאימים לתעשיות ההיי‪-‬טק וחלקם בגיל מבוגר יחסית‪ ,‬מה‬
‫שמביא אותם להיקלט בעבודות זמניות וחלקיות עם ביטחון תעסוקתי נמוך‪ .‬התוצאה מכך היא אבטלה‬
‫‪2‬‬
‫תכופה‪ ,‬ירידה תלולה בהכנסות וסכנה גדולה למצוא את עצמם מודרות מן הזרם המרכזי של החברה‬
‫(דורון‪ ,1660 ,‬עמ' ‪.)9‬‬
‫קיפוח בתקופת הילדות עלול להוביל להדרה חברתית בגיל מבוגר‪ .‬ילדים הגדלים במשפחות בעלות‬
‫הכנסות נמוכות מאד‪ ,‬הוריהם עלולים להיות מובטלים או סובלים מלקות גופנית או נפשית‪ .‬גורמים אלה‬
‫ואחרים עלולים לפגוע בהזדמנויות של הילדים להתקדם בתחומי החינוך וההשכלה כדי לרכוש את‬
‫הכישורים הדרושים להצליח כמבוגרים‪ .‬מאותן הסיבות שתוארו לעיל בקשר לאבטלה‪ ,‬הילד עלול למצוא‬
‫את עצמו מחוץ למעגלים החברתיים המרכזים של החברה ואם הילד כבר שייך לקבוצה מודרת המחסור‬
‫בכישורים אלה יפגעו בסיכוייו להתגבר על ההדרה (שם‪ ,‬עמ' ‪ .)26‬גורם זה הופך להיות חשוב יותר‬
‫בהתחשב בכך ששיעור העוני בישראל הוא הגבוה מבין כל המדינות בעלות כלכלה מפותחת בעולם (גלדמן‪,‬‬
‫דטל וזרחיה‪ .)1623 ,‬תחולת העוני בקרב ילדים בישראל עלתה מאז ‪ 2997‬בכ‪ ,56%-‬מ‪ 11.7%-‬ל‪33.1%-‬‬
‫אחוז בשנת ‪( 1665‬דורון‪ ,1660 ,‬עמ' ‪.)21‬‬
‫בעוד שמצב החברה והכלכלה בישראל עלול להקשות על אוכלוסיות מודרות לעלות בסולם החברתי‬
‫ולהתקדם מבחינה כלכלית‪ ,‬נראה שגם חלק ממוסדות המדינה האחראים לסייע לאוכלוסיות אלו‬
‫ממלאים את תפקידיהם באופן חלקי בלבד‪ .‬כפי שצוין לעיל‪ ,‬אחת הבעיות הקשורות לשיפור מצבו של‬
‫אדם מודר היא חוסר נגישות לידע בקשר לזכויות או לחילופין‪ ,‬אי יכולת לממש זכויות אלו‪ .‬עובדים‬
‫סוציאליים אחראים‪ ,‬בין היתר‪ ,‬לסייע לאזרחים במיצוי זכויותיהם‪ .‬על פי מחקר של עידית וייס‪-‬גל וג'וני‬
‫גל נמצא שעובדים סוציאליים בארץ ממעטים לעסוק במיצוי זכויות‪ ,‬למרות שידוע שיש למימוש זכויות‬
‫השפעות חיוביות על בריאות‪ ,‬איכות חיים והגדלת הכנסה (במיוחד כשדובר על קשישים ומהגרים‬
‫המתקשים בשפת המקום)‪ .‬על פי המחקר‪ ,‬הסתירה בין ההכרה בחשיבות מיצוי הזכויות לבין הפעילות‬
‫המוגבלת של העובדים נובעת ממדיניות של הממונים על העובדים יותר מאשר התפיסה האישית ‪/‬‬
‫מקצועית של עובד הסוציאלי‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬מנהלי מחלקות הרווחה (וממסד הרווחה‪ ,‬כפי שמיוצג על‬
‫ידיהם)‪ ,‬לא מביעים עניין מיוחד במתן עזרה במימוש הזכויות של הנזקקים (וייס‪-‬גל וגל‪ ,1669 ,‬עמ' ‪.)318‬‬
‫א‪ 1‬תוצאות ההדרה החברתית‬
‫תוצאות ההדרה החברתית הן מגוונות אבל שליליות כולן‪ .‬ברמת הפרט‪ ,‬הסיכון שאנשים בעלי‬
‫השכלה מוגבלת יישארו מחוץ למעגל העבודה במשך כל חייהם הוא פי חמש לעומת בעלי השכלה נאותה‪.‬‬
‫תופעות של תזונה לקויה‪ ,‬עישון ושימוש בסמים נפוצות יותר בקרב אנשים מודרים מאשר באוכלוסיה‬
‫הכללית‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬גם תוחלת החיים של חברי קבוצות מודרות קטנה באופן משמעותי‪ .‬יש נטייה‬
‫של תוצאות ההדרה להתרכז באזורים גיאוגרפיים מסוימים‪ .‬כאשר השירותים החברתיים‬
‫באזורים אלה חלשים התופעות השליליות הקשורות להדרה מוגברות והופכות למהותיות עוד יותר‬
‫(דורון‪ ,1660 ,‬עמ' ‪.)23 - 22‬‬
‫ההדרה גובה מחיר גם ברמה הלאומית‪ .‬מחסור בעובדים בעלי כישורים מתאימים משפיע באופן ישיר‬
‫ושלילי על פעילות תקינה של המשק‪ .‬ירידה בפריון העבודה כתוצאה מהיעדר כוח אדם מיומן עלול לפגוע‬
‫ביכולתה של המדינה להתחרות בשוק העולמי שיביא לירידה בהכנסות המדינה‪ .‬טיפול באוכלוסיות‬
‫נזקקות‪ ,‬הנעולות במצבן בגלל הדרה‪ ,‬דורש השקעות כבדות במערכת הרווחה באופן קבוע‪ .‬מכיוון‬
‫שההדרה מקשה על טיפול במקור ההזדקקות‪ ,‬יש צורך לטפל בסימפטומים בעלויות גבוהות (דיור זמני‬
‫לחסרי בית‪ ,‬למשל)‪ .‬באופן כללי‪ ,‬ההדרה מביאה לירידה בלכידות החברתית ובעקבות כך גם לירידה‬
‫ביעילות הכלכלית של החברה‪ .‬כל התופעות הנ"ל פועלות בהיזון חוזר‪ ,‬כך שהמצב עלול עוד להחמיר‬
‫(שם‪ ,‬עמ' ‪.)26 - 23‬‬
‫‪3‬‬
‫פרק ב' – התפתחות האינטרנט והפער הדיגיטלי‬
‫תחילתה של התקשורת האלקטרונית ב‪ 2738-‬עם ההדגמה הראשונה של הטלגרף על ידי מורס‪ .‬עברו‬
‫כמעט ‪ 266‬שנה עד להופעתו של המחשב הביתי ב‪ .2980-‬האינטרנט כפי שאנו מכירים אותו היום‬
‫(‪ )World Wide Web‬הופיע בשנת ‪ .2992‬מהירות העברת מידע‪ ,‬שהחל בקצב של ‪ 3‬ביטים בשנייה באמצעות‬
‫מכשיר הטלגרף הראשון הגיע ל‪ 2,666,666-‬ביטים בשנייה בשנת ‪ .2956‬מאז קצב העברת המידע עולה‬
‫באופן מעריכי כל ‪ 26‬שנים (‪ .)Seke, 2014‬יותר מכל גורם אחר‪ ,‬האינטרנט הביא למהפך במחשוב‬
‫ובתקשורת‪ .‬הוא מהווה בבת אחת כלי תקשורת כלל עולמי ואמצעי להפצת מידע ולשיתוף פעולה‬
‫ואינטראקציה בין אנשים ומחשביהם ללא קשר עם מיקומם הגיאוגרפי (‪ .)Leiner, 2014, pg.1‬לפני‬
‫המצאת התקשורת האלקטרונית איסוף מידע היה כרוך בהגעה פיזית למקור ‪ -‬ספריה‪ ,‬עיתון‪ ,‬כתב עת או‬
‫מפגש פנים אל פנים עם בעל המידע‪ .‬יותר מכל‪ ,‬הרדיו והטלוויזיה שינו מצב זה והביאו להזרמה מוגברת‬
‫של מידע ישר לאוכלוסיה הכללית‪ .‬אמצעים להעברת מסמכים ותמונות מודפסות גרמו לכך שגם עבור‬
‫המסמך הכתוב כבר לא היתה משמעות למיקומו הפיזי של מבקש המידע‪ ,‬אבל רק האינטרנט ִאפשר‬
‫ומאפשר פעולות אינטראקטיביות ודו‪-‬שיח בזמן אמת (‪.)Sanger, 2008‬‬
‫למרות האמיתות הכלליות לגבי מהות התקשורת האלקטרונית בכל הקשור לאפשרות השגת מידע‬
‫וידע‪ ,‬המציאות באשר לגישת כלל האוכלוסייה לאמצעי התקשורת הנ"ל ויכולתה לנצל אותם היא שונה‪.‬‬
‫הפער הדיגיטלי (‪ )digital divide‬הוא תופעת לווי של עידן המידע‪ .‬בעוד שהאופי האינטראקטיבי של‬
‫האינטרנט מאפשר קירוב בין אנשים וגישה למוסדות השלטון‪ ,‬יש שני תנאים לניצול כלי זה‪ .‬התנאי‬
‫הראשון הוא גישה פיזית לרשת אינטרנט‪ .‬ללא ציוד ותוכנות מתאימים וחיבור סביר לרשת אינטרנט‪,‬‬
‫מבחינת איכות ומהירות‪ ,‬לא ניתן לנצל את יכולות הטכנולוגיה בצורה יעילה‪ .‬התנאי השני הוא קיומן של‬
‫מיומנות שימוש בכלים הנדרשים למימוש הפוטנציאל הגלום ברשת (ליסיצה וצ'אצ'אשוילי‪-‬בולוטין‪,‬‬
‫‪ ,1623‬עמ' ‪ .)1‬שאלה נוספת היא השפעות תרבותיות ואחרות על אופן השימוש באינטרנט בכלל ובכלים‬
‫חברתיים בפרט גם כאשר שני התנאים הנ"ל מתקיימים במלואם (‪.)Mesch, 2012, pg. 318‬‬
‫ב‪ 2‬תיאוריית הפצת החידושים של רוג'רס והפער הדיגיטלי‬
‫אברט רוג'רס (‪ )Rogers, 1983‬קבע תיאוריה להפצת חידושים שעשויה לעזור בהבנת היווצרותו של הפער‬
‫הדיגיטלי‪ .‬על פי רוג' רס יש שלושה משתנים המשפיעים על אימוץ או דחייה של חידושים טכנולוגיים ברמה‬
‫האישית והקבוצתית‪ :‬מאפיינים סוציו‪-‬דמוגרפיים של הפרט‪ ,‬גורמים חברתיים ‪ /‬נורמטיביים וגורמים‬
‫טכנולוגיים (מורכבות טכנולוגית)‪( .‬ליסיצה וצ'אצ'אשוילי‪-‬בולוטין‪ ,1623 ,‬עמ' ‪ .)3‬רוג'רס מצא קשר חיובי חזק‬
‫מאד בין מצב סוציו‪-‬אקונומי לבין אימוץ חידושים‪ .‬בנוסף הוא בדק סדרה ארוכה של משתנים כדי לקבוע את‬
‫רמת ההתאמה בינם לבין אימוץ חידושים‪ .‬בין ממצאיו‪ ,‬נמצא קשר חיובי חזק למשתנים הבאים (מודגשים‬
‫ברשימה המלאה המופיעה בנספח א')‪ :‬השכלה‪ ,‬מעמד חברתי‪ ,‬ניידות חברתית‪ ,‬התייחסות הפרט לחינוך‪,‬‬
‫התייחסות הפרט למדע‪ ,‬השתתפות ברשתות חברתיות והשתייכות למערכות בעלות קשר פנימי יעיל וחזק‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬נמצא קשר שלילי בין דוגמטיות לבין אימוץ חידושים (‪.)Rogers, 1983, pg. 153‬‬
‫כפי שתואר מעלה‪ ,‬הפער הדיגיטלי נוצר בין מי שיש לו גישה ויכולת לנצל לטובתו אמצעים‬
‫טכנולוגיים לבין מי שאינו יכול לנצלם מסיבה כלשהי‪ .‬מידותיו של הפער מושפעות‪ ,‬קודם כל‪ ,‬על ידי‬
‫גורמים טכניים‪ :‬איכות ציוד (כולל תוכנות) ותשתיות‪ ,‬עצמאות המשתמש בהפעלת הציוד ויכולתו‬
‫להתמודד עם מורכבות הידע באינטרנט‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬מחקרים במדינות שונות מצביעים על תקפותם של‬
‫ממצאי רוג'רס בכל הקשור להשפעת המשתנים שצוינו לעיל על נגישות ומיומנויות הגלישה באינטרנט‬
‫(ליסיצה וצ'אצ'אשוילי‪-‬בולוטין‪ ,1623 ,‬עמ' ‪.)0 - 6‬‬
‫‪4‬‬
‫ב‪ 1‬פערים חברתיים הקשורים לפער הדיגיטלי בין וותיקים ועולים בישראל‬
‫בשנת ‪ 1623‬סבינה ליסיצה וסבטלנה צ'אצ'אשוילי‪-‬בולוטין חקרו את היקף הפער הדיגיטלי בין‬
‫האוכלוסייה היהודית הוותיקה (מי שנולדו בישראל או עלה לפני ‪ )2979‬ובין קבוצות עולים בישראל‪.‬‬
‫בנוסף לבדיקת גודל הפער הן חקרו את המשתנים שגורמים לקיומו והקשר בין הפער הדיגיטלי לבין הפער‬
‫הכלכלי‪ .‬מחקרן התבסס על נתונים מסקרים חברתיים שנתיים (‪ 1667‬ו‪ )1669-‬של הלשכה המרכזית‬
‫לסטטיסטיקה (הלמ"ס)‪ .‬קבוצות העולים שנכללו במחקר הן‪ :‬עולים ממדינות המערב‪ ,‬עולי חבר העמים‬
‫ועולי אתיופיה (שם‪ ,‬עמ' ‪.)22‬‬
‫בהתאם לממצאי רוג'רס ובמקביל למחקרים דומים בעולם‪ ,‬גם בישראל המחקרים מצאו חפיפה בין‬
‫קיומו וקיצוניותו של פער דיגיטלי לבין פערים במצב סוציו‪-‬אקונומי ורמת הכנסה‪ ,‬מוצא אתני‪ ,‬לאום‪,‬‬
‫רמת דתיות ואזור מגורים (שם‪ ,‬עמ' ‪ .)5‬ליסיצה וצ'אצ'אשוילי‪-‬בולוטין בדקו תחומים שונים‪ ,‬שעל פי כל‬
‫המקורות הנ"ל עשויים להשפיע על הנגישות לאינטרנט‪ ,‬ומצאו הבדלים מהותיים בין מאפייני הקבוצות‪.‬‬
‫עולי המערב וחבר העמים מתאפיינים באחוז גבוה של בעלי השכלה גבוהה (כ‪ 06%-‬מקרב עולי המערב ו‪-‬‬
‫‪ 66%‬מעולי חבר העמים)‪ .‬לעומתם רק כ‪ 15%-‬מהאוכלוסייה הוותיקה בעלי השכלה גבוהה ומספר קטן‬
‫מאד מקרב עולי אתיופיה (כ‪ 66%-‬מהאתיופים בגילאי העבודה סיימו בית ספר יסודי לכל היותר)‪ .‬כפי‬
‫שניתן היה לצפות בהסתמך על שלל המחקרים‪ ,‬יש לרמת ההשכלה השפעה גדולה מאד על רמת‬
‫ההשתכרות (שם‪ ,‬עמ' ‪ .)26 - 7‬על פי נתונים משנת ‪ 1621‬השכר השעתי הממוצע של שכיר יהודי בעל ‪20‬‬
‫שנות לימוד או יותר היה כמעט פי שניים משכרו של בעל השכלה תיכונית‪ .‬נתונים נוספים מופיעים בנספח‬
‫ג' (הכנסות של שכירים מסקר הוצאות משק הבית ‪ ,1626 ,1621‬עמ' ‪ .)5‬מבחינת שפה‪ ,‬בעוד שמובן שיש‬
‫לאוכלוסייה הוותיקה יתרון גדול בכל הקשור לעברית‪ ,‬דווקא לעולים מהמערב דוברי אנגלית יש יתרון על‬
‫כולם מבחינת ידיעת שפה המהווה כרטיס כניסה חשוב לשוק העבודה‪ .‬יש לעולי חבר העמים חסך בשפה‬
‫לעומת שתי קבוצות הנ"ל‪ ,‬אבל הם הרבה יותר מגובשים כקהילה מהעולים האתיופים‪ .‬יתכן שהקשר‬
‫החברתי הטוב יכול לשמש לעולי חבר העמים לתפוצת מידע שיכול לפצות במשהו על החסך בקשר ישיר‬
‫עם מקורות מידע מהזרם המרכזי של החברה‪ .‬מבחינת פרנסה‪ ,‬ההכנסה הממוצעת של עולי המערב‬
‫מתקרבת ולעיתים עולה על הכנסות האוכלוסייה הוותיקה‪ .‬עולי חבר העמים מצאו את דרכם לשוק‬
‫העבודה בשיעור דומה ולעתים גבוה מהאוכלוסייה היהודית הוותיקה תוך שנתיים ‪ /‬שלוש ממועד הגעתם‬
‫לארץ‪ .‬הם קבלו משרות במקצועות אקדמיים ומדעיים וגם במקצועות טכניים וחופשיים‪ ,‬אבל יחד עם‬
‫זאת באופן גורף ניתן להצביע על שיעור גדול שלא הצליחו למצוא תעסוקה במקצועות שהיו להם לפני‬
‫עלייתם ארצה‪ .‬האתיופים‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬הגיעו ארצה עם רקע תעסוקתי בחקלאות לרוב‪ .‬היעדר כישורים‬
‫טכניים ואקדמיים הדרושים לשוק עבודה מודרני גרם לשיעורי אבטלה גבוהים בקרבם ולרמת הכנסה‬
‫נמוכה ביחס לחברה המקומית‪ .‬גם העולים מחבר העמים וגם אלה מאתיופיה סבלו מהתפתחות‬
‫סטריאוטיפים שלילים בקרב הציבור הישראלי‪ .‬בעוד שהעולים מחבר העמים הגיבו בחיזוק הקשרים‬
‫הפנים‪-‬קבוצתיים שלהם לא התרחשה תופעה דומה בקרב האתיופים‪ ,‬לכן הם נשארו חשופים יותר‬
‫להשפעות השליליות של סטריאוטיפים אלה (שם‪ ,‬עמ' ‪ .)26 – 7‬מכל האמור לעיל‪ ,‬ניתן לראות היררכיה‬
‫חברתית ברורה בין קבוצות העולים בה עולי המערב נהנים מהמעמד החברתי הטוב ביותר‪ ,‬עולי חבר‬
‫העמים אחריהם ובתחתית הסולם עולי אתיופיה‪.‬‬
‫ב‪ 3‬פערים חברתיים הקשורים לפער הדיגיטלי בין יהודים לערבים בישראל‬
‫הערבים בישראל מהווים כ‪ 16%-‬מהאזרחי המדינה‪ ,‬מתוכם כ‪ 71.0%-‬מוסלמים‪ 7.8% ,‬נוצרים ו‪-‬‬
‫‪ 7.6%‬דרוזים‪ .‬הם פזורים גיאוגרפית בכל רחבי ישראל‪ ,‬אבל חיים בעיקר בפריפריות‪ .‬מקומם בחברה‬
‫הישראלית מסובך כתוצאה מהיסטוריית הקונפליקט בין יהודים וערבים בפלסטין ‪ /‬ישראל‪ .‬העובדה‬
‫‪5‬‬
‫שקונפליקט זה עדיין לא הגיע לידי סיום מוסכם רק מקשה על השתלבותם עוד יותר‪ .‬כפי שהם מודרים‬
‫ומבודדים בחברה הישראלית מעצם היותם אזרחים ישראלים הם מוצאים את עצמם מודרים גם בחברה‬
‫הפלסטינית והערבית (‪.)Ganayem, 2010, pg. 38‬‬
‫למרות ההרכב המגוון של האוכלוסייה הערבית‪ ,‬יש לה מאפיינים חברתיים שעלולים‪ ,‬על פי‬
‫התיאוריה של רוג'רס‪ ,‬להשפיע לרעה על מידת הפצת חידושים בקרבם‪ .‬יש בשני העשורים האחרונים‬
‫נטייה חזקה לחזור לשורשים דתיים‪ ,‬במיוחד בקרב המוסלמים‪ .‬בקרב הנשים‪ ,‬כ‪ 68%-‬מזדהות כדתיות‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬לא פחות מ‪ 90.7%-‬מגדירות את עצמן כמסורתיות‪ .‬למרות שערבים רבים מצהירים על‬
‫התייחסות שווה לנשים‪ ,‬בפועל מקומן בחברה הערבית נחות בהרבה ממעמדם של הגברים (שם‪ ,‬עמ' ‪- 39‬‬
‫‪ .)62‬בהתחשב בכך שנשים סובלות מהדרה באוכלוסייה הכללית בישראל‪ ,‬כפי שנתוני השכר על פי‬
‫מקצועות‪ ,‬המופיעים בנספח ב'‪ ,‬מעידים (הכנסות של שכירים מסקר הוצאות משק הבית ‪ ,1626 ,1621‬עמ'‬
‫‪ ,)7‬נראה שמצבן של נשים ערביות קשה במיוחד‪ .‬אם בעקבות הדרתם ואם מסיבות אחרות‪ ,‬הערבים‬
‫מופלים באופן מובהק לעומת האוכלוסייה היהודית בקשר לרמת התפרנסותם‪ .‬בקרב האוכלוסייה‬
‫היהודית הכללית כ‪ 37%-‬מדווחים על הכנסה מתחת לממוצע במשק‪ .‬לעומתם‪ ,‬בקרב עולים יהודים כ‪-‬‬
‫‪ 60%‬מדווחים על הכנסה נמוכה‪ ,‬ובאוכלוסיית הערבים הישראלים ‪ 00.8%‬מדווחים על הכנסה מתחת‬
‫לממוצע (‪ .)Mesch, 2012, pg. 328‬ערבי ישראלי שממשיך ללמוד מעבר ל‪ 21-‬שנות לימוד יכול לשפר את‬
‫רמת השתכרותו באופן משמעותי‪ ,‬אבל הוא עדיין יישאר רחוק מאחור לעומת עמיתיו היהודיים‪ .‬ראו את‬
‫נספח ג' (הכנסות של שכירים מסקר הוצאות משק הבית ‪ ,1626 ,1621‬עמ' ‪.)5‬‬
‫מצבם של הערבים הבדואים החיים בפזורה בנגב קשה עוד יותר מהמתואר לעיל‪ .‬בדואי הפזורה‬
‫נמצאים בתחתית הסולם בכל מדד חברתי אפשרי‪ ,‬החל בהכנסות‪ ,‬ברמת החיבור לשירותים ותשתיות‬
‫עירוניות וברמת השירותי הרווחה והחינוך‪ .‬הם גם חשופים יותר למפגעים סביבתיים יותר מכל קבוצה‬
‫אחרת‪ .‬ממוצע מספר הנפשות במשק בית בקרב האוכלוסייה הבדואית הוא ‪ 0.63‬לעומת ‪ 6.06‬בקרב‬
‫האוכלוסייה הערבית ו‪ 3.69-‬בקרב היהודים‪ .‬מספרים אלה מבטאים את צפיפות הדיור של הקבוצות‪.‬‬
‫המצב הדמוגרפי של בדואי הפזורה גורם להחמרת מצבם הכלכלי והחברתי הרעוע בלאו הכי‬
‫(רודניצקי‪ ,1622 ,‬עמ' ‪.)15 - 28‬‬
‫ב‪ 6‬הפער הדיגיטלי בין הקבוצות השונות‬
‫כפי שליסיצה וצ'אצ'אשוילי‪-‬בולוטין שיערו הפערים במאפיינים החברתיים שנתגלו בין הקבוצות‬
‫השונות שהן חקרו תאמו להבדלים בנגישות לאינטרנט ולשימוש שנעשה באינטרנט על ידי חברי הקבוצות‪.‬‬
‫בעוד ששיעור הנגישות הפיזית לאינטרנט בקרב האוכלוסייה היהודית הוותיקה היתה ‪ ,80%‬ובקרב‬
‫העולים ממדינות המערב אף יותר (‪ ,)75%‬העולים מחבר העמים ומאתיופיה דיווחו על ‪ 81%‬ו‪03%-‬‬
‫בהתאמה (ליסיצה וצ'אצ'אשוילי‪-‬בולוטין‪ ,1623 ,‬עמ' ‪ .)26‬לעומת זאת‪ ,‬במחקר שבוצע בשנת ‪ 1669‬בו‬
‫נמצא ‪ 06.9%‬נגישות בקרב היהודיים (בדומה לממצאים לעיל)‪ ,‬נמצאה רק ‪ 61.7%‬נגישות בקרב‬
‫האוכלוסייה הערבית (‪.)Ganayem, 2010, pg. 68‬‬
‫החלוקה והסדר בין הקבוצות השונות בקשר לשימוש באינטרנט דומה מאד לזו של הנגישות‬
‫לאינטרנט‪ .‬היהודים הוותיקים והעולים ממדינות המערב השתמשו באינטרנט לחיפוש מידע‪ ,‬לשלוח דואר‬
‫אלקטרוני‪ ,‬לשלם חשבונות ולבצע קניות מקוונות יותר מהעולים מחבר העמים ומאתיופיה‪ ,‬כשהאתיופיים‬
‫בתחתית הסקלה (ליסיצה וצ'אצ'אשוילי‪-‬בולוטין‪ ,1623 ,‬עמ' ‪ .)27 - 26‬גם במחקר של גנאים נמצאה בקרב‬
‫ערבי ישראל התאמה מלאה בין נגישות לאינטרנט לבין השימוש בו ופיגור מהותי בשימוש באינטרנט על‬
‫ידם לעומת השימוש בו בקרב היהודים‪ .‬גרף המציג מידע עבור השנים ‪ 1668 - 1661‬מופיע בנספח ד'‪.‬‬
‫(‪.)Ganayem, 2010, pg. 221‬‬
‫‪6‬‬
‫פרק ג' – האינטרנט‪ :‬כלי להקטנת השפעות הדרה חברתית או גורם להחרפתה?‬
‫השימוש במחשבים ובאינטרנט ככלים להעברת מידע מגורמים רשמיים לאזרח ולהפך הפך‬
‫למציאות גורפת בעולם בכלל ובישראל בפרט‪( .‬אייזנשטדט ובן‪-‬דוד‪ ,1669 ,‬עמ' ‪ .)366‬גם כלים פשוטים‬
‫יותר‪ ,‬כגון טלפונים סלולאריים‪ ,‬מהווים מקור חשוב לקשר עם העולם סביבנו‪ .‬שימוש נאות בכלים אלה‬
‫מאפשר גישה למוסדות האחראים על סיפוק שירותים שונים (משרד הרווחה‪ ,‬למשל) ובכך עוזר לאדם‬
‫מודר למצוא מענה לבעיותיו ולהקטין את השפעות ההדרה (דורון‪ ,1660 ,‬עמ' ‪ .)20 - 25‬מחקרים שונים‬
‫מצביעים על יתרונות השימוש באינטרנט בהקשרים חברתיים‪ .‬חיבור לרשתות חברתיות וקהילות מידע‬
‫(קבוצות שנוצרות על בסיס תחומי עניין משותפים) מביא לתחושת שייכות לקהילה‪ .‬האנונימיות של‬
‫הגלישה ברשת מאפשרת תחושה של ביטחון לברר סוגיות ולחפש מידע ללא חשש מפגיעה וחשיפה אישית‪.‬‬
‫כל זה מביא לתחושה של עצמאות ושליטה המחזק את היכולת לפתור בעיות‪ ,‬עוזר להתגבר על ניכור‬
‫ובדידות וחוסך זמן וכסף (אייזנשטדט ובן‪-‬דוד‪ ,1669 ,‬עמ' ‪ .)366‬יותר מכך‪ ,‬כלים דיגיטליים עשויים‬
‫לאפשר למשתמשים בהם אפשרות לצאת ממעגל הנחשלות בכך שהם מאפשרים ללמוד מרחוק בלי‬
‫מגבלות זמן ומסייעים לאנשים המחפשים תעסוקה (ליסיצה וצ'אצ'אשוילי‪-‬בולוטין‪ ,1623 ,‬עמ' ‪.)0‬‬
‫באופן פרדוקסלי‪ ,‬השימוש הנרחב באינטרנט ככלי לקשר יעיל ואינטראקטיבי בין הגולש לבין‬
‫העולם הקרוב והרחוק הופך אותו לגורם פוטנציאלי להחרפת הדרה חברתית‪ .‬באותה המידה שדורון מכיר‬
‫בתפקיד החיובי שיכול להיות לאינטרנט הוא גם קובע שחוסר יכולת לנצל את טכנולוגיות המידע יכולה‬
‫לייצור מחסומי ניידות ולפגוע בהזדמנויות של כל אחד להתקדם‪ .‬הוא מדגיש שהדבר קשה במיוחד ככל‬
‫שמדובר באוכלוסה מודרת‪ ,‬בעלת רמה נמוכה של כישורים‪ ,‬מנותקת ומבודדת חברתית (דורון‪ ,1660 ,‬עמ'‬
‫‪ .)25‬אייזנשטדט ובן‪-‬דוד (אייזנשטדט ובן‪-‬דוד‪ ,1669 ,‬עמ' ‪ )368 - 360‬מתריעים על כך שלמרות שהאינטרנט‬
‫מאפשר נגישות לקבוצות וליחידים‪ ,‬עצם השימוש בכלי המבוסס על שפה התלויה באמצעים טכנולוגיים‬
‫מתקדמים עלול להביא בעצמו להדרה של כל מי שמתקשה בשפה או מחוסר אמצעים דרושים‪ .‬הם אף‬
‫מציינים שבעוד שבסוף המאה העשרים הדעה רווחת היתה שהפער בין המשתמשים באינטרנט לקבלת מידע‬
‫ויצירת קשר לבין מי שאינו מסוגל להשתמש בו ילך ויצטמצם‪ ,‬בפועל מחקרים שונים מראים שהפער‬
‫התרחב‪.‬‬
‫גם כאשר יש פתרונות טכנולוגיים לבעיות נגישות של אוכלוסיות מודרות נראה שפתרונות אלה לא‬
‫תמיד מופעלים‪ .‬כפי תואר לעיל‪ ,‬אחת הבעיות הקשות של הפזורה הבדואית בכל הקשור לאינטרנט הוא‬
‫היעדר תשתיות רשת‪ .‬בשנת ‪ 1660‬נעשה ניסיון להפעלת רשת אינטרנט אלחוטית (‪ )WiMAX‬עם טווח יעיל‬
‫של עד ‪ 36‬ק"מ‪ .‬בכתבה שהופיעה ב‪ ynet-‬באותה שנה דיווחו על כך שמשרד התקשורת מתכוון להעניק‬
‫רישיון לבזק כדי לאפשר הקמת רשת אינטרנט לפזורה הבדואית (בלילי‪ .)1660 ,‬רשת ה‪ WiMAX-‬מוזכרת‬
‫בתקציב המדינה לשנת ‪ ,1669‬אבל רק בהקשר של הספקת רשת בעלת פס רחב ומהיר לאוכלוסייה הכללית‬
‫(תקציב המדינה‪ .)1667 ,‬למרות חיפושים עקשניים במנועי חיפוש באינטרנט‪ ,‬לא הצלחתי למצוא המשך‬
‫לסיפור הקמת הרשת בפזורה הבדואית וככל הידוע לי דבר לא נעשה בעניין מאז ‪.1660‬‬
‫‪7‬‬
‫סיכום‬
‫בעבודה זו הובררה מהותה של הדרה חברתית ונגישות לצדק חברתי באופן כללי ובישראל בפרט‪.‬‬
‫נסקרו פערים חברתיים הקיימים בין האוכלוסייה היהודית לבין האוכלוסייה הערבית בישראל ופערים‬
‫הקיימים בתוך האוכלוסייה היהודית בין אזרחים וותיקים לבין עולים ממדינות המערב‪ ,‬מחבר העמים‬
‫ומאתיופיה‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬הפערים הדיגיטליים הקיימים בין הקבוצות השונות הוצגו ונמצא שדפוסי‬
‫הפערים האלה מתאימים לפערים החברתיים שנסקרו‪.‬‬
‫על בסיס הנתונים שהובאו כאן ניתן להסיק שהחברה בישראל פועלת על פי התיאוריות של רוג'רס‬
‫בקשר להפצת חידושים טכנולוגיים‪ ,‬לפחות בכל הקשור לנגישות ושימוש באינטרנט‪ .‬נמצאה התאמה‬
‫חיובית גדולה בין הפערים בין הקבוצות בקשר לאינטרנט לבין פערים במצב הסוציו‪-‬אקונומי שלהן‪.‬‬
‫התברר ש בין הקבוצות היהודיות התאמה זו נכונה גם כאשר בודקים את הפערים הדיגיטליים מול פערים‬
‫בהשכלה‪ ,‬שפה‪ ,‬אזורי מגורים וגיבוש חברתי‪ .‬בבדיקות בקרב האוכלוסייה הערבית נמצאו משתנים‬
‫ייחודיים לה שבכוחם להסביר את הדרתה ואת נחיתותה בתחומים חברתיים לעומת האוכלוסייה‬
‫היהודית‪ :‬האופי הדתי של האוכלוסייה; ומצבן החברתי של קבוצות מדוכאות בין הערבים (נשים‬
‫ובדואים) שבכוחו להגביר את תחושת הבידוד של אוכלוסיות אלו‪ .‬כשמוסיפים לכל אלה גם את העדר‬
‫פתרון לסכסוך הישראלי‪-‬פלסטיני אפשר להבין את מיקומם של הערבים רחוק מאחור בתחומים‬
‫חברתיים וגם בתחום הנגישות לאינטרנט והשימוש בו‪.‬‬
‫הקשר בין הפער הדיגיטלי לבין הדרה חברתית הוא מורכב והדדי‪ .‬בעוד שהאינטרנט מוכר באופן‬
‫גורף ככלי חשוב ויעיל להנגשת שירותים והפצת מידע‪ ,‬השימוש הנרחב בו לצרכים אלה גורם לפער הולך‬
‫וגדל בין מי שמסוגל לנצלו ובין מי שלא‪ .‬כתוצאה ממצב פרדוקסאלי זה‪ ,‬ככל שהאינטרנט משתכלל‬
‫ומתייעל הוא הופך להיות כלי מרכזי יותר לקשר בין הממסד לבין האזרח‪ .‬האזרח המודר‪ ,‬הסובל מראש‬
‫בחסך בקשר חיובי והכרחי עם הממסד‪ ,‬מתקשה להתגבר על הבעיות שמונעות ממנו נגישות או שימוש‬
‫יעיל באינטרנט וכתוצאה מכך מתרחק עוד יותר ממרכז הבמה החברתית ‪ /‬אזרחית‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬נראה‬
‫שחלק מהמוסדות שאחראים על מתן שירותים חברתיים לאוכלוסיות המודרות לא עושים את המוטל‬
‫עליהם עד כדי הימנעות מיישום פתרונות שהתקבלו על ידי המוסדות עצמם כמוכחים‪.‬‬
‫האינטרנט יכול להיות כלי יעיל ביותר להקטנת ההשפעות השליליות של הדרה חברתית בישראל‪.‬‬
‫כדי שזה יקרה יש צורך בפעילות יזומה של מוסדות המדינה ונכונות של חברי הקבוצות המודרות לנצל את‬
‫ההזדמנויות העומדות לרשותם היום ואשר יעמדו לרשותם בעתיד כדי להפוך לאזרחים מלאים‬
‫באינטרנט‪ ,‬ואולי דרכו גם בישראל‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫אייזנשטדט‪ ,‬מ'‪ ,‬ובן‪-‬דוד‪ ,‬ו' (‪ .)1669‬זה חוקי? מה אני יכול לעשות? אנא עזרה! ‪ -‬האינטרנט ככלי למיצוי‬
‫זכויות עובדים‪ .‬בתוך‪ :‬ג' גל ומ' אייזנשטדט (עורכים)‪ ,‬נגישות לצדק חברתי בישראל (עמ' ‪.)385 – 362‬‬
‫ירושלים‪ :‬מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל‪.‬‬
‫ארלוזורוב‪ ,‬מ' (‪ 17 ,1622‬באפריל)‪ .‬כמה שווה המאיון העליון בישראל?‪ .‬דה‪-‬מרקר‪ .‬נדלה מתוך‪:‬‬
‫‪http://www.themarker.com/news/1.632901‬‬
‫בלילי‪ ,‬ע' (‪ 36 ,1660‬בינואר)‪ :WiMax .‬אינטרנט אלחוטי בכל מקום‪.ynet .‬‬
‫נדלה מתוך‪http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3206127,00.html :‬‬
‫גל‪ ,‬ג'‪ ,‬ואייזנשטדט‪ ,‬מ' (‪ .)1669‬מבוא‪ :‬נגישות לצדק חברתי בישראל‪ .‬בתוך‪ :‬ג' גל ומ' אייזנשטדט‬
‫(עורכים)‪ ,‬נגישות לצדק חברתי בישראל (עמ' ‪ .)11 – 22‬ירושלים‪ :‬מרכז טאוב לחקר המדיניות‬
‫החברתית בישראל‪.‬‬
‫גלדמן‪ ,‬ג'‪ ,‬דטל‪ ,‬ל'‪ ,‬וזרחיה‪ ,‬צ' (‪ 25 ,1623‬במאי)‪ :OECD .‬שיעור העוני בישראל – הגבוה ביותר מבין‬
‫הכלכות המפותחות‪ .‬דה‪-‬מרקר‪ .‬נדלה מתוך‪http://www.themarker.com/wallstreet/1.2020533 :‬‬
‫דורון‪ ,‬א' (‪ .)1660‬בין הדרה חברתית למדיניות חברתית‪ .‬ירושלים‪ :‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬בית הספר‬
‫לעבודה סוציאלית‪.‬‬
‫הכנסות של שכירים מסקר הוצאות משק הבית ‪ 10 ,1626( 1621‬בפברואר)‪ .‬הלשכה המרכזית‬
‫לסטטיסטיקה‪ .‬נדלה מתוך‪:‬‬
‫‪http://www.cbs.gov.il/reader/newhodaot/hodaa_template.html?hodaa=201315305‬‬
‫וייס‪-‬גל‪ ,‬ע'‪ ,‬וגל ג' (‪ .)1669‬האם עובדים סוציאליים הם סוכנים להגברת מיצוי זכויות חברתיות?‪ .‬בתוך‪:‬‬
‫ג' גל ומ' אייזנשטדט (עורכים)‪ ,‬נגישות לצדק חברתי בישראל (עמ' ‪ .)339 – 195‬ירושלים‪ :‬מרכז טאוב‬
‫לחקר המדיניות החברתית בישראל‪.‬‬
‫ליסיצה‪ ,‬ס'‪ ,‬ו צ'אצ'אשוילי‪-‬בולוטין‪ ,‬ס' (‪ .)1623‬הפער הדיגיטאלי כפער חברתי‪ ,‬האומנם? אי‪-‬שוויון‬
‫בנגישות לאינטרנט ובשימוש בו בקרב מהגרים בחברה הישראלית‪ .‬מסגרות מדיה ‪ -‬כתב עת ישראלי‬
‫לתקשורת ‪ ,26‬עמ' ‪.32 - 2‬‬
‫סיקרון‪ ,‬מ' (‪ .)1665‬התעשייה הישראלית‪ .‬נדלה מתוך‪http://www.miksam.co.il/uploaded/056-066.pdf :‬‬
‫רודניצקי‪ ,‬א' (‪ .)1622‬החברה הבדואית בנגב‪ :‬מאפיינים חברתיים‪ ,‬דמוגרפיים וכלכליים‪ .‬נווה אילן‪:‬‬
‫יוזמות קרן אברהם‪.‬‬
‫תקציב המדינה‪ :‬הצעה לשנת הכספים ‪ ,1667( 1669‬אוקטובר)‪.‬‬
‫נדלה מתוך‪http://www.finance.gov.il/budget2007/docs2009/0All.pdf :‬‬
‫‪Ganayem, A. (2010). Internet Adoption and Cultural Factors: Internet Use Within Arab Society in‬‬
‫‪Israel. Doctoral Thesis, University of Haifa.‬‬
‫‪9‬‬
Leiner, B., Cerf, V., Clark, D., Kahn, R., Kleinrock, L., Lynch, D., Postel, J. & Wolff, S. (???).
Brief History of the Internet. Internet Society. Retrieved from:
http://www.internetsociety.org/internet/what-internet/history-internet/brief-history-internet
Mesch, G. (2012). Minority Status and the Use of Computer-Mediated Communication: A Test of
the Social Diversification Hypothesis. Communication Research 2012, 39(3), pp. 317 - 337.
Rogers, E. (1983). Diffusion of Innovations (Third Edition). New York: The Free Press.
Sanger, L. (2008, January 23). How the Internet Is Changing What We (Think We) Know.
Retrieved from: http://www.larrysanger.org/hownetchangesknowledge.html
Seke, E. (2014). History of Electronic Communication. Digital Communications course, Osmangazi
University. Retrieved from: eseke.ogu.edu.tr/dc/DC_history.pdf
10
‫נספח א' – סימוכין במחקר להשערות ביחס לקשר בין משתנים שונים‬
‫לאימוץ חידושים טכנולוגיים*‬
‫* הדגש שלי (מ‪.‬מ‪).‬‬
‫)‪(Rogers, 1983, pg. 153‬‬
‫‪I‬‬
‫נספח ב' – הכנסה ממוצעת ברוטו לשעת עבודה לפי מין ומשלוח יד‪2102 ,‬‬
‫(הכנסות של שכירים מסקר הוצאות משק הבית ‪ ,1626 ,1621‬עמ' ‪)7‬‬
‫‪II‬‬
‫נספח ג' – הכנסה ממוצעת ברוטו לשעת עבודה לפי שנות לימוד‪,‬‬
‫יהודים ‪ /‬ערבים‪2102 ,‬‬
‫(הכנסות של שכירים מסקר הוצאות משק הבית ‪ ,1626 ,1621‬עמ' ‪)5‬‬
‫‪III‬‬
‫נספח ד' – נגישות ושימוש באינטרנט בקרב ערבים ויהודים בישראל‬
‫(‪(Ganayem, 2010, pg. 221‬‬
‫‪IV‬‬